לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום לכם,

פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.

אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.

נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".

תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.

אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.

שלכם,
אלדד

שאלה למורים לאנגלית לגבי גמול הגשה לבגרות
12/02/11 18:34
6צפיות
שלום רב אני מורה לאנגלית מגישה השנה לבגרות לשאלוני C D ובקיץ ל E.
בנוסף מגישה בקיץ כיתה אחרת לשאלון A
מהם הגמולים והתוספות המגיעות לי והאם הם שנתיים?

תודה


º
את לא בפורום הנכון... נסי לברר בפורום מורים.
12/02/11 21:45
3צפיות
שאלה מוזרה משהו
12/02/11 16:25
2צפיות
שלום,
איך נקרא בגרמנית הצמח שממנו מכינים מטאטאים?
תודה
אביבית
º
קש - das Stroh, דורה - die Hirse
12/02/11 17:15
3צפיות
ומכיוון שהשאלה עוררה את המכשפה שבי ...
12/02/11 17:49
1צפיות
מסתבר שמייצרים מטאטאים גם מתירס, אז זה der Mais וכך יש לנו גם נציג לכל אחד מהמינים ...
Stechende Mäusedorn, Dornmyrte
15/02/11 18:30
הידוע גם בשמו העברית עצבונית החורש
ובאנגלית Butcher's Broom

ראו כאן:

http://de.wikipedia.org/wiki/Stechender_M%C3%A4usedorn
באמת כתוב
15/02/11 20:26
Aus den Zweigen machte man Besen
אבל האינטואיציות המטאטאולוגיות שלי אומרות שהחומר הנפוץ הוא בכל זאת קש כלשהו, מה גם שהוא אומר machte (בעבר) ומסתמך על איזשהו ספר מ-1936 (ויתכן שהבום הטכנולוגי של העשורים האחרונות הביא עמו גם את השמוש בקש).

מכל מקום שמחתי להרחיב את הידע המקצועי שלי בעניין כלי הרכב הנ"ל.

(וחוץ מזה - נראה שהעניין של השואלת היה בכלל  בשאלה, לא בתשובה).
º
אחרונות=אחרונים
15/02/11 20:32
עצבונית החורש ruscus
15/02/11 21:21
4צפיות
אכן צמח מטאטא מהעבר הרחוק
לא ממש בשימוש בעידן המודרני
שיתוף
11/02/11 15:13
1צפיות
בשנים האחרונות קניתי שיחונים של כל מיני שפות, ואני לומד קצת מכל שפה. לפני כמה שבועות הייתי ביום הולדת ידידה שאמה מיוון, והראיתי לאמה בגאווה שאני יודע כמה מלים ביוונית. בנוסף דרוזי אחד מלמד אותי ערבית, ואני משפר את האנגלית שלי בעזרת מלון אוקספורד.


....
11/02/11 11:42
38צפיות
אינני יודע עד כמה זה שייך לפרום הזה, אם זה לא שייך המנהל יוריד.

בהגותו המאוחרת הציג ויטגנשטיין מודל חדש של משמעות. זהו מודל שהחל בתקופה שבין חתימת ה"טרקטטוס" והתפתח במהלך כול חייו של ויטגנשטיין. רואים את ניצניו כבר ב"מחברות" [החומה והכחולה] והוא מופיע בצורתו הבשלה ב"חקירות פילוסופיות" וב"על הוודאות". לפי אותו המודל, אין למילים דנוטציה אסנציאלית משל עצמם וכול משמעותן נובעת מהשימוש שדוברי השפה עושים בהן. משמעותה של כול מילה היא אופן השימוש שנעשה בה בהקשר מאוד מסוים. הדוגמא שויטגנשטיין מבהיר באמצעותה את כוונתו היא סדרה חשבונית: כשם שכדי שנוכל להמשיך סדרה מספרית כלשהי [2, 4, 6, 8 או 1, 3, 6, 10] עלינו לדעת כיצד ליישם את הכלל  המנחה את הסדירות, כך עלינו "לדעת" כיצד להשתמש בכללים [חברתיים, תרבותיים] מסויימים כדי להשתמש בשפה כדבעי ["חקירות פילוסופיות", סעיפים  214 , 190, 185 ועוד].

אין ספק שמודל המשמעות שויטגנשטיין הציע הוא מודל רב חשיבות מבחינה פילוסופית, ובכלליות  אומר שאני אוחז בדעה שהגותו המאוחרת של ויטגנשטיין היא אות ומופת לעשייה פילוסופית ראויה. עם זאת, דעתי לא נוחה מתורת המשמעות שלו, ומזה כמה זמן שאני מתחבט ומתלבט לגבי כך. טרם הצלחתי לנסח לעצמי מהן בדיוק הנקודות שקשה לי לקבל, אך המגמה הכללית נהירה לי דיה. לדעתי תורת המשמעות של ויטגנשטיין [המאוחר] עוסקת רק בפרגמטיקה והיא זונחת את ההיבטים הסמנטיים של הלשון ואת העובדה שמעבר לשימוש שאנחנו עושים בשפה, יש גם את השימוש שהשפה עושה בנו. אסביר את כוונתי:

לפי ויטגנשטיין ישנם שימושים "לא נכונים" בשפה. דבר זה בא לידי ביטוי, למשל, בדיונים פילוסופיים מסויימים. לדידו, ישנם פילוסופים שקוטעים את השימוש ה"נכון" בשפה וכך הולכים לאיבוד: "הבלבולים המעסיקים אותנו עולים כאשר השפה פועלת כביכול במהלך-סרק, לא כאשר היא עובדת" [שם, סעיף 132]. ודוק: לא מדובר ב"נכון", אלא ב"נכון" בהקשרים חברתיים ותרבותיים - מה שנקרא "תקין". כשדובר עוקב אחר הכלל בצורה נכונה, אז גם המבעים שלו נכונים, כיוון שהם סותמים את ה'ריק ההקשרי' במשמעות שאותו ריק הקשרי מעניק להם. יש לציין שלא רק בדיונים פילוסופיים זה כך. גם שאלות שאינן פילוסופיות במובהק, אם הן מפרות את השימוש היום-יומי בשפה הן חסרות מובן, נאום ויטגנשטיין.  כלומר יש יחס הדוק בין ההקשר לבין המבע שמובע בו.

כאן עולה הבעייתיות.  שאלה כמו "האם בניין כלשהו - במערכת הפועל השמית - מביא אתו גון-משמעות, אשר בהצטרפו אל המשמע הכללי של השורש יוצרים יחד את משמעות המילה?", תהיה שאלה חסרת מובן: הרי לא כך משתמשים במילים! כמובן שיש מי שיאמר שניתן ליישב זאת בכך שנגיד שגם ויטגנשטיין יודה שבהקשר הבלשני יש מובן לשאלה כזאת, אך לא לזאת התכוונתי.  כוונתי היא שיש תיאוריות סמנטיות מטא לשוניות שמנסות לתאר את הביולוגיה הפנימית של הלשון. לשון אחר, לשפה יש חיים משלה, מעל ומעבר לשימוש בה. אביא שתי דוגמאות, אחת פרטית ואחת כללית:

- בספרות הסמנטית התקשו לנתח תארי-פועל כמו "מהר!", "כמה פעמים", "אתמול" וכד'. אחת השיטות גרסה שתואר-הפועל הנו למעשה אופרטור אשר פועל על התכונה שמביע הפועל ומוסיפה לו עוד תכונה. למשל, הפועל "רץ" במשפט "ראובן רץ" מביע 'תכונה' [לא במובן הלוגי] של ראובן. כשמצרפים לפועל הזה את תואר-הפועל "מהר" נקבל "רץ מהר", וזו תכונה שונה מ"רץ". הפילוסוף דולנד דוידסון הציע שיטה אחרת. לדידו, הפרדיקט במשפט מציין "אירוע" עם משתתפים שמכונים "ארגומנטים", ולכל פועל יש לפחות ארגומנט אחד [אך יש פעלים שמאפשרים, או מצריכים,  ארגומנטים רבים]. לדוגמא: הפועל 'רקד' מציין אירוע הדורש ארגומנט אחד בלבד [ראובן רקד], בעוד הפועל 'ריסק' דורש שני ארגומנטים [ראובן ריסק את המחשב]. אך דוידסון הביא חידוש בתחום הסמנטיקה הלוגית. בקצרה, מה  שבעצם דוידסון אומר זה שבנוסף לארגומנטים של הפעלים, יש במבעים כמו הנ"ל אלמנטים שממלאים תפקידים תמטיים; כלומר, בנוסף לארגומנטים המפורשים שבמשפט, יש ארגומנט סמוי בתוך הפעלים עצמם והארגומנט הזה הוא האירוע עצמו. לפיכך, לומר "ראובן רקד" זה לציין שני ארגומנטים: האירוע [הריקוד] ומי שלוקח חלק באותו אירוע [ראובן].

לפי ויטגנשטיין, ברור לנו שכשמישהו אומר שראובן רקד אין לו שום כוונה להתייחס לתיאוריות הבלשניות הללו. הרי כשהוא אמר זאת לא היה בכוונתו להסביר לנו שהתרחש אירוע שראובן לקח בו חלק, ושלכן יש לראות את המשפט כמכיל שני ארגומנטים. זה לא השימוש שעושים ביום יום עם המבע "ראובן רקד". אלא מאי? התיאוריה הסמנטית הזאת לא מעוניינת כלל בפרגמטיקה לינגוויסטית! זו תיאוריה שהמתארת את החיים של השפה, לא את השימוש בה. כול התיאוריות הסמנטיות, אשר ממלאות עולם ומלואו, לא נכנסות לתוך המסגרת שמיסגר המודל הויטגנשטיאני.

- ב"קורס בבלשנות כללית" שכתבו תלמידיו של פרדינן דה סוסיר מובאים הדברים הבאים: "מבחינה פסיכולוגית, אם נתעלם מביטוייה על ידי המילים, מחשבתנו אינה אלא גוש נטול צורה ומעורפל... בלא סיועם של הסימנים איננו מסוגלים להבדיל בין שני רעיונות בצורה ברורה וקבועה. המחשבה כשלעצמה היא בחזקת חומר חסר צורה ששום דבר בו אינו בהכרח מתוחם. אין רעיונות קבועים מראש ודבר אינו נבדל בטרם הופעתה של הלשון." ["קורס", עמ' 177 בהוצאת רסלינג 2005]

אז נכון, חלק ניכר מהמשמעות שיש למילים מתקבל דרך ההקשר שבו אותן מילים נהגות. אך המשפט הנ"ל מתייחס לשימוש שאנו עושים בלשון. אולם מהצד השני יש את השימוש שהלשון עושה בנו. השפה חודרת אל תוכנו מן החוץ [איש לא נולד עם שפה]. כמו הנשמה, המתוארת בכתבי המקובלים כיורדת מסתר המדרגה העליונה עד לגוף העכור והחומרי, כך השפה נוחתת ממרחבי הלאנג אל תוך השכל האמורפי של הפעוט. השפה עושה בנו שימוש; היא מארגנת את מחשבותינו, היא מבדילה בשבילנו את ההבדלות ב'מציאות' שיוצרת הכרתנו, היא תוחמת את ובוררת בין מושאי ההכרה. השפה לא מתחילה ונגמרת בשימוש שלנו - יש לה צדדים רבים נוספים. יש משמעויות למבנים תחביריים מסויימים, ומבנים אלו בלתי תלויים בשימוש הפרגמטי הרגעי [גם דור או שניים זה 'רגע'] של דוברי השפה. המבנים התחביריים הללו מקיימים מערכת יחסים סבוכה עם ההכרה האנושית [ע"ע חומסקי]. מעבר לכך ישנן משמעויות ספציפיות למילים מסויימות. מההיבט הרומנטי ניתן אפילו לומר שיש למילים מסויימות יותר משמעות משיש לאנשים מסויימים. כלומר - משמעותנ חיינו, על כול המשתמע מכך,  יוצאת מתוך השימוש שהשפה עושה בנו, ולא להיפך!

מודל המשמעות שהציע ויטגנשטיין הוא חלקי ביותר והוא מתעלם מתחום חשוב ורב ערך כמו הסמנטיקה.

כול טוב
בפילוסופיה של הלשון אכן מחזיקים מויטגנשטיין
11/02/11 23:06
6צפיות
אבל הסמנטיקה שמקובלת בקרב בלשנים היא המשך המסורת הפילוסופית של פרגה/קארנפ/קריפקי
(לא ויטגנשטיין) בבלשנות מאוד מקובל להבדיל בין מובן לבין שימוש. למעשה אני יכול לחשוב
על סיטואציה שבה מישהו למד להשתמש נכון במילה או בביטוי מסוים מבלי שהוא הבין את המשמעות שלהם
(ובכלל יש גישות פילוסופיות שמקובלים בהן המון מונחים "מקצועיים" שלטעמי אין להם שום משמעות, ועדין אני יכול
ללמוד להשתמש בהם, ו"לתקוע" אותם במקומות "הנכונים"...)
למיטב ידיעתי:
12/02/11 01:22
5צפיות
למעשה אני יכול לחשוב על סיטואציה... - הרי על זה בדיוק מדבר ויטגנשטיין! אין בכלל מהויות, כך שאפילו כאשר אתה *מדבר על* ספל אתה לא מבין את המהות ורק יודע להשתמש במילה.
וקריפקי הוסיף שאי אפשר בכלל להשתמש במילים כי אי אפשר לקבוע 'אובייקטיבית' איזה כלל הוא הנכון. כל כלל נסמך על כלל אחר.
ועל זה הוסיף גודמן את בעיית האינדוקציה החדשה.
וזה מוליך כנראה -לספקנות.
איזו מהות?
12/02/11 02:19
5צפיות
אפשר להגיד ש"ספל" זה השם שאתה נותן לחפצים מסוג מסוים בעולם (כאלה שמשמשים לשתיה, יש להם ידית וכו').
כדי להשתמש נכון במילה "ספל" אתה צריך לדעת מה זה ספל. כלומר, יש לך קריטריונים כלשהם להבדיל בין ספלים
לדברים שאינם ספלים. המשמעות של ספל זה בדיוק הידע הזה שיש לך בראש שמאפשר לך לדעת אם משהו הוא ספל או לא.
מהו בדיוק הידע הזה, ואיך הוא מיוצג במוח? אלו כבר שאלות קשות מאוד שתיאוריות סמנטיות, פסיכולוגיות ונוירו-פסיכולוגיות
מנסות לחקור. אי אפשר לעקוף את השאלות האלו בעזרת מילת הקסם "שימוש" כי אם אני שואל את עצמי מתי
אנשים משתמשים במילה "ספל", אני הייתי עונה: בראש ובראשונה כדי להורות על ספלים... (בעולם המציאות או בעולמות
מומצאים כלשהם, זה לא משנה), ואז שוב עולות אותן שאלות לגבי הוראה ומובן.
זה בדיוק העניין - אין לך ידע כזה! יש לך ידע
12/02/11 03:52
2צפיות
על "הכלל" [בטח לא שלספל יש ידית, לי היה ספל בלי ידית. לחפצים מסוג מסוים? איזה 'סוג'? הרי זו מהותנות, והיא *פסולה!*] ואיך ילדים לומדים את הכללים לשימוש במילים זו השאלה.

המהות היא של ה-ספל. אם אתה לא יודע יודע מהי המהות [בזה אני לא אומר שיש כזו כי זה יהיה לקבל עולם אידיאות] איך אתה משתמש במילה. כשאתה משתמש במילה אתה לא נסמך על הגדרה מילונית וגם לא על זה שכשהיית ילד אימך הצביעה על ספל ואמרה - זה ספל. אתה משתמש בה כמו שאתה משתמש בה משום שתפסת איזהשהו כלל ואת התפיסה הזו חוקרים נוירובלשנים [נו טוב, כך אני מתאר לעצמי, לא בדקתי].
הגדרה של תפקיד לא מספיקה. תאר לך 'שולחן' שמשמש רק כ'כיסא'. איך תוכל להראות שזה בכלל שולחן? רק כי הוא בנוי כפלטה שטוחה גדולה עם 4 רגליים נמוכות בלבד?

עד כמה שאני יודע (משפט שנכון לכל ההודעות שלי) ממילא ויטגנשטיין לא יקבל נקודת מבט אלוהית של מחשבה-אובייקט. ערך האמת יוכרע בתלות  גוף ההאמנות שלך והוא ההקשר.

איך תורה על ספל עם המילה ספל? אתה מניח מהותנות, אחרי שזו נפסלת, צריך לעבוד עם כללים. ואז בא קריפקי עם הקווס/פלוס ואומר שזה פרדוקסאלי, אממה, אנחנו עושים את זה בטבעיות.

בקיצור, אני חושב שויטגנשטיין מסית את הדיון מהמסמל-מסומל לכללי הפעלה.

עכשיו, אנא תאמרו לי, למה כל זה מוביל לפסילת הנואמנה של הסובייקט, למה מה שבר אוריין הביא בשם תלמידי דה סוסיר פסול? (וזה בטוח משום שהמרצה שלי אמר, רק אני לא מבין את המהלך)
º
מצטער, אבל לא הבנתי את רוב מה שכתבת.
12/02/11 16:38
1צפיות
באמת אני צריך הבהרה:
12/02/11 19:09
1צפיות
א. "אפשר להגיד ש"ספל" זה השם שאתה נותן לחפצים מסוג מסוים בעולם (כאלה שמשמשים לשתיה, יש להם ידית וכו')."
1. מהו הסוג שאתה מדבר עליו?
2. האם לכל הספלים יש ידית? האם כל הספלים משמשים לשתייה או שמא יש אחד במקום בעולם שמשמש כמעצור דלת/משקולת ניירות...?

ב. "המשמעות של ספל זה בדיוק הידע הזה שיש לך בראש שמאפשר לך לדעת אם משהו הוא ספל או לא." -
1. איזה סוג ידע זה, נוגע לאיך משתמשים במילה או להגדרה מהותית?

ג. כשאתה אומר ספל אתה לא דווקא מתכוון להצביע על ספל, הרי זה כל העניין של הקשר, לא? אם כי, הביקורת של ויטגנשטיין על אוסנטנסיביות (הצבעה) - אם אני לא טועה - נכונה להתחלה בה הילד לומד ולא ל'מבוגרים'. [הביקורת היא שהילד לא לומד מכך שאימא מצביעה על ספל ואומרת ספל והילד מבין - זה ספל! אני מבין את זה דרך הביקורת על מהותנות, הילד יכול לשאול על חפצים שונים עד אין סוף אם הם גם ספל. זה גם אמור להתקשר לביקורת על תיאוריית ההתאמה בין מחשבה לאובייקט הריאליסטית, מכיר? אם לא, תאמר לי ו*אנסה* להרחיב ולהסביר. אבל זה כבר אמור להיות קטלני במיוחד כלפי המהויות, כלפי מחשבה על ספל וספל.]
הבהרה:
13/02/11 00:17
2צפיות
זה שאני לא יכול לתת לך קריטריונים הכרחיים ומספיקים למה זה ספל
עדיין לא אומר שאני לא יודע מה זה. עובדה, יש באפשרותי להחליט לגבי
רוב רובם של הדברים בעולם אם הם ספלים או לא, ואני מאמין שאתה
וכל דובר אחר של עברית יסכימו אתי לגבי רוב רובם של השיפוטים הללו.
בטח יהיו כמה דברים שאני אגיד לגביהם: אני לא בטוח אם זה ספל או לא,
ובטח יהיו כמה שיפוטים שלא נסכים לגביהם. זה רק מראה שהקריטריונים
אינם חד משמעיים ב-100 אחוז, אבל זה לא מפתיע במיוחד.

יכול להיות שיש הקשרים שבהם מטעמים אלו או אחרים אקרא "ספל" גם למשהו
שאינו ספל, אבל זה לא סותר את זה שאני יודע מה זה ספל.

ילדים לומדים משמעויות גם מהצבעה. לא רק. גם. למשל, אני מכיר ניסויים
שבהם היו סביב הילדים מבחר חפצים שאת כולם הם הכירו חוץ מחפץ אחד.
כשהנסיין השתמש במילה חדשה שהילדים לא הכירו, והצביע לעבר החפץ הלא מוכר
(הצבעה ממש או אפילו רק מבט או מחווה אחרת) הילדים קישרו אוטומטית
בין האובייקט הלא מוכר למילה החדשה. כשלא הייתה הצבעה או מחווה אחרת,
קישורים מעין אלו נעשו רק בחלק מהמקרים.
פסקא אחרונה
15/02/11 05:00
1צפיות
זה שילדים מבינים לא מוכיח כלום חוץ מזה שהם מבינים. איך הם מבינים ומה צריך כדי שהם יוכלו להבין זו השאלה. השפה הראשונית הזו קשורה בסיבתיות של אובייקט-תפיסה. כאשר מצביעים על ספל זה כאילו מצביעים על האידיאה. הילד *איכשהו* תופס שמדובר על האידיאה וכל מה שיראה לו דומה - ומה זה דומה?? (צבע/צורה?) מה דומה לספל בצורת נחש? - יהיה גם ספל. הוא רואה ספלים!  
אני קורא על זה, אם אדע עוד וארגיש מספיק בטוח אני אפרט עוד. בנתיים אני לא...
15/02/11 05:29
1צפיות
תאר לך תינוק שכרגע נולד,ומציעים על אימא ואומרים 'אימא'. אז כבר היום יודעים שתינוקות חושבים שהאימא היא חלק מגופם (מעניין איך זה לנשים, אומנם עד כמה שאני יודע, אין חיבור עצבי לעובר, אבל גם בכאבי פנטום אין). אבל לו היינו אמפריציסטים גמורים, איך בכלל היינו יכולים ללמוד משהו בלי קטגוריות? לא הינו אפילו יכולים להגיד 'זה'/'משהו'.  את ההבדל בין השפה הזו לקטגוריות אני לא לגמרי מבין.
<
12/02/11 13:02
12צפיות
אינני יודע על סמך מה כתבת את דברייך. הזיקה בין הבלשנות לפילוסופיה האנליטית אכן חדשה מקרוב באה [לא יותר ממאה חמישים שנה], ואכן יש לפרגה ולראסל משקל רב בהתפתחות הזאת, אך מחקריו של ויטגנשטיין בטרקטטוס, לא כול שכן בעבודותיו המאוחרות,  הם אלו שהשפיעו על קרנאפ והחוג הוינאי  ועל קריפקה ועל אוסטין ודוידסון מעיקרא. רוצה לומר, הוא השפיע על תורות משמעות גם בעבודתו המוקדמת וגם בעבודתו המאוחרת [ז"א - כן ויטגנשטיין]..  

מכול מקום, הכרוניקה שהבאת לא מתייחסת לתורף הדברים שכתבתי אלא לסוגיות המצויות מסביב. דברי כוונו מלכתחילה לבעייתיות בתורת משמעות שכזאת, לעומת גישות סמנטיות - התייחס לדברים.
אני אומר זאת ע"ס הכרתי עם הרבה סילבוסים
12/02/11 16:37
4צפיות
של קורסים בסמנטיקה בחוגים לבלשנות באוניברסיטאות ברחבי העולם.
אתה מוצא שם קריאת חובה של מאמרים וספרים שנכתבו ע"י
פרגה, קארנפ, קריפקי, דייוידסון, ריצ'ארד מונטגיו, דייויד לואיס,
דייויד קפלן (וגם מאמר קלאסי או שניים של ראסל ושל סטרוסון).
ויטגנשטיין לא מופיע שם (ודאי שמאזכרים אותו ונותנים לו קרדיט, ויש
גישות שמתיימרות לפתח את "משחקי השפה" שלו, אבל באמת שלא
מתייחסים אל כתביו כמשהו הכרחי ב"חינוך" של סמנטיקאי בן ימינו).

למעשה, האבא המודרני של סוג הסמנטיקה שעוסקים בו בבלשנות בימינו הוא
ריצ'ארד מונטגיו (שהיה סטודנט של קארנפ), ו"האמא" היא ברברה פארטי שהייתה
תלמידה של מונטגיו (ולפני זה של נועם חומסקי, ואומרים שהוא לא סלח לה עד היום על זה
שהיא נטשה אותו ועברה מעיסוק בתחביר חומסקיאני לעיסוק סמנטיקה מודל-תיאורטית).
<
13/02/11 18:26
3צפיות
א. לא הייתי מסמיך את ה"ידע" שלי על היכרות עם סילבוסים. ידע בתחום מסוים נובע מהשתתפות כזאת או אחרת באותו שיח תוך כדי הכרת המונחים הרלוונטיים לשיח, היכרות עם דמויות מפתח או מתודות קבועות של הדיסציפלינה וכמובן עם קריאה רציפה של מחקרים חדשים באותו התחום. עליך להבין שאלמלא ויטגנשטיין אין קריפקה ואין אוסטין ובמידה מסוימת גם אין קרנאפ [אם כי מחקריו המוקדמים בלתי תלויים בעבודתו של ויטגנשטיין].

ב. שוב, זה פחות משנה לי לברר את הדברים הפריפריים. העלתי פה את הדברים כדי לפתח דיון לגבי משמעות עם אנשים שזו אומנותם, או למצער עם אנשים שיש להם יד ורגל בנושא. זה לא חשוב לי ברגע זה שנדון על מי הוא אביה של הסמנטיקה ומי היא האם.  האם יש לך השגות רלוונטיות לעצם הפוסט? כלומר האם לדעתך ניתן לראות בשימוש את הקריטריון הבלעדי למשמעות?

נראה לי שצריך להוריד את הז'רגון המקצועי
12/02/11 01:22
6צפיות
כדי לענות על זה. כמות התגובות על נושא כזה שלכאורה אמור להיות מרכזי ומעניין מלמדת שהוא כבד לחברי הפורום, והוא בוודאי כבד גם לי. לא קראתי את ויטגינשטיין בעוונתיי, ומהמעט שאני יודע הבנתי שהגישה שלו לשפה קרובה למה שאצלנו מכונה "בלשנות פונקציונלית".

אבל בכל במקרה, בלשנות אינה פילוסופיה - גם לא פילוסופיה של הלשון - והיא עוסקת בשאלות יותר קונקרטיות. למשל, לפני שאנחנו מתווכחים על האם יש ערך סמנטי למילה מסוימת, אנחנו צריכים לחשוב - מה היא בעצם מילה? מה הוא בעצם ערך סמנטי? ומשום שבלשנות מודרנית (ולא משנה אם היא משתייכת לזרם הסטרוקטורלי שנבע מדה-סוסיר, לזרם הגנרטיבי שנבע מחומסקי או לזרמים הפונקציונלים, הקוגניטיביים או לכל זרם אחר) היא בסופו של דבר מדע פסיכולוגי שעוסק בייצוג השפה במסגרת המחשבה האנושית, השאלות שאנחנו שואלים הן בדרך כלל שאלות של ייצוג ולא שאלות של לוגיקה טהורה.

אני חייב להודות שעבורי כל המונחים כמו פרדיקט ואופרטור זרים לשפה והייתי שמח להימנע משימוש בהם ככל האפשר. לוגיקה זה דבר אחד, ושפה זה דבר אחר. יש לפעמים מקבילות מסוימת בין הלוגיקה הפורמלית לבין השפה, אבל אנחנו צריכים להימנע מהטעות ששוחזרה יותר מדי פעמים במהלך ההיסטוריה, החל מאריסטו וכלה בחומסקי, של נסיון לכפות מודל פורמלי יציר מאווייך על השפה. כמו שאני רואה את זה, עד שלא נפתח כלים משוככלים שיחדרו באופן אלקטרוני או פסיכו-מטה-ספיריטואלי לתוך נבכי המוח, הדרך היחידה שלנו להסיק איך פועלים השפה (במובן ה-langue של דה סוסיר) עובדת, היא לראות איך משתמשים בה (ה-parole של דה סוסיר) ולהסיק מזה. המחקרים מראים שככה גם כולם לומדים את השפה - כולל ילדים (אם כי יש הבדלים באופן הלימוד בינם לבין מבוגרים). זה כמובן לא אומר שהערך של מילה הוא השימוש שלה (כי מה זה בעצם אומר מבחינת ייצוג המילה בראש שלך?), אבל זה אומר שהשימוש בפועל עוזר לקבוע את הערך עבור הדורות הבאים, וזה גם אחד המנועים הגדולים של השינוי בשפה.
תסביר בבקשה את שני אלה:
12/02/11 04:17
4צפיות
המחקרים מראים שככה גם כולם לומדים את השפה - כולל ילדים (אם כי יש הבדלים באופן הלימוד בינם לבין מבוגרים). - מה זה ככה?
זה כמובן לא אומר שהערך של מילה הוא השימוש שלה (כי מה זה בעצם אומר מבחינת ייצוג המילה בראש שלך?), - למה זה משנה מה יש לך כיצוג בראש? ואם כשאומרים פיל יש לך דמבו ולי יש פיל אפריקאי גדול ושחור, זה לא משנה?
הממ
19/02/11 01:51
3צפיות
1. תקרא את המשפט הקודם, התשובה נמצאת בגופו.
2. כנראה שלא הבנת אותי אם אתה חושב על דמבו ופילים אפריקאים. אני דיברתי במונחים קצת יותר מופשטים. מה זה אומר שמבחינתה המילה פיל זה "פיל אפריקאי גדול ושחור בראש". שהיא מיוצגת לך בתור תמונה של פיל כזה? ושדמבו הוא לא פיל מבחינתך (או מבחינת הראש שלך)?
<>
12/02/11 13:19
6צפיות
א. דה סוסיר מדגיש בהדיא שיש להבדיל בין מחקריו הבלשניים לבין פסיכולוגיה, על-כן דברייך האלו "ו(לא משנה אם היא משתייכת לזרם הסטרוקטורלי שנבע מדה-סוסיר, לזרם הגנרטיבי שנבע מחומסקי או לזרמים הפונקציונלים, הקוגניטיביים או לכל זרם אחר) היא בסופו של דבר מדע פסיכולוגי שעוסק בייצוג השפה במסגרת המחשבה האנושית, השאלות שאנחנו שואלים הן בדרך כלל שאלות של ייצוג ולא שאלות של לוגיקה טהורה" הינם דברים חסרי ביסוס. בלשנות מודרנית איננה מדע פסיכולוגי, ואין בעובדה שהיא מתייחסת לפסיכולוגיה כדי לשנות את זה; הבלשנות קרובה גם לאקוסטיקה או ליחסים חברתיים  - אך לא נאמר בגלל זה שזוהי תורה אקוסטית או סוציולוגית.

ב. אני מסכים אתך לגבי כך שעד שלא תהיינה מתודות לא נוכל לקבוע ולקבע דברים בנוגע למושאי מחקר, אך מכלל הן אתה שומע לאו: האם דברייך שה"דרך היחידה שלנו להסיק איך השפה עובדת היא לראות איך משתמשים בה" איננה הצעה למתודה? ואם כן - במה זאת שונה מהמתודה של אריסטו [שאמנם לא היה בלשן, אך גישתו אל השפה יצאה בדיוק מהדרך בה משתמשים בה]?

ג. אני אישית מעדיף לקבל מעט תגובות, או לא לקבל תגובות כלל, מאשר לקבל תגובות שיותר משהן מתייחסות לדבריי ומציעות פתרון לשאלות שבגינן העלתי את דברי מלכתחילה, הן באות לענות על הדחף של המגיב להגיב. דווקא  כיוון שלא מדובר בפורום פילוסופיה, ציפייתי היא שהמגיבים לא ילכו סחור סחור אלא יענו לגופם של דברים לאור התיאוריות הבלשניות בהן הם אוחזים.


כול טוב.
--
19/02/11 02:01
3צפיות
א. אני מדבר כמובן על פסיכולוגיה במובן רחב יותר ממה שמקובל היום, וממה שכתוב בספר של דה-סוסיר (שכמובן אינו של דה-סוסיר עצמו, אלא של תלמידיו). הבלשנות המודרנית היא בהחלט פסיכולוגית במובן הרחב, בכך שבכל זרמיה, היא מנסה להבין את היצוג של השפה במוח, במחשבה - או ביוונית ב-Psyche. לזה אני מתכוון במדע פסיכולוגי ותו לא. אם לדעתך אין קשר בין בלשנות מודרנית לבין זה, אז לא ברור לי באיזו בלשנות מודרנית נתקלת בדיוק, כי זה בדיוק מה שכולם מדברים עליו, לפחות כשאנחנו נוגעים ברמה המופשטת של בלשנות (ולא נכנסים לכל מיני עניינים טכניים עמוסים בז'רגון מקצועי).

ב. הגישה שלי היא בגדול גישה אמפירית. תסתכל מה קורה בשטח, תתעד את העובדות, תנסה לנסח תזות מסוימות ותראה אם הן עובדות בפועל. אני לא מוכן להתחייב ליותר מזה, ואני לא מוכן להדביק לה תוויות פילוסופיות יותר מכך, כי תוויות פילוסופיות שלא אומרות כלום מבחינה מתודולוגית יש כמו זבל. יותר משחשוב לי להתהדר בנוצות של אמפריציזם (כמו הסטרוקטורליסטים הקלאסיים) או רציונליזם (כמו חומסקי), חשוב לי לא להנפיץ משפטי דוגמה שלא קשורים למציאות (מה שמאפיין חלק ניכר מהבלשנים במסורת של חומסקי לצערי הרב ). אני יודע זה נשמע מאוד down to earth, אבל באמת שלדעתי יותר חשוב מחקר מעניין מהגדרות מתחכמות. למתודות אגב, לא צריך לדאוג. יש כאלה די והותר. העניין הוא שלא כל הבלשנים מסכימים לגביהן, ולא נראה שזה עומד להשתנות בעתיד הקרוב.

ג. כשאתה הולך סחור סחור בהודעה המקורית שלך ומערפל אותה בז'רגון פילוסופי, אל תצפה לתשובות דוגריות. אני חושב שהתשובה שלי הייתה ישירה מספיק, אבל אם היא לא, אז אין לי עוד מה לומר בנוסף כדי להבהיר אותה.
-
19/02/11 10:36
7צפיות
בכול המלל שכתבת כאן, לא ענית על דבר ממה שהערתי לך לגביו.
8%~
15/02/11 05:15
3צפיות
גם בבניינים שונים המילה תקבל משמעות מההקשר. הצטלבות של שורש ובניין נשמעת לי לא שונה מהניסיון האימפוטנטי של המילונים להגדיר, שהר בסלנג אפשר 'לעוות' מילים לכיוונים אחרים לגמרי.
אבל אז, אם מילה מקבלת משמעות מהשימושים יש בעיה של ריקורסיביות, איך המשפטים מקבלים משמעות?
...
15/02/11 07:43
6צפיות
התרכובת המורפולוגית שונה מהעבודה הלקסיקוגרפית. לא מדובר בדברים דומים או קרובים.
דומים בזה שהם לא יכולים לתת משמעות
15/02/11 08:13
2צפיות
טוב זה באמת לא אומר הרבה...

איך אתה רואה את העניין של משמעות מילה שנובעת רק מהשימוש ומשמעות של משפט - קבוצת מילים (לפי חוקים) - שצריך לתת משמעות למילה מתוך שילוב מילים.

אני לא חושב שטעיתי כשאמרתי שגם אם ניקח שורש (כמו שהצעת) ונשים בבניינים שונים המשמעות בהכרח תשתנה כשאין קונטקסט. מה עוד שאותה המילה בדיוק (כלומר אותו שורש ובניין) יכולים לשמש במשמעויות שונות.

לענ"ד - ויטגנשטיין תקף את הקריקטורה שעשו לפילוסופיה אנליטית כמחפשת תנאים הכרחיים ומספיקים, בכך שטען שלא מחפשים את אלה אלא את אופן השימוש.
בדוגמא של דונלדסון, זה שביום יום לא 'חושבים' על האירוע כשאומרים "ראובן רקד", איך זה מוכיח שהמשמעות לא נובעת מהקונטקסט?
תרגום רוסית
10/02/11 22:10
4צפיות
תרגום רוסית
שלום לכולם, אני סטודנט לתקשורת ויש לי עבודת הגשה בניתוח אומנותי של אתר אינטרט,זה האתר שאותו אני מנתח

http://europe.construction.newholland.com/?zone=1

ועכשיו עליי להשתמש במקורות השראה מהתקופה הסובייטית,יש לי כמה תמונות עם כתב ברוסית,אם מישהו יוכל בבקשה לתרגם לי אותן זה מאוד יעזור לי.הנה תמונה ראשונה.
º
שנייה
10/02/11 22:12
2צפיות
שנייה
רצועות תמסורת מגומי
11/02/11 09:45
1צפיות
לשימושים חקלאיים

"משולש"

בסמל החברה מצוין שהיא מס. פטרבורג.
º
שלישית
10/02/11 22:12
3צפיות
שלישית
קומו
11/02/11 09:50
2צפיות
לאדמות אלה אין מחיר
בכל שנה אנו צריכים להפיק יותר ויותר לחם
עבור העם
מאדמות בתוליות אלה
º
רביעית
10/02/11 22:13
רביעית
לא רוסית
11/02/11 09:52
13צפיות
כנראה אחת שפת אחד מעמי הקווקז או ה"סטאנים" השונים (שים לב ל"סאלאם" למטה מימין).
º
אזרבייג'נית, אם אני לא טועה.
11/02/11 10:17
1צפיות
כן. והכתוב:
11/02/11 14:52
2צפיות
למעלה: יחי יום השנה ה-14 לדיקטטורת הפרולטריון

למטה: ברכת שלום לפרולטרים בכל העולם הנרמסים תחת עריצות הקפיטליזם, ולכל העמים המדוכאים.
לא ראיתי שכבר תרגמת... לא הסתדרתי עם המילה
11/02/11 19:13
1צפיות
האחרונה : XALOLAROHA ,משהו כזה. איך היגעת למילה זאת ?
אשמח לעזרה
האות הרביעית היא Q לא O
11/02/11 22:12
xalqlar
כלומר: halklar

וכל המילה: halklarına

H זה נ בכתב הקירילי
º
תודה
11/02/11 23:18
חמישית
10/02/11 22:15
חמישית
(מה שניתן לראות)
º
לעבודה הקולקטיבית
11/02/11 09:54
1צפיות
עובדי אדמה וחברי הקומסומול, לטרקטור !
11/02/11 09:38
1צפיות
אל פלוגות המחץ של זריעת האביב !

תודה ענקית!
11/02/11 12:09
1צפיות
עזרת לי מאוד,תודה.
זה לא בדיוק "עובדי אדמה",
12/02/11 22:14
אם אני מבין מה זה  "עובדי  אדמה" בעברית: חקלאים, איכרים.

בַּטרָקִי - אלה עובדי אדמה חסרי אדמה, פועלים שכירים אצל בעל האדמה.

הכרזה היא ללא ספק מהשנים הראשונות של השלטון הסובייטי, ומופנית אל האיכרים העניים, המנוצלים.
מדובר פחות או יותר בתקופת הקולקטיביזציה, הקמת הקולחוזים והכנסתם הכפויה של כל עובדי האדמה למשקים שיתופיים כאלה. במקביל, זו היתה תקופת חיסול ה"קוּלָקים" (מילולית: ה"אגרופים"), ה"בועזים", האיכרים העשירים שניצלו עבודה שכירה של איכרים עניים חסרי אדמה, ונחשבו לקפיטליסטים הנצלנים בכפר. למעשה, רבים מהם היו פשוט איכרים חרוצים ומיומנים ששגשגו כלכלית הודות לעבודתם. רבים מהם היו בעצמם בטרקים חסרי אדמה, שמהפיכת אוקטובר העניקה להם אדמה, ואח"כ הכריזה עליהם כ"קפיטליסטים".
בסדר, אז בוא נתרגם כך:
12/02/11 22:32
עובדי אדמה חסרי אדמה, פועלים שכירים אצל בעל האדמה. הכרזה היא ללא ספק מהשנים הראשונות של השלטון הסובייטי, ומופנית אל האיכרים העניים, המנוצלים. מדובר פחות או יותר בתקופת הקולקטיביזציה, הקמת הקולחוזים והכנסתם הכפויה של כל עובדי האדמה למשקים שיתופיים כאלה. במקביל, זו היתה תקופת חיסול ה"קוּלָקים" (מילולית: ה"אגרופים"), ה"בועזים", האיכרים העשירים שניצלו עבודה שכירה של איכרים עניים חסרי אדמה, ונחשבו לקפיטליסטים הנצלנים בכפר. למעשה, רבים מהם היו פשוט איכרים חרוצים ומיומנים ששגשגו כלכלית הודות לעבודתם. רבים מהם היו בעצמם בטרקים חסרי אדמה, שמהפיכת אוקטובר העניקה להם אדמה, ואח"כ הכריזה עליהם כ"קפיטליסטים"
וחברי הקומסומול, לטרקטור !
אל פלוגות המחץ של זריעת האביב !

ושתי הערות קטנות נוספות:
1. החיים קשים ולפעמים צריך להתפשר.
2. מזל שמצאת רק את התרגום הזה כלא מדויק במאה אחוז. אני חשבתי שהפוטנציאל לתיקונים גדול הרבה יותר ("פלוגות מחץ", למשל, נראה לך תרגום מדויק לגמרי ל"אודרני קולוני" ?)
למה כל כך קצר? לא יכולת לפרט יותר?
12/02/11 22:47
"בטרק" - זה מונח ספציפי, וסה"כ הסברתי את משמעותו. חשבתי ששאלו על משמעות המילים. לא כך?

אח"כ הוספתי קצת תיאור רקע. אסור?
תרגמתי כרזה באופן שמתאים לכרזה
12/02/11 22:53
ומה שהשבתי לך - התכוונתי בהומור.

ההסבר כמובן מאלף ואני מתנצל אם התגובה שלי מצלצלת קצת תוקפנית.
פורטוגזית
10/02/11 11:10
11צפיות
במילה tenho איך הוגים את ה- h (נראה לי שזה אמור להיות השווה ערך ל- tengo  בספרדית אבל אני לא בטוח.
האם h בפורטוגזית נהגית כמו h כמו x או כמו g?)
הצירוף nh בפורטוגזית נהגה כמו ñ בספרדית
10/02/11 11:37
10צפיות
אז tenho ייקרא כך teño, הגיית ה-ñ היא מעין נו"ן ואחריה יו"ד, משהו כמו טֶנְיוֹ
º
הא אוקיי 10X
10/02/11 12:32
2צפיות
בפורטוגזית פורטוגלית אולי
10/02/11 20:44
6צפיות
בפורטוגזית ברזילאית, לפחות זאת שאני מכיר (יש הרבה דיאלקטים ברוך השם), ה-o שאינה מוטעמת הופכת ל-u וזה נשמע יותר כמו טֶנְיוּ. לפעמים היא גם ממשיכה להיחלש עוד יותר וה-u הופכת לתנועה מאוד קצרה או אולי אפילו ממש נעלמת - נדמה לי שזה תלוי גם בסוציולקט של הדובר ובכמה הדיבור מוקפד.
הברזילאים האלה והדיבור הלא מוקפד שלהם
11/02/11 00:12
5צפיות
אתה פונה אליהם בפורטוגזית צולעת והם עונים לך בסלנג של השכונה! כאילו שהם לא מזהים שאתה תייר...
זה כמו שתייר אמריקאי ישאל אותך "כמה מונית לבן יהודה רחוב?" ותענה לו "יא סטלן, אתה בבלבלות? תן לנהג שתי גולדות (20 ש"ח) - שלא יעבּר אותך"
למה להתעצבן, למה?
12/02/11 01:01
7צפיות
זה אולי כי אין שום סיבה שבעולם שהברזיאלים חייבים לדבר בפורטוגזית של פורטוגל? אני לא מבין למה זה בסדר שהארגנטינאים מדברים בספרדית שכל קשר בינה לבין מה ששומעים במדריד מקרי בהחלט, אבל הברזילאים צריכים לדבר בפורטוגלית?

כאילו, זה לא שלברזילאים בשכונה יש מספיק כסף כדי לקחת סאמר סקול בליז'בוא וללמוד איך הם "צריכים" לדבר עם תיירים. זה לא דומה למקרה של התל-אביבי שנתת, כי כאן יש רק מדינה אחת קטנה בלי שום דיאלקטים, וכולם יודעים לדבר עברית פחות או יותר סטנדרטית (כמובן שזה לא עברית תקנית, אף אחד לא באמת יודע לדבר עברית תקנית לגמרי). ובתכל'ס, בפעם האחרונה שבדקתי ברזיל הייתה מדינה יותר גדולה מפורטוגל, אז אולי דברים צריכים לעבוד ההפך? טוב, יש סיכוי שיום אחד זה מה שיקרה (ע"ע אמריקה ובריטניה).
הוא לא ממש התעצבן
15/02/11 18:35
6צפיות
והוא גם לא אמר שום דבר על פורטוגזית של פורטוגל או על דיאלקטים או על איזה עם צריך לדבר בשפה של איזה עם אחר

זה בהחלט בלתי מתחשב ובלתי הוגן לענות לדיירים בסלנג - זאת כל הטענה
אכן התכוונתי לשימוש בסלנג
15/02/11 19:10
13צפיות
ולא להבדלים בין פורטוגזית של פורטוגל לזאת של ברזיל... אבל אני בהחלט זורם עם השפעה ברזילאית על פורטוגל, בעיקר בתחום הכדורגל
19/02/11 01:47
3צפיות
השאלה היא מה זה בדיוק לדעתך סלנג. אני לא יודע איך ענו לך, והאמת היא שאין לי מושג מה זה סלנג ברזילאי של השכונה מעבר למה ששמעתי בסרטים, אבל אני מניח שיש ביטויים שהם לא לגמרי סלנג מקומי, אלא קצת יותר רחבים מזה, לא? נגיד, אם אמרו לך Tá ligado (ואני מניח שבאמת משתמשים בזה), או אפילו בלעו את הסוף ואיחדו את הכל ואמרו Taligad, אז אני מניח שזה לא רק עניין של שכונה אחת, וה"בליעה" הזאת זה בעצם חלק מהפונולוגיה של פורטוגזית ברזילאית, זה לא עניין של סלנג של השכונה.
אגב,
17/02/11 21:45
4צפיות
גם בפורטוגלית ה-o הופכת ל-u.
ממליצה לך לשאול בפורום תרבות ומוזיקה ברזילאית
11/02/11 18:04
6צפיות
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...
יש שם לא מעט דוברי פורטוגזית.
ירום כיפה
10/02/11 04:01
6צפיות
1. א. מישהו יודע איך אומרים כיפה בערבית? ב. ככה גם אמרו המזרחים בארצות ערב?
2. ירום הודו - אני לא מוצא את המילה באבן שושן. אני יודע את המשמעות אבל רוצה לראות מי השתמש בזה לראשונה, אם זה מהתנ"כ/גמרא/ש"י עגנון וכו'
תודה!
הכי מקובל "טאקיה"
10/02/11 09:53
34צפיות
אני מדבר על איך אומרים את זה היום בערבית ספרותית
מכיר את הביטוי "קיר"ה"?
10/02/11 11:19
6צפיות
הקיסר [הקייזר] ירום הודו

אני בטוח שבזמן פרנץ יוזף זה כבר היה קיים
תראה כאן
10/02/11 11:31
3צפיות
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7...

מובא בצד שמאל סריקה מעתון החבצלת 1870, על פראנץ יוזעף
ירום הודו
10/02/11 20:43
11צפיות
באבן שושן אין יותר מאשר אזכור של השם. תסתכל תחת "קיר"ה", שעליו הוא כותב: ר"ת קיסר ירום הודו.

ולגבי מקורו, אומר רוביק רוזנטל במילון הצירופים: "כינוי כבוד למלך או שליט. לשון ימי הביניים: 'שאלת אדוננו המלך ירום הודו ציווני לדון בכתבו" (שו"ת הרשב"א א תקנא). ראשי תיבות: י"ה."
תודה
10/02/11 20:57
2צפיות
אז מעניין אם הרשב"א השתמש בביטוי מקובל עוד מימי קדם או שהחל בימי הביינים
כדי לחפש ביטוי או מילה
10/02/11 21:08
5צפיות
בתנ"ך, במשנה או בתלמוד, וכן במשנה תורה של הרמבם, יש אתר מצוין: מאגר ספרות הקודש.
ראה כאן
º
בדקתי עכשיו, אין. תודה!
10/02/11 23:51
2צפיות
קישור מצוין. תודה!
11/02/11 13:54
אני חושב שנעזרתי בו בעבר, אבל אני מכניס אותו עכשיו למועדפים.
בהזדמנות זאת אני מפנה למאגר לינקים גדול של
11/02/11 17:28
3צפיות
ספרות יהודית הנמצא בבלוג איגוד ספרני היהדות http://tinyurl.com/26zsbdd
א גרויסן דאנק, ר' חיים. אעלה את הקישור
11/02/11 18:05
2צפיות
הזה בקרוב למאגר קישורי הפורום.
º
מעולה, הוספתי לקישורים בפורום שלי.
11/02/11 18:12
º
11/02/11 18:21
2צפיות
כל הרשימה הזו
11/02/11 21:28
3צפיות
מצויה גם באתר הספרייה הלאומית בדף "משאבי מידע אלקטרוניים ביהדות"

http://jnul.huji.ac.il/heb/ejudaica.html
חלק מן הרשימה הזאת נכתב ע"י אביעד רוזנברג
11/02/11 23:09
5צפיות
עובד הספרייה הלאומית עבור הבלוג. (גם אני עובד שם) ואחרי כן הספרייה העתיקה את הלינקים שאני ואלונה שגם היא עובדת הספרייה לאתר הספרייה. לא כל הלינקים שבבלוג נמצאים באתר הספרייה. אני מעדכן את הרשימה כשנודע לי על מאגר חדש.
כן, יש קרדיט (חלקי?) בסוף הרשימה
11/02/11 23:25
1צפיות
ועדיף שגם הם יעדכנו. (עם קרדיט מתאים לבלוג), האמת היא גם דיברתי עם אביעד פעם - והוא אמר לי שהם מעדכנים גם. (אבל בפועל הם עדיין לא הוסיפו את האתר הבא שהצעתי להם http://khazarzar.skeptik.net/books אתר מומלץ ביותר)

אחרי הכול המקום הכי מתבקש שאוסף קישורים כזה יופיע זה באתר הספרייה הלאומית.
במרץ יעלה אתר חדש לספרייה הלאומית. אולי אז
11/02/11 23:57
1צפיות
יעלו את המאגר הזה.
עדכנתי את הרשומה בבלוג איגוד ספרני היהדות והוספתי את המאגר הזה.
º
12/02/11 00:00
1צפיות
אתר מקיף יותר
11/02/11 14:19
2צפיות
http://www.responsa.co.il/default.aspx?action=adva... (פרויקט השו"ת - בר אילן, ניתן להשתמש בצורה חלקית, כמו חיפוש וצפייה חלקית בתוצאות -  ללא תשלום)

לפי התוצאות משם - נראה שהביטוי מקורו בימי הביניים, תחילתו בכתבי הרמב"ם ור' אברהם בנו ככינוי כבוד לנגידים ולרבנים. והמשכו בשו"ת רבני אירופה - שם הוא נאמר אך ורק בזיקה למלך או לקיסר. (משמעות זו נשמרת גם בשו"תים המאוחרים מהעת החדשה, כמו שו"ת חתם סופר)

תודה רבה! יועלה בקרוב
11/02/11 18:06
1צפיות
לקישורי הפורום.
º
תודה! הוספתי לקישורי הפורום שלי.
11/02/11 18:15
הועלה לקישורי הפורום
18/02/11 11:03
1צפיות
תחת הקטגוריה: Taglines.
שתי שאלות: אנג'ל, פליינג דה סאקס
09/02/11 17:02
אהלן אהלן

1. פה: http://en.wiktionary.org/wiki/%E1%BC%84%CE%B3%CE%B3%CE%B5%CE%BB%CE%BF%CF%82#Ancient_Greek ויקישנרי לא טועים בתעתיק מיוונית לאנגלית? הרי יש שם שתי גמות במקום ג' ו נ'!!!!!!!!!! [ואז המילה היוונית הייתה צריכה להיות 'אגלוס'


2. בסרט של המפרי בוגרט הוא אומר משהו כמו (מהזיכרון שלי:) i wan't play the sax for you . אני לא בטוח בקשר לסאקס. מישהו יודע מה זה אומר (ומה המשפט הנכון?)

תודה!!
º
2. סקסופון
09/02/11 17:11
º
זה ביטוי. הוא *לא* התכוון שלא בא לו לנגן
09/02/11 17:39
כן נכון זה ביטוי
09/02/11 20:25
שאלת מה זה SAX
º
שאלתי מה הביטוי אומר
09/02/11 23:01
הא נראה לי
09/02/11 23:11
שזה אומר משהו בסגנון "אני לא מתכוון לעשות לך טובה"
º
1. לא טועים; חפש על אורתוגרפיה יוונית.
09/02/11 18:02
º
אני מכיר את האותיות. לא ברור לי מה לחפש
09/02/11 18:47
º
אהה מצאתי! תודה
09/02/11 18:59
כפל משמעות בכפל לשונות
09/02/11 13:18
39צפיות
הי,
מחפשת רשימה של מילים באנגלית שיש להם משמעות (שונהאו שווה) בעברית - למשל: בי be ועוד....
תודה!
הנה כמה
09/02/11 14:49
2צפיות
shell (קונכיה)
gum (מסטיק)
ram (אייל)
לול :)
09/02/11 15:59
אהבתי
עוד כמה
09/02/11 16:34
6צפיות
at (ב...)
pass (לעבור)
near (קמה?)
אמממ
09/02/11 17:30
2צפיות
she זה היא
he זה הוא
who זה מי
me זה אני
Annie זה בכלל שם

ויש גם גיא - guy
וגם שי - shy
ויש בת - but, butt, bat
ואפילו גל - gull
ויש גם פיל - pill, peel
09/02/11 17:38
1צפיות
וטיל - teal, till
ואפשר גם קוף - cough
ודב - dove
ורד (למטה) - red
עוד?
09/02/11 21:28
1צפיות
כי יש הרבה...
בר - bar
כר/קר - car
מר - mar
פר - par
תר - tar

ואפשר להמשיך באותה הצורה...
ואם כבר אמרת אז
09/02/11 23:15
2צפיות
odd - עוד
º
להוסיף?
09/02/11 23:28
קח כל מילה חד-הברתית
11/02/11 12:51
1צפיות
ויש סיכוי טוב שתמצא משהו דומה לא רק בעברית אלא גם בשפות נוספות. זה מה שאוהבים לעשות אלה שמנסים להוכיח שעברית היא אם כל השפות.
הא, עלית עלי
11/02/11 13:59
ואגב, באנגלית הרבה מילים הן חד-הברתיות, הבעיה היא שבעברית פחות.
נקודה כאובה ובעיה קשה למתרגמי שירה...
11/02/11 18:02
לא רק שבאנגלית יש הרבה מילים חד הברתיות, אלא שיש הרבה מילים עם "תוכן" ממשי – לא רק מיליות למיניהן, אלא הכול מהכול, כולל כינויי גוף, פעלים' שמות ועוד. תרגמתי פעם מחזמר להפקת חובבים, והיה שיר שלא רק שהיו בו שורות מלודיות קצרות, רוב הטקסט היה מילים חד הברתיות זה לא היה קל, אבל המזל הוא שהעברית מסוגלת לדחוס יותר מידע בנטיות (תלוי אילו, כמובן). בחלק מהמילם באנגלית יש משהו מטעה, כי הן נובעות מכך שהאנגלית לא סינתטית במיוחד (או לא דבקית, לא זוכרת את הההגדרות הבלשניות המדויקות) אז צריך הרבה מילים בודדות ובעברית הן יותר דבוקות ואפשר להשתמש בצורנים.

אז משפט ממילים חד הברתיות כמו
?Where do we go from here
אפשר לתרגם, למשל:
איך ממשיכים מכאן?
חצי מכמות המילים, אבל אותה כמות הברות.
טוב, גם אני אוסיף כמה
11/02/11 13:06
boar - בור
bee - בי
deer - דיר
bull - בול
mouse - מאוס (טוב, עם הטעמה קצת שונה)
ram - רם
duck - דק
gull - גל

אני לא יודע אם אני בפורום הנכון, אבל יש סיכוי
09/02/11 00:30
3צפיות
שמישהו מתרגם לי את השיר הזה?

http://www.youtube.com/watch?v=GgFZhPbzEaU


תודה.
עד שיגיע מישהו שיתרגם...
09/02/11 22:08
2צפיות
תודה רבה, נהניתי מאוד מהשיר! רואים שאת המילים כתב משורר אמיתי.
למען הגדלת הסיכוי שמישהו יתרגם,
12/02/11 22:40
1צפיות
הנה קישור למילים של השיר ברוסית: http://needtext.ru/text_pesni/7434

מדובר במישהו שעבד בניקוי הביוב העירוני במוסקבה, והוא כל כך הסריח, שלא היה יכול ללכת לשום מקום, לא לקולנוע, לא  אל חברים, ואת ההמשך לא קראתי.
הנה סוג של תרגום למי שרוצה...
13/02/11 15:07
2צפיות
אני מניח שזה תורגם ע"י אתר כמו http://translate.google.co.il


"גבר, איליה ניקולאיביץ אוטקין, עבד בחברת המים של מוסקבה, הוא לא היה מכוער, למרות שלפעמים הזונות אפילו תמורת הכסף לא נתנו לו. אחרי העבודה לא הוא העז להיראות לא בקולנוע ולא בבית ש מישהו, מכוון שעורו ספג ריח של _____.
לכן, לעיתים הוא נשך את השפתיים ופשוט טייל ולא חלם על נס, בשכונה ליד מועדון מוכר איפה שבילו אנשים ______.
בחורה קוטובה נלי, בסוכנות הדוגמניות "ובנדיס פטרוליום", כמובן שהיתה דוגמנית שמצטלמת לקליפים של "מומי טרול".
באודישנים יומיומיים, לכל מיני צילומים קטנים או גדולים, אותה כדוגמנית לעולם לא _____, אלא דווקא להיפך צילמו אותה למגזינים. היא הסתובבה עם פרארי אדומה, עם נפח קטן אבל מאוד מגניבה, אותה קיבלה במתנה מבחור שעבד כשליח בכיר ב- _____. אחרי האודישן ב- "פרח פראי", היא נוסעת לבלות במועדון, כשדואט של אלסו ואנריקה ניגן אצלה כמו תמיד במערכת.
ואז לפניה ב______ עירוניות, צל של גבר עבר ליד הקשת, ונלי המסכנה בקושי הספיקה ללחוץ על הברקס ברכב שלה.
מה אתה לא רואה - רכב נוסע ? היא צעקה כמו בלוגה, ופתאום עצרה כשראתה שהגבר קפא בפניה מרוב הפחד.
איליה - הוא אמר תוך דהוא שומט את הסיגריה שלו, והיא בתגובה : מתנצלת, אני נוסעת מהאודישן, משום מה היא הבהירה תוך בלבול.
שב , הוא התיישב, לאן ? אני לא יודע, וכך היה ממשיך התיאטרון , אבל תוך שניה היא לחצה על דוושת הגז.
הם טסו ברכב ברחבי מוסקבה, בין פניהם הקודרים והחשוכים של האנשים, היא אמרה שנמאס לה מכל הריחות והבשמים האלה.
שפגשה גבר ללא ריח של קרטייה ושאנל, והוא הסתכל על הברך נלי ועל כף הרגל החשופה מתחת ללוח המכשירים.
הגשם מטפטף בשדרה , מרענן את ה______ העייפות, היא התמסרה לו בתוך הפרארי תוך שהיא צועקת ביטויים מגונים.
אבל הגשם דפק יותר ויותר על הרכב ____________ והבוקר הסמיך צבעים __________, לה חיכו חברים בצפלין, לו חיכה חצי בקבוק של פטיאסקה מולדבית.  
האם היתה זו אהבה של איליה ונלי, האם המפגש שלהם היה מלא אור ? הוא יתאבד בנהר בלילה באפריל, היא לעולם לא תדע על זה."


תודה!
שאלה באנגלית
08/02/11 14:21
2צפיות
חבר טוב שלי דובר אנגלית לימדני כי "סכסכן" זה "הום רקר". מה לעזאזל הקשר בין סכסכנות לבין בית= הום?
חשבת לבדוק מהו 'רקר'?
08/02/11 14:28
ולמה לא ביקשת מאותו חבר להסביר לך (ואם כבר, גם לאיית)?
אינני בטוח שידע להסביר לי
08/02/11 14:31
ואשמח אם תסבירו לי כאן את העניין. איית לי, אבל שכחתי איך מאייתים.

home wrecker
08/02/11 15:01
שפירושו "הורס/מפרק בתים". הכוונה היא בעיקר למישהו שגורם מתחים בין בני זוג ומפרק את הזוגיות, את הבית. לא בהכרח סכסכן. מאהב/מאהבת יכולים להיות home wreckers מבלי להיות סכסכנים.

אז בהשאלה, ניתן להשתמש בביטוי אם ההקשר מתאים, גם כשלא מדובר בזוגיות רומנטית אם כי לא מקובל ביותר.

לסכסן אתה יכול לנסות inciter, stirrer, shit stirrer, inflamer
בעיה
08/02/11 15:36
2צפיות
אמרתי לחבר שזה סכסכן, האם זה נורא וצריך לבטל או שבסדר לטעון שזה סכסכן גם אם לא מדויק? גם לימדתיו כי MATCH MAKER זה שדכן.

תלוי למה אתה מתכוון ב"סכסכן"
08/02/11 15:42
אם שדכן הוא כזה שמזווג זיווגים, אז home wrecker בהחלט יכול להיחשב כניגוד שלו, כמפרק זיווגים.

אם אתה מתכוון לסכסכן כמישהו שמבעיר בעירות, אז זה בהחלט לא מתאים. הכל תלוי בהקשר.
לא
08/02/11 15:44
לא שמעתי על הביטוי סכסכן כמבעיר בעירות, אם הבנתי נכון את הכוונה. התכוונתי לאדם שמפרק קשרים ע"י רכילויות ודברים כאלה.
הביטוי home wrecker
08/02/11 15:52
הוא בעל קונוטציות "רומנטיות". כלומר, כשאתה משתמש בו ומתאר מישהו שפירק קשר, המשמעות היא שהקשר היה קשר רומנטי, לא קשר חברתי/עסקי וכד'.

כמובן שניתן להשתמש בביטוי בהשאלה, אם הקשר שפורק היא קשר הדוק ביותר. שים לב שהביטוי אינו המקבילה האנגלית של המושג "סכסכן" אלא מתאר הקשר מאוד מסוים.
תוספת
08/02/11 15:53
1צפיות
בדיוק כששלחתי את ההודעה, ראיתי פרסומת של תפוז על עתי שולברג. מה שהוא עשה בבית האח הגדול היה בדיוק - home wrecker.
שאלה על ערבית
08/02/11 13:46
3צפיות
חונכי הדרוזי מלמד אותי קצת ערבית. הבחנתי שיש כמה מלים בערבית, שדומות למלים בעברית עם קשר משמעותי, אף שהמילה בעברית הזהה למילה הקשורה בעברית, לא נשמעת דומה. למשל "LAHEM" זה בשר בערבית, אף שלחם זה בגלל כוביז; וגם למה יש גבינה בשם לבנה, כאשר "לבן" בכלל אומרים בערבית בדרך שלא נשמעת דומה. אשמח לעוזרים לפתור את הסוגיה.
לגבי לחם
09/02/11 03:02
4צפיות
שמעתי פעם טענה שהמילה מביעה מזון בסיסי, ובתרבות אחת יצא שזה בשר, ובאחרת בצק אפוי... לא יודעת אם זה נכון או אטימולוגיה עממית.

את השאלה לגבי "לבנה" לא ממש הבנתי.
ואצל הרועה (במדבריות ערב) האוכל הבסיסי
09/02/11 12:34
2צפיות
הוא הבשר, ואצל עובד האדמה יושב הקבע, הכנעני\עברי, האוכל הבסיסי הוא הלחם
שאלתי גם
09/02/11 13:19
5צפיות
למה יש גבינה עם שם ערבי לבנה, שנשמע כמו לבן כאילו זה כי גבינות הן לבנות, כשהמלה לבן בערבית בכלל נאמרת אחרת לגמרי.
ידידי הפילוסוף, התשובה היא "ככה"
09/02/11 13:29
3צפיות
ותשובה זו כוחה יפה גם לרוב המכריע של שאלותיך באורח כללי..
אתה יכול גם לשאול למה בעברית "לבן" זה צבע ולא
09/02/11 13:59
4צפיות
משקה...

השורש ל.ב.נ. בערבית מתייחס לחלב ותוצריו ולא לצבע שלהם. בעברית הוא מתייחס לצבע אבל לא כל כך לחלב ותוצריו.

בגילגול קדום יותר של העברית אפשר להניח שהשורש כן התייחס לחלב אבל המשמעות הזו נעלמה (לטובת השורש ח.ל.ב.), או לחילופין שבגילגול קדום יותר של הערבית השורש התייחס לצבע אבל המשמעות הזו נעלמה (לטובת השורש ב.י.צ׳.).

אבל כמו שאמרו קודם, אין תשובה טובה ל־"למה" שורש כזה או אחר קיבל משמעות כזו או אחרת, זה פשוט קרה ככה.
תתעלם מאלה שענו לך
09/02/11 17:32
1צפיות
אין סתם ככה.

רק שצריך פה מומחים לערבית (ועדיף גם לגעז, מצרית, אכדית, פיניקית ושפות ברבריות). המילה אבייד באמת נשמעת רחוקה ואני גם לא מכיר מילה בעברית שדומה לה. אבל אם הייתי צריך לנחש הקשר בין חלב ללבן ללבנה קיים וכנראה שהעברית נטשה את המילה ללבן והשתמשה במה דומה לחלב.
המילה אבייד (או בתעתיק מדעי אביצ')
09/02/11 17:44
1צפיות
נראית לי קרובה ל"ביצה" בעברית. בכמה משפות דרום ערב (מהרי או סוקוטרי, לא הכי זוכר) "לחמה" זה כריש (lahma).
º
כן אבל זה דומה גם לבוץ למשל, לא?
09/02/11 18:29
בוץ זה לבן..
11/02/11 10:38
3צפיות
שמות כה4:                               " ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים"
דברי הימים ב ג14:  "ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל       ובוץ ויעל עליו כרובים"

השש / בוץ מזוהים עם בגדים לבנים

גם המתכת אבץ קשורה לצבע הלבן , (במקור אבץ זה בדיל)
ומעניין שהשם של האבץ באנגלית הוא טין - בוץ - אבץ..
º
אבץ באנגלית זה לא "טין".
11/02/11 10:49
º
התכוונתי לבדיל.
11/02/11 10:58
1צפיות
º
מעניין מאוד
11/02/11 16:07
לא הבנתי למה זה מעניין שבאנגלית לבדיל קוראים
11/02/11 19:43
2צפיות
טין
º
איש איש וטעמו לימון
11/02/11 23:07
º
הבנתי
12/02/11 00:22
צריך את עזרתכם בתרגום מהולנדית לעברית:
08/02/11 09:05
בוקר אור לכולם. ברצוני להרשם לאיזה אתר הולנדי ובשביל להשלים את תהליך הרישום אני צריך לענות על השאלה הבאה:
Typ een willekeurig getal tussen de 1 en de 5, behalve 1, 2, en 3.:
אשמח אם פשוט תענו לי על השאלה הזו. מה אני אמור לענות שם?
תודה ויום טוב!



º
התשובה היא גוגל-טרנסלייט
08/02/11 09:29
º
4
08/02/11 15:47
º
תודה
09/02/11 17:26
יש קשר בין השניים?
08/02/11 03:03
1צפיות
מזרח בעברית
שרק בערבית. שרק לא נשמע דומה למזרח אבל משריק קצת
למנהל
08/02/11 03:08
כרגע שמתי לב שבטאגליינס יש תודה לאסופית על מטונימיה וסינקדוכה - תוריד את זה כי: 1. יש שם בסך הכל לינקים לויקיפדיה 2. במקום לענות שם גנרי האסופית הזו ענתה בלינקים הלא קשורים האלה
למי שמוצא בזה עניין -
10/02/11 10:50
זה יועיל. מי שלא - ממילא לא יקרא את זה.
º
מה יועיל? הרי זו טעות. צריך להיות שם "גנרי"
10/02/11 15:38
למה? דוגמה למטונימיה,
10/02/11 17:44
בין היתר: כינוי לחפץ על פי שם מוצר.
כינוי לטלפון נייד בשם "פלאפון" - מדובר כאן בכינויו על פי שם של מוצר ספציפי.
כל אחד מאתנו מתייחס, כנראה, למשהו אחר.
10/02/11 17:48
הקישורים בהודעה טוגלנו משום שהיא עוסקת במטונימיה ובסינקדוכה (יש שם קישור אחד לוויקיפדיה, ואחר - לאתר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית).

מה שאתה אומר בעניין שם גנרי מתייחס לשרשור הספציפי בפורום - אבל אי אפשר כבר להוסיף לשם הודעות, כי מדובר בשרשור עתיק מאוד, שכבר מזמן נמצא בארכיון של תפוז.
איזה דמיון לחפש
08/02/11 06:05
כשאתה משווה בין מילים בין שפות אחיות, אתה צריך לשים לב מה אתה משווה למה. בכל אופן, זה אף פעם לא טוב להסתמך על איך המלה נשמעת בחיפוש כזה - במקרה שלנו לדוגמה, מה שאנחנו מסתכלים עליו קודם כל זה השורשים. אנחנו לא מחפשים דמיון בצורה התבניתית (המשקל - miktal בעברית או katl או מה שזה לא יהיה בערבית) - כי דמיון כזה לא סביר שנמצא, לא במקרה הזה בכל אופן. כך שאם יש דמיון, הוא יימצא בשורש - ובמקרה הזה אולי יש קרבה פונולוגית קלושה בין השורשים, אבל לא מספיקה כדי לקשור בין השניים, למיטב ידיעתי על שינויי צלילים בשפות שמיות.
הקשר אינו בשורש אלא במשמעות:
08/02/11 11:56
השם שרק בערבית בא מהפועל "זרח", וכמוהו השם העברי.
יהודה
אבל האם יש קשר אטימולוגי בין השניים?
08/02/11 14:30
2צפיות
אפילו בשפה אחת יש שרשים שונים לחלוטין בעלי משמעויות קרובות או אפילו זהות (הלך/פסע/צעד, נאמר. או קלס/שבח). ודאי שכך הוא בין שפות שונות (אתי/בוא בארמית ועברית, נניח).
º
יש קשר אחר , לשניהם יש גם משמעות של צבע אדום
08/02/11 19:13
3צפיות
º
תסביר את העניין. לא מכיר מזרח ואדום
08/02/11 19:35
הסבר
08/02/11 20:11
1צפיות
השרש של מזרח הוא זרח , זרח = אדום (שני)
בראשית לח27:
ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה.
ויהי בלדתה ויתן-יד ותקח המילדת ותקשר על-ידו שני לאמר זה יצא ראשנה.
ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה-פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ.
ואחר יצא אחיו אשר על-ידו השני ויקרא שמו זרח.

שרק / סרק = אדום

º
סרק זה בערבית? לא אחמר?
08/02/11 23:20
5צפיות
שרק בערבית פירושו לזרוח להתאדם
09/02/11 17:38
ושריק הוא דבר בעל צבע אדום
אבל גם אם המשמעות של שרק במובן אדום , הייתה נאבדת בשפה הערבית , זה לא היה משנה..
º
הולכת לאיבוד, ולא "נאבדת".
10/02/11 20:16
º
אבל כן
11/02/11 04:13
º
תיקון מיותר: גם "נאבדת" תקין.
11/02/11 18:17
חדשים ודרושים ב-
07/02/11 17:30

הורים, אל תתמודדו לבד: פורום הורים לילדים לקויי שמיעה נפתח ובו תוכלו להתייעץ, לייעץ, לשתף, לקבל מידע ולהיות חלק מקהילה של הורים אחרים כמוכם
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

כמו כן, לפורומים הבאים דרוש/ה מנהל/ת:

עזרה בלימודים ושיעורי בית - מתקשים במתמטיקה? לא מבינים את המטאפורה בספרות? המקום לתלמידים הרוצים לסייע ולקבל סיוע בחומר הלימודי
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

אוניברסיטת בר אילן - סטודנטים בעבר, הווה ועתיד, מורים, מתרגלים וכל מי שמתעניין במתרחש באוניברסיטה מגיע לכאן
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

חושבים שאתם מתאימים לניהול אחד הפורומים הנ"ל?
הקליקו על הקישור, מלאו את הטופס במלואו ואולי תהיו המנהל/ת הבא/ה שלו:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...
בהצלחה
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום