בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
אני מזמינה אתכם לחוות ולהתרגש בפורום ספרות לילדים ונוער . הפורום מעניק במה לכול אוהבי הספר .מרחב לחשיפת ספרים שניחוחם משכר .מקום לשאלת שאלות ,להפעלת רעיונות ויוזמות . ``לקרוא ספרים ולהנות `` ``אדם הקונה ספר, אינו קונה אך ורק נייר ודיו ודבק במשקל ידוע -חיים חדשים הוא קונה לו" {כ. מורלי }

מחכה לכם.

º
חג פורים שמח לכולם!
22/02/13 12:11
24צפיות
חג שמח
22/02/13 17:33
13צפיות
º
פורים שמח ומבדח- טעים וגם נעים
22/02/13 21:12
8צפיות
חג שמח
23/02/13 10:35
7צפיות
אצלנו כבר הייתה סעודת החג, אתמול בערב.
איך סיפור גדל? / יותם שווימר
20/02/13 23:31
29צפיות
מ"הפנקס"-רשימת ביקורת על יצירתם של רימונה די-נור ושחר קובר, "איך ילד גדל?":http://ha-pinkas.co.il/?p=12924
במקום הקישור של עלה:
20/02/13 23:36
12צפיות
http://ha-pinkas.co.il/?p=12924
איך סיפור גדל? / יותם שווימר

רשימת ביקורת על יצירתם של רימונה די-נור ושחר קובר, "איך ילד גדל?"

פברואר 20, 2013 ·  
הסיפור הכפול הוא אחד האפיונים הפוטנציאליים המהנים ביותר בספרות לילדים. משום שספרי ילדים דוברים בשתי שפות: מילולית וויזואלית, מתאפשר לעתים למאיירים להציג סיפור מקביל, משלים או מנוגד לחלוטין לטקסט, ובכך למעשה לא להסתפק בפרשנות שלהם את הטקסט, אלא לכתוב בעצמם סיפור נוסף. דוגמא חיננית ומוצלחת מאוד ניתן למצוא בספרה של אורית ברגמן, "שבתאי מסכן", אותו כתבה ואיירה – שם נגלה באיורים סיפור המנוגד לטקסט, אותו מספרת הילדה. דוגמא שונה, אך מוצלחת לא פחות נמצא בגרסה המחודשת לטקסט "איך ילד גדל?" מאת רימונה די-נור, שאייר שחר קובר ורואה אור בימים אלו בהוצאת איגואנה.
http://ha-pinkas.co.il/wp-content/uploads/2013/02/...
עטיפת הספר (יח"צ)
"איך ילד גדל?" פורסם לראשונה בשנת 1984 בספר שירים הנושא את שמו. מאז הפך למעין שיר יום הולדת, כפי שמצוין בגב הספר החדש, הולחן, הומחז ושודר במדיומים רבים. זהו טקסט פשוט למדי, שהקטעים המחורזים בו טובים. רימונה די-נור היא מתרגמת, עורכת, סופרת ופזמונאית. לדעתי, שירייה ופזמוניה עולים בהרבה על הפרוזה שלה, שכן בהם היא מגיעה לכדי מיצוי של ממש: טקסטים בהירים, מתנגנים, שנחקקים בזיכרון הן משום המוזיקליות והן משום הרעיונות האוניברסאליים הגלומים בהם.
כך גם ב"איך ילד גדל?" – בתבנית של חזרה שקל לשנן אותה, כותבת די-נור: "איך פרח גדל? משקים אותו. / איך בית? בונים. / איך מסטיק גדל? מותחים אותו. / ובלון? מנפחים ומנפחים. / וילד, איך ילד גדל? משקים אותו? לא. בונים אותו? לא. מותחים ומנפחים? לא ולא." בסוף השיר, נמצא את התשובה לשאלה המהותית: "לאט לאט, מרגע לרגע, מיום ליום הוא גדל, עד שיום אחד לפתע פתאום מרגישים בהבדל. / לא צריך לבנות ולא לנפח, לא למתוח ולא להשקות. אם רוצים לראות איך ילד צומח, פשוט צריכים לחכות."
כוחו של הטקסט – מלבד הפשטות של התבנית והמוזיקליות – הוא המשחקיות ויצירת ההזדהות של הנמענים-הילדים עם ההתרחשות המתוארת. במידה מסוימת, נדמה כי סיום השיר פונה גם למבוגרים אשר עליהם להיעזר בסבלנות, ולא לבנות את ילדם, למתוח אותו ולנפח אותו לממדים הרצויים להם. המתינו, אומרת די-נור למבוגרים, והכול יקרה מעצמו. אולם ברובו, מתייחס הטקסט לנמענים-הילדים, אשר עשויים להשיב לשאלות הפותחות כמעין משחק חידות מהנה, שלו תפנית משעשעת ומפתיעה: "וילד, איך ילד גדל?". זוהי, כמובן, סוגיה המעסיקה גם את הילדים אשר יוצרים השוואות בינם לבין העולם. התשובה המנחמת בסוף השיר ("פשוט צריכים לחכות"), היא כמו פרס מתוק בסיומו של משחק, אשר חותמת את ההזדהות המקסימאלית של הנמענים עם הדמות האוניברסאלית של ילד/ה.
http://ha-pinkas.co.il/wp-content/uploads/2013/02/...
איור: שחר קובר, טקסט: רימונה די-נור
הטקסט של די-נור היה יכול להיתמך באיורים פשטניים למדי, אשר היו מאפיינים אותו ואת המסופר בו. אולם ניכר כי קובר ניגש למשימת האיור המחודש באותה שובבות משחקית ותנופה שמניעה את הטקסט, ובחר לשרטט שני סיפורים מקבילים: האחד, בו מוצגים מאפיינים מהשיר (למשל, הילד משקה פרח; הילד קושר בלון מסביב למותניו; קוביות משחק נערמות לכדי בית, וכן הלאה). מאפיינים אלו הם אינהרנטיים לסיפור הוויזואלי התומך בטקסט והילדים יכולים לזהות אותם כחלק מסיפור המשחק, וכיוון שמלכתחילה המאפיינים קשורים לעולמם של הילדים, קובר עיצב אותם כקיימים במרחב ביתי חמים ונעים, בעזרת שימוש בפאלטת צבעים חמה.
הסיפור השני, המקביל לטקסט, על אף שאינו מוזכר בו, הוא סיפור העוגיות: כבר בכפולה הפותחת אנו רואים כי הילד (שמשקה את הפרח), חומד את העוגיות שבצנצנת הגדולה, אשר מונחת במדף גבוה במטבח. לאורך הספר מתרחשת עלילה נוספת שבמהלכה מנסה הילד להשיג את העוגיות בדרכים שונות. כל אותם מאפיינים שמוזכרים בטקסט ומופיעים באיורים מתפקדים גם כעזרים להשגת מבוקשו של הילד: כאשר מוזכר המסטיק, למשל, אנו רואים את הילד מנסה להפיל בעזרתו (לאחר שמתח אותו) את צנצנת העוגיות; כאשר מוזכר בטקסט סולם וכסא גבוה כאמצעים כושלים לגדילת ילד, אנו רואים באיורים (בכפולה אנכית ההולמת את ההתרחשות) את הילד מטפס על כסא ושולחן, המודבקים בעזרת המסטיק וניצבים בקושי על גבי בית הקוביות. סיטואציות רבות של ניסוי וטעייה מוצגות באיורים, והילד אינו מתייאש – הוא יעשה הכול כדי להשיג את העוגיות, והסיפור המקביל הזה שומר על המשחקיות ומוסיף הומור, הנאה וערך סיפורי חדש לטקסט.
http://ha-pinkas.co.il/wp-content/uploads/2013/02/...
איור: שחר קובר, טקסט: רימונה די-נור

יפה עשה קובר בכך שהתאים את הסיפור הוויזואלי מבחינה תמתית לטקסט: ניסיונותיו של הילד להגיע לצנצנת העוגיות נכשלות משום שהוא אינו גדול דיו. קובר מראה באופן וויזואלי ונטול דידקטיות (ודידקטיות כמובן יכולה לבוא לידי ביטוי גם באיורים) כיצד גדילתו של ילד אינה זהה לצמיחת פרח או לניפוח בלון. היא דורשת אורך רוח וסבלנות. לפיכך, בהתאמה לטקסט, הילד מצליח להגיע לצנצנת רק כאשר הטקסט מספר לנו "…מיום ליום הוא גדל, עד שיום אחד לפתע פתאום מרגישים בהבדל". הסוף הטוב בטקסט הולם את הסוף הטוב המוצג באיורים, ואנו חוזים בילד אוכל מהעוגיות בהנאה רבה. אמנם הסיפור הוויזואלי קיצר את תהליך ההמתנה מטבע הדברים, אך נוצרה הרמוניה בין שני הסיפורים, שהם קשורים תמתית אך שונים באופיים – הסיפור המילולי הוא אוניברסאלי ואילו הסיפור הוויזואלי הוא ספציפי, ויחד עם זאת, שניהם מעוררים הנאה רבה והזדהות.
דמויותיו של קובר (בני האדם והדמויות המואנשות) מחויכות, נעימות והולמות את סגנונו. דווקא בשל כך, נחמד מאוד לעקוב אחר הכאוס המתחולל בבית במהלך ניסיונותיו של הילד להשיג את העוגיות, אשר מתוארים מזוויות ונקודות ראות שונות. באחת הכפולות  - שהיא תמונה חוזרת של כפולה קדומה יותר – המטבח מבולגן לגמרי, השיש – שהיה מסודר בכפולה הקודמת – מבולגן אף הוא, והילד נראה תשוש וממורט. הפיכת הבית למגרש משחקים של ממש, המתאפשר גם בזכות החופש שמעניקים ההורים לילדם להתנסות, כמו שולחת קריצה לעבר ההורים וגם לעבר הטקסט, שהוא במידה רבה שיר הלל לחירות הילדית, להכרח למצוא את מקומו בעולם, ולסבלנות ההכרחית כל כך מצד שני הדורות. העיצוב החכם של הספר והבחירה היכן למקם את הטקסט ובאילו איורים תורמים לכך. זאת משום שהכאוס המתגבר בבית מציג את חוסר היכולת לשלוט בגדילת הילד (בשונה, כמובן, מהשקיית פרח או ניפוח בלון), ולפיכך האיורים כמו מאששים את שבירת התבניות על-ידי פיזור ופירוק המאפיינים הקבועים שהופכים לעזרים כושלים גם כן להשגת העוגיות.
http://ha-pinkas.co.il/wp-content/uploads/2013/02/...
איור: שחר קובר, טקסט: רימונה די-נור
"איך ילד גדל?" הוא דוגמא טובה מאוד לדעתי, לעיצוב שיר לילדים לכדי סיפור שעומד בפני עצמו. בנוסף, הוא מדגים את כוחם של האיורים במסירת סיפורים מקבילים, המעשירים את הטקסט, תומכים בו ומניפים אותו מעלה. התנופה והמשחקיות באות לידי ביטוי בשני המישורים, וניתן אף לזהות את התנופה, למשל, במחוות הרבות של הדמויות המאוירות. אלו מאפיינים קטנים אמנם, אך כאשר הם מצטברים הם בעלי משמעות לחיבור החכם והמתבקש כל כך בין הטקסט והאיור.
"איך ילד גדל?" מאת רימונה די-נור, איורים: שחר קובר, עריכה: ליאורה פרידן. הוצאת איגואנה, 2013.
"מבוקשת חית המחמד המושלמת "
20/02/13 18:48
42צפיות
"מבוקשת חית המחמד המושלמת "
פיונה רוברטון כתבה וגם איירה
בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית הפועלים /2013
הספר יצא לראשונה ב2009
ומה בספר בעל האיורים הדקיקים והחיננים .חשקה נפשו של  הנרי בכלב .הביטו בהנרי והכירו אותו ,הנה הוא מאויר על גבי העטיפה הקדמית .
הנרי כפי הנראה חובב בעלי חיים וטבע ,לא לחינם אסף 27 מינים של צפרדעים , וכעת מבקש הוא מאימו "אני רוצה חיה מיוחדת ,אני רוצה כלב ".  
אימו מקשיבה למשאלתו , מזכירה לו את צפרדעותיו היקרות ,ומנסה להניעו אך הנרי בשלו :"כי כול אחד יודע ,אמר הנרי ,שכלב הוא חית המחמד המושלמת לילדים "
וממשיך ומתאר את הכלב הרצוי :לדוגמא  "אצילי וחכם" מבחינת תכונות אופי,בצורתו החיצונית "בעל אוזנים שמוטות" .מבחינת כישורים "כלב שידע לתפוס את הכדורים שאני זורק" .
כלב הנרי מאימו לא קיבל, והחליט על יוזמה משלו ,ופרסם מודעה בעיתון בזו הלשון: "מבוקשת חית המחמד המושלמת ידועה גם ככלב ".הוסיף פרטים והשאיר אף את כתובתו ומספר הטלפון ,"וחיכה ".
הפרק השני ,פותח לפנינו צוהר לעולמו הבודד של ברווז .הברווז ללוא השם קרא את המודעה בעיתון , צמא היה לחברה והחליט, כלב הוא לא ,אבל החליט להתחפש לכלב . זאת היא הדרך היחידה לצאת מבדידותו חשב ,התחפושת  שהכין היתה מושלמת בעייניו ,הוא יזכה בחבר אוהב עודד את עצמו .
פרק שלישי ,נקרא הגילוי .וכאן אתם יכולים לתאר לעצמכם מה גילה הנרי לאחר זמן, באחד התעלולים האוהבים עליו  .
את התגובה של הנרי ,ההתנצלות הברווז והחלטה של הנרי ,אשאיר לקורא .
ספר נחמד  
והנה עוד ספר על אהבת האדם לבעלי חיים
על הצורך הכול כך חזק בקרבה ובחברה ,חום ושיכות.
"אז אולי אתה לא כלב אמר הנרי בשמחה
אבל אתה בהחלט לא סתם ברווז"
בעצם ,אתה יכול להיות חית המחמד המושלמת בשבילי
"  
והברוז היה מאושר .גם הקורא.


חלק ב' תאור מקום דומה בשני ספרים
20/02/13 19:04
20צפיות
בחלק ב' מספרת לנו פיונה רוברטון בספר "מבוקשת חית המחמד המושלמת" על הברווז
"הוא גר לבדו רחוק רחוק
על ראש גבעה קרה שטופת רוחות
".

נזכרתי בספר "משהו אחר" של קתרין קייב .איורים כריס רידל .בהוצאת שבא/1999 .יצא לראשונה בשנת 1994 .
מסופר על "משהו אחר" .משהו אחר היה בודד אף הוא,וכך זה מתחיל  
"על גבעה שטופת רוחות ,
לבדו ,
בלי אף אחד שיוכל להיות חבר שלו,
גר משהו אחר.
".
ברווז ,ומשהו אחר: בודדים מאוד ,שניהם גרים במקום דומה על גבעה שטופת רוחות .
גם הסיום דומה .משהו אחר, מצא חברים : את מישהו אחר, וגם ילד אחד  חברותי.
הברווז מצא את הנרי
ומעתה חבוקים הם בחברה .

ופעילות יש ויש
20/02/13 19:08
15צפיות
באלו ספרים תנסו להזכר
לצורך ענין כולשהו ....מתחפשים .
כדוגמת  הברוז שהחליט להתחפש לכלב
"וכך עם זוג גרבים ישנים ,קרטון ביצים ושרוך ארוך
הוא יצר את התחפושת המושלמת
"
משלים:"הזאב בלבוש כבשה" ועוד...
20/02/13 22:05
8צפיות
היו היה זאב שהתעצל לבזבז את זמנו כדי להשיג אוכל .מה עשה?הוא התחפש לכבשה וכול היום הסתובב בין העדר כשהוא מתכנן לאכול כבשה בסוף היום .אבל התחפושת שלו הייתה כל כך אמיתית שגם הרועה שחלם על כבש בתנור בסוף היום חשב שהוא כבשה ובישל אותו לארוחת ערב

מוסר השכל :מי שזומם לפגוע סופו שנפגע בעצמו.

מעשה בזאב שהתחפש לרועה
היו היה כלבלב ורועה שישנו בצל האילן. בשדה הכבשים רעו בשלוה לחכו עשבים ירוקים בתאווה. הסתתר לו זאב בשיח. אמר לעצמו אולי אטרוף איזה כבשה אני רעב. הזאב הרמאי התחפש לרועה צאן רגיל עם חליל ומקל ואפילו מעיל. אמר אני הרועה. בואו בבקשה כבשים איתי למרעה. מי שלא באה איתי בכיף אני אקח אותה בכוח. הכלבלב הקשיב והתחיל לנבוח חזק. הנביחות העירו את הרועה שתפס את הזאב.  

מוסר ההשכל: יש אנשים שמרמים כדי לגנוב מאחרים, אך שקר לא יכול לברוח והרמאי נתפס בכוח.
ותמונות של דמויות מחופשות:
20/02/13 23:25
9צפיות

הזאב מחופש לסבתא: http://www.scenicreflections.com/files/Shrek%20the...

המלכה מחופשת לרוכלת תפוחים: http://k38.kn3.net/01BEC6508.jpg

לכלוכית לבושה כנסיכה: http://4.bp.blogspot.com/_t9tS5wiNYxY/TRTmUmXzxLI/...

http://craigyoshihara.files.wordpress.com/2012/07/cinderella-annie-leibovitz2.jpg

קלארק קנט סופרמן: http://1.bp.blogspot.com/_9kj-ndJPMJc/S9xRWyqPnRI/...
הקישור שלא נפתח:
21/02/13 09:31
8צפיות
רוכלת התפוחים:
http://1.bp.blogspot.com/-pfqz0xO26j8/Tgkwj8XX39I/...

 http://www.slashthree.com/artpacks/members/works/1331402973.jpg


http://st-listas.20minutos.es/images/2011-12/312438/3284798_640px.jpg?1330989287
נהנתי מאוד לקרוא את ההודעה שלך
21/02/13 17:56
10צפיות
ואני מאוד אוהבת לגלוש בפורום,
שתהיה שבת שלום לכל גולשי הפורום
º
מזכיר לי ספר אחר, "אין חיה כזאת"
21/02/13 18:53
8צפיות
לא בדיוק תחפושת, אלא החלפת איברים של
21/02/13 18:59
10צפיות
בעלי חיים אחרים. בספר מסבה של חיות של שולה מודן.
º
הזאב בכפה אדומה התחפש לסבתא.
21/02/13 19:06
7צפיות
'תחפושות' בגלל סערה
22/02/13 08:08
9צפיות
בספר 'בלבולי חיות' כתבה נטלי שוחת. מסופר על חיות שהשמיעו קולות שונים מאלה שהם בדרך כלל משמיעים. לדוגמה: הכלב געה. הפרה יללה. התרנגולת נבחה וכו'. הדוגמאות לא ממש כמו אלה שבספר.  כל הבלבול הזו  (תחפושות?!) קרו בגלל סערה. הספר מיוד לילדים צעירים.
בספור על העז והגדיים, הזאב ניסה להתחפש לאם
22/02/13 12:09
3צפיות
ןלכן צבע את כפותיו בלבן ושינה את קולו.
"זה משגע להיות צפרדע "
23/02/13 12:12
42צפיות
הצפרדעים שנמאס להם מהצבע הירוק
"ירוקים בבוקר
ירוקים בחצות
ירוקים בדשא
ירוקים בביצות
כתב וצייר :זיגי פרנקל .
ירוקות הרגלים
וירוק הגוף
ירוקה הבטן
ירוק הפרצוף "

"כול הזמן
כול הזמן ירוקים !!!"

קיבלו את הצעתו של הגמד
"והוא צבע את הצפרדעים
בצבעים יפים
ועליזים "

לא עוד החסידה שם עמדה וכמעט נהנתה מהסעודה .
הדחליל ,זפת ,והכלב הירוק
23/02/13 12:31
8צפיות
סבתא יוכבד של לוין קיפניס ,בספר הדחליל ,בהוצאת תמוז מודן/1988 התחפשה לדחליל .והתחפושת היתה כה מוצלחת ,שגם הציפורים שירדו כמנהגם לנקר בגינה משוכנעות היו,שהדחליל עומד אתמול שלשום.
"פושטת אותם מעליו את המכנסים ואת המעיל ולובשת אותם ,חובשת לראשה את המצנפת ,לוקחת את המקל הארוך והיא רוגזת ומאיימת :" -חכו ,חכו ,ציפורים שובבות ."
וזפת של לאו טימרס, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר/2011
זפת העורב ,צבע את עצמו .כך חשב שלא יהיה בודד והחליט לצבוע אותו והפך לירגזי ,תוכי ופרוש . אבל לא מהצבעים כחול , אדום ,ירוק הגיע הישועה .
ובספר כלב ירוק אחד . פתח הכלב הירוק חנות לצבעים  ,וצבע את הכלבים החומים והשחורים בצבעים שהם  בחרו , והיתה שם חגיגה של כלבים וצבעים  
בהוצאת ספר לכול כתב ואייר פסקל ביט 1999
"היו כלבים ורודים ואדומים ,כתומים וסגולים , משובצים מנוקדים ,וגם עם כוכבים וכולם נראו שמחים ומאושרים. "
º
ספרים על זהירות בבית בדרכים בגינה בחצר
20/02/13 08:52
67צפיות
º
ברני אומר שחקו בזהירות
20/02/13 08:53
35צפיות
עסק ביש עם כביש איטו אבירם ועוד...
20/02/13 10:59
13צפיות
מסע אל ארץ הזהירות   בן רפאל אביבה
בטי וחות על זה"ב ובטיחות  שקד זאב
תמר ומעבר החציה  הופמן לילך
מעשה שהיה במעבר חציה  הראל נירה
מסע אל ארץ הזהירות  בן רפאל עליזה
הצב שרצה לחצות את הכביש  בן ברוך יעל
בטי וחות יוצאים לחופש הגדול בבטיחות  שקד זאב
"מר שים לב" - וילנאי אתי
20/02/13 11:11
13צפיות
""מר שים לב" הנו ספר ילדים ראשון מסוגו המותח קווי דמיון בין הג'ונגל הקדמון לשטח העירוני של ימינו. הספר שזור דימויים מעולמם של הילדים, הגדלים אל תוך מציאות על גלגלים: הכביש, הנמשל לנחש מסוכן, הפיל נמשל לאוטובוס וכן הלאה. הספר ממחיש לילדים באמצעות חרוזים קליטים, כי הכרחי שיהיו מודעים לסכנות הטמונות בדרכים. ספרה של אתי וילנאי מיטיב להמחיש סכנות אלו, להתריע מפניהן ולהתוות כללים חד משמעיים וגבולות ברורים להתנהגות ליד הבית, בשכונה, ליד מעבר החצייה ואפילו ברכיבה על אופניים בשבילים המסומנים.
אתי וילנאי, אם לארבעה, ניהלה בשנים האחרונות את תחום ההסברה ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. וילנאי עמדה מאחורי מרבית מסעי הפרסום להגברת המודעות לזהירות בדרכים של משרד התחבורה: "מדליק מי שמקליק ראשון", "מי שנכנס לצומת באור אדום - מחבל בחיי אדם". וילנאי גם עמדה מאחורי הפקת התוכנית "רישיון להרוג" עם חיים הכט בערוץ 2 ופעילותה זכתה להערכה עצומה ולפרסים, בארץ ובעולם, כך, למשל, תשדירי אנימציה שהפיקה לילדים זכו במקום ראשון בתחרות בינלאומית שנערכה בז'נבה - קמפיין "אל תחצה חיים" בניהולה עלה לגמר בפסטיבל הבינלאומי לפרסום בניו יורק ותשדירים אחרים זכו לפרסים בתחרות קקטוס הזהב של עולם הפרסום בישראל."

סרטון: http://www.youtube.com/watch?v=Xnmt1yPqqf0

כריכה: http://212.25.92.37/multimedia/scans/children/%D7%...
"למדנו המון בנסיעה לחרמון"-אורית צדיקביץ
20/02/13 11:18
7צפיות
שם ההוצאה: אוריון
שם המאייר: רחל קנופ
"וְלָמָּה שׁוּב הִגִּיעַ הַזְּמַן לַעֲצֹר?"
הִתְפַּלְּאָה נֶטַע-לִי, "הֲרֵי אֵין כָּאן רַמְזוֹר!"
"אַתְּ רוֹאָה אֶת הַפַּסִּים הָאֵלּוּ - שָׁחֹר וְלָבָן עַל הַכְּבִישׁ?
זֶה מַעֲבַר חֲצִיָּה, שָׁם עוֹמֵד אִישׁ קָשִׁישׁ,
וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ לַעֲבֹר,
הָאוֹטוֹ חַיָּב מִיָּד לַעֲצֹר!"

"
לא קל לשבת חגורים במכונית במשך נסיעה ארוכה מקיבוץ בדרום עד לחרמון, אבל האח הבכור, לירן,  מצליח לעשות סדר והנסיעה ממשיכה בנעימים.
 
אורית צדיקביץ נולדה וגדלה בקיבוץ כפר-עזה.
כשהייתה בת 14 נהרג אחיה ירון כהן ז"ל בתאונת דרכים במסגרת שירותו הצבאי.
בשנים האחרונות עורכת אורית פעילויות לילדים בנושא זהירות בדרכים."

סרטון: http://www.youtube.com/watch?v=qprwrToYcZ0
בונבי חוצה בבטחה- עינת גז
20/02/13 11:24
8צפיות
"הספר עוסק בנושא בטיחות ילדים ככלל ובטיחות בדרכים בפרט. בספר באים לידי ביטוי כללי החצייה הבטוחה. הסיפור הנו כלי בזיכרון המשפחה והילד.
על הספר: סבא וסבתא מזמינים את בונבי נכדתם השובבה לטייל אל קרוסלה מסתובבת, עולה ויורדת לצלילי תיבת נגינה מזמרת.
האם הם יחצו את הכביש על פי כללי החצייה? את זאת ניתן לגלות בספר : "בונבי חוצה בבטחה".
ייעוץ מקצועי לספר – ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. הספר מאושר על ידי "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים".
כריכה: http://www.myfirsthomepage.co.il/image/bonbi/bonbi...
מגרש המשחקים/תלמה אליגון רוז.
20/02/13 12:01
7צפיות
נשארתי לבד בבית.
הכל היה סגור,
ובא לי לשחק בכדור או לרכוב על אופניים.
ירדתי למטה, ליד הבית.
פגשתי חברים, דברנו כל מיני דברים.
אבל הכי כיף במגרש המשחקים,
יש מתקנים, נדנדות ומגלשה,
אין מכוניות ואופנועים-
בטוח וגם נעים.
מעבר חציה/תלמה אליגון רוז.
20/02/13 12:05
12צפיות
אני עומדת על המדרכה
והכביש לפני מקושט בפסים לבנים.
אני יודעת שאין על הכביש זברות דוהרות,
אני יודעת שמותר שם את הכביש לחצות.
כי זה מעבר חציה-
ככה הוא מסומן-
פס כביש, פס לבן, פס כביש, פס לבן.
תודה לכם על זהירות בדרכים
20/02/13 13:12
13צפיות
באמת יש המון .
מכירים על זהירות  במקומות אחרים?

דודתי יצאה העירה דניס ריגלי
20/02/13 13:24
10צפיות
ספר עם הרבה הומור  על דודה שלא שמה לב  אבל זורקת קליפת בננה ואיש אחד מחליק עליה
ובסוף  לא שמה לב  ומנוף תופס  את המטריה שלה ומרים אותה אלעל
זהירון וחיפזון
20/02/13 16:44
122צפיות
חיפזון וזהירון על שני החברים .

וכך שמעתי שיש להם קשר גם לזהירות בדרכים. אישית לא נתקלתי בספר או בסיפור .
רמזור/ תלמה אליגון רוז.
21/02/13 18:52
11צפיות
אני מחכה במעבר חציה.
האיש האדום מתחלף באיש הירוק.
אני מרגיש שעוד מעט האיש הירוק יושיט לי יד,
וביחד נחצה את הכביש, אני והאיש.
וכשהוא ואני חוצים ביחד, אין בי שום פחד.
º
"איבוד זה לא שם של מקום"
21/02/13 18:54
11צפיות
החופשה /2013
19/02/13 21:12
33צפיות
החופשה /2013
כתב: גלעד סופר
בהוצאת :עם עובד
בכל עת ובכול זמן על חופשה חלומית תמיד חולמים .תודו
אבל מי  שהגשים את חלומו הוא דוקא האוז .
האומנם ? בואו נעקוב אחריו.
בתמונת הכריכה-יוצא האוז לנופש,לבוש כתייר .חולצה פרחונית , מכנסים משובצים ,כובע על ראשו,על אפו משקפים  .מזוודה בידו האחת , ותחת זרועו ספר קריאה .חכה ,כדור ים, ותיק קטן נוסף,בידו השמאלית  .
סביב גופו,כרוך  גלגל הצלה בדמות ברוז גומי  .לאן פניו של הברוז מועדות לבטח לשפת הים, כך חשבתי .
כמעט צדקתי ,האוז הגיע לאי לא גדול ,מוקף חול זך ונקי.המים כחולים ושקטים ,דולפינים קופצים ,דגים צבעונים שוחים. לא רחוק משפת החוף ,שם התמקם ידידינו והתישב על כסא נוח ברוחה.הכול טוב ונעים והברוז מספר לקורא :
"רק אני והים חופשה מושלמת ".
אבל כבר בדף השני ,מתלונן הברוז שמפריעים לו ."מי הפך את הדף "הוא שואל ,ותוך כדי הפיכת הדף הכול בסביבתו עף. הברוז כועס ומבקש "אני בחופשה ולא רוצה שתפריעו לי !"
החופשה -חלק ב
19/02/13 21:22
17צפיות
גלעד סופר
אבל אני לא שמעתי בקול הברוז 'וכן הפכתי דף' ומה עכשיו קרה .קרו דברים וחופשתו של הברוז לא נעמה לו, מסתבר שהוא לא היה היחיד על החוף: שם התהלך סרטן עד שפגש ברגלו של הברוז , גם ציפור בדיוק לא עפה אל האופק ,שחקני הטניס שיחקו בדיוק מול כסא הנוח שלו ,ומאות תיירים הגיעו דוקא לאותו אי.
והאוז רוגז והאוז כעס ,הוא הגיע למצב שלא איכפת לו אדיש מרוב יאוש וכאב .ואלי הקורא  אמר התריס ,והודיע :"דפדפו ,דפדפו ,בכלל לא איכפת לי ממילא לא יכול להיות גרוע יותר..."
לא יכולתי לעזור לברוז ,דוקא לנחם אותו רציתיי , לעוץ לו עצה ,אבל האוז בשלו מפנה עורף לכול המדפדף .
המשכתי לדפדף ולקרוא בניגוד למחאותיו של האוז . הלוא הייתי סקרנית ,ואז קרה דבר מה ......והאוז גילה החלטיות ואומץ.  
מזמינה אתכם להכיר את הספר "החופשה "של גלעד סופר .ואת גיבורו האוז שבכול מאודו רצה מחופשה חלומית להנות ובקשה היתה לו 'רק שלא תהפכו דף!'.
מבוקשת חיית המחמד המושלמת / פיונה רוברטון
19/02/13 14:48
41צפיות
תחפושת באווירה פורימית
19/02/13 10:51
62צפיות
תחפושת באווירה פורימית
לממי שעדיין לא מצא-תולעת ספרים
ובגירסה המקוצרת
19/02/13 13:05
27צפיות
º
מקסים
19/02/13 13:09
6צפיות
º
רעיון מקסים אבל איך הולכים עם זה?
19/02/13 14:05
10צפיות
זוחלים
19/02/13 14:28
29צפיות
בגילו עדיין מתקשים בהליכה

זאת תחפושת המאפשרת הליכה: http://www.mcpshows.com/gallery.html
º
הזרה החכמה-תינוק זוחל ואם גדול רוצה?
20/02/13 12:36
13צפיות
שחרזדה,צרפתי למעלה קישור למבוגר+מקום לרגלים
20/02/13 13:04
14צפיות
מתוך הופעה חיה,בבתי ספר ובספריות.

http://www.mcpshows.com/gallery.html
ידי טינטן
19/02/13 07:03
24צפיות
בוקר מוקדם
לזכרו של האיש שהלחין את  שירי ילדים הכי יפים ,שמוליק קראוס
תווים :שמוליק קראוס -ידידי טינטן
כתובות אינטרנט מצורפות:
כל כך הרבה שירים של מרים ילן שטקליס
19/02/13 08:22
14צפיות
הולחנו על ידו.
והיא פעם שיחררה אותו ממעצר כי אמרה שמי שמלחין ככה שירי ילדים לא יכול להיות אדם רע.

הוא השאיר אחריו שירים שישארו זיכרון נצח.
השיר החי: שיריו האהובים של שמוליק קראוס:
19/02/13 11:22
11צפיות
מאת: ניר גורלי ועידן חגואל, עכבר העיר
מ"אינך יכולה" דרך "סוס עץ" ועד "אחרי עשרים שנה", בחרנו את עשרת השירים האהובים עלינו של שמוליק קראוס שנפטר אמש....
קישור: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,607,209,72...

ועוד מבט: "פרא אציל (לא אצלי בבית)": http://blogs.haaretz.co.il/taliherutisover/287/
º
,תודה רבה. כמה מתאים כדי לזכור.
19/02/13 20:45
7צפיות
"צייד הספרים":
18/02/13 23:30
39צפיות
"איך הפך אליסף רובינזון לאספן וסוחר הספרים הנדירים הבולט בישראל. הצצה נדירה לסצנת אספני הספרים הארץ-ישראלית, האנשים, הסיפורים, רגעי הנחת והשערוריות."
קישור: http://www.collect.co.il/content.aspx?id=349
צילום השבוע :
18/02/13 22:51
17צפיות
אגדה אורבנית: אמנות רחוב מספרת סיפור:
18/02/13 23:15
9צפיות
צילום אומנותי למכורי הספר
19/02/13 00:08
10צפיות
נשים בסיפורי אגדה – לא (רק) מה שחשבנו:
18/02/13 21:12
96צפיות
מ"הפנקס"-ד"ר גתית שמעון
על תפיסות חברתיות בנוגע למעמד האישה והשתקפותן ביצירות ספרותיות:

"הדעה הרווחת היא שהתקדמות הזמנים וההתפתחות בתפיסות חברתיות בעניין מעמד האישה וזכויותיה (שוות הערך), חוללה מפנה גם בעולמן של יצירות ספרות בכלל ואגדות ילדים בפרט. התחושה מתחזקת כאשר משווים בין אגדות מאוחרות למוקדמות, אלה שהתפתחו מתוך סיפורי עם מול יצירות בעלות מגמה מוגדרת, שלא לומר מוצהרת, המטווה את דרכן.
אולם הקו העובר בין ראייה מסורתית לתפיסת מציאות רחבה ומעמיקה אינו רק עניין זמני. אגדות ומעשיות עתיקות רבות מעמידות דמות אישה חכמה וערכית כגיבורתן הראויה, כזו שאינה פועלת על פי מתווה צר ומצומצם. אין זו ראיה המקדימה את זמנה, אלא הבנה בסיסית שנבטה עוד קודם שנוסחה ההגדרה המדעית – רשמית בדבר היות האישה דמות מלאה יותר מסך ההגדרות המצמצמות שנקשרו בשמה.
"צרכיהם של הלקוחות במסעדת בוגל סופקו על ידי שתי מלצריות… שמה של אחת… היה איילין. היא הייתה תמירה, יפה, מלאת חיים, חיננית ובעלת חוש הומור… שם המלצרית השנייה היה טילדי… נערה שמנמונת, בעלת פנים פשוטות, ולהוטה יותר מדי למצוא חן מכדי שיעלה בידה למצוא חן… האם יימאס לך, אם נחזור ונציין, כי איילין הייתה יפה?… לקוחותיו של בוגל היו עבדיה… אנשים טרודים ששעתם דוחקת, היו מתאזרים בסבלנות ומחכים אך ורק כדי להתבונן בתנועות הזריזות של דמותה מלאת החן. אלה שגמרו את ארוחתם, אכלו עוד, כדי להמשיך ולשבת באור חיוכיה. כל הגברים במקום – ורוב הלקוחות היו גברים – ניסו לעשות עליה רושם."[I]
"נערת האווזים" מאת האחים גרים מגולל את סיפורה של בת מלך המנושלת ממעמדה הרם על ידי משרתת רעת לב. המשרתת תופסת את מקומה כארוסתו המיועדת של הנסיך, ודנה את בת המלכות האמתית לעבודת כפיים כשוליה לרועה האווזים, קירדכן. מאפייניה החיצוניים של הנסיכה ברורים ומקובלים. אין לטעות בהם או בתיאורם ההולם את מעמדה המלכותי: היא עדינה וענוגה, בעלת שער זהוב, ארוך ומנצנץ. עולמה נע על ציר זמן יְשָׁרִי: שנים ראשונות – ילדה יפה. שנות נערות – מאורסת יפה. שנות בגרות – כלה יפה בדרכה אל בעלה.
הכלה אינה מכירה את חתנה המיועד, כפי שהוא אינו מכיר אותה (אילו היה מכיר, היה מזהה בוודאי כי האישה המציגה עצמה כארוסתו אינה אלא המשרתת). השניים הובטחו זה לזה בצעירותיהם כנראה מתוך הצורך המסורתי, למזג דם כחול בדם כחול ולשמור על טהרת האצולה. בעבר היו נישואים שכאלה אמצעי לכריתת בריתות שלום בין ממלכות, אך מאחר והמלך האב נפטר שנים רבות קודם זמן הסיפור, הרי שתשתית זו נעדרה מרעיון הנישואין הנוכחי וכל שנותר הוא המחויבות לשמור על הייחוס "בתוך המשפחה" (בפרט לאור העובדה כי הכלה עוזבת את אמה המלכה באופן סופי ומוחלט, לבלי שוב). המתח שנוצר אפוא בין עתידה הצפוי של הכלה להסתאבות המציאות הוא אסון שאין קשה ממנו[II]
המלכה מציידת את בתה בנדוניה מכובדת, אשר תבטיח את עתידה כאשת מלך. "היא גם נתנה לה חדרנית שתרכוב איתה ותמסור את הכלה לידי החתן"[III] כאן, כך נדמה, הסתיים תחום אחריותה. אל לבתה המלכותית לנוע לבדה בדרך. אך לעניין זהותה ואופייה של בת הלוויה – הסוגיה נותרת ללא בדיקה ובירור.[IV] יתר על כן: המלכה מעניקה לבתה ממחטה ועליה שלוש טיפות דם, המיועדות להגן עליה במסעה. כאשר נופלת הממחטה לידי החדרנית, היא הופכת לכלי נשק בהשתלטותה על בת המלכות החלשה. אולם בפועל, לא היה למשרתת כל צורך בממחטה: טיפות הדם לא סייעו לכלה להתקומם נגדה עוד קודם, שעה שסירבה, פעמיים, לרדת מעל סוסה ולהגיש לגבִירתה מים צוננים בספל זהב.[V]
נערת האווזים מתגלה כבבואתה של אמה: טיפוס צייתן ההולך בתלם ואינו מעמיק לחשוב או להילחם על הדברים החשובים לו. היא מעניקה מטבע כסף לפושט העורות שנצטווה לכרות את ראש פלדה, כדי שיתלהו על השער, תחתיו הייתה עוברת מדי יום בדרכה אל המרעה. כסף זה יכול לחלצה ממצב הביש אליו נקלעה – לשחד משרת שירוץ ויגלה את דבר התרמית לאמה או להימלט מהארמון, אך הנסיכה בוחרת דווקא להנציח את אומללותה ולקונן מדי יום על מר גורלה.[VI] זאת ועוד: כשהיא יוצאת לרעות את האווזים בחברת קירדכן, היא מפגינה שליטה בכוחות קסם אך לא משכילה לנצל אותם בתבונה (לחשיה אך מרחיקים את קירדכן מעליה כך שתוכל את שערותיה ללא הפרעה). אפילו רועה האווזים פעלתן יותר ממנה: ביום השני לעבודתם המשותפת הוא ניגש ישירות למלך עצמו וקובל על השותפה החדשה שציוותו לו: "אני כבר לא רוצה לשמור על האווזים עם הבחורה הזאת… היא מרגיזה אותי במשך כל היום."[VII]
נערת האווזים אינה מצילה את עצמה. מישהו אחר (המלך) עושה זאת עבורה.[VIII] המשרתת, לעומתה, היא טיפוס נמרץ ועצמאי,[IX] אלא שהיא מנתבת את מעשיה לפי תכונות ליבה הרעות. חשוב לציין כי התפיסה שייחסה לאישה תכונות רשע וכישוף, משום שחרגה מגבולות "המותר לה חברתית" ואימצה לעצמה גינוני פעלתנות יתר, אינה מתקיימת כאן.[X] המשרתת אינה רעה משום שהיא פעלתנית. היא רעה משום שהיא רעה.[XI] ללא ספק, היא אינה דמות לחיקוי, אך גם לא נערת האווזים, על אף יופייה, עדינותה וענוותנותה.[XII] "נערת האווזים" אינה אגדה המשמרת תבנית מצומצמת של אישה טובה = אישה צייתנית, אלא אגדה המשתמשת בהֶטְפֵּסים כדי לספר סיפור אחר, מורכב יותר, שלעתים אף יוצא כנגד התפיסה המקובלת באגדות המהללות תמיד את היפה והמלכותי.
"במסעדה המהבילה, הרעשנית, חדורת ריח הכרוב – קיננה כמעט טרגדיה. לטילדי, בעלת אף מגושם, שיער בצבע שחת, עור מנומש וגזרה כשל שק קמח – מעולם לא היה מעריץ… טילדי הייתה מלצרית טובה, והגברים סבלו את נוכחותה. האנשים שישבו ליד שולחנותיה דיברו אליה קצרות, בפסוקים מן התפריט; אחרי כן היו נושאים את קולם בנעימה רוויה נופת צופים, ופונים אל איילין היפה… טילדי השלימה עם היותה חוטבת עצים אפורה, שעה שאיילין קיבלה את מלוא החיזור והחנופה. האף המגושם היה נאמן לאף היווני הקטן… אך במעמקי לבנו, מתחת לנמשים ולשיער בצבע שחת חולמים אפילו אלה מבינינו על נסיך או נסיכה, שיהיה בשבילנו, שיבוא אלינו בלבד."[XIII]
סיפורה של מרים ילן שטקליס, "בת שבע", הוא דוגמה חותכת לאגדה המעמידה במרכזה אישה חכמה ונבונה, המוערכת על ידי הגיבור הרם ביותר ואף זוכה בלבו, ללא מילה אחת על יופי או שיער מופז. האגדה משיקה קווי דמיון ניכרים לאגדת "בת האיכר החכמה", אולם האופן שבו שתי היצירות מדגישות היבטים שונים בסיפור ובדמות הגיבורה מאפשרת את קריאתן כצמד המשלים זה את זה.
ב"בת האיכר החכמה" ניכרת פיקחותה ויוזמתה של הנערה (כאן נטולת שם) כבר בראשית הסיפור: "היה היה איכר עני שלא הייתה לו אדמה אלא בית קטן בלבד ובת אחת ויחידה. אמרה הבת: "עלינו לבקש מהמלך שיחכיר לנו חלקה." מאחר שהמלך שמע על עוניים, הוא נתן להם במתנה חלקת אחו קטנה, שאותה עדרו היא ואביה, ורצו לזרוע בה חיטה ולגדל אי אלו פרות."[XIV]
ילן שטקליס ממתינה עם גילוי תבונתה של הגיבורה, אותה היא מכנה בת שבע[XV] : בת שבע היא בתו של אח עני שאחיו העשיר העניק לו במתנה "עגלה קטנה וצנומה, כולה עור ועצמות."[XVI] הודות לטיפולה המסור של הבת "גדלה העגלה והייתה לפרה חמודה… (אשר) המליטה עגל."[XVII] משום ששני האחים טוענים לבעלות על העגל החדש, הם מבקשים את הכרעתו של שר המחוז. שר המחוז חד להם שלוש חידות ומבטיח את העגל לבעל הפתרון המוצלח. האח העשיר עונה אך ורק מתוך ידיעות עולמו הצר בעוד האח העני, הפונה תדיר אל בת שבע ומבקש את עזרתה, מוכיח את עומק מחשבתה של בתו, ובדרך עקיפה גם את נאמנותה ומסירותה.[XVIII] תשובותיה החכמות של בת האיכר אף מובילות אותה להינשא לשר המחוז ואף על פי שפיקחותה נשמרת גם לאחר שהפכה לאשת איש, מעשיה הנמהרים כמעט עולים לה במחיר אהבתה.[XIX] בבת האיכר החכמה, המלך כועס על הליכתה מאחורי גבו, מעשה אותו הוא מחשיב כבגידה ועלבון. בסיפורה של מרים ילן שטקליס זו הפרת החובה היחידה שהטיל עליה שר המחוז אשר גורמת לו לשלוח אותה חזרה לבית אביה[XX]
הבסיס להתניה זו הוא זה העומד מאחורי הניסיון השלישי שמנסה שר המחוז את בת שבע: "בואי אלי לא לבושה, לא עירומה; לא רכובה ולא בנסיעה; לא בדרך ולא מחוץ לדרך…"[XXI] הגבר מבקש מהאישה להיות ולא להיות בעת ובעונה אחת, אפשרות בלתי אפשרית לכאורה כמו אישה חכמה שחזותה החיצונית אפילו אינה מהווה שיקול בהכרעה לטובת תכונותיה ו"כדאיות נישואיה". אך פיקחותה של בת שבע מצליחה להתעלות גם מעבר למוסכמות המקובעות על אודות מעמדה המצומצם של האישה באגדות. את ליבו של שר המחוז היא מצליחה לכבוש בלב חם ונבון משלה והודות לאהבת הרעייה הנאמנה שבה היא מצליחה להביא את בעלה להכיר בטעותו המהותית –  המשגה השורשי שעוד נותר לבער: החציצה בין תחום עיסוקו של הגבר לתחום עיסוקה של האישה.[XXII]
"בין לקוחותיו של בוגל היה גבר צעיר בשם סידרס, שעבד כפקיד במכבסה… יום אחד נכנס מר סידרס לאכול ארוחת ערב… לאחר (ש)גמר עם הדגים שלו, קם על רגליו, כרך את זרועו סביב מותניה של טילדי, נישק אותה במצמוץ ובחוצפה (ו)ויצא לרחוב… בן רגע התקדמה (טילדי) מן המעמד של מעריצה נדכאת
וואו התיאשתי אחרי שתי פסקאות
18/02/13 21:23
16צפיות
כדאי היה לערוך את זה לפסקאות יותר מופרדות . ממש קשה לקרוא ככה. ביחוד מהסלולרי.

באופן עקרוני אם קלטתי את הראש שלה היא מתכוונת לזה שהאגדות המוקדמות יחסית היו פמיניסטיות יותר מהרבה מאלו שבאו אחריהן.

יש לזה תימוכין רציני בספר הכבד אך מרתק 'רצות עם זאבים' שם הסופרת מנתחת אגדות ומראה איך  הקול הנשי הקדום הושתק עם עליית כוחו של המשטר הגברי-דתי.
מרבה ידיים את צודקת בהחלט קשה לקרוא,צרפתי
18/02/13 21:52
16צפיות
קישור מ"הפינקס" למי שיחזיק מעמד
קישור של המשך המאמר:
18/02/13 21:28
14צפיות
אבירמה גולן:על גיבורות-בנות בספרי הילדים
18/02/13 22:19
15צפיות

מאמר: http://www.newlibrary.co.il/htmls/page_954.aspx?c0...

2.  "לא מחכה לנסיך - מקומה של האישה בספרות ילדים"
   קישור: http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=1349
תמונה מתאימה לנושא-מאיזה ספר נלקחה?
18/02/13 22:41
17צפיות
התמונה מ"נשים קטנות":
19/02/13 13:48
9צפיות
º
מצטערת, הקישור לא נפתח,צרפתי קישור חדש
19/02/13 13:59
8צפיות
קוראת שכותבת על אהבתה לג'ו (אנגלית)
19/02/13 14:02
9צפיות
מ"נשים קטנות" ועל אוסף הבובות שלה: http://lovelylissie.wordpress.com/tag/jo-march/
º
מענין תודה הזרה
18/02/13 22:39
10צפיות
º
18/02/13 22:42
3צפיות
|אקשן|אתם מוזמנים לסרט "פארקר"
18/02/13 18:31
2צפיות
כשג'ניפר לופז וג'ייסון סטיית'ם משתפים פעולה, אתם יכולים להיות בטוחים שמדובר בסרט עוצר נשימה!
אתם מוזמנים להקרנת גולשים של הסרט פארקר שתערך ב 27.2.
|קדימה|לכל הפרטים, מידע נוסף והרשמה:
https://www.facebook.com/tapuz.co.il/app_216924904...
נפתח פורום דיכאון ב|תפוז|
17/02/13 18:08
3צפיות
על פי מחקרים כל גבר רביעי וכל אישה עשירית בישראל סובלים מדיכאון.
אם אתם סובלים מדיכאון או קרובים של חולי דיכאון, ואתם מחפשים תמיכה ואוזן קשבת, פורום דיכאון נפתח במיוחד בשבילכם.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
''ויאמר המלך לאסתר במשתה היין:מה שאלתך? וינתן
17/02/13 18:06
47צפיות
לך, ומה בקשתך? עד חצי המלכות ותעש.''
שירים וספורים שבכותר או בתוכן-חצי.
º
נועם, דורי וחצי התאומים/יונה טפר.
17/02/13 18:12
32צפיות
חצי משקפיים/שלומית כהן אסיף. מתוך לפעמים בגשם
17/02/13 18:16
13צפיות
לפעמים בלב.

הדג זולפי מצא במים
חצי משקפיים.
הרכיבם על החוטם
וקרא:''אני רואה דברים
       שלא ראיתי קודם.''
חצי שמש ובחצי היום/שלומית כהן אסיף. מתוך
17/02/13 18:22
10צפיות
הצמוקים הם ענבים עצובים.
חצי שמש
אחרי הגשם ראיתי
חצי שמש מציצה,
תולה קרניים ליבוש
על חבל הכביסה.

בחצי היום
ראיתי ברחוב חלום מטייל.
''חלום, חלום, של מי אתה
מאיזה ראש ברחת?''
ענה החלום:
''אני מחפש ילד שיחלום אותי
אתה מכיר מישהו שמחפש חלום?''.....
"עץ החצי-חצי" / אתי אפל
17/02/13 19:18
7צפיות
"מאי הדר היא ילדה רגילה לגמרי. אין בה דבר יוצא דופן, פרט לעובדה שלפני שבועות אחדים שבה לביתה מעולם אחר, שאליו נלקחה על-ידי מכשפה וגמד, לאחר שפנינה כחולה נדבקה לכף ידה וסירבה להינתק ממנה...
כעת, מנסה מאי לעכל את ההרפתקות שחוותה ולהסתגל לחזרה לבית-הספר ולשגרה, אך מהר מאוד מסתבר לה כי תפקידה בעולמות אחרים עדיין לא תם וכי עליה לצאת למשימה חדשה: להציל את אמה שנחטפה על-ידי שליטה אכזרית, באיי זליון.
במסעה מאי תיאלץ להתמודד עם קשיים ואתגרים שמעולם לא חוותה. קרוק, נער אמיץ וטוב-לב, וקימג, צרעה פטפטנית, יתלוו אליה ויסייעו לה. מאי תידרש לגלות אומץ רב, חשיבה מעמיקה ותושייה שלא ידעה שיש בה. רק היא תוכל לגלות את סודו של עץ החצי-חצי המסתורי ולשחרר את אמה.
עץ החצי-חצי הוא ספרה השלישי של אתי אפל והספר השני בסדרת מאי. קדם לו בסדרה הספר הפנינה הכחולה שראה אור ברימונים ב-2010 ונבחר למצעד הספרים של משרד החינוך."

כריכה: http://www.rimonim-publishing.com/user_files/p_132...
"יונה חצי לבנה" / אילנה זיידמן
17/02/13 19:25
6צפיות
כתבה: אילנה זיידמן
איירה: מאיה שלייפר
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2010


"לקראת יום העצמאות ויום ירושלים מצטרפים למדפים ספרים שמבקשים לספק לקהל הצעיר מידע הצבוע בצבעי תכלת לבן: פרשיות מספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל בעיבוד לילדים, אתרים בארץ או מסלולי טיולים בהלימה למועדים הלאומיים.

יונה חצי לבנה שייך גם הוא לקבוצה הזאת, אך ממלא את ייעודו בדרך מעודנת, מאופקת ובראש ובראשונה מתוך מודעות לתפקידו כמספר סיפור לילדים. הגיבורות שהילדים מזהים תחילה הן שתיים:
האחת היא היונה –
'היא לא לבנה ויפה כמו יונת שלום.
סתם יונה.
חצי אפורה וחצי לבנה' -
והשנייה היא האישה הזְקנה מירושלים. הן נפגשות ברחוב בן יהודה בעיר ונקשרת ביניהן ידידוּת: היונה היא בודדה, ואיננה מצטרפת ללהקת היונים. הזקנה גם היא בודדה, חיה בגפה. הזקנה מכניסה את היונה אל ביתה, מאכילה אותה ומספרת לה על געגועיה לבנה היחיד שחי בחוץ לארץ. מִשאלה אחת יש לה, לזקנה, לשוב ולראות את בנה לפני מותה. היונה מחליטה לעזור, לוקחת במקורה פתק שהכינה הזקנה ויוצאת לחפש את הכותל המערבי כדי לטמון את הפתק בין אבניו. מעופה של היונה בשמי העיר מגדיר את הגיבורה השלישית - אולי הראשית – של הספר: העיר ירושלים. היונה המחפשת את דרכה משקיפה על חלקי העיר (החומה והעיר העתיקה, ימין משה וטחנת הרוח של מונטיפיורי, מגדלי המשרדים והמלונות) ואף חונה באחדים מן האתרים הידועים (שוק מחנה יהודה, מסגד כיפת הסלע, כנסיית הקבר), חלקם מוזכרים בשמותיהם ויש עליהם מידע קצר וענייני, וחלקם נראים באיורים.

ההסתייגות המוצהרת מ'יונת השלום' הפנטסטית מאפשרת לסיפור להתנהל כאן ועכשיו, בירושלים המוּכּרת, המציאותית, שאנשים חיים בה ואפשר לבקר בה ובכל זאת היא עיר מיוחדת במינה. הנוף הירושלמי המעורבב-מגובב– האנושי (שפות, דתות וסממני לבוש), הארכיטקטוני (פנים ביתה של הזקנה וחוצות העיר - הבתים והרחובות, הגגות והקשתות) וההיסטורי שולט בכל עמודי הספר. הזקנה היהודייה מדברת גם ערבית וכותבת רק ערבית, שפת אמה; לחתיכת הלחם שנתנה הזקנה ליונה, כמו גם לחתיכת הפיתה שנתן לה הזקן הערבי, היה טעם גן עדן. גם גילויי עוינות יש בעיר הזו, והם באים דווקא מבנות מינה של היונה – הציפורים, ומבני מינה של הזקנה היהודייה – רוכלים בשוק.

הספר מספר סיפור אנושי נוגע ללב ועלילתו ממוקמת בירושלים המציאותית: עיר יפהפייה, מרתקת ומורכבת מכל בחינה, שקודם כל היא עירם של תושביה, יהיו שפתם ודתם אשר יהיו. הזקן הערבי והזקנה היהודייה מייצגים את הרגישות וההבנה שבמרקם האנושי הירושלמי; אפיוניה של היונה (חצי אפורה, מחפשת את דרכה), מחשבותיה המובלעות בסיפור ('כל מקום פה שייך למישהו') והתנהגותם של אחדים מאלה שהיא פוגשת בדרכה ('זה המקום שלי!', צעק העורב, 'עופי מפה!') מייצגים הן את המכשולים בדרכה של ירושלים אל השלווה, והן את העמדות הרווחות בציבור.

עבודתה של המאיירת מאיה שלייפר מעניקה רקע נפלא לסיפורן של הזקנה, של היונה ושל ירושלים. האיורים נשארים במישור הריאליסטי, ויחד עם זאת אופפת אותם אווירה קסומה השופעת מסצנות המעוף של היונה. קורנות מן האיורים חמלה ואהבת אדם המתחברות היטב לרוח הנדיבוּת השורה על הטקסט.

שפת הטקסט היא עברית מדוברת, יומיומית, סיפורית מאוד. השימוש במילה 'עם' צורם גם בשפה זו: 'היא לא ראתה טוב עם העיניים אבל ראתה טוב עם הלב', וגם 'ניקתה את הנוצות עם המקור'.

יונה חצי לבנה מתאים לבני חמש עד שמונה. "

נירה לוין - "דףדף"

כריכה: http://ha-pinkas.co.il/wp-content/uploads/2010/06/...
שיר לשירה / אסף אמדורסקי
17/02/13 19:39
9צפיות
"עולם חדש וטוב אני אתן לך.
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה. "

"חצי תפוח" - דרור מגן
17/02/13 19:48
8צפיות

"חֲצִי  תַּפוּחַ יָרוֹק עִם חַרְצָן
קִבַּלְתִּי הַיּוֹם מֵהַגַּנֶּנֶת בַּגַּן.
יָרוֹק וְנָאֶה הָיָה  הַתַּפוּחַ,
אוֹתוֹ הִתְכַּוָנְתִּי לְאֱכֹל לְקִנּוּחַ..."

ספר הילדים "חצי תפוח" - טעמו מופלא כטעם הילדות....טעמו של חצי התפוח שקיבלנו בגן מהגננת הזכור לכל אחד מאיתנו הורים כילדים.

כריכה: http://img.zap.co.il/pics/2/2/9/3/26413922c.gif
צילומים בנושא חצי
17/02/13 22:06
10צפיות
º
חצי קילו בץ בעריכת - יחיעם פדן, ועמירם רביב
18/02/13 10:51
13צפיות
º
חצי גלימת מלכות : אגדות כהן, שלומית
18/02/13 10:53
27צפיות
חצי קילו בוץ וחצי שמש חצי ענן/שלומית כהן אסיף
18/02/13 17:36
2צפיות
מתוך מחשבות שאינן רוצות לישון.

חצי קילו בוץ
רק לנעליים שלי נדבק.
אמא כועסת:
''שומו שמיים!
אתה תמיד מביא
חצי קילו בוץ בנעליים.''.....

חצי שמש חצי ענן
בחלון שלי
השמש ענן מוחקת
וצוחקת.
''אולי תמהר, אתה תמיד מאחר!''
אמא צועקת
''הסתכל גם בשעון, לא רק בחלון!''......
מתוך השיר:לכל אחד יש.מילים:עוזי חיטמן.
18/02/13 17:43
5צפיות
ואת הנשמה המתוקה שלי
היחידה שמדליקה אותי
ואיתך אני כל העולם
ואיתך אני כל היקום
בלעדייך אני חצי בן אדם
בלעדייך אני בעצם כלום.
חצי הסוס/מספורי הברון מינכהאוזן-עוד ספור.
18/02/13 17:56
5צפיות
עבדה תלמה אליגון, ע''פ רודולף אריק רספה.

הברון ספר כי היה זה יום חם. זה עתה הם כבשו את המבצר
האחרון מידי הצבא התורכי. הוא דהר עם הסוס לבאר. הסוס שתה
שעה ארוכה. פתאם ראה שיש לו רק חצי סוס. הוא שתה וכל המים נשפכו מאחור.
הגיע בריצה חייל מהגדוד והודיע לו שראה את החצי השני של הסוס רועה באחו. התברר כי
כשנכנס למבצר בדהרה התורכים הורידו את שער הברזל והברון ניצל כחוט השערה. הסוס נכנס עם 2 רגליים
ואז ירד השער והסוס נחצה. הברון קרא לרופא הגדוד והוא תפר את שני חצאי הסוס בענפים דקים של
שקדיה. עכשו כשהוא רוכב על סוסו השמש לא מכה בראשו כי מעליו פרושה סוכה יפהפיה של ענפי שקדיה.
חרצית 10 ישר כוח !
18/02/13 18:23
6צפיות
על הרעיון ועל האתגר ....ובינתיים ידי ריקות .

הזרה 11 על התמונות
18/02/13 18:25
11צפיות
לך -חצי אוזן המן .
הערה :לא כול התמונות נפתחו .
הצילומים בנושא חצי שלא נפתחו:
18/02/13 20:54
7צפיות
1. http://www.pics22.com/wp-content/uploads/2012/06/h...

2.http://pic-pf.nawstecznym.pl/106_2011_05_28_5S2qumAT40a0c632.jpg

3. http://www.cute-hairstyles.org/wp-content/uploads/...
והאחרונה:
18/02/13 20:57
5צפיות
º
הארי פוטר והנסיך חצוי הדם
18/02/13 21:26
9צפיות
חצי אפרוח/אגדה מספרד.
19/02/13 11:46
2צפיות
אמא תרנגולת סקרה את אפרוחיה. כולם היו יפים. הצעיר ביניהם היה שונה.
נדמה כאילו חתכו אותו לשניים. היתה לו רק רגל אחת,כנף אחת. עין אחת. חצי ראש,
חצי זנב וחצי גב. כולם קראו לו חצי אפרוח. אמו אהבה אותו יותר מכולם והקדישה לו
הרבה תשומת לב. גם אחיו התיחסו אליו בחביבות. אבל הוא החזיר להם אהבה. נראה
שגם נפשו גדלה רק כדי החצי. כשאמו קראה לו עשה עצמו כלא שומע. כשהלכו בשדות
הוא התרחק מכולם והסתתר. הוא שאף לנדוד. אמו הזהירה אותו שיתנהג יםה כלפי הבריות
ואז יעזרו לו. הוא הגיע לנחל והנחל בקש את עזרתו. האפרוח אמר שהוא ממהר בדרכו לפגוש
את המלך. הוא הגיע למדורה דועכת. המדורה בקשה את עזרתו והוא סרב. כשהגיע למבואות
העיר עבר על פני עץ ערמון שהרוח הסתבכה בין ענפיו. הוא סרב לעזור לה. הוא הגיע לארמון המלך. המשרת
שנתקל בו הביא אותו למטבח. הוא מצא עצמו בתוך סיר. הוא בקש מהמים שלא ירטיבו אותו. אתה
סרבת לעזור לי כשהייתי נחל בשדות. אל תצפה לעזרה ממני. האש התלקחה. הוא בקש ממנה שלא
תכאיב לו. כשדעכתי לא רצית לעזור לי אמרה. אל תבקש ממני עכשו עזרה. הטבח ראה את העוף
הקטן והטיל אותו מעבר לחומת הארמון. הרוח החלה לשאת אותו. הוא בקש  ממנה שתנשוב במתינות.
אתה סרבת לעזור לי ענתה. הרוח טלטלה אותו והטילה אותו על המגדל הגבוה בעיר. הוא עומד שם עד היום על התורן
הגבוה ביותר במדריד. עומד על רגל אחת ומסתכל בעצב בעינו האחת על העיר העליזה.
ההצגה "חצי אפרוח"(אנגלית):
19/02/13 12:37
6צפיות
º
הזרה, זה נפלא . תודה.
20/02/13 12:11
4צפיות
º
20/02/13 12:57
1צפיות
דוד חצי חצי / יונה טפר
20/02/13 08:06
6צפיות
אהבתי את הנושא שהצעת חרצית. תודה
זנב לטאה/ ע, הלל.
20/02/13 12:30
1צפיות
אולי חצי,
אולי שלושת רבעי שעה
רצתי כצבי
אחרי לטאה.....
"גמדים בשכונה" /2013
17/02/13 17:43
90צפיות
"גמדים בשכונה" /2013
כתבה :רות אורן .
איורים :חוליה פיליפונה ארז .
בהוצאת ידיעות אחרונות . ספרי חמד .
כן הם היו שם ,שלושה גמדים שחיו בשכונה . הענין הוא בזה שאף אחד מאנשי השכונה לא תיאר לעצמו שאותם שלושת הגמדים המפוסלים ,החיים בגן השעשועים הם גמדים קטנים ,חיונים שובבים ,ומרבי תעלולים .
הסיבה לכך היתה העובדה שבבוקר הם כישפו את עצמם .
"כול בוקר עם עלות השחר היו שלושת הגמדים מטילים על עצמם כישוף והופכים להיות פסלים "
"פסלים לכול דבר" .שלושה פסלי גמדים  אהובים על אנשי השכונה והילדים .
ובלילה התעוררו לחיים ,בילו בגן השעשועים ,ונהנו מהמתקנים שבמקום  מהקרוסלה , המגלשות והנדנדות .באחד הלילות החליטו השלושה לגוון את חייהם נמאס להם להשתעשע .
והרעיונות עלו .   
חלק ב' "גמדים בשכונה "
17/02/13 18:03
27צפיות
של רות אורן .
השלושה החלו לחשוב על תעלולים ,שיכנסו מעט חיים לאנשי השכונה השקטים והמסודרים מדי,וגם להם.
והם הצליחו ,בודאי!
עוץ קונץ ורוץ  את תחבולות הלילה ישמו בהצלחה , וגרמו למהומה לא קטנה .
ובין השכנים, החלו ההאשמות הדדיות ,כעסים ,מתחים. העניינים הוסדרו לבסוף וענן השקט שב לשרור בין השכנים .
כך קרה ,באחד הימים גברת פרחוני, חיפשה את שמלתה הפרחונית האהובה ,זאת עם הפרחים האדומים,אותה תלתה על חבל הכביסה ,אמש בחצרה השמלה נעלמה ובמקומה היתה תלויה שמלה מעוטרת ב"נקודות ירוקות"  .
באותה עת, גם גברת נקדיאלי ,ביקשה להוריד מהחבל בחצרה את שמלתה שמלת הנקודות הירוקות וגילתה "שימלה עם פרחים אדומים שהיתה תלויה על החבל " .
כך חיפש מר אדמוני את חליפתו האדומה, ומר שמש את  חליפתו הצהובה . המהומה רבה היתה וגדלה ,עוד יותר בשעה ,שכול שכן גילה את בגדו אהוב בחצר שכנו.
הבגדים הוחזרו למקומם , כול אחד קיבל בחזרה את הבגד . "וכך,כול אותו בוקר היו כולם עסוקים בחיפושים ובהחלפות של בגדים זה עם זה עד שחזר הסדר לשכונה "
ובכול זאת , השאלה "מי עשה זאת ?"ניסרה בחלל .
על גמדים שמחים ועליזים ,על שכונה מסודרת ושקטה ,שהתבלבלו בה לפתע דברים והרבה {זה לא תעלול יחיד }.
ואשמים כמובן היו ,זאת אנחנו הקוראים יודעים ומכירים
נכעס עליהם, ממש לא .
שלושה גמדים שמחים .
והאיורים מתוקים .
ספר נחמד ומהנה . ממליצה
תעלולים
18/02/13 17:44
11צפיות
תעלולים נוספים מכירים ?
ויש .....
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום