לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום לכם,

פורום "בלשנות ושפות העולם" עוסק בכל הקשור לבלשנות - פונטיקה, נוירולינגוויסטיקה, סמנטיקה, מורפולוגיה וכדומה, אבל גם (ונראה שלפעמים הרבה הרבה יותר) בכל מה שקשור לשפות בכלל, איפיונים של שפות העולם וכו'.

אנחנו עוסקים כאן בכל שאלה רלוונטית שמעניינת אתכם. בין אם אתם לומדים בלשנות ובין אם לאו, הפורום פתוח לכול: לאלו מאתנו שפשוט סתם מעריצים את טולקין כבלשן וכגאון; לאלו המתעניינים ב"איך אומרים" בשפות שונות; אלה התוהים מהי האטימולוגיה של "מחסן" ו-"מגאזין", ועוד ועוד.

נשמח לעסוק כאן גם באינטרלינגוויסטיקה - בלשנות של שפות בינלאומיות (מתוכננות), כמו אספרנטו, לדוגמה. בתחום זה אנחנו משתפים פעולה עם פורום 181 - "אספרנטו - שפה ותרבות".

תוכלו למצוא כאן תשובות לשאלות שונות, ואני בטוח שתתעניינו בשיח הפורה.

אם תציעו קישורים מעניינים - נשמח להעלות אותם לקישורי הפורום, למאמריו וכו'. אתם מוזמנים לעיין מדי פעם בחומר שנצבר אצלנו מאחורי הקלעים בפורום, בטאגליינס, בקישורים וכו', ולטעום מן הדיונים המרתקים שהיו לנו בזמן האחרון.

שלכם,
אלדד

דרושים וחדשים ב אנשים
23/01/11 17:01
1צפיות

רוני הוא נער שאחרי מות אמו מגיע לפנימיה עם סוד משפחתי, עליו הוא שומר באדיקות.
רוני, כמו שאר הגיבורים, יחווה אהבות, כעסים וקונפליקטים בסדרה החדשה המבוססת על הרומן הקלאסי אליפים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

פורומים שמחפשים מנהל/ת:

עזרה בלימודים ושיעורי בית:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פסוריאזיס - תמיכה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

תמיכה למבוגרים - ADD ו-ADHD:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

יופי וטיפוח אישי:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

שירה ופרוזה:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פוטושופ:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פלאש:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


רוצים לנהל את אחד הפורומים הנ"ל וחושבים שאתם מתאימים?
מלאו את הטופס הבא ואנו נחזור אליכם:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...

בהצלחה
מה ההבדל בין פלשתינאי לפלסטיני?
23/01/11 13:17
2צפיות
תודה.
ההבדל
23/01/11 16:12
2צפיות
הפלישתים חיו בארץ לפני אלפי שנים
הפלשתינאים חיו בארץ לפני עשרות שנים
הפלסטינים חיים בארץ היום.
º
מפלגת "מולדת" יכולה לשכור אותך כקופירייטר
23/01/11 19:22
3צפיות
זה עבר לי מעל הראש
23/01/11 20:06
6צפיות
רגע, טעיתי?
זו הייתה הבחנה שלפחות אני רואה בה הבחנה בלשנית בלבד!
אני מסכים איתך
23/01/11 20:14
2צפיות

פלשתינאי - של ארץ ישראל-פלשתינה המנדטורית. לסבתי יש בביתה תעודות לידה פלשתינאיות, אבל היא לא פלסטינית, כמובן

הפלסטינים קוראים לעצמם פלסטינים וכך ייקראו. הרי לא נשנה להם את השם...

ההערה ה"פוליטית" היתה רק על דרך ההלצה (:
º
מה גם שכבר מזמן אין מפלגת "מולדת"...
26/01/11 10:04
1צפיות
מילא שאין מפלגת מולדת
26/01/11 11:05

אבל היום כבר קוראים להעברת כפרים ערביים לתחומי המדינה הפלסטינית "טרנספר", ומחללים את המונח. תגיד לי,
זה טרנספר זה? כשהערבי נשאר בביתו? בושה
לא כל כך מזמן
26/01/11 19:42
1צפיות
ונראה לי ש"האיחוד הלאומי" מוגדרת כסיעה ולא כמפלגה, כך שהחלוקה למפלגות שמרכיבות אותה עדיין נשמרת.
רק אל תשאל אותי למה זה משנה או מה בדיוק זה אומר
פלשתינאי הוא הדרך שבה עיתון הארץ כתב
23/01/11 20:36
2צפיות
עד לא מזמן את השם פלסטיני (ולא רק הוא).
ועל זה כתב שמעון שמיר מאמר ידוע
º
תודה חבר'ה.
23/01/11 21:50
1צפיות
º
אנילי תודה לך על ההפניה למאמר. השכלתי.
23/01/11 22:32
2צפיות
º
24/01/11 11:24
º
לא היה ידוע לי עד כה, רוב תודות!
24/01/11 23:57
1צפיות
שאלת עומק על שפה. מיועד למתקדמים .
230תגובות
23/01/11 13:00
4צפיות
אני אנסה להסביר את עצמי בצורה הפשוטה והמובנת ביותר כי איני עוסקת בבלשנות פשוט משהו שעניין אותי.
העולם הרחב ביותר של האדם הוא העולם הפנימי.
אדם הרי קולט מסרים מן החוץ (לעיתים גם מבפנים)
מעבד אותם לכדי מחשבה הגיונית ופולט אותם החוצה לאוויר העולם בצורה וורבלית,שפה.
ניתן לומר שוורבליות היא...

(המשך...)
אני אנסה להסביר את עצמי בצורה הפשוטה והמובנת ביותר כי איני עוסקת בבלשנות פשוט משהו שעניין אותי.
העולם הרחב ביותר של האדם הוא העולם הפנימי.
אדם הרי קולט מסרים מן החוץ (לעיתים גם מבפנים)
מעבד אותם לכדי מחשבה הגיונית ופולט אותם החוצה לאוויר העולם בצורה וורבלית,שפה.
ניתן לומר שוורבליות היא ייצוג לשוני של התודעה נכון? עכשיו,התודעה המנטלית
היא כל כך רחבה ובעלת פאן מודע ולא מודע,הכרתי ותת הכרתי,קוגניטיבי ולא קוגניטיבי (מחשבתי)
אז יכול להיות ששפה,ולא משנה מה העושר שלה מבחינה לשונית,עדיין אינה מבטאת מספיק את נפש האדם?
האם חבויים בנו מצבים פנימיים נפשיים חבויים ששואפים לצאת החוצה אך אין להם ביטוי? מי אמר שכיסינו את כל מהווי הנפש
שלנו בלשון? אולי ישנו אוצר גלום בתוכנו ששואף לצאת וכל שפתינו אינה אלא כותרות בלתי מדויקות למה שבאמת התכוונו ורצינו לומר או להוציא החוצה?

תודה..
º
מה מקור המילה 'דווקא'?
22/01/11 22:38
396צפיות
לדעתי, המקור הוא מהמושג "לאו דווקא"
22/01/11 22:48
60צפיות
שפירושו, לא בהכרח. מכאן, עשיית "דווקא" כמעין הכרח, התעקשות.
תני לי דקה להסביר לך
23/01/11 09:19
104צפיות
דווקא נובעת מהתואר "דק", שממנו נגזרו הדייקנות והדקדקנות ואפילו הדקדוק (שקיבל את מובנו הנוכחי רק בימי הביניים), וגם הדקה
המילה דק/ה מוכרת לנו היטב מהמקרא, אך בארמית הפכו אותה לפועל "דוּק" (בשורוק) במובן "לדייק, לעיין בקפדנות". אנחנו מכירים אותו מהביטוי הארכאי "ודוּק" שעיתונאים ועורכי דין אינטליגנטיים-אלק אוהבים להשתמש בו כדי שנדע שהם שוחים במקורות...
"דווקא" ציינה במקור "בדיוק כך ולא אחרת". בהמשך, בתהליך שקל להבין אותו מתוך היכרות עם אנשים שתמיד צודקים, היא קיבלה את המובן המתריס.
º
תודה :) החכמתי.
23/01/11 11:10
18צפיות
שלום איך אומרים במילה אחת באנגלית
22/01/11 21:15
22צפיות
אדם שחייב לומר את האמת?
שהוא לא מסוגל לשקר וחייב להגיד את האמת בכל מחיר, גם אם הוא משלם על זה את המחיר?
חשבתי שזה מיזנטרופ, אבל מסתבר שזה שונא אדם
איך אומרים את זה במילה אחת בעברית ?
22/01/11 21:40
8צפיות
מיזנטרופ היא יותר מילה יוונית מאשר אנגלית.
honest מספיק טוב?
22/01/11 21:40
5צפיות
אפשר truthful או veracious ויש גם brutally honest
אין באף אחד מהמילים שנתת
22/01/11 22:01
1צפיות
את האספקט של ההקרבה שהיא רצתה.

מה קרה לדייקנות הלקונית שלך ? הלכה לישון מוקדם ?
º
אף אחת*
22/01/11 22:04
2צפיות
לדעתי, המילה הנכונה היא blunt
22/01/11 21:48
מה שאצלנו נהוג לכנות כ"חסר טאקט".
blunt לא חייב להיות דובר אמת
22/01/11 22:27
1צפיות
סתם "בוטה", לדוגמה הטרול דלעיל.
blunt - גלוי לב עד להגזמה
22/01/11 22:42
1צפיות
וזה מה שפותחת הפוסט ביקשה לדעת, כמדומני.
למי אתה קורא טרול?
אני מניח שלי הוא קורא טרול
22/01/11 22:51
כל העניין הזה כמובן מגוחך לגמרי.

ואם כבר, הייתי מאוד שמח לדעת מה למען השם הסלנג האינטרנטי הזה אומר בכלל.
יש לו הוכחה כלשהי שאתה טרול?
22/01/11 22:55
או שהוא ממציא ממוחו הקודח?
לא יודע, אני לא רוצה לערוך לו משפט
22/01/11 23:11
1צפיות
הוא יכול להגיד עלי מה שהוא רוצה (ואפילו בבוטות). אני מרשה לו, כי הוא ג'נטלמן.
חח דיון משעשע עשיתם פה XD
23/01/11 00:02
1צפיות
אבל בכל זאת
אפילו אם מיזנתרופ זה מיוונית, אוקיי, אז שהמילה שלי תוכל לבוא מכל שפה שהיא בעולם

אני כבר שנים מחפשת את הכינוי הגנאי של אדם שהוא מוכן להרוס את עצמו, העיקר שהוא יגיד אמת
זו לא משימה פשוטה כמו שזה אולי נראה
23/01/11 00:59
אבל אם את ממש צריכה, את יכולה לעיין היטב במילון ובתזאורוס ואולי תמצאי.
הסיבה היא שאת מחפשת רק על-פי משמעות מילה שלא ידועה לך אפילו בעברית ואין לך איך לתרגם אותה במילון דו-שפתי,
לכן החיפוש קשה בהרבה.

אך אם ביום מן הימים אחרי שנים כה רבות אכן תמצאי את כינוי הגנאי הזה שנפשך יוצאת אליו באיזו שפה שלא תהיה,
אני מאחל לך שמלאכת ההעלבה תהיה מענגת באותה מידה כמו שהחיפוש היה מתיש.
אה...וכמעט שכחתי : לעונג היה לי לשעשע אותך
אני הייתי אומרת
24/01/11 15:55
1צפיות
אנטיגונה
כן, אבל זה לא רק זה
24/01/11 16:20
זה לא כדי להתנגד למשהו, אלא ללכת על פי האמונה שלך כמו גליליאו גלילאי
אסלאמי או מוסלמי?
22/01/11 20:35
200צפיות
מדוע להשתמש במושג "תקופה אסלאמית" ולא "תקופה מוסלמית" - מה ההבדל במשמעות?
האם שני המושגים באנגלית Muslim/ Islamic בעלי אותן משמעויות?
אם אפשר, אשמח גם לסימוכין בספרות האקדמית..
תודה!!
לדעתי, ההבדל הוא סמנטי בלבד
22/01/11 22:13
60צפיות
בערך כמו ההבדל בין "אוויל" ל"מטומטם".
יש הבדל
23/01/11 01:21
96צפיות
אסלאם- הדת הרווחת בארצות ערב שיסד מחמד
מוסלמי - אדם המאמין בדת האסלם

אסלאמי- שקשור בדת האסלם
מוסלמי- שקשור במאמין בדת האסלאם

הדובר העברי לא תמיד מבחין בין המושגים, למרות שיש הבדל.
למשל, יותר נכון להגיד "הפילוסופיה האיסלאמית" מאשר להגיד "הפילוסופיה המוסלמית" (כי פילוסופיה קשורה בדת ככלל, ולאו דווקא במאמין בפרט), בעוד שיותר נכון להגיד "האורח החיים המוסלמי" מאשר "האורח החיים האסלאמי" (כי אורח חיים זה דבר הקשור באדם באופן פרטני).

º
אתה בטוח שמתקיימות הבחנות כאלה בעברית?
23/01/11 10:59
34צפיות
באנגלית זה ברור
23/01/11 11:51
65צפיות
moslem - האדם המאמין באיסלאם
islamic - כל דבר שקשור לדת האיסלאם: אמנות איסלאמית, האימפריה האיסלאמית, הרפובליקה האיסלאמית של איראן.
בעברית שני המושגים משמשים בערבוביה, וזה מצב לא רצוי. אינני יודע אם האקדמיה נתנה את דעתה על כך.
מצד שני, לגבי דתות אחרות אין משום מה הבחנה כזאת, לא בעברית ולא בשפות אחרות עד כמה שידוע לי.
זתומרת, יש הבדל בין יהודי ויהדות, או בין Judaism ו-Jewish, אבל כאשר באים לכנות משהו בשם תואר, למשל "מוזיקה יהודית", אין חלופה של "מוזיקה של היהדות" או Judaic Music. יש פה ושם שימוש בתואר הזה, אבל במקרים נדירים מאד.
האבחנה גם כוללת הקשר של אמונה
23/01/11 13:28
51צפיות
המתבטא יותר במילה "אסלאמי" לעומת מוצא ושייכות במילה "מוסלמי"

כלומר, "מפלגה אסלאמית" בהודו או במצרים, נניח, היא מפלגה שרוצה ליישם את האסלאם. מפלגה מוסלמית בהודו יכולה להיות חילונית, תיאורטית, ולייצג את הבוחרים המוסלמים
לא בטוח
23/01/11 14:21
29צפיות
לא ברור לי אם התגובה של ריגו מתייחסת להבחנה באנגלית או בעברית, ואני לא בטוח שהיא מדויקת.
מפלגה מוסלמית, למיטב הבנתי, היא גוף שמורכב או מייצג מוסלמים (בני אדם).
מפלגה איסלאמית היא גוף שמקדם את הדת והערכים שלהאיסלאם (דת).
º
תגיד, שמת לב שפשוט חזרת על דברי?
23/01/11 14:40
22צפיות
צודק...
23/01/11 15:23
15צפיות
מה שהפריע לי היה המשפט הראשון שלך, שנראה היה לי ככניסה לשדה מוקשים מסוכן אפילו יותר מאשר "מיהו יהודי"...
קורה .... ותמיד יש מוקשים
23/01/11 15:28
15צפיות
וכבר אמרו רבותינו "אני חסכן, אתה קמצן, וההוא צייקן"
אוקיי שים לב
23/01/11 18:18
35צפיות
שאני לא מדבר על ההבחנה בין איסלם למוסלמי שברור לי שקיימת בעברית
אלא האבחנה בין איסלמי למוסלמי.
יתכן שקיימת הבחנה בחלקי דיבר מסויימים (למשל אם נגיד על מוסיקה שהיא איסלמית או מוסלמית ובמקרה זה אולי נפסול אחד מהם)
אבל בחלקי דיבר אחרים עשוי להיות מצב שאין הבדל סמנטי (למשל אני לא חושב שיש הבדל בין אדם איסלמי, לאדם מוסלמי - למרות שהשיפוטים שלי אומרים לי שאין דבר כזה אדם איסלמי, אני בדכ לא נוטה לייחס לשיפוטים המעוותים שלי משמעות אמיתית :))
בטח שיש הבדל בין אדם אסלאמי למוסלמי
23/01/11 18:53
124צפיות

אבו מאזן הוא מוסלמי. לא אסלאמי.

ראש ארגון האחים המוסלמים או החמאס יכונה "אסלאמי". (המדינאי האסלאמי... הטרוריסט האסלאמי ...)

זה הולך בערך אותו דבר בעברית, ערבית ואנגלית
מאיך שאתה כותב את זה
23/01/11 19:04
30צפיות
זה נותן לי תחושה של קונוטציה שלילית לאסלמי וניטראלית למוסלמי.

אבל שוב יכול להיות שאתה צודק - אני עושה זאת ע"ס השיפוטים האישיים שלי שאני יודע שהם די בעייתיים :)
לא. אם חוגים וארגונים אסלאמיים הוציאו לעצמם
23/01/11 20:19
33צפיות
שם-רע, אז כנראה שהם הרוויחו אותו ביושר.

ובכ"א הם גם קוראים לעצמם ככה, אז אין בכלל שאלה אם להשתמש בזה או לא.

בביטויים כמו "חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה" תנועת ההתנגדות האסלאמית, המוכרת בראשי התיבות שלה: חמאס.
º
המוסלמי הוא לא בן דת האיסלם פשוט?
24/01/11 15:51
150צפיות
º
הוא כן..
24/01/11 17:36
18צפיות
שלום, מקווה שהגעתי לפורום הנכון
22/01/11 17:00
2צפיות
בסרט בנשיונאל ג'יאוגרפיק שצפיתי בו עכשיו, שתיעד ספינות תענוגות מתחילת המאה ועד ימינו, הקריין הבריטי מכנה את הספינות בשם התואר הנקבי "she". למישהו מכם יש מושג מדוע? הרי לספינות אין איבר מין נקבי...
בדקת מתחת לפני המים?
22/01/11 17:09
ובעברית יש להן?

האמת, באנגלית, ספינות (בעיקר) הן נקבה כשמתייחסים אליהן בפמיליאריות או בהערכה. כמובן שלהתייחס לספינות ב- it נכון דקדוקית. תמיד.
זו תופעה מוכרת בשפה האנגלית
22/01/11 17:26
1צפיות
עד כדי כך שזה מצוין בספרי דקדוק למתחילים(זכור לי ספציפית מהספרים שלמדנו בהם בתיכון שספינות ומכוניות יכולות לקבל she).
בשפות אירופיות רבות שבהן יש מין סתמי בנוסף על הזכרי והנקבי, מבחינים עדיין בין מין טבעי למין דקדוקי, מאחר ואין חפיפה מלאה ביניהם כשלא מדובר ביצורים חיים בעלי מין ביולוגי (ולפעמים גם אז לא - למשל בגרמנית mädchen זה ש"ע סתמי למרות שפירושו "נערה", כך שגם למורפולוגיה יש תפקיד בשיוך למין, הסיומת chen- משייכת את שם העצם למין הסתמי)
באנגלית יש חפיפה כמעט מלאה, לכן יוצאי דופן כמו שציינת פה בולטים יותר.
מקרים נוספים הם : she לכלי רכב. she למדינות.
זכור לי משייקספיר שש"ע מסוימים זוכים למין לא-סתמי, ואפילו מאוחר יותר זה מופיע, למשל אצל אוסקר וויילד.
כנראה יוצרים מסוימים בהשפעת שפות אחרות שידעו, הכניסו את הקונוונציות האלה לאנגלית.
או שאולי זה שריד מאנגלית עתיקה (לי אין מושג באנגלית עתיקה, אני רק יודע שהיא היתה דומה הרבה יותר לגרמנית, ולכן כנראה שגם בה היתה אי-התאמה שכזאת בין מין טבעי לדקדוקי)
אפשר על אותו משקל לתהות למה god מקבל he ולא it  
º
תודה על התשובות, החכמתי
22/01/11 17:35
כי goddess מקבלת she
22/01/11 18:42
1צפיות
אבל God זה לרוב he
מן הסתם התכוונתי לאלוהים שבתנ"ך
22/01/11 19:11
אבל שיהיה, גם לא התכוונתי ליצור דיון, כי זה חסר טעם.

האמת שגם מבחינת היהדות, האל הוא זכרי, כי יש את השכינה שהיא הנקבית,
וגם מבחינת הנצרות, הוא האב, בעוד שישו הוא הבן.
כך שאולי זה ההסבר.
בלי ליצור דיון תיאוסופי
22/01/11 20:03
1צפיות
ולהישאר בתחום הפורום: האלוהים התנכי נכתב God באות גדולה ויהודים מקפידים כותבים g-d.
המילה god באות קטנה אינה אלוהים התנכי ול- god כזה יש גם goddess. וזה מה שניסיתי להגיד למעלה
º
יאללה, אז אמרת
22/01/11 20:22
2צפיות
º
על לא דבר לך
22/01/11 20:26
1צפיות
כי אלוהים נתפס כדמות גברית
23/01/11 13:13
2צפיות
מתחיל מהאמונות הפוליתיאיסטיות בהן היו אלים ואלות.

והדתות המונותיאיסטיות לקחו את זה. גם אלוהים וגם אללה בערבית וגם בשפות אירופה זה ככה

זה לדעתי מקרה של מין "טבעי" (:
נכון
23/01/11 14:02
1צפיות
אני מודה שוב שהמשפט המקרי הזה נכתב בעקבות השורה שפותחת השרשור כתבה "כי אין לאוניה איברי מין"
ובאמת לא הקדשתי לזה יותר מידי מחשבה ולא לקחתי את זה ברצינות (גם שמתי אייקון אאל"ט).

אבל באמת מדובר במין טבעי, או אולי המגדר של אלוהים  
אלוהים היא דמות בעלת מגדר ברור
23/01/11 14:46
3צפיות

זה שאחר כך כל מיני מקובלים ימי ביניימים התחילו לדבר על השכינה בתור הצד הנקבי וכו'  - זו התפתחות מאוחרת, בעת העתיקה לא חשבו כך מעולם.

היו גם ציורים של "יהוה שומרון ואשרתו" - והאשרה היא האלה, זוגתו של האל הזכר.


שפות שבהן יש יותר ממין אחד, אז לשמות עצם יש מין, לרוב על פי הקשר צורני (חלון הוא זכר, דלת נקבה, לשניהם אין אברי מין...).. ולרוב יהיה מין שונה בשפות שונות, על פי הצורה או על פי סיבות היסטוריות שונות ומשונות.


בגרמנית, הדנובה היא נקבה ואילו נהר המיין הוא זכר. למיטב ידיעתי סתם השפעה של הלטינית על המיין. טרם נתקלתי בנהר שהוא נויטרום... מישהו מכיר? (:
אתה בטוח שהשכינה כאלוהות נקבית
23/01/11 16:24
2צפיות
זה חידוש מאוחר ?
כי הזכרת לי באמת את הציטוט הזה מאיזה מרצה להיסטוריה שהסביר לנו שהתפיסה המונותאיסטית לא היתה מושרשת כל כך מוקדם כמו שנהוג לחשוב.
אז דוקא מריבוי האלוהויות הזה מתבקש שתהיה גם הבחנה בין מינים, לא ?

בעולם העתיק נהרות היו אלים, אז אולי בגלל זה אין נאוטרום.
אני חושב שהשכינה זה עוד כינוי
23/01/11 18:12
1צפיות
לאל. כמו "המקום" , או "ברצונו יתברך", או "יהי רצון מלפניו שתשרה שכינתו עלינו" וכו

אני מקווה שלא אפגע ברגשותיך הדתיים אם אזכיר שהזוהר נכתב בימי הביניים.

ברור שבתקופת בית ראשון עבדו הרבה אלים, ולקח הרבה מאמץ להפוך רק אחד מהם לאל יחיד, ולהכרית את כל התפיסות של פנתיאון. אבל לא היה ספק בזהותו הגברית. לכן גם זיהו אותו עם אל \ אל-עליון וכו
לא שמעתי על כך שהריין והמיין היו אלים
23/01/11 18:30
1צפיות
אצל הרומאים.... (:

אבל הנהרות שהם ממין זכר, כפי שלמדתי ממורתי , הם בעיקר הנהרות שהרומאים הכירו בגרמניה. והאחרים נקבה . ככה שהאודר לא .

הנילוס בזכר. אולי זה מיוונית ומלטינית..? בועז?

גם אני לא
23/01/11 18:51
1צפיות
אבל ביוון לפחות כך זה היה.
אצל סופוקלס אחד מהם אפילו נלחם בהרקלס על דיאניירה, מי שהיתה לימים אשתו של הרקלס לאחר שזכה בה בקרב הזה
(המחזה "נשות טראכיס")
לגבי הנילוס לפחות (אם כבר הזכרנו את הרקלס :))
23/01/11 19:06
1צפיות
(מ-Lewis & Short)

2. Also personified, the god of the Nile, Nilus, father of the Egyptian Hercules,
ועוד הערה קטנה
22/01/11 18:05
1צפיות
she איננו שם תואר, אלא כינוי גוף.
תודה על התיקון
22/01/11 18:24
היתה לי תחושה שזה באמת לא הפועל המדויק. כנראה שעברו די הרבה שנים מאז הבגרות שלי בלשון
עזרה קטנה מדוברי ערבית
22/01/11 15:10
2צפיות
אם למישהו מכם יש קצת זמן פנוי, האם תוכלו למצוא לי אתר של סופרמרקט שמאפשר קניות און-ליין מאחת משכנותינו? הכוונה לא לאתר תדמית של הרשת אלא לאתר שמאפשר לבצע קניות כמו שופרסל ישיר (ומכאן שאפשר יהיה לראות בו את כל מבחר המוצרים הזמינים בסופר).
תודה מראש!  
4 שאלות בלשון (בגרות)
20/01/11 13:57
97צפיות
שלום וברכה, ט"ו בשבט שמח לכולם

הייתי שמח אם חברי הפורום יסייעו לי בשאלות הבאות:

1. איך אני אמור לדעת שהשורש של המילה תבואה הוא ב.ו.א ?

2. המילה כשלון, כמו גם המילה ידען נוצרו בדרך תצורה של שורש+משקל.
אך שתיהן דוגמאות למקרים בהם אני עלול לטעות ולחשוב שהמילים נוצרו בדרך של בסיס+צורן (כֶשֶל, יֶדַע).

לעיתים זה הפוך:
המילה מסרון נוצרה בדרך תצורה של בסיס+צורן, מהמילה מֶסֵר. אך אדם עלול לטעות ולחשוב שהיא תוצר של דרך התצורה: שורש (מ.ס.ר)+משקל!

-אז איך אני אוכל להכריע במקרים כאלה?

3. מדוע המילים תולדה ו-הולדה אינן מאותו משקל וגזרה?

4. המילה עוּרִי היא מבניין קל. אך בספר ממנו אני לומד לבגרות כתוב (ציטוט מדוייק) : שורוק בתחילת מילה (Xוּ), למעט השורש יכ"ל = הופעל גזרת נפי"ו או גזרת עי"ו. סתירה! אודה לשפיכת אור על הדברים.

בתודה מראש
כמו תמיד, היכרות והבנה...
20/01/11 15:56
47צפיות
1. אתה צריך להכיר את משקלי השם בעברית, ובעיקר לחשוד בעיצורים מסוימים (ת, מ, ה, א) שהם אינם חלק מהשורש כי אלא חלק מהתבנית. ברגע שאתה מכיר את התבניות אתה כבר מבין לבד "לאן נושבת הרוח". במקרה של "תבואה" אם אתה מכיר את משקל "תקטלה" ויודע שבע"ו הוא נראה "תקולה" (כמו תשובה >> שו"ב, תרועה >> רו"ע וכו') אז אתה יודע שגם תבואה >> בו"א.

בפרט, אתה יכול לבדוק את השורשים במערכת הפועל: הֵשיב, הֵריע, הֵביא – כך נראים שורשי ע"ו בהפעיל, אז זה הגיוני, השורשים האלה קיימים והמשמעות מתאימה. אבל האם אתה מכיר שורש תב"א? או שורש תש"ב? אתה יכול להציע פעלים או שמות אחרים מהשורשים האלה?

2. זה אכן מבלבל, אבל צריך לחשוב על המשמעות של המשקל או הצורן.
צורן 'Xוֹן' משמש לרוב להקטנה, ואכן "מסרון" הוא מסר קטן.
אבל האם "כישלון" (כך בכתיב מלא) הוא "כשל קטן"? (ממש לא, אם כבר להפך)

לגבי "ידען" זו אכן שאלה מכשילה, כי קשה לקבוע נחרצות האם מדובר בבסיס+צורן או בשורש ומשקל (בפרט שמשקל "קטלן" נוצר בעצם מקטל + Xן).
קל להכריע:
א) במקרים שבהם מורידים את ה"Xן" ולא נשארים עם שם עצם, ולכן אין בסיס (למשל "שדכן") ואז ברור שזה שורש+משקל; אגב, שים לב שפועל / שורש לא יכול להיות בסיס! שורש הוא צורן כבול, רצף של עיצורים ותו לא (בלי תנועות). כמו כן פועל (למשל רָקַד) לא יכול להיות בסיס, ולכן "רקדן" חייב להיות שורש+משקל. לא להתבלבל עם בינוני ("הווה") שהוא גם שם, ולכן הוא יכול להיות בסיס (למעשה משקל "קוטלן" – צוללן, חובבן וכו' נוצר מבינוני קל קוֹטֵל+Xן).

ב) במקרים ההפוכים, שבהם התבנית אינה "קטלן" אלא באמת בסיס (כל שם עצם שהוא, יכול להיות בצורות שונות) + Xן, למשל: חלילן, צ'לן, כרטיסן, להטוטן וכו'.

אבל במקרים שבהם שתי האפשרויות מתאימות אני מודה שלא ברור לי איך ניתן להכריע וזו נראית לי שאלה בעייתית מאוד.
ניסן נצר, בספרו "הניקוד הלכה למעשה" מסווג את סדרן תחת משקל "קטלן", אבל את רפתן תחת "Xן הנוספת לשמות עצם". אז למה סדרן זה לא סֵדֶר+Xן כמו רֶפֶת+Xן ולמה רפתן זה לא רפ"ת+קטלן כמו סד"ר+קטלן? בחיי שאין לי מושג.

3. אמור להיות לך ברור שבשני המקרים השורש הוא יל"ד (וזה לא קשה, כי שתי המילים קשורות ל"ילודה", כן?) ולכן המשקל של "הולדה" הוא "הקטלה" (שם הפעולה של הפעיל – הוליד), והמשקל של "תולדה" הוא "תקטלה" (כמו ש"תוצאה" מהשורש יצ"א, זה מה שיוצא אחרי שמחשבים ). אז המשקל שונה, אבל מכיוון שהשורש זהה גם הגזרה (פ"י) זהה, ולכן נראה לי שהעתקת לא נכון את השאלה (או שיש בה בעיה).

4. בניין הופעל הוא בניין שיש בו עיצור תחילי, ולכן הוא יתחיל בה"א בעבר (הופעל) או במ"ם בבינוני (מופעל) או באות אית"ן בעתיד (אופעל, תופעל, יופעל וכו'). זהו, אלה כל האפשרויות (ציווי אין כי זה בניין סביל). לכן אם העיצור הראשון הוא עיצור של השורש ("עורי") זה בשום פנים ואופן לא יכול להיות בניין הופעל! אני לא יודעת אם זה ניסוח לא ברור בספר, או אולי הוא הוצא מהקשרו, או שלא הבנת אותו נכון, אבל המשפט כפי שהבאת אותו שגוי מיסודו, מן הסתם.
לגבי 4
20/01/11 16:17
6צפיות
אולי הכוונה היא שיש שני מקרים: 1. הופעל גזרת נפ"י; 2. גזרת עי"ו (בכמה בניינים אפשריים). אז זה פותר את השאלה. אבל זה בכל זאת ניסוח מוזר.
º
אכייתכן שאכן חסרים פסיקים (והציטוט לא מדויק).
20/01/11 16:44
4צפיות
º
(אוף עם האנטר הזה! ניסיתי לערוך ויצא לי ברוך)
20/01/11 16:45
3צפיות
תודה על התשובות המפורטות!
20/01/11 19:49
4צפיות
1. אוקיי, הבנתי. למרות שזה נשמע לי נורא תמוה שיצפו מהנבחן לשנן את כל המשקלים השכיחים, ולזכור איך כל אחד מהם נראה בכל אחת מהנגזרות, וכל זה בשביל שאלה אחת, גג שתיים, בכל הבגרות.
למזלי יש אפשרות בחירה בבגרות

3. פשוט לא העברתי את השאלה בצורה חכמה
זו הייתה שאלה אמריקאית והיו צריכים לבחור בסעיף הנכון.
אחד מהסעיפים היה: המילים תולדה ו-הולדה מאותו המשקל ומאותה הגזרה
לפי התשובות זו לא הייתה התשובה הנכונה, ורציתי להבין מדוע. אז למסקנה, זה לא בגלל הגזרה, כי היא דווקא כן משותפת, אלא בגלל המשקל, עליו הסברת לי

4. מצורף תצלום מסך של העמוד בספר (מיקודית) בו הכלל הנ"ל מופיע (עם כמה מחיקות, שלא יהיו בעיות זכויות יוצרים..).
(שלא תאמרו שלא ציטטתי נכון! )
בכל מקרה, שלחתי למוציאים לאור מייל בנושא ואני מחכה לתשובתם. אעדכן בשירשור זה לכשאדע.

ואיך יודעים שעורי זה מבניין קל?

שוב תודה רבה!
צילום המסך עליו אני שח, אותו שכחתי כי
20/01/11 19:50
6צפיות
צילום המסך עליו אני שח, אותו שכחתי כי
הייתי מוסח
º
מדובר על כלל מס' 17
20/01/11 19:51
5צפיות
בשמחה.
20/01/11 20:16
4צפיות
1. אתה לא צריך "לשנן" את כל המשקלים השכיחים, פשוט להכיר אותם. זו לא רשימה ארוכה, ומכיוון שאתה דובר עברית ומכיר את המילים האלה בסה"כ, מספיק שתבין כמה דוגמאות, ואז ברגע שאתה מבין את העיקרון זה מספיק. התבניות פשוט חוזרות על על עצמן. כמו כן, הסברתי לך גם שניתן לפסול לפי השורש, אז זו אינדיקציה נוספת.

4. אין לך תכנה גרפית שבה אתה יכול פשוט לחתוך את החלק הרלוונטי...? על פניו זה נראה כמו כלל קצת מוזר ששוכח אפשרויות אחרות ולכן אני עדיין חושבת שאולי הוא נתון בהקשר מסוים...

איך יודעים?
א. מכירים.
ב. פוסלים אפשרויות אחרות. בוא ננסה לנתח יחד. חשוב: מה זה עוד יכול להיות?
זה יכול להיות....
20/01/11 20:36
5צפיות
עורי לא יכול להיות...
בניין התפעל- (כי אז זה היה: התעורר!)
הופעל-כי עכשיו הסברת לי שאין ציווי בבנין זה
פועל-כי זה פשוט לא הולך עם השורש ע.ו.ר ...
פיעל- כנ"ל, כמו פועל.

אבל זה כן יכול להיות:

קל, נפעל, הפעיל,
איך זה יכול להיות הפעיל או נפעל?
21/01/11 02:32
5צפיות
הרי שניהם בניינים עם תחיליות:
* הפעיל בדיוק כפי שהסברתי לך על הופעל;
* נפעל – בעבר ובבינוני מתחיל בנו"ן, בעתיד באות אית"ן כמובן, ובציווי בה"א (הישמר! היזהר! ובשורש עו"ר: הֵעוֹר!)

* לבניין פועל אין ציווי בדיוק מהסיבה שלהופעל אין: גם הוא בניין סביל. אתה יכול לצוות על מישהו לפעול או להפעיל, אבל אתה לא יכול לצוות עליו שמישהו אחר יבצע עליו פעולה... לבניין נפעל יש ציווי כי הוא לא ממש סביל (רק למחצה, וזה קצת מורכב, אז לא ניכנס לזה) וגם "התפעל" אינו סביל (גם המעמד שלו מורכב) אז להם יש ציווי. למען האמת העובדה שלפעמים נפעל הוא סביל יכולה ליצור מצבים אבסורדיים כמו "תפוח – היאכל!" אבל מן הסתם זה לא ממש שמיש בפועל.

היתרון בשורש עו"ר הוא שזיהית אותו בקלות, ועי"ן היא גם בוודאות עיצור של שורש ולא של הבניין, או תנועה, או משהו מבלבל. אז עוד לפני שניתחנו והגענו למסקנה שזה ציווי, פסלנו על הסף את כל הבניינים עם התחיליות (נפעל, הפעיל, הופעל, התפעל) ונשארנו עם: קל, פיעל ופועל (שים לב שלשני האחרונים יש תחילית מ"ם בבינוני, אז מה שרלוונטי זה רק עבר, וציווי לגבי פיעל). למעשה הבניין היחיד שאין לו תחילית בבינוני הוא קל.

מכיוון שזיהית שזה ציווי ושזה גם פעיל ולא סביל (אתה יכול להסיק זאת מהמשמעות לבדה) נותרנו עם קל ופיעל. אפשר לפסול או לאשר לפי הכרת צורות, או לפי השורש.

נתחיל מהשורש:
שורש עו"ר קיים גם קיים בפיעל: עורר, מעורר... אופס!
הוא נוטה על דרך ע"ו וע"ע (וקשה להבדיל ביניהם בבניינים הכבדים כי הם נראים אותו הדבר). אבל בציווי הוא יהיה עורר! (או עוררי! לנוכחת) ולא עורי.
אגב, השורש נוטה בפיעל גם על דרך השלמים, אבל לא במשמעות ערנות אלא במשמעות לעוור (להפוך מישהו לעיוור). הוי"ו העיצורית נכפלת בכתיב חסר הניקוד (אני מקווה שזה לא מבלבל אותך).

לגבי הבניין, אם אתה מכיר את הציווי לנוכחת של בניין קל בע"ו (ואתה מכיר, אתה פשוט עוד לא קולט את זה, מיד תראה) אתה יודע שכשרוצים לומר למישהי להסתלק, אומרים לה "עופי לי מהעיניים!" או "טוסי מפה כבר!" או "רוצי שמוליק קורה לך..." נו, אז מה המסקנה?

נ.ב.
כל השאלה הזו גרמה לי להתחיל לזמזם את אביב גפן: "עורי עור, עורי עור, מולדת אהובה..."
אני אתחיל מהסוף
21/01/11 09:46
3צפיות
מבחן הבגרות בו הופיעה השאלה על המילה עורי, הכיל בתחילתו מאמר שדיבר על השיר הזה, של אביב גפן. וכמו שאת בטח יודעת, השאלות בהמשך הבחינה מבוססות לרוב על משפטים ומילים מהמאמר

נכון! שכחתי! כל פועל בצורה של עורר (orer) הוא מבניין פיעל, ובצורה של עורר (orar) הוא מבניין פועל.

תודה על ההסבר המחכים
אולי תכתוב בבגרות שלשאלה 2 אין בעצם משמעות :)
20/01/11 16:02
4צפיות
סתם!! נראה לי שקיבלת עזרה טובה מעלי.
רוסית
19/01/11 19:19
1צפיות
רק התחלתי ללמוד (בעצמי, בעזרת ספרים ואינטרנט).

אני מחפש את הפועל הזה שמופיע בטקסט שאני קורא :  отправился
הוא נוטה בעבר. משמעותו "יצא"; "שם פעמיו אל-", וכנראה ששם הפועל הוא : отпра́виться

האם יש אתר שאתם ממליצים עליו שיפתור ממני את העול הזה של פעלים נוטים, ואפילו יתן טבלה של ההטיות ?
עם חלקי דיבר אחרים אין לי בעיה, אני מסלק את הסיומת ומוצא אותם עפ"י הגזע במילון, אבל עם פעלים זה די סיוט לפעמים.
אז תעשה אותו דבר עם הפעלים
19/01/11 19:47
תמצא את שם הפועל. אין כל כך הרבה אפשרויות שאי אפשר להתרגל אליהן אחרי תרגול.
אני משתמש במילון של אוקספורד ובספר השימושי הנקרא

The Big Silver Book of Russian Verbs: 555 Fully Conjugated Verbs- Jack Franke
יש הרבה טבלאות בויקיפדיה
19/01/11 21:43
1צפיות
אבל לא לכל פועל - זה בעיקר עובד טוב עם הפעלים הנפוצים.

יש גם מחולל טבלאות שאמור עקרונית לעבוד עם כל פועל בסוף הדף הזה (תגלול עד למטה):
http://www.alphadictionary.com/rusgrammar/rules.ht...

לא בדקתי את זה לעומק, אבל אני מניח שהוא עובד.
שני האתרים הטובים ביותר להתגברות על נטיות
20/01/11 14:43
מסתוריות וגם פחות טריוויאליות מאלה שהבאת (פענוח תפקיד המילה במשפט הוא אחד הדברים היותר קשים ברוסית, לפחות בהתחלה) הם:

מולטיטראן - קובץ מילונים שבכל אחד מהם כל מילה מזוהה גם בכל הנטיות שלה, לשימוש בעיקר כמילון.

נתוח מורפולוגי - נותן את שם ההטיה וגם תרגום בסיסי .
סופאלין, חשבתי עליך היום בדרך
19/01/11 15:20
2צפיות
ומעשה שהיה כך היה: לפני חודשים מעטים, השתבש לי הרדיו באוטו, בגלל איזה תיקון שהאוטו עבר.
מאז לא הצלחתי להגיע (התעצלתי לחפש) לתחנות שאני רגילה לשמוע, אלא רק את "קול המוזיקה" ושתי תחנות חרדיות. האזנתי בלית ברירה, ונפגעתי. כלומר, בלית ברירה אני מאזינה לשתיהן לסירוגין, והתרגלתי. (כשזה מוגזם לי, אני עוברת לקול המוזיקה).
העיקר, בדרך מהעבודה הביתה, שמעתי שיר - לכבוד ט"ו בשבט - שלא הִכרתי, ועוד בשני ביצועים שונים:
"אילן אילן מה אברכך?"
נכון שהערב אתה ואחותך חוגגים את יום-ההולדת המשותף שלכם?

אז מה אברכך? מאחלת לך ולאילנית יום הולדת שמח
ושתזכו לטייל מחר בין שקדיות ורְתמים פורחים, ואולי אפילו לנטוע (או לטעת) עצים.
מיכל.
המממ אני מוחמא מאוד אבל
19/01/11 15:31
8צפיות
היומולדת שלנו הוא במאי - בדכ זה נופל על יום ירושלים אבל רחוק מה מט"ו בשבט

למרות שגם בחג זה אני חוגג איזשהו סוג של יומודלת :)

אבל תודה בכל מקרה :))))
אוי, איזה פִקשוש מפדח
19/01/11 16:37
1צפיות
איך יכולתי לטעות עד כדי כך? (ועוד כשאני שכנה שלכם - יום הולדת באייר (ובמאי), קרוב מאד ליום ירושלים).

אבל להגנתי אוכל לומר שהשמות שלכם הטעו אותי...

אז אפשר לומר ש"זריזין מקדימים למצוות", ושאני הראשונה שברכתי אתכם
שלושה חודשים מראש...

•   •   •   •   •   •   •   •   •
(ציירי האייקונים לא חשבו כלל על פרופורציות בין הציורים?)
מזרן / מזרון
18/01/11 22:26
2צפיות
האקדמיה ללשון העברית התייחסה לסוגיה זו.
בסיום הדברים מופיע הפסוק הבא:
"מכיוון שאין דעתה של האקדמיה נוחה מצורות כפולות"
הניסוח הזה, שלא לומר העיקרון הזה, עוררו בי אי נחת.
מה דעתכם?
והאם אתם מקפידים על מזרן?
והאם מתאים להציג שאלות כגון זו בפורום בלשנות?
זה אכן עיקרון משונה
18/01/11 23:18
4צפיות
ואני דווקא שמתי לב שהאקדמיה בכלל לא מקפידה עליו בעצמה (וטוב שכך).

בכל מקרה, אותי דווקא מטריד המשפט האחרון: "נראה שצורה זו הולכת ונפוצה בקרב הדוברים."

נראה לי שהחבר'ה שם באקדמיה ללשון יכולים ללמד את אהוד ברק פרק בהלכות ניתוק מהעולם החיצון וחיים מאושרים בתוך בועה.
היי עלה, שמֵחה שמצאת סוף סוף
19/01/11 00:49
2צפיות
את המקום.

אני עייפה מכדי לקרוא את הקישורים שלך עכשיו.
אני עדיין אומרת בד"כ מזרון (אבל עם קצת ייסורי מצפון), וגם סינור במקום סינר.
זאת אומרת, תלוי עם מי אני מדברת או מתכתבת.

כן, מתאים לשאול שאלה כזאת כאן. זה פורום "בלשנות ושפות העולם". גם עברית היא אחת משפות העולם, לא? ואפילו הראשונה והחשובה שבהן.
חוץ מזה שיש כאן הרבה מומחים לשפה העברית.
ברוכה הבאה
יהודית שומרונית
18/01/11 20:07
12צפיות
שלום לכם
נתקלתי בויקיפדיה בעובדת קיומו בעבר של ניב שומרוני של העברית. חיפשתי עוד מידע נגיד באינטרנט (עוד לא יצא לי להקליד את צמד המילים בקטלוג של ספריית האוניברסטה העברית...) ולא מצאתי כלום. האם תוכלו להפנות אותי למקורות נגישים באינטרנט או הפנה לספרים? ואם מישהו יוכל לספר לי קצת על הניב אם ידוע משהו?

תודה רבה! כמו תמיד נעים ומעניין לקרוא בפורום.
יום נעים
למתחילה: עברית שומרונית
18/01/11 20:22
94צפיות
he.wikipedia.org/wiki/עברית_שומרונית

שם האתר:
עברית שומרונית ויקיפדיה


פאדיחה
19/01/11 17:41
6צפיות
ברגע שראיתי שצמד המילים"עברית שומרונית" בערך "עברית" בויקיפדיה לא כחול עם קו תחתון, הכנסתי לי לראש שאין ערך כזה.
העצלנות היא פשע.
תודה
יש באינטרנט ספר שלם זמין על השומרונים
18/01/11 23:28
9צפיות
º
מעניין, אחפש שם על העברית. תודה !
19/01/11 17:42
4צפיות
מדובר פה ב"מסורת קריאה"
21/01/11 09:07
5צפיות
מעניינת של העברית היות שהיא התקיימה באורח עצמאי ונפרד מהמסורות היהודיות.

תשמעי אותם קוראים פסוק מהתורה, וזה שונה מאד מאד ממה שאנחנו מכירים. שין שמאלית הם מבטאים לא כמונו.

עד כמה שאני יודע, לא השתמר "דיאלקט מדובר" ושונה של העברית אצלם. בחיי היומיום הם מדברים ביניהם בעיקר ערבית (בייחוד בשכם) או עברית ישראלית שלמדו מהישראלים, בייחוד אלו שגרים בישראל.
נדמה לי שגם לפני הערבית הם דיברו ביניהם ארמית
22/01/11 11:18
10צפיות
אבל מסורת הקריאה השתמרה, וגם האלפבית שלהם הוא למעשה גלגול ישיר של האלפבית העברי הקדום (ולא מבוסס על האלפבית הארמי, כמו הכתב הנוכחי שלנו):
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7...
אפשר להידחף? מישהו מכיר--->
24/01/11 15:56
6צפיות
אתר קליל ללימוד יוונית (ספרותית מודרנית לא עתיקה וכיו"ב)?
סימינר בסמנטיקה
18/01/11 19:10
2צפיות
98! וערכו לחישוב הממוצע בתואר הוא 32 נקודות!!!!

מזל טוב ליייייייייי!!!
מזל טוב
18/01/11 19:45
1צפיות
כמה נקודות יש בתואר אצלכם?
נראה לי משהו כמו
18/01/11 19:54
2צפיות
128 אבל זה לא שהקורס נותן לי 32 נקודות
הערך של הציון בממוצע נחשב כאילו הוא 32 נקודות :)
º
18/01/11 23:28
1צפיות
אתה יכול להיות גאה בעצמך
18/01/11 23:34
3צפיות
נירית היא בודקת קפדנית ובכלל לא נדיבה בציונים...
באמת? אם ככה, אז אתה חושב
19/01/11 01:02
2צפיות
שיש מצב שהיא תרצה שאני אתרגל אצלה סמנטיקה מתחילים שנה הבאה?
דווקא אחרי שהגשתי את זה הרגשתי שמגיע לי לא יותר מ- 80 כי היה מעט מאוד מלל יחסית בעבודה וכמעט לא היתה התייחסות למחקרים אחרים.
טוב, למעשה הרעיון שהצגתי לא נחקר ככך ואנחנו (אני והשותפה שלי) הצגנו בעצם הרחבה לתאוריה קיימת בתחום שלא מצאנו לו בכלל חומר קריאה וחיפשנו המווווון
זה תלוי בהרבה גורמים
19/01/11 23:21
2צפיות
למשל
-אם יש לה כבר מתרגלים שהיא מרוצה מהם ושמעוניינים להמשיך...
-אם אתה חושב לכתוב את המאסטר שלך בתחביר או בפונולוגיה, ולא בסמנטיקה
  או בפרגמטיקה אז הסיכויים שלך קטנים משמעותית...
-אם בלטת בכיתה בשאלות חכמות ב"יסודות הסמנטיקה הפורמלית" ובסמינר בי איי,
והיא אשכרה התרשמה ממך, זה מגדיל מאוד את הסיכויים.

בכל מקרה תפנה אליה בעניין הזה, אך פעם אי אפשר לדעת.
עד כמה שהבנתי יש מחסור
20/01/11 08:09
2צפיות
במתרגלים בסמנטיקה שנה הבאה
והתזה שאני מתכנן אמורה להיות בנושא של מיפוי הממשק בין התחביר לסמנטיקה.
ואני בולט פחות או יותר בכל שיעור (בלי להשתחצן)
:)
ישששש LOL
כל הכבוד!
20/01/11 11:46
2צפיות
למה הסכויים קטנים בפרגמטיקה?
21/01/11 21:45
1צפיות
ואני מצטט את מירה :" מזה הציונים הגבוהים הללו, צריך לפטר את המתרגל" :-O
להיפך. הוא אמר שבפרגמטיקה
23/01/11 16:21
1צפיות
הסיכויים טובים יותר מאשר בתחביר או פונולוגיה
אפשר שאלה?
23/01/11 21:52
1צפיות
לגבי סמנטיקה,יש דבר כזה סמנטיקה בתחביר? כלומר שוני במשמעות תחבירית ולא במהות המילה והתוכן שלה. כלומר משמעות צורנית?
תמיד אפשר לשאול שאלות
23/01/11 22:17
3צפיות
לא בטוח שנוכל לענות עליה אבל ננסה

התשובה לשאלה שלך היא כן. גם בתחביר יש משמעות. יש שפות (למשל מצרית קדומה) שבה המשמעות הטמפורלית (הזמן שבו מתרחשת הפעולה) באה לידי ביטוי בסדר המילים במשפט
זה קורה גם בעברית על ידי הטיה של הפועל לפי זמן וזה קורה גם בשפות רבות אחרות

המשמעות הטמפורלית של המשפט אם כן, באה לידי ביטוי בתחביר באופן צורני לחלוטין.

האם לכך התכוונת?
אני לא יודעת
23/01/11 23:27
3צפיות
יש דוגמא למילה כזו בעברית דווקא?
למשל
23/01/11 23:35
2צפיות
הסיומת -ta בעברית מסמנת זכר, וזמן עבר של בניין קל (אכלת, שברת, שילמת וכו')
הסיומת -t מסמנת אותו מבנה טמפוראלים בנקבה.


עם זאת מבחינה סמנטית, היחידה הסמנטית הקטנה ביותר בעלת משמעות היא המשפט - מכאן שלמבנה תחבירי חייב להיות משמעות.


לאחר קצת מחשבה, אולי בעצם התכוונת שמבנה תחבירי מסויים הוא בעל משמעות שאינה שרירותית. ואז המבנה היחיד שאני עשוי לחשוב עליו שקרוב לזה קיים בעצם בשיח ולאו דווקא בתחביר
וזה המבנה שמתאר באופן כרונולוגי את סדר האירועים באופן לינארי - כלומר מה שקרה קודם נאמר ראשון ומה שקרה מאוחר יותר נאמר אחר כך
אבל גם קשר כזה הוא בסופו של דבר שרירותי.
º
יפה,שוב תודה.
23/01/11 23:44
1צפיות
מקווה שכאן זה המקום... צריחה או צרחה?
16/01/11 23:45
20צפיות

יצא לי כבר לקרוא, בשני ספרים שונים, שימוש במילה "צריחה" ו"צריחות", כשאני חשבתי תמיד שמשתמשים ב"צרחה" ו"צרחות".
אני תוהה לעצמי אם זו טעות נפוצה (על עיקרון לרכב ולרכוב), ומה היא הצורה הנכונה באמת...
ניסיתי לחפש סימוכין ולא ממש הצלחתי

תודה רבה!
טובים השניים, ויש גם השערה
17/01/11 10:55
7צפיות
צרחה וצריחה שתיהן תקניות ולא נראה לי שיש ביניהן הבדל משמעות.
ברשותכם, אציע הסבר משוער להיווצרות שתי הצורות:
שורש צר"ח קרוב מאד במשמעותו לצו"ח, ונראה לי שהוא חלק ממשפחת שורשים רעשנית שכוללת את צע"ק, זע"ק ואולי אף צח"ק וצו"ה, שחולקים מקור קדמון משותף (גם צר"ד אולי קשור: המובן המקורי הוא קריאה בגרון ניחר; הצרידות היא התוצאה).
משורש צר"ח נגזרת "צריחה", אך מצו"ח נגזרת "צווחה".
יתכן שבגלל הדימיון הרב - הן במשמעות והן בצורה - אנשים נטו לבלבל ולומר "צרָחה".
אני מניח שהטהרנים צווחו וצרחו, אבל עובדה שזה בסוף נקלט...
אוף!
18/01/11 18:04
3צפיות
בבוקר כתבתי תגובה ארוכה ומושקעת (הכל יחסי כמובן) ואז האינטרנט שלי קרס. אז בקיצור: המשפחה שהצבעת עליה נראית לי מאוד רופפת (חוץ מצעק/זעק כמובן). צחק/שחק שייך לאו דוקא לשדה הרעש אלא השמחה; צרד כלל איננו שורש מקראי (אינני יודע מתי הוא נכנס לעברית במשמעות זו. נדמה לי שגם בלשון המשנה עדין איננו נמצא); גם הקרבה הפונטית בין צוח לצעק בעצם אינה כה גדולה. יש שם לכל היותר עיצור משותף אחד וגם זה לא בטוח - האות (אולי גם העיצור) צ' מייצגת שלושה עיצורים נפרדים (לפחות מבחינה הסטורית). אה כן, וגם בח' התמזגו שני עיצורים.
בכל אופן, לגבי צרחה/צריחה: אין צורך בהסברים מפולפלים. יש כאן בסה"כ שם עצם 'טהור' (שנוצר בתבנית של צעקה וצוחה [וגם, למשל, סככה]) ולצידו שם פעולה, שנגזר אוטומטית מהבניין (קל). במקרה הזה באמת אין, כמדומני, שום הבדל משמעות ביניהם ואין סיבה לשלול אחד מהם - כפי שכבר נאמר.
משפחות שורשים
19/01/11 09:01
32צפיות
הנושא מאד מעניין אותי ויש לי לגביו תחושה אינטואיטיבית חזקה אך נטולת סימוכין (הדיוט גמור, כידוע).
נראה לי הגיוני שיש קשר בין שורשים דומים שעניינם השמעת קול רם, שחולקים אולי מקור משותף (דו-עיצורי?).
כמובן שלא בהכרח כל החבורה שהזכרתי חוסה תחת המטרייה הזאת.
בהחלט יש דמיון בין צחק/צעק, אבל אולי הוא מקרי או שהוא נובע מסיבה שאינה ידועה לנו (או שהדימיון הוא רק בעיני המתבונן המודרני, וכפי שציינת, לאבותינו אלה לא נראו בכלל מילים דומות).
בעבר היו כאן (או בפורום השכן) דיונים בנושאים דומים, חלקם נראו לי הגיוניים וחלקם קצת מופרכים.
אשמח להפנייה למקור כלשהו שמציג תורה סדורה בנושא הזה.

ולגבי צרוד - תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, הלכות שופר: קולו דק או עבה או צרוד כשר שכל הקולות כשירין
19/01/11 19:22
1צפיות
זה מה שקורה כשהזכרון שלך (שלי) מבוסס על פרויקט השו"ת ואין אף מנוע חיפוש יעיל בסביבה. תודה. בכל מקרה, כאן זה תואר לקול של כלי נגינה והוא לא תוצאה של הרמת קול כלשהי.
אני לא בטוח שיש מקור כזה
19/01/11 21:50
3צפיות
עד כמה שידוע לי אף אחד לא הצליח להמיר את הרעיונות (שצצו באופן עצמאי אצל אנשים רבים) על שורשים דו-עיצוריים בשמית לתיאוריה של ממש. תיאוריה של ממש, זה כמובן לא אוסף של קבוצות של מילים שנראות על פניו זהות (מה שמתברר לפעמים כמוטעה כשמשווים דיאכרונים ורואים שבאופן היסטורי יש כאן 3 צד"י שונות או שתי חי"ת שונות). תיאוריה טובה צריכה להסביר מן הסתם למה במקום אחד נכנסה בין הצד"י והקו"ף חי"ת ובמקום אחר נכנסה עי"ן. אם אין הסבר מספק, זאת לא תאוריה, זאת סתם קבוצה של דברים שנראים דומים.
º
לא לדאוג עוד לא נואשתי
20/01/11 19:15
º
כשיהיה לך הסבר, תשלח מייל
22/01/11 11:18
1צפיות
שאלה מעניינת.
17/01/11 12:56
3צפיות
מסתבר ששתי המילים מקובלות ותקניות (המילה "צריחה" מופיעה אצל אבן שושן במשמעות "צרחה", "צווחה חדה").

אפשר גם להעלות את השאלה, להרחבה נוספת, בפורום המקביל: פורום השפה העברית (1072). הנה קישור:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום