לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום תרבות מרוקו
אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה

אודות הפורום תרבות מרוקו

אהלן וסאהלן וברוך הבא ביקום, לפורום תרבות מרוקו. כאן המקום המאפשר לנו להתחבר לשורשים הנפלאים ולדבר עלההוואי המרוקאי המופלא והקסום.נדבר כאן על התרבות והמסורת העשירה והנפלאה של יהדות מרוקו, על בית אבא ואמא, על פולקלור מרוקאי, על מנהגים ואמונות, על "תרופות סבתא", נספר סיפורים ומעשיות ששמענו, נחליף מתכונים, על המוסיקה האותנטית והמיוחדת, על טקס החינההמסורתי, המחמם והמשמח כל לב אנוש מכל עדה. נדבר גם על מרוקו, נופיה ואנשיה. כל מי שנולד או טייל בה, מוזמן לספר במילים ותמונות. כל מי שמתעתד לטייל, מוזמן לשאול. כאן המקום לפגוש אנשים, לשוחח על שורשי האהבה, כילידי דור שני ונכדים, להורים, לסבים וסבתות ילידי מרוקו.על ההורים שלנו שדרכם הציונית הביאה אותם לארץ ישראל-ארץ הקודש.בני כל העדות מוזמנים לרב שיח איתנו, לשמוע ולהישמע.וכמובן באהבה ובניחוחות ובחמימות האופיינית לתרבות מרוקו. בלמחבא ובסלאמא ובל-פרחא או בל-סחא....עלמה ושרונהה

שאלה לכל באי הפורום.
18/01/2009 | 08:27
26
2

לפי מיטב זכרונכם, האם ידועים לכם מקרים, בהם היו "מורות" באם הבנים?. בידוע כי בתי הספר של "אם הבנים", היו בעיקרם דתיים.. אנא, תבדקו, כי אני לא מצאתי "מורות" באם הבנים בכל ארץ מרוק, חוץ מהעיר ספרו.
חשוב לי לדעת, כדי להשלים "סיפור" מרוקני, לתעד את תרבות מרוקו.
תעזרו לי, לדעת אם כן, ואם לאו.
בבקשה! אין לי אפשרות להכנס לאתר קוסקוס "המתנשא", ואני לא יודע למה, כדי לשאול שם את השאלה. (אני מודה, כי יתכן ואין אני מבין ויודע איך בנוי אתר קוסקוס, איך ניתן להכנס אליו. מילא, אני מרוקני מצוי ולא הרבה רצוי).
אנא! האם היו מורות בארץ מרוק, בבתי הספר "אם הבנים" ?.

בן תרבות
18/01/2009 | 08:37
1
בן תרבות??????????????????????????????????????????????????????
איזה תרבות?  אם אפשר לשאול, אחרי ששלוש שנים לא נכנסתי לכאן.
סליחה שהפרעתי את מנוחת תרבותכם - בני תרבות
18/01/2009 | 08:41
5
2
אני מעתיק את הודעתך המתנשאת לקוסקוס על מנת שידונו בנושא ומאיזו תרבות באת..
שוב סליחה על ההפרעה.
אבני העיקר ש.......
18/01/2009 | 10:13
3
2

  העיקר, שתהיה לי תשובה לשאלה: האם בבתי הספר "אם הבנים" בארץ מרוק, היו מורות ולא רק מורים.. ??.
  תעשה לי שרות אישי בבקשה!. על העערות שלך, אין טעם להגיב.

  
מצדיעה לך על הסובלנות
18/01/2009 | 11:10
2
2
אם אני זוכרת, אז הודפי שהיה פה חבר פורום, למד ב"אם הבנים".

אז הודפי איש יקר, אם אתה צופה בנו, אשמח אם תענה לשאלתו של בן תרבות
שרונה היקרה פוקדת; אני מתייצב!
18/01/2009 | 15:47
1
1
על שאלת בן-תרבות אשיב:
ב"אם הבנים" של פאס, ובימים בהם אני למדתי במוסד הזה, היתה מורה אחת בלבד בשם גב. דנאן. היא לימדה צרפתית בכיתה ה"גבוהה" ביותר ושממנה עברו התלמידים לבית-ספר "אליאנס" או לישיבות בגיל 10-11.
במוסד "אם הבנים" היו רק בנים שלמדו בעיקר לימודי קודש ומעט חשבון.
המסקרן הוא שהוא הוקם בעיקר בזכות הנשים דווקא מערי פאס וספרו.
תודה לך הודפי איש יקר
18/01/2009 | 21:34
1
משה אבני?
18/01/2009 | 11:07
אתה לא מפריע וטוב לראות אותך בינינו.
על מה ולמה תלין?
האינך חלק מתרבותנו?

מאחלת לך בריאות ואורך שנים
בן תרבות היקר
18/01/2009 | 16:49
1

בהכירי את הודפי הלא הוא פנחס לפאסי חקיקי ( חאיאי ), וכבוגר ידוע של אם הבנים, הרי שתשובתו אכן מדוייקת ואמינה. מידיעה של חבר מקזבלנקה, לא היו מורות באם הבנים ולמדו שם רק בנים.

בכל אופן אבדוק עבורך בכתובים שלי.

בברכה
אלי פילו
מתוך ספרו של רפאל בן שמחון....
18/01/2009 | 17:01
1
1


" יהדות מרוקו - הווי ומסורת "

אם הבנים ספאס, אשה דגולה, הייתה מרת זהרה סמחון, רייתו של רבי מימון אבן דנאן ז"ל בעיר השכנה פאס. היא כיהנה כנשיאת אם הבנים, והייתה אחת הנשים הצדקניות של הקהילה.

כמו במכנאס, כן גם בפאס, נוסדה חברת אם הבנים על ידי נשותיהם של נכבדי הקהילה, והמשפחות המיוחסות והעשירות. כל מטרתןן הייתה לשנות את שיטת החינוך שהייתה נהוגה בחדרים, לשפרה ולהעלותה לרמה מקצועית גבוהה, להכניס אירגון ומודרניזציה ללימודי הקודש, מבלי לפגוע במסורת הטבועה ביהודי המרוקאי.

אם הבנים בצפרו.
בעירצפרו, הייתה אשת חיל אחת בדמות " מלכת " אסתר אלבאז, נשיאת אם הבנים ורעייתו של מר רפאל בן סמחון שהיה יושב ראש הוועד של החברה. מוסד אם הבנים בצפרו קיבל גם הוא את דחיפתו הראשונה מהנשים.

לא מצאתי, נכון לרגע זה, איזכור של מורות בחברת " אם הבנים ".

בספר ישנם עוד סיפורים על מחנכות ונשים שעסקו בחינוך מערים אחרות, אם זקוק לך הדבר, אשמח לשכתבו עבורך.

בברכה
אלי פילו
תודה לך אלי וכרגיל תרומתך באה לידי ביטוי
18/01/2009 | 21:35
בכל דף בפורום הזה.

תבורך
טבב בז' מינו
18/01/2009 | 17:29
2
שלום חברי פורום תרבות מרוקו אני מעוניין לדעת האם יש בפורום חברים מהדרום הרחוק כוונתי לירוחם /דימונה
שלום לך mishaali וברוך הבא לפורום
18/01/2009 | 21:39
1
שאלתך קשורה לפרטים אישיים של החברים,
לא כולם מציינים זאת, מי שירצה יגיב לך.
אני בכל אופן מהצפון הרחוק - חיפה.
תודה לכם - לא סתם שאלתי.
19/01/2009 | 05:29
1

  בוקר טוב!
  תודה מקרב לב!
  ידעתי פחות או יותר, אך רק רציתי לוודא. זאת משום שאני כותב סיפור בנושא, כי באם הבנים דהעיר ספרו, היו כן מורות, אשר לימדו אותנו "ערבית" בעיקר. בעצם, זה סיפור "משפחתי", לקראת כנס "משפחתי" אותו המשפחה הענפה שלנו, מארגנת. אני לא יודע, אם הבנים דהעיר ספרו, מאפיין את "אם הבנים" דכלל ארץ מרוק, אך בכל זאת, להוסיף עוד נדבך בתמונה הכללית אודות מערכות החינוך שהיו לנו בעיר. ושוב, משום: "והגדת לבנך".
אני מתפעם, מהענין הרב, אותו מגלה "הדור" הצעיר בשורשי הוריו. (לבושתי ולבושת "עשרת אחי", אשר בזמננו כשהיינו צעירים, התביישנו "בתרבות" שלנו, ודחקנו אותה פנימה. משום, שרצינו להיות "שייכים" לדמות "הצבר" המיתולוגית. גם ביוצאי אירופה, היתה תופעה דומה, אם כי, הם פחות ופחות).
בברכה!

מצורף קישור שיקל עליך לקבל תשובות ישירות מ
19/01/2009 | 08:42
אתר קוסקוס, יש 73 עמודים ,גלול וחפש את מבוקשך.
מחילה אם פגעתי בכבודך, מה שאומר עליל ועלי : מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, גם אם הוא אתר אינטרנט מתנשא
כתובות אינטרנט מצורפות:
האים היו מורות באם הבנים
20/01/2009 | 09:43
בשנות הארבעים
כן היו מורות וגם מורים  לצרפתית ולחשבון בהתחלת אם-הבנים למדו צרפתית 4 שעות ביום ,היה מורה להתעמלות ולספורט
אחר-כך הלכו והפחיתו בצרפתית עד שעה ביום
הכתיב שלנו היה כתב רש'י עד קום המדינה ,עברנו לכתב הנוכחי
שקראו לו כתב אשכּנזי, בהתחלה פרוש התורה בערבית ,אחר כך בעברית למדנו עברית על בוריה לפי כללי הדקדוק ,למדנו
פעלים,גזרה, שורש,בנינים,כללי  שוא נע ושוא נח ,פיסוק , וטעמי-המקרא,כללי  ב'ג'ד כ'פ'ת ,ועוד ,היתה מורה מספרו הבת של רבי עמרם זייני ונישאה למורה אחד,

אבו להאנא
האים היו מורות באם הבנים
20/01/2009 | 09:45
7
בשנות הארבעים
כן היו מורות וגם מורים  לצרפתית ולחשבון בהתחלת אם-הבנים למדו צרפתית 4 שעות ביום ,היה מורה להתעמלות ולספורט
אחר-כך הלכו והפחיתו בצרפתית עד שעה ביום
הכתיב שלנו היה כתב רש'י עד קום המדינה ,עברנו לכתב הנוכחי
שקראו לו כתב אשכּנזי, בהתחלה פרוש התורה בערבית ,אחר כך בעברית למדנו עברית על בוריה לפי כללי הדקדוק ,למדנו
פעלים,גזרה, שורש,בנינים,כללי  שוא נע ושוא נח ,פיסוק , וטעמי-המקרא,כללי  ב'ג'ד כ'פ'ת ,ועוד ,היתה מורה מספרו הבת של רבי עמרם זייני ונישאה למורה אחד,

אבו להאנא
יש לנו לוי, כעת גם כהן...
21/01/2009 | 18:35
6

מה שחסר זה רק מניין, ואני שאול אתכם, האם בעת מצוקה, ניתן יהיה להשלים את המניין עם שרונה, או שמא בשל היותה מנהלת, הרי שניתן לחשבה כשתיים.

ערב נעים לכם.

לייהו ( אף פעם לא רציני )
בנושא המניין
21/01/2009 | 21:52
5
1
אם קדוש מתאים למניין אז אני בפנים
הצלתני ידידי
22/01/2009 | 09:48
1
1
אני בקושי אחת, אז שיחשיבו אותי לשניים?
זה "רב וכבד מכתפי הדלה"

התקבלת
מניין
22/01/2009 | 18:49
תודה, שמח להיות בחברה כה טובה
אם המנהלת מסכימה, מי אני שאתנגד
22/01/2009 | 19:41
2

התקבלת ברצון רב רבי קדוש

לייהו
שלום ידידי אדון פילו
22/01/2009 | 20:52
1
מקווה שזיהית אותי
מכלוף קדוש
ם כך ידידי הטוב והנערץ.....
22/01/2009 | 21:05

אתה לבד שווה כמה מניינים.

אוהב אותך עד מאוד.

שבת שלום.

לייהו פילו
כן היו מורות
20/01/2009 | 16:42
1
בקזה
היו מורות לצרפתית, ולחשבון , היה מורה להתעמלות ולספורט ,בהתחלה היה 4 שעות צרפתית ,בסוף היה רק שעה אחת ביום
וברוך הבא לפורום
20/01/2009 | 20:22
מורות באם הבנים
27/01/2009 | 14:27
אכן בפאס היו מורות
הגזזת דהעיר ספרו, זיכרון לקוי של נער מטופל.
17/01/2009 | 08:27
5
12


  ככה, בפתע פרצה "הגזזת", בעיר ספרו, דארץ מרוק, בשנות , 1958-1956 לערך. מי ידע בימים ההם, מה היא בכלל המחלה הזו?. עוד יותר, אני שואל, האם הגזזת, פרצה בעיר ספרו, רק בין היהודים?? כי, לפי מיטב זכרוני הלקוי, הערבים, לא טופלו. האם הגזזות, מחלה יהודית בלבד?. יתכן, ולערבים לא היה איכפת כלל וכלל מהמחלה הזו. יתכן. אך, שאלתי עומדת במקומה.

מהומה וחרדה פרצה בכל העיר, רוב ההורים שלחו את ילדיהם, להקרנות בעיר "פאס" הגדולה. המוניות והאוטובוסים, עבדו שעות נוספות, בין העיר פאס, לעיר ספרו, הקרובות זו לזו. המוניות והאוטובוסים, היו בחינם, כנראה מומנו ע"י פרנסי הקהילה.
הסבתא שלנו "אמא וורי" (כתבתי עליה בפורום), הלכה ובאה עם הנכדים, יום יום. ביניהם, היינו פינחס ואני ניסים. מכל המשפחה הגדולה שלנו, רק פינחס ואני, היינו "פגועי" גזזת. זה כבר, כשלעצמו מתמיה. כמו כן, הבנות בעיר ספרו, רובן, כנראה היו מחוסנות, להוציא כמה מעטות, בטלות בשישים.

לאחר מכן, בא הטיפול הממושך והכואב. הטיפול התחיל במשחה לבנה ומסריחה, ת"ק פרסה, עד שכל השיער שלנו, נשר. אני זוכר, כי היה מגרד לנו בראש. אחי ואני, היינו מורידים את התחבושת זה לזה, מושכים את השערות זה לזה, כדי להפטר מהם, ומחזירים את התחבושת המסריחה. כי בכל מקרה, השערות נשרו מאליהם. לאמא שלנו, היו ארבע תחבושות, כאורכו של הנילוס, והיא היתה מכבסת ותולה, באותם הימים. כמו שהיו עושות האמהות האחרות. נס גדול, כאשר אותה תחבושת, היתה מונחת לראשינו, וראשינו לא התכופפו מהמשקל, של נערים.

ויהי, אחרי שהשער נשר כולו, החל הטיפול שהיה ממושך וכואב, כשלושה חודשים לערך. יום אחד, "טינטורה" (נוזל חום ירוק על השיער) ויום אחד, משחה שקופה, להבדיל מהמשחה "הלבנה" הקודמת. ביום של המשחה, הלכנו עם תחבושות על הראש, ביום של הטינטורה, הלכנו קרחים עם כיפות. אחד הקוריוזים הזכורים לי מהימים ההם, המורים היו מכריחים אותנו להניח "כיפה" על הראש, גם ביום בו ראשינו היו עטופים בתחבושת. מה שנקרא ביהדות, "חומרא דחומרא", של עניות.
אך, שלוש "אחיות" מקסימות היו מטפלות בנו, יום יום. לא נגעלו מאתנו. טיפלו בנו במסירות מפליאה. היינו בוכים הרבה במרפאה, במיוחד כאשר היו תולשות לנו, שערות "חולות" בפינצטה. הנחמה היחידה הייתה, כי ראשינו המופקרים, היו מונחות על ברכיהן החמות. לפעמים גם, היו מחבקות אותנו אל זרועותיהן, עם הסרחון שלנו.
היה ילד אחד, אשר היה יום יום, זועק ובוכה "טינטורה, טינטורה, טינטורה", משום שלא סבל את התחבושות. והיו האחיות, נותנות לו סוכריות, כדי שיאמר: "טינטורה, טינטורה, טינטורה". היה מעורר בכי, וצחוק יחד. (שמו של הילד, שמור בזיכרוני, ואין טעם לפרסם).

אחרי כשלושה חודשים, צמח לנו שיער לתפארת העיר ספרו. שיער בריא, אשר נושר במשך הזמן והגיל, כדרכו של הטבע. לא אחי ולא אני, לא היינו מודעים "לנזקים". גם עכשיו, אין אנחנו מודעים.

עוד קוריוז – אחרי שהסתיים הטיפול, היינו ממשיכים לבוא אל האחיות המקסימות, שימשיכו לטפל בנו, בלי כל סיבה. סתם, לקבל מהן חיבוק. המרפאה "היהודית" בעיר, היתה קרובה ומשיקה לבית הספר, "אם הבנים".

*הסיפור, הקצר, הוא רק "טיוטה" בלבד. חסר ומחוסר. הסיפור הוא רק חלק מסיפור ארוך ומפותל, הנרקם אצלי למגירה*.
לכבודך ידידי הטוב, בן תרבות
17/01/2009 | 11:05
2
ראשית לשאלתך בקשר לאם הבנים, אבדוק עוד הערב, ואשיב לך כפי שצריך.

אחרוג הפעם ממנהגי ואפרסם כאן לכבודך, את רוח הדברים אותם נשאתי בכנס שנערך באוניברסיטת ירושלים בפני קהל לא מעט, ביניהם, חוקרים, דיקנים לשעבר של האוניברסיטה. זהו מסמך שכתבתי על מנת שישמש לי כנקודת מוצא לדבריי שם. זה לא תואם בדיוק רב את אשר אמרתי שם, אך אם תרצה, ידידי הטוב, אשלח לך במייל שלך, את דבריי במעמד זה.

מודה אני שנרגש זו מילה קטנה,לתאר את אשר הרגשתי באותו מעמד מכובד, למעט ההפרעות של הקשת המזרחית, אשר " התנדבה " להופיע בכנס זה ולא על ידינו, הדיון היה מעמיק ורציני, להלןן רוח הדברים :

יש לציין כי לא ערכתי את הדברים בכלל, ואני מביאם כאן לראשונה לכבודך ולכבוד כל מאן דבעי אשר רוצה להעשיר את ידיעותיו בנושא הגזזת.

ערב טוב , כבוד חברי פאנל, משפחתי, חבריי, קהל נכבד
הרעיון לערב זה, נולד כאשר נטלי גבעון פנתה אילי ובקשה עזרה בנכי הבירוקטיה
של המרכז לנפגעי הגזז. ואז העלתה היא את רעיון הכנס למען הפצת נמודעות לנושא זה.
ראשית אני מבקש להודות לנטלי על הרעיון
לדינה הצלמת אשר עושה זאת בהתנדבות
למר חיים מלכה הסופר
ליפה בנוז על עזרתה בהכנת הכיבוד
למר אשר כנפו
לידידי יגאל אסף
ולכל מי שנתן יד להכנת הכנס הזה
כמובן תודה גדולה לאוניברסיטת ירושלים


הקראת השיר, ריצתו של העולה דנינו

שיר מדהים שלבטח מוכר לכולם, אשמח ללהביאו כאן, שיר מצמרר ביותר, ואכן היו גם אז צדיקים בסדום.


רבותיי איני יודע איך אלטרמן היטיב בשירו זה, לצייר תמונה מדויקת, כאילו היה נוכח בעת ה" מבחנים " אותם ערכו לנו לפני העלייה ארצה.
רבותיי ( הגברת הקול ) ריצתו של העולה דנינו משירו של אלטרמן, הינה ריצתם של כל העולים מצפון אפריקה בכלל וממרוקו בפרט, זהו תיאור המקרה, משפחות שקטות חומקות בסתר, אלו שקיבלו אשרה להכנס ארצה, ומאידך משפחות שסורבו לעלייה, עקב קריטיריונים דרקוניים וסלקטיבים מצד ממשלת ישראל, כמעט פה אחד ויותר מזה.
זוכר אני את אבי עת חזר ממשרדי העלייה, לאחר שהודיעו שהוא מסורב עלייה, מנסה הוא לשכנע את אימי שכן יכול הוא לעבוד כמו כל אחד, וזאת לדעת, לפי החוקים של הסלקציה, אשר יושמה במלואה כלפי יהודי מרוקו מסיבות רבות, מעל לגיל שלושים חמש נחשב האיש כזקן.


ב1995 נכנס לתוקפו חוק לפיצוי נפגעי הגזזת, הדבר הובלט בכל העיתונים, בגודל ובמקום שמעטים מאיתנו מגיעים לדפים אלו
אך בדרך לא דרך היגיע ה הידיעה להרבה אנשים ואנוכי גם התייצבתי בפני הוועדות הראשונה.
זה הולך ככה, ועדה ראשונה, ועדת מומחים בראשותו של שופט, קובעת אם בכלל התובע, עבר הקרנות, שאלות סתמיות על הגיל המדוייק וכו.. לך תזכור אחרי חמישים שנה באיזה תאריך עברת את הטיפול בין אם היה הדבר מוצדק או לא ( הגברת הקול ) וזאת לדעת רבותיי, חייבים עדים חיים, כמה אירוני הדבר, שמבקשים עדים חיים אחרי חמישים שנה, אין לך עדים יש לך בעייה, לך ופתור אותה לבד[ואכן אחרי זמן מה קיבלתי הודעה מהמרכז בתל השומר על שם שיב"א מקום בו נמצא המרכז לפיצוי נפגעי הגזזת, שמאשר דבר קבלת טיפול בהקרנו- האם הייתי צריך אישור/הוכחה שעברתי את ההקרנות?, ועל זה אין עוררין, תודה רבה לכם רבותי חברי הועדה.ניתן היה להציץ ברשימות במקרה שלי בארכיון המדינה על מנת להווכח שאכן היה הדבר, או אולי אני שמי מופיע בקובץ מודן המפורסם, אשר כמה שידוע לי מכיל אינפורמציה רבה אודות הטיפול בגזזת ובהקרנות



רי לא זכינו לקבל שום מסמך המאשר זאת , רק את זה אני מבקש לדעת, האם הייתי באמת חולה או קורבן למדיניותו האפלייתית של ד"ר שיבא אשר נלחם בחירוף נפש כנגד העלייה ממרוקו, אשר רופאי האמון אשר מינה סתם יום אחד בהיר החליט הוא לא לחתום על תוצאות הבדיקה, וזאת לדעת בלי אישור רופא האמון, לא ניתן להעלות איש ממרוקו.
ד"ר שיבא לקח על עצמו ובכוח ניתן לומר, את הסלקציה הרפואית וגם הסוציאלית, ממתי משרד הבריאות עוסק בנושא זה, , וכבר אמר מר יצחק רפאל, " על הפירוש הרחב שנתן משרד הבריאות לחוקי הסלקציה, הוא פירוש חבלני, משרד הבריאות אף הרחיק לכת כאשר הקפיד על העלייה הסלקטיבית מטעמים כלכליים בארך ד"ר שיבא בתשובה לד"ר מתן " לידיעתך אנו מתרבים ל20000 מחוסרי עבודה, גשם אין, אין משכורות, הפשעים המבוצעים על ידי אחינו בני ישראל מתרבים, לכן העיקרון של הסלקציה בעינו עומד "( גנזםך ג/4247 מה 26 למרץ 1953 הנה כי כן מרופא,ומנכ"ל, גם דואג למצבם
הסציאלי, וגם עוזר לשר האוצר, אכן איש מוכשר ד"ר שיבא, או חברים כמה אירוני הדבר, שהמרכז הזה, נמצא במקום על שמו של גדול המתנגדים לעלייה ממרוקו ואולי הגדול מכולם, ניתן לכנותו המוביל הלאומי בנושא , אך הוא לא היה לבד ,אשר בהתנהגותו טען שהעלייה ממרוקו מסכנת את עתידו של עם ישראל כולו, יען כי עלייה לבנטינית ונחשלת זו, מפרה את האיזון הדמוגרפי, פחדם של כל מנהיגי האומה כמעט ללא יוצא מן הכלל, אין המקום הזה ראוי להקרא על שמו של ד"ר שיבא.


ד"ר שיבא, אם אי שם במקום שאתה נמצא כעת שומע אותי, רוצה אני לעדכן אותך בכמה עובדות, מאות בשנים לפני בואך לעולם, עלייה לבנטינית זו כבר הגיעה לארץ הקודש, ולא, לא סיכנה את עתידו של העם היושב בציון, את יפי הבלורית והטוהר, עלייה זו הקימה למעלה מ130 יישובים ברחבי הארץ.
זימון לועדה שנייה שמורכבת מרופאים בעיקר
ד" חבקין עופרה-יו"ר הועדה
ד"ר חגית מץ- מומחית למחלות עור ומין
ד"ר משה קליאן –פסיכיאטור
ד"ר לדמן זאב-נוירוכירולוגיה
מיותר לציין שכל הבדיקה אשר חורצת את הדין אורכת כשתיים שלוש דקות, לאחר שאלות סתמיות שנחזור אליהן מאוחר יותר, בדיקה " מעמיקה " של הראש , שואל יו"ר הועדה האם יש לך מה להוסיף, ואז אני פותח במונולוג של כעשר דקות, שלא תומלל כולו, אלט הדברים הרצויים להם, ביקשתי וקיבלתי את צילום חוות הדעת אשר הגיעה כחודשיים אחרי הופתי בפני הועדה.



ואצטט רק את חוות דעת הפסיכיאטריה, לאחר שהד"ר המכובד בדק אותי שעות על גבי שעות, כותב לי הוא, נראה כפי גילו, תודה רבה, הופעה מסודרת, שוב מחמאה היה כדאי לבוא, בהכרה מלאה, מודע צלול, מסביר את עצמו היטב ובצורה קולעת, עונה לענין, לא נצפו הזיות, ממוקד. רואים אתם מי מכם היה מרעיף עלי מחמאות כאל ואחרי חמישים שנה, זוכה אני למבול של מחמאות, שאפילו בעל בסטה בשוק היה מבחין במה שהבחין הפסיכיאטר המכובד, אבל מכובדי, ואיך בדיוק רצית שאופיע, על כסא גלגלים עם אינפוזיה, מבטא מרוקאי מובהק, חצאי משפטים מבולבלים וחולצה בחוץ ולא מגולח, לא אדוני איני זקוק לרחמיך, קודמך עשו מספיק, כעת אני רוצה רק את האמת, איני זקוק לפיצויים שלך או של המדינה, הרי תפקידך הוא לבלום את אלו אשר באו לנשל את המדינה מכספה בטענות שווא שאין להן שחר מדוע לא שאלת איך האיש הממוקד והמפוקס היה כאשר הובל על ידי אימו כמצוות הסיונים, כך אנו מבטאים בערבית יהודית מרוקאית את הציונים, שליחי העלייה, והרי ידוע לכל, שמה שהסיונים מצווים רק טוב, הרי לא יתכן שיהודי יפגע ביהודי, שליחי ארץ ישראל מלאכים הם, הרי רוצים לרפא את המחלה, וגם לשלוח אותנו לארץ הקודש. עם ישראל במתן תורה אמר נעשה ונשמע, יהודי מרוקו הרחיקו לכת ואמרו נעשה ונעשה לא צריך לשמוע, הכל לטובה.

.
חלק ראשון המשך יבוא
חלק שני
17/01/2009 | 11:07
1
12



כאשר דחו אותנו בפעם הראשונה מסיבות של גיל, יום אחד הופיעו הסיונים אצלנו והודיעו לנו לבוא מיד למשרד, כמצוותם שוב, אבי מתייצב שם, ונאמר לו מה שנאמר כמעט לכל עולי, אנו רוצים להעלות אתכם ארצה אך יש בעיה קטנה אחת, שלושת ילדיך חולים הם, אליהו העומד בפניכם היום, שולמית צעירה ממני כשנתיים וחצי ואחי יוסך חמש שנים צעיר יותר, והוא עוד לא בן חמש, רבותיי ילד בן חמש הולך לעבור את הנורא מכל, לבדו בחדר בלי קולה הרגוע של אימא ובלי ידה המלטפת, ככה ראשית התנייה יש טיפול יש עלייה אין טיפול אין עלייה, לא בדיקות לא מסמכים בוודאי שבלי מסמכים הרי מה כל המאבק של ילדי הגזזת אם לא פיסת נייר אשר תעיד על מה שעוללו לך, הכל עמוק אי שם באדמה או בקבצים שונים.



וכל אימי שתחייה, מצאה את עצמה מובילה אותנו אחד אחד , כל אחד בתורו למקום שנקרא אוזה, יודעים מה האירוני בדבר, O.S.E  ראשי תיבות של oeuvres de secourt des enfants פעילויות למען הצלת הילדים, ממה רצו להציל אותי, מ350 עד 600 ראד של קרינה, אשר אף לא אחד בדק מה ההשפעה שלה באותם הזמנים, אמת צריכה להאמר, בפני יש מסמך אשרפורסם במאי 1956 של paul m crossland M.D   ובו הוא כותב כך
Most authorities condider 300-350 roentgens in air to be the minimum dose which will produce temporary epilation when the Keinbock-Adamson five points technique is used
יומרו החכמים רואים אתם הרי נהגנו כשורה, הלכנו בדיוק לפי הידוע אז, אמת ויציב אך השאלה הנשאלת מבחינתנו אנו הנפגעים, האם הדבר באמת היה נחוץ, האם נערכו בדיקות מקדימות, האם נלקחו בחשבון התוצאות ההרסניות של טיפול זה, נאדה רבותיי, לא דובים ולא יער, שיבא החליט רופא האמון מבצע, רבותיי רופא האמון היה רק במרוקו ובתוניס, משמעות הדבר חייב אותו רופא לבצע בדיוק רב, את שאר ציווה אדונו ואדון כל העלייה,הגדיל יותר מכולם, ד"ר מתן אשר פשוט נקב בשיטה שב ואל תעשה, הרי ללא אישור הרופא, לא ניתן לשלוח עולה ארצה, הוא פשוט לא חתם על האישורים שהוגשו לו, כאשר מר יהודה ברגינסקי, ראש מחלקת הקליטה, עת ביקר במרוקו, שאל את הרופא המכובד מדוע אינו בודק וחותם, ענה לו הרופא, שליחו של שיב"א " סבורני שכל היהודים פה לוקים במחלות שונות ואין כל טעם לערוך להם בדיקות רפאויות,אני חושב שאין להעלותם לישראל, הם אינם יודעים ואינם יכולים לעבוד, וכל תועלת לא תצמח מהם,עמוד  מס 25 מספרו " גולה במצוקתה " הוא אומר שמה עוד דברים חריפים יותר, אך אמנע מלצטט אותם,ואכן רופא זה הוחזר לארץ,יהודה ברגינסקי שלאורך כל הדרך התנגד לחוקי הסלקציה אומר, הוא, לא אני רבותי בספרו גולה במצוקתה, " היה ברור שלפנינו אוייב ויש להפסיק מיד את פעולתו "בהזדמנות אחרת אמר מר יהודה ברגנסקי, " עד מתי נסתיר את בעיית יהודי צפון אפריקה, אילו היה זה עניין של יהודי רוסיה לא היינו עוברים עליו בשתיקה ",  רבותיי זה זועק לשמיים, רופא אשר מועל בתפקידו ובשבועתו, לא נורא הדבר אלו רק עולים ממרוקו נחזור  למתנגד הגדול ביותר של העלייה ממרוקו, בעצם רבותיי, אנו מידי פעם מדביקים סופרלטיבים לאיש זה או אחר, אך איני יודע אם בהתנגדות לעלייה או בתמיכת העלייה הסלקטיבית יש סופרלטיבים, כמעט כולם התנגדו לה בצורה זו או אחרת, הוביל את הקו הזה, מר לוי אשכול לימים ראש ממשלת ישראל, ראש ממשלת ישראל רבותיי, שתחת אחריותו היו גם האזרחים אותם דחה בשאט נפש, להם לא נתן תקציב לעלייה גם כשלא הייתה עלייה בכלל מלבד ממרוקו אותם כינה ראש ממשלת ישראל " פסולת אדם " " חומר אנושי קלוקל אצ"מ 947  100S    כשסירבו יושבי מעברת כפר סבא להתפנות, אמר אשכול " עליכם לדעת שאנשים אלה נוחים המה בסכינים, יש לירות מסביב על מנת לאיים עליהם במקצת אצ"ם 945 .
יהדות מרוקו מודה לך אדוני ראש הממשלה, איש אציל אתה , מזלנו שלא נתת הוראה לירות בהם ישירות ולא רק מסביב, ועל כך תודתנו נתונה לך.



אלו היו רוח הדברים בימים ההם, אין הנייר יכול לסבול את התחייבויותיהם של כל גדולי האומה, למן הזקן ועד לאחרון הפקידים.
ולכן אין צורך לערוך בדיקות, איך קרה הדבר שהמתנגד הגדול הזה שיבא, הסכים פתאום להעלות ארצה יהודים ממרוקו, ועל זה יש מספיק תיאוריות שעליהן לא נוכל להרחיב בכנס מכובד זה, השאלות הן רבות אך התשובות מעטות המה.



וכך הובילה אותנו אימי למרפאת אוזה, הגענו למקום הזכור לשמצה, ניגשה אחות והובילה אותי לחדר מלא מכשירים אותם ראיתי בפעם הראשונה בחיי, אימי בתומה רצתה ללוות אותי פנימה, אך ברור הדבר שנאסר עליה, וכך ישבה היא לבדה על ספסל, ויודעת בבטחה שילדה הבכור, בידיים טובות.
חלק שלישי
17/01/2009 | 11:11
2
העניין מתחיל בסימון הראש והמקומות המיועדים להקרנות, זוכר אני איך סימנו את ראשי בגיר, הרכיבו עליו מכשיר עם ברגים, הדקו שינו שם, משהו שדומה לאלה המוצאים להורג במכת חשמל, האחות יצאה מן החדר, אם מטעמי ביטחון, או שידכה בדיוק מה היא הסכנה הנשקפת למוקרן, ראו איזה פלא לא כאב לא צרב, לא צעקתי והכל עבר בשלום.

תארו לעצמכם, ילד אני הייתי גדול יחסית עומד לבדו בחדר אפל עם אחות, ואינו יודע דבר, רוקא הוא אימא, ואין אימא, לא בכי ולא תחנונים שאני רוצה את אימא לא הועילו, אין מי שירגיע ואין ידה המלטפת של אימא.

חזרנו הביתה שמחים שזהו הכל הסתיים, אימי שואלת אם כאב ואכן עניתי שלא.




לאחר זמן מה, איני זוכר בדיוק למען האמת, החלו הבחילות בהתחלה ולאחר  מכן ההקאות  בלי סוף, וזה עוד לא הכל, אט אט החלו השערות לנשור ולתפוס מקום קבע על הכרית עד שבוקר אחד הכרית מלאה היא ובמקום הבלורית הנערית במקרה שלי, שער מדולדל וקרחות פה ושם, כשיצאנו מן ההקרנות האחות שידעה מה עומד לקרות, כבר הזמינה לנו טור ליום מסויים יען כי את התהליך הכירה היא היטב.

לאחר זמן מה הוזמנו להמשך הטיפול, ואז כבר ידענו שמדובר במקינה כך כינינו את הטיפול בשעווה.


התייצבנו כפי שנתבקשנו, וכרגיל אין האימא מורשת להכנס לתוך החדר והיא יושבת לה בצד ומחכה בדאגה, הטיפול מתחיל, גילוח ראש מוחלט, ואינך יודע מה עושים לך במראה לא נתנו לך להביט, לאחר הגילוח, באה מריחת השעווה החמה זה עדיין לא נורא, כמו בסרט נע, מזיזים אותך בצד, הבא בתור ילדים.
לאחר שהשעווה התקררה כפי הצורך, בא השלב הנורא מכל, כאשר אני חושב על אחי בן החמש עובר את התהליך הזה, אני אומר, לא אשכח, לא אסלח אדרוש את סבלי ממי שעשה זאת, ודרך אגב אין הועדה בכלל מתייחסת לסבל הנפשי, לבטח לא ראו את יהודי הכפרים אשר הובאו לעיר הגדולה ונקרעו ממשפחותיהם, רוכזו במחנות, תלויים המה בחסדי הקהילה, כל הסביבה זרה להם, אין להם לא את החמור, לא את התנור המיוחד לאפיית פיתות, ולא דבר אשר גדלו עליו, מעדות אישית אומר לכם, שהיו מקרה התאבדות שנבעו ממצוקה נפשית של יהודי הכפרים האלו, האחות יושבת לה על כיסא, אני על הברכיים ראשי בין ברכיה של האחות מוחזק בחוזקה שלא אוכל לזוז, מתחילה היא מלמטה מאחורי הראש, ואז רבותיי, שולפת היא ומקלפת היא את השעווה בבת אחת, איני יודע כיצד לתאר זאת, זר לא יבין את זה, ובועדות השונות הם אינם בכלל מתייחסים לזה, זהו דבר שולי דבר של מה בכך.




האחות נאמנה היא לעבודתה, בודקת היא את הראש שמא כמה שערות סורוות אשר מאנו להפרד משורשיהם אכן נמצאים, העור חלק כמו של תינוק שאך זה נולד, ואכן יש כאלו שערות, לוקחת היא פינצטה ותולשת בכות את השערות, עוד כאב בל יתואר, וכל נגיעה בעור העדין גורמת לפציעה ודם, ואין קולה של אימא המרגיע וגם לא ידה המלטפת. לבדך ניצב בחדר, ורואה איך הבא אחריך או זה שהיה לפניך עובר את הטיפול המסור של האחיות.

ואז בא הרגע הנעים בכל התהליך הזה, והוא מריחת המשחה בצבע כתום כזה, משחה גואלת, משחה נעימה קרה , גם אם פה ושם קצת נופל על הפנים לא נורא, אין מי שינקה, מדביקים על הראש כמה גזות, לא תחבושת מסודרת כפי שצריך, אתה יוצר לרחוב, המבט מושפל מהבושה , והילדים, הוי הילדים האכזריים, אשר רצים אחריך תולשים לך את התחבושת באמצע הרחוב, ואינך יכול לעשות דבר, האפ מישהו פעם יפחה אותי על זה, לא רחמיך אדוני הפסיכיאטר אני מבקש, לא פיצוי, אני מבקש לדעת דבר אחד בלבד, האם היה זה דבר נחוץ, תיק רפואי שלי אשר מוכיח, והיה שתמציא לי זאת, אני חוזר בי מכל מה שאמרתי בכלל, ומבקש את סליחתך, אינך יכול להבין את נפשו של הילד חסר האונים, אשר בנוסף לכל לא הלך ימים רבים לבית הספר מפאת הבושה, לא שיעורי עזר, ולא חברים שיבואו להביא את שיעורי הבית וזאת לדעת רבותיי, מנודים היינו מן החברה והסביבה.

טרם תמו צרותינו, הלוך ושוב, למרפאה על מנת להבדק שוב שוש ואם אתרע מזלך ובינתיים לא נדבקת שוב, אזי עברת את מבחן שיב"א בציון טוב, אך מה אירוני הדבר הוא שלאחר הטיפול, ולמעשה הנך ילד בריא, חוזר אתה לסביבה שבה יש ילד באמת חולה, הרי שמיד אתה נדבק, לא כללי זהירות ננקטו וחוזר חלילה.



אני אישית עברתי את המריטה פעמיים, איני יודע מה הסיבה ולבטח לא אדעה לעולם
הייתי ילד גדול יחסית, בגיל תשע  בערך, סבלתי המון, מה אגיד ומה אומר על מה שעברה אחותי הצעירה ממני
וגם אחי הצעיר ממני בן החמש, איך הוא הרגיש אותו רגע של המריטה, האם אתם יכולים לתאר לכם את זה,
וכל זה על מנת לספק את תאוותו של ד"ר שיבא, אשר לקח על עצמו סלקצייה רפואית וסוציאלית כאחד, והכל על מנת לעכב
את העלייה ממרוקו, אותה דחה כל הזמן.
אך כללים אלו לא חלו בכלל על עליות אחרות
כאשר נשאל בן גוריון אחרי ישיבה בנושא חוק השבות, האם אתה יודע שמרומניה, יש למעלה מחמישים אחוז של עולים חולים ובני חמישים
פלוס, ענה בן גוריון, " בשביל זה יש חוק השבות, ובאותה ישיבה, אמר, ממרוקו, לא חולים ולא זקנים, הנה כי כן רואים אנו שהסלקציה
לא היתה נחלתו הפרטית של ד"ר שיבא, אלא התחיל הדבר מלמעלה. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו איזובי הקיר
כמה מילים אודות ד"ר שיבא, כפי שכבר אמרנו עשה הכל אבל הכל להערים קשיים על העלייה ממרוקו, הוא הוציא
הוראה לפיה, לבדוק לא רק את הנער המועמד לעלייה, אלא גם את כל המשפחה, וזאת למרות העלות הגבוהה בעריכת בדיקות
אלו, המטרה מקדשת לדידו את האמצעים, הוא פסל נערים בריאים לעלייה לארץ אם במשפחתו של הנער התגלה בעל מום
מן החשש הפשוט שמא משפחתו של הנער הבריא תרצה להצטרף איליו מאוחר יותר, למרות ששערי העלייה ממזרח אירופה נעולים היו,
למרות שהיהודים ממערב אירופה ואמריקה לא גילו נכונות לעלייה לארץ, הרי שהמאגר במרחאות של בעלי
פוטנציאל לעלייה היה רק מצפון אפריקה, והוא בשלו, נאמן לתורתו האפלייתית, ולא רוצה לומר מילה חריפה יותר.
האם מישהו בדק, האם מישהו התריע, וגם אם היה כמו רפאל, הוא היה קול בודד במדבר העלייה הסלקטיבית.





Bonjour Elie Pilo

J'ai effectivement subie des radiations ionisantes pour le traitement de la teigne en 1957-58.
J'avais 3/4 ans et je suis actuellement à la recherche de coordonées pour pouvoir me renseigner d'une façon plus précise.
Pour 2 raisons, j'ai eu un cancer à la Tyroïde en 1983 à l'age de 29 ans et je viens d'être opérée le 27 février 2007 d'un cancer au sein,
ou je vais devoir subir une chimio et une radiothérapie.
L'Oncologue qui me suit voudrait avoir plus de précision sûr ce que j'ai subie au Maroc. Mes parent étant décédés et je suis né à Raba au Maroc en 1954.

Toutes informations concernant ces radiations me seront précieuses.

En vous remerciant de votre collaboration
"


אלי פילו
חלק רביעי ואחרון
17/01/2009 | 11:12
1
3
לאלי ידידי שבת שלום
קראתי בעיון את דבריך
בעיתון הארץ משנת 49 כתב העיתונאי אריה גלבלום
'' לפנינו עם שהפרימיטיביות היא השיא . דרגת השכלתם גובלת בבורות מוחלטת . וחמור יותר חוסר כישרונם לקלוט כל דבר רוחני . הללו נעדרים גם שורשים ביהדות ''
איך הגיע למסקנות אלו לאלוהים הפתרונות .
לגבי פרופסור שיבא
מניעיו נבעו מנימוקים גנטיים . הוא חשש לעתידו של העם ולכושרו האינטלקטואלי . הוא הסתמך על דבריו של גניטיקאי אנגלי שטען כי '' סקוטלנד ירדה מגדולתה משום שלא דאגה לשמור את כוח האדם האינטלקטואלי שלה '' בכך הוא נתן גושפנקא לסינון הוא כינה אותם '' נכי רוח '' . שיבא אמר כי בריאות ומעמד סוציאלי שלובים לגבי הוראות רפואיות .
נשאלת השאלה גם מה חלקם של מנהיגי הקהילה באותם ימים . האם קיימו דיונים בנושא זה . האם '' נקנו'' על ידי מחלקת העלייה . אולי זה מסביר את השקט והרצון לא לחולל סערה ציבורית בנושא שהוא כתם על ראשי המדינה אז וגם על ההנהגה היהודית אז
. כנראה שיש להם ממה להתבייש . מעשיהם יזכרו לדיראון עולם
בברכה
יהודה ברגינסקי פותח את ספרו, שבו הוא מגולל את סיפור את ביקורו בצפון אפריקה בשנת 1955
" שפת אמת תיכון לעד " ( משלי יב, יט )מה שאני מבקש לדעת רבותי רק דבר אחד את האמת לגבי המחלה שהייתה או לא הייתה לי, אם באמת הייתי חולה גזזת וסיכנתי בכך את הישוב בארץ, המציאו לי מסמך, ולא אהסס לבקש סליחה , מחילה וכפרה, באם אין רבותי, אזי זה אומר דרשני, ולא אתבייש לומר, " אני מאשים "

תודה רבה

אלי פילו

בשנות החמישים ילדי הגזזת בעיקר ממרוקו, נא לא להתלהם, מי שאינו רוצה לקרוא שיעבור מיד להודעה הבא.
ראשית, אני ממליץ לכם לפני התגובות שלכם, לצפות בסרט " ילדי הגזזת "
שנית שלשום נערך באוניברסיטת ירושלים, כנס מדעי בנושא זה בדיוק, אשר אני ועוד ידיה טובה אירגנו.
הופיעה שם גם ד"ר סדצקי כותבת המאמר הזה.
כמה עובדות שאין להתווכח עליהן בכלל, הכל נמצא בארכיוני המדינה השונים, ועדיין חסויים שמא תתגלה האמת המרה, של המדינה אשר בצעה בילדי מרוקו ולא רק בהם, טיפול נגד גזזת בין אם הילד היה חולה או לא, רמת הקרינה של אז, שווה, שימו לב רבותיי, ך35000 אלך צילומי רנטגן, אנשים רבים נפגעו מהטיפול שהוביל אותו גדול המתנגדים לעליהה מצםון אפריקה, ד"ר שיבא, שלא יזכר לטוב.
אני אישית אלי פילו, שכתובת האי מייל שלי מופיעה למעלה וזהו שמי האמיתי, אני עברתי את זה, אני טופלתי לפי הוראתו של ד"ר שיבא וכמוני עוד 150000 ילדים, וזאת לדעת רבותיי, הגזזת הינה מחלה שתוקפת אך ורק ילדים ועד גיל מסויים.
בכנס הזה אשר תועד במלואו ויוצג לעד באוניברסיטת ירושלים, הופיעו מיטב החוקרים, משפטנים, היסטוריונים וגם פרופסורים רבים ומכובדים.
כיוון שנושא זה הינו רגיש ביותר, אבקש מן המגיבים, לנהוג באיפוק, ומי שלא יודע שלא יגיב, ילדי הגזזת עדיין מתים עד היום הזה.
מי שרוצה לדעת אודות נושא זה, יואיל נא בטובו להכנס לאתר
www.couscous.net.il
שם יצא מידע רב אודות הנושא הכאוב הזה.
כתובתי מופיעה למעלה, אני מזמין כל אחד ואחד, לכתוב לי בנושא הכאוב הזה, אשמח מאוד לענות במידת האפשר.
קצת כבוד לנושא, כי אנשים מתו, מתים וימותו מזה לצערי הרב, ולבושת מדינת ישראל.
ערב נעים לכם
מצמרר. אין לי מילים
18/01/2009 | 11:04
2
ואלה שמות - עצובו ההסטורי של העם היהודי.
16/01/2009 | 06:25
1



" אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. ראובן שמעון וגו'....ויוסף היה במצרים. וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותמלא הארץ אותם'". (שמות א, 1-6) –  לא בכדי, פסוקים אלה נבחרו להתחיל את ספר "שמות", יציאה מהשבטיות של י"ב בנים ל-עם אחד, כאשר שלושת האבות, הופכים מאישים – לסמלים לאומיים לעם ישראל. (מספר י"ב בנים המרכיבים עם, אינו מיוחד לעם ישראל, י"ב נשיאים לאומותם, נמנים ברשימת ישמעאל, עיינו בראשית כ"ה, 12-18. וכן י"ב אלופי עשו למשפחותם, מיוחסים לעשו אבי אדום. בראשית ל"ו...). על פי השקפת המקרא, ראשית התהוותו של "ישראל" במסר אלהי שנמסר לאברהם בספר בראשית, "לך לך...ואעשך לגוי גדול". (לפני כן, האלהים, היה אלהים אישי, של נח ושל אדם הראשון)  מפרשת שמות ואילך, מתחילה "ההיסטוריה" הקולקטיבית של עם ישראל בצמוד לאלהי ישראל - יהיה אשר יהיה).
אם ספר בראשית, הינו ספר היצירה והאמונה באל אחד, הרי יתר ארבעת ספרי התורה, מרחיבים את "היצירה והאמונה", לעם הנבחר ע"י האלהים. אשר הוא "אהיה אשר אהיה...אהיה שלחני אליכם" (שמות ג' 14).  ברור לנו, כי כותב המקרא כיוון הדברים למטרה זו. מענין, כי ההכרה הראשונה בעם ישראל כ-עם במקרא, באה מפיו של פרעה, באומרו: "ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמות א' 9).
  הנה לנו העיצוב ההיסטורי כחוויית יסוד בתולדותינו, עוד לפני התנחלות באיזה שטח טריטוריאלי כלשהו. אותה "חווית" יסוד, מוכיחה כי התודעה הדתית והלאומית שלנו כעם, קדמה בזמן לגיבושינו במסגרת טריטוריאלית ומדינית עצמאית משלנו. תפיסה זו מייחדת את ישראל בהשוואה לעמים אחרים. (אין צורך להיות ידען ולמדן בהיסטוריות של עמים אחרים, כדי להגיע למסקנא זו. רפרוף קל בספרי ההיסטוריה של עמים אחרים, בהכרח מביא למסקנא זו). שיהיה ברור לנו מעל כל ספק, כי מחברי וכותבי התורה (לאחרים, "משה רבנו" מפיו של האל) עצבו את התיאור על התהוות ישראל מתוך נקודת מבט דתית מובהקת, ועל יסוד תודעה לאומית מגובשת. לכן, מובן לנו סיפור יציאת מצרים, כשרובו ככולו, בנוי על "ניסים ונפלאות" שלא כדרך הטבע. ולכן גם ברור לנו מדוע בתודעה היהודית-היסטורית, נתפסת "יציאת מצרים", כמאורע ההולדת של עמנו, ומי אבינו מולידינו אם לא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו?, אשר הוציאנו מעבדות לחרות. ולכן מזכירים את "יציאת מצרים" דבר יום ביומו פעמיים בכל יום, ויש אומרים שלוש פעמים. יתר על כן, לא די בהזכרת יציאת מצרים אלא יותר חשוב: "אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים", אף בפרטי לבושינו, זו היא מטרת "כנף פתיל התכלת". ולא בכדי, נבחרה "קריאת שמע" כתכליתה של האמונה, וקבלת עול מלכות שמים. לא בקלי קלות בא לנו הדבר, אלא לאחר "ועבדום ועינו אותם"....

"  ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה. וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים". (שמות ב' 23-25) .. "הוא" הכניס אותנו לצרה, והוא יחלץ אותנו ממנה. (לפי פשטו של המקרא, אין כל סיבה הגיונית, מדוע בנ"י סבלו במצרים. אולי זה אחד מחסרונותיו של עם הבחירה?? רבות הן הדוגמאות בהיסטוריה היהודית הקשה..) מתי מחלץ אותנו מצרה? רק כאשר סובלים, זועקים, נאנחים ונאנקים אליו בלב שלם. אזי "ויזכור אלהים", כאילו שכח אותנו. היו שאמרו: "ועבדום וענו אותם", קיים בנו מבלי שהזכרנו לו, מה עם "ויצאו ברכוש גדול"??.  (הלצה בלבד).
לכן נאמר: "וידע אלהים", ידע כי הוא שכח?? ודאי שלא, אלא ידע כי הגיע "הקץ" לסבל. והוא יעשה את זה, בגאון ובהדר כראוי רק לאלהים, "יהיה אשר יהיה", כדי לספר ולומר לכל באי העולם מי הוא ומה כוחו, דרך עם הבחירה שלו. א-פרופו "הקץ" האגדה מספרת, כי "שבט אפרים" ניסה להקדים את הקץ, ולהימלט ממצרים בטרם הגיע הקץ, ומתו מהם כ-200000, והיו עצמותיהם מפוזרים ברך ארץ פלשתים, והם אלה העצמות היבשות אותם יחזקאל החיה. (אגדה מופלגת ביותר, אם כי לא מן הנמנע, שהיו אלה שניסו להימלט מהשעבוד).  

בינתיים, הנשים הן היחידות אשר התמודדו מול גזירתו של פרעה, "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". עליהן נאמר: בזכות נשים צדקניות, נגאלו ממצרים. יש להוריד את הכובע ולהצדיע בפניהן של שתי המיילדות העבריות, "שפרה ופועה", אשר באומץ לב בלתי מובן וביראת האלהים, לא שתפו פעולה עם הגזרה באומרן: "ותאמרן המיילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות (יולדות) הנה בטרם תבוא אליהן המיילדות וילדו". (במקרה זה, אין לנו צורך במה שאמרו חז"ל, כי שפרה ופועה הן הן יוכבד ומרים, זו תופעה בלתי מובנת לי בחז"ל, למצוא "כפילים" או "מתחזים" מעבר למה שכתוב במקרא. כגון: פנחס הוא אליהו. איבצן הוא בועז. מירב היא מיכל, ועוד ועוד...) כדי להגביר את קצב הפריה וההשרצה, אמרו: כי כל אישה ילדה שישיה בכרס אחת. ויש אומרים י"ב, ויש אומרים 60 (. ואל תתמהו, כי הרי "עקרב" שהיא מן השרצים, יולדת ששים. (שמות רבה פרשה א', סימן ז'). נשים צדקניות, לא היו בפיתקה של חוה אמנו. כלומר – כאשר אלהים קילל את חוה, כי בעצב תלד בנים, הרי הנשים הצדקניות, אינן יולדות בעצב, ואין להן "חבלי לידה" כביכול. לכן, קלי קלות ילדו 666 בכרס אחת. (שיהיה, זה שאמר 60, יכול להוליד גם 666).
  אחרי שפרה ופועה, באו יוכבד ומרים, ושתיהן בלי חשש ומורא, מטפלות במשה. משה – השם שבת פרעה נתנה לו, מענין, מנין ידעה את שפת הקודש?? אמו – קראה לו מלכיאל. מרים – קראה לו, טוביה.  (אולי נולד ביום שלישי? פעמים כי טוב?? "ותרא כי טוב הוא"). רבים הם השמות אשר חז"ל נתנו למשה, אף פרעה כנראה נתן לו שם, והוא "מוניום" הוא משה, וגדל מתחת לאפו. (נס בתוך נס, עטופים בפלאים שרק אלהים מסוגל).  כמובן לא נשכח את "ציפורה" אשר לנו הצילה את "מלכיאל" הגואל, ממות בטוח בדרך למלון. "..אודות האשה הכושית כי אישה כושית לקח" (במדבר א' 12)  - יפה וחכמה, על פי האגדה האומרת: הכשית = יפת מראה. (בגימטריא).

בברכה
מאלף ומלמד השכלתי
18/01/2009 | 11:14
תהא ברכתו של רבנו מלכיאל עליך ועלינו ועל כל עם ישראל
פני האסלאם הרדיקאלי.........
14/01/2009 | 22:16
2
3

שקיבלתי מידידנו דויד אלמוזנינו.

לאלה הקוראים צרפתית, מומלץ מאוד לקרוא דעה שונה של מוסלמי, רציונל, הוגן והגון.

מומלץ גם יודעי אנגלית וצרפתית לצפות בסרט, הלא קצר, " הג'יהאד השלישי " , מרתק, מומלץ.....אך מפחיד.

אמת בסוף הסרט ישנה נימה אופטימית, אך אני כספקן מלידה, איני מאמין לתחזית אופטימית זו. האסלאם הרדיקאלי, ממשיך בדרכו, אט אט הוא נוגס בעוד חלק ועוד חלק של אוכלוסיית העולם, וחולם הוא, להשליטו, ובעיקר חוקי ה " שריעה " ( חוקת האסלאם ) , שתונהג בכל העולם כך הם מקווים, ולזה הם מייחלים.

מבולבל וגם נבוך, לאחר צפייה בסרט הזה, אין לי כרגע דיעה, מלבד, פחד לידלדינו ונכדינו, אשר בהם איני מקנא.

אנא מכם, הפיצו קישור זה למי מחבריכם ומכריכם אשר מבינים צרפתית.

בברכה

אלי פילו
כתובות אינטרנט מצורפות:
מפחיד ביותר!
16/01/2009 | 06:05

בוקר טוב!
חבל, חבל, שאין העולם מודע לסכנת האיסלאם. לפחות, אנחנו בתוך מדינתינו הקטנה, מנסים להתגונן.
קישור ישיר לגרסת ה-30 דקות של הג'יהאד השלישי
16/01/2009 | 08:41
באנגלית.

למטה.
כתובות אינטרנט מצורפות:
תרגום שיר
14/01/2009 | 17:35
4
חברים שלום רב..
יש שיר חדש מהפרוייקט של עידן רייכל.
את השיר מבצע שמעון בוסקילה, שר במרוקאית..
השיר מדבר על אמו שנפטרה כשהיה צעיר.. שיר מרגש.
יש פה איזה מרוקאי בפורום המצויין הזה שיודע לתרגם את השיר לעברית?
אשמח מאוד מאוד..
מצפה לשיתוף פעולה..
הרי לך הקישור ששל השירשור...
14/01/2009 | 19:45
3
1
בפורום הזה מלפני מספר ימים

בברכה
אלי פילו
כתובות אינטרנט מצורפות:
והנה הקישור הספציפי
14/01/2009 | 20:32
2
ותודה לשרונה על קיצור הדרך...........
14/01/2009 | 22:08
1
1

אותו לא ידעתי, אני מודה, להביאו כהלכה.

אלי פילו
שיר נפלא ומצמרר
16/01/2009 | 16:19
1
ד"ש לתרבות מרוקו - באתי לבקר...
גזזת, הסיפור שלא נגמר
11/01/2009 | 14:22
10
25
היום בידיעות המודפס כתבה על נכת גזזת. התקדים המשפטי הוא מאוד חשוב וטוב שחולי גזזת יהיו מודעים לנושא.
כתובות אינטרנט מצורפות:
השלום לך
11/01/2009 | 20:59
5
3

אבקש לדעת ממתי הכתבה הזו, הרי כבר התקבלו מאות תביעות, אך בלשון של " התרשלות המדינה " לא ראיתי כדבר הזה.

אשמח מאוד לדעת מתי הכתבה הזו פורסמה.

בתודה מראש .

אלי פילו, שזכה " לכבוד גדול " טיפול בגזזת עוד במרוקו.
עיניים להם ולא יראו
11/01/2009 | 21:07
4
5
כתוב במפורש שזה מעיתון ידיעות של היום.
פה להם ולא ידברו בנימוס.
11/01/2009 | 22:22
3
2
אם ככה אתה רוצה לקבל הדים לנושא חשוב זה, הפסדת. יש לך פה ומקלדת, והרסת במו האותיות והמשפטים שבחרת את התגובות שהיית מקבל פה. קורה שלא שמים לב, יכולת לענות בצורה מנומסת ומכובדת ולא עשית זאת. אני החזרתי לך באותו מטבע לשון, איך אתה מרגיש עם זה? נכון שזה לא נעים?

בפורום הזה אנחנו מדברים בכבוד אחד לשני. חוסר כבוד ונימוס, מביא לחוסר רצון להגיב וחבל.

אלי פילו הוא מהיוזמים, מהמעודדים ומהפעילים בנושא הגזזת בארץ והפסדת את תגובתו. גם אנחנו הפסדנו.

אני מודה לך על הידיעה שהבאת, אבל הייתי שמחה יותר לראות כאן התנצלות שלך אל אלי פילו על התגובה שלך אליו.
הידיעה חשובה ולא השאר
12/01/2009 | 08:35
2
2
דרך ארץ קדמה לתורה
12/01/2009 | 11:56
1
5
נכנע
12/01/2009 | 12:27
2
מרים ידיים בהכנעה. נו שוין. אם אפילו אדם אחד נעזר במה שהבאתי בזה יהיה חלקי.
תגובה מנומסת מאוד !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
11/01/2009 | 21:46
3
4
ותגובתי, אין תגובה.

בתודה.

אלי פילו
הידיעה חשובה ולא השאר
12/01/2009 | 08:35
2
3
אלי פילו היקר!
16/01/2009 | 06:14
1
2

אחי ואני, עברנו טיפול בגזזת, בעיר ספרו. תודה לאל, שנינו בריאים ושלמים. (כתבתי כאן בפורום על זה, ועל צורת הטיפול). יש לציין, כי הטיפול לא היה בארץ. יש גם לציין, כי רק הבנים עברו את הטיפול והסיוט. (אולי, עוד כחמש בנות בלבד. אני זוכר, כי הן לא יצאו מהבית, מחמת הבושה.).
מה בעצם אני שואל אותך? לאחר הפרסומים שלך ושל אחרים, אני שואל: האם בכלל, היתה לנו גזזת?. האם בימינו, קיימת המחלה הזו?? הספקתי ללמוד, על תוצאות הטיפול וגרורותיו המבהילים.
  
בן תרבות ידידי
16/01/2009 | 18:03
4

השאלות אותן אתה מציב כאן, טעונות הן. גם אני עברתי את הטיפול במרוקו ולא בארץ כמו כן גם אחותי ואחי הקטן ממני בבחמש שנים.

האם הייתה לנו גזזת, שאת המאה מיליון דולר, לא מיליון. את השאלה יש להפנות לממשלת ישראל, אשר דאגה, וזה מידע אמין, להעלים ו / או להשמיד את כל המסמכים הנוגעים לטיפול בקזבלנקה.

לפני כשנתיים, הצענו סכום מכובד מאוד, לעובדי המקום, על מנת לקבל מסמך אחד בלבד, ונענינו " לייהוד עבאוו כאלסי " - היהודים לקחו הכל.

איש אינו יכול היום לתת לך תשובה מדוייקת באם הייתה לך ולאחיך, לי ולאחיי ולכל מטופלי הגזזת, האם בכלל היינו חולים. דעתי האישית, הינה חד משמעית, לא באלף רבתי, מכל מקום לא לכולם לבטח.

אם אבוא להרחיב את היריעה בנידון, יכלה הזמן והיא לא תכלה.

אכן גם בימינו קיימת המחלה הזו, ורק השנה בארצנו הנאורה, התגלו כמה מקרים.

שבת שלום לך ידידי הטוב. לא יכולתי להעתיק את הפרשה הנהדרת שלך דהיום, כיוון שאתר קוסקוס פשוט קרס מסיבה שאינה ידועה לי. מבטיח לך לעשות כן בשבוע הבא בע"ה.

שבת שלום.

אלי פילו
שיעורים בשירה ערבית פיתוח קול
09/01/2009 | 13:44
41
שלום לכם,

אז ככה, אחרי שספגתי ולמדתי את נושא השירה בערבית, התאהבתי באום כול תום
ועכשיו אנחנו ביחסים חמים ויציבים, אני שמחה לחלק את הידע והמיומנות שלי בנושא
שירה בכלל, ושירה ערבית בפרט, עם מי שחפץ או חפצה בכך, וזה כולל גם טכניקות
של נשימה, דיקציה, פיתוח שמיעה, הסרת מחסומים
מהכלי המדהים שיש לנו שמחבר אותנו לאלוהי ולפנימי.
אשמח לקבוע שיעור נסיון להכרת הנושא

באהבה וברכה,

יפה תוסיה כהן

בתה של הזמרת פאיזה רושדי
בוגרת האוניברסיטה במשחק תיאטרון
למדה פיתוח קול אצל רחל הוכמן, חנה הכהן ושוש רייזמן

מלמדת בבית ספר למוסיקה מהמזרח במוסררה, בירושלים
באוניברסיטת בר אילן
וגם באופן פרטי




ויחי - משיחים פרטיים.
09/01/2009 | 06:22
4

  בוקר טוב, ושבת שקטה!

    "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם" (בראשית מ"ט, 1-2) .
צמד המילים; "אחרית הימים", מצית כל דמיון יהודי. כאילו אנחנו מצפים, כי יעקב-ישראל, מבקש לגלות לנו מתי "משיח צדקנו" יגיע. אבל, רש"י הגדול, ואחריו עוד ועוד פרשנים: מרגיעים אותנו, ואומרים: "ביקש יעקב אבינו לגלות להם את הקץ (של אחרית הימים) ונסתלקה ממנו השכינה". (מתוך מדרש בראשית רבה, פרשת ויחי). תמיד רש"י הענק, מביא את המדרש, ברגעים קריטיים, אשר מותיר אותנו, פעורי פה.
על דעת כל הפרשנים – אחרית הימים, אלו ימות המשיח. דבר אחד ברור מהפרשנים המסורתיים, כאשר צריכים את "השכינה" היא מסתלקת לה. (כך השכינה גם הסתלקה מיעקב, ולא גילתה לו, כי יוסף חי). הרי ברור, כי אם יעקב היה מגלה לנו ולהם את "הקץ", לא היה להם ולנו למה לשאוף יותר. היינו הולכים לישון, עד אשר יגיע "הקץ".
רבים מחכמי ישראל, עסקו ועדיין עוסקים באותו "הקץ" המיוחל אשר מתמהמה ואינו בא. אפילו הרמב"ם עצמו, אשר התרחק מהמיסטיקה, ומחישובי הקץ, כמרחק מזרח ממערב, עסק בנושא, באגרתו המפורסמת "לבני תימן".. יתר על כן, הרמב"ם שהוא אבי יסודות האמונה, הוא גם אבי י"ג מידות "האמונה" אשר התקבלו בכל עם ישראל, וידועות בפיוט "יגדל אלהים חי", שהם:

  א - יגדל אלוהים חי וישתבח נמצא ואין עת אל מציאותו
ב - אחד ואין יחיד כיחודו נעלם וגם אין סוף לאחדותו
ג - אין לו דמות הגוף ואינו גוף לא נערוך אליו קדושתו
ד- קדמון לכל דבר אשר נברא ראשון ואין ראשית לראשיתו
ה - הינו אדון עולם לכל נוצר יורה גדולתו ומלכותו
ו - שפע נבואתו נתנו אל אנשי סגולתו ותפארתו
ז - לא קם בישראל כמשה עוד נביא ומביט את תמונתו
ח - תורת אמת נתן לעמו אל על יד נביאו נאמן ביתו
ט - לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו
י - צופה ויודע סתרינו מביט לסוף דבר בקדמותו
י"א - גומל לאיש חסיד כמפעלו נותן לרשע רע כרשעתו
י"ב - ישלח לקץ ימים משיחנו לפדות מחכי קץ ישועתו
י"ג - מתים יחיה אל ברוב חסדו ברוך עדי עד שם תהילתו.  
אלה שלש עשרה לעקרים הן הם יסוד דת אל ותורתו, תורת משה אמת ונבואתו ברוך עדי עד שם תהילתו. (נראה לי, כי הפיוט הנ"ל, מוכר בעיקר בעדות המזרח, ונאמר אחרי תפילת מעריב של שבת. אבל, י"ג מידות הנ"ל התקבלו גם על בני עדות אשכנז)  

  יש לתת את הדעת, משיח ותחיית המתים הם בסוף. כי, יש בהם רק ענין של אמונה בלבד, או לפחות לא "כפירה", מעין, שב ואל תעשה. באותה איגרת מפורסמת, רמב"ם מעודד את רוחם של בני תימן, מרדיפות האיסלאם וההתאסלמות. בעיקר, מזהיר אותם ממשיחי שקר, הגורמים רק אסונות. היו כמה יהודים שהתאסלמו, וניסו להוכיח מהתורה, כי "הקוראן" הוא הוא תורת אמת. הוא כותב שם, משפט המשפטים (בעיני) שהוא: "הקב"ה הוא אחד, ואינו כשאר האחדים". כלומר – מה שאנו מאמינים באל אחד, אינו מה שמאמינים הנוצרים והמוסלימים, בעיקר משום "המצוות" המעשיות הרבות, אותן הנצרות והאיסלאם בטלו. (אמנם, לא לזה הרמב"ם התכוון, אך ניתן להבים גם כך את הדברים).
גם הנוצרים ניסו לעשות, מתוך התורה להוכיח כאילו תורתינו אבד עליה הכלח, והברית החדשה היא היא האמיתית, והיא היא הקובעת. זה כשלעצמו פרדוקס, כאשר מנסים להוכיח "אמת" כביכול, מדבר שהוא "שקר" חלילה, לדעתם. אם כי, המוסלימים והנוצרים טוענים כאחד, כי אנחנו בגדנו "בתורה", בגלל פירושי חז"ל בעיקר. (דיון מעניין לעת אחרת).
בכל אופן, הרמב"ם מזכיר כי לא ניתן לדעת את הקץ, והוא מציין כי אפילו על מספר שנות ירידה למצרים יש מחלוקות (400 או 210), בכל זאת, הוא עצמו מציין כי יש בידו "מסורת" לביאתו של המשיח בשנת "תתקע"ד". (ידוע כי משיח לא בא, ואף לא טילפן). ההסבר הידוע, לסתירה זו ודווקא מפיו של הרמב"ם, להרחיק את "אחרית הימים" עד כמה שניתן, ולא יתפתו למשיחי שקר, מבלי לאבד תקווה. בעיקר, לא יתאסלמו ויתנצרו, ויחזיקו מעמד עד יעבור זעם. זה מעין עידוד למצבו הקשה של העם היהודי בגולה, רק כדי לעודד בלבד, חז"ל אפשרו לנו, לעסוק בנושא, לשם העידוד הרוחני, ולא לשם "הפעולה", כאשר אין היא העיקר. רבים מגדולי ישראל "רבנים ודומיהם", נפלו במשיחי שקר בהיסטוריה שלנו, ועדיין נופלים.
תמיד, אני נזכר במאמרו התלמודי של "שמואל", מגדולי ומראשוני "האמוראים", בבלי, מסכת ברכות, ל"ד ב:  "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". כלומר – ברגע שלעם ישראל יש שלטון עצמי, נגמרה הגלות, והמשיח הגיע. האמנם? לא בטוח.
הקיצר, כל פרשן ומפרש, והרמב"ם בתוכם דיברו מתוך הרהורי ליבם, ומצבו של העם היהודי, באותם הזמנים. גם בימים הקשים העוברים עלינו, לכל אחד מאתנו יש "המשיח" הפרטי שלו. כגון: להוריו של גלעד שליט, ימות המשיח יגיעו, כאשר גלעד בנם, ישוחרר. לכל עם ישראל, "המשיח", יגיע, כאשר תושבי הדרום, ישוחררו מהחמאס. להורים של החיילים הנלחמים, (ואני בתוכם), שבנינו ישובו בשלום, וכן הלאה.

בברכה!



חזק חזק ונתחזק
10/01/2009 | 23:52
שישוב בנך וכל חיילי צה"ל הביתה בבריאות ובשלום ונאמר אמן

שבוע טוב לכל עם ישראל
בוקר טוב ושבוע טוב
11/01/2009 | 09:54
לחיילים, לתושבי הדרום ולכל עם ישראל
שוב אני מפספס
11/01/2009 | 21:02
1

יען כי לא שמתי לב, בהיסח הדעת, שבך נמצא בין הלוחמים.

ישמור האל את כל חיילי צ.ה.ל ביניהם גם בנך וגם שני חתניי.

כפי שכבר נכתב, חזק, חזק ונתחזק.

בברכה

אלי פילו
אמן ואמן
11/01/2009 | 22:23
המלצות על מוזיקה אנדלוסית
08/01/2009 | 20:21
7
שלום,

הייתי שמח אם מישהו ייתן לי המלצות למוסיקה אנדלוסית...

שמעתי את התזמורת האנדלוסית, וזאת המוזיקה הכי טובה שששמעתי...

אז אם מישהו ייתן לי עוד הרכבים או זמרים, אני אודה לו מאוד.

המלצות על מוסיקה אנדלוסית
11/01/2009 | 16:42
6
לך ישר אל המקור, הוא נמצא במרוקו
תודה...
11/01/2009 | 19:46
5
אם התכוונת ליסוע למרוקו, אני מקווה לעשות את זה מתישהו

תיקון - אם התכוונת שכדאי לי ליסוע למרוקו
11/01/2009 | 19:50
2
אז אני מקווה ליסוע מתישהו
יש תזמורת של רחמים אלון
13/01/2009 | 20:20
1
הוא נמצא בנתניה אני לא יודעת את הכתובת בדיוק אבל הוא מנגן עם תזמורת כבר הרבה שנים אנדלוסית ופיוטים שונים.
תודה!
14/01/2009 | 15:14
התכוונתי שתיסע לאשקלון
14/01/2009 | 09:13
1
ואל תתרגש צהאזעקות ומהבומים שבאים אחריהם
ואם תעיז ולא תפחד להגיע לאשקלון אז:
15/01/2009 | 09:07
תקבל ממני את כל ה"אלא אנדלוסיה" בפורמט mp3 בחינם ובכיף.
לתיאום הגעה פנה אלי ל: navnush@walla.com
פורומים חדשים ב אנשים
( לעמוד שלי בתפוז )
08/01/2009 | 18:41
נכנסתם לעשור השלישי לחייכם? הרווחתם כניסה חופשית לפורום עשרים פלוס, מקום המפגש של העשור בו אנחנו נכנסים אל החיים העצמאיים - עבודה, לימודים, חתונה, גירושים ועוד ועוד ועוד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

בואו לחוות דעה, להמליץ, להתרגש (או לקטול) את הקליפים הכי חמים על המסך בפורום MTV שעבר מתיחת פנים קלה, ומעתה שמו בישראל - פורום ערוצי MTV ו-VH1
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

רוצים לעבור לגור במושב? מתעניינים במה שקורה במושב שלכם? בואו לדבר על אורח החיים ולהכיר אחרים בפורום - מושבניקים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

מרגישים לא בנוח במטבח? סתם מתעצלים או פשוט לא מוצאים את הזמן ומחפשים מתכונים מהירים וקלים להכנה? בואו להתייעץ, לשאול, לשתף ולהחליף רשמים בפורום בישול מהיר וקל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

בפורום שיטת ימימה תמצאו מקום מפגש להולכים בדרכה של ימימה ולאלו המעוניינים להתנהל בחייהם בדרך מודעת. בואו לשתף ולהשתתף
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

בעזרת ה' ננצח
06/01/2009 | 21:35
הנה הסטיקר שרץ עכשיו באינטרנט
לימוד השפה המרוקאית דחוףףףףף
04/01/2009 | 18:19
אהלן לכולם
אני סטודנט להוראה  בסמינר הקיבוצים במסלול צדק חברתי
אני מאוד מעוניין ללמוד את השפה המרוקאית
אנהי מכיר הרבה מהמילים אבל עדיין אני לא יכול לנהל שיחה
אני מאוד מעוניין אם תפנו אותי לקורס או אולי ליצור ביחד עם עוד אנשים קורס מרוקאית
חובה על הדור הזה ללמוד את השפה אחרת זה יעלם

אשמח אם תחזרו אליי אם פניות והפניות
0507119500
שגיא אבודרהם
ABUSRAM@WALLA.CO.IL
חדשות ואקטואליה מהמגרב
04/01/2009 | 10:36
למעוניינים בלוג מושקע מאוד המתאר את המאמרים והידיעות ממדינות המגרב באתר עמית.


חדשות המגרב
החלה הפעולה הקרקעית
03/01/2009 | 20:52
3
א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
בהצלחה לחיילינו ולכל עם ישראל
03/01/2009 | 20:59
א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ--    וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז  עַתָּה יָדַעְתִּי--    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ--    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

תהילים פ"ג
03/01/2009 | 20:59
תהילים פרק פג
א  שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
ב  אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ;    אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל.
ג  כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ, יֶהֱמָיוּן;    וּמְשַׂנְאֶיךָ, נָשְׂאוּ רֹאשׁ.
ד  עַל-עַמְּךָ, יַעֲרִימוּ סוֹד;    וְיִתְיָעֲצוּ, עַל-צְפוּנֶיךָ.
ה  אָמְרוּ--לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי;    וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד.
ו  כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו;    עָלֶיךָ, בְּרִית יִכְרֹתוּ.
ז  אָהֳלֵי אֱדוֹם, וְיִשְׁמְעֵאלִים;    מוֹאָב וְהַגְרִים.
ח  גְּבָל וְעַמּוֹן, וַעֲמָלֵק;    פְּלֶשֶׁת, עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר.
ט  גַּם-אַשּׁוּר, נִלְוָה עִמָּם;    הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה.
י  עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן;    כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן.
יא  נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר;    הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה.
יב  שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב;    וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ.
יג  אֲשֶׁר אָמְרוּ, נִירְשָׁה לָּנוּ--    אֵת, נְאוֹת אֱלֹהִים.
יד  אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל;    כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ.
טו  כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר;    וּכְלֶהָבָה, תְּלַהֵט הָרִים.
טז  כֵּן, תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ;    וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.
יז  מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן;    וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה.
יח  יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי-עַד;    וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ.
יט  וְיֵדְעוּ--    כִּי-אַתָּה שִׁמְךָ יְהוָה לְבַדֶּךָ:
עֶלְיוֹן,    עַל-כָּל-הָאָרֶץ.
לחיילי צה"ל במשימתם
04/01/2009 | 04:33
נקווה ונתפלל כולנו שיחזרו כולם הביתה בשלום, ללא נפגעים, ושיצליחו להביא סוף סוף להפסקת ירי הטילים על יישובי ישראל.

פרשת ויגש - שני משיחים (בקלילות)
02/01/2009 | 07:10
1

שבת שלום!


  *שבוע הבא חל עשרה בטבת, (יום שלישי) יום הקדיש הכללי, לזכרם של הנספים בשואה. ימים אלה בהם "ההיטלר" מאיראן וגרורותיו מכחישים את השואה, בשם האללה האיסלאמי שלהם, לזכור לזכור ולא לשכוח, יותר מתמיד*. (אגב אורחא).

  הדברים הם בנימה אישית, ובמעט קלילות. אין להסתמך על הדברים דלהלן...

  יש אומרים, כי שני "משיחים" צפויים לנו לפי המסורת העוברת מדור לדור ביהדות. הראשון "משיח בן יוסף", זה אשר אמור להכין את הקרקע, ולעשות את העבודה השחורה, למשיח השני "בן דויד". (כאשר משיח בן דויד הוא המשיח בח' החיוך למחייכים, וא' האמונה למאמינים). אין אחד שאינו רוצה, באיזה "משיחון" קטן,  ואפילו עם מעט  מההבטחות והאידיליות הבומבסטיות, בעיקר "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיה י"א 6). בפרשתינו, וכן בהפטרה הלקוחה מהנביא יחזקאל, נעסוק "בחטף" בלבד, מפאת מגבלות והגבלות אובייקטיביות, באבות שני המשיחים הנ"ל, בסימן של "אחדות". כלל אחד ברור, אם יאמרו לך: משיח בא, משיח בא!! ואתה נוטע עץ, תסיים את נטיעת העץ, ולאחר מכן, תלך לקבל את פניו.

  "ויגש אליו יהודה" – ניגש אליו ולחש לו בעסקי שני המשיחים, העתידים לצאת מהירך של שניהם...יוסף "השור" ויהודה "החמור" (משיח על חמור לבן כמובן, ולא לגנאי חלילה) מתעמתים ביניהם בפרשתינו על בנימין אחיהם הקטון. (בנימין, מסמל את עם ישראל, לצורך הנושא....כי הרי לבנימין הקטון, יש כבר עשרה בנים, ונקרא קטון?. כנראה, בעם אשר תמיד היה ויהיה קטון מכל העמים. פירוש אישי ביותר). יהודה מגלגל בפני יוסף השליט, בנאומו התקיף והרך באותה מידה, את ההיסטוריה הקצרה, בשני בניה של רחל, בין היתר מזכיר: "ויצא האחד מאתי (בשמו של יעקב) ואומר אך טרוף טורך ולא ראיתיו עד הנה" (בראשית מ"ה 28). ביודעם שניהם, כי אין הדבר אמת. (הזהירו זה את זה, ממשיחי שקר?...יתכן). ובסופו הוא אומר: "ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו" (שם, שם, 33). הקרבה אישית, של משיח בן דויד, לטובת משיח בן יוסף. לבטח לבו של יוסף החסיר כמה וכמה פעימות, של הערצה וקנאה גם יחד. ושאל את עצמו, מדוע יהודה לא נהג כך, בעת מכירתו, ואילו כאן יהודה מוסר את נפשו חליפת בנימין אחיו הקטון. יוסף מתנחם באומרו: "וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה" - בדיוק, את אשר יקרה, אחרי משיח בן יוסף. (כי תמיד יש אלהים כסיבה ומסובב גם יחד). כמובן, הסוף ידוע, יוסף לא יכל להתאפק, וגילה להם כי הוא הוא יוסף. ומתאחדים לקראת 400 מאות שנות עבדות ושעבוד, ולא בטרם נזרעו זרעים ללידת שני המשיחים. יהודה מתמר בדרך די מפוקפקת, ויוסף מאוסנת המצריה הנכריה. אינו משנה, העיקר "הירך", וכולם יוצאי ירך יעקב (בראשית מ"ו כ"ג), שבעים נפש במספר. מתוקף הנסיבות, יהודה ויתר ליוסף, ויוסף הוא "המשיח" הזמני. חז"ל הרבו לעסוק בכל הזדמנות אפילו אם היא עקיפה, בשני המשיחים, לא כדי להחזיר בתשובה, או כדי לקרב את "הגאולה הגדולה" חלילה במעשה ידיים כמשיחי "השקר" של ימינו, אלא כדי לעודד את רוחו של העם היהודי בתפוצות, ללמדך עד כמה מצבינו היה בכי רע בכל אתר ואתר בו היינו. מעין "מים קרים על נפש עייפה ושמועה טובה מארץ מרחק" {משלי כ"ה 25).

אפרופו "שמועה טובה" – מי יתן ונשמע איזו "שמועה טובה", ולו רק איזה אות של חיים, אודות "גלעד שליט", ולנפש העייפה של המשפחה בפרט, ושל כולנו בכלל. ואזי נברך ברכת "הטוב והמיטיב", כפי שמברכים על שמועה טובה.. (אכן, שכנים אכזריים ביותר בחרו לנו אבותינו בארץ הקשה הזו.).

  אגדת השבת – אגדת השבת, בסימן "כוכבת נולדה". והיא: "שרח בת אשר." אחת משתי הנשים, המוזכרות במנין "שבעים נפש", אשר ירדו מצרימה,  (בלי מנין יתר הנשים כמובן, בגלל משטרת הצניעות?..). השניה היא דינה בת לאה. כאשר האחים באו לבשר ליעקב את הבשורה הטובה, נרתעו להכנס לאוהלו בפתע, ובומבה של בשורה בפיהם, מהחשש כי "יפוג לבו" של יעקב ישראל סבא, ונמצאו מקלקלים יותר מאשר קלקלו בעבר. מה עשו? פנו לשרח בתו של אשר, זו אשר מחוללת ושרה, מצהללת ומתופפת בתוף מרים הנביאה. (אמנם, מרים עוד לא נולדה, אך כבר הספיקה להמציא את התוף, באגדות הכל שריר וקיים). פנו לפיזמונאי והמלחין "לוי" (כבר מעכשיו לוי, מכין את בניו, לזמר ולהלל לימות המשיח, על האחד יקונן כי ימות במהלך הקרבות הצפויים, ועל השני ירנן בשירים ועוגב). שרח הולכת לאוהלו של ישראל סבא, מחוללת, מתופפת, מעכסת ושרה: "ואמרתם כה לחי, יוסף דודי חי, חי חי חי...וכולם אחריה,  בזכות רבי שמעון בר יוחאי". (בימים ההם, עדיין לא נפסקה ההלכה הבדאית, "קול באישה ערווה"..) מיד קפץ שמעון הכעסן תדיר, ואמר: מי זה רבי שמעון בר יוחאי? אני שמעון בן יעקב, אני!!. יהודה היסה בו בקולו של לביא, "ואריה כי ישאג מי לא יירא?? ואמר: עתידה נשמתך שתתגלגל בנשמתו של רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. (שניהם חייכו) ישראל סבא, שמח ועלז, ומיד חזרה לו רוח הקודש, שנעלמה ממנו יחד עם יוסף וירדה למצרים, והחל להתנבא בצרורות. ואמר: הפה שלך יא שרח בת אשר, לא ידע "קבר" עולמית. אכן, שרח בת אשר, עוד מוזכרת בספר במדבר, אחרי ארבע מאות שנה. ויש אומרים כי היא היא האישה החכמה, אשר הצילה עיר ואם בישראל, בשם "אבל", כאשר יואב בן צרויה רדף אחרי שבע בן בכרי, שאמר: "אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי", והתחבא בעיר. (שמואל ב' פרק כ'. תוך כדי מרד אבשלום באביו).  בסופו של דבר, שרח בת אשר, עלתה השמימה, גוף ונשמה, יחד עם אליהו הנביא זכור לטוב. לא כהו עיניה ולא נסו לחייה, ולא פקו יריכיה.  

חוזר ומזכיר, כי הדברים הובאו בקלילות, יתכן וערבתי מין בשאינו מינו....

בברכה!




.
פרשת ויגש לפי רפאל כהן
02/01/2009 | 09:00
פרשת ויגש

מה בפרשה ?

הפרשה הקודמת הסתיימה בכך שיוסף מאשים את בנימין בגניבת הגביע ודורש להשאיר אותו במצרים כעבד. יהודה, שהבטיח ליעקב כי הוא ערב להחזיר את בנימין, ניגש ליוסף ומתאמץ לשכנעו לשחרר את בנימין. יהודה מתאר את מערכת היחסים המיוחדים בין יעקב ובנימין " ונפשו קשורה בנפשו " ואת מצבו הנפשי הרעוע של יעקב מאז היעלמות יוסף.

יוסף נכנע ומתוודע מיד לאחיו. " ולא יכל יוסף להתאפק...ויתן את קולו בבכי... ויאמר יוסף אל אחיו : אני יוסף, העוד אבי חי ? ויאמר יוסף אל אחיו : גשו נא אליי, ויגשו, ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה, ועתה אל תעצבו ואל יחר בעינכם כי מכרתם אותי, הנה כי למחייה שלחני אלקים לפניכם...וינשק לכל אחיו, ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחד אתו ?

מה אפשר ללמוד מזה היום ?

יוסף מסמל את העולם העליון, ואילו יהודה מסמל את העולם הגשמי שלנו. מטבע הדברים, בגלל ההבדלים והניגודים יש לעתים התנגשות בין העולמות, וזה בדיוק מה שקורה בהתחלה בין יהודה ליוסף ( ויגש – מלשון התנגשות ).

לאחר שיוסף מתוודע אל אחיו, ההתנגשות הופכת למפגש ידידותי ומאוחד – " ויגשו.. וינשק לכל אחיו...ואחרי כן דברו אחד אתו ". אחיו של יוסף עוברים ממצב קשה ונואש למצב מפתיע ומוצלח, אל כדי שזה יקרה, עליהם לעבור תהליך של זיכוך משולב בנטילת יוזמה ועשייה.

יהודה, שמייצג את אחיו ואת העולם הגשמי שלנו, יוזם מעשה שנראה נועז וחסר סיכוי. כאיש עברי, רועה צאן מארץ קטנה, הוא מעז לגשת לשליט האימפריה המצרית באופן נחוש, דיפלומטי, רגיש וחכם ולשכנע אותו להעביר את רוע הגזירה ולשחרר את בנימין.

יוסף הוא השליט המוחלט שעל פיו יישק דבר, ואם הוא גזר והחליט כי בנימין יישאר כעבד, מהם הסיכויים לשנות את ההחלטה ?

יהודה מגייס את כל מרצו וחוכמתו ומנסה לעשות את הבלתי הגיוני והבלתי אפשרי ומצליח. יוסף " לא יכול להתאפק " והוא מתוודע לאחיו. אנו למדים מכך כי גם בחיינו, בסיטואציות מסוימות, אם ניזום וננהג בנחישות ובמלוא נרגש והעוצמה, נוכל לשנות דברים לטובה ולעשות את הבלתי אפשרי, נוכל להגיע למצב שהעולם העליון " לא יכול להתאפק " והוא נעתר וממלא את מבוקשנו.

יוסף גרם במכוון קשיים רבים לאחיו כדי לזכך אותם ולהביא אותם לידי תיקון. בזמן נכירת יוסף לישמעאלים, היה זה יהודה שהציע למכור את יוסף. הוא חשב שאם האחים לא יהרגו את יוסף אלא רק ימכרוהו כח אז לא יאונה להם כל רע ( וידינו אל תהי בו ), אבל הוא טעה.

כל דבר שאנו עושים חוזר אלינו. חוק התיקון הוא חוק אלוקי שאי אפשר לברוח ממנו לנצח. שנים אחר כך יהודה מקבל כאן הזדמנות נוספת לתקן את התנהגותו, והפעם הוא מתמודד ונלחם בשביל האח הקטן.

הפעם הוא ערב לבנימין והוא אפילו מוכן במסירות נפש להיות עבד במקומו. הנכונות לעמוד מול יוסף גרמה ליהודה לגייס את כל תעצומות הנפש שלו כדי להשפיע ולשחרר את בנימין. לאחר תהליך הזיכוך שעוברים האחים, ולאחר ה " ויגש " של יהודה, שערי השפע נפתחים ויוסף משביע ומכלכל את אחיו ואת כל המשפחה עד סוף חייהם.

מי יודע כמה סבל, קשיים ועוגמת נפש נחסכו מהאחים ומיעקב לולא ה " ויגש " של יהודה, אם אכן האחים היו שבים ליעקב ללא בנימין. יוסף ואחיו מצליחים לבסוף לגשר על הניגודים ועל השוני ביניהם.

יוסף רואה כיצד יהודה תיקן את התנהגותו ומקריב עצמו למען אחיו הקטן, ואילו האחים רואים לפניהם יוסף שונה לחלוטין מזה שהכירו בצעירותם, אדם מכובד אך ללא אגו וללא רגשות טינה, אדם חכם ורוחני שמבין את דרך העולם, סולח להם, מאחד את המשפחה ומרעיף עליהם אהבה, שפע רוחני ושפע גשמי ( יוסף – אותיות פיוס )

המאבק בין האחים, שהתחיל בשנאה, מסתיים בהשלמה ובאחדות. האחים מבינים כי לכל אחד מהם יש תפקיד ומקום, וכולם יחד יכולים לחיות בשיתוף ובאחווה. פרשת ויגש נותנת לנו כוח לחבר בין ההתנגשו והניגודיות של העולם העליון הרוחני לבין העולם שלנו הגשמי, להשיג דברים שנראים בלתי אפשריים להשגה / לפתרון ולצאת מתוך חוסר הוודאות כשידנו על העליונה.

בסופו של דבר, תמיד יהיו לנו אפשריות להפוך את ההתנגשות הזו למפגש הרמוני, מאוזן ומאוחד, כפי שקרה בין יוסף ליהודה. הדבר כרגיל, תלוי בכמות ה " ויגש " שנעשה כדי להשיג את מבוקשנו.

הפרשה מובאת מתוך ספרו של רפאל כהן " האיש שהצליח לשנות את הסרט.


שבת שלום

אלי פילו
ביקור מולדת יומן
01/01/2009 | 22:10
10
2
הגענו, בתי בת-המצווה ואנכי, לפנות ערב שבת,

אחרי הדג והמטבוחה סיפר לנו ראש הממשלה הנוכל

כמה הוא מסכן וכמה הוא משוכנע שייזכר בזכות מעשיו הטובים..

ובאמת הבטיח והתחיל לקיים -- כבר בבוקר אחרי מוסף, לפני החמין,

זכינו באזעקת "מלחמה", יעני, ראשונה, שנדע הם קמו עלינו להחריבנו

ואנחנו עד לפני הקידוש נכנסנו לחדר הבטחון מי בהיסטריה ומי בציחקוקים,

הן בסופו של דבר זו לנו האזעקה העזתית הראשונה באשדוד,

מאז ימי סאדם המנויילנים לא שמעו כאן הד אזעקה של ביטחון,

אם לא מונים את יום הזיכרון לחללי הביטחון וזאת של השואה גם,

אחרי חמש דקות כבר החלפנו חוויות וזכרונות וצחוקים,

רק מי שיש לו מאה מטוסי קרב בשמי עזה מרשה לעצמו

צחקוקים שלאחר הרגיעה וכבר מתקשרים קרובים לכל הסלולרים

וכולם עכשיו מחליפים זכרונות בני שעה על אזעקה ראשונה באשדוד,

וכבר הודלקה טלויזיה ובשידור דוחה שבת מיוחד מונים כבר

מאה תשעים וחמישה הרוגים פלסטינים, אבל לא רואים הרוג אחד,

והשדרנים הישראלים שופכים דלק משלהם על מדורת עזה, לחמם

את הלבבות ולהרתיח את דם הנקמה וזה עובד כמו מכונית גרמנית –

עובדה אצלנו בבית: זה עם הכיפה כבר רושף תנו להם בני כלבים, מאתיים לא מספיק,

תפציצו גם את האמבולנסים ובתי החולים, תכניסו לאימ.. אימאשלהם,

וזה שבטלפון מבטיח לי שתוך יומיים לא יישאר אחד מהם ויהיה סדר בעזה,

וזאת שלא מאמינה למספרים בכלל כי הם מגזימים תמיד,

אז אני עובר לערוצים הבריטיים ובהם כבר יש גופות פה ושם, ועדיין ספקות,

אז אני מעביר לאל-ג'זירה ובום ערימות של גופות ואברים... ואני מכסה את עיני בתי

ואחר-כך במחשבה שנייה לא-הורית מסיר את ידי, שתראה, שתדע, שתבין,

ואולי זה טיול הבת-מצווה בארץ הקודש אליו יצאנו מניו-יורק, שם ביתנו הגולה,

עכשיו שתיקה כללית ארוכה, גם זה עם הכיפה שפורש לעכל את החמין, ואחריה

קריאות רמות שאחזיר לערוץ השני, אני מחזיק את השלט בידי כמו בקר טילים,

והתמונות קשות מנשוא, במיוחד אחרי חמין של שבת, זאת לוקחת עיתון למסתור

זה מכין כוס תה, ובתי כבר מזמן מכסה את עיניה במו ידיה,

וכל הזמן הזה איני אומר מלה, לא שאין לי מה או שאיני רוצה,

ולא שלא עולה בי הקבס עכשיו ולא שלא בא לי לצרוח,

אלא שאני משותק ונורא נורא קטן וכל חוכמותיי לעת משבר התנדפו כמו יין רע,

עד שאימי קוראת את מחשבותיי הקפואות ואולי רק רואה את מצוקתי,

ופוסקת מול ערימות המתים והבכי, מה יעזור להרוג ולהרוג.. זה לא ייגמר לעולם..

ונכנעתי והחזרתי לערוץ השני שם חגגו הרוג משלנו כמוצאי שלל רב,

והלכתי משם ושיקעתי עצמי בשינה טרופה ומטורפת וחלמתי והנה

אני בחלום רוכב על אופניים בטיילת החוף של עזה,

כאילו הים הוא ההדסון ואני בטיול בוקר שבת ניו-יורקי משעמם.





ביקור מולדת יומן - חלק שני
01/01/2009 | 22:11
4
1
בדצמבר 2008

אני עומד מאחורי האמירה הזאת שלי - אנחנו לא נאצים!

אבל נשבע לכם שנסעתי היום ברכבת מתל-אביב לאשדוד

והשיחות הערות בעניין הצטרפותה של אשדוד לטווח זרועו האימתנית של החמאס

כללו גם משפטים כמו: צריך להרוג את כולם, לחסל את כולם, לא להשאיר

אף כלב, גם ילדים, לפוצץ את כולם, בלי רחמים, עד הסוף ועוד ועוד..

והיו שם ילדים קטנים שחזרו מהלונה פראק בצהלה ובשמחה,

עכשיו הם, הילדים, שותקים, שתיקה נוראה לנוכח דברי הוריהם –

להרוג כמו בגיימבוי, עד שגיים אובר? או להרוג ממש כמו שמתים בבית קברות?

הרכבת גולשת אל אשדוד וכולם אוספים את ילדיהם, סוככים עליהם כמו מרחב מוגן,

הילדים האלה יקרים, בעזרת השם בעוד שמונה מקסימום עשר שנים הם יתגייסו לצה"ל

ויביאו מעזה ומהגדה גאווה למשפחה ולחברים ולשכונה, או שתבוא הגאווה איתם,

ארוזה בתוך ארגז של עץ פשוט וזול, וגאווה כזאת יש לה כושר הישרדות למרחקים ארוכים.

טפו טפו טפו שלא נדע ולא תדעו מצרות. תרחיקו את ילדיכם מחטא הגאווה,

בעיקר זאת של דגלים ושגלים אחרים. שומר נפשו ונפש ילדיו ירחק ירחק.





30 דצמבר 2008

אתמול בבוקר הלכתי עם אמא לסופרמרקט ושם ציפתה לנו הפתעה מהחמאס:

חמישים אחוז הנחה על כל מוצרי החלב והלחם! נו, אמא, אמרתי, תגידי תודה לחמאס..

גם אהוד ברק זוכה למתנות מהחמאס, מוצרים לא חלביים בכלל.. קניתי גבינה צהובה.

זהו, עכשיו זה רשמית, כתבו בעיתון, "מאז מלחמת העצמאות לא נחתו טילים באשדוד,"

אלא שאשדוד הוקמה באלף תשע מאות חמישים ושש.. ואולי התכוונו שם לאיסדוד..

אמא לא רוצה לעזוב לתל-אביב, כול וואחד ודימכתובּ לוּ, היא אומרת ומודדת לחץ דם.

החלפנו גם כמה דעות בקולות רמים אני ואמא, על המצב. תשמור את הדעות שלך לעצמך,

היא מציעה, אל תכתוב ואל תפרסם דבר ובאותה הזדמנות היא מבקשת לחזור בה

מכל הדברים הטובים שאי פעם סיפרה לי על המוסלמים במרוקו, שזכרונם עכשיו

נצבע בעיניה בצבעים ירוקים עזים של חמאס.. זה מוסלמי וזה מוסלמי היא אומרת,

ועכשיו אין הבדל, כולם רוצים להתנקם בנו ולהרוג בנו, כנראה, היא מוסיפה הרהור,

שאף פעם הם לא אהבו אותנו באמת, וטוב שבאנו לכאן וברחנו מהם... אני מוותר!

באמת אני מוותר. אם אני מוותר על נסיון שיחה עם אמי, אז תדעו שאני מוותר,

מרים ידיים לא רוצה לשכנע איש בכלום, זה החרא וכל אחד שיאכל ממנו כרצונו,

צריך רק לארגן את הטיסה בחזרה לניו-יורק עבור בתי שבאמת מה לעזאזל חשבתי

כשהבאתי אותה לבקר במקום הנורא הזה שאוכל עשרות ילדים קטנים לארוחת ערב,

טפו טפו טפו, כולם מעדיפים כמובן להיות הצד האוכל ולא הנאכל. בתאבון בהמות.

טיול הבת-מצוה של בתי הופך לקורס תגלית בהפוכה, הרבה אל-ג'זירה באנגלית,

הרבה השראה לדרשה שלה, נראה לי שיש לה כבר כמה רעיונות קשים קשים.

וכן, אני מגנה את הריגתה של האשדודית הראשונה על-ידי טיל גראד עזתי,

ולא משום ששם משפחתה שטרית (עוברות כמה דקות ארוכות של חרדה עד

שמגיע האישור שאינה קרובת משפחתי, אנחת רווחה כוזבת לרגע צבוע )

ולא משום שהיא אשדודית או יהודית, או אם טובה לארבעת ילדיה הקרועים עכשיו,

אלא כדי לגנות ולהזכיר מי בני הכלבים שאחראים למותה, מחרחרי המוות מירושלים,

שהגיעו לאשדוד לא כדי לנחם את ארבעת המיותמים חלילה, אלא להצית

בהם אש נקמה: מה דעתכם חמודים עלובי נפש קטנים על עשרה עזתים קטנים

לכל אחד מכם! הא? בשביל כל אחד מכם נשפוך את מוחו ומעיו של ילד פלסטיני קטן!

הרוצחים מירושלים ומתל-אביב, ללא הבדל מוצא ומין: כל הרג בארץ

המטומאה הזאת על ראשכם ועל דמכם ועל דם ילדי ילדיכם לדורי דורות.

אהה, עזוב אותך, הקללות שלך מעוררות רחמים. אלה עורם של פיל ומצפונם תוכנה

של מחשב עם חומת פלדה ואש. קלל עד אינסופ, הם יהיו כאן עדיין מדושנים וזחוחים מתמיד.



1
ביקור מולדת יומן סוף
01/01/2009 | 22:12
3
1
1 ינואר 2009

שנה טובה בני זונות וזונים, בנות זונים וזונות.

אני צריך לחזור לפוקוס אני אומר לעצמי, יש לי סרט לגמור (על אימי וחברותיה מבית הספר

במרוקו. רק נשים. מרוקאיות. מדברות. עכשיו על רקע קריאות המוות והדם של יהודי ציון, אני

מבחין שאין בסרט הזה קללה אחת קטנה, שלא לדבר על אגרוף שלוח. מתאים לי), ובאתי

לבלות עם הקולנוענים הצעירים ממכללת ספיר בסדנא לה קראתי לפני חודשים

"את ואני והמלחמה הבאה", כותרת ששאלתי מחנוך הנביא הכי חילוני שיש.

וזאת לא מלחמה בעיני, כלומר זאת שעכשיו בעזה של טייסי קרב עם פצצות טון

מול נמלים זערוריות מתרוצצות על הארץ עם עוקציהן המגוחכים, לפחות בעיני טייס ציוני.

מכללת ספיר נסגרה עד להודעה חדשה. אבל אבנר לא מוותר למרות קולו הסדוק מעצב,

הוא מעביר את הסדנא לבאר-שבע ובעוד אנו תוהים כמה זה נחוץ עכשיו מכריזים ברדיו

כי גם באר-שבע עוטפת את עזה מרחוק לעת עתה, ובטלויזיה המפה של טווחי הטילים מוסיפה

רצועה צבעונית נוספת על השלוש העוטפות את רצועת עזה, או נכון לומר חונקות חזק, מי מקרוב

ומי ממרחקים, מכל הצבעים והגדלים, חזק חזק ורק הים לכאורה מוצא.. כמו אז בארבעים ושמונה.

טוב לא תהיה סדנא על המלחמה הבאה, אני מוותר כבר.. אבל אבנר לא מהמתייאשים והסדנא

שלנו עוברת לאוניברסיטת תל-אביב, שבעים קילומטרים מעזה המעושנת, ועכשיו יש להמתין

ולראות כמה זמן ייקח לעזתים לשלב את תל-אביב המתקדמת בחגיגת הצעיפים עוטפי עזה.

אין לי זמן להשיב לכל האימיילים החביבים של קרובי משפחה וחברים דאגניים, איך אתם שם,

תחת המתקפה הזאת? בקצרה אשיב כאן לכולם: על פנים! המתקפה רצחנית! הקוזאקים

אין בהם טיפת רחמים גם על דם ילד קטן, גם על אביו ואמו. במה אפשר לעזור? הקימו צעקה,

כתבו לקונגרסמן המזדיין שלכם שאם הוא שותק הדם על ידיו, כתבו לפאקינג רביי שלכם

שיפסיק לזיין את השכל על ימים קשים בציון ושישלח יד עמוק לתוך לבו היהודי ויחטט שם בפצעיו,

עמוק עד קישינב, עיר ההרגה הנצחית שלו, האחת והיחידה, הנהרגת שוב ושוב בדמיונו..

מה לעשות? זעקו זעקה כי דם אחיכם היהודי בציון שופך והעולם שותק. שופך ושותק, שותק ושופך.

ביקור מולדת???
01/01/2009 | 23:26
2
1
זה נשמע יותר כ"ביקורת על המולדת" מאדם שלא חי כאן.

קלקלו לך את הביקור, אה? הפריעו לך לטייל להנאתך? הפריעו לך לגמור את הסרט? הפריעו לך לבלות עם הקולנוענים הצעירים?

כולה יומיים אתה כאן. טוב, נגיד שבוע, נגיד חודש...

האם ניסית לגור במולדת? לגור בשדרות או באחד מישובי עוטף עזה, שבוע? חודש? שנה? שמונה שנים??? שמונה שנים???

אם היית גר בשדרות, היית מסכים לשלוח את הבת שלך לבית ספר בידיעה שאולי יפול עליה קאסם וחלילה וחס יהרוג אותה?? האם היית שורד 8 שנים בלחץ הזה? כולה "ביקור מולדת" ואתה כבר מתבכיין? משחק אותה "נאור"? ומה עם ילדינו? האם לא "עניי עירך קודמים"? טוב, בעצם אלה לא עניי עירך, אתה הרי גר בגלות, ודברים שרואים משם, לא חווים כאן...

אתה יודע כמה ילדים יהודים נפגעו מהקאסמים?

סתם לדוגמא, שמעת על הילד בן השמונה, אושר טויטו ששני רגליו נקטעו ועל אחיו מתן בן ה-19 שרגלו התרסקה? הבט בו, הוא בתמונה המצורפת.  אם חלילה דבר כזה היה קורה לבת שלך, גם אז היית כותב יומן כזה???

8 שנים אנחנו סופגים קאסמים, נפצעים ומבליגים... נהרגים  ומבליגים... ילדינו ואנחנו סופגים טראומות וחרדות ואנחנו מבליגים, חיים בלחץ, בפחד ובחשש איפה יתפוס אותנו הקאסם הבא, ומבליגים...

כל אדם או מדינה, המנסה "לנהוג כראוי" כלפי האחר, למהר לסלוח, להבליג, לגלות רחמים ולהתעלם בהתמדה מהתנהגויות נבזיות, נעשה ממורמר, כעוס וחסר אמונה במנהיגים שלו, (או בעצמו), ומרגיש מנוצל...
החמאס מנצל את ההבלגה שלנו, צוחק עלינו, וממשיך לירות קאסמים וטילים בלי הבחנה, אל תוך בתינו, מקומות העבודה שלנו, אל הרחוב שלנו, במטרה לפגוע ולהרוג... כל הרג של יהודי מלווה בצהלות ותהלוכות ברחבי עזה...

אז תגיד לי אתה, כמה אפשר לספוג סבל, חוסר שמחה וקרבנות אינסופיים בשם האהבה? בשם הנאורות? האם בשם הנאורות תסכים שגורל בתך יהיה כגורלו של מתן טויטו בן ה-8??? או גרוע יותר, כגורלם של הילדים שנהרגו??

כשבשם הנאורות או האהבה, נבחן מה הטוב ביותר עבורנו כשאנחנו מנוצלים לרעה, המעט שאנחנו יכולים לעשות הוא למנוע את הניצול.

הם שולחים קאסמים בלי הפסקה, ומנצלים את ההבלגה שלנו, אם נמנע את הניצול, נועיל גם להם, לאלה המנצלים אותנו, כי האזרחים התמימים שם, גם הם רואים את הניצול של מנהיגיהם וידם קצרה מלהושיע.

הניצול לא מאפשר ריפוי של המנצל, אלא מזיק לו. כי אם המנצל משלים עם הניצול מה הוא לומד? נכון, להמשיך עם הקאסמים. לעומת זאת אם המנצל מוצא שאין השלמה עם הניצול, יתאפשר לו לגלות את האהבה... את הנאורות... את החשיבות של חיים בשלום...

אנחנו, לעומת החמאס לא שולחים טילים למטרות אזרחיות אלא למטרות צבאיות, מדוייקות עד כמה שניתן, ומשתדלים לפגוע רק במרצחים, רק במפגעים, רק בחמאס. אין צבא בעולם שמשתדל לא לפגוע באזרחים חפים מפשע כמו הצבא שלנו. יכולנו לנצח בכל המלחמות שלנו לו לא היינו כל כך רגישים לנושא זה.

תפנים סמי שלום שטרית, יחס אוהב כלפי הזולת, אין פירושו בהכרח להניח לזולת לעשות ככל העולה על רוחו. אין לאפשר לעריצים לשגשג, יש לעצור את עריצותם!!

ואם תשאל "איך אדם יכול להצדיק מלחמה"?

התשובה היא שלפעמים אין ברירה אלא לצאת למלחמה, כי אם אתה רודף שלום אמיתי, יתכן שתאלץ לוותר על המחשבה שיש לך על עצמך כאדם שלעולם רודף שלום, כאדם שסולד ממלחמות, ולהבין, שאם אתה מרשה לזולתך להמשיך ולהסב לך נזק ללא הפסק, אולי אינך נוהג באופן האוהב ביותר כלפי עצמך וכלפיו, ובמיוחד כלפי האנשים התמימים החיים שם תחת עריצותו של החמאס. ארצות הברית עשתה זאת בעיראק, עלינו מוטלת החובה לעשות זאת בעזה.

ואם זה לא מוצא חן בעיניך, עשה לנו טובה, ואת "ביקור המולדת" הבא שלך, עשה בעזה, לא כאן.

שכחתי את התמונה
01/01/2009 | 23:31
1
זהו אושר טויטו בן ה-8  שרגלו נקטעה
ונאלץ לחיות את המשך כל חייו על כסא גלגלים...
דברים כמו שכותב סמי מעצבנים אתכם?
02/01/2009 | 03:44
1
הצטרפו אלינו לדיון אמיתי בעוולות השמאל הקיצוני, אנטי-ציונות ושנאת ישראל, בקומונת "פורשי מחסום":

http://www.tapuz.co.il/Communa/usercommuna.asp?Com...
צר לי עליך סמי רודף השלום
02/01/2009 | 07:34
4
1
צר לי עליך, ראשית עלי לציין, שטוב עשית לעצמך לא לדור בארץ הקודש, ממליץ לך מאוד לקרוא את תשובתו של ענק שבענקים רבי יוסף משאש זצ"ל בכרך א' של " אוצר המכתבים " על עניין " לדור בארץ הקודש.

לפנים הייתה נערץ בשל פועלך בתחום החינוך אותו הובלת בצורה מפליאה, אך דע לך מכובדי, שאינך יודע מה זה " נאורות " וטוב תעשה ותעיין קצת בספר שהורד מהשמיים הנקרא בפי מאמיניו " הקוראן ".

שרונה יקירת הפורום, ענתה לך בצורה מפליאה, בספק אם תבין את דבריה, יען כי , כסומא אתה הולך ונשבה בתפישתך הקלוקלת. אין לנו צורך בבשכמותך " ביקורי מולדת " שם על שפת נהר ההדסון לבטח טוב לך יותר.

כבן עדתך, נראה לי שאתה לוקה בחוסר ידיעה ( וזה בלשון המעטה ) אודות עברה של יהדות מרוקו, אשר סבלה במשך מאות בשנים, סבל רב, מפי אלה אשר מנסה אתה לגונן עליהם.

צר לי עליך שאינך יודע עובדה בסיסית אחת, שמספר המוסלמים אשר נהרגו על ידי יהודים, הינו בטל בשישים, לעומת רציחות המוסלמים במוסלמים, ולא חסרים מקורות לכך.

לסיכום אומר שאני מחזק את דבריה של שרונה, ורצוי, אם יורשה לי לכתוב זאת, להפיך את דבריך התמוהים ( כפי שאישיותך כך היא ) בפורום מכובד זה. בשם חופש הביבטוי, אני מבקש ממך, לחזור מיד למולדתך החדשה, ולהמשיך שם את " מלחמתך ", וכעת אני נזכר בכתבה בידיעות אחרונות, שאותה קראתי לפני ארוחת הצהרים של שבת ( והמבין יבין ) ואם לא הבנת, ואני מניח שלא, אשמח לפרש לך את הרגשתי בקוראי את הכתבה.

הייה שלום, וחזור למקום מפלטך.

שבת שלום לך.

בברכה

אלי פילו
ראוי למחוק את ההודעה של סמי שטרית
03/01/2009 | 18:59
3
ובטח לא בימים טרופים אלו כשרעמי התותחים מעל ראשינו.
סמי שיטרית והקשת המזרחית
03/01/2009 | 21:06
1
ה  פֶּה-לָהֶם, וְלֹא יְדַבֵּרוּ;    עֵינַיִם לָהֶם, וְלֹא יִרְאוּ.
ו  אָזְנַיִם לָהֶם, וְלֹא יִשְׁמָעוּ;    אַף לָהֶם, וְלֹא יְרִיחוּן.
ז  יְדֵיהֶם, וְלֹא יְמִישׁוּן--רַגְלֵיהֶם, וְלֹא יְהַלֵּכוּ;    לֹא-יֶהְגּוּ, בִּגְרוֹנָם.
ההודעה הזו מבטאת את קלונו של כותבה, שתישאר.
03/01/2009 | 21:06
1
1
ישעיהו הנביא כבר הבטיח לנו כי -
04/01/2009 | 12:06
1
הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  
מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ.
ישעיהו מט, פס' טז-יז

הבטחתו המנחמת של הנביא ישעיהו היא כי המהרסים והמחריבים ייצאו מאיתנו ויעזבו אותנו בשלום. מי ייתן וכך יקרה.

בהשאלה הפך הפסוק "בהפוך על הפוך" להבנה כי המהרסים והמחריבים יוולדו מאיתנו (ממך ייצאו - ממעייך), אך בעצם הכוונה היא לנחמה שהמהרסים והמחריבים ייעלמו מפה - בין אם הם בני ברית ובין אם אינם בני ברית.

בכל מקרה - הדברים מתאימים כתגובה לכתיבתו המקוממת (אם כי מאוד איכותית, יש לציין...) של הלה.

ולפעמים - הכל עניין של תזמון.
פורומים חדשים בתפוז אנשים
( לעמוד שלי בתפוז )
01/01/2009 | 17:53

דרושים:

מנהל/ת לפורום רייקי:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F... |סלינק|
מנהל/ת לפורום ניקלודיאון ובובספוג:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...
מנהל/ת לפורום המירוץ למיליון:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...


-----------------------------------

פורום אוניברסיטת תל אביב נפתח! מתכננים להרשם? כבר רשומים? בואו להעזר, לקטר ולחלוק חוויות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

הסיפור שכובש את עולם הספרות והקולנוע בסערה מגיע גם לתפוז. פורום דמדומים מזמין אתכם לחוויה מצמררת חושים
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumPage.aspx?f...

מכורים לאלכוהול? נמצאים בתהליכי גמילה משוקולד? בואו לקבל תמיכה, סיוע וחיזוק בפורום התמכרויות וגמילה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

רוצים לגלות מי ינצח בקרב האימתנים בין עולם ההיפ הופ לעולם המחול הקלאסי והמודרני? הכנסו בצעד קל לפורום מלחמת העולמות
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumPage.aspx?f...

המצב הביטחוני כופה עלינו להתמודד עם הורות מסוג אחר: התמודדות עם פחדים, חרדות ופחד ממוות! פורום הורות בצל הקאסם הוא בית לכל הורי עוטף עזה -  אי של שפיות בסיטואציה הזוייה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

רוצים לסייע לתושבי הדרום? לארח משפחות למספר ימים בביתכם? פורום משפחות למען תושבי הדרום מזמין אתכם לפתוח את הלב ולהקל על המשפחות, ולו במעט, בשעה קשה זו
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
עזרה: פירוש השם פדידה
01/01/2009 | 12:23
2
682
שלום לכולם,
אני צריכה עזרה דחוף בבקשה. הבן דלי עודה עבודת שורשים ולכן צריך לדעת מה שם המשפחה שלנו - פדידה ומה המקור שלו.
אני יודעת שזה קשור למילה הערבית פדאט - שהז כסף אבל לא ברור לי מה בדיוק זה אומר ומאיפה זה בא. המון תודה
הנה מה שמצאתי עבורך
01/01/2009 | 22:05
1
257
Origines du Nom : Fedida

Egalement Fdida, Fdeda, Fededa. Le Nom, Porté Par Des Juifs D'Afrique Du Nord, Est Un Diminutif De L'arabe FiDDa(t), Terme Désignant L'argent Et Utilisé Comme Nom De Personne.

מקור השם FEDIDA

שם נפוץ בין יהודי צפון אםריקה, וכנראה נובע מקיצור השם FIDDAT  שמשמעותו אכן כסף כפי שציינת ומשמש כשם משפחה.

לצערי לא מצאתי פירוש טוב יותר, אך יש לשער שאנשים נשאו שם זה, עסקו בנושא צורפות בכסף או בכסף עצמו, זו השערה שלי בלבד, יען כי רבות הדוגמאות של שימוש בשם משפחה לפי מוצאו או עיסוקו.

לצערי גם " בארזי הלבנון " אנציקלופדיה של חכמי המערב, מצאתי רק שם אחד כזה.

מקווה שעזרתי.

בהבצלחה בעבודת השורשים של בנך.

בברכה אלי פילו
תודה רבה על ההשקעה והזמן - אכן עוזר
04/01/2009 | 14:10
79
שלום, לצורך עבודה על מרוקו
28/12/2008 | 20:37
3
138
היכן אפשר למצוא תצלומים של תלבושות מרוקאיות אופייניות (לא רק של חינה)?
וגם תצלומי אוכל.
תודה רבה
זהו קישור אחד מיני רבים
28/12/2008 | 23:05
6
אם תקישי במנוע החיפוש costumes du maroc ,תוכלי למצוא הרבה אתרים בנושא הנזכר.

בברכה
כתובות אינטרנט מצורפות:
עוד קישור מאתר דפינה בצרפתית
28/12/2008 | 23:13
1
5
כתובות אינטרנט מצורפות:
אלי פילו - עוד הערכה.
30/12/2008 | 08:08
2

אלי פילו היקר, אני תמיד נדהם ממך, על המאמצים, אשר אתה משקיע, לענות לכל אחד ואחת.
לייהו היקר! אתה אוצר.
אלהים יתן לך ולי בריאות ואורך חיים, להנחיל את תרבות ארץ מרוק, לכל מאן דבעי.
חזק ואמץ, איש יקר.
כתבה מעניינת על מרוקו
31/12/2008 | 20:23
קראתי אותה בעיתון שאני מקבל וראיתי לנכון לשתף אתכם. קריאה נעימה!

http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/1034...
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
15:39 | 17.10.12 אורחים בפורום
11:49 | 03.09.12 אורחים בפורום
15:21 | 17.06.12 אורחים בפורום
15:26 | 12.06.12 אורחים בפורום
16:41 | 08.06.12 אורחים בפורום
13:40 | 03.06.12 אורחים בפורום
12:29 | 16.05.12 אורחים בפורום
15:17 | 05.05.12 אורחים בפורום
18:32 | 31.01.12 charlyknfon
12:47 | 10.12.09 בן תרבות
17:03 | 09.12.09 אלי פילו
20:23 | 07.12.09 אלי פילו
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ