לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }

מחכה לכם.

זהו, נגמרו החיים חזרה לשגרה-קטע שלי
29/09/13 11:37
34צפיות
אחרי חגים
אחרי החגים באים ימים אחרים,
חלקם אפורים חלקם בהירים,
חלקם שמחים,מהם מעייפים
אחרי החגים באים ימים אחרים,
לשגרה המבורכת חוזרים אחרי החגים,
משלימים דברים ומשימות שנעזבו לאחרי החגים,
מתחילים דיאטה –מיד אחרי החגים כי נגמרו סעודות המלכים,
עתירי הקלוריות והשומנים.,
די לבטלה,די לטיוליפ, נגמרו החופשות ,נגמרו החגים
חוזרים לשגרה המבורכת של אחרי החגים,
חוזרים לעבודה,ללימודים ולמשימות שהשארנו לאחרי החגים,
נגמרו התרוצים-של עכשיו חגים,,,
זהו נגמרו החגים, ואתם מתבקשים להמשיך בחיים ,כי הגיעו ימי אחרי החגים .
אז שגרה נעימה
º
שחרזדה,תודה רבה!
30/09/13 00:12
5צפיות
מסאי כובש את הספארי.
29/09/13 11:14
25צפיות
דייר חדש וצבעוני במיוחד הצטרף לספארי.
קוף מנדריל ושמו מסאי. פניו תכולים וישבנו סגול.
מתוך ישראל היום.
שירים וספורים על הצבע הסגול.
מתוך שחור/רינת הופר.
29/09/13 11:16
11צפיות
רק עמלי, בדרך הביתה,
מצליחה לראות,
בתוך הצבע של הלילה,
גוונים סגולים של הפתעות.
תפרו לקוף/אנדה עמיר פינקרפלד.
29/09/13 11:19
7צפיות
תפרו לקוף
מעיל צהוב,
בגד סגול,
כובע כחול.

ישב הקוף
על החלון,
הביט לרחוב
כמו אדון.
פרח סגול/שלומית כהן אסיף. מתוך נשיקת הפתעה.
29/09/13 11:23
5צפיות
נתתי לאמא פרח סגול. אמא הניחה באגרטל.
חייכה ואמרה בקול:''הפרח הזה יפה מכל.''
''אמא, החזירי לי את הפרח הסגול.''
אמא החזירה בלי לשאול....
º
נוצה סגולה חנוך פיבן
29/09/13 14:18
53צפיות
º
מפלצת סגולה/ רינת הופר
29/09/13 19:14
20צפיות
אהרן והעיפרון הסגול-כתב ואייר קרוקט ג'ונסון.
30/09/13 00:49
4צפיות
הספר ראה אור ב-1955 ותורגם לעברית על ידי רנה שני בשנת 1970.העטיפה בנוסח העברי צוירה על ידי מיכל לשם. זהו הספר הראשון בסדרת הרולד.

עלילת הסיפור נמסרת באמצעות משפטים קצרים ותמציתיים ומאיורים הממחישים ומשלימים אותה: הסיפור עוקב אחר ערב אחד בחייו של אהרן (הרולד, במקור האנגלי), ילד צעיר ומלא מחשבות, שבו הוא החליט לטייל לאור הירח עם עפרונו הסגול. בכוחו של עפרון זה לברוא ולשנות את המציאות סביב אהרן, ואכן, אף שאהרן מאוייר לאורך הספר בשחור-לבן, הרי שעפרונו והמציאות שהוא בורא, מאויירים בסגול. בהיעדר ירח ושביל להליכה, צייר אהרן ירח ושביל ארוך וישר, ויצא לדרכו כשהוא מלווה בירח שצייר. משגילה כי השביל אינו מוביל לשום מקום, ירד אהרן מהשביל וצייר לו יער של עץ אחד. יער קטן שלא ניתן ללכת בו לאיבוד. כשהסתבר לו כי צייר עץ תפוחים שעתיד לתת פירות, צייר אהרן לצידו דרקון מפחיד שישמור על העץ. אלא שהדרקון הפחיד גם את אהרן...ידו רועדת והעפרון משרטט קו גלי. עד מהרה מוצא עצמו אהרן טובל בגלי האוקיינוס ובתושייתו, ממהר לצייר סירת מפרש קטנה, והוא שט בה זמן מה. בהגיעו רעב לחוף, צייר לעצמו סעודת פיקניק המורכבת מ-9 פשטידות בלבד ואכל חלק מהן. כאשר סיים לאכול, נותרה כמות די גדולה של פשטידות. לא היה לו נעים לבזבז את כל הפשטידות האלו, לכן צייר צבי רעב מאוד וקיפוד זללן מאוד שיאכלו את שנשאר. בהמשך, אהרן התעייף ורצה לשוב לחדרו. הוא בקש לדעת היכן הוא נמצא, ולפיכך צייר לעצמו גבעה, ובהמשך גם הר גבוה. אלא שלהר לא היה בכלל צד שני, ואהרן נפל באוויר.
למזלו, היו לו שכל והיה לו עפרון סגול. הוא עשה כדור פורח ונאחז בו.

הנוף היה מקסים, אך הוא לא ראה אף בית. הוא צייר לעצמו בית ונחת בגינה שמסביבו. אלא שלא מצא את חלון חדרו. גם כשצייר לעצמו עיר שלמה, עדיין לא מצא את חלון חדר השינה שלו. לפיכך החליט לשאול שוטר, אלא שהשוטר שאייר, הצביע בכיוון שבו רצה ללכת ממילא. לבסוף, נזכר אהרן כי חלון חדרו נמצא תמיד בלילות ירח, סביב הירח, כמו מסגרת. וכך, צייר לו את חדרו, את מיטתו, ועלה על יצועו. העפרון הסגול נפל על הרצפה, ועל אהרן נפלה תרדמה עמוקה. (ויקיפדיה)

עטיפת הספר בגירסה העברית:
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/a/a...
בגירסה האנגלית: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/0/0e/Haro...
'אבא כחול אמא סגולה' נכתב ואוייר על ידי רוית
30/09/13 00:53
2צפיות
רוית בקיש שירן,הוצאת סער - קישור: http://cafe.mouse.co.il/topic/2105601/
שיר-השמלה הסגולה
30/09/13 01:02
3צפיות
מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב

הבוקר יבוא, הבוקר יבוא
אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו
נשב ליד הכביש על שפת התעלה
נרכב על משאית ברוח הלילית
נראה את הגבעות מתעוררות באור סגול
ביתך יהיה צוחק וקיץ בחלון
כשאנחנו נצא ביחד

את תלבשי את השמלה הסגולה
ושוב עינייך מוצפות באור כהה
את תשלחי חיוך אל כל עובר ושב
וסיגלית פתאום תפרח בשיערך
את תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת
את תצחקי פתאום ולא תדעי מדוע
כשאנחנו נצא ביחד

הבוקר יבוא, הבוקר יבוא
אנחנו לא נישן את כל הלילה אחריו
נרוץ את כל החוף נשתה את כל העיר
נשיר באוטובוס שירים משוגעים
נשב מאה שעות על הגדר שמול ביתך
וככה זה יחזור וכך יהיה תמיד
כך יהיה כשנצא ביחד

איך תלבשי את השמלה הסגולה
ואיך תוצפנה שתי עינייך אור כהה
איך תשלחי חיוך אל כל עובר ושב
וסיגלית פתאום תפרח בשיערך
איך תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת
ותצחקי פתאום ולא תדעי מדוע
כאשר לא נצא ביחד

השיר: https://www.youtube.com/watch?v=eNkwmND66rk
סגול
30/09/13 01:03
8צפיות
חולצה סגולה:
30/09/13 01:08
6צפיות
תמונה:
30/09/13 01:18
2צפיות
ועוד:
30/09/13 01:23
4צפיות
º
תיק הפלסטיק הסגול של לילי הנקס, קוין
30/09/13 09:14
6צפיות
º
הזרה, התמונות מקסימות.
30/09/13 09:18
6צפיות
שעה בין ירוק לסגול/ מירה מאיר.
30/09/13 09:22
5צפיות
הערב ירד לו,
צבע את הכל
בצבע כזה-בין ירוק לסגול.
נהיה קצת קריר, מאוחר כבר עכשיו,
במרום השמיים קורץ לו כוכב.
וכאן על השביל, בין יום לבין ליל
אני עם אבא מטייל......
מתוך הנר שלי אדום/נתן יונתן.
30/09/13 09:26
2צפיות
הנר שלי אדום הוא כרמון,
הנר שלי צהוב כמו לימון.
שלי הנר ירוק כמו עלי חצב,
שלי הנר סגול כמו פרח הסתו....
המכנסיים החדשים של אבא/ לאה יוליוס.
30/09/13 09:31
3צפיות
אבא קנה מכנסיים סגולים לכבוד הפיקניק.
הם היו קצת ארוכים. מי יקצר אותם?
גק ועץ ההוקוס פוקוס גוליה דונלדסון
30/09/13 12:26
14צפיות
בספר הזה יש מישהו שחולה בסגלגלת  שאלה הם כתמים סגולים וגק יוצא  למצוא לו תרופה
אשלינג
30/09/13 20:34
12צפיות
הספר חמוד ,והנכדים שלי סימנו אותו, לפי מספר בקשות הקריאה כספר אהוב .
זאת הסבתא של ג'ק שחלתה
"לגק היתה סבתא ולסבתא היו אבעבועות
המון אבעבועות סגולות -מאות "
זאת לא היתה סתם סבתא , סבתא של ג'ק היתה סבתא יצירתית
טרם יצאתם למסע אחר חיפוש התרופה "פרי עץ ההוקוס פוקוס "
תפרה היא שק והכניסה בו חפצים לדרך  ורק אחרכך התברר
עד כמה היו נחוצים.  
והעיקר -הודות לג'ק גים ומישל ,הסבתא הבריאה.  
מצטרפת לחרצית 10
30/09/13 20:37
7צפיות
הסחלב ,יפיפה
השנה הקפדתי כול העונה להשקות את הסחלב שלי במים מזוקקים.
הפרח נבל ,העלים נשארו ,להפתעתי עלה חדש החל לצמוח .
סחלבים ....

זה אני, סרנו הפלפל ועוד
30/09/13 21:01
4צפיות
דינה אטיאס נחמני
סרנו הפלפל אינו מרוצה מחריפותו ומבקש "האם תוכלו לעזור לי את טעמי -להחליף?"
והיו תגובות וביניהן
"איחסה פיחסה ,איזה רעיון נורא
הוסיפה חברתה פלפלת סגלגלה
כששמעה אף היא את התלונה "

"ניסתי כבר כמעט הכול
אולי יתאים לי גם סגול"
כך חשבה הגנדרנית
והופ ,טיפסה על סיגלית . ".מתוך הספר "איזה צבע הכי יפה ? של אקי שביט

בספר "ליליאן בגן של מונה " מספרת הילדה על רשמיה -ביקור בבית של מונה בכפר ז'יברני היא מתארת את הבית ואת ערוגות הפרחים "בכמה ערוגות פרחו פרחים בכול מיני צבעים ." בתמונות שצייר מונה מופיע גוון  הסגול בתמונת :הגשר משנת 1919 .
וכחול עם נגיעות קלות בסגול בתמונה :ז'רמן סוזן ובלאנש דגות דגות בנהר האפט  .
º
חולצה סגולה סיפור שהצחיק והקסים אותי
30/09/13 23:28
12צפיות
דוקטור דיזי רופאת משפחה
01/10/13 07:54
6צפיות
דיזי משחקת ברופאה והחברים עוזרים  .
בא לעזור גם חולה מסתורי שיש לו אבעבועות סגולות דיזי  מתבוננת באבעבעות  בזכוכית מגדלת
ומגלה בהם מערבולת של רוח  על כן מה שיעזור  לאבעבעות זה ריקוד סוחף
מתוך אלרגיה/ יהונתן גפן.
01/10/13 08:54
4צפיות
''קרן לבשה שמלה סגולה. סגול היה הצבע שהיא הכי אהבה.''
מתוך ציור של ים/לאה נאור.
01/10/13 08:58
7צפיות
כל אחד יכול
לצייר ים כחול.
אז מה?
זאת לא חכמה,
אבל אני מצייר
ים לגמרי אחר,
ים אדום, עם גלים סגולים
וקצף בצבע ורוד.
וזה באמת ים יפה מאד....
הווארד ג'ייקובסון
02/10/13 16:02
8צפיות
"אני כבר ברשימה השחורה ",אמר ,כאילו אני האשם בכך.הוא מדד אותי בעיניו הסגולותותלתליו הזהובים. מכאן הייתי אמור להבין :הוא כבר יזכור אותי. ."
עמוד52 .מספר חדש ,שהתחלתי לקרוא ,בהוצאת כתר "זמן חיות "
הקטע עוסק בסופר בשם גאי אייבלמן המספר על ערך ירידת המילה הכתובה .בנוסף למעגלים נוספים בחייו
בקטע שהעליתי ,הוא פוגש סופר אחר בשם דמיאן קלרי, בעל עיינים סגולות ,שאף הוצאה לאור לא רוצה את קרבתו והסיבה הוא שבר את חוטמו של הסוכן שלו  
,ומכאן שאין באפשרותו להוציא את ספריו .לשם כך רצה לשכנע את גיבור סיפורינו ,גאי שיעביר דרכו את כתבי ידו בשם אחר. ויגיש לסוכנות ,דמיאן נתקל בהתנגדות  ."זמן חיות של הווארד ג'ייקובסון "בהוצאת כתר
האוכמניות של סלי רוברט מקלוסקי
02/10/13 19:04
10צפיות
אני כבר לא זוכרת אם הצבע מוזכר במילים
אבל כל הספר צבוע בצבעי סגול
ספר נפלא
סגול
03/10/13 12:51
8צפיות
"ריף עדין התקשה להאמין שבכנפיו נמצאו כול הצבעים .הוא המשיך לעבר הסיגלית .הכנפים שלו שוב שינו את צבען .הן קיבלו את הגון הסגול של הסיגלית. "
מתוך הספר "הפרפר עם הכנפים השקופות" אירית ויסמן מינקוביץ . בהוצאת דני ספרים 1999 .
מעשה בחמישה בלונים/ מרים רות.
04/10/13 15:14
3צפיות
הבלון של סיגלית הוא סגול.
בספר מר יואף/ רוג'ר הרגריבס.
06/10/13 10:40
1צפיות
''דבר אחד מוכרחים לומר לפני הסוף:
אם פעם תרצה את האף לדחוף
עליך להתכונן לפני הכל-

שיהיה לך אף אדום או סגול!''
השאלון עם מילי אפשטיין-ינאי/"קורא בספרים":
29/09/13 08:51
17צפיות
מה קורה כשלא מספרים לילדים את כל האמת?
29/09/13 08:59
23צפיות
מ"הארץ": הורים מנסים לגונן על ילדיהם ממציאות קשה כגון מחלה או מוות. אבל שקרים, או חצאי אמיתות, מזיקים לילדים

מג רוסוף, גרדיאן :  "לפני כעשר שנים סיפרה לי חברה, שהיא מנהלת רומן עם אבי החברה הטובה ביותר של בתה. הבת העריצה אותה ולא הסירה ממנה עין. אמנם היתה רק בת שש, אבל היתה אחד הילדים המוזרים, הבוגרים לגילם, שנכנסים לתוך הראש של המבוגרים, משוטטים שם ומוצאים כל מיני דברים. למשל את העובדה שאמה מאוהבת עד טירוף במישהו שאינו אביה. "את לא יכולה להמשיך לשקר לה", אמרתי. "לא, לא", היא הרגיעה אותי. "אין שום בעיה. היא לא מעלה על דעתה שיש עניין בכלל". התבוננתי בה. "היא יודעת. היא לא יודעת מה היא יודעת, אבל היא יודעת". והיא אכן ידעה. איווי ידעה היטב שמשהו לא בסדר במשפחה שלה. היא התחילה ללבוש ארשת מכמירת לב של תמיהה כשהיתה בחברת אמה ולא הפסיקה לחפש תשובות בפניה.

עכשיו אני מבחינה בילדים האלה, אלה שמשקרים להם. ככל הילדים, הם בוחנים את העולם, מתקשים ללמוד את חוקי המשחק. אלא שמבחינתם, החיים לא הגיוניים משום שהאינסטינקטים שלהם נתקלים בהכחשה. ואז הם מתחילים להתפתל בניסיון להתאים את עצמם לעולם מלא חצאי אמיתות.

 אם אמריקאית שביקרה עם משפחתה אצל חברים בלונדון כמה ימים אחרי הטבח בבית הספר בניוטאון שבקונטיקט, בדצמבר 2012, ביקשה מהמשפחה המארחת שלא להזכיר את ניוטאון ושלא להפעיל את מכשיר הטלוויזיה בזמן החדשות, כדי שילדיה לא ישמעו את הסיפורים המחרידים. "נספר להם על הטבח כשנרגיש שהם מסוגלים להתמודד עם הסיפור", אמרה. ילדיה היו בני 13 ו-9.

אני מכירה מקרוב את עניין השקרים, משום שבצומת חשוב בחיי המשפחה שלי, בן-זוגי ואני לא סיפרנו לבתנו את כל האמת, והדבר הניב השלכות קשות וארוכות טווח. זמן קצר קודם לכן אובחן אצלי סרטן השד, מחלה שאחותי הצעירה מתה ממנה ואחותי האמצעית סיימה אז את הטיפול בה. בתי גלוריה היתה בת שבע. "יש לי סרטן. אבל אל תדאגי, הכל יהיה בסדר", אמרנו לה, ולא הבאנו בחשבון את העובדה שהיא נכחה בלוויה של אחותי כמה שנים קודם לכן. בעלי ואני כמעט שלא דיברנו אתה על כך מעבר לזה. גלוריה לא שאלה שאלות. למען האמת, הוקל לנו.

התאשפזתי בבית החולים. בתי הסתכלה בי בשקט כשחזרתי הביתה, אחרי ניתוח, עם נקז, תפרים ותחבושות ספוגות דם. לא הייתי מסוגלת להרים את הזרוע יותר מכמה סנטימטרים. כעבור שבוע עברתי ניתוח נוסף, ולאחריו כימותרפיה. נראיתי והרגשתי נורא.

אחרי כחצי שנה בערך התבררו לי שני דברים. ראשית, אף שבבית התייחסנו למחלתי בעליצות וכבדרך אגב, שאר האנשים בחיי בתי – המורים שלה, הורי חברותיה – הגיבו, לתומם, בהבעה של זעזוע. שנית, היא לא ידעה שאני מרגישה רע כל כך בגלל הטיפול ולא בגלל המחלה. זה היה משא כבד מאוד.

גלוריה חשבה שאני עומדת למות. לא התכוונו לשקר לה, אבל בהחלט לא סיפרנו לה את כל האמת. לא סיפרנו לה כי היא לא שאלה. היא לא שאלה כי הרגישה שזה נושא כאוב. בדיעבד התברר שאף שניסינו "לגונן עליה" מהמתרחש, לא הערכנו כראוי את יכולתה לקלוט אווירה, לספוג כאב ודאגה, ולהפוך את כל האותות האלה להסבר הגיוני לחלוטין (אך שגוי).

בעשר השנים הבאות התברר לי שההשלכות של אמירת אמת חלקית עלולות להיות הרסניות לא פחות משקרים של ממש, למשל החלטה לא לגלות לילדה שהיא מאומצת, או שאחותה היא בעצם אמה.

בשנים האלה נעשתה ילדתי האמיצה והבטוחה בעצמה לפחדנית. הלילות שלה התמלאו בסיוטים. היא החלה לפחד מהחושך, לפחד ללכת לישון, לפחד להישאר ערה בבית כשכולם כבר נרדמו.

כיום, כסופרת לילדים ולמתבגרים, אני פוגשת ילדים רבים, בני 12-18, כשאני מבקרת בבתי ספר. התחלתי לשאול את הילדים מה מפחיד אותם. עכבישים, הם ענו, או מוות. "ומה עם להישאר ערים בבית כשכולם כבר נרדמו?" שאלתי. התשובה של רובם הדהימה אותי. "זה ממש מפחיד", ענו. זה מפחיד, כך גיליתי, משום שפירוש הדבר שהילד הוא האחראי. אין מבוגר שיעזור אם פורץ ייכנס, או מפלצת; אם יקרה מקרה חירום כלשהו. יש בכך הד לפחד גדול יותר, הפחד שלא תמיד יהיו בסביבת הילד מבוגרים לגונן עליו. הפחד שהוריו ימותו. הפחד שהוא עצמו ימות.

מטפל שעובד עם חולי השתלה בבית חולים לילדים מספר, כי "יש הורים שאפילו לא מסוגלים לספר לילד שהוא עומד לעבור ניתוח למחרת. וזה גורם נזק קשה. הם חושבים שהם מגוננים על הילד, אבל למעשה הם מגוננים על עצמם מפני הפחד המצמית שלהם מפני אובדן". פחד הורי הוא הגורם למידה רבה של מרמה שמבוצעת בשם ההגנה על ילדים. לא אוכל להחזיק מעמד אם משהו יקרה לך, ולכן עלי להגן עליך בכל מחיר, חושבים ההורים. העניין פה אינו הילד אלא ההורה.

פעם כתבתי על התאבדות של מתבגרים, ונערה מקסימה ורהוטה שלחה לי תגובה בדוא"ל וכתבה שהיא יודעת מה מרגיש מי שפוגע בעצמו ומנסה להתאבד. היא עשתה את שני הדברים דרך שגרה. “דיברת עם הורייך?" שאלתי. "ניסיתי לדבר עם אמא שלי", ענתה, "אבל היא התחילה לבכות. היא לחוצה נורא מהדיכאון שלי ואני לא רוצה להעציב אותה עוד יותר". שקרים מובילים לעוד שקרים. הילדה שמרגישה שההורה אינו יכול להתמודד עם הפגיעות שלה תסתיר את האמת. וזה יוליך למצב שבו התקשורת נפסקת לחלוטין.

יש תיאוריה שספרות הילדים צריכה לשמר את האידיליה של הילדות. אבל לילדים יש מחושים רגישים מאוד לדברים שאיש אינו מוכן להסביר להם. אם לילד יש דמיון מפותח דיו להמציא דרקונים ומפלצות מתחת למיטה, יש לו די דמיון להבין שמשהו שהמבוגרים לא מוכנים לדבר עליו הוא בוודאי מבעית. סקס, למשל, גירושים או מוות. וכאן יכולה הספרות לעזור – באמצעות התבוננות בדברים המפחידים דרך תובנות, ובמקרה הטוב אפילו בחוכמה.

אם לא מדברים עם ילדים על הדברים המפחידים, הם דואגים לבדם. אני מצטערת שלא דיברנו עם בתנו על המחלה שלי. היא היתה קטנה, אבל לא טיפשה. עבר זמן רב עד שהשתחררה מהפחד מהחושך. היום היא בת 16, עצמאית להפליא, מצחיקה, חכמה ואמיצה. את חושבת לפעמים על הסרטן שלי? אני שואלת אותה. זה מדאיג אותך לפעמים? "לא ממש", היא עונה. "אבל אני מפחדת שלי עצמי יהיה סרטן". וזה, לנוכח ההיסטוריה המשפחתית, פחד הגיוני לגמרי.

ומה על איווי ואמא שלה? חברתי חשפה את האמת זמן קצר אחרי שיחתנו. שני הזוגות התגרשו מאז, והילדים עוברים בין המשפחות השונות. נדמה שכל המעורבים השלימו עם השינוי. אם תיתנו לילד אמת קשה לעיכול, הוא ימצא דרך לעבד אותה. אם "תגוננו" עליו, הרוחות ילחשו באוזנו.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

מרוצי העקרב / מגי סטיווטר
29/09/13 09:50
10צפיות
"אשמת הכוכבים": המצב האנושי-רותה קופפר
29/09/13 10:05
24צפיות
מ"הארץ" - שני גיבורי הספר "אשמת הכוכבים" חולים בסרטן. וזה ספר נפלא, לא רק בגלל שיש בו הרבה רגעים של צחוק

רותה קופפר :  ג'ון גרין. מאנגלית: רנה ורבין. הוצאת ידיעות ספרים, 286 עמ', 98 שקלים

"אשמת הכוכבים", ספרו הרביעי של ג'ון גרין, רב מכר מצליח ביותר בארצות הברית שכבר תורגם לשפות רבות, אינו מסגיר, על כריכתו האחורית, במה בדיוק הוא עוסק. כתוב רק שמדובר ב"סיפור אהבה בלתי נשכח, מן הסוג ששובר את הלב ומרחיב אותו בעת ובעונה אחת", וכן ב"אהבה הניצתת בין שני גיבורים לא שגרתיים". כל זה נכון, אבל מה שנמנעים מלספר על גב הספר הוא שהגיבורים הלא שגרתיים האלה הם שני בני עשרה החולים בסרטן.

ההחלטה שלא לציין את הפרט הזה נובעת אולי מהרצון של גרין לספר מה שפחות על הספר (רצון שלא כובד כלל בוויקיפדיה, שם מפורטת עלילת הספר עד השורה האחרונה בו), וכן כנראה ההבנה של ההוצאה לאור בישראל שכתיבת הפרט הזה על הספר כמוה כהצבת תמרור "אין כניסה" עליו. די לראות מה עלה בגורלו של "לפני שאמות", ספרה המרגש, הסוחף והמשעשע של ג'ני דאונהם (כתר, מאנגלית: לינדה פניאס), על נערה החולה אף היא בסרטן, כדי לדעת שהקוראים עלולים להירתע גם מספר נהדר זה, שמעורר צוחק בקול וגם השתנקות מדמעות.

הגיבורה של "אשמת הכוכבים" היא נערה בת 16, ששמה הייזל לנקסטר, החולה בסרטן הריאות; היא אובחנה כלוקה בשלב 4 של הסרטן הסופני הזה, אבל בזכות תרופה ניסיונית (בדיונית) ושמה פלנגמול, הגידולים בריאותיה חדלו מלהתפתח בינתיים. בתחילת הספר אמה, חברתה הטובה ביותר לפי עדותה, ומי שנמצאת סמוך לה כל הזמן, שולחת אותה לקבוצת תמיכה של ילדים חולי סרטן, או במלותיה של הייזל "מאגר מתחלף... של טיפוסים שסבלו מדרגות שונות של חולי על בסיס צמיחת גידולים. למה מאגר מתחלף?" היא שואלת ומסבירה את המובן מאליו: "תופעת לוואי של סופניות".

בקבוצת התמיכה הזאת היא פוגשת את אוגאסטוס ווטרס, נער יפה תואר, שהיה חולה בעבר בסרטן העצמות, מחלה שהותירה אותו קטוע רגל ועם הומור שחור. "סרטן העצמות לפעמים לוקח לך איבר, רק כדי לבדוק אותך. אחר כך, אם אתה מוצא חן בעיניו, הוא לוקח גם את היתר", הוא מסביר.

כל סרטן מתנהג קצת אחרת, יודעים הילדים בספר. לחברה לשעבר של אוגאסטוס, קרוליין (שכהגדרתו "כבר לא סובלת מהמצב האנושי", כלומר מתה), היה סרטן מסוג מסוים במוח, "המכונה בקרב אנשי מקצוע ‘חרא גידול', כי הוא הופך אותך לחרא של בנאדם", הוא מפרש. "היא לא היתה, את יודעת, מופת של גבורה ודוגמה סטואית לילדי הסרטן האחרים. היא היתה... כלומר, למען האמת, היא היתה ביץ'", הוא מודה.

מה שעוד אפשר להבין מהתיאורים הללו הוא שהשניים נרתעים מההאדרה של ילדים חולים בסרטן, כי מעבר לעובדה שזאת קלישאה, זה הופך את הסרטן למרכזי ולא את הילדים. אחרי שהייזל קוראת הספד של נערה שמתה היא חוששת כי גם אחרי מותה "לא יהיה מה להגיד עלי חוץ מזה שנלחמתי באומץ, כאילו שהדבר היחיד שאי פעם עשיתי היה סרטן". הייזל ואוגאסטוס יעדיפו את ההגדרות הכי שטחיות - כמו למשל שהם התאהבו זה בזה, כי בעיניה הוא חתיך הורס וכי היא מזכירה לו את שחקנית הקולנוע נטלי פורטמן של אמצע שנות ה-2000 - על פני זה.

הייזל מדברת בכנות אכזרית על "צ'ופרי סרטן" ("כל הדברים הקטנים שילדים רגילים לא מקבלים וילדים חולי סרטן כן: כדורסל בחתימת כוכב ספורט, התעלמות מאיחור בהגשת שיעורי בית, רשיון נהיגה שלא באמת מגיע לך וכו'"); איפה נמצאים מתקני השעשועים המיותמים ביותר בעולם (בבתי חולים לילדים); ומתי המועד המדויק שבו הורים מוציאים את ילדיהם החולים מבית הספר (במקרה שלה קצת מוקדם מדי). כמו כן היא מפרטת ברתיעה את עקרונות הז'אנר של סיפורת הסרטן.

לפי כללי הז'אנר הזה, היא מסבירה, המת הצעיר אמור היה לשמור "על חוש ההומור עד הסוף המר, לרגע לא איבד אומץ ורוחו נישאה אל על כעיט עשוי ללא חת, עד שהעולם לא יכול עוד להכיל את נשמתו העולצת". זה מכעיס אותה משום שבמציאות הכל הרבה פחות הרואי, וגם לא אמור להיות כזה.

הסופר ג'ון גרין לא חוסך מקהל הקוראים הצעירים את החולי, העצב שאין להכילו, הכאב, הסבל וההשפלה שבמחלה. אולי הוא יוצא מנקודת הנחה שקהל זה (בני עשרה ומבוגרים, כי הספר מיועד גם להם), החשוף למיני מיתות על המסך מסדרות טלוויזיה ועד משחקי מחשב, יכול לנסות להתמודד על הנייר עם המשמעות של מוות בגיל כה צעיר, וחוסר הצדק שבו. מכאן גם השם של הספר.

"שייקספיר לא טעה מעולם יותר מכפי שטעה כששם בפיו של קאסיוס את המאמר: ‘האשמה ברוטוס יקר, אינה בכוכבים/ אלא בנו אנו'", כותבת אחת הדמויות לאוגאסטוס. "קל לומר זאת כשאתה אציל רומאי (או ויליאם שייקספיר!) אבל האמת היא שאין בנמצא כל מחסור באשמתם של הכוכבים שלנו".

אך לא שייקספיר הוא מקור ההשראה הספרותי של גיבורי הספר אלא פטר ואן האוטן, המחבר הבדיוני של הספר "מכאוב מלכותי", אמריקאי המתבודד בהולנד. הייזל כל כך אוהבת את הספר שלו, שלא סיפרה עליו כמעט לאיש. "לפעמים את קוראת ספר והוא ממלא אותך בדחף משיחי ואת משוכנעת שעולמנו ההרוס לא יצליח להשתקם אלא אם כל בני האנוש כולם יקראו את הספר הזה. אבל לפעמים את קוראת ספרים כמו ‘מכאוב מלכותי', שאי אפשר לספר עליהם לאנשים כי הם כל כך מיוחדים ונדירים, ושלך, ושהרעיון לפרסם בציבור עד כמה את אוהבת אותם נראה לך כמו בגידה".

היא אפילו נוסעת יחד עם אוגאסטוס לאמסטרדם כדי לפגוש את הסופר. בתפנית עלילתית המתאימה ל"אשמת הכוכבים", הספר שבגללו נסעה הוא לא הספר הטוען את ההרפתקה - מסע ההתבגרות הקצר הזה - במשמעות. אחראי לו דווקא ספר אחר, על ילדה שחייה באמסטרדם נהפכו לגיהנום עד שנגדעו בטרם עת, ובתוך האסון שלה רצתה רק להתאהב, לכתוב ולחוות נשיקה ראשונה. "אני חייבת לה את זה, לאנה פרנק כלומר", הדגישה הייזל כאשר התאמצה לעלות במדרגות ביתה של כותבת היומן המפורסם, "כי היא שמרה על השקט ושמרה על הווילונות מוסטים ועשתה הכל כמו שצריך ובכל זאת מתה".

אפשר ממש לחוש את המאמץ של הייזל במדרגות התלולות של הבית ההולנדי. קריאת הספר הזה מלווה בתחושה פיסית - גם המחנק בגרון מצחוק ועצב, וגם בהפסקות למילוי הריאות באוויר. הפעולה הטבעית הזאת, שהגיבורה לא מצליחה לעשות ללא עזרת מכונת חמצן, זוכה פתאום לתשומת לב.

אבל ההזדהות בספר היא לא רק עם תחושה פיסית שזרה לבריאים, אלא דווקא עם משהו מאוד קרוב ומוכר. המחלה של הילדים, כמו הסיגריה הלא דלוקה התחובה בפיו של אוגאסטוס, שהוא מגדיר כמטאפורה, היא דימוי קיצוני לחוויית הבדידות שבנעורים: הרגשת השוני, התחושה של לא להיות מובן, שהסביבה מעוותת לטוב ולרע את מעשיהם ורגשותיהם, והניסיון שנידון מראש לכישלון לדמיין כיצד זה להיות אחרים.

בעמוד הראשון של הספר מופיעה "הערת הסופר", ובה גרין מבטיח שהספר הוא "פרי הדמיון". הוא מפציר בקוראים שלא לחפש "עובדות אמיתיות". אבל בקשה זו היא רק בבחינת פיתוי המושך את הקוראים לאינטרנט (מקום שהסופר ואחיו מנהלים בלוג מצליח זה שנים), לחיפוש אחר רמזים שכאלה (הראשון שבהם נמצא אולי ברשימת התודות בסוף הספר שבה מוזכרת משפחת "ווטרס", ממש כמו של אוגאסטוס). ובכן, חקירה ראשונית מעלה כי מחבר הספר עבד במשך חמש שנים ככומר בבית חולים לילדים, "ושם מעולם לא פגשתי ילדים שהמחלה הפכה אותם לנבונים יותר מגילם, שהמחלה שינתה את חייהם ואת מותם למשהו נשגב", הוא אומר בראיון ביוטיוב. "מי שפגשתי בזמן העבודה שלי שם היו ילדים, בסך הכל ילדים".

The Fault in Our Stars / John Green

תמונה,מתוך הסרט "לפני שאמות". סיפור אהבה ששובר את הלב.:  http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1826310.134...
הטיול הקטן-נעמי שמר. איורים: ליאת יניב.
29/09/13 10:11
20צפיות
מ"הארץ"-טיול בשבילי הילדות האבודה

במהלך השיר המהיר, הפשוט והמרוכז הזה - "הטיול הקטן" מאת נעמי שמר - עוברים הילדים יחד בתוך יפי הטבע ויפי העברית:

  "שירה של נעמי שמר "הטיול הקטן" הוא מעין כמוסה מרוכזת של ילדוּת קולקטיבית בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה בישראל. ושמא הוא מצטייר בעיני ככזה, משום שאני הייתי ילדה באותן שנים, והשיר הזה הושר רבות בשנותי הראשונות בבית הספר. עד כדי כך שכאשר אני פותחת את הספר המכיל את השיר היחיד הזה, הוא מחזיר אותי באבחה חזקה אחת אל לוח הכיתה הירוק שעליו נכתבו לא פעם מלות השיר ואל הוראתה של המורה להביא לטיול כובע, מימייה, נעלי הליכה והרבה מצב רוח טוב.

אבל השיר הזה איננו נושא רק את קולה הלאומי הקולקטיבי של הילדות בשנות ה–70 וה–80 בארץ, אלא מרכז במעין תמצית מדויקת את פניה הרבים והשונים של נעמי שמר. ואחד מפניה אכן היה אותו קול עברי קולקטיבי שהיא היטיבה כל כך לשאתו.

איור: ליאת יניב, מתוך הספר: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2124569.137...

  התגלה לי כעת שאת "הטיול הקטן" כתבה שמר בתחילת שנות ה–60 לילדי כנרת, ערש הולדתה. ואכן, ניכר בו שנכתב לפני 1967. השיר אמנם מלא באהבת הארץ והאדמה, אבל הוא חף מכל לאומנות, ויש בו תום של ממש שאולי לא יכול היה להתקיים בו שנים אחדות לאחר מכן.

שיר הילדים הפשוט הזה, הרווי באהבת העברית ובאהבת הטבע, נותר חי וצבעוני ולוחש – ממש ככלנית הלוחשת בסופו – במשך כל השנים שחלפו. דבר בעברית שבו לא נתיישן, מלבד הניסיון המאולץ היחיד פה להיות דיבורית ועכשווית: "בִּשְלוּלִית הַמַּיִם/ שַמְנוּ תָּ'רַגְלַיִם". השורה השנייה נראית על רקע המלים האחרות – הצלולות והמדויקות – מגושמת ומחוספסת מדי.

השיר מלא התום הזה מודפס באותיות לבנות גדולות על פני ציורי פסיפס צבעוניים פרי יצירתה של המאיירת ליאת יניב. ציורי הפסיפס האלה נראים מלאי תום ופשטות מכוונים. נראה שהם, בד בבד עם השיר היחיד הזה, מכוונים לקריאת שירה אלבומית משותפת של הורים, שהיו ילדים בשנים שהשיר הזה היה כה טבעי ומוכר, עם ילדיהם, בני הדור הנוכחי. עכשיו זה כעין טיול משותף בשבילי הילדות האבודה.

כשקראתי את השיר לילדתי לא יכולתי שלא לשיר לה אותו תחילה במנגינתה המותאמת להפליא של שמר. רק לאחר מכן, כשביקשה, קראתי לה אותו ללא המנגינה המוכרת ועם מנגינת המלים בלבד.

אחד הדברים הבולטים והמודגשים ביותר בשיר (דבר המודגש גם באמצעות הלחן) הוא אותו קול קולקטיבי המלווה את השיר כולו וחותם רבות משורותיו:

לַטִּיּוּל יָצָאנוּ
כַּלָנִית מָצָאנוּ
עַל גִּבְעַת הַדֶּשֶא בַּמַּעֲרָב.

אֶל הָהָר עָלִינוּ
אֶת הַיָּם רָאִינוּ
וּמִשָּם יָרַדְנוּ בִּדְהָרָה.

קבוצת ילדים – חבורה מגובשת שקולה קול אחד – היא הנושאת את קולה בשיר.

השיר מתאר טיול קטן של חבורת ילדים, שבו נגלים לעיניה מכמני הטבע הרבים: כלנית, ים, צב, נמלים, חגב, לטאות, כרם, תלי חפרפרת, אלף רקפות. דומה שבמהלך השיר המהיר, הפשוט והמרוכז הזה, עוברים הילדים יחד בתוך יפי הטבע ויפי העברית, ומניחים להם, מבלי משים, לחלוף בקרבם ולהטביע את עצמם בהם.

בנוסח המקורי של השיר, שאינו מוכר כיום, היה אחד הבתים שונה:

בָּאנוּ בְּשוּרָה אֶל הַכֶּרֶם
רוּחַ סָעֲרָה וְנִשְבַּר עָנָף
שָמָּה בֵּין תִּלֵּי חֲפַרְפֶּרֶת
אֶלֶף רַקָּפוֹת כָּל אֶחָד קָטַף.

לאחר שנאסרה ב–1967 קטיפת רקפות על פי חוק, נאותה שמר לשנות את הבית כך:

בָּאנוּ בְּשוּרָה אֶל הַכֶּרֶם
רוּחַ סָעֲרָה וְעָנָף נִשְבַּר
שָמָּה בֵּין תִּלֵּי חֲפַרְפֶּרֶת
אֶלֶף רַקָּפוֹת כָּל אֶחָד סָפַר.

השיר הזה כמעט לא נועד לקריאה אישית. נראה שהוא כרוך לבדו בספר, יותר מכל – כמחווה לשמר ולאותה ילדות האבודה, או לא־אבודה־באמת, שהוא מתאר. זו מחווה גם לאותם חיים בחיק הטבע ולאותה עברית, שלכאורה נגזלו מן העולם שבו אנו חיים כיום, ושמא גם לאותם ימים שבהם השירה היתה שירת הכלל.

לקראת סופו של השיר ושל הטיול, יורד הערב:

אָז מְאֹד עָיַפְנוּ
וְהַבַּיְתָה שַבְנוּ
שֶמֶש כְּבָר יוֹרֶדֶת וּמְאוחָר.

רַק בְּתוֹךְ הַדֶּשֶא
כַּלָּנִית לוֹחֶשֶת
שוּבוּ בְּשָלוֹם
נִפָּגֵש
מָחָר.

אותה כלנית – פרח החלומות החורפי ועז הצבע - המופיעה בתחילתו של הספר ובסופו – נראית לי כחותם העז והאישי ביותר של השיר־הטיול כולו: דרישת שלום חמה מנעמי שמר, שאהבת הטבע ואהבת העברית פיכו בשירתה תמיד. דרישת שלום חמה שאותה יכול כל ילד, השר לעצמו בקולו הפרטי, לטמון מתחת לכרית חלומותיו."


מסע החיפושים של רוריק בארץ האוּרְמוּלים:
29/09/13 10:17
9צפיות
מ"הארץ"-גם בסיפור הילדים הזה, על רוריק היצור האגדי, רבקה מרים כמהה אל משהו ערטילאי התוהה על חידת הקיום

שלומית כהן-אסיף:  לא רק על רוֹריק
רבקה מרים. הוצאת כרמל, 102 עמ', 74 שקלים

"אני מתאפקת ימים אחדים ואיני קוראת את הפרק האחרון בספרה החדש של רבקה מרים "לא רק על רוריק". אני מתעקשת לנצל את חירותו של הקורא ומשתעשעת לי בסופים אפשריים לאגדה הזאת; מדמיינת לי בעיקר את סופו של רוריק, שהספקתי להתיידד איתו, ויחד יצאנו למסע חיפושים מרתק ומסקרן.

המסע מתחיל ברוריק: יצור כהה עור שעיניו שחורות, הנופל בטעות לארץ האוּרְמוּלים, ארצם של יצורים פרוותיים, בעלי זנב, בהירי עור וכחולי עיניים. וארץ זו היא רק תחנה אחת במסע שתחנות רבות לו. בעצמו לא ידע רוריק כיצד התגלגל למקום הזה, ורק דבר אחד ידע: "שיש משהו חבוי שקדם לזמן שבו הגיע אליהם, שהוא זוכר משהו שאין לו יכולת אמיתית לזכור". בלשון אחרת: הוא זוכר משהו עמום ממקום אחר ומזמן אחר, מגלגולו הקודם, משהו מן האטביזם רוחש בחלומותיו וגם בגופו.

לרוריק יש גומה מאירה בבטנו. לגומה הזאת אנחנו קוראים טבור, וזה סימן שהוא נולד אי פעם. ויש לו גם צלקת שהוא ממשש אותה ברגעי כאב וגעגוע, והיא מבצבצת לאורך העלילה. "הצלקות שלנו הן לא רק פצע, הן מתנה כזאת, מין מזכרת, הן לא נותנות לנו לשכוח. הן שומרות לנו על הגעגוע". כידוע, כל אחד נושא את הצלקת במקום אחר.

איור: רבקה מרים, מתוך הספר:
http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.2119809.137...

  בעלילה מסקרנת ולא פשוטה מתארח הקורא בארץ האורמולים, שאין בה תינוקות ואין זקנים. פה לא נולדים ולא מתים, אבל בכל זאת יש חילופי דורות וחילופי משמרות. "זה קורה ביום היחיד שבו זורחים בעת ובעונה אחת שני הירחים בשמים, נפתחת לה דלת שהאורמולים מכנים אותה ‘הסדק’ וממנה נכנסים ויוצאים. ואת הסדק הזה מחפש לו רוריק. הוא רוצה לעבור דרכו כדי לשוב למקום שממנו הגיע".

רבקה מרים בוראת כאן יצורי אגדה המזכירים ממרחק את המומינים של טובה ינסון, אותם טרולים שיש להם בטן היפופוטמית ואפם ארוך. לא מעט תחנות עובר רוריק במסעו: "מסע של אורך ושל רוחב, של עומק וגובה". מדי פעם הוא מאבד את חבריו או שהם מאבדים אותו, לפעמים מוצא אותם ולפעמים פוגש אחרים במקומם, כי חלל ריק יודע למלא את עצמו. ובין "לאבד" ובין "למצוא" יש כאב של פרידה ושל געגוע. "אתה באת רק כדי לעזוב אותי", כועס רוריק על נוֹמוֹ חברו הפילוסוף, המלמד אותו את השפה המשותפת לכל יצורי העולם, הלא היא "שפת העיניים", שפה שאפשר ללמוד ואפשר לשכוח ואפשר ללמוד מחדש. "גם החלום מדבר בשפת העיניים. עם השנים הפך החלום להיות כמו אלבום התמונות של רוריק". בספר יש ערבוב זמנים, ולמען האמת אין זה ערבוב אלא מהילה והתמזגות בין עבר־הווה־עתיד; בין שם לפה, בין לידה לזיקנה, בין התחלה לסוף.

"לא רק על רוריק" הוא ספר צנוע בכריכה רכה. יש בו 21 פרקים, והוא מלווה באיורים בשחור־לבן של רבקה מרים עצמה. כבר כשהיתה בת 17 הציגה מרים מציוריה במוזיאון תל אביב, ושלוש שנים קודם לכן פירסמה את קובץ השירים "כותנתי הצהובה". כמו בשיריה, גם בפרוזה הזאת יש איזו נהייה וערגה אל משהו ערטילאי התוהה על חידת הקיום. יש שימוש רב במוטיבים יהודיים ובקבלה ובעוד דברים מופשטים, הכתיבה אינטואיטיבית מאוד, פיוטית, רכה ומעוררת השתאות ופליאה. לא אופתע לשמוע אם חלק גדול מן הספר הזה התדפק אל רבקה מרים בחלום. לא אחת מתקשה הקורא לעקוב אחר העלילה או לרדת לעומקם של דברים. גם רוריק מודה שהוא לא מבין הכל, ויש משהו שנותר כחידה בתוך חידה, אבל הוא יודע מה שאחרים אינם יודעים. הוא למד לקרוא גם כשלא אחז ספר ודף. פשוט הביט והמציא סיפור.

רוריק מקבל מחבריו - סורו ומיצה - כלי נגינה, שכמו קונכייה הוא יודע לשמר בתוכו צלילים ישנים. גם כשהכלי נעלם באחד המסעות ממשיך רוריק לשמוע את צליליו. זה סיפור אניגמטי, על פרידות זמניות ולא־זמניות, צפוף בתהיות פילוסופיות על העלמותם של אנשים ושל דברים אף על פי שהדלת סגורה. אני תוהה אם הספר המנוקד הזה נועד לילדים או שמא זו פרוזה לא לילדים. כמו הגיבורים בספר גם אני נותרת עם שאלות וחידות לא פתורות. וספרות טובה, כידוע, אינה צריכה לתת תשובות. די לה בשאלות שהיא שואלת. "
הציור האחרון / זוהר טשרטוק
29/09/13 10:19
18צפיות
סיפור של עודד בורלא
28/09/13 18:46
22צפיות
באיזה ספר אפשר למצוא את "האם הגיע הסתיו"
שלום לסימה סתו.
28/09/13 19:33
15צפיות
יתכן שהוא מופיע בספר "הספר הגדול של עודד בורלא "
שם מרוכזים ממיטב סיפוריו.
כול הכבוד לאמנדה ולתנין שלה
28/09/13 09:55
33צפיות
כול הכבוד לאמנדה ולתנין שלה
סיפר ואייר :מו וילמס
מאנגלית :רונית רוקאס
טל מאי -ספרי חמד- בהוצאת ידיעות ספרים ./2013
יצא לראשונה ב2011
ומי הוא המאייר והסופר מו וילמס.
"זכה שלוש פעמים בעיטור הכבוד של קלדקוט ובפרסים רבים אחרים .
ספרי הילדים שלו היו לרבי מכר .
כתב ויצר סרטי אמניציה לרחוב סומסום וזכה שש פעמים בפרס אמי. "מתוך דף הפרסום .
תנין חמוד יש לאמנדה ,התנין אוהב מאוד את אמנדה ,אוהב להיות בקרבתה אוהב לשחק איתה ,לשוחח ובמיוחד,אוהב
הפתעות, ואמנדה יודעת ,יודעת להפתיע ."את תמיד מביאה את ההפתעות הכי מענינות ,"אמר תנין.
והיזון חיב להיות ,ולכן תורו של התנין להפתיע .אולם במהלך התנהלות ההפתעה, משהו שם קרה והחלה שיחה שבמהלכה התנין רצה לברר מדוע היה הוא במבצע ,
"שקל וחצי?!התנשף תנין.
,זה כול מה שאני שווה ?"

אמנדה הרגיעה אותו. התנין "הרגיש עכשיו הרבה יותר טוב "ההסבר נגע לליבו ,הוא היה מרוצה , הוא הרגיש שייך,הוא הרגיש בטוח . את אמנדה אהב כפליים "אני לא אוהב שאמנדה לא פה ,חשב שוב תנין".
הוא חיכה לה , הוא רצה שתשוב ,הוא חשב על הפתעה ..וההפתעה הופיעה...
ומה הפעם קרה אכזבה ואולי באמת גילוי מפתיע !?
******
על אהבה לספרים ואמנדה קראה הרבה ספרים והנה לשמות
"טיפוס למקומות גבוהים -הנאה ותועלת "
שירי לוייתנים למתחילים "ועוד
על חברות וחשיבותה .
ועל רעיונות להפתיע
בספר "כול הכבוד לאמנדה ולתנין שלה "
איורים חמודים בקויי האנשה מלאי חן.
ממליצה .
תיקון
28/09/13 09:59
17צפיות
בקטע האחרון
במילה לשמות צ"ל והנה השמות
.ובמשפט ועל רעיונות חסרה המילה כיצד
"ועל רעיונות כיצד להפתיע "
על קוף על תוף על ולב שבחוף רותי כץ
28/09/13 10:20
21צפיות
אגדה אפריקנית  בחרוזים מקסימים
על תנין שאשתו התנינה חולה  ומה שיכול לרפא אותה הוא  לב של קוף
אך הקוף ערמומי  מצליח להחלץ מהצרה
ממליצה בחום
ולצד סיפורי התנין
28/09/13 19:38
12צפיות
המופיעים  בספרי הילדים .
אפשר לציין את
גורם ההפתעה כמניע את העלילה .
ומי לא אוהב הפתעה ?
באלו ספרים ושירים בתוכן או בגוף הסיפור מנצנצת הפתעה ?
הפתעה
28/09/13 20:27
15צפיות
בספר "במזל דוב "של מקס קורנל
בהוצרת כנרת .
מביאים ההורים לילדם היחיד והמפונק הפתעה
"ואז,יום אחד אימא ואבא הביאו
אמר הילד . כמה שהוא טעה .....
ההפתעה של לבנה-אקסטיאן ג'אוד:
29/09/13 08:12
4צפיות
הפתעה לאבא-משה אהרוני
29/09/13 08:25
7צפיות
"בוקר אחד התעורר קורן משנתו וחשב: "משעמם לי כל יום לשחק באותו המשחק. בא לי לשחק בכדורים - אבל קצת אחרת, מתחשק לי להפתיע את אבא כשיחזור בשעת ערב מאוחרת..."

משה אהרוני אודות הספר:

קצת לפני שלוש שנים וחצי נולד בני בכורי, קורן.
מיד לאחר לידתו, הציעה אשתי , לימור, כי אעשה משהו מיוחד לרך הנולד ובאחת מן הפעמים הציעה כי אכתוב לו ספר מתנה.
לאחר התלבטות קצרה, החלטתי לקחת את האתגר הגדול הזה והתחלתי במלאכת הכתיבה.
החלטתי לכתוב לקורן, ספר ילדים שיבטא גם את הדברים שאני אוהב לעשות (אוכל) וכך נולד הרעיון לנושא  הסיפור.
הפתעה לאבא הוא סיפור על ילד המבקש להפתיע את אביו בשובו מהעבודה ,ובעזרת אימו מכין כדורי שוקולד אותם הוא אורז בקופסת הפתעה.
בתוך הספר ישנו מתכון להכנת כדורי שוקולד ולמעשה הסיפור משלב קריאת סיפור לילדים עם יצירה משותפת להורים ולילדים." (נוריתה).

הוצאת "סער".

כריכה: http://simania.co.il/bookimages/covers67/670534.jp...

הפתעות של שוקולד- מירה קופר:
29/09/13 08:47
5צפיות
"הספר "הפתעות של שוקולד" מספר את סיפורו של ניצן שסבו האהוב חלה ומת. הדרך המיוחדת בה ניצן בן החמש מתמודד עם האובדן של סבו שהוא"ממשיך לשאת אותו בליבו לכל מקום"

ואף משתף את בת דודו בחוייה כשהוא מניח את ידה על לוח ליבו ושואל האם גם היא מרגישה את סבא, והיא אכן מרגישה את פעימות ליבו. הספר מיועד לגילאי 5-10  לסיפור נלווה סיכום

של עופרה יערי, פסיכולוגית התפתחותית על אובדן וילדים, בייחוד בתקופת הגיל הרך."


אגדות על תנינים:
29/09/13 08:40
13צפיות
1. הצייד והתנין: http://www.sefer-li.net/croc.pdf

2. מדוע לתנין גב מחוספס?: http://www.sefer-li.net/tanin2.pdf

יש את הספר כלילה ודימנה עם שני תנינים
29/09/13 20:03
7צפיות
ספר משלים הודי
"סתו לבן "
28/09/13 09:15
13צפיות
סתו לבן
שר יהורם גאון
מילים:חיים טהר לב
לביא שי :לחן  

"על משעולי העדר צונח האבק,
עלי האזדרכת בסחרחורת.
ראשי החצבים שוב עולים מן המחנק,
שבין ראש השנה לבין החורף.


הנה יורד הסתיו עם השקיעה העצובה...

נשוב ונעבור בין חמה לבין ענן,
על דרך העפר המתחדשת.
על פני שדות הכותנה העומדים בעירומם,
בין ברק הממטרות לבין הגשם.

איזה יופי !
ועם השיר הנפלא  על מילותיו, אני רוצה לברך בבוקר טוב את חברי
ליאני המקורי, אשלינג ושחרזדה .ג.רפאל והזרה 11, ריני ומרבה ידים , זוהרה וההיא 333 ,טובה 53 ודינה 136,דיקצ וקושקוש1 ,פנינה ופסטרנק
בוקר טוב של שבת לפני חולין ארוך .

מאמר קראתי במדור ספרות בעיתון "ידיעות אחרונות"
ראיון עם הסופר ג'יקובסון הווארד ובין הדברים שאמר
משפט אחד אצטט "ספרות צריכה לגרות אנשים , לגרום להם לחשוב ,לאתגר אותם "ומסכימה בהחלט
בכול ספר טוב כך אני חושבת יש ערך מוסף .
ועוד דבר שאמר הסופר "וכמו שאנשים צריכים ללמוד על איך להסתכל על ציור כדי להנות ממנו ,....כך "ואותו דבר גם לגבי קריאה "."הכול מתבסס על חינוך "
המאמר "מה מעיק על הווארד" של אסף מונד ,לונדון מענין , ממליצה לעיין בו   
ועוד דבר ,הספר שזיכה אותו בפרס בוקר נקרא 'מה זה פינקלר 'בהוצאת כתר.

כתובות אינטרנט מצורפות:
"זמן אסיף "
27/09/13 18:38
11צפיות
ערב שישי יורד בהדרו, כשובל סתוי של ימים  חגייגים
"זמן אסיף " /חמי רודנר

"בחלומות אני זוכר
את כל מה שהשכחתי מעצמי
זמן בין ערביים אין סופי
יפה קצת עגמומי חצי מצב נפשי
חזרתי אל ביתי אל ילדותי

אולי הגיע זמן אסיף עכשיו "

לכול הבאים בשערי הפורום ,לכול חברי הכול כך מתמידים ועקביים
שבת שלום
שבת של עונג והנאה , .
כתובות אינטרנט מצורפות:
ספרי הילדים המומלצים שיצאו בשנה הקרובה-הפנקס
26/09/13 23:43
37צפיות
בשנה הבאה נשב על המרפסת ו… נקרא ספרים חדשים!

בתי ההוצאה לאור חושפים את הספר המומלץ שלהם לשנה הקרובה: http://ha-pinkas.co.il/?p=15098
15 סוגי קוראים שמומחזים בעזרת כלבים וחתולים:
26/09/13 23:54
14צפיות
19 מניקורים / ציורי ציפורניים ספרותיים
27/09/13 00:10
7צפיות
התקופה שבה ספרים לא היו מוצגים עם השידרה כלפי
27/09/13 00:29
8צפיות
ציטוטים בנושאי ספרים, ספריות וטכנולוגיה :
27/09/13 00:44
9צפיות
תחפושות מספרי ילדים:
27/09/13 00:50
8צפיות
פוסטרים נדירים שאייר מוריס סנדק:
27/09/13 01:04
6צפיות
העוסקים בספרים ובחדוות הקריאה-http://www.brainpickings.org/index.php/2013/09/03/...
ופעילות לסוף שבוע
26/09/13 10:43
46צפיות
באלו ספרים או שירים מופיעה המילה "אני"בכותרת  או המילה  "של "בכול ההטיות.
דוגמאות  
שם הספר "אני"של פיליפ וכטר בהוצאת ידיעות ספרים *ספרי חמד  /2006
"לפעמים אני מרגיש שאני באמת משהו מיוחד ".

"בראש של מרק" .אנדרס יקובסון אולסון .בהוצאת פן ידיעות אחרונות ספרי חמד .
מחכה לכם.
חג נעים


אני קלריס בין לגמרי לורן צילד
26/09/13 11:06
20צפיות
לא קראתי  את הספר
"אני פוחד "
26/09/13 11:46
14צפיות
בת שבע זיסקינד כהן .
איורים : טניה רויטמן .בהוצאת יסוד  1999
"אני פוחד מענקים ועקרבים "
אבל כשהעכבר שלי איתי - ..."
שבעת ההרגלים של ילדים מאשרים-שרון קובי
26/09/13 20:48
8צפיות
איורים: סטיסי קרטיס.
"לילדים בכפר שבעת האלונים אף פעם לא משעמם. הם תמיד נהנים ולומדים דברים חדשים תוך כדי משחק ולא משנה אם זה במשחק כדורגל עם קפצון הארנבון או בעבודה בגינה עם לילי הבואשת. הסיפורים בספר מראים איך הקפדה על ערכים ועקרונות קבועים הופכת את החיים לנעימים ומאשרים יותר."
º
המכוערים של דניאל- עפרה גלברט אבני
26/09/13 16:58
18צפיות
אבא שלי איש ציפור
26/09/13 20:08
6צפיות
דיוויד אלמונד .
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר /2010
"יופי .ומה התכנית שלך להיום ? {שואלת הבת}
הוא היזדקף והישר מבט אליה .
"אני הולך לעוף ,ליזי .ממש כמו ציפור "
.
אבא שלי איש ציפור.
....
"ג'וני בי ג'ונס ויום ההלדת של ג'ים הרשע הזה"
26/09/13 20:56
5צפיות
כתבה:ברברה פארק. איורים: דניס ברונקוס.

"היומולדת שלי בשבת הקרובה! ומחר אני מחלק הזמנות לכולם בכתה א' חוץ ממך!" צעק הג'ים הזה.

כולם מזמנים ליום ההולדת של ג'ים הרשע,חוץ מג'וני בי ג'ונס.
אולי כדאי לה להקדים את יום הולדתה בחצי שנה ולא להזמין אותו?
אולי עדיף שהיא תעזוב את הבית ותעבור למקום הכי עליז בעולם - מקום שאין בו ילדים כמו ג'ים הרשע.
אני מבננה-הילה סטרוביסקי-איורים:ג'סיקה מלו
27/09/13 01:09
4צפיות
גם אני עובר דירה / לאה קירשנברג
27/09/13 01:14
7צפיות
"הכלבלב פוגי ומשפחתו האוהבת עוברים דירה. לא קל להחליף מקום מגורים, גן, בית ספר, שכונה. כולם יודעים שלא רק למבוגרים זה אינו קל, כי אם גם לילדים.
מסתבר שגם עבור כלב אהוב זה, אין הדבר פשוט כל כך…
הספר כתוב בגוף ראשון והדברים מובאים כביכול מפיו של פוגי - הכלבלב הנבון והרגיש - המספר את סיפורו.
הספר 'גם אני עובר דירה' נכתב על ידי ד"ר לאה קירשנברג העוסקת מזה למעלה משלושים שנה בהוראה וחינוך, בהדרכה פדגוגית ובהנחיית מורים. היא עסקה גם במחקר שיטות להוראת הקריאה לגיל הרך.
'גם אני עובר דירה' הוא ספר הילדים הראשון שלה."
שולמית הראבן-אני אוהב להריח.וספר נוסף:
27/09/13 01:20
7צפיות
מה אני אשם שאני גדול: http://no666.wordpress.com/2004/12/25/%D7%9E%D7%A9...
בדרך של גליה - רונית רוקאס
27/09/13 01:27
8צפיות
אלוהים אתה שומע זאת אני מרגרט גודי בלום
27/09/13 07:59
5צפיות
נערה בת 12 כותבת יומן
º
כלבם של בני בסקרויל/ קונן דויל.
27/09/13 09:02
7צפיות
º
תעלולין של אמיל/אסטריד לינדגרן.
27/09/13 09:04
6צפיות
º
מיו מיו שלי/ אסטריד לינדגרן.
27/09/13 09:05
28צפיות
º
כשאסנת ואני/ נירה הראל.
27/09/13 09:08
28צפיות
º
שפת הסימנים של נועה/נירה הראל.
27/09/13 09:09
77צפיות
º
סבתא של אסנת/ לוין קיפניס.
27/09/13 09:10
281צפיות
º
הלו, סבתא, זו אני מדברת/ימימה אבידר טשרנוביץ.
27/09/13 09:12
49צפיות
º
המעיל של סבתא/ מרים רות.
27/09/13 09:12
94צפיות
º
הספר המפורסם: המלך ואני/ מרגרט לאנדון.
27/09/13 09:15
29צפיות
º
והילד הזה הוא אני - יהודה אטלס
27/09/13 11:19
18צפיות
שמחה על
27/09/13 12:57
12צפיות
השתתפות היפה ומוסיפה
"אני ברק של עוזי בן כנען .הוצאת ראשית קריאה -כתר {תאריך הוצאה אינו מצוין }
"קוראים לי ברק .
אם תשאלו את אימא שלי למה נתנה לי את השם ברק ,היא תאמר לכם :"בעצמכם,זה הילד הכי מהיר שאני מכירה ".

***אורי ניב-/בגלל שאני עדין קטן .
איורים מישל קישקה .הוצאת הקיבוץ המאוחד /2009
"בגלל שאני עדין קטן
תמיד שולחים אותי להביא
כשנופל משהו
מתחת לשולחן."

***"אימא שלי הולכת לעבודה "
ג'ולי שמעוני
איורים : נוגה שימל
בהוצאת אוריון
"אימא שלי הכי טובה בעולם ,
איתה כול דקה היא בילוי מושלם.
אותי היא אוהבת ,מחבקת ומנשקת ,
איתי משחקת ומבדיחותי -בקול גדול צוחק. "
אני ברק
27/09/13 13:59
4צפיות
זה ספר שתמיד מעלה אצלי חיוך הייתי בגן כשהקריאו לי אותו
אני בהחלט קטנה מידי לבית ספר/לורן צ'יילד-וגם
28/09/13 15:13
5צפיות
2 הספרים הנוספים בסדרה המקסימה על צ'רלי ולולה.
אני יכול להיות הכול !
28/09/13 19:13
3צפיות
מאת ג'רי ספינלי
איורים ג'ימי לאו
בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר
2010
ומה אעשה שאהיה גדול ?
ובין שלל האפשריות שמציין לעצמו הילד הוא מזכיר לעצמו :"מגדל דלועים "
כך בספר .ובכתבה מתאריך   23/9/2013 "היה לו יום כתום "
מופיעה צילום של  דלעת ענקית כבתמונת האיור.
ובתמנה "אוליבר לנגהיים ,חקלאי מפורסטנוולד שבגרמניה ,מציג את הדלעת שגדלה בחווה שלו :320 ק"ג של גאווה כתומה "
.צילום איי.אף פי.
מגדל דלועיים.
º
אני! לבדי! כהן, נורית
29/09/13 08:56
19צפיות
אני אבא שלי ואני אמא שלי/דניאל וילקוקס.
29/09/13 11:07
6צפיות
על בת ובן המתחלפים בתפקוד עם ההורים, כשהם
הופכים להורים, וההורים הופכים לילדים.
אני, והגמל עם השיניים הכי בולטות בעולם/ערן
29/09/13 11:10
3צפיות
שביט.
על טפול שיניים לילד ולגמל.
בוקר של חג
26/09/13 08:17
15צפיות
מספר דברים שרציתי לספר
הספר "קטנטנה בגינה" של גלית ראב"ד ,בזמנו חשפתי את תוכן הספר בפורום
קיבל את פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן יצחק .
ברכות לולי מינצי המאיירת ,ולגלית ראב"ד .
בהוצאת כנרת זמורה ביתן גביר/2013
.

יהודה עמיחי לזכרו
13 שנה מאז פטירתו .
מגדולי משוררי ישראל ומי שהוגדר "כמהפכן בשירה הישראלית החדשה ".
כתב ספרי ילדים מחזות ותסכיתים .ובינהם הספר "הזנב השמן של הנומה"לא מכבר  סיפרתי בפורום .
תמונתו וכתבה קצרה התפרסמה בעיתון "ידיעות אחרונות "22/9/2013 .


קריאה אינה תלויה בלוח זמנים שהחברה מארגנת , קריאה כמו אהבה-היא צורת חיים .
{דניאל פנק , כמו רומן }
קטע מתוך ספר סוחף של ג'יין אוסטן שהוכתר כספר האהוב ביותר בבריטניה
"גאוה ודעה קדומה "
עמוד 22 "על זאת ענתה מרי בחומרת סבר :"אין לי כול כוונה ,אחותי היקרה ,לזלזל בהנאות שכאלה .הן ללוא ספק נעימות לטעמן של רוב הבנות .אך אני מודה שאני אינני מוצאת בהן כול קסם.אני מעדיפה ספר אלפי מונים .
מרי הבת הצעירה במשפחת בנט המונה חמש אחיות מסרבת לצאת לבילוי .

|*|נפתח פורום "הורים לילדים בוגרים"
25/09/13 16:01
4צפיות
אחרי ששרדנו את גיל ההתבגרות של הילדים, יש לנו עסק עם בוגרים. סטודנטים, עובדים, בזוגיות כזו או אחרת, בוגרים.לפעמים הם חברים טובים שלנו. לפעמים נשארו ילדים.
פורום הורים לילדים בוגרים הוא המקום לשתף, לצחוק, לקטר ולהנות מכך שהם כבר גדולים אבל תמיד הילדים שלנו|!|
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
אוסף ספרי ילדים נדיר למסירה
25/09/13 15:33
42צפיות
שלום לפורום! אני אור, הנכד של שחרזדה המהוללת.

יש ברשותי כ-1500 ספרי ילדים שמורים במצב מושלם.
האוסף הוא משנות ה-20 עד שנות ה-80 באנגלית, עברית ופולנית.
רוב הספרים הם באנגלית משנות ה-60 וה-70.

אני רוצה להוציאם מחיי כי הם סתם מעלים אבק ואני רוצה לתת לספרים אלו חשיפה יותר גדולה - מקום שיעריך את האיכות שלהם וידע לשמור עליהם טוב (כלומר, לא למגע ילדים או לעוד אספן פרטי).

למשל, מוזיאון לספרות ילדים או... לא יודע. יש לכם רעיונות?
אשמח לשמוע. מוזמנים ליצור איתי קשר.

אור- 054-7644734
יש לי רעיון
26/09/13 14:28
23צפיות
באוניברסיטת חיפה יש בספריה אגף מיוחד ונפרד לספרי ילדים
אבל מי שמעיין בהם הם חוקרים וסטודנטים מהאוניברסיטה
כך שלא סביר שהספרים ייקרעו או יתלכלכו בשוקולד
מצד שני יהיה להם בית חם והם ימצאו שימוש הולם
מה דעתך
?
רעיון נהדר איך מתקשרים ולמי פונים?
26/09/13 15:42
14צפיות
יבואו לקחת? כי זה המון
באמת שאינני יודע
26/09/13 21:06
13צפיות
מאחר ואין לי כל קשר לספריה, אינני יודע למי לפנות ואני אפילו לא יודע אם זה אכן רעיון נהדר או שלא
אבל הסתכלתי באינטרנט ומצאתי את הטלפון לבירורים לגבי אוסף ספרי הילדים של האוניברסיטה
טלפון לבירורים:
04-8240524
04-8288543
אגף הנוער במוזיאון ישראל
26/09/13 16:21
25צפיות
עברית -בית הספרים הלאומי בירושלים
º
תודה לך ג. רפאל מסרתי לו
26/09/13 22:50
15צפיות
חג שמח
25/09/13 08:07
11צפיות
עם אביהו מדינה בשירו "ארבעת המינים ".

"אמרה הערבה
אני לא בשרנית ואף לא חטובה, לא מניבה לא ריחנית נראית קצת עלובה,
אך בי יש החשוב מכל במלוא הענווה, אני כנועה וחייכנית ויש בי אהבה.

לכן ...אם יש מלך בסוכה אני הוא בוודאי, (אני כאן המלכה)
כי איך יהיה המרובע שלם כאן בלעדי, (כהלכה)
לכן לכל ברור וכולם כאן מבינים,
אני כאן החשוב (חשובה) מכל ארבעת המינים."  



 


כתובות אינטרנט מצורפות:
º
מצטרפת לברכת חג שמח, בריאות, בילויים והנאות.
25/09/13 13:35
4צפיות
º
חג שמח כולם
25/09/13 16:15
6צפיות
º
חג שמח גם ממני!
26/09/13 11:06
5צפיות
º
חג שמח!
27/09/13 01:29
4צפיות
"אוטולין והחתולה הצהובה "
24/09/13 20:29
24צפיות
"אוטולין והחתולה הצהובה "

כריס רידל .בהוצאת ידיעות ספריםספרי חמד טל מאי/2013
תרגום מאנגלית :מאירה פירון
אוטולין בראון היתה ילדה מיוחדת "היא אהבה לפתור בעיות מסובכות ולרקום מזימות מחוכמות ,אפילו יותר מלקפוץ בשלולית .היא פקחה עיינים וזקפה אוזנים כדי לקלוט כול דבר חריג או מענין".
כך אוטולין ילדה סקרנית,עצמאית לא היתה לה כול בעיה להשאר ימים רבים בביתה ללוא הוריה.מעשית מאוד החלטית ,בעלת קור רוח ,ויצירתית
ודרך אגב ,אין צורך לדאוג לילדה, אמנם ימים רבים נשארת בביתה ללוא הוריה ,אבל הוריה מראש דאגו לכול צורכיה .  בכול בוקר {אני חושבת שגם אני לא הייתי מתנגדת} ,התיצבו בביתם , עובדים מחברות שונות ,שלכול אחד מהם תפקיד שאותו מלאו במקצעיות רבה וביסודיות , כך השף שמכין את הארוחות עם חבר עוזריו,נציגי חברת הדרקון המחייך קיפול בגדים בע"מ ,נציגי הברקת ידיות בע"מ,והרשימה עוד ארוכה ומי אוהבת לפקח על כולן אוטולין .
חלק ב':" אוטולין והחתולה הצהובה "
24/09/13 20:47
13צפיות
כריס רידל .
עיתותיה בידה ,ולה היה חבר קרוב ואהוב וטוב ,מר מונרו. "איש ביצה קטן ושעיר",שהובא מהביצות הרטובות והקרות של  נורבגיה .
הורי אוטולין משפחת בראון מצאו אותו "כשמר מונרו עמד בגשם "בביתם היה  מאושר .כך הרגיש וציין "ויותר מכול נעים לו שאוטולין היא החברה הכי טובה שלו"
אבל השנים לא הסתפקו בהערכה זה אל זו ,הם גם תיכננו דברים לטובת הכלל ,רקמו מזימות ותחבולות, השיגו תוצאות חיוביות  והיו כאלה שלא ידעו איך להודות להם ה"גברות הודו למר מונרו על עזרתו ".
ולגבי החתולה הצהובה והחצופה ,שהיתה עסוקה במעשים אסורים.היא את הלקח למדה .ואתם בודאי תדעו לנחש לזכות מי היה זה  .
"מר מונרו הגיע עם משטרת חיות המחמד .
"עכשיו אנחנו נטפל בעינינים עלמתי ,"אמר השוטר לאוטולין ."מזמן אנחנו עוקבים אחרי השנים האלה {הכוונה גם לקליב התוכי חברה של החתולה הצהובה שמרשה לעצמה יותר מדי .
ספר חמוד עם דמיון למכביר ,על הבחנה בין מותר לאסור, על מערכת יחסים בין הורים לבתם בשלט רחוק , ומנגד קשרים חמים הנרקמים,בין יצור שעיר ואהוב וילדה עסוקה,דינמית  וחיונית.
ועוד הצעות לתחפושות מתאימות לביצוע מעקבים  
סוף טוב ואיורים עם חיוך .
.    
תודה נראה מענין
25/09/13 06:41
11צפיות
זה די מוזר לקרוא על ילדה שנשארת לבדה
בוקר טוב אשלינג
25/09/13 07:59
10צפיות
שמחה על ההתיחסות .כמובןרק  לתקופת מה .
והגלויה האחרונה בסוף הספר "א' היקרה מכול
אנחנו בדרך הביתה.אבא ואני משתוקקים לפגוש אותך .
המון אהבה ,
אימא "
.
בכול זאת אבא ואימא .
פיצה תות
22/09/13 11:54
23צפיות
פיצה תות
עמליה ארגמן ברנע .
איורים ליאת בנימיני אריאל בהוצאת רימונים /2013
פיצה תות האם יש דבר כזה ?
יתכן
סבתא כול כך התגעגעה ולבקר את הנכדה קפצה. ובדרך כמו כול הסבתות שאלה "כן ,רק מה להביא, קטנה" ?
והקטנה בשמחה ענתה: "בא לי דוקא פיצה תות! " .
ההורים טענו :"פיצה תות ? הרי זה שטות". ואילו סבתא את בקשת הנכדה דוקא כן לרצות רצתה , ורק שאלה "רק מי יוכל להכין דבר כזה ?"
מסתבר שבפי הנכדה, התשובה כבר היתה מוכנה .ואמנם לשם בחפץ לב סבתא ניגשה,וניהלה שיחה .{ אף אחד מבין השנים לא נרתע ,לא הטבח ולא סבתא}  .
ופיצה תות ריחנית וטעימה האם מהתנור יצאה ?
שימו לב כך הטבח סלאח אמר
"מי שמבקש פיצה כזאת
יש לו בראש מחשבות נועזות
הוא פורץ את הגבול .הוא שובב ,מקורי
עם דמיון שמראה שהכול אפשר
."
תכונות אלו באמת נכונות לנכדה ,כך סיפרה סבתא הגאה.טוב ויפה ומה עם סלאח שדיבר ופאר וגם הבטיח.
וכשבידיה שתי שקיות מריחות
סבתא משתוממת ולהחליט לא יודעת
"תגיד זה אמיתי ,או שאני רק חולמת ?"
"לאוהבי פיצה וגם "פיצה תות "
תעזרו לסבתא היקרה להחליט.
ממליצה .
לצאת מהקופסה ,עם הומור והרבה דמיון.

בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום