לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום בלשנות ושפות העולם
שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

הנהלת הפורום:

אודות הפורום בלשנות ושפות העולם

שלום לכם,פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.שלכם,אלדד

דרושים מתרגמים בשפות שונות לעבודה בפ"ת
17/05/2010 | 08:18
חברת תמלול גדולה ומקסימה מחפשת מתרגמים פרילנסרים מקצועיים ובעלי ניסיון לפרויקט ארוך-טווח, בהיקף משתנה, של תרגום טקסטים כתובים ו/או קבצי שמע, הכוללים מסמכים רשמיים/ משפטיים/ שיחות/ עדויות ומסמכים נלווים, בכל אחת מהשפות הבאות לעברית: אוקראינית, אסטונית, צ'כית, הונגרית, צרפתית, הולנדית וספרדית.
מרבית העבודה מתבצעת במשרדי החברה בפתח-תקווה, על פי דרישה והספק, והשכר מחושב בהתאם - לפי נפח העבודה (כמות המילים) + נסיעות.
מתרגמים אשר יעבדו על פרויקט זה ייחשפו גם לחברת התרגום עימה החברה עובדת, המספקת עבודות נוספות בתחומים ובתעריפים שונים.

תחילת העבודה מיידית ודחופה.

מועמדים מתאימים – אנא שלחו קורות חיים ל Inbamail@orange.net.il בציון מועמדות למשרה בפ"ת.

בתודה,
ענבל

רפורמת כתיב, מישהו?
16/05/2010 | 22:43
13
4
שימו לב לכתיבה של הבחור הזה:

[...] מחפש ידיד לבלות אתו או קשר שנפגש מדי פעם אצלו או נצאה לבלות יחיד (לא זגיות כאלו לגור יחיד והכל) [...] אני אוהב לקרואה ספרים אני גם כותב שרים [...] מי שיכיר אותה יראה כמה בגדים ודסקים יש לי [...] חושב שלצאת להציגה או סרט [...]

סתם כתיב פונטי ('נשמה' במקום 'נשמע' - גם זה נמצא שם) לא היה מפתיע אותי. מה שמוזר כאן הוא השימוש המוזר באימות קריאה:
יו"ד לסימון תנועת a (?) - יחיד, הציגה
ה"א לסימון תנועה סופית (?) - נצאה ( = נצא), לקרואה, אותה ( = אותי!)
ולעומת זאת, גם השמטה של אמות קריאה: אתו ( = איתו), זגיות ( = זוגיות), כאלו (כאילו), שרים (שירים!), דסקים
ה'טעויות' הללו ודאי אינן מקריות: הן עקביות ודי סדירות (לא העתקתי את ההמשך, אבל יש שם עוד הרבה דוגמאות כנ"ל). יש למישהו מושג איפה הכותב הזה למד לכתוב ככה? החריגות האלה נראות לי משונות ביותר עבור דובר/כותב עברית מצוי (אפילו אם הוא דיסגרף).
אולי בא מתקופת המקרא
17/05/2010 | 05:16
4
1
נצאה לבלות, כמו "נלכה אחרי אלוהים אחרים". יש מצב?

כן, די הזוי. מזכיר לי שגיאות מוזרות שרואים מדי פעם אצל דוברים לא ילידיים, אבל לא ראיתי אף פעם ישראלים מבטן ומלידה שכותבים ממש ככה.

מצד שני "לא זוגיות כאילו, לגור יחיד והכל" זה משפט שאתה צריך להיות דובר זר מאוד מוצלח של עברית כדי להפיק. זה בטח לא משהו שלומדים באולפן בכלופן.

מוזר, כן.
יש גם ישראלים
17/05/2010 | 22:10
1
3
מבטן ולידה שאינם דוברים עברית מבטן ולידה
יש גם ישראלים מבטן ומלידה,
20/05/2010 | 03:37
1
שאינם דוברים עברית... אלא מגיל שנה!

כן, בא ישר מהתנ"ך. חמוד. באולפן. :
20/05/2010 | 03:31
3
תראה יש עוד משהו
21/05/2010 | 11:33
4
שים לב שיש כל מני מקומות שמושמטות מיליות קישור במקומות מסוימים (כמו ל.. או ב.. וכאלה)
טעויות כאלה, דובר ילידי לא יעשה לדעתי משום שאלו פונמות.... מממ מאוד מובחנות (אני יכול להגיד דבר כזה? - בכל מקרה אני חושב שאתה מבין אותי ואם לא אז חבל :))

אולי זה עולה חדש ישן שפשוט לא למד באולפן
לי זה נשמע
17/05/2010 | 07:28
2
2
כאילו מי שכתב את הקטע הוא עולה מהונגריה.
יש "מבטא" הונגרי כבד בקטע הזה... :)
מבחינת פונטיקה, תחביר, מה?
17/05/2010 | 23:50
1
2
הניחוש שלי שזה כותב לא-ילידי. אבל איפה הוא למד לתקוע יו"ד במקום a??
מבחינה פונולוגית כמובן
18/05/2010 | 08:20
1
כשאני קורא את זה כמו שזה כתוב (באופן כאילו פונטי) אני מרגיש שאני מדבר במבטא הונגרי (כבד)
(יש לי לקוח כזה שמדבר ככה)
תראה זה בטוח מישהו שהוא עולה חדש שיודע מה הפונמה שכל אות אמורה פחות או יותר לייצג
והוא פשוט כותב מתוך שמיעה.
נראה כמו GT ביום רע..
18/05/2010 | 00:45
1
מוזר מאוד!
18/05/2010 | 10:31
3
2
זה משהו שמצאת באינטרנט? כי אז יכול להיות שהבנאדם פשוט לא שולט במקלדת.

את העניין של אה לציון תנועה סופית ראיתי לא מעט ברשת, בעיקר אצל ילדים או מתבגרים.
(גם בהודעות שאחי הקטן שולח לי בפייסבוק)
לא -אה אלא -ה
19/05/2010 | 01:14
2
1
מצאתי אותו באינטרנט כמובן, אבל התופעות הללו סדירות מדי מכדי להיות טעויות הקלדה. הוא לא מפזר יו"דין בצורה אקראית אלא דוקא במקום בו צפויה תנועת a (אם כי כמובן גם עבור חלק מתנועות i או e).
אז אולי הוא באמת למד עברית דרך האינטרנט.
20/05/2010 | 03:34
1
2
קשה לי מאוד להאמין
22/05/2010 | 22:06
1
שאלה הן הקונבנציות האורתוגרפיות באינטרנט. איפה ראית שכותבים 'יחיד' במקום 'יחד', או 'זגיות' במקום 'זוגיות' (שלא לדבר על 'נצאה'). לי זה נראה כמו המצאה פרטית.
חומסקי VS מדינת ישראל
16/05/2010 | 19:15
16
חשבתי שחומסקי נח
16/05/2010 | 19:33
זה בכלל צ'אמסקי
16/05/2010 | 22:36
אחרי התמיכה של חומסקי בח'מר-רוז'
17/05/2010 | 09:07
10
ובחיזבאללה ובמכחיש השואה רובר פוריסון, אילו אני פלסטיני הייתי מעדיף שלא יתמוך בי...

הוא די מזכיר לי את אוטו וינינגר, אדם מבריק אבל נגוע בשנאה עצמית יהודית חסרת תקנה.
נראה לי שחומסקי
20/05/2010 | 01:45
9
שונא אמריקאים יותר משהוא שונא יהודים.

ונראה לי גם שבמגמה הסטרוקטורלית אצלנו שונאים אותו יותר מששונאים אותו בימין האמריקאי והישראלי גם יחד. שממילא לא שונאים אותו בגלל הסיבות הנכונות. קמר רוג'*? חיזבאללה? מי אלה בכלל לעומת התמיכה שלו בעצי הגזירה ובטרנספורמציות דקדוקיות ימח שמן?!

* שים לב לתעתיק: הם היו קמבודים, לא ערבים.
עושים מעשי קומוניסטים ומבקשים שכר כערבים...
20/05/2010 | 09:12
8
רגע, להיות קומוניסט זה רע?
21/05/2010 | 11:27
7
4
בכלל לא
21/05/2010 | 11:44
6
אבל תשתדל לא להרכיב משקפיים לידם, אם אתה בקמבודיה
אני חושב שזאת הגזמה פראית לקרוא לקמר רוז'
22/05/2010 | 22:22
5
קומוניסטים. עם כל הדברים הרעים שקומוניסטים עשו במקומות אחרים, הקמר רוז' לא היו יותר קומוניסטים משהנאצים היו סוציאליסטים. לא שהיתה להם אידאולוגיה אחרת. הם סתם היו פסיכים. פסיכים בטירוף.
אתה מכיר את הסיפור על הילד הצ'כי
23/05/2010 | 13:39
4
שבביצפר המורה אמר לו:
יש הרבה דרכים להגיע אל הקומוניזם: הדרך הסובייטית, הדרך הסינית וכו
הילד שואל: המורה, למה יש כל כך הרבה דרכים שמביאות אל הקומוניזם ואין אף דרך שמוציאה אותך ממנו?

להמשיך בויכוח כזה איתך מיהו "באמת" קומוניסט זה חסר טעם; קצת מזכיר את המאבק בראשית העת החדשה בין הקתוליות לפרוטסטנטיזם על מי "באמת" נוצרי.

בכל מקרה, ידידנו פול פוט למד  מהו "הסוציאליזם הנכון" - בצרפת. לא באיזו חווה דרום מזרח אסיאתית
אף דרך שמוציאה ממנו?
23/05/2010 | 22:10
3
ספר את זה לסינים. כן, שמענו. "קומוניזם עם מאפיינים סיניים".

אני חושב שאתה שוכח שקומוניזם לא חייב להיות סטליניסטי/מאואיסטי. נסה פעם לקפוץ להודו ותראה קומוניזם קצת אחר... יש הרבה סוגים של קומוניזם.

העניין הוא שנראה לי שיש לפחות דרישת יסוד אחת לקומוניזם - הכרה בפילוסופיה של קרל מרקס. אם הקומוניזם לא עובד לפי הפילוסופיה של מרקס (וזה בלי שום ספק מה שפול פוט עשה - להפך, מרקס היה קורא לו ריאקציונר קיצוני), אז הוא לא קומוניזם. ולא משנה אם הוא למד את הקומוניזם שלו בצרפת או במאוריטניה.

זה עובדתית לא נכון
24/05/2010 | 17:54
2
כי מרקס דיבר על הפרולטריון שעושה מהפיכה.
בסין היה פרולטריון? ברוסיה ב1917, עם ה80% אכרים, הפרולטריון עשה מהפיכה?

אתה מכיר אולי את התיאוריה שבה לנין עטף את העניין.

אנסה למצוא קישור בהמשך.


אז מה, הוא "סטה מכתבי הקודש של מרקס"?
נכון שמרקס לא ראה את הקומוניזם מתחיל
25/05/2010 | 04:59
1
ברוסיה ובסין.

אבל יש הבדל בין מה שסטלין ומאו ניסו לעשות לבין מה שפול פוט ניסה לעשות. סטלין ומאו ניסו ליצור תיעוש מואץ, ולצד זה לבנות מודלים כמו-קומוניסטיים של משקים חקלאים (למיטב ידיעתי מרקס לא דיבר על דברים כאלה בכלל).

פול-פוט ניסה "להחזיר את הגלגל אחורה" ולהפוך את כל החברה ל"גן-עדן אגררי". כיוון הפוך לגמרי מן התיעוש המואץ של מאו וסטלין.

אל תיפול לדמגוגיה של לקשור את כל הדברים האלה ביחד. אני לא תומך לרגע בסטלין ובמאו - לדעתי הם היו פושעים שפלים. אבל יש הבדל חד בינם לבין פול פוט - הוא לא היה סתם פושע, הוא היה פסיכי עם תעודות. כמה חבל בשביל הקמבודים המסכנים.
כתבת דברים נכונים, אז תקרא אותם שוב
25/05/2010 | 08:59

משטרים קומוניסטיים לא קמו בהקשרים שחזה מרקס (חוץ מאשר בגרמניה אחרי מלחה"ע I , בידי כמה יהודים, שהתמוטטו מהר).
לכן , אף אחד לא פעל לפי התיאוריה .

ולוקח זמן עד שמגיעים לתיעוש. גם בבריה"מ לנין עשה דברים שלא מתאימים למרקס. הוא היה ממזר פיקח מדי בשביל לפעול לפי הספר
למה באמת נמנעה כניסתו של חומסקי לישראל?
21/05/2010 | 15:57
2
שלחו לי עכשיו בדואל את התמונה הבאה...
22/05/2010 | 14:19
היא בטח למדה אצלנו
22/05/2010 | 22:23
2
שאלה לגנרטיבים שבינינו
15/05/2010 | 14:48
52
5
במשפט He pressed him for news of himself, אני טועה או שה-himself לא קשור ל-him?

כלומר, אם אני מצייר נכון את העץ, אז ה-VP של pressed הוא VP -> V NP PP, ואז ה-NP שמכיל את him לא עושה סי קומנד ל-PP, או שמא זה כביכול בנוי אחרת?
המשך>>
במשפט He pressed him for news of himself, אני טועה או שה-himself לא קשור ל-him?

כלומר, אם אני מצייר נכון את העץ, אז ה-VP של pressed הוא VP -> V NP PP, ואז ה-NP שמכיל את him לא עושה סי קומנד ל-PP, או שמא זה כביכול בנוי אחרת?
חדשים, דרושים ועוד ב-
( לעמוד שלי בתפוז )
13/05/2010 | 19:47
פורומים חדשים ב אנשים:

אמרתם בריטני, אמרתם ליידי גאגא, אמרתם פופ
פורום פופ עושה קאמבק, היישר לסלון הוירטואלי שלכם.
אתם מוזמנים להתעדכן בכל מה שקורה במקום הכי זוהר בעולם המוזיקה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

מכוניות מירוץ, אופנועי שטח ומירוצי ראלי מתאחדים במקום אחד לוהט, תחרותי וספורטיבי במיוחד..
אז החליפו הילוך, הרימו גלגל, שימו גז והיכנסו לפורום ספורט מוטורי
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...



לפורומים הקיימים הבאים דרושים/ות מנהלים/ות:

ישראלים בחו"ל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פייסבוק ורשתות חברתיות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

מה קורה?
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

עדי אשכנזי
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

הורים למחוננים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...



חושבים שאתם מתאימים לניהול אחד הפורומים הנ"ל ומעוניינים להציע את מועמדותכם?
מלאו את הטופס הבא ונחזור אליכם בהקדם:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...
כל מבוקשי הוא לעיין במילון
13/05/2010 | 16:07
1
2
לעיין במילון ללא חיפוש מילה מסוימת.
כך לעתים אני עושה עם מילון המודפס על ספר ( מילון אבן שושן ).
האם למישהו יש מושג אם זה אפשרי גם באינטרנט?
אולי מישהו כאן רושם בלוגים של מילים מעניינות, כמו אלו שמופיעות בתשבצים?
יש כל מיני אתרים מילוניים ברשת.
15/05/2010 | 21:11
3
באנגלית יש המון, בעברית פחות, אבל הנה כמה שליקטתי:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Links/Default.as...
אולי תמצא באחד מהם את מבוקשך.
וכאן יש כמה אתרים שעוסקים בסלנג:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Links/Default.as...
שאלה קטנה
13/05/2010 | 10:12
3
איך נכון לכתוב -- הורי או הוריי (כשהמשמעות היא כמובן ההורים שלי)?
אני נוהג לכתוב
13/05/2010 | 11:35
2
הוריי (ההורים שלי), ספריי (הספרים שלי), נכסיי (הלוואי... - הנכסים שלי) וכו'.

הכתיב הזה תקני (בכתיב מלא), אם כי יש גם המקפידים לכתוב ביו"ד אחת בסוף המילה, אבל אז עדיף לנקד (בפתח מתחת לאות שבאה לפני היו"ד).

דרך אגב, הכתיב תקני במקרים הנ"ל, אבל לא במילה כמו "אולי" (=ייתכן).
כן,
14/05/2010 | 01:18
1
1
גם אני כותבת כך, פשוט נקלעתי לחילוקי דעות ותהיתי מה הדרך התקנית...

תודה!
14/05/2010 | 10:04
איך אפשר להגיד בעברית..
12/05/2010 | 20:41
3
2
I am a self proclaimed self proclaimer?
אולי: "אני אחד/אדם שמתיימר להיות יומרני"
12/05/2010 | 22:11
אני מתיימר להיות יומרני
13/05/2010 | 00:49
1
(או 'להתיימר', אם אתה רוצה להיות חסכוני יותר ופחות מובן)
בהנחה ש-self proclaimer הוא יומרני.
יש להעיר שהתרגום הנ"ל איננו מדויק לחלוטין כיון שבעברית מודרנית אין לפועל התימר נטייה פאסיבית.
תודה לכולם על הניסיון לעזור
13/05/2010 | 11:09
שלום ! התעורר ויכוח במשרדנו :
12/05/2010 | 19:21
21
19
ראובן קיבל חיוב מהעיריה ע"ס 100 ש"ח והוא טוען שהוא חייב רק  80 ש"ח.

ראובן יגיש לעיריה :

1. הסגה   או
2. השגה   ?

תודה.
פרש או פרס? שריטה או סריטה?
13/05/2010 | 00:50
130
אך מקובל להשיג (על דבריך), לעומת להסיג (גבול).
בהמשך לתשובתו של סוריאל,
13/05/2010 | 11:37
19
וכחיזוק לדבריו:

מגישים השגה על משהו.
הסגה - במשמעות של הסגת גבול.

יש לי השגות על שאלתך.
מזכיר את "נאום הגמגום" של לוי אשכול
13/05/2010 | 16:05
18
8
הייתה לו טעות דומה הנסבה על אותו שורש, ועל כך הוא שילם בתפקידו.
סליחה ! עירעור = השגה ?????
13/05/2010 | 18:43
12
4
איך זה ייתכן ???
יש מקורות , תנכיים/ אחרים - לא אבן שושן !!!

תודה ידידים !!!
אם נצליח להבין מה שאלת
14/05/2010 | 00:44
11
6
אולי נוכל לענות לך.
אולי התכוונת לומר שערעור והשגה אינם מונחים זהים. ובכן, משמעותם המדויקת באמת אינה זהה, אבל שניהם מביעים אי הסכמה ובמקום שלא נדרש מינוח דווקני וחד הם יכולים להחשב נרדפים.
כמו כן, אם אין די לך באבן שושן פנה למילון בן יהודה. הוא ימציא לך כל המקורות שתחפוץ בהם, תנ"כיים ואחרים, רבים אחרים.
סליחה: *פני, *תחפצי
14/05/2010 | 00:46
3
סוריאל! האם תוכל לפרט את עניין הדווקאות
14/05/2010 | 15:52
9
4
אליו התייחסת?
אם העיריה שלחה אלי אגרת רשיון שילוט למשל. ולטענתי, השלטים הוסרו כבר קודם, הודעתי לעיריה והודעתי לא נלקחה בחשבון. מכאן באה הדרישה לתשלום.

מה שאני עושה, אני דוחה את דרישת התשלום בערעור, בהסגה. דוחה. מסיג.

במהלך פעולותיי מול העיריה טרם השגתי הישגים, טרם קיבלתי מכתב ויתור שכולל גם התנצלות על טעותה.  אני אך ורק "יורה אש" של נימוקים מתועדים לעבר נימוקי הדרישה הכספית. בכך, אני מסיג את נימוקי הדרישה הכספית ואת הדרישה עצמה.

תודה.
זה נשמע שאתה מתבלבל
14/05/2010 | 18:48
2
2
בין השגה=נקודה של אי הסכמה לביו הישג והסגה=גרימה לנסיגה, לחזרה לאחור.

אתה טוען שלעירייה יש טעות בחשבון, יש לך השגות על החשבון שהעירייה שלחה לך. העלית את השגותיך על הכתב ושלחת לעירייה. הללו מתהמהים ולכן אין לך שום הישגים, אבל השגות יש ויש. הישגיך יהיו אם העירייה תיסוג מדרישותיה בהתאם להשגות שהעלית.
אני מבולבל כי אני מכיר שני שורשים:
15/05/2010 | 01:37
1
2
1. שמכיל שג
2. שמכיל סג

משמעות הראשון - להבנתי עדיין : הגעתי הצלחתי להשיג פטור מהעיריה
משמעות השני הוא : צבא א' גרם לנסיגה של צבא ב'., ובעל השלט הסתייג מדרישת התשלום והגיש דחייה/הסגה על דרישת התשלום.

קשה לי כאדם קונבנציונלי (=משתמש מצוי בשפה העברית) להבין מדוע הדיפה לאחור של דרישת התשלום איננה "הסגה"
ועוד דבר ברשותך : מדוע נסיון ההדיפה שלי יש בה "השגה" בטרם אושר ערעורי על התשלום.

וסליחה על ה'קשיים שאני מערים!
שבת שלום !
תפתח מילון. הכל שם
15/05/2010 | 01:54
12
זה שימוש מוזר מאוד לפועל (לא לשורש!)
15/05/2010 | 21:14
5
2
להסיג, אבל כבר הסברת בעצמך איך הוא נוצר. לעצם העניין, מכיון שמשיגים על הדברים, ולא את הדברים, הפירוש שלך פשוט לא נכון, מצד התפתחות העברית. אפשר לסגת (אחורה, בדרך כלל) ואפשר להסיג - כלומר, להזיז אחורה, כמו שכתבת, כמו שעושים לגבולות למשל (אין כאן רמיזה פוליטית).
לעומת זאת, אפשר גם להשיג על הדברים, כלומר לערער עליהם ולא להסכים איתם - בדיוק מה שעשית. אין באפשרותי לבדוק זאת כרגע אך לתחושתי זה שימוש חדש יחסית בפועל להשיג. מכל מקום הוא איננו קשור להישגים והצלחות, ואולי נובע מהמשמעות 'לתפוס במחשבה, להבין'.
סוריאל ! הרי השפה היא משהו דינמי.
15/05/2010 | 22:34
4
1
והיא משתנה כל הזמן מכל מיני סיבות. המשתמשים משנים אותה. מוסיפים בד"כ ומעשירים אותה.
אני מסתכל על הדור הצעיר מה שהם עושים לשפה העברית אותה אני למדתי בשנים 67-81  ורע לי. אבל : אני נאנס להסתגל.

האם ייתכן ששימוש בשורש שכולל שג כדחייה של תשלום (בגדר של לדחוף אחורנית (להסיג) את דרישת התשלום, את התשלום, את הפקיד - פשוט לדחות ולהדוף את הדרישה לאגרה) הוא תוצאה של טעות שנעשתה נפוצה, והדבר התמשך מאוד, והיא השתרשה ונתקבלה כמילה תקנית?  נראה סביר?
טל"ח : 67-81 = 67-71
15/05/2010 | 22:47
לא הסברתי טוב, כנראה
16/05/2010 | 22:02
2
1
השימוש בפועל  'השיג' במשמעות התנגד, ערער, דחה מתועדת כבר בעברית של ימי הבינים, כפי שקראתי היום במילון בן-יהודה (אגב, למה אתה לא עשית את זה?). מאליו יובן שאין שום סיבה להתעלל בעלילות על לשון הדיבור המתחדשת חדשות לבקרים. היחיד שחידש כאן הוא אתה, מסיבה פשוטה: המשמעות הנ"ל של 'השיג' אינה מתאימה למשמעותו הרגילה 'לתפוס, להגיע (ומכאן: להצליח)'. באמת אינני יודע איך בדיוק היא התפתחה, אך אין ספק שמדובר בפועל השיג דוקא (ולא הסיג). ההסבר האטימולוגי שלך מבוסס על פועל שוה-צליל, אך שונה בכל זאת, ולכן מוטעה.
סוריאל, תודה על ההסבר
16/05/2010 | 22:21
1
1
אין בהישג ידי מילון. ותודה רבה שאתה טרחת לבדוק ולהשיב.
נראה שאני לכוד בפרשנות של השגה במובן של הצלחה בתהליך שכרוך בהשתדלות וחתירה לקראת מטרה.
וכי הפירוש "ערעור" היה זר לי לחלוטין.

אף על פי שלימודי הלשון בביה"ס התיכון מוטמע בי ושימושי מאוד, נראה שבמקרה זה היה לי חור בהשכלה.
תודה לכל החברים/ות.
כן, נו, זו לא ממש בעיה
16/05/2010 | 22:44
1
כשאני ממילא נמצא בספריה
אני לא מבין איך אפשר להבחין בדיבור
14/05/2010 | 00:45
4
6
בין שי"ן שמאלית וסמך.
היום אנחנו לא יכולים להבחין
14/05/2010 | 01:14
2
2
(בדיוק כמו שאי אפשר להבחין בין ב' רפויה ל- וו', בין כ' רפויה לח' ובין כ' דגושה ל- ק')
אני נוטה לחשוב שש' שמאלית גם לא נהגתה כמו ס' בתקופה מסויימת אבל זה סתם ניחוש (פשוט כי אני יכול לדמיין לא מעט פונמות שיכולות לתפוס את המקום שלה)
לא רק אנחנו
14/05/2010 | 08:31
1
2
כבר אבות אבותינו בתקופה הפרסית (יש להניח) לא יכלו להבחין.
טוב את זה כבר אי אפשר באמת לדעת...
15/05/2010 | 15:34
2
אולי הם עשו את עצמם LOL
אולי לוי אשכול היה וולשי
14/05/2010 | 01:57
7
לטינית
12/05/2010 | 09:54


היי, אני מחפש משהו שיתרגם לי משפת מעברית ללטינית.
החיים הם מסע והיעד הוא בית הקברות - צריך ללמוד ליהנות מהמסע לפני שנגיע ליעד.
עבודות תחזוקה באתר
( לעמוד שלי בתפוז )
11/05/2010 | 19:49
2
גולשים יקרים,
ביום רביעי ה-12 למאי (בלילה שבין שלישי לרביעי) בין השעות 04:00 – 07:30 לפנות בוקר תתבצע עבודת תחזוקה באתר.
עקב העבודות יהיו הפרעות בגלישה באתר. סליחה על אי הנוחות ותודה על הסבלנות.


צוות הנהלת הפורומים
ערבית
11/05/2010 | 15:46
5
11
מה פירוש המילה סח'נה  ,  סח'נאות  ,  סח'נת    ?   ...............
והאם אפשר לכתוב את זה באות כ' בימקום האות ח' ,
סח'נה = חמה , גם משמעות שם המעין ההוא
11/05/2010 | 16:58
3
13
זהה.
תודה, אבל השאלה שלי הייתה אחרת ..........
11/05/2010 | 17:16
2
9
לפני  שנה  הייתה  בערוץ 8  בטלויזיה  תוכנית  על  יפו  בהגשת  מודי  בר-און .
הוא  דיבר  על  "  הסח'נאות  "  או  "  הסכ'נאות  "
שהקימו  הערבים  בפרדסים  של  יפו  .

אולי שהיתכוונת ל-מעיין אז הכוונה שלך הייתה אל
  בתי  הבאר  (  בערבית  :  "   ביארה  "  )
  שאלה  היו  
בריכות  השקייה   שהקימו  הערבים  
כדי  להשקות  בהם  את  הפרדסים  שלהם  .  
סכנאות, כלומר שכונות
12/05/2010 | 20:40
1
266
ראה כאן

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA_%D7%90-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%99
אכן
12/05/2010 | 20:58
9
אז  פירוש  המילה  סכנאות  זה  "  שכונות  "   ?   ...............
הבניינים בערבית
14/05/2010 | 18:32
46
מישהו יכול להפנות אותי לספרים/מאמרים/מצגות וכד'
(עדיף בעברית, אפשר גם בערבית או אנגלית) בנושא
משמעויותיהם (או הוראותיהם) של בנייני הפועל בערבית?
אני מדבר כמובן על בניינים 10-1, אבל אם יש חומר בנושא
גם על בניינים 15-11 (בנוסף ל10-1) זה יהיה בכלל מצוין!

תודה למי שיוכל לעזור
תומר המזרחן
יחסות כפולות ברוסית?
11/05/2010 | 14:49
27
26
לא מזמן דיברנו פה על מבנים מסוג мамин וכו' ברוסית. חשבתי פתאום שאולי הכי קל להסביר מבנים כאלה אם נגיד שיש כאן מילה עם סימון יחסה כפול: גניטיב + יחסה נוספת. למשל, маминым: יש כאן את המילה "אימא", גניטיב, ואינסטרומנטל. אם נתרגם את זה, נקבל משהו כמו "באמצעות ה... של אימא".
עוד דוגמה: ихнему - זו צורת הגניטיב של גוף שלישי רבים, שעליו מתלבשת גם סיומת הדטיב, זאת אומרת: "ל... שלהם".
מעניין, אפילו מרתק.
11/05/2010 | 15:36
1
5
אבל, לטובת מי ששכח או לא מכיר, תוכל להוסיף את המשמעות הבסיסית של מילים כמו мамин או ихнему (ואולי אפילו לשבץ אותן במשפט קטן)?

אני זוכר שדיברנו עליהן (לפחות על המילה הראשונה), אבל לא זכור לי כרגע מה הפירוש המדויק.
בבקשה: мамин - של אימא; ихний - שלהם
11/05/2010 | 15:52
2
אם המטרה שלך היא להסביר את הצורה הזו ...
11/05/2010 | 18:54
5
4
למי שאינו מכיר אותה, הרי שטכנית היא ניתנת בחלק מהמקרים לבניה גם בעברית (לא תקני, כמובן).

בחלק מהמקרים זה יצא קצת עקום, אבל חלק אחר יעזור להבין למה הכוונה:

по ихнему = בשלהמי (איך אומרים "אמא" בשלהמית = איך אומרים "אמא" ב(שפה) שלהם).

Под маминым крылом = תחת הכנף האמאהית (ולא אמהית. אבל זה פחות מוצלח).

כך, לפחות, אני עזרתי לעצמי להבין את הצורה הזו אם כי היא נראתה לי יותר מוזרה ומשעשעת מאשר קשה.
אהבתי
11/05/2010 | 19:07
4
3
המטרה שלי היא יותר למצוא לזה ניתוח הגיוני ולראות אם באמת על כל מילה כזו יושבים שני סימוני יחסה.
אהבת, ועכשיו מה, כבר לא ?
11/05/2010 | 20:25
3
3
אתה אולי לא מודע לזה, אבל השתמשת בדיוק בביטוי שהצית מלחמת-עולם ביני לבין שאר הפורום שאך-זה הסתיימה (?).

אם מעניין אותך, דפדף 1-2 דפים אחורה ואולי יהיה לך מה לומר (אם כי מעצם השימוש בביטוי ברור למדי מה זה יהיה).
אני חושד שהוא השתמש בזה בכוונה
12/05/2010 | 05:06
2
2
אהבתי.
... אז נראה לי שאאלץ לפתוח חזית מזרחית ...
12/05/2010 | 08:20
1
2
אפשר, אבל לי נראה שאין טעם
12/05/2010 | 18:20
3
להילחם בכל מיני תופעות וצורות דיבור שצצות מדי פעם בשפה.
נראה לי שמצאתי מחקר שמדבר בדיוק על זה:
11/05/2010 | 19:59
12
3

Corbett, G.G. 1995. Slavonic's closest approach to Suffix Copying: the possessive
adjective. In Double-case: Agreement by Suffixaufnahme, ed. Franz Plank. New York :
Oxford University Press. [BHP, BMOSC(2)]


כמה חבל שאין לי שום דרך לקרוא את זה...
עדכון: יש, מצאתי!!!
11/05/2010 | 20:13
11
2
המאמר נמצא ב-Questia, בכתובת http://www.questia.com/PM.qst?a=o&d=99456523, עמוד 265. אני אקרא אותו בזמן הקרוב.
תודה רבה. אם כי נראה לי שהקישור שגוי,
11/05/2010 | 23:42
4
3
בכל אופן הוא לא מוביל למה שהתכוונת.
מה ששגוי פה זה הקוד של תפוז
12/05/2010 | 07:11
3
2
בהזדמנות, אשמח
13/05/2010 | 19:41
2
1
אם תוכל להעלות קישור מחודש (שיעקוף את הקוד התפוזי ).
יש לי רעיון אפילו יותר טוב
13/05/2010 | 19:55
1
2
הנה המאמר בצורת קובץ doc
תודה רבה!
13/05/2010 | 23:30
מעולה!
יש לי יותר מדי כאב ראש כדי לקרוא כרגע
12/05/2010 | 05:04
5
2
כשאני אקרא אני אבחן למה בדיוק הוא מתכוון ב-Suffixaufnahme ולמה הוא מתכוון ביחסה כפולה ונראה איך זה תואם לשימוש שלי במונחים האלה.

באבסטרקט של הספר מופיעה הדוגמה הבאה (זה נראה לי כמו שומרית, לפי המילים ):
e shesh lugal-ak-ak-a
house brother king-GEN-GEN-LOC
בבית אחי המלך (= בבית של האח של המלך)

כמו שזה נראה כאן, דווקא לא הייתי קורא לזה יחסה בכלל, כי אין כאן שום התאם, אלא פשוט מיליות יחס אנקליטיות שפועלות על צירופים שמניים:

{e <[shesh (lugal-ak)]-ak>}-a

ב{בית <של-[האח (של-המלך)]>}

ודרך אגב, הנה קישור (עובד) לגוגל-ספרים למי שרוצה:
http://books.google.com/books?id=0EDl8_gmmvQC&lpg=...
הכוונה ב-Suffixaufnahme, לפי מה שהבנתי,
12/05/2010 | 07:25
4
2
היא שם עצם בגניטיב שמקיים התאם עם שם העצם ה"שולט" עליו. במאמר הוא מביא טענות שתומכות בכך שהתופעה קיימת בשפות סלאבית, וגם כאלה שלא. אין לי כל כך הרבה זמן כרגע, אז אני ארחיב מאוחר יותר.
קראתי את ההקדמה של הספר
12/05/2010 | 14:43
3
1
עד כמה שאני מסוגל לראות, הם אמנם משתמשים במונח גרמני קלאסי, אבל ההגדרה שלהם ליחסה היא גנרטיבית לגמרי (לא שההגדרה הגנרטיבית היא לא סוג של רגרסיה להגדרה של יחסה שהיתה רווחת לפני הסטרוקטורליזם - יש למשל הרבה דקדוקים של סינית מתחילת המאה ה-19 שמגדירים את 的 בתור "סיומת גנטיב" - העניין הוא שהבלשנים הגנרטיבים מפרידים בין יחסה מורפולוגית ליחסה תחבירית).

אולי לא הכי הבנתי אותך
12/05/2010 | 18:19
2
1
אתה בעצם אומר שהוא לא מדבר על יחסה מורפולוגית? כי בסעיף 3.1, למשל, הוא ממש מדבר על inflectional markings:


Specifically, the attributive relation is marked by case (normally genitive) on the attributive noun and this has a second, agreeing case marker; that is to say, it has a double inflectional marking.


וגם משווה בין שני ניתוחים אפשריים של הצירוף Jan-ow-a knih-a, כאשר באחד מהם הוא מנתח את שתי הסיומות כ-inflections ובשני יש רק inflection אחד.
זאת אומרת, נראה לי שלפחות במאמר המסוים הזה
12/05/2010 | 20:25
על השפות הסלאביות הוא מדבר על המימוש המורפולוגי של היחסות.
עד כמה שאני מבין את התאוריה הגנרטיבית
13/05/2010 | 03:11
"סימון" של נטיה יכול להתייחס גם לאיזשהו סימון שנמצא בדקדוק הפנימי.

בכל מקרה, על-פי ההגדרה שאני מכיר של יחסה (וזאת ההגדרה היחידה שלפיה אנחנו יכולים להתחמק מלהגדיר את המילית "של" בעברית בתור פרפיקס גניטיבי) ה"יחסה" הראשונה שהוא מדבר עליה אינה יחסה כלל. רק על היחסה השניה הוא אומר "and this has a second,
agreeing
case marker". כלומר רק הסיומת השניה עובדת עם התאם, ולכן רק היא יחסה.

אני לא הייתי רואה את זה בתור יחסה נוספת
12/05/2010 | 04:43
2
5
ולפני שסופאלין צועק עלי שאני עוכר ישראל כי זה בוודאי יחסת NVP+GooF או משו כזה בג'יבריש שאני לא מכיר, אני מתכוון ליחסה במובן של הקלאסי, לא במובן הגנרטיבי.

כדי שתהיה כאן יחסה, לפחות לפי איך שאני מבין את זה, זה צריך להיות משהו שמקיים התאם בתואר. למשל (ותסלח לי שאני כותב בפולנית, זה פשוט הרבה יותר נוח ), אם אני הייתי רוצה לומר "באמצעות ה... של אימא היקרה" הייתי לומר משהו כמו kochanowym maminym (לא יודע איך זה ברוסית, אבל בפולנית kochany זה יקר/אהוב). כמובן שבפועל, לא רק ש-kochanowy (או kochański אם אתה מעדיף) זאת המצאה מטורללת (אם כי משעשעת), אלא שאתה בכלל לא יכול להדביק תואר ל-maminym, כי הוא בעצמו תואר (ולא שם עצם) ולכן גם לא מדובר ביחסה אלא בתואר גזור.
דרך אגב, לפי הטבלה שיש במאמר
12/05/2010 | 22:10
1
3
נראה שהצורות האלה הכי פחות נפוצות בפולנית, מכל השפות הסלאביות.
לא מכיר מספיק שפות אחרות כדי להשוות
13/05/2010 | 03:11
2
אבל גם בפולנית זה קיים. אבל כנראה שזה לא נפוץ כמו ברוסית.
זה מעניין, יש עוד שפות עם יחסות כפולות כאלה
13/05/2010 | 11:07
2
3
או איך שלא מגדירים את התופעה הזו?
ברור
13/05/2010 | 18:36
1
3
המונח הזה בכלל הומצא במקור עבור שפות אחרות, לא הודו-אירופאיות וכל המטרה של המאמר שפלדרייב קישר אליו הוא להוכיח שהתופעה הזאת מתקיימת גם בשפות סלאביות (אני לא לגמרי חולק על המסקנות של המאמר הזה - רק על המינוח המרושל - לקרוא לכל העולם ואישתו "יחסה" לא עזור לנו להבין שפות).

בכל שאר הפרקים שבספר הזה שקישרתי אליו ב-Google Books אפשר למצוא תיאורים של התופעה הזאת בעוד מגוון שפות שונות.
לא יודע אם הייתי אומר שזו באמת המטרה של המאמר
13/05/2010 | 18:53
1
הוא מצביע על דמיון בין מה שקורה בשפות סלאביות ל-Suffixaufnahme, אבל גם מסתייג ומסכם שזה לא בדיוק ה-Suffixaufnahme ה"קלאסי" המוכר משפות אחרות.

מסכים עם מה שאמרת על המינוח.

רוסית
11/05/2010 | 11:50
שלום,
מקווה שהגעתי למקום הנכון- לא מצאתי פורום מיוחד לרוסית..

אני מעוניין ללמוד רוסית דרך קונסוליה/מרכז תרבות/מרכז לידידות רוסי בישראל (כמו שיש לשפה הצרפתית/גרמנית/איטלקית).

האם שמעתם על מרכזים כאלה? (בעיקר בי-ם)?
תודה
מ' בחקלאות
09/05/2010 | 22:27
3
שלום
שמתי לב שהרבה מילים שקשורות לתחום החקלאות מתחילות באות מ':
מעדר, מגרפה, מזמרה, מדמנה, מרסס, ממטרה, מחרשה...
יש לזה סיבה או שזה צירוף מקרים מוזר?
מ"ם משקלית
09/05/2010 | 22:30
2
שבמשקל מַקְטֵלָ/ה מייצג עפ"י רוב כלים או מכונות כגון:
מברג, מקדחה, מאוורר, מדחס, מקרר, מצמד, מסרק....
"מ" נפוצה במשקלים בשפות שמיות
09/05/2010 | 22:32
1
2

גם בתחום התעשיה: מטוס, מכונה, מכונית, מלגזה, מפעל...
ובכל תחום אחר שתרצה.

וגם בשפה הערבית

טוב לדעת, תודה לשניכם
10/05/2010 | 00:57
לטינית
09/05/2010 | 22:26
1
היי, יש ל משפט בעברית שאני רוצה לתרגם אותו ללטינית, יש פה מי שהו שיכול לעזור לי ???
כן, הכי פשוט
10/05/2010 | 19:20
יהיה אם אפשר להעלות את המשפט לכאן, ונראה אם נוכל לעזור.
שתי שאלות דומות
09/05/2010 | 16:40
3
3
למה קדר כותבים ב ק' וכד כותבים ב כ'? הרי קדר עושה כדים

למה מחיר כותבים ב ח' ולמכור כותבים ב כ'? הרי לכל מה שמוכרים יש מחיר

תודה
קודם היית צריך לשאול
09/05/2010 | 19:37
2
מאיפה הגיעה הרי"ש לקדר. אין לי תשובה, אבל לעומת זאת אני תוהה האם יש קשר בין קדר לקדירה. מה דעתך?
אני חושב
09/05/2010 | 21:11
1
3
שהשאלה היא לא הכי במקום. כלומר זה לא שהשאלה לא טובה אלא יותר שהיא מנוסחת לא טוב.
צריך לזכור שח' וכ' הן במקור שתי פונמות נפרדות.
זה כמו שתשאל למה לאיש שעובד בחנות קוראים 'זבן' ולמה לאיש שעובד עם פרות קוראים 'רפתן' - אנחנו יכולים להבין למה, כי הוא עובד ברפת
אז כמו שאמר רפפול קדר=קדירה אולי
ובאופן דומה אפשר למצוא משהו בעבר שקשור למחיר שמסביר את המילה. אבל אני לא חושב שמחיר נגזר ממכירה.
צ"ל "כמו שאמר סוריאל.."
09/05/2010 | 22:02
1
מחיר קרוב למוהר.
מכר קרוב לקבוצת שורשים שמיסודה מתקשרת למזון: כ.ר-ג.ר ויותר נכון לגרגירי חיטה. קביעת היחס בין כסף לגור חיטה (כך בבלית, ובעברית כור) גרם למונחים כלכליים כמו מכירה או אגורה להיות קשורים אל קבוצת המזון-- כך לפי דעתי.

לטעמי קדר מלשון קדרות-שחור כנראה על עיסוקו באש. פחר (קדר בארמית)  קרוב לפחם ולמרות שבערבית קיימת הפרדה בין עיצורי החי"ת, שני השורשים מבטאים התפארות בהקשר אחר (עם ח'א).
Ruscus בלטינית
08/05/2010 | 22:15
4
1
שמו המדעי של הצמח עצבונית הוא ruscus
בספר צמחי ישראל בתמנות נכתב כי "השם בא מן המילה הרומית למטאטא"
אני מתקשה למצוא סימוכין לכך ברשת
ואודה לעזרתכם בפירוש המילה או באטימולוגיה שלה
הדבר הקרוב ביותר שמצאתי הוא הפועל scopare באיטלקית

דרך אגב
שם הצמח באנגלית הוא butcher's broom
מתוך Oxford Latin Dictionary
09/05/2010 | 01:45
3
2
תודה רבה, אבל
09/05/2010 | 09:24
2
2

מהמילון אני מבין רק שהתרגום של ruscus לאנגלית מתקשר ל broom
וזה היה ברור לי

האם משתמע שבמילה  הלטינית ruscus יש קשר למטאטא או טאטוא בלטינית, מעבר לכך
שזהו גם שם של הצמח (שאולי דומה למטאטא)?
אם הבנתי נכון את אוקספורד
10/05/2010 | 00:22
1
1
זה השם של הצמח (אפשר לראות את זה לפי זה שמדובר במילה שנגמרת ב-us והיא ממין נקבה - בדרך כלל רק שמות של עצים וצמחים יכולים להיות ככה). אוקספורד לא מציין מה האטימולוגיה של השם הזה, והוא מסביר שבכלל הוא די נדיר או מופיע במעט מאוד הקשרים ברורים. הקישור הוודאי היחיד שיש לנו בין השם הזה לצמח שזכה בו היום הוא מתוך האנציקלופדיה של פליניוס Naturalis Historia.

אני בעצמי לא יכול לחשוב על מילים דומות - רק על rus שפירושה כפר.
כן, גם אני הבנתי ככה
11/05/2010 | 10:35
בכל אופן הצמח כנראה שימש באופן מסורתי ליצור מטאטאים
ייתכן ששמו (הקשור בטאטוא) בשפות שונות, כמו למשל Butcher's broom קשור ישירות לשימוש שעשו בו ולאו דווקא לתירגום מילולי או הקשר אטימולוגי לשם רוסקוס
מקור המילה / שרש ח.ס.ר ?
07/05/2010 | 05:27
1
2
במילון האכדית באינטרנט זה ḫarāṣu .  האם יתכן היפוך אותיות כתופעה לשונית? יחד עם מעבר בין צ' ל ס'?
כמובן שזה עשוי להיות גם צירוף מקרים..
המילה באכדית נראית דומה למשפחת השורשים חרצ, חרק, חרט, חרש, חרר ..  (וגם לשרש כרה - מלשון חפירה).
תשובה
07/05/2010 | 11:22
אכדית אני לא ממש יודע אבל:
1. שיכול עיצורים היא תופעה מוכרת בעברית השווה לע"ב-על"ב.
2. תמורת עיצורים קרובי חיתוך גם היא תופעה מוכרת: על"ס-על"ז-על"צ.
3. בערבית ואוגריתית ח'סר, בארמית חסר -סתם לידע כללי
4. אני אישית לא הייתי מקשר בין שתי הצורות העברית והאכדית, אבל אני לא בלשן.
כל אחד בוחר צבע ומתחיל לצייר
07/05/2010 | 18:33
4
2
אפשר להגיד שמשפט כזה הוא ציווי?
תלוי למה אתה מתכוון
07/05/2010 | 21:18
ציווי הוא בדכ סוג של הטיה של פועל.
הכוונה היא לא ציווי במובן המילולי כפי שאנחנו מכירים מהצבא אלא זה פשוט שם של ההטיה.
במקרה הזה אין הטיית ציווי (שבעברית בת זמננו הייתה משהו כמו "תציירו" או "אנא ציירו" אם רוצים להיות נחמדים או משהו כזה).
אתה יכול להגיד שבהקשרים מסויימים (למשל גננת בגן שמדברת לילדים) המשפט מהווה בקשה.
אין התאמה חד-חד ערכית בין הצורות הדקדוקיות
08/05/2010 | 00:04
2
של חיווי/ציווי/שאלה לפעולות דיבור של תיאור, הבעת טענה וכו' לעומת ציווי, בקשה, דרישה וכו',
לעומת בקשת מידע וכו'.

המשפט שלך, מבחינה דקדוקית הוא משפט חיווי, אבל מבחינת פעולות הדיבור שהוא יכול
להביע, אז בהקשר המתאים הוא בהחלט יכול לתפקד כציווי או דרישה.

קח דוגמה אחרת:

למה שלא תלמד בלשנות?

מבחינה צורנית זה משפט שאלה, אבל מבחינת התוכן/השימוש - זו הצעה.
מה גם שבמישור הפרגמטי יש לנו הרבה קטגוריות
08/05/2010 | 20:18
נוספות שלא מתבטאות באופן מובהק במישור הדקדוקי. משפט כזה, למשל, אפשר לסווג לא בתור סתם ציווי פשוט, אלא בתור "הוראה קבוצתית". בניגוד ל"תבחר צבע ותתחיל לצייר" (או "בחר צבע והתחל לצייר") אנחנו יכולים להסיק ממנו ש:

א. הדובר לא מצווה או מבקש שימלאו אחר רצונו, אלא נותן הוראה אחת (ככל הנראה מתוך סט שמכיל - או יכיל בסופו של דבר - הוראות נוספות) שמיועדת לכל מי שרוצה לעקוב אחרי ההדרכה שנותן הדובר (למשל לקחת חלק בסדנת הציור שהוא מעביר או להשתתף במשחק שהוא מסביר את חוקיו).

ב. הדובר לא פונה לנמען אחד בלבד, אלא לקבוצה של נמענים, כאשר ההוראה מופנית אליהם באופן אחיד.

וכדי לחדד את א': סביר להניח שלדובר לא אכפת אם חלק מהנוכחים לא ימלאו אחר הוראותיו, אבל ממילא ניתן להניח שהנוכחים נמצאים שם כדי לעקוב אחר ההוראות שלו. בקיצור, מי מה שקורא כאן זה לא שהדובר רוצה שהנמענים יעשו משהו, אלא ש[כפי שמבין את זה הדובר] הנמענים רוצים שהדובר יאמר להם מה לעשות.
שוב תודה לכולם על התשובות המעניינות
09/05/2010 | 12:28
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
קומונות
מדבר על תולדות ארץ ישראל. עבודת הבעל אז והיום אמונות פאגא...
ברכות! הקומונה הזו מהווה פורום למתרגלים ותיקים, מתרגלים חדש...
ברוכים הבאים!בקומונה זו מתכנסים חברים שאוהבים את הטבע והטבע...
עדכונים שוטפים
09:56 | 30.08.15 מיקוש היחידה1
17:24 | 28.08.15 אורחים בפורום
14:15 | 27.08.15 Eldad S
14:14 | 27.08.15 קושקושית מתולתלת
11:48 | 27.08.15 ori jkd
08:36 | 27.08.15 אהובה 64
16:49 | 22.08.15 abrakadabra12345
11:07 | 22.08.15 am i am i
22:57 | 20.08.15 בני הספל
19:02 | 15.08.15 אורחים בפורום
13:51 | 11.08.15 אורחים בפורום
23:51 | 06.08.15 liora565
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ