לא מנוהל - רוצה לנהל את הפורום? לחץ כאן.
אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו.

כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר על
ההוואי המרוקאי המופלא והקסום.

נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינה
המסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה.

נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול.
כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.
על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-
ארץ הקודש.

בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.

וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו.

בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....

עלמה ושרונהה




ידידי השכחת – ווה ווה עלא "ידיד".
17/03/09 07:53
5צפיות


אין יהודי מרוקני, אשר לא שמע את הפיוט, "ידידי השכחת" לכל הפחות פעם אחת בחייו, בלשון המעטה. פיוט לרבי "יהודה הלוי" (ספרד, המאה 11-12) אשר במקורו נכתב לשביעי של פסח. אך, בגלל מילותיו, החודרות לעצמות, בין ידידים ואהובים בגלות, נהיה לפיוט, לכל ימות השנה. הן לידיד וידידה, אז ויבמינו, והן לקב"ה ולעמו ישראל. כי כולנו "ידידים" זה לזו, וזו לזה.

אין אני יכול, לנתח את "הפיוט" המופלא הזה, כי כל הוספה, רק תגרע, ממה שנתחו וכתבו גדולים וטובים ממני. מאידך, היות ונושאו המרכזי של הפיוט, הוא "אהבה" בין ידידים, אהובים ורעים, מותר לי להוסיף במעט, באינטרפטציה (משמעות) אחרת.

כאשר, אחת מאחיותי, או אחד מאחי, היו מביאים לבית, חבר או חברה, בהתאמה. היו אומרים להורים: זה רק ידיד, או רק ידידה. וההורים היו אומרים: ווה ווה  עלא ידיד, או ידידה. במעט זלזול וכאב, והאבחנה השגויה, שאנו הילדים, הפרדנו בין שני המושגים: "חבר, ידיד". כאשר, במקורות שלנו, המילה "ידיד", בעלת משמעות, חזקה יותר מאשר המילה "חבר".  עם כל המשתמע ממנה.

זה בעצם, בין השורות של הפיוט "המופלא", משמעותו העמוקה עד כדי תהום, הנשכח מאתנו, של "ידידי השכחת". ידיד, דודים, דדים (שדיים). את זה, ההורים שלנו הבינו, ואנחנו לא כל כך מבינים. למה אמרו לנו, ווה ווה עלא ידיד.

אפשר לפרש את הפיוט, ידידה הזועקת לידיד שלה, אשר "חנה" בין דדיה, כאשר היה נוח לו. אפשר גם לפרש, כסאטירה חזקה ביותר, אודות הזנחתו, של האלהים, ידידתו – עם ישראל.  
ידידי השכחת. המילה  "ידידי" והאות ה' הבאה אחריה, ידידיה, האלהים.  
ידידי השכחת, חנותך בבין שדי.

קצר ביותר. ווה ווה עלא ידיד. שאינו זוכר, את דודיו וידידותיו.


ביאור השיר על ידי פרופ שירמן
17/03/09 19:47
1צפיות

יְדִידֵי, הֲשָכַחְתָ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שַׁדַּי
וְלָמָּה מְכָרַתְנִי צְמִיתוֹת לְמַעֲבִידַי ?
הַלֹּא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ
וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינִי וְסִין עֵדַי

ביאורים לשיר.
1 – בבין שדי – אלהים החושק שכן פעם אצל תשוקתו.
הקדמונים דרשו בין שדי, בין בכרובים או בין שני בדי הארון המקודש
3 – לא זרועה – במדבר לאחר יציאת מצרים
4 – ושעיר וכו...- מקומות שבהם הופיע ה' או דיבר לעמו

–5 -  וְהָיוּ לְךָ דּוֹדַי, וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי
וְאֵיךְ תַּחְלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדַי ?
דְּחוּיָה אֱלֵי שֶׁעִיר, הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדַר
בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן, מְעֻנָּה בְּעֹל מָדַי
הַיֵּשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל, וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה ?
10 -  תְּנָה עֻזְּךָ לִי, כִּי לְךָ אֶתְּנָה דּוֹדַי !
7-8 – שעיר – האומות הנוצריות
קדר – המוסלמים
מדי – הפרסים, מיוסד על ארבע המלכויות

בברכה

אלי פילו
כל נדרי מ youtube
16/03/09 19:47
2צפיות
לא נשמע ערבי בכלל !!!
יש השפעות פורטוגזיות וספרדיות מתקופת הרנסנס

http://www.youtube.com/watch?v=0SjVRAIDbz4&feature...
הגדה די היטליר
14/03/09 19:14
49צפיות

בפרוס עלינו חג הפסח הבא עלינו ועליכם לטובה ולברכה, אני מביא בפניכם נוסח מיוחד של הגדה, אשר נכתבה במרוקו, כסדר ההגדה המקורית אשר ידועה לכולנו, אך בהפשעת הימים ההם של מלחמת העולם השנייה.

אבקש מידידתי שרונה לדאוג להקפצת הנושא עד פסח, כי השירשור די ארוך, ואיני יודע איך לעשות את ההקפצה הזו.

ראשית אביא הקדמה קצרה מאת המחבר, אבישי בר-אשר אחיינו של פרופסור משה בר-אשר הידע לכולנו. לא אביא את כל ההקדמה, יען כי היא ארוכה עם הסברים על צורת הלשון ועוד נושאים אשר ישעממו את הקוראים. המאמר הופיע בחוברת פעמים שיוצאת במסגרת יד בן צבי, חוברת מספר 114-115 .


הגדה די היטליר – אבישי בר אשר. פעמים 114 -115

מה נשתנה הלילה הזה מליל תְרַאנְת נוֹף –( שלושים ותשע  )

הגדה די היטליר, שנתחברה במרוקו במהלך מלחמת העולם השנייה, שייכת לקבוצה של יצירות ספרותיות וחיבורים עממיים שנכתבו בצפון אפריקה באותה עת. חלק הארי של חיבורים אלה נתחבר בצורה מובחנת יותר לציון מאורעות השיא במלחמה – אירועים קשים ושמחים כאחד.

המאפיין המובהק של חיבורים אלה הוא עיצוב של תיאור היסט וגרפי של המאורעות, כפי שהכירום מחבריהם, במסגרת סוגות דתיות ועממיות, על פי רוב סוגות המעוגנות במסורת התפילה או טקסטים אחרים הנקראים במעגל השנה.

עם הסוגות הבולטות שבהן בחרו מחברים וסופרים יהודים בצפון אפריקה נמנים הקינה, הקצידה וסיפורי מעשה אשר הולבשו בדרך כלל בצורות ספרותיות מסורתיות, כגון קינות לתשעה באב ומגילת אסתר. לעומת זאת ככל הידוע לבד מן ההגדה די הטליר, לא נתחברה במרוקו יצירה שבסיסה הספרותי הוא ההגדה של פסח, ומבחינה זו היצירה שלפנינו ייחודית.

הבחירה הספרותית בהגדה של פסח כטקסט היסוד לחיבור וכמופת לחיקוי, כפי שמעידה גם היצמדותו הקשיחה של המחבר למבנה הצורני של ההגדה, מעוררת שאלות שונות, והמרכזית שבהן נוגעת לתוכן הבחירה : מה צורך ראה המחבר לבחור בטקסט דתי ומסורתי ? ומשבחר בטקסט כזה, מדוע ביכר דווקא את ההגדה של פסח ?

עיון בחיבורים הרבים מן הסוגה הספרותית שאליה שייכת " הגדה די הטליר " מלמד על ההתלהבות הרבה שהניעה יהודים להעמיד חיבורים חדשים בנוסחאות מסורתיות, אשר באמצעותם יוכלו לציין לדורות את המאורעות הכבירים ורבי הרושם שאירעו לבני עמם.

שבוע טוב ומבורך

אלי פילו
הגדה די היטליר
15/03/09 19:07
7צפיות

ההגדה די היתליר ברצף.



הא לחמא                                                         הא לחמא


האד לוזה דעאף                                                  הפנים החלשות האלה

די כאנו ענד זדדודנא בלכלעא די היטלר                  שהיו לאבותינו בבהלה מהיטלר

זמיע זיעאן יתסארא ויכאף                                   כל דכפין יתהלך ויפחד

זמיע למחדאז בררעדא כא יטיר                             כל דצריך ברעדה מתעופף

האד סנא הנא                                                     השתא הכא

סנא זאייא פלהנא                                                לשנה הבאה בשלווה

האד סנא הנא בלמארסי נואר                                השתא הכא בשוק השחור

סנא זאייא פי פאליסתין אולאד לחראר                   לשנה הבאה בפלשתינה בני חורין


מארסי נואר - marche noir - השוק השחור

אלי פילו
הגדה = מעאוודה?
15/03/09 21:03
7צפיות
מעאוודא עלא היתליר לכנזיר
בזמנו, נתקלתי בתצלום כריכה של יצירה דומה - אלא ששמה לא היה "הגדה די היטליר" - שמה היה "מעאוודא עלא היתליר לכנזיר".

האם מדובר באותה היצירה?

יש לך במקרה תצלום של הכריכה של "הגדה די היטליר"? יהיה מעניין להשוות.


השלום לך ידידי
15/03/09 23:07
5צפיות

יש לי את תצלום השער של ההגדה המדוברת, זה אינו דומה כלל וכלל למה שהבאת, אך מעניין לדעת היכן ניתן להשיג את הספר או החוברת הזו אתה הבאתה בפנינו.

שוב אתה גורם לי לדודי שינה.

אווכא עליך

לייהו
השלום לך שומר הגחלת
16/03/09 00:13
7צפיות
הלוואי שהייתי יודע היכן ואם ניתן להשיג את החוברת/ספר הנ"ל. חיפוש לא מעמיק ברשת לא מעלה מידע רב - לא על "מעאוודא עלא היתליר לכנזיר" ולא על "הגדה די היטליר".

אבל... הרי לך קצה חוט: בדף שבקישור הזה ניתן לגלות שמתישהו (יום רביעי,שעה 9:00 - תאריך מדוייק לא ידוע) ניתנה הרצאה בנושא ע"י פרופסור יהודית רוזנהויז.

יהודית רוזנהויז כתבה, אגב, את המילון הזה לערבית מדוברת וערבית ספרותית בכרך אחד. אני משער שאם תצליח ליצור איתה קשר, תוכל להניח את ידך על הדבר האמיתי .


את המילון הזה אני מכיר
16/03/09 19:04
5צפיות

אך צר לי ידידי, אני משתמש במילון של פרופסור שנער והחדיש יותר של אברהם שרוני, שהם יותר מעמיקים לערבית ספרותית

בברכה

לייהו
השלום לך ידידי
15/03/09 23:13
6צפיות

יש לי את תצלום השער של ההגדה המדוברת, זה אינו דומה כלל וכלל למה שהבאת, אך מעניין לדעת היכן ניתן להשיג את הספר או החוברת הזו אתה הבאתה בפנינו.

שוב אתה גורם לי לדודי שינה.

אווכא עליך

לייהו
הגדה די היטליר
16/03/09 18:58
11צפיות

הגדה די התליר

מה נשתנה                                                         מה נשתנה

אס נאחייא לילא האדי מן לילת תראנת נוף               מה נשתנה הלילה הזה מליל שלושים ותשע

די פדוך ליאלי מא כוננאס נקדרו חתתא נתכלמו         שבלילות ההם אפילו לדבר לא יכולנו

ולילא האדי מא גיר ענדנא כוף                               והלילה הזה איננו פוחדים

די פידוך ליאלי כוננא נבאתו נכממו                         שבלילות ההם לָנּוֹ בדאגה

ולילא האדי לפרחא פזזוף                                      והלילה הזה בלב שמחה  ( או בגוף )                                                      

די פדוך ליאלי כוננא בלגדאייד נתסממו                    שבלילות ההם במצוקות הורעלנו

ולילא האדי תפררז וסוף                                       והלילה הזה התבונן וראה

די פי דוך ליאלי מא כוננא נאכלו ולא נשרבו             שבלילות ההם לא אכלנו ולא שתינו

גיר כאייפין ונהרבו                                              רק פחדנו וברחנו

ולילא האדי פלהנא מתכיין                                    והלילה הזה בשלווה אנו מסובין



עבדים                                                            עבדים

עביד כוננא להיטלר לעדו                                   עבדים היינו להיטלר הצורר

ופכוננא ליזאליי מן יידו    ( les allies )               ויצילונו בעלות הברית מידו

בייד קוויא ובדדרע ממדודא                                ביד חזקה ובזרוע נטויה

ואלוכאן מא זא לינגליז ולאמריכאן                       ואילו לא באו האנגלים והאמריקאים

מא ענדנא פככאן                                              הרי לא היינו ניצולים

לא חנא ולא אולאדנא                                        לא אנו ולא בנינו

ולא אולאד אולאדנא                                         ולא בני בנינו

מתררעדין כוננא מן היטליר וזהאדו                      אחוזי אימה היינו מהיטלר ועוצמתו

ואכלליה, כוננא כייסין,, כוננא פאהמין                 ואפילו היינו חכמים, היינו נבונים

כוננא עארפין אס גאדי יסיר ביה                         ויודעים מה עתיד לקרות לו

וזמיעי די יקזם ויזוויק מא טרא ביה                     וכל המרבה לספר בהלצה ובקישוט את אשר אירע לו

טרא האדא משכור                                           הרי זה משובח

בברכה

אלי פילו



אלי פילו
הגדה די היתליר
17/03/09 19:50
7צפיות

הגדה די התליר

מעשה                                                            מעשה    

זרא מעשה פייאם לכביר מונסוליני                        אירע מעשה בימי של מוסוליני

היטליר וגורינג לממזר                                        היטלר  וגרינג הממז

רבינטרוף וסיאנו טאליאני                                   רובינטרופ וצ'אנו האיטלקי

כאנו מוזזדין בלחילא ותדביר                               שהיו מתכוננים בתחבולה ועצה

טול האדיך לילא                                                כל אותו הלילה

חתתא זאו מלאכי חבלה                                      עד שבאו מלאכי חבלה

והזזוהום ייא סיאדנא                                          וטלטלום, הוי רבותינו

וורמאוהום פלכושא דצבאח                                והשליכום לתנור השחר- אל האש הראשונה בבוקר


אמר רבי אלעזר                                               אמר רבי אלעזר

קאל מוסיו רוזוילט פדיסכור                                אמר מר רוזולט בנאום

טראני אנא כיף ולד סבעין סנא וזכית לי מדכור        הרי אני כבן שבעים שנה וזכיתי שתיזכר

הדים לאלמאן פליאלי בלכור                               הריסת גרמניה בלילות, בהפגזות

חתתא דרשהא מוסיו שורשיל                              עד שדרשה מר צ'רצ'יל

פחאל מא קאל לפסוק                                        שנאמר

תפככר אס עמלת פיהום לא ויתיים ארמי               למען תזכור את אשר עשתה בהם הארמייה השמינית

פטריק מאצאר                                                 בדרך ארץ מצרים

טול ייאמך וייאמי                                              כל ימי חייך וימיי

נתפככר מא צאר                                               אזכור מה אירע

טול איים חיאתך ליאלי                                      כל ימי חייך, הלילות

ולעלמא קאלו                                                   וחכמים אומרים

טולאיים חיאתך מניין תזי לייאם דרוסייא               כל ימי חייך, להביא לימות רוסיה

אלי פילו
הגדה די התליר
18/03/09 19:43
6צפיות



הגדה די התליר

ברוך המקום                                                      ברוך המקום


מבארך אללאה ברוך הוא מבארך הווא                 ברוך המקום ברוך הוא

מבארך די זאב לינגליז ולאמריך מבארך הווא        ברוך שהביא את האנגלים ואמריקה ברוך הוא

מקאבלת רבעא דלולאד תכללמת תורה                 כנגד ארבעה בנים דיברה תורה

לינגליז כייס, היטליר דאלם                               אנגליה חכם, היטלר רשע

ומוסוליני מא יליקס להדרא                               ומוסוליני שאינו ראוי שידברו בו


חכם                                                              חכם


לינגליז לכייס אס הווא יקול                               אנגליה, חכם, מה הוא אומר

לא רואיאל איר פרץ תכדם בלמעקול                   חיל האוויר המלכותי פועל בחכמה

חתתא נתי קול אילו, סחאל מן רגיפא כא תתכל פפסח  

ואף אתה אמור לו : כמה מצות נאכלות בפסח ?

כל רגיפא בכורא עלא למיצאח                           כל מצה בפצצה על המצ

בלכור צחאח                                                  בפצצות חזקות

אלי פילו
הגדה די היטליר
19/03/09 22:06
5צפיות


רשע                                                             רשע

היטליר דאלם אס הווא יקול                             היטלר – רשע מה הוא אומר ?

לכדמא ולעדאב כללהא אלליהוד                       העבודה והעינויים כולם ליהודים

ליהוד לאייס אילו                                          ליהודים ולא לו

עלא די חבת תכרז רוחו בלגדרא                       ולפי שעמדה רוחו לצאת בזעם

כפר פליהוד                                                 התאכזר ליהודים

חתתא טאליאן כא יגזז סנאנו ויקול אילו             גם איטליה תקהה את שיניו ותאמר לו

פלאליבי ולךאפריך תקאדתלי לעדדא                בלוב ובאפריקה אזלה לי התחמושת

אילי ולאייס אילו                                           לי ולא לו

ולוכאן מא תבבעתך מא נחצלו בזוז                   ואילו לא הלכתי בעקבותיך, לא היינו שנינו נלכדים


תם                                                              תם

לאמיריך למליח אס הווא יקול, אס האדא            אמריקה – טוב, מה הוא אומר, מה זאת

ותקול אילו, גיר ברופלאניס                             ואמרה אליו : רק במטוסינו

נפככו דונייא כאמלא, מייד לעדו                       נציל את העולם כולו מיד הצורר


ושאינו יודע                                                   ושאינו יודע

ומוסוליני די מא יליקס להדרא                          ומוסוליני שאינו ראוי לדבר עליו ?

נתי תבדא אילו. פחאל מא קאל לפסוק                את פתח לו, שנאמר

לחצלא דליתיופי ותונס לעזיז                            בהילכדותן של אתיופיה ותוניסיה היקרה

עמל אללאה נס וזאס לינגליז                            ויעש אלהים נס ויבא את האנגלים

כררזהום מטריק מאצאר                                  ויוציאם מארץ מצרים

ומותגומרי תבבעהום הלא חצצאר                     ומונטגומרי רדף אחריהם ללא מצור

יקדר מן ראץ שהר                                         יכול מראש חודש

יתעללם הווא והיטליר סריך                             ילמד הוא והיטלר השותף


פאס זא לאמיריך אללאפריך                             כאשר באו האמריקנים לאפריקה
יקדר מן מאזאל נהאר                                     יכול מבעוד יום

תעללם לתקול, פסבבת ליהוד לא מן קולת אילא פסאעא
תלמוד לומר : בעבור היהודים לא אמרתי, אלא בשעה זו ( כלומר מיד )

מן הנא לשבועות נתפככו מן לגלות                מעתה עד שבועות נינצל מן הגלות

אלי פילו
הגדה די התליר
21/03/09 07:09
5צפיות


מתחלה                                                      מתחלה


מן לוול כאן קרי קווא כבירא לחראמי די היטליר
מתחילה היה היטלר הממזר חזק מאוד
ודאבא קררבת רוסיא תקאדילו כדמתו            ועתה התקרבה רוסיה לכַלות את עבודתו
פחאל מא קאל לפסוק, ותכללם סתאלין לקאומו בלכיר  שנאמר, ויאמר סטלין אל כל העם בטוב
האגדא קאל תימוסינכו פסתאלינגראד             כה אמר טימושנקו בסטלינגרד
נחרכו עליה ומא נכלליוהס פאיין יטיר            ננוע לעברו ולא נשאיר לו מקום שאליו יברח
טירא נטיירוה מן הנא חתתא למכלייתו           נעיפהו מכאן , עד למקום חורבנו
ונכררזולו מדאפע אוכרין                            ונוציא כנגדו תותחים אחרים


ואקח את אביכם                                          ואקח את אביכם

וכודת אבוכום שורשיל פנהאר מברוך              ואקח את אביכם את צ'רצ'יל ביעום מבורך
ועבביתו לטריק טאליאן וכתתרת קוותו            ואולך אותו לדרך ארץ איטליה וארבה את כוחו
ועטית אילות וברוך                                     ואתן לו את טוברוק
ומנור מא חבת נקוותו                                  ומאחר שרציתי לגרום לו קורת רוח
כללית מוסוליני פכן גאזי מטרוך                     השארתי את מוסוליני בבגאזי נטוש
ועטיתו לאתריפוליתאן חתתא לםרונתייר די תונס   ואתן לו את טריפוליטניה עד גבול תוניסיה
ולאמריך מן לור ולינגליז מן לגדדאם               ואת אמריקה מאחור ואת אנגליה מלפנים

אלי פילו
תשא - "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהל'ים קי"ט)
13/03/09 06:01
176צפיות

שבת שלום!
   "וידבר ה' אל משה לך רק כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים. סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה...ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים. ..ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות וייחר אף משה וישלך מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר".... (שמות ל"ב 7, 8, 9). מתוך הפטרת השבת: "ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' האלהים, לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו, ולא ענו אותו דבר" (מלכים א' י"ח 21).

  אני חייב להסביר את הכותרת הבעייתית, אשר בחרתי: "עת לעשות לה' הפרו תורתך" – היהדות מכירה בזה, כי החיים לעתים, מכתיבים מציאות מיוחדת במינה, אשר מותר ואף רצוי, להפר "חוקים דתיים". המציאות הזו, נקראת בדרכינו, הן בפרשה והן בהפטרה.

פרשת "כי תשא", אחת הפרשות והפרשיות המרתקות ביותר בחמשת חומשי תורה, אם לא המרתקת שבהן. על שלושת הפסוקים דלעיל, נכתבו מאות פרשנויות. במיוחד, כאשר צמודה אליה ההפטרה מספר מלכים, העוסקת באותו נושא, בדרך אחרת.

האם לפנינו שני אישים, האחד והיפוכו?. אליהו הזועף שאינו מתפשר, לעומת משה, רבו של אליהו, אשר ביד אחת דוחק, וביד השנייה מקרב?. על פניו, דבר אחד ברור, בשני המקרים, והוא: אליהו הנביא, לא לימד אף מילת זכות על העם, אלא בתקיפותו שאין לה מורא ופחד, הלך עד הסוף. ואילו משה, "נקרע" בין העם לאלהיו. ביד אחת, העניש את "החוטאים" וביד השניה, חרף את נפשו כדי להגן על עמו, מפני "חרון אפו" של האלהים.  עד כדי כך, שאמר לאלהים: "או שאתה סולח לעם, או שאתה מוחק אותי מספרך". (נא לעיין בפרשה, בכל פרק ל"ב, איזה ויכוחים משה התווכח עם הקב"ה, כחבר אל חבר).

**(אין לי אפשרות להרחיב בנושא, מפאת קוצר התווים המורשים...אבל, ניתן לקרוא במחזהו של "מתתיהו שוהם" צור וירושלים. בקריאה מחודשת במחזה, יש בו הרבה מן האקטואליה)**.

ולצורך העניין, אף לפנינו בפרשה, יש מעין עוד "מחזה", באותה אדרת. הייתה התנגשות חזיתית ראשונה, בין "תרבויות ואמונות" והשפעתן האחת על השנייה. כאשר, בתווך נמצאים שני "מנהיגים" רוחניים ביותר. אך, עם הבדל עצום בין משה רבנו, לאליהו הנביא. אליהו ראה "שחור ולבן בלבד", התעלם מממלכת "יהודה", התרכז רק בממלכת "ישראל" בלבד, בגלל "איזבל". ואילו משה רבנו, היה בודד נגד כל העם, וגם נגד אלוהיו. משה, ראה, כי יש צבעים אחרים, בין השחור והלבן. המשותף לשניהם, הוא: הבדידות, של מנהיגים גדולים.
  
*בראי, של ההיסטוריה לא משה ולא אליהו, ואף לא הנביאים שעמדו לעם ישראל אחריהם, לא הצליחו לבער את "עבודה זרה" הקלאסית, מתוך ישראל. רק הזמן, השכל והקידמה, עשו את שלהם. איני בטוח, אם "הקידמה" גרמה לאמונת יתר באל אחד, דבר אחד אני בטוח, העלימה את "עבודה זרה" הקלאסית מהעולם*.

**(אני מציין, וזו דעתי בלבד, כי דווקא "גדולי העם" התורניים של ימינו, אשר אינם דבקים, בשכל ובקידמה, עדיין דבקים  הם "בעבודה זרה" הקלאסית, מתוך הלהט הבלתי מובן שלהם. אם כי, מתוחכמת ומוסתרת. אך, בבסיסה, היא אותה עבודה זרה בה נלחמו "משה ואליהו". כאמור, זו דעתי האישית בלבד. דיעה שאינה צריכה נימוק)**.

כאשר משה ראה את "העגל" ובעיקר את "המחולות" וההוללות, שיבר את הלוחות, מעשה "ידיו" של האלהים. (אלהים הסכים עמו, בדיעבד. וכי הייתה לו ברירה אחרת!?). מתוך כעס מובן. כלום דבר, מכל הניסים והנפלאות שהיו ליוצאי מצרים, לא הצליח להוציא מליבם, את "עבודה זרה", שהעלו איתם מארץ מצרים. ארבעים ימים, משה נעלם להם, והם כבר איבדו את עשתונותיהם. כל בני ישראל, כשלו כשלון חרוץ ביותר. בתוכם גם אהרן הכהן וגם יהושע בן נון, ממנהיגי העם. (זה שחז"ל הוציאו אותם "בשלום" מחטא העגל, אינו מעיד ולא כלום על "הכשל" שהיו בין "גדולי" העם). לעומת אליהו הנביא, אשר האשים בלי מורא ופחד, גם את אחאב ואת איזבל המלכים. (שוב, אני מתנצל, כי אין יכולת להרחיב בנושא).

אם אני אפליג בפרשנות, ואני אפליג, "חטא העגל", לא היה אלא, מבחן "מנהיגות" של הקב"ה, למשה רבנו. בתגובתו של משה, לא נזקק למעשה ניסים של הקב"ה, כפי שנזקק אליהו הנביא, בהוכחת "טענותיו". משה עמד "במבחן" בכבוד רב. מיד הבין, כי אין העם ראוי "ללוחות הברית", כל עוד ליבו הסורר, נוטה לעבודה זרה. אשר אותה, הובילו "מחליפיו" של משה בארבעים הימים. (ארבעים הימים השמיימים, בהם משה שהה עם מלאכי מעלה, מיד נחטפו ואומצו ע"י האיסלאם והנצרות הגדולות, אף דמותו של אליהו, נחטפה מאתנו....ככה זה, "האחות הקטנה", תמיד דמות לחיקוי של שני "האחים הגדולים". לצער הרב,  הייתה ועדיין, "לכבשה השחורה", לרע בעיקר).

אחרי חטא העגל, הייתה מלחמת "אחים" ראשונה, בתוך עם ישראל. היו עוד מלחמות אחים בינינו, אשר תוצאותיהן, ידועות לשמצה. מעטות הן המלחמות, בתוך עם כלשהוא, אשר נגמרות "בטוב". (לכן, צריכים אנו להזהר ממלחמות אחים בינינו, בימינו). לזכותו של משה, יאמר כי בלי משוא פנים "שבר" את לוחות הברית, כפי שאח"כ יכריז "מי לה' אלי" (שמות, ל"ב 26). טבעי ביותר, כי נאספו אליו, כל בני לוי, בני שבטו. מצד האחד, זעם ושבר את הלוחות שנתן לו "האלהים", מצד שני, זעם גם על העם. מנהיגים גדולים, תמיד מצטיינים "בבדידותם".

משה ואליהו, הפרו את "תורת" ה', כאשר הגיעה אותה העת המסוימת, לפי הבנתם. משה, בזה ששיבר את לוחות הברית, מעשה ידיו של האלהים, לנוכח כל עם ישראל, על דעת עצמו בלבד. ברגעים מסוימים, כאילו הייתה תחושה בעם, כי גם משה מצטרף אליהם, אבל הם טעו. ואילו אליהו, הקריב קרבנות בשומרון, כאשר היה "בית המקדש", בירושלים, וחל איסור חמור להקריב קרבנות, מחוץ לבית המקדש.

שניהם, הצליחו להביא את העם או חלקו, להודות כי "ה' הוא האלהים", בזמנם, ולשנים מעטות בלבד.

אם בפולקלור ובאמונה העממית ביהדות, "אליהו הנביא, התשבי הגלעדי", גבר על "משה הלוי", הרי בדרך "האמת", אליה כל אדם, צריך לשאוף, משה רבנו, גבר עליו. זאת ועוד, משום שאליהו, לא מצא לדבר מעט זכות על "העם", כרבו משה, הוא נענש אחרי שעלה השמיימה. (כך, מצאתי במדרשים, אשר לעתים קרובות, מדהימים, לפחות אותי).
אליהו הנביא, מופיע לעתים בעולמינו הגשמי, "באגדות" הרבות. בבריתות, במוצאי שבתות, ובעיתות מצוקה פרטיים וכלליים. למעשה, זה עונשו של אליהו, שיישאר "נודד ותלוי" בין השמים לארץ, משום שלא לימד זכות על "עמו" במאבקו הבלתי מתפשר. אפילו בערב פסח, הוא מחזר על בתיהם, של היהודים, ללגום "מכוס אליהו", המונחת בשלחן.

אנקדוטה מרוקנית – בהרבה בתים היתה גומחא (נקראה במרוקנית אל-תקנה") חצובה בתוך הקיר בחצרות, ולה ארובה מגיעה "השמיימה", שם היו טומנים את "החמין", לעתים. לאחד מאחי, יצא יום "הברית מילה" בשבת. כמובן, הכינו "חמין" לאורחים. הנה, בביקורת שגרתית, הסבתא ז"ל, גילתה כי תפוח האדמה, נפתח והחל להתפורר. אוי לו לחמין, אשר "תפוחיו" התפוררו, בושה וחרפה. הסבתא, באה בטענות לסבא ז"ל, והוא שהיה לו "בטחון", אמר לה: לכי לישון, סידנא לייהו יזמהא (אדוננו אליהו הנביא יחבר אותה). כמובן, ביום המחורת, תפוחי האדמה שהיו בתוך החמין, שבו והתכנסו למקורם. על זה אמרו: הדא הו אלעג'ב די לייהו (פילו) סידנא.

לסיכום קל וקליל, ובלתי מחייב. –  תמיד יש "לשאוף" לדמותו של משה רבנו, גדול הנביאים. תמיד, יש ללמוד מאליהו הנביא, את הקשיחות כאשר צריך, ולאחר מכן, את הרכות בה נתפס בתודעתינו היהודית. לא בכדי, אליהו הנביא, אשר "נענש", הוא אשר יבוא לבשר לנו, את "הגואל". מותר לנו לומר לפעמים, על בעייה מסויימת "תיק"ו", כי שהיא נאמרת לרוב בתלמוד. (תיק"ו - תשבי יתרץ קושיות ובעיות, בלשון אחרת, לא יודעים).  

בברכה!


שבת שלום!



אני נשבע לך רבי נסים....
13/03/09 06:51
5צפיות

אני לא הייתי שם אותו יום, בעת שתפוחי האדמה התפוררו.

רבי נסים, אולי " העבודה הזרה " עליה אתה מדבר, אולי זה הגשמיום אליה אנו נוהרים כעיוורים, כגוןן רדיפה אחר הממון,התענוגות, השררה ושוכחים, שאנו זקוקים לקצת רוחניות להשלים את המחצית שלנו הריקנית

שבת שלום לך

לייהו
רבי לייהו, אתה צודק.
13/03/09 07:58
4צפיות

אל תשבע לשווא, בגללך תפוחי האדמה חזרו להיות מאוחדים. הייתי חייב להכניס אותך לפרשת השבוע, בגלל המפעל שאתה עושה. באה לי הזדמנות, ולא החמציתי אותה. כמובן, בהומור. אבל, אתה איש מקסים! איש הפועל למען "התרבות המרוקנית" בלי לאות.

אתה צודק. הדרך, היא "האמצע", לא גשמיות עד הסוף, לא רוחניות עד הסוף. בימנו "הגשמיות" מנצחת. בימים אחרים "הרוחניות" נצחה. לא דרך זו ולא דרך נצחו. ככה זה בחיים, תמיד יש לחפש את דרך האמצע, דרכו של "משה רבינו", אשר מוסברת לנו, ע"י הרמב"ם.

  
º
חזק וברוך לשניכם
13/03/09 11:20
1צפיות
חתונה בריבוע מחזמר עם הזמרת ריימונד אבקסיס|כ
10/03/09 13:45
177צפיות
קומדיה מוזיקלית בשפה המרוקאית, מבית היוצר של 'אל מג'רב', התיאטרון המרוקאי הראשון בישראל.
בהפקה זו ריימונד אבקסיס מצטרפת לצוות השחקנים של התיאטרון ותשיר מבחר משיריה.

ההודעה של זיזל, להוריה כי היא עומדת להתחתן גורמת להם לבחון מחדש את הזוגיות שלהם. יש כאן גם שכנה החטטנית שחושקת באב, אורח צעיר שמגיע לבית ההורים ומתאהב בזיזל, ושאר הסתבכויות.

לוח מופעים בקישור הבא :

http://www.mouse.co.il/CM.shows_item_show,411,208,17668,.aspx
הקישור לא עבר
11/03/09 13:09
4צפיות
לטיפולכם הנאמן
הנה הקישור
11/03/09 21:08
14צפיות
הרופא בעל כורחו - טבב ביז' מינו
10/03/09 10:45
2צפיות
הרופא בעל כורחו
"ט'בב בז' מינו"
קומדיה מטורפת בשפה המרוקאית ובעברית
ע"פ: מולייר
עיבוד כתיבה ובימוי : אריק משעלי

קומדיית טעויות מטורפת ומופרעת, מצחיקה סקסית ושנונה בשפה המרוקאית.
ההצגה מתרחשת בשנות ה- 50 בתקופת המעברות והצנע.
מוריס (אריק משעלי) מובטל או נכון יותר בטלן ששנאת חייו היא עבודה ואהבת חייו היא השתייה. כל היום הוא רובץ על נדנדת העץ שלו ושותה מבקבוק הערק כטוב ליבו.
אשתו סולטנה (חני פרץ בן שבת) שמאסה בדרך חייו מחליטה ללמד אותו לקח שלא ישכח.


אורח לא קרוי המתחזה לחולה נקלע לחצרם ומבקש להגיע בדחיפות לרופא שע"פ הכתובת שיש בידו אמור לגור בחצרם.
סולטנה שולחת את החולה המסכן אל בעלה ואומרת לו "...בעלי הוא הרופא שאתה מחפש אבל על זמנך חבל הוא לא ירפא אותך,הוא מאס בעבודה הוא אפילו לא יודה שהוא רופא. הדרך היחידה שהוא ירפא אותך זה רק אם תכה אותו נמרצות, רק מכות איומת במקל ישכנעו אותו להודות שהוא רופא.... "

החולה המסכן שבה לבקש רק רפואה אינו מוצא ברירה אחרת ומכה אותו
כמצוותה. מוריס בלית ברירה מעמיד פני רופא ,"ומטפל בחולה". הוא נותן לו לשתות "תרופה" שהוא רקח ומוסיף מהערק שלו העיקר שזה יפסיק להכות אותו.
הפלא ופלא התרופה אכן עזרה והחולה מבריא,החולה משלם למוריס ביד נדיבה ומכאן הכול היסטוריה .

מוריס קופץ על ההזדמנות שניתנה לו ופותח קליניקה במטרה להתעשר מהר.
בהתחלה הכול עובד כשורה אך העניינים אט אט מסתבכים ומוריס מגלה שבשביל להיות רופא לא מספיק בקבוק עארק....
חכו להמשך....

משתתפים: אריק משעלי - מכלוף קדוש - ורדי מוסקוביץ
חני פרץ - תקווה עזיז








מועדי הצגות לחודש אדר

"משנכנס אדר מרבים בשמחה"

7/3 אור יהודה היכל התרבות

14/3רמלה היכל התרבות

16/3 חדרה רנה שני

21/2טבעון אולם זוהר

28/3 נתיבות
קישור וידאו
10/03/09 10:47
קישור וידיאו: (לחץ על החלון הרופא בעל כורחו)

http://www.layla.co.il/ContentView/ContentView.aspx?cimid=112205&cid=160


תיקון לקישור. הכנסו מכאן
10/03/09 10:55
º
לשרונה, תודה על גם וגם
10/03/09 16:51
הודעה לשרונה
09/03/09 13:31
3צפיות
שלום שרונה חג שמח
אנא צרי עימי קשר
אריק משעלי מס הנייד שלי אצל אלי פילו
חדשה עם שאלה
09/03/09 13:18
1צפיות
כבת להורים ממרוקו מתחשק לי להפתיע אותם בחגיגת מימונה השנה .

מישהו יודע היכן ניתן לעבור קורס בהכנת עוגיות וריבות מרוקאיות?
או לחליפין ,
אני מעוניינת להזמין הכל מוכן אבל לא ממפעל אלא מנשים מאזור שדרות ועוטף עזה. אשמח לקבל מסרים עם פרטים.

אחלה פורום יש לכם כאן !

השלום לך
09/03/09 18:01
1צפיות

אכן מחשבה חיובית היא להפתיע את ההורים, יישר כוח.
זמן ללמוד את הדברים המתוקים הללו, אין לך כרגע, מה שנשאר הוא להזמין בעבורם מאנשי יודעי שם.

יש לי בת משפחה משדרות דווקא, שמומחית, מנסיון שלי, במתוקים האלו.

אם רצונך בכך אשמח לשלוח לך את הנייד שלה במסר הפרטי.

בברכה
אלי פילו
º
אני אשמח. תודה
09/03/09 21:13
º
שלחתי לך את הנייד במסר הפרטי
09/03/09 22:02
1צפיות
לאלי פילו -מתוקים למימונה
12/04/09 22:04
1צפיות
כבת להורים ממרוקו מתחשק לי להפתיע אותם בחגיגת מימונה השנה .

חג שמח,
אלי פילו,
קראתי את התכתובת בינך לבין הגב' המצ"ב,
גם אני בת העידה ורוצה להפתיע את הורי במתוקים למימונה.
האם תוכל לצרף את המייל שלך או במסר פרטי את המס' הנייד של בת משפחתך שמומחית במתוקים למימונה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני בטוחה בהמלצתך !!
בברכת,

תרבחו ותסעדו מוקדמת!!
ותודה ענקית !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שרון



מישהו יודע היכן ניתן לעבור קורס בהכנת עוגיות וריבות מרוקאיות?
או לחליפין ,
אני מעוניינת להזמין הכל מוכן אבל לא ממפעל אלא מנשים מאזור שדרות ועוטף עזה. אשמח לקבל מסרים עם פרטים.

אחלה פורום יש לכם כאן !



כל אישה נוצרת סוד בלבבה - ויקטור הוגו  
הוספת תגובההוספת תגובה מהירההוספת תגובה בחלון חדש! Hit it הוספת תגובה  הוספת תגובה מהירה  הוספת תגובה בחלון חדש

מסר למחבר/תהוסף כחברשליחה באימיילשליחה באימייל חיצוניהדפסהקישור להודעהRSSFacebook

• ‫השלום לך‬    אלי פילו   09/03/09 18:01


  

אכן מחשבה חיובית היא להפתיע את ההורים, יישר כוח.
זמן ללמוד את הדברים המתוקים הללו, אין לך כרגע, מה שנשאר הוא להזמין בעבורם מאנשי יודעי שם.

יש לי בת משפחה משדרות דווקא, שמומחית, מנסיון שלי, במתוקים האלו.

אם רצונך בכך אשמח לשלוח לך את הנייד שלה במסר הפרטי.

בברכה
אלי פילו


הבלוג target=_blank rel=nofollow>http://www.amit4u.net/blogs/?blog=59&bdID=623

הבלוג שלי באתר "עמית "
הוספת תגובההוספת תגובה מהירההוספת תגובה בחלון חדש! Hit it הוספת תגובה  הוספת תגובה מהירה  הוספת תגובה בחלון חדש

מסר למחבר/תהוסף כחברשליחה באימיילשליחה באימייל חיצוניהדפסהקישור להודעהRSSFacebook

º ‫אני אשמח. תודה‬    ליאן 40   09/03/09 21:13

  


כל אישה נוצרת סוד בלבבה - ויקטור הוגו  
הוספת תגובההוספת תגובה מהירההוספת תגובה בחלון חדש! Hit it הוספת תגובה  הוספת תגובה מהירה  הוספת תגובה בחלון חדש

מסר למחבר/תהוסף כחברשליחה באימיילשליחה באימייל חיצוניהדפסהקישור להודעהRSSFacebook

º ‫שלחתי לך את הנייד במסר הפרטי‬    אלי פילו   09/03/09 22:02

  




מישהו יכול בבקשה לתרגם לי שיר?
08/03/09 22:33
35צפיות
מישהו יכול בבקשה לתרגם את השיר ולכתוב תעתיק שלו בעברית
לשיר קוראים להלאה איזיד כתר שמבצע עבדל ווהב דוקלי

יש פה שמיעה ישירה: http://www.imeem.com/people/utMf0cz/music/q41Bb3d5...

תודה מראש
באדיבות אתר " קוסקוס "
09/03/09 22:18
8צפיות

להלן מילות השיר אותו ביקשת, בא נראה אם אתה מסתדר עם זה, באם לאו, נתרגם זאת עבורך.

דוכּאלי

                      לְהְלַא יְזִיד כְּתְר

להלא יזיד כתר .mp3

@לְהְלַא יְזִיד כְּתְר   3)  ווּאַנָא עְיִית עְיִית עְיִית
    עְיִית מַא נְסְבְר
    ווּיִדַא נְווּיִת לְגְדְר גּוּלְהָא  גּוּלְהָא  2)  ווּהְנִּינִי 3)



ווְּקְתִי מְעַאכּ דָאיְע  דְקִיקָה רְגְ'עְת סְווּאַיְע 2)
ווּכְבָארִי סְבְח שַׁאיְע
גּוּלִּי ווּאַשׁ כַּא תְבְגִינִי  3)

ווּאַכְכַא תְעְדְּבְנִי מַא נְתוּב ]
אַנָא אַנָא מַא נְתוּב  2)    ]  2)

חְתָּא תְסְרְּף אְלְמְכְּתוּב כַאיְף עְלִיכּ מְנְדְנוּב
לִימְן גַאדִי תְכְלִּינִי    3)



קְלְבִי סְבְח חָאיְר מְעְלְּק מְעַאכּ וּטָאיְר

גּוּלִּי גִיר 'שְׁנוּ דַאיְר בְלְגְ'פָה לִּי כַּא יְבְכִּינִי

ווּאַכְכָא תְכְּדְ'ב עְלִייָּא   2)
ווּתְגְ'פִי לְעְדָא פִייָּא
גִיר נְרְתַאח שְׁווּיִיָּא  2)
ווּיִגִ'י נּוּם אְנּוּם אְנּוּם  ווּיִדִּינִי  @


חג פורים שמח

אלי פילו
אשמח בבקשה לקבל תרגום
12/03/09 21:30
3צפיות
תודה רבה
תרגום לפי בקשתך
13/03/09 15:08
7צפיות


השלום לך יואב ילדי הקט.

להלן התרגום כפי שביקשת, אך זהו תרגום כללי ולא מילולי, זו כוונת המשורר וברוח דבריו,
וכעת יש לך לאהובתך שיר בערבית
שתהיה לך שבת שלום


לְהְלַא יְזִיד כְּתְר

להלא יזיד כתר .mp3

@לְהְלַא יְזִיד כְּתְר

שלא יהיה גרוע יותר

  3)  ווּאַנָא עְיִית עְיִית עְיִית

ואנוכי עייף מאוד

    עְיִית מַא נְסְבְר

עייף מלסבול

    ווּיִדַא נְווּיִת לְגְדְר גּוּלְהָא  גּוּלְהָא  2)  ווּהְנִּינִי 3)

אמרו לה, אמרו לה שאני בורח מן הבגידה, והגידה עייפה אותי




ווְּקְתִי מְעַאכּ דָאיְע  דְקִיקָה רְגְ'עְת סְווּאַיְע 2)

זמני אתך חולף, וכל שניינ הינה שעה שלמה

ווּכְבָארִי סְבְח שַׁאיְע

וזכרוני ממנה כך חולף

גּוּלִּי ווּאַשׁ כַּא תְבְגִינִי  3)

אמרי לי אם עדיין רוצה אותי

ווּאַכְכַא תְעְדְּבְנִי מַא נְתוּב ]

גם אם תעייפי אותי, לא ארָצה

אַנָא אַנָא מַא נְתוּב  2)    ]  2)

לא ארָצה, לא לא

חְתָּא תְסְרְּף אְלְמְכְּתוּב כַאיְף עְלִיכּ מְנְדְנוּב

עד כי תכנעי לגורל, ולא תוסיפי עוד עוונות

לִימְן גַאדִי תְכְלִּינִי    3)

והזמן בורח ונוטש אותי



קְלְבִי סְבְח חָאיְר מְעְלְּק מְעַאכּ וּטָאיְר

לבי הולך שולל אחרייך ואתך הולך הוא לאיבוד

גּוּלִּי גִיר 'שְׁנוּ דַאיְר בְלְגְ'פָה לִּי כַּא יְבְכִּינִי

ווּאַכְכָא תְכְּדְ'ב עְלִייָּא   2)

גם אם תשקרי אותי

ווּתְגְ'פִי לְעְדָא פִייָּא

ואויבי ירדו בי

גִיר נְרְתַאח שְׁווּיִיָּא  2)

רק אתעצבן מעט

ווּיִגִ'י נּוּם אְנּוּם אְנּוּם  ווּיִדִּינִי  @

ואשקע לי בתרדמתי
תודה רבה לך
14/03/09 23:41
4צפיות
תודה רבה לך

לאחרונה שמעתי גם את גירסתו של זוהר ארגוב לשיר הזה(http://www.youtube.com/watch?v=HHkrpUDM0hA) והוא פותח שם בשורה אחרת ולאחר מכן זורם אל השיר
מה הוא אומר שם? ויש שם קשר לשיר אחר?

ושוב,תודה רבה
אכן שמיעתך טובה
15/03/09 19:15
6צפיות

הפתיחה של השיר המושר על ידי זהר ארגוב, שייכת לשיר אחר בכלל, אך ההמשך שייך לשיר שאותו ביקשת בהתחלה.

ערב נעים לך

אלי פילו
º
ידוע לך מהו שם השיר?
16/03/09 14:19
2צפיות
שלום לכם. שאלה בנוגע לסיגרים מתוקים...
08/03/09 10:27
1צפיות
בוקר טוב. קיבלתי משלוח מנות טעים טעיםו אמא של רועי ושרון   ו 06:53 | 08/03/09  


אהבתי במיוחד את הסיגרים הממולאים בשקדים טחונים. מעלף לגמרי. האורחת אמרה שאמה מכינה את הבצק עם יין לבן וזה מה שהעליתי בחיפושיי. - אבל - הסיגרים שלה       לא       היו מטוגנים אלא  אפויים בגוון לבן ומאובקים באבקת סוכר כמובן ולא בסירופ סוכר.
מישהו מכיר?
(החברה ממוצא מרוקאי אם זה עוזר).





מתכון: סיגרים מתוקים ממולאים שקדים 24/03/02 16:23
מאת: droli  

מתכון: סיגרים מתוקים ממולאים שקדים

רכיבים:
לבצק:
1 כוס יין לבן יבש.
1 כוס שמן
כפית סוכר
קמח (בערך 400-500 ג´)

מילוי
2 1/2כוסות שקדים קלופים
1 כוס סוכר
קליפה מלימון מגוררת.
1 פרוסת אננס יבשה (סוד הקסם....J

אופן הכנה:
לעבד את כל חומרי הבצק ביחד, הבצק קצת קשה.

להניח את הבצק בתוך שקית ניילון ועוזבת אותו "לנוח" בטמפ´ החדר כחצי שעה לפחות.

לאחר מכן, מחלקים את הבצק ל 2-3 כדורים.
מרדדים כל כדור עד לעובי ס"מ.
מורחים על כל כדור מרודד שמן בכמות נדיבה ומעל השמן מפזרים קמח ומגלגלים – כמו רולדה – רק הדוק ככל האפשר.

חותכת כל גליל רולדה לפרוסות בעובי 4 ס"מ.
מניחים על משטח העבודה כשהסגירה (הסוף של הרולדה) היא כלפי מעלה.
מרדדים כל חתיכה בנפרד.
על כל חתיכה מרודדת שמים גוש שקדים (שעיבדנו קודם בידיים לגוש אחיד) ומגלגלים לסיגר – כמו רולדה.

או, "מעטפה" מרדדים כאמור לעיל אך במקום לגלגל מקפלים ל-2 ומהדקים היטב (אחרת השקדים יוצאים החוצה בטיגון וזה בלאגן).

מטגנים בשמן עמוק וחם, על להבה נמוכה עד שיזהיבו.

מטבלים בסירופ דבש.

הערות:
ניטוש - ספידי

מקור המתכון:


הופק על-ידי תוכנת מטעמים 2001 גרסה 1.1.2
בוודאי
08/03/09 14:14
1צפיות
והנה קישור למתכון סיגרים מתוקים באתר קוסקוס
שרונהה א- תודה. ב- לא הבנתי
08/03/09 18:11
האם ניתן לאפות בתנור את הסיגרים ולא בשמן עמוק?
לא משנים שום דבר בבצק?

אשמח להבין. חג שמח.
לא. לא. חייבים לטגן
08/03/09 23:02
1צפיות
אחרת זה לא זה.

בהצלחה
º
תודה. חג שמח.
09/03/09 04:55
1צפיות
שאלה בקשר לאמונה טפלה?
07/03/09 16:50
7צפיות
יש לי שאלה,
האם זה נכון שאסור לקנות לחברה שעון? או שמדובר רק בשעון קיר או שעון יד?
את בעצמך אומרת שזו אמונה טפלה
08/03/09 14:15
1צפיות
אז תחליטי אם את בוחרת להאמין לה או לא.

אני, כמרוקאית, לא מכירה אמונה טפלה כזו.
אולי לא הסברתי את עצמי נכון
08/03/09 19:09
1צפיות
אני שואלת אם יש אמונה טפלה כזו..
º
אני לא מכירה אמונה טפלה כזו
08/03/09 23:02
2צפיות
אמונת השעונים.
09/03/09 05:59
3צפיות

בוקר טוב!
אז ככה - בדקתי לך בנושא החשוב הזה של "אמונות" השעונים הטפלות והתפלות (אני מקווה שאת מבחינה בהבדל, בין "טפל" לתפל"). מותר לך לקנות לחברה, שעון קיר אשר מתלבש לה על היד. הזהרי, לבל תקני לה, שעון יד, שתתלה אותו בקיר. על מנת, שתהיי בטוחה, מאמונה טפלה ותפלה, תקני לה "שעון חול", בקיץ ולא בחורף, באביב ולא בסתיו.
לפני שאת נותנת לה, תגידי שלוש פעמים, את הפסוק הבא, מתפילת מעריב: "ברוך משנה עתים, ומחליף את הזמנים, ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם בלילה". כך, את מבטלת את האמונה "התפלה"...

בברכה!
את האמת שהצלחת לבלבל אותי
09/03/09 12:08
3צפיות
ברור שאני מבינה את ההבדל בין תפל לטפל..
זאת חברה ממש טובה ואני ועוד חברה רוצות לקנות לה שעון קיר (גדול) עם הקדשה.....
פשוט החברה השניה אומרת שהיא מכירה אמונה שאומרת שקניית שעון לחברה טובה גורם למריבות (מה שאנחנו לא רוצות שיקרה)..
אז זאת השאלה..
סיבכת אותי קצת..
השלום לך קרן
09/03/09 18:26
2צפיות

בן תרבות ידינדינו ידוע הוא בפלפוליו החכמים, לעתים קשה להבינו, והוא בסך הכל רצה להגיד לך, שאת יכולה בהחלט לקנות שעון לכל מי שאת חפצה ביקרו, לנו ותיקי ארץ מרוקו, לא ידועה אמונה כזו, למרות שיש מספיק אמונות בעדה המרוקאית.

כדבר הזה, טרם שמענוה בחוצות ערינו וארצנו וגם לא בביתינו.

חג פורים שמח ומבדח.

אלי פילו
שלום, עזרה בזיהוי שיר
07/03/09 00:29
4צפיות
יש שיר שאני זוכר בתור ילד שלהקת שפתיים שרה אותו
בעברית זה: תתן לה בננה
הם כמובן שרו במרוקאית.
איך קוראים לשיר? איך אני משיג אותו?
תודה.
עטיהה בואננה הו הו הו
07/03/09 01:29
1צפיות
שיר שלוחי מנוגן בעיקר בחינה
והרמז ברור עבור החתן
ואתה תצווה - נרות ומידות נכונות.
06/03/09 07:42
2צפיות


"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית, כתית למאור להעלות נר תמיד"  (שמות כ"ז, 20).
   להעלות נר תמיד....מסופר על רבי ישראל מסלנטר "אבי  תנועת המוסר" (רבי ישראל ליפקין מסלנט, , 1810-1883. סאלנט,  עיירה באיזור ז'מוט בצפון מערב ליטא.)
באישון לילה יצא רבי ישראל סלנטר מביתו, וראה אור קטן מהבהב מתוך חלונו של סנדלר. נכנס אצלו ומצא אותו יושב ומתקן נעל. א"ל רבי ישראל: למה אתה מאחר כל כך לשבת? השיב לו הסנדלר: רבי, כל זמן שהנר דולק, חייב אני לעבוד ולתקן. מיד מיהר רבי ישראל לבית מדרשו וקרא ללומדים בלילות: אחי ורעי! תורה גדולה קיבלתי עתה מפיו של סנדלר. כל זמן שהנר דולק, חייב אדם לעבוד ולתקן... וזה המובן בצמד המילים הנפוץ, בעיקר בהזמנות לחתונות ולבר מצווה "נרו יאיר, או נרה יאיר". המביע, ברכה לחיים ארוכים, לאורם של הנרות. ולהבדיל, לא עליכם ולא עלינו, "כבה נרו". או כבה "הנר המערבי". (שנה שחלפה, הסברתי על "הנר המערבי".. אין טעם לשוב ולהסביר).
  סיפורו של רבי ישראל מסלנט, מסביר (לי לפחות) מדוע הפרשה מתחילה "ואתה תצווה". ככה בתוקף שכזה. לא "וידבר", לא "ויאמר", אלא "ואתה". אני מדמיין, כי אמר לו הקב"ה למשה: על שמך משה רבנו, יהיה נר התמיד, והנרות בכלל. כל זמן, שהנר דולק בביתם של "עניים", העמלים לפרנסתם, ואינם נזקקים לזולת זה הוא נר "התמיד" ולא אחר. ידוע ומפורסם מאמרם של חז"ל, אני מביא אותו בשפה, חופשית ביותר, מבלי לפגוע בעיקרון. שלושה מפתחות נותרו בידיו של הקב"ה, אחרי שחילק את שאר המפתחות למלאכיו "הטובים והרעים", והם: מפתח של "חיה" (יולדת), מפתח של "תחיית המתים", ומפתח של "הגשמים".  הגשמים – זו הפרנסה, במובנה הרחב ביותר.  (איני יכול להתאפק, ולא לומר: כי "מפתח היולדות", אלהים התייאש ממנו, ומסר אותו לרופאים, אשר עושים פלאות, מבלי להתייחס "להדלקת הנר", ... המבין יבין.).  
  מכל "ההילה" של המשכן וכליו, מכל "העטרה" של שני בתי המקדש, "הנרות", הלכו עם ישראל, בכל תפוצותיו. שהיו הנשים, בבתי הכנסת בכל הדורות, אחראיות להדלקת הנרות, בעיקר להכנות הרבות, כדי לנקות את "הגביעים והכוסות", להכין פתילות ולהביא שמן "זית", שידלקו בבתי הכנסת. כך, אני זוכר בארץ מרוק, וכך אני זוכר מקריאה בספרים של "סופרי אשכנז", שניהם היינו הך בכל הגלויות.
בעצם, כך גם בתלמוד ובמדרשים. שנשים היו אחראיות להכנת הפתילות למקדש, ולבתי הכנסת. ומי לנו כדבורה הנביאה והשופטת, עליה נאמר: "אשת לפידות" = לפי פירושם של חז"ל, ממסכת מגילה, העוסקת בדיני קריאת המגילה בחג הפורים, י"ד א': "מאי אשת לפידות? שהייתה עושה פתילות למקדש". (כאן, יש לי הערה קשה, אך לא לנושא הזה...לפעם אחרת).

בימינו, בתי הכנסת, עברו להדלקת "נר התמיד", בחשמל סינטטי, בלי טעם וובלי ריח. חסר הריח והטעם, של שמן הזית, שהיו בו, מעין תחושה "פיזית" בשעות התפילה. אותו הדבר, הולך ונחסר מאתנו, הריח והטעם בספרים, כאשר הרוב נמצא באינטרנט. לא רחוק הוא היום, בו גם נתפלל דרך "האינטרנט". לא ירחק היום, בו איש איש מתוך ביתו, יקים לו לעצמו בתי מקדשים.

שבת זכור -  בשבת שלפני חג הפורים, קוראים בתורה, מעבר לפרשת השבוע, "זכור את עשה לך עמלק" (דברים כ"ה). אשר קשורה קשר הדוק "לחג הפורים". הקשר די ברור, ואפילו בחדשות של הימים האחרונים. אין טעם להוסיף עוד ועוד. כדי לא לקלקל את האווירה של חג הפורים.
הלכה - בחג הפורים. חייב איניש לביסומי, לביסומי, עד דעד שלא ידע. (חייב האדם בפורים, להשתכר, עד דעד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. יכול להפוך ביניהם, כי אין אדם נדון בשעת צערו). היהדות העתיקה והיפה, מודעת לצרכים האנושיים, שיש בכל אדם ואדם. להשתכר לפעמים, להשתולל לפעמים. לכן קבעה לו יום אחד, והוא "חג הפורים" בו מותר לו לעשות מה שבא לו. לאחר מכן, כאשר היין מתפוגג לו, הוא למד, מה הסכנות "בשכרות". ומיד הביאו לו את "יום הכיפורים". היום הנגדי, כלומר – הכל במידה הנכונה והמבוקרת. חיינו, נעים בין קיצוניות לקיצוניות. העיקר, הימים בין יום הכיפורים ליום הפורים, שניהם קיצוניים. בין ליום הכיפורים ליום הפורים, יש חיים באמצע, שהם "הנרות" במידה הנכונה.

בברכה!
מעניין מאוד
08/03/09 14:22
1צפיות
ומעניין גם שהיום הוא יום האישה הבינלאומי, אז לכל נשות הלפידות, המשיכו להחזיק את הלפיד, שיפיץ את אורו בבתיכן.

ולכל גולשי הפורום, על נשותיהם ומשפחותיהם, חג פורים שמח, מלא אור, ניסים ונפלאות
פורומים חדשים בתפוז אנשים
05/03/09 17:54

רוצים להתעדכן בכל מה שקשור לעולם הבידור והברנז'ה, כל הרכילויות, הסלבריטאים, הסיפורים, העדכונים והחדשות החמות? פורום פפראצי, בידור ומדיה הוא המקום הכי צהוב ומעניין ברשת  
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

דרושים:

חושבים ששום דבר לא מפחיד אתכם? פורום דקסטר מחפש מנהל ואתם מוזמנים להגיש מועמדות!
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

אם הסרטים של טים ברטון עושים לכם את זה, מדוע שלא תנהלו את הפורום?
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

אם אתם תושבי רחובות ונושמים את העיר הזאת – בואו להגיש מועמדות לנהל את הפורום!
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

אם אתם תושבי בת-ים, חולון או אזור, חיים ונושמים את הישובים הללו – בואו להגיש מועמדות לנהל את הפורום
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
שמות משפחה.
03/03/09 06:57
3833צפיות


בוקר טוב!
הדברים דלהלן, אינם בדוקים, אלא פרי מחשבתי "העקומה" . והם מאוד מצונזרים, כדי לא לעורר "מחלוקות".

  רבים רבים מתוכינו, מבקשים ומחפשים מקורות של שמות משפחות. כפי שעושים אחינו "האשכנזים". (דומני כי יש כמה וכמה ספרים בנושא, במיוחד ידוע ספרו של ד"ר אבשלום קור, בנושא). זה טוב, רצוי ואף כדאי. כנראה, כי שם המשפחה, מביא איזה "סיפור" בתוכו. אם לא, אפשר להמציא סיפור. ככה זה בפולקלור ובאגדות בכל עם ועם.

שמות המשפחה, צמחו ורבו, כדי להבחין בן אדם לאדם, כאשר רבו בני האדם, והשמות הפרטיים "המסורתיים", נתמעטו, או תורגמו לשפות קרובות. (יש חשיבות רבה בהלכה היהודית, להכיר "היטב" בן אדם לאדם, לצורך נישואין למשל. או לצורך תביעות משפטיות וכדומה. עוד צורך בזיהוי סופי בין בני אדם, לפעמים מלאך המוות, טועה בין שמות האנשים, ולוקח איש אחר...יש לזה ביסוס בתלמוד). נפוץ וידוע, כי שם המשפחה, נקבע על פי "המקצוע", של אבי המשפחה, כאשר אותו אבי משפחה, היה ללא שם משפחה. כי בכל זאת, כל משפחה, מתחילה היכן שהוא. כלומר – אין סוף לדבר. שם משפחה, מייחד את "המשפחה", לבית אבותם.

בכל מקרה, כדי לדעת ולהבין שורשי שמות המשפחה, חייבים לדעת "שבעים שפות" לפחות, כאותם הדיינים אשר ישבו בסנהדרין, בזמנם. וזאת משום הנדידה הרבה, שהייתה בין היהודים בגולה. רבות הם הפעמים, בהם שם משפחה, נדד לארץ אחרת, כאשר מקורו בשפה אחרת, אינה ידועה ונסתרת.

מה שם משפחתו של אדם הראשון? - "הראשון". כי אחרי אדם, נולדו רבים עוד בני אדם, והיה צריך לייחד אותו. קין והבל?. קין השני? הבל השלישי? – לא. לא היה צורך לייחד אותם, כי היו יחידים. אף את חווה "אמנו", לא היה צורך לייחד, כי יחידה היתה לאדם, ולא היה לה חשש, כי אדם התחתן עם חווה אחרת. (מספרים: כי כאשר "המלאך" קפדיאל, בא לקדש את אדם וחווה זה לזו, התעוררה בעיה הלכתית, בנוסח הכתובה....עד שחווה, פשטה את מעליה את עלה התאנה, והמלאך קפדיאל ברח לנפשו. ואדם הראשון, קטף "שני תמרים" וקידש אותה בהם, ובא אליה, בקדושה ובטהרה.).
ועוד ועוד בתנ"ך, לא היו שמות פרטיים חוזרים, לכן לא היה צורך בשמות משפחה. אמור מעתה, שם ראשוני, אינו נזקק לשם משפחה. אם כי, כבר בתנ"ך, הרגישו צורך לייחד. כגון: בית הראובני, בית השמעוני, בית הזבולוני, בית הלחמי, ועוד.


התמזל מזלי, כי אני בן משפחת "לוי", כך אני פטור "מעונשו" של חיפוש מקור לשם משפחתי. (אפרופו לויים וכהנים, אחינו האשכנזים הכהנים והלויים שבהם, הוסיפו להם שמות משפחה, כדי להסוות שהם כהנים או לווים, וזאת משום החשש מהגויים, שיזהו בהם, כי הם יהודים. לכן, הקפדנים שבהם, נקראו כ"ץ = כהני צדק. על אותו משקל של ס"ט – ספרדי טהור).

אבל, למען האחרים, אני אוסיף מעט שבמעט, סתם מתוך הרהורים וחשיבה "קלוקלת". כדי להראות את האבסורד, אליו אנו מגיעים לפעמים.

משפחת "אזולאי" - לפי מה ששמעתי, כאן בארץ, אמרו כי שם משפחתם לקוח מהפסוק בויקרא, כ"א ז: "אישה זונה וחללה לא יקחו". ראשי תיבות של הפסוק, נותנים לנו "אזולאי". אם כן, כנראה, כי שם משפחת "אזולאי" מזרע הכהנים, כי עליהם נאמר הפסוק. זה מה שנקרא, דקדוקי עניות.
משפחת "אלבז" - בתחילה נקראו, בז, לפי הפסוק מישעיה, ...מהר שלל חש בז... אך, לא ארחיב מעבר, כי זה לא נעים. כן, אוסיף ואומר: כי אותיות "אל" בתחילת כל מילה, הם כמו ה' הידיעה, בעברית. מאידך, אל כמו לא. או כמו "אלהים". בכוונה אני מסתיר.  
משפחת "לוטטי". אל תקרי לוטטי, אלא "לא תטה"... לא תטה משפט. מדרש מאולץ, כאשר יש במקרא אחד, אשר קראו לו "לוט". באחת השפות השמיות, השורש "לוט", אינו מבשר טובות.  לכן, נשאר ב-לא תטה.
אסייג – ועשו סייג לתורה.  שהיו ממשפחת "הדיינים", וישבו כחצי גורן, שנאמר: "בטנך ערמת חיטים, סוגה בשושנים". מאידך, היו כמו קוצים בעיין.
אבוטבול – שהיו טובלים פיתם במי מלח, שנאמר: פת במלח תאכל. או שהיו טובלים ועולים, לפני עלות עלות השחר. במיוחד בערב כיפור. או מטופפים על התוף. אל תקרי תוף, אלא טוב. ובערבית קרינן לתוף "טובול".
טובלי – איכא דאמרי, עיינו ערך, אבוטבול. איכא דאמרי "טוב לי, תורת פיך מאלפי זהב וכסף". (לצורך העניין, משפחת "טובלי" שבעיר ספרו, היתה המשפחה העשירה ביותר בעיר, אפילו בקנה מידה כלל מרוקני...מעניין).
וידל – וי וי וי לדל... או וד"ל – ודי לחכימא...מופיע הרבה הרבה בפרשנויות.
שטרית – שהיו מקפידים ומומחים לשטרות, שנאמר: שטר לשטר וכפר לכפר, והיו נודדים לערוך שטרות. בגלל שיבוש בין האות ו' לי', נוצר "שטרית".
איטח – אי-טח. טחו עיני אשמורות... קידמו עיני אשמורות, טחו עיני = עיני כוסו כמו טייח...

מה שאני מבקש לומר, הוא: כי הדעת שלנו "המרוקנים הזקנים", משתבשת לפעמים. יש צורך, לחקור ולשמר את המסורת. יש צורך, להביא לידיעה, לבנינו ובנותינו, אבל, אל נא נצא מהפרופורציות. כולנו יהודים. אל, נעביר לבני הדור הצעיר, את "התסכולים" שלנו. דעתי, כי כן צריך להמשיך במה שאמר "דויד בן גוריון" בזמנו, צריך לעברת את כל שמות המשפחה שלנו, ולהשיב אותם למקורות "היהודים".

חידה – חמשה בנים היו לו. שם משפחתו, נועד רק לו. בניו, אחד אחד ושם משפחה שונה לו. מי הוא ומי הם חמשת בניו, אשר הלכו בדרכיו. הפותר נכונה, נשמתו עליונה, כיניחן בתבונה. אם תרצו רמז, חמשת הבנים היו חזקים כארז.

בברכה!


מאלף
03/03/09 12:21
71צפיות
אני בעד לעברת את כל שמות המשפחה שלנו לשמות יהודיים.

ולפתרון חידתך, אני מנסה לנחש. האם הכוונה היא לחמשת בני יהודה?
אופסס... לא הייתי שלמה עם הפתרון הקודם
03/03/09 12:40
67צפיות
כי איך שכתבתי, חשבתי שהתשובה לא מתאימה לרמז שהבאת. הם לא היו חזקים כארז...

התחלתי לחפש ואני מקווה שמצאתי.

הנה הפתרון:

מתתיהו

למתתיהו היו חמישה בנים:

יוחנן, המכונה גדי.
שמעון, המכונה תסי.
יהודה, המכונה מקבי .
אלעזר, המכונה אורן ,
ויהונתן ,המכונה אפפוס.
מתתיהו - החשמונאי, אחד מבניו היה:
03/03/09 16:55
55צפיות
יהודה המכבי,
איני זוכר את יתר שמות המשפחה של ראובן, שמעון, אלעזר ואיתמר, ארבעת בניו האחרים
עניתם נכונה...אך...
04/03/09 05:40
49צפיות

בוקר טוב!
למתתיהו החשמונאי, היו חמישה בנים והם: שמעון התרסי (הבכור?), יוחנן הגדי, יהודה המקבי (מכב"י). אלעזר החורני. יונתן הוופסי. כלומר - מחזק מה שכתבתי.  
חחחח. אני צוחק, כי תיבת המסרים שלי, מתפוצצת. אנשים מבקשים, שאני אמצא להם מקור לשם משפחתם. כתבתי במעט "הומור", אינו מתיימר לדעת ולהבין. אלא, פשוט להחזיר דברים, לפורפורציות.
שיהיה לכולנו יום טוב.

אכן מאלף, בן תרבות יקר
04/03/09 09:49
31צפיות
נהנתי לקרוא את שכתבת.
אני מאוד מתענינית בנושא הזה ואוהבת לשמוע את אבשלום קור.

היה לי ועדיין יש לי את הכבוד להיות ידידת המשפחה של משפחת טובלי היקרה, כפי שציינת לעיל.

הכרתי את האמא היקרה של המשפחה - שמחה עליה השלום.
אני בקשר עם הילדים המקסימים של המשפחה, והרי הייתי אמורה להיות חלק מהמשפחה, אך הגורל רצה אחרת.

משפחה לתפארת.

כה לחי, בן תרבות.
עליזה
בעיסק אה רבי נסים
05/03/09 22:30
35צפיות

תוף עלא סי חאזה עלא אסמי, לייהו פילו, מנאיין זא האד ליסאם.

ונמשיך בנימה ההיתולית שלך, אולי תמצא משהו על השם פילו במקורות, לבטח, כשתראה את ההודעה תמצא מיד, איזה פסוק ( מא נעארפס מנאיין תא דזיבהום האדוק לפסוקים ).

בכל אופן, שיהיה לך ערב נעים אה רבי נסים

לייהו
ועוד אוסיף..על כל נושא הגנאולוגיה המרתק
06/03/09 01:10
178צפיות
בשנתיים האחרונות אני חוקרת את כל נושא השיום ביהדות ובעיקר של יוצאי צפון אפריקה.
הויקיפדיה הוספתי ערכים רבים ולהלן חלקם:
שמות משפחה הופיעו בין היהודים בארצות אירופה השונות, כמו גם בצפון אפריקה, כבר בתקופה קדומה יחסית. ד"ר פאול יעקבי, גנאולוג שחקר יותר מ-400 משפחות יהודיות באשכנז, חילק את האלף הראשון להופעת שמות משפחה יהודיים לכמה תקופות מרכזיות (במקור חילק יעקבי את המשפחות לשמונה קבוצות, אולם כדי לקצר ולתמצת את התיאור ריכזנו אותן בארבע קבוצות עיקריות):
את קבוצת המשפחות הראשונה, אשר שמותיהן מופיעים לראשונה בשנים 700-1000 לספירה, כינה "המשפחות המייסדות". קבוצה זו כוללת, בין היתר, את המשפחות: קלונימידס (Kalonymides), שמעונידס (Schimonides), שאלתיאל (Saltiel), אלפסי (Alfasi) ובירדוגו (Berdugo).
קבוצת המשפחות השנייה, אשר שמותיהן הופיעו לראשונה בשנים 1000-1450 לספירה, כונתה "המשפחות העתיקות", וביניהן בין היתר משפחות רש"י (Raschi), לוריה (Luria), אבולעפיה (Abulafia), אברבנאל (Abarbanel), רפפורט (Rapaport), לובה-ליוואי (Livai-Loew), שפירא (Spira), ששון (Sasson), צרפתי (Sarfati) עמר (Amar) ועוד.
את קבוצת המשפחות השלישית, אשר שמותיהן הופיעו לראשונה בשנים 1515-1450 לספירה, כינה יעקבי "המשפחות הישנות". בקבוצה זו ניתן למצוא, בין היתר, את משפחות בכרך (Bacharach), וייל (Weil), איגר (Eger), קורדובה (Cordoba), אלגרנטי (Algranati), גינצבורג (Guenzburg), רוטשילד (Rothschild), תאומים (Teomim) ועוד.
לקבוצת המשפחות הרביעית, אשר שמותיהן הופיעו לראשונה בשנים 1620-1515 לספירה, קרא "המשפחות המוקדמות". בקבוצה זו ניתן למצוא את משפחות חיות (Chayuth), איסרלס (Isserles), ברוצ'י (Barutdji), בן ארויה (Benaroya), קלאוזנר (Klausner), ברודא (Broda), פרדו (Pardo), אופנהיימר (Oppenheimer), ריבלין (Rivlin) ועוד.
שמות אלו שימשו רק חלק קטן ממשפחות העם היהודי, רוב רובו ומניינו של העם השתמש בשם הפרטי ובשם האב בכדי לציין אדם מסוים בחברה.
בשלב מסוים החליטו אימפריות ומדינות שונות (בגלל צורכי רישום וארגון, טעמי מיסוי, שירות צבאי וסיבות נוספות) להחיל חובה של רישום שמות משפחה על כלל האזרחים, ובמיוחד על התושבים היהודים שבתוכן. יוזף השני, קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית, קבע בחוק משנת 1787 שעל כל היהודים לאמץ שמות משפחה בעלי צליל גרמני. שנים אחדות מאוחר יותר חייבה גם שלזיה את היהודים לאמץ שמות משפחה רשמיים. חוק דומה חוקקה האימפריה הרוסית ב-1804, וכ-30 שנה לאחר מכן פורסם חוק נוסף הקובע כי על כל היהודים החיים ב"תחום המושב" לאמץ לעצמם שמות משפחה.
במקביל התקבלו החלטות מסוג זה לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-19 גם בצרפת, פולניה, פרוסיה, סקסוניה ועוד. שמות המשפחה המוכרים, אשר קדמו לתאריכים אלו, התקבלו ונרשמו כחוק, ללא צורך בשינוי כלשהו.
השפעת הסביבה והתרבות על קביעת הכינוי ושמות המשפחה בולטת במיוחד ברשימת שמות המשפחה שאומצו לפני ואחרי חוקי האימוץ הרשמיים.
לאורך השנים, אומצו שמות המשפחה לפי כמה עקרונות:
1. המקום שבו אדם נולד או פעל:
משפחת רייס או רייסר (Rieser-Ries) על שם מישור רייס, ומשפחות הלפרן, הלפרין, היילברון על שם העיר היילברון (Heilbronn) בווירטמבורג. גם מקורם של השמות ברלינר, קטלן, וורשבסקי, המבורגר, אלפסי, צנעני, טולדנו ועוד ברור למדי.
2. שם האב הקדמון של המשפחה:
אברמסון (Abramsohn) על שם האב אברהם, מרקוס (Markus) על שם מרדכי, נחמיאם (Nahmias)על שם נחמיה, היימן (Heiman) על שם חיים (בגרמנית) או ביבס (Bibas) בלדינו ועוד.
3. שם "האם" המרכזית במשפחה:
סורקיס (Surkis) על שם האם שרה (ביידיש), ריבקין (Rivkin) או ריבקס על שם רבקה, חיניץ (Chinitz) = חנה, בשביס (Bashevis) = בת שבע ועוד.
4. לפי משלח היד של האב הקדמון של המשפחה:
השם קצב (Katsav) בעברית = מצגר (Metzger) בגרמנית. משפחת דוקטורוביץ (Doktorovitz) בגרמנית = רופא = משפחת חכים (Hakim) בערבית. רבינר (Rabiner) בגרמנית = רב = משפחת חכם (Haham) בערבית. משפחת עמר (Amar) בערבית = בנאי = באומן (Bauman) בגרמנית, אלפנדרי (Alfandari) בערבית = גובה מסים. קאופמן (Kaufman) בגרמנית = סוחר. ברוצ'י (Barutdji) בטורקית = יצרן חומר נפץ, טרפרו (Trepero) בערבית = אוסף חפצים ישנים ("אלטה-זאכן"), כהן (Cohen) בעברית = קפלן (Kaplan) בגרמנית, עטר (Attar) בערבית = רוקח וכן הלאה.
5. לפי ראשי התיבות של השם או של התפקיד שמילא האב הקדמון של המשפחה:
שם המשפחה רש"י (RaSHI) מציין את הייחוס לרבי שלמה יצחקי, רמב"ם (RaMBaM) לרבי משה בן מימון וכן הלאה. שם המשפחה ש"ץ = שליח צבור (Schatz), כ"ץ = כהן צדק (Katz), באב"ד = בן אב בית דין (Babad), שו"ב = שוחט ובודק (Schub), שו"ר = שוחט ורב (Schor) וכן הלאה.
6. על שם יופיו של האזור שבו חיה המשפחה או על שמם של חיה או חפץ:
משפחת אפלבאום (Apfelbaum) = עץ תפוח, משפחת הימלפרב (Himmelfarb) = צבע השמים, רוזנברג (Rosenberg) = הר שושנים, בירדוגו (Berdugo) = בד הענף היוצא מגזע העץ, מורגנטאו (Morgentau) = טל שחר, לובה - ליואי (Loeb-Livai) = אריה, משפחת המר (Hammer) = פטיש, משפחת גולד = זהב, ועוד. מקור כל אלה בשפה הגרמנית.
7. לפי האנגרמה (היפוך האותיות) של השם הקודם של המשפחה:
לדוגמה, שם המשפחה וייל (Weil) הוא היפוך של השם לוי (אמנם, ידועות גם משפחות הקרויות וייל על שם מקום בדרום גרמניה).
8. לפי השלט שהיה קבוע על ביתו של האב הקדמון של המשפחה:
שם המשפחה רוטשילד (Rothschild) ניתן על שם השלט האדום שהיה קבוע על בית המשפחה בפרנקפורט, שם המשפחה גנז (Ganz) ניתן על שם תמונת האווז שהיה מצויר על שלט בפתח בית המשפחה, וכן הלאה. שלטי הבתים שימשו, בין השאר, כעזרה לציון בית מסוים, במקום מספר הבית שאנו משתמשים בו כיום.
9. לפי הכינוי המאפיין את ראש המשפחה:
אלטמן (Altmann) בגרמנית = אדם זקן, קורץ (Kurz) בגרמנית = אדם נמוך קומה, קוצ'וק (Kutchuk) = אדם קטן בטורקית, גרוסמן (Grossmann) = אדם גדול, אבולעפיה (Abulafia) בערבית = בריא מאוד, קליין (Klein) בגרמנית = קטן = זעירי (Zairi) בערבית, גודמן (Goodmann) בגרמנית = אדם טוב.
10. לפי היום בשבוע, החודש או העונה הקובעים או החשובים בחיי אבי המשפחה:
שם המשפחה מונטאג (Montag) = יום שני, זונטאג (Sonntag) = יום ראשון, משפחת זומר (Sommer) = קיץ בגרמנית, וינטר (Winter) = חורף ועוד.
11. לפי היצירה העיקרית שכתב האב הקדמון של המשפחה:
לבוש - על שם ספרי ה"לבושים" שכתב הרב מרדכי יפה ושפורסמו בשנים 1620-1590. ט"ז - הספר "טורי זהב" שכתב הרב דוד הלוי ופורסם בלובלין ב-1646. ש"ך - הספר "שפתי כהן" שכתב הרב שבתאי הכהן ופורסם בקרקוב ב-1646/7. של"ה - הספר "שני לוחות הברית" שכתב הרב ישעיהו הלוי הורוביץ ופורסם באמסטרדם ב-1757. ב"ח - הספר "בית חדש" שכתב הרב יואל סירקיס ופורסם בקרקוב בשנים 1840-1831. רבנים אלו מוכרים על פי רוב כיום רק בשם החיבור שכתבו ואילו שמם האמיתי ידוע רק ליודעי חן.
12. אימוץ של שם משפחה אחר, בדרך כלל של משפחה מכובדת, שאליה רצו להשתייך או להתייחס:
ידועים מקרים רבים שאנשים החליטו לאמץ לעצמם את שם המשפחה "רפפורט" בגלל ייחוסה וכבודה של משפחת כוהנים זו, במקרים רבים היו אלה גברים ממשפחה אחרת שהתחתנו עם בת הנושאת את השם "רפפורט" ואימצו את השם גם לעצמם. ואולם, היו מקרים אחרים שבהם אימוץ שם המשפחה נעשה על אף שלא היה כל קשר דם בין שתי המשפחות.
המשך יבוא...
המשך..
06/03/09 01:11
47צפיות
13. לפי משמעות תרבותית או לאומית שמקבלי השם רצו לאמץ: התנועה הציונית, למשל, חרתה על דגלה את החזרה אל ארץ האבות ואל השפה העברית, וממילא שללה בראשיתה שימוש בשמות משפחה המזוהים עם הגלות. וכך, עוד טרם שהוקמה מדינת ישראל ובמיוחד לאחר הקמתה, התפתחה תנועה רחבה של שינוי שמות משפחה לצלילים ולמשמעויות עבריים.
השיטה הנפוצה ביותר לקביעת שם המשפחה החדש הייתה לאמץ שם המציין את שם אביו של בעל השם. שיטה נוספת הייתה לאמץ שם חדש שנשמע מבחינה פונטית דומה לשם המשפחה הקודם. כך הפך שם האב ראובן לשם המשפחה ראובני (Reuveni), פנחס = פנחסי (Pinchsi), שמעון = שמעוני (Shimoni) ועוד.
ראשי היישוב והמדינה היו דוגמה לבאים אחריהם והיו שותפים לתהליך זה. אחריהם החרו והחזיקו כמעט כל אנשי "המי ומי" בחברה הישראלית. דוד גרין שינה את שמו לבן גוריון, משה שרתוק הפך לשרת, גולדה מאירסון למאיר, בן-ציון דינבורג הפך לדינור, זיאמה אהרונוביץ לארן, זלמן רובשוב לשז"ר, יצחק שימשלביץ ליצחק בן-צבי, אשתו, רחל לישנסקי, הפכה לרחל ינאית, לוי שקולניק היה לאשכול וכן הלאה.
המשך...
06/03/09 01:20
403צפיות
שמות משפחה המעידים על מוצא אבי המשפחה
פרנקו - כינוי ליוצאיי ספרד, איטליה וצרפת שבאו לארצות דוברות ערבית.
פרנק, פרענק, פרנקל - כינוי ליוצאיי ספרד, איטליה וצרפת שבאו לקהילות דוברות יידיש.
שפנייר - כינוי למגורשי ספרד שבאו למזרח אירופה.
אשכנזי - כינוי לאשכנזי שהגיע לקהילה ספרדית.
שמות משפחה לפי עדות
ביהדות הספרדית - לרוב על שמות מילות בלטינית או על שם מקום בארצות הלטיניות - קורדובה (עיר בספרד)
יהדות מרוקו - ישנם שמות משפחה שמעידים על המוצא האזורי במדינה שמות להעיר מרקש רבאט קזבלנקה ועוד.
יהדות תימן - השמות משקפים אזורים בתימן לדוגמה משפחת צנעני מהעיר צנעא משפחת שרעבי מהעיר שרעב משפחות משפחת עמרני מהעיר עמראן משפחת חדד מהעיר חודידה משפחת עדני מעיר הנמל עאדן משפחת דמארי מהעיר דמאר
יהדות עיראק - שמות אחרי האבות משקפים את היהדות במקום זה - בבלי (יהדות בבל)
יהדות פרס - גם נקראו אחרי מקומם לדוגמה משפחת שירזי שבאה אחרי העיר שיראז כמו כן הרבה משמות משפחה מסתימים ב"יאן" לדוגמה יעקביאן.
ביהדות אשכנז אנשים נקראו גם אחרי אביהם או מקצועם לדוגמה אהרנסוֹן (בן אהרון) או שוסטרמן (סנדלר) או אחרי מקומם לדוגמה פוזנר אחרי העיר פוזן או על שם חיות או צומח לדוגמה הירש - צבי בגרמנית או רוזנברג הר שושנים.
יהדות גרמניה - משפחות לרוב מסתימות ב "שטיין" (אבן) לדוגמה רובינשטיין או מילר - מהשם מילר בגרמנית טוחן או פלדמן - בגרמנית סוחר עורות.
יהדות הונגריה - "פלד" לדוגמה רוזנפלד
יהדות פולין ובלארוס - "סקי" לדוגמה לוינסקי או לדרמן - משפחתו של הסנדלר בפולין. לידר = סנדל, מן = איש.
יהדות רומניה - פיאטררו - סתת ברומנית.
בעלייה לארץ ישראל הרבה משפחות עברתו את שמם לרוב להבהרה דומה אך לעתים תרגמו את שמם לעברית לדוגמה בירון - עברות של השם ביטון שם משפחה שמקורו במרוקו או דוד גרין - לדוד בן-גוריון.
מבני ערים בספרד ובפורטוגל
אל-כסלסי - מהעיר קסלסס בספרד
אלגרנטי - מהעיר גרנדה בספרד
אלקלעי - העיר אלקלה בספרד
באסה - על שם העיר באסה שבספרד
טולידאנו - מהעיר טולדו בספרד
מטלון - מהעיר טולון בספרד
מונסוניגו - העיר מונסון בספרד
מרציאנו - מהעיר מוריסיה בספרד
קורדובירו - מהעיר קורדובה בספרד
קלורי, קלהורה - מהעיר קלהורה בספרד
גואטה - העיר לה הואטה בספרד
הורוביץ - צאצאי משפחה שעקרה מהעיר גירונה שבספרד למזרח אירופה (אך יותר סביר משם עיירה מצ'כיה )
סביליה - העיר סביליה בספרד
בג'יו - מהעיר בז'ה בפרטוגל
בז'רנו - מהעיר בז'ה בפורטוגל
לוריא - העיר לריה בפרטוגל
מבני ערים וארצות במרכז ומערב אירופה
ברלינר - מיוצאי ברלין.
המבורגר - מיוצאי המבורג.
פרנקפורטר - מיוצאי פרנקפורט.
דנציגר - מיוצאי דנציג.
שפירא - מיוצאי שפייר.
דויטש - מיוצאי גרמניה (Deutsch - בגרמנית).
הולנדר - מיוצאי הולנד.
שלזינגר - מיוצאי שלזיה.
אונגר - מיוצאי הונגריה.
וולך (ואהבת לרעך כמוך), בלוך (בני לוי כולנו) - שמוצאם באיטליה או באזורים קלטיים.
רפפורט/רפופורט - שמוצאם במשפחת רפא, מהעיר פורטו שבאיטליה.
קרמונה, טרצ'יני, וארזה, וולטרה, רקנאטי, ונציאני, פדובה - לפי שמות ערים באיטליה.
אופנהיים, אורבך, גינצבורג, לנדאו/לנדוי, מנהיים, פוזנר (מהעיר פוזן) - לפי שמות ערים בגרמניה.
מבני ערים וחבלים במזרח אירופה
אודסקי - מיוצאי אודסה.
ברודי - מיוצאי העיר האוקראינית ברודי.
גורדון - מיוצאי גרודנו.
וורשבסקי - מיוצאי ורשה.
וילנר - מיוצאי וילנה.
זסלבסקי - מיוצאי העיירה הבילארוסית zaslav.
לוסקי - מיוצאי העיר הבלארוסית לוז'קי.
לובלינסקי - מיוצאי לובלין.
קובנר - מיוצאי קובנה.
קרקובר - מיוצאי קרקוב.
פולק - יוצא פולין.
ליטבק - יוצא ליטא.
הרלאואנו, פוקשניאנו - לפי עיירות הרלאו, פוקשאן - ברומניה.
מבני ערים בארצות האסלאם
אלקומסי - מהעיר קומס בצפון איראן
בארזני - מהעיר בארזן בכורדיסטן
בגדדי - מהעיר בגדד שבעיראק
הרטי - העיר הרט באפגניסטן
טהרני - מהעיר טהרן שבאיראן
יזדי - מהעיר יזד שבאיראן
כשאני - מהעיר כשאן שבאיראן
משהדי - מהעיר משהד שבאיראן
צנעני - מהעיר צנעא שבתימן
קבולי - מהעיר קבול שבאפגניסטן
שהרבני (גם שהרבאני) - מהעיר שהרבאן, כיום בתחום עיראק
שירזי - מהעיר שיראז שבאיראן
בעלי מקצוע בארצות האסלאם
גבאי - גבאי (משרת בבית הכנסת).
ג'מצ'י- זגג.
דבח - שוחט
דהן - צבע.
חג'ג' - סתת.
חדד - נפח.
חזן - חזן
חיט - חיט.
שכרג'י- מוכר דברי סוכר.
תורג'מן - מתורגמן.
סייג - צאיע', נהגה סאיֵר, נכתב בעברית סייג (או אסייג שפירושו הצורף)
שמות משפחה של מגורשי ספרד
פרץ - על שם פרץ בן יהודה
אלמושנינו - חזן
אלפנדרי - נגיד
פינטו - צייר
אבוכזיר, אביכזר - צאצאי כוזרים שהגיעו לספרד
אמריליו - צהוב או בהיר
מורנו - כהה
אזולאי - (בדרך כלל ספרדים) אזור בוזולאי במרוקו
אזולאי -(בדרך כלל ספרדים) מהמילה הברברית "איזיל"= טוב
אזולאי -(כאשר מדובר במשפחות כהנים), מראשי התיבות "אישה זונה וחללה לא יקחו" (ויקרא פרק כ"א פסוק ז')
בואנו - טוב
בנג'יו - בן השמיים
סנטו - קדוש
רבינו - רב
טולידאנו -מלאדינו טולדו-נא (לא לחזור לטולדו)
נידם - מיוצאי מרוקו , תכשיטן.
שמות משפחה אשכנזיים לפי העיסוק
בוכבינדר - כורך ספרים.
ברונפמן - מזקק.
דיכטר - פייטן.
ויינר/ויינרמן - יינן.
וייצמן - סוחר תבואה.
וקסלר - חלפן כספים.
זינגר - זמר.
זלוטניק - צורף.
טישלר - נגר (טיש = שולחן).
לרר - מורה.
מילר/מולר - טוחן.
פישר - דייג.
קאופמן (ביידיש: קויפמן) - סוחר.
קנטור - חזן, זמר.
קסירר - קופאי.
רבנר/רבין - רב.
רזניק - קצב (בכמה שפות סלביות).
שוסטר - סנדלר.
שיפר - ספן.
שכטר - שוחט.
שלייפר - משחיז.
שמידט/גולדשמידט - צורף.
שניידר/שניידמן - חייט.
שרייבר - סופר.
שמות משפחה אשכנזיים לפי שם אבי המשפחה
שם אבי המשפחה החלק הראשון של שם המשפחה (2-3 אותיות ראשונות) הוא שם אבי המשפחה ביידיש, החלק השני הוא כינוי חיבה (צבי-צביקה , משה-מושיקו וכו'), והחלק השלישי הוא ביץ', שמשמעו "הבן של".
ברקוביץ', ברנזון - הבן של דב.
מוסקוביץ', מוסינזון - הבן של משה.
הרשקוביץ, הירשזון, הירשנזון - הבן של צבי.
אברמוביץ', אברמזון - הבן של אברהם.
וולפוביץ', וולפסון, וולפנזון - הבן של זאב.
אהרונוביץ', אהרונסון - הבן של אהרון.
דוידוביץ', דוידזון - הבן של דוד.
לייזרוביץ' - הבן של אליעזר.
לבקוביץ' - הבן של אריה.
קנטרוביץ' - הבן של החזן.
רבינוביץ' - הבן של הרב.
שמות משפחה אשכנזיים לפי שם האם
דבורקין - לפי דבורה.
חבקין - לפי חווה.
חנקין - לפי חנה.
סירקין, סירקיס - לפי שרה.
פרומקין - לפי פרומה.
ציפקיס, ציפקין - לפי ציפורה.
ריבלין, ריביקוף - לפי רבקה.
שיינין, שיינקין - לפי שיינה (=יפה).
גולדמן גולדברג - לפי גולדה.
שמות ע"ש האם היו נפוצות יותר בקרב החסידים מאשר אצל שאר העדות האשכנזיות.
שמות משפחה אשכנזיים

צבעים
בראון - חום.
וייס, וייסמן - לבן, איש לבן.
רוט, רוטמן, רוטשילד - אדום, איש אדום, מגן אדום.
שוורץ, שוורצמן - שחור, איש שחור.
גרין - ירוק.
בלאו, בלוי - כחול.
הימלבלוי - כחול השמיים.
הימלפארב -צבע השמיים.
גולדפארב - צבע זהב.
זילברפארב - צבע כסף.
שמות משפחה אשכנזיים אבנים ומתכות
שטיין - אבן.
רוזנשטיין - אבן שושן/ורד.
ויינשטיין - אבן יין.
ברנשטיין - ענבר.
גולד
המשך...ומצגת ששלחו לי השבוע בנושא
06/03/09 01:26
127צפיות
שמות משפחה אשכנזיים אבנים ומתכות
שטיין - אבן.
רוזנשטיין - אבן שושן/ורד.
ויינשטיין - אבן יין.
ברנשטיין - ענבר.
גולד, גולדשטיין, גולדווסר - זהב, אבן זהב, מי זהב.
קופר, קופרווסר, קופרמן - נחושת, מי נחושת, איש נחושת.
זילבר, זילברשטיין, זילברמן - כסף, אבן כסף, איש כסף.
פרלשטיין, פרלמן - מרגלית, איש מרגליות.
פרלמוטר - אם הפנינה.
דימנשטיין/דיאמנט - יהלום.
גרינשפאן - עפרה ירוקה.
קליינשטיין - אבן קטנה.
רובינשטיין - אבן אודם.
פוירשטיין - אבן אש.
פיינשטיין - אבן טובה.
רוטשטיין - אבן אדומה.
פינקלשטיין - אבן ברקת.
אדלשטיין - אבן חן.
איינשטיין - אבן אחת.
שטל - פלדה.
שמות מהצומח
הסיומות הן בוים או באום, לפי יידיש או גרמנית.
בוים/באום - עץ.
אפלבוים - עץ תפוח.
בוקסנבוים - עץ חרוב.
בירנבוים - עץ אגס.
גרינבוים - עץ ירוק.
טננבוים - עץ אשוח.
מנדלבוים - עץ שקד.
נוסבוים - עץ אגוז.
פייגנבוים - עץ תאנה.
קירשנבוים - עץ דובדבן.
קסטנבוים - עץ ערמונים.
ויינרב - גפן.
ויינטראוב - עינב.
פומרנץ - תפוז.
בלאט - עלה.
גולדבלאט - עלה זהב.
פייגנבלאט - עלה תאנה.
זיסבלאט - עלה מתוק.
זיסאפל - תפוח מתוק.
גרינאפל - תפוח ירוק.
אפלפלד - שדה תפוחים.
בלומפלד - שדה פרחים.
גרינפלד - שדה ירוק.
בלומנקרנץ - זר פרחים.
רוזנבלום - פרח השושן/ורד.
רוזנצווייג - זלזל של ורד.
גרינצווייג - זלזל ירוק.
גרינוולד - יער ירוק.
הרים ועמקים
ברג - הר.
אייזנברג - הר ברזל.
בלומברג - הר פרחים.
ברומברג - הר חום.
גולדברג - הר זהב.
גרינברג - הר ירוק.
הרצברג - הר לב.
ויינברג - הר גפן.
וייסברג - הר לבן.
זילברברג - הר כסף.
זלצברג - הר מלח.
פיינברג - הר טוב.
צוקרברג - הר סוכר.
קליינברג - הר קטן.
רוזנברג - הר ורדים.
רוטנברג - הר אדום.
שטיינברג - הר אבן.
שטרנברג - הר כוכב.
בלומנטל - עמק פרחים.
זילברטל - עמק כסף.
רוזנטל - עמק ורדים.
שמות תואר
אלתרמן, אלתמן - איש זקן (חכם).
ארבייטמן - איש עבודה.
ארליך, ארליכמן - איש הגון.
בוכמן - איש ספר.
ברגמן, ברגר - איש הר.
גוטליב - אהוב אלוהים.
גוטמן - איש טוב.
גליק/גלוק, גליקמן - בעל מזל.
גרובמן - איש כבד/קשה.
הופמן - איש חצר.
הכט - (איש) נשק.
ווסרמן - איש מים.
זיכרמן - איש בטוח.
זיסמן/זוסמן - איש מתוק.
זיסקינד - ילד מתוק.
זליגמן - איש מבורך.
טייכמן - איש נהר.
להמן - איש אחוזה.
ליברמן - איש אהוב.
נוימן - איש חדש.
סירוטה - יתום (ברוסית).
פלדמן, אקרמן - איש שדה.
פרידמן - איש חופשי.
קייזר - קיסר.
קראוס - מתולתל.
רייך, רייכמן - איש עשיר.
שיינרמן - איש יפה.
בעלי חיים
• אדלר - נשר.
• בר, ברמן - דב, איש דובים.
• גנץ - אווז.
• הירש, הירשמן, הירשברג - צבי, איש צבאים, הר צבאים.
• וולף, וולפה, פרקש (בהונגרית) - זאב.
• טאוב, טאובמן - יונה, איש יונים.
• פוגל, פוגלמן - ציפור, איש ציפורים.
• שטראוס - יען.
ראשי תיבות
• ב"ק - בני קדושים.
• ברי"ל - בן רבי יהודה לייב.
• ד"ץ - דיין צדק.
• הלבי"ץ - הלויים בני צדוק.
• זק"ש - זרע קדושים.
• כ"ץ - כהן צדק.
• שו"ר - שוחט ורב.
• ש"ך - שפתי כהן.
• ש"ץ - שליח ציבור.

עלסלמה " אוסט טריק "
06/03/09 07:39
42צפיות
עידן עידנים לא ראינו ולא קראנו את כתיבתך באתר הזה בכל אופן, והנה את באה, וממטירה עלינו, מאמר מאלף ומעניין בנושא כל כך חשוב.

ראשית ברוך שובך, שנית כל הכבוד על המאמר הזה.

אם קיים ספר זה בשפה העברית, אשמח מאוד באם תצייני את שם הספר.

שבת שלום ומבורך.

אלי פילו
אה' ליהו'...
06/03/09 11:42
33צפיות
אש א ח'באר?
הייתי המון במרוקו חזרתי עכשיו אחרי תקופה....אחחחח..הייתי מתה לאיזו הגלייה שלי לשם..
אני פשוט מתה מזה..
זהו..שמעתי שמתחילים פרויקט 50 שנה לאגדיר...שנה הבאה הולכים לציין זאת בגדול..ובצדק..
לכן אוספים בשקיקה כל פיסת מידע...

הרבה זמן אין לי..בין הדגים ללחם בית..אפרופו בית...את שלנו סיימנו בשעה טובה...בארכה משעודה..יצא ...דבארקלה בן פורת יוסף...

והבטחת לרדת דרומה פעם לא??

אדון כנסים אתה...האם יש משהו מעניין באופק??

שלום לשבת..

מה שלומך יקירתי
06/03/09 12:06
34צפיות

יש ויש הרבה מתבשל בשטח שימור מורשת יהדות מרוקו.

ראשית בקשר לאגדיר, יצא לאור לא מזמן ספר מדהים של אורנא בזיז מאגדיר, שהיר סופרת גם, בשם " הגדת אגדיר , העיר ושברה " זה יעניין אותך לבטח, אם לא קראת אותו כפי שאני מכירך.

מתגבשת עמותה חדשה, שכבר היינו בכנס הייסוד שלה " זוהר - עמותה להפצהת מורשת יהדות מרוקו " בראשותו של אריק דלוייה, וחברים בה מיטב המוחות מכל העולם של יהדות מרוקו ( מוחות - לא כולל אותי, אני שמה מחלק תה וקפה ). יש כנס במלון שרתון מוריי ב - 19 למרס בשעה 16.00 אם את מעוניינת אשלת לך חומר בנידון.

ממשיכים לכתוב, עוד ספר ועוד אחד, תבארק אללאה, וזה עדיין לא מספיק.

שמח שדברים קורים וזה הולך לכיוון חיובי.

ברוכה הבאה ושבת שלום.

לייהו
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום