לא מנוהל - רוצה לנהל את הפורום? לחץ כאן.
אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
 שלום וברוכים הבאים לפורום גמגום, הפורום הכי מחבק ברשת

 

אני יעקב. 

 

כאן אנחנו מנסים לבנות ביחד בית חם, תמיכה ועזרה עצמית למגמגמים, בני משפחה, הורים, חברים וכל מי שמרגיש קשר לנושא הגמגום.

 

כללים שחשוב לשמור עליהם כדי שיהיה לכולנו נעים ביחד:

 

 שיח תרבותי.

 מתן כבוד לזולת.

 זכות לכל אחד להביע את עמדתו.

 פרטים ועניינים אישים דרך תבת המסרים בלבד.

 

תודה על שיתוף הפעולה, יעקב.

בקר טוב!
27/08/10 07:25
6צפיות
מותר לטפוח לעצמנו על השכם?

דווקא רעיון נפלא להתחיל בו את היום. אז ככה: לפי הסטטיסטיקות של תפוז, חודש אוגוסט ההולך ומסתיים לו, הוא החודש הפורה ביותר שהיה בפורום גמגומנו מאז היווסדו (כ-600 הודעות. מי שרוצה, מוזמן להתחיל לספור). סיבה למסיבה!

ישנם ברשת האינטרנט מספר פורומים נוספים (בעברית) שעוסקים בנושא שלנו, אבל אנחנו המובילים בתחום. כאן אצלנו זה המקום היחיד (שאני מכיר) שמתנהלים דיונים שוטפים ורהוטים של ממש, גם אם הנושא מגומגם משהו...

חברים וחברות יקרים לי, אם אתם מכירים אנשים נוספים שמתעניינים בתחום (או סתם מגמגמים להנאתם) - תנו להם המלצה וקישור, ונשמח להכירם, להרחיב את מעגל המשתתפים, לשמוע דעות חדשות, ולבנות קומות נוספות בבית החם של פורום גמגום
º
:)
27/08/10 08:01
בוקר טוב
27/08/10 08:54
3צפיות
כיף להתחיל את היום עם הודעה טובה
הנני כאן!
26/08/10 21:19
6צפיות
הנני כאן! מפעם לפעם כשמרגישה דיכדוך אני קוראת את הדברים שאתם כותבים, הסרטונים שאתם מעלים ומתעודדת קצת. נחמד לדעת שיש עוד אנשים כמוני, שאני לא לבד, שאני לא מוזרה בתגובותיי וכד'. נחמד עוד יותר לדעת שהאנשים האלה, אתם, מאוד נחמדים ותומכים.
כרגע, לאחר שנה בבית עם בתי, היא נכנסת לגן ואני צריכה להתמודד שוב עם מציאת עבודה חדשה וכל התהליך שיבוא בתק' ההסתגלות לעבודה. חשבתי שזה יהיה לי יותר קל עכשיו שאני אמא, אך כרגע זה ממש לא נראה כך.מה שכן, האמהות נתנה לי את הכח להחליט, שזהו זה, אם אני רוצה לחיות באמת ולא בהשרדות, אני באמת צריכה לקבל את עצמי לגמרי ולגמגם חופשי כמו שכתבתי. להפסיק לייחס לאנשים אחרים כוח וחשיבות כזו גדולה.זה נכון מה שארי כתב, שההבדל בין גמגום קל לכבד הוא יותר בהרגשה הפנימית של המגמגם. לי אמנם, יש גמגום קל, אך פנימה אני מרגישה לפעמים חרדה ופחד גדולים יותר ממגמגמים עם רמת גמגום גבוהה יותר.

הנך הנך, וטוב שכך!
26/08/10 22:00
4צפיות
תודה על המחמאות (הן באמת מגיעות לנו...).

את באמת עומדת כאן על נקודה חשובה, והיא: היחס בין הגמגום החיצוני, מה שהשומע קולט - ובין הגמגום הפנימי, מה שהמגמגם מרגיש.

כתבת שהאמהות נתנה לך כח להחליט החלטות לגבי עצמך והגמגום שלך. האם את יכולה לפרט?
אני אפרט
28/08/10 21:56
3צפיות
הורים הרי עומדים בהרבה מצבים שמלחיצים מגמגמים סמויים כמוני, כמו התקשורת עם הגננת, רופאים, טיפת חלב וכד'. פה צריך להחליט מה חשוב יותר, הילד שלך או האגו שלך. בדרך כלל בעלי לוקח את הפיקוד בטלפונים לרופאים, כי אני בסטרס, אך יש מצבים שאני צריכה להתמודד, ואין ברירה! לכן מתוך דאגה לילד, שתהיה הורה בריא בנפשו שמתפקד במצבי לחץ אני יודעת שאני רוצה להתגבר על הבושה.  זה בכלל לא פשוט, כי הבושה שאני מרגישה גדולה מאוד. הלוואי ובארץ היה מכון כזה כמו בסרטון שצרפת (של קרן במכון של קתרין)... אך בינתיים אתחיל להעזר בטיפול פרטני (לא שלא ניסיתי עד היום, ברור שניסיתי כל מיני דברים, שעזרו אולי קצת).
תודה. תוכלי לפרט איזה דברים נסית?
28/08/10 22:31
4צפיות
מה הרגשת שעזר לך, ומה לא?

(זה בשביל ביה"ס העברי לדיבור רהוט, שמועצת החכמים של הפורום מנסה לקדם את פתיחתו).
בתגובה לגמגום של נשים וגם אלייך
26/08/10 22:06
6צפיות
שמעתי בבלוג של פאם,שנשים קשה להם להרגיש שהם בתחתית,כי הם יכולות להסתיר יותר מגברים
וזה מקשה עליהם להגיע למסקנה,שאין להם ברירה אלא להשתנות.
אז אני שמח שקיבלת החלטה שאת לא רוצה להמשיך ככה,ואת רוצה לשנות את המצב ולא לסבול מבפנים.
אני רק ממליץ לך לעשות את זה בהדרגה,כי הגמגום יחמיר ואת לא רגילה לגמגם.
ואם אפשר תיעזרי באשת מקצוע מתחום הגמגום או מתחום הפסיכולוגיה.
זה נכון
28/08/10 22:02
3צפיות
באמת ככל שאני מרשה לעצמי לגמגם חופשי עם בעלי, אני מרגישה שאני מתעסקת עם זה יותר מדיי ומן הסתם הגמגום מחמיר. זה כמובן מגביר את החרדה, כי עדיין זה רק איתו, ואני לא יודעת איך זה יתקבל בחוץ.
אבל זה הדרך
29/08/10 10:56
6צפיות
אני לא מכיר  מגמגמים חבויים שהצליחו לצאת מהארון,בלי לעבור תקופה קשה בהתחלה.
אני לדוגמה מקרה קצת שונה כי היות שאני מגמגם קשה,השתדלתי לא לדבר בכלל כשחשתי בסכנה.
והתהליך של להיות בלי שליטה מול בן אדם ולא להגיב בפאניקה  ,היה לי מאוד קשה.
אבל כשמתרגלים לזה זה נעשה יותר ויותר קל.
שלושה מגמגמים עוברים תהליך קבלה והשלמה
26/08/10 12:12
11צפיות
עם גמגום.

האחת, שונאת לשמוע את עצמה מדברת.
השניה, מחביאה ומסתירה את הגמגום בכל מחיר.
השלישי, רוצה לעבוד אבל חושש לנסות.

כאן.
לא יכול לראות את זה
26/08/10 12:50
8צפיות
מישום מה כל פעם שאני נכנס לסרטים מהסוג הזה אני לא יכול לצפות בהם יותר מ10 שניות
זה מעציב אותי אני לא יודע למה
זה בסדר, אתה לא חייב. קבל משהו שונה לגמרי.
26/08/10 13:19
6צפיות
º
תודה סרטונים כאלה מחזקים אותי.
26/08/10 13:06
5צפיות
תודה  סרטונים כאלה מחזקים אותי.
תגובה כללית
26/08/10 13:24
5צפיות
משום מה לא צפיתי מעולם בסרט הזה,אע"פ שידעתי על קיומו.
זה הזכיר לי כל כך הרבה דברים שעברתי ואני יעבור,וכן אני עוד בוכה בסרטים האלו,
הכאב עמוק בפנים.
אבל אותי זה מאוד מחזק ,לדעת שגם אם קשה  התמודדות זה המפתח.
יישר כח גדול יעקב!
לגבי קרן הארינג וקתרין מונטגומרי
26/08/10 13:25
5צפיות
אחת מהמשתתפות היא קרן הרינג:וזה מדהים לראות את השינויים שהיא עשתה בחיים.
מבן אדם שהתבייש כל כך בגמגום שלו,להחלטה להיות קלינאית תקשורת.
היא גם חברה ועורכת ב B TEAM  בצוות של STUTTERTALK.
היא עברה טיפול אינטיסיבי במכון של קתרין מונטגומרי  ז"ל שנפטרה לא מזמן.
זה די מצמרר לראות בסרט  את גברת מונטגומרי שהקדישה את חייה,והפכה את המכון שלה ממכון לטיפול בבעיות שונות,
למרכז ללא כוונות רווח שמתעסק רק בגמגום.
זה מדהים  איך קתרין מתייחסת להתמודדות עם הפחדים,וכשמנתקים למישהו את הטלפון כולם מוחאים כפיים.
זה פשוט נותן עוצמות ברמה שקשה להאמין.
יהי זכרה של קתרין  ברוך ושירבו כמותה.
תודה, זה מידע חשוב. בעיני -
26/08/10 16:48
5צפיות
מי שמסוגל להיכנס לחדר מלא אנשים שהוא לא מכיר, לפנות אליהם ולומר:

"שלום, רק רציתי לומר לכם שאני מגמגם, ואם יש לכם משהו לשאול אותי, אתם מוזמנים" -

מי שמסוגל לעשות את זה באמת צריך להתקבל ע"י הקהל במחיאות כפיים סוערות. עד כמה שזה הזוי, לאדם הזה יהיה הרבה יותר קל לפתוח את הגמגום שלו לפני הזולת, וממילא - להוריד פלאים את רמת המתח והחרדה.
עליתי על כמה תובנות מהגמגום שלה! תתעמקו איתי!
26/08/10 20:07
6צפיות
עקבתי אחרי הגמגום שלה.... והאמת עליתי  על משהוא
לדבר על דברים "סתם" אין לה שום בעיה והיא מדברת שוטף
הגמגום שלה מתחיל בידיוק בשלבים שלי זה מתחיל והם
1. בטלפון בהתחלה
2. מול קהל אבללללל רק שהיא אומרת את השם שלה.... זאת אומרת להגיד את המילה my name is אין לה שום בעיה! וגם לי לא!!!!! רק שהיא באה להגיד את השם שלה הגמגום בידיוק מתחיל! שזה ממש ממש אבל ממש גם לי אותו דבר!!!! למההה???. למה אני יכול להגיד "השם שלי הוא... הא אבל רגע אחי רגע לפני שאני אגיד לך את השם אני רוצה ממך משהוא" ואני לא יכול להגיד "קוראים לי ירון"       להגיד "קוראים לי" אין לי בעיה... אבל אחרי זה את השם שלי ירון.... קשה לי להגיד

אתם טענתם שיכול להיות שגמגום זו בעיה נורולוגית במוח.... ואני אומר אם זה במוח למה זה קורא דווקא במילים מסויומיות? ולא במילים רנדומליות??? למה?!
אני טוען שאם זה נורולוגי ואפילו אם הגמגום הוא מידי פעם... למרות שבדרך כלל הוא מידי פעם כן? אבל עם תתעמקו תשימו לב שזה קורה בדרך כלל באותם מילים ובמקרים מסויימים כמו:

1 להגיד את השם בטלפון ואז לדבר שוטף.... (אני בטוח שזה קורה לכולם!)
2 שימו לב שבסרטון מישהוא שואל את השם שלה והיא נתקעת קשה ואז פתאום הכל בסדר ואומרת רצף של משפטים
3 ובטח בעוד מקרים שלא עולים לי לראש עכשיו ואני גם לחוץ כי אני בדרך לסיים פה עבודה ולטוס הביתה

מה אתם אומרים ?
גם אצלי זה ככה
26/08/10 22:01
5צפיות
ואני מלא חושב שאין מישהו שחושב שלא מעורבים בגמגום מרכיבים פסיכולוגיים חזקים ביותר!
ההודעה התחרבשה
26/08/10 22:20
4צפיות
ואני לא חושב שיש מישהו שחושב שלא מעורבים בגמגום מרכיבים פסיכולוגיים חזקים ביותר!
גם אצלי -אותו דבר
27/08/10 13:12
4צפיות
ולפי דעתי הלא מיקצועית כין לי מושג אלה רק מהחוויות שלי עצמי.

רק עכשיו כשגיליתי את הפורום המבורך  הזה
אני מתחיל להבין בצורה מקצועית יותר. אז תודה.
לפי דעתי אנחנו מגמגמים במילים מסוימות במיוחד בשם שלנו
כי אנחנו מחכים ומתכוננים למילה
ואז אנחנו מתמלאים חרדה
ובמילים רנדומליות יש פחות חרדה כי מקסימום נחליף מילה
זהו לפי הבנתי  
אני חושב שאתה צודק...אי אפשר להחליף את השם.
27/08/10 13:31
4צפיות
בסרט שלמעלה, קרן הרינג מתקשה להגיד את שמה ומחליפה אותו בשם אחר...ואחר-כך היא משתגעת מהרעיון שיחשבו שהיא פשוט מטומטמת...

תגיד דדי, מה הפרש השעות בין ישראל להולנד?
שעה פחות
27/08/10 13:42
4צפיות
וזה מצחיק כי אני כותב לדוגמא עכשיו 1243
בפורום יופיע 1343 זמן ישראל
זה לא השם המילה לא חשובה
27/08/10 14:01
5צפיות
כמו "הלו" בתחילת שיחה שגם בה אני מגמגם אם אני לא 100 אחוז
זו החרדה ממילה ספציפית
שהיא איפשר להחליף

אתמול בערב היה לי שיעור הולנדית
בדרך כלל הולך סבבה תקיעות קטנה בתחילת משפט וממשיכים
אתמול הייתי מאוד עצבני הרגשתי כמו ארייה בכלוב
שפה מנטליות האוכל מגעיל רק אפור בחוץ וגשם  כל אוגוסט ככה
שמש!!!!!!!!!!!!!
להזיע אני רוצה ואי אבטיח 2יורו לפלח 10 שקלים!!!
הקיצור לא יום שיא
ובשיעור היה נורא לא הצלחתי לדבר
לא גימגום רק תקיעות לא יכול להוציא מילה מהפה
אחרי חצי שעה שיעור אמרתי למורה שאם אני לא 100% בשיעור המילים לא יוצאות וזה נכון לכול השפות
גם בעיברית  היא אמרה שהיא שמה לב לזה מיזמן ולא משנה איך אני עונה רק שאני יענה נכון
הרגשתי קצת הקלה אבל היה שיעור חרא  
º
כתבתי לך ולירון שאלה (משום מה בתחתית האשכול)
27/08/10 14:13
4צפיות
LOPIP מצטער תוכל לחזור?כנסו סיפור בפנים
28/08/10 21:53
5צפיות
אתמול בערב היה לי שיעור הולנדית
בדרך כלל הולך סבבה תקיעות קטנה בתחילת משפט וממשיכים
אתמול הייתי מאוד עצבני הרגשתי כמו ארייה בכלוב
שפה מנטליות האוכל מגעיל רק אפור בחוץ וגשם  כל אוגוסט ככה  
שמש!!!!!!!!!!!!!
להזיע אני רוצה ואי אבטיח 2יורו לפלח 10 שקלים!!!
הקיצור לא יום שיא
ובשיעור היה נורא לא הצלחתי לדבר
לא גימגום רק תקיעות לא יכול להוציא מילה מהפה
אחרי חצי שעה שיעור אמרתי למורה שאם אני לא 100% בשיעור המילים לא יוצאות וזה נכון לכול השפות
גם בעיברית  היא אמרה שהיא שמה לב לזה מיזמן ולא משנה איך אני עונה רק שאני יענה נכון
הרגשתי קצת הקלה אבל היה שיעור חרא
גם לכם יש ימים כאלה?
מה אתם עושים
זה מחזיר אותי לתקופות מאוד לא טובות
דעתכם חשובה
תגובה
28/08/10 22:27
5צפיות
גם לי יש ימים טובים ופחות טובים מבחינת שטף, אני מנסה לא לקחת ללב (מודה שקשה). לפעמים אני "מזהיר" את הסביבה שלי (בהומור כמובן) שאני ביום רע וזה מוריד את הלחץ
לגבי שפה זרה אני גם מזדהה, בשנה שעברה טיילתי לבד בארגנטינה ובהתחלה הגמגום היה יותר חמור מהרגיל. זאת לא הייתה בעיה של שפה כי ידעתי מה אני רוצה להגיד (בספרדית עילגת כמובן). באיזשהו שלב הבנתי שמה שמלחיץ אותי זה להוציא משפטים נכונים מהפה (שלא יחשבו שאני טמבל), ברגע שניסיתי להתרכז בתקשורת (שהיא גם ככה קשה כשלא דוברים את השפה) ולא במשפטים נכונים היה לי יותר קל לדבר
אני מרגיש שזה קורה לי
27/08/10 13:34
8צפיות
המתח שאין לי ברירה אלא להגיד את המילה,לעומת מה שעשיתי כל חיי לברוח מהגמגום.
הדבר שהכי קשה לי הוא להתחיל שיחה ולבקש משהו,ואני מרגיש את הפחד והאי שליטה לפני שאני מתחיל לדבר.
אבל הפחד הזה עובר כשמתמודדים ולא בורחים מהמצב.
וואן רייפר אמר בשעתו :לא מתגברים על פחד בעוד פחד.
אתה רוצה להגיד לי שאתה מדבר בטלפון שוטף?
27/08/10 13:48
7צפיות
לפי מה שהבנתי בהודעה, קשה לכם להגיד את שמכם בטלפון אבל אחרי השיחה ממשיכה אתם מדברים שוטף ?
אישית, אני לא מסכים ולפחות אצלי זה לא קורה בפועל.
º
כמובן תלוי מי הצד השני גם.
27/08/10 13:51
4צפיות
שיחות בטלפון
27/08/10 13:52
7צפיות
אצלי יש פחד לפני,שאני מרגיש אותו בגוף.
כשאני מרגיש ביטחון באפשרות שלי לגמגם,אני מדבר די שוטף.
כשזה לא קורה,לפעמים קשה לי מאוד להיכנס לשיחה.
זאת אומרת ?
27/08/10 13:59
5צפיות
שהצד השני מבין שאתה מגמגם וזה מפחית ממך את הלחץ ? איך אתה בידיוק מרגיש ביטחון ?
והכוונה די שוטף זה עם גמגום ? מה קורה שאתה מדבר עם בן אדם זר שאתה צריך לנהל איתו שיחות שלמות ( לא חצאי משפטים ) ?

מצטער על העודף שאלות
אתה מוזמן לשאול
27/08/10 14:25
4צפיות
בעבר היו לי שיחות שנכנסתי אליהם טוב,והייתי שוטף  לחלוטין עם כמה החלפות מילים.
היום אני לא מחליף מילים ואני משתדל דווקא להראות את הגמגום,וכשזה קורה אני יכול לדבר גם שעות עם גמגום
שלא מפריע לשומע,או במילים אחרות "מגמגם שוטף".
ההסבר לזה שלהראות גמגום מרגיע אותי הוא:שצריך לשאול למה אני ואחרים חרדים כל כך כשאנחנו מדברים?
כי נגמגם,ואז מה יקרה?
אנחנו מפחדים מזה שהשומע יתיחס אלינו אחרת בגלל הגמגום,ונרגיש לא טוב(זה רק בקיצור,אפשר להרחיב את זה יותר לעומק)
עוד אפשרות היא שניתקע כל כך חזק שלא נוכל להמשיך בתקשורת.
המצב שלי הוא שכאשר החשש הראשון יורד,אז אני גם שולט  בגמגום שלי והחשש השני יורד.
וההסבר לזה הוא שאני מאבד את השליטה ונכנס לפאניקה,ברגע שאני חושש איך הגמגום ייראה.
היום זה קורה לי פחות מבעבר,וזה תהליך של הורדת הרגישות מהגמגום,שהוא לא תהליך קצר בדרך כלל.

שיחות בטלפון. השערה:
27/08/10 16:06
7צפיות
ההחמרה בגמגום הטלפוני נובעת מעלייה במפלס חוסר הבטחון.

כאשר אינך רואה את האדם שממולך, קשה לך יותר לעמוד על התגובות שלו לדבריך, במקרה שלנו גם לאופן דבריך. אתה רק שומע אותו. אינך רואה את הבעות פניו ואת שפת הגוף שלו.

עליה במפלס חוסר הבטחון מעלה גם את מפלס החרדה. לא מזמן שמעתי סיפור על מגמגם שדרש מהמפעיל הסלולארי שלו הנחה, בגלל שדרוש לו יותר זמן דיבור מאדם רהוט.
לא מסכים אתכם, מילים רנדומליות הכוונה ספונטי?
27/08/10 13:57
4צפיות
כי ברור שמגמגם כאשר ידבר ספונטי ולא יחשוב על מה שברצונו להגיד הוא כמעט ולא יגמגם. אבל זה נורא קשה להגיע למצב שכזה.
אבל כאשר מישהו שואל אתכם שאלה. אתם צריכים לענות לו תשובה לשאלתו, וכאן אין אפשרות להחליף מילים בגלל שיכול להיות שהתשובה תפזול מהשאלה מה תעשו ? ( בפועל מה שאתם אומרים זה נחמד ונשמע קל, במציאות זה הרבה יותר קשה.. הרי אם היתם מגמגמים לפי מה שאתם מספרים, אני באמת לא מבין את הסיבה לחששות שלכם, הרי אתם מגמגמים באותיות מסוימות בלבד, תקנו אותי אם אני שוגה )
º
*ספונטני.
27/08/10 14:11
4צפיות
ברגע שאתה מגמגם
27/08/10 14:39
5צפיות
אין לך ביטחון באף צליל שיהיה חלק.
ישנם צלילים שאתה מרגיש שאתה לא מסוגל לומר אותם.
אבל גם אם לא תגיד אותם אתה יכול להרגיש פחד פתאום,ואז תחליף את הצליל,ולפעמים גם במילה המוחלפת תפחד ,
ואז תגיד משהו טיפשי רק לצאת מהבור שנקלעת אליו.
זה מה שקורה כשאתה מנסה כל הזמן לברוח מהגמגום.
הקטעים האלה גומרים אותי
27/08/10 15:04
7צפיות
שמגמגם מגמגם ממש קשה ואז שנייה לאחר מכן מסביר לאדם בכזה שטף למה הוא גמגם
במיוחד הבחורה בהתחלה שאפילו שיקרה לגביי שמה
וגם בסוף הבחור שלא יכל לדבר בטלפון מילה אחת אבל ברגע שסגר כבר ידע מה להגיד בלי בעיות
אני לא מבין את זה
הבעיה שלנו כל כך מוזרה
אבל שרון
27/08/10 15:24
5צפיות
אתה כבר מזמן אמרת לי,שיש לנו בעייה לדבר ובזה זה מסתכם.
אז אם זה מעניין אותך תחקור את זה ,ואם זה לא אז מה הבעייה.
מסכים
27/08/10 16:29
4צפיות
באמת אין מה לחקור
חקרתי וחקרתי שנים ולא מצאתי שום דבר חוץ מלחיות כמו שאני
רק זה מוזר איך שהבחורה דיברה כל כך יפה לאחר שלפניי שנייה לא יכלה להגיד אפילו את השם שלה
את זה ניתן לייחס לעריכה. ולא לשכוח שהסרטים
27/08/10 16:36
4צפיות
האלה הם קצת הוליוודים, והבמאי בכל זאת מנסה למכור לך כאן את הסרט שלו, והאמריקאים קצת מתבלבלים לפעמים בין דמיון למציאות...
במקרה הזה
27/08/10 17:59
4צפיות
הבמאים של הוליווד לא היו צריכים לעבוד קשה
זו תופעה נפוצה מאוד של מגמגמים
שהם מסבירים לאחר שגימגמו לאדם אחר על זה שהם גימגמו
הם לא מגמגמים
גם אצלי זה ככה !
לי זה לא מוזר זה החיים שלי
27/08/10 16:36
5צפיות
תחשוב איך מגיב מישהו שאני נתקע ולא מצליח להגיד הלו,ואחרי זה מסביר לו בכמה משפטים שוטף שאני מגמגם.
לא יכלתי לחיות עם ההבדלים האלו ועם חוסר היציבות,ורק מתי שהבנתי מה עובר עליי הוקל לי,
והתחלתי להתמודד עם זה.
אני יודע
28/08/10 08:12
5צפיות
שזה לא מוזר מבחינה זה שזה קורה לנו
שמתי לב שהתופעה נפוצה מאוד בקרב מגמגמים, גם לי זה קורה
אבל התופעה מוזרה מבחינה הגיונית זה פראדוקס
תודה ר-ב-ה על הסרט הזה
28/08/10 17:14
4צפיות
זה מדהים בשבילי, לראות דבר כזה באמ טי וי.....

וזה גורם לי לאהוב אותנו המגמגמים :) אין, לא יעזור, אנחנו אנשים יפים ואינטליגנטים, עדינים, רגישים, עם חוש הומור מפותח, אנחנו פשוט אנשים טובים!!!

וגם הם נגעו שם בנקודות מאוד כואבות- שיחת טלפון למודעת דרושים, להגיע לראיון עבודה, הקטע ברכבת שהיא מציגה את עצמה- זה הפחד בהתגלמותו, זאת הליבה!! וכשרואים את זה מול העיניים, פתאום הפחד הופך מאיזה שד מהאגדות למשהו מוחשי ולא כלללללל כך מפחיד.......

יעקב תודה לך שהעלית את זה, זה אדיר!!!

:)))
º
איך אומרים-היטבת לנסח!!!
29/08/10 10:59
4צפיות
התהליך שעברה קרן הארינג
30/08/10 10:54
4צפיות
שמעתי אתמול ראיון איתה ב STUTTERTALK שנה לאחר התוכנית ב MTV,בשנת 2008.
היא סיפרה שהגמגום שלה עלה ,וכולם שאלו אותה אם היא בטוחה שהיא בדרך הנכונה.
בתוכנית עצמה היה לה כמה חזרות ארוכות מאוד.
היא אמרה שאחרי השיחרור שלה מכל ההסתרות שהיא עשתה כל חייה,היא הרגישה כזה חופש שהיא לא הרגישה
צורך לעבוד על הגמגום שלה.
אבל היום היא רוצה לעבוד עליו,עם כלי דיבור.
היום כאמור היא מדברת הרבה יותר טוב,אני לא בטוח אם זה בגלל כלי הדיבור,או פשוט הזמן שעבר והוריד את הרגישות מהגמגום.
אני משער שזה קומבינציה של 2 הדברים.
º
אפשר לקבל קישור לראיון?
30/08/10 16:02
3צפיות
אז והיום
30/08/10 19:02
4צפיות
הראיון הראשון שלה ב STUTTERTALK :
http://stuttertalk.com/2008/01/17/next-show.aspx
התוכנית האחרונה שהיא עשתה בנתיים:
http://stuttertalk.com/2010/07/15/stuttering-stamm...
º
תודה.
31/08/10 03:03
3צפיות
שלום! אני מגמגם, במה אתה טוב
26/08/10 10:17
10צפיות
בעקבות הדיונים בנושא האם וכיצד להציג את נושא הגמגום בפני הזולת, אתם מוזמנים לשרשר הצעות להגידים, משפטי פתיחה ואמירות שמדגימות את העניין הזה.

הדוגמאות יכולות להיות מנסיונכם האישי (גם פדיחות...) או ממוחכם היצירתי אשר ללא ספק חושב את מחשבותיו באופו רהוט ושוטף.
כמה הצעות מנסיוני
26/08/10 11:56
5צפיות
הרבה פעמים פשוט אמרתי "אני רוצה לציין שאני מגמגם,הסיבה שאני אומר את זה היא כדי שלא להביך אותך.
אם אתה רוצה אתה מוזמן לשאול שאלות,וזה גם בסדר אם אתה לא רוצה לשאול"
כשמישהו מנסה להשלים אותי בלי הרף-אני מציין "אם אתה רוצה שיקח לי פחות זמן לדבר,תשתדל לא להשלים את המשפטים שלי"
או שאני מוסיף כמה מילות חינוך "זה לא עוזר לי שאת משלימה אותי אם כבר זה מאוד מקשה עליי,אני מייעץ לך לא להשלים משפטים כשאתה שם לב שמישהו מתקשה בדיבור"
כשמישהו מראה סימנים של גיחוך  אני מוסיף "זה בסך הכל גמגום לא מתים מזה"
º
במשפט השני -עברתי מנקבה לזכר-מקווה שהבנתם
26/08/10 12:00
3צפיות
בקשר לעבודה
26/08/10 12:11
4צפיות
איך אתה מייעץ להציג את זה בראיון עבודה אם בכלל? אולי כדי לתת לזה להתגלות לבד במהלך הראיון?
ובקשר לזה שאתה לא אוהב שמשלימים אותך, מה הסיבה לכך?
אני בניגוד אליך מאוד מאוד אוהב שמשלימים אותי, אני רוצה להתקדם בשיחה למקום שאני חותר אליו ואם כולם הבינו אותי אז אין סיבה להתעכב סתם לעשות פרצופים וכמעט להקיא עד שאתה מדבר.
אבל זאת דעתי.
דעתי
26/08/10 12:25
3צפיות
זה עניין אישי,אתה לא חייב כלום לאף אחד רק לעצמך.
אם אתה מרגיש שתתפקד פחות טוב בגלל העמימות בקשר לגמגום,תציג את זה בגאווה ולא בהתנצלות.
"אני מגמגם ואני יכול לעשות את העבודה הזו  לא פחות טוב מכל אחד אחר"
בקשר להשלמות מילים-הדיבור שלי בנוי מזרימה ואז מקטעים שאני מאוד מפחד מהם(בדרך כלל בהתחלת שיחה מופיע קטע מאוד מפחיד)
כשלא משלימים אותי אני מקבל את ההרגשה שגם אם ייקח לי זמן,לעבור את הקטע המפחיד אני יקבל אותו.
ואז הקטעים האלו מצטמצמים.
אם משלימים אותי אני מקבל הרגשה,שכל עיכוב בזמן הוא לא מקובל,ואז כל הדיבור הופך להיות מאוד מפחיד.
אני היום במצב שאני מגמגם עם קשר עין ,בלי פרצופים בדרך כלל,אני רק צריך יותר זמן.
אני מאמין שבסופו של דבר ההשלמות מילים ישפיעו עליי פחות,אבל זה כרגע המצב.
הצעת ייעול למשפט האחרון:
26/08/10 13:22
3צפיות
זה בסך הכל גמגום, לא מתים מזה אבל מתים עם זה.
למה הכוונה?
26/08/10 13:32
3צפיות
אם הכוונה שזה לכל החיים,זה לא תמיד נכון ,לפעמים בזקנה הגמגום עובר או מצטמצם.
אבל  אולי הכוונה ש "מתים" כששומרים הכל בפנים.
אבא שלי
26/08/10 16:27
3צפיות
היה מגמגם כבד מאוד מאודדדדדד בצעירותו ויותר מכך.. היום בן 44 ללא כל טיפול כזה או אחר מעולם, הפסיק לגמגם לחלוטין.
הכוונה היא, שנכון שיש נסים בעולם, אבל נכון
26/08/10 16:43
3צפיות
יותר יהיה להתבונן בעצמך עם משקפים של: "אצלי כנראה זה לא יקרה, אז בא נראה איך ממשיכים הלאה".

ולהפך: תמיד צריך לקוות לטוב, אבל האשליה והאכזבה עלולות להיות כואבות מאד.
הקפצתי את השרשור לראש העמוד
25/08/10 12:06
4צפיות
כי התקבלה תגובה חדשה ומעניינת מno1234, ובקושי בקושי נתלתה בתחתית העמוד עם סיכוי טוב להעלם כליל בעמוד הקודם...
בעיה רצינית ומוזרה.
19/08/10 22:31
5צפיות
הבעיה שלי היא כזאת, לא מזמן כשהייתי בצבא הכרתי בחורה מדליקה ויפייפיה, הייתי מדבר איתה שעות על נושאים לא רומנטיים כי היה לה חבר אז, במהלך אותן שיחות לא הייתי מגמגם כמעט פעם אחת, וגם אם כן אז היא לא שמה לב בטוח, בקיצור הבחורה לא יודעת שאני מגמגם אחרי שנה של היכרות איתי ושיחות עמוקות וארוכות. אני מניח שלכל אחד ממכם יש שיטות להסתיר את הגמגום
אז גם לי יש כזאת, אני מדבר פחות, מדבר בשפה שלא תואמת את רמתי, משנה את סגנון הדיבור, בקיצור לא מדבר כרגיל בכלל, וזה עדיין לא מקשה עלי לעשות רושם מצויין על בחורות.
לאחרונה היא נפרדה מחבר שלה, והתחילה להתכתב איתי בפייסבוק, הבחורה מוצאת חן בעייני ברמות מטורפות, היא מבקשת שאבוא לבקר אותה ושאתקשר אליה, היא רק לא יודעת פרט קטן מאוד, ביום יום כשאני מוריד את המסכות, אני מגמגם ולא מעט.. ועל אחת כמה וכמה בטלפון, השיחות לא יזרמו לא ילכו לשום מקום כי אני לא אוכל להוביל אותן, כי אני לא אוכל לדבר כמעט מרוב לחץ, פנים מול פנים אני בטוח שאני אתמודד איתה יפה מאוד.

השאלה שלי היא איך פתאום נופלים על בנאדם שמכיר אותך שנה, ואומרים לו שאתה מגמגם?
הבחורה נדלקה על הבנאדם שהיא מכירה, היא לא מכירה אותי מגמגם ואני פוחד שאם היא תדע זה יפריע, ובגלל זה אני סוחב קצת את הקשר בינינו
לא אומרים לה
20/08/10 01:06
3צפיות
תן לה להבין את זה. תשחיל כמה גמגומים קטנים, בסוף זה יהיה חלק מזה. היא תקשיב למה שיש לך להגיד לא לגמגום.
תהיה טבעי, תאמין בעצמך ואל תפחד מהגמגום!
20/08/10 02:07
4צפיות
הכי חשוב אל תחשוב מה יקרה אם היא תגלה שאתה מגמגם!
עצם המחשבה למה יקרה ואולי היא תעזוב או תקח מרחק, מכניס אותנו המגמגים לפחד ולחץ אין סוף
אני יודע שזה קל להגיד וקשה לבצע בתור אחד שמגמגם המון שנים  
בוודאי שקשה לא לחשוב על מה יקרה אם וכאשר וכו וכו המחשבה הזאת אוכלת לנו ת'מוח, אבל אין מה לעשות חייבים לנסות להרפות.

קודם כל:
סביר להניח שהיא כבר עלתה על הגמגום אפילו שאתה חושב אחרת
נכון שיש דרכים להסתיר את זה, אבל לנו למגמגמים נראה לפעמים שאנחנו מסתירים את הגמגום היטב
לא קשה לזהות גמגום גם אם משתדלים מאד להסתיר את זה
ובטח שאם היא שמעה אותך נתקע אם בכלל היא לא תגיד כלום!

דבר שני:
וגם במידה והיא לא מודעת לגמגום שלך כמו שאתה אומר
תאמין לי שזה לא אמור להטריד אותך בכלל פשוט תהיה אתה אין צורך לספר לה על זה ממש לא, לא כרגע לפחות, אם וכאשר תהיו זוג בע"ה תרגיש יותר נוח ותוכל לשתף אותה בנושא
תדבר איתה בטלפון בחופשיות ותגיד לעצמך תמיד אם אני יגמגם אז מה יקרה??? גמגמתי אז??? ותמשיך לשאול את השאלות האלו והיא אמרה ככה וככה אז???? וכן על זה הדרך
ואני יכול להגיד לך שבחורות לרוב לא נרתעות מבנדאם שמגמגם ומה גם שלפי מה שאתה מתאר אתה לא מגמגם כבד
תהיה אתה תאמין בעצמך ואם היא מחבבת אותך היא תקבל אותך איך שאתה!!

לך תכבוש לה את הלב הסר דאגה מליבך!!
רצינית - כן, מוזרה - לא...
20/08/10 07:07
3צפיות
הבחורה רוצה להכיר את מי שאתה באמת, ולא את הדמות שאתה משחק. לכן היא תעריך אותך ביותר, אם תאמר לה שאתה מגמגם.

אתה יכול להמשיך את ההצגה הרבה זמן. יש אנשים שמסתירים את עובדת היותם מגמגמים כל החיים. אך כל אלה שאזרו אומץ והפסיקו להסתתר - ויש הרבה כאלה - יכולים לספר לך שחייהם השתנו לטובה. אתה תפסיק להתעסק בטפל ותוכל לחיות את חייך האמיתיים.

אל תעשה מזה עניין גדול, ושום דבר לא יפול עליה.
יש לי חדשות בשבילך.היא יודעת שאתה מגמגם
20/08/10 10:24
6צפיות
פגשתי הרבה אנשים שאמרו שהסביבה לא יודעת שהם מגמגמים.בפועל כולם גימגמו גם אם בצורה קלה.
זה בשום מקרה לא יהיה שוק בשבילה.מקסימום תגמגם קצת יותר ממה שהיא מכירה בדרך כלל.
אם היא דלוקה עליך זה ממש לא ישנה לה.
יש סיכוי שמה שאתה אומר נכון
20/08/10 13:47
4צפיות
אבל בגדול ברגע שאני חושף בנאדם ומראה לו שאני מגמגם ראסמי, הגמגום איתו עולה דרסטית כי אני מרגיש הרבה יותר בנוח להתנהג ולדבר רגיל
היא מכירה אותי בתור בנאדם שמדבר אולי קצת לא רגיל, לא בתור אחד שמגמגם אני כמעט בטוח
לפעמים אני אומר לעצמי שחבל שאני נכנס למצבים האלה מלכתחילה.
הלוואי והייתי יכול לדעת שהבחורה נדלקה עלי למרות שהיא יודעת הכל ומכירה את כל החבילה
ככה הייתי הולך בראש הרבה יותר צלול ומתמקד במטרה, ולא מתמקד בחארטות האלה
היא
23/08/10 11:30
3צפיות
מכירה אותך מספיק זמן כדי להתחבר לאישיות שלך אז גם אם היא תגלה את הגמגום לא בטוח שזה יוריד אותה ממך.
היי
25/08/10 11:15
3צפיות
אז קודם כל בתור אישה
הייתי במצב שלך
הייתה לי תקופה של הכחשת גמגום והדחקתו
היום, כמה שנים אחרי, אני מגמגמת יותר ופחות מכחישה
מניסיון שלי עם בנים, בינהם 3 חברים- במידה והגמגום לא מונע ממך ומוריד מהערך שלך, גם הצד השני לא חושב שזה משהו "קריטי" שאמור להוריד.
החבר הראשון שלי - שהיה איתי בתקופה שבה לא טיפלתי בגמגום וגם הייתי בצבא בתקופה מאוד לחוצה מבחינה נפשית, הדיבור היה מתבטא בתקיעות מאוד חריפות שכבר לא קורות לי- לא דיבר איתי על זה, ורק כשאני פתחתי את הנושא הוא אמר לי שבהתחלה הוא לא שם לב , ולאחר מכן חבר משותף אמר לו שאני מאוד מתוקה אבל מגמגמת. לא אהבתי את ה-אבל, ולמרות זאת עובדה שהיינו ביחד, ונפרדנו מסיבות אחרות.
עם החבר השני שלי- זה היה בתקופה בה הייתי באמצע הטיפול בדיבור, היו תקיעות אבל אמרתי כל מה שעלה על רוחי מתי שרציתי, והתקיעות היו חלשות הרבה יותר, ודיברתי איתו מאוד פתוח על הדיבור, רק במצבים של "ריב" שבהם הייתי בסערת רגשות, הוא כבר הכיר אותי וידע שאני צריכה קצת זמן כדי להירגע ולדבר על הנושא כמו שצריך. אבל עצם עובדת הגמגום לא הפריעה לו, ולהפך הוא חשב שזה חמוד (יהרגו אותי ואני לא אבין למה).
ועם החבר האחרון שלי- הוא אמנם לא ידע שעברתי טיפול בעבר כי הייתי במצב פחות טוב וקצת יותר מחמיר אם כי עדיין לא כמו פעם. הוא היה הסוג ההומוריסטי שמחקה אותי כשאני מגמגמת.
אני לא אשכח איך כשהכרנו הייתי דיי נרגשת וגמגמתי דיי הרבה. לאחר שזה הפך להיות רציני הוא שאל אותי אם זה לא מפריע לי, נגיד שארצה בעתיד לדבר בכנסים (אם הוא רק היה יודע שזה מפריע גם במקרים מאוד פשוטים לכאורה), ותמיד תמיד חיקה אותי בצורה חמודה, פעם כששאלתי אותו מה הוא אוהב בי, אז הוא הביא לי כל מיני תכונות ואז בסוף אמר "ואת הדיבור שלך". אז נכון, אין לי דיבור שוטף, אבל זה לא מונע מאנשים שלא מונעים מעצמם, להיכנס למערכת יחסים.
ובשורה התחתונה, לדעתי זה לא משנה אם תגיד לה או לא תגיד לה על הגמגום, בסופו של דבר היא תדע, לא חושבת שקריטי "לצאת מהארון" בשלב מוקדם, כי יבואו שיחות על זה אם זה יהיה רציני, ומצד שני גם לא מזיק כן לדבר על זה ישר בהתחלה, למרות שאיפשהו לדעתי זה מעיד על חוסר ביטחון. משהו כמו "רק שתדעי לפני שאנחנו נכנסים לקשר, שאני מגמגם, ועכשיו תעשי את השיקולים שלך". הלו, זה לא מונע ולא סותר אחד את השני.

מקווה שעזרתי, וטוב לחזור לפורום!
ותעדכן כמובן...
תודה!
26/08/10 00:32
3צפיות
נחמד לשמוע את הצד הנשי שבעניין
אני עדיין חושב שלגבר מגמגם יש יותר בעיה מאישה מגמגמת
מבלי להשמע שובניסט גבר צריך לשדר הרבה יותר ביטחון, כוח, לקחת את המושכות
כל פעם שאני נתקע אני מרגיש שאני משדר את ההפך המוחלט
ובגלל זה זה קצת שונה, נשים לרוב יותר מובלות בקשר ופחות מנסות להרשים.
זה מעניין מאד. דיברנו כאן על שני מרכיבים
26/08/10 07:16
3צפיות
לבעיית הגמגום. כשל במנגנון הדיבור, והתופעות הנפשיות שמתפתחות בהמשך.

על-פי דבריך, אפשר לחדד ולומר, שגם אם אין הבדל בין גברים לנשים לגבי המרכיב הראשון, הרי שההבדלים במבנה הנפשי בין שני המינים יובילו להתפתחות ולתפיסת גמגום שונה. אם זה נכון, אז אפשר לדבר על גמגום גברי ועל גמגום נשי.
וזה יותר מסובך מזה
26/08/10 11:59
3צפיות
כי ככל שהמרכיב הנפשי חזק יותר המרכיב הפיזי חזק יותר,יש יחסי גומלין בין 2 המרכיבים.
אבל אני חושב עקרונית שכל אחד חושב שהוא הכי סובל מהגמגום,תמיד הדשא של השני ירוק יותר.
תשובה
25/08/10 19:22
3צפיות
תתנהג כרגיל
ואל תסתיר את הגמגום ממנה
כמו כן אני שם לב שאתה דיי לחוץ לגביי הבחורה וזה לא טוב לאף אחד
קח הכל בקלות ובקצב איטי
ותימצא עוד עיסוק חוץ מהבחורה
אני אישית לא מציע להגיד לאף אחד שאתה מגמגם
מי ששם לב ושואל אז  לענות אבל מי שלא שואל לא צריך להכריז אני מגמגם
לפני שנים רבות הייתה מדינה בעולם...
24/08/10 14:52
4צפיות
לפני שנים רבות הייתה מדינה בעולם, ובמדינה ההיא היו האנשים כולם, גברים נשים וטף, נולדים מגמגמים. ואנשי אותה המדינה היו מאושרים מאד ושמחים בחלקם. וכאשר היו מדברים על ילדיהם ומספרים בשבחם, היו אומרים: "בתי מקססס...סימה כל כך, עד שאיש לא ייי...יוכל להתחרות בדיבורה. הדיבור ששש...שלה מגומגם  יותר מכל ילדה אאא...אחרת ששמעתי בחיי".

והשומעים היו מתפעלים ומברכים את ההורים בברכת מזל טוב, והאב הגאה והמאושר היה מראה לידידיו סרטון וידאו קצר וכולם היו מאשרים בהתפעלות: "אכן ואכן, מימינו לא שמענו גמגומים מדהימים שכאלה, ממש הפלא ופלא. ילדה זו תהיה לנו אלופת הגמגום כשתגיע לגיל שמונה עשרה" (בגמגום כבד שקיצרנו כאן בתיאורו).

ואין צריך לומר, שכל אנשי אותה המדינה נהנו מכל רגע של חייהם, ובימי החג שלהם היו מתחרים בינהם למי יש בלוקים יותר ארוכים ומילות זבל יותר מוצלחות.

עד שיום אחד קרה אסון, ובמשפחתו של ראש העיר נולד ילד רהוט דיבור. הכל חיכו במתח ליום שבו יתחיל לדבר בחוסר שטף או לגמגם או לפחות לפתח חרדות מלומר מילים מסויימות. אך דבר מכל אלה לא קרה, ומשנה לשנה התבלט מומו יותר ויותר.

אין לתאר את הסבל והייסורים שנפלו בגורלו של הילד הזה. בגן הילדים פחדו לשחק איתו, וכשהגיע שעתו ללכת לבית הספר, נאלצו הוריו לבוא איתו כדי להגן עליו מפני לעגם של שאר הילדים. אבל הוא היה ילד אמיץ ונבון, והוא אמר להוריו: "אין צורך להגן עלי. בעצמי אוכל להסתדר".

בסופו של דבר סלחו לו אנשי המדינה על היותו בעל מום, אבל הוריו של הילד חשבו שהוא סובל, בשל היותו שונה מכולם, והם דאגו לו מאד. הם נסעו מעיר לעיר, ובכל מקום חקרו ודרשו כדי למצוא רופא מומחה שיוכל לרפא את בנם מהמום שלו.

עד שיום אחד נודע להם שבעיר הבירה מצוי רופא מנתח מומחה מאין כמותו, בעל שם עולמי, והוא יוכל להושיע את בנם. על רופא זה סיפרו נסים ונפלאות ממש. אמרו עליו, שלפני כמה שנים טיפל במקרה כזה והצליח לבטל את המום כליל: ולאחר ניתוח ארוך ומסובך עלה בידו לתקן את מוחו של ילד שדיבורו היה שוטף, ולהפוך אותו למגמגם, ממצמץ ומתעוות כמו כל ילד נורמלי.

ההורים בשרו לבנם את הידיעה הנפלאה הזאת, ואמרו שכל מחיר לא יהיה יקר בעיניהם, והם ישלמו לרופא כל הון שבעולם. להפתעתם הרבה הודיע הילד, כי אין הוא מוכן ליסוע אל הרופא ההוא, וכי הוא מבקש להשאר כפי שהינו.

"אני רוצה להיות כמו כל שאר בני מיני", אמר הילד.
"בבב...בני מינך?" אמרו ההורים, "היכן ראית ילד דדד...דומה לך?"
"בטוח אני", אמר הילד שמעולם לא גמגם, "שאינני היחיד. בטוח אני שיש מקום בעולם שבו כולם דומים לי".
"ששש...שטויות", אמרו ההורים,"אף פפפ...פעם לא שמענו על ילד כמוך. חוץ מממ...יוצאים מן הכלל...בעלי מום כמובן."

אבל הילד התעקש, וההורים שנבהלו מאד לקחו אותו לרופא נפש , שעל דלת ביתו כתוב "פסיכולוג" וגם "דוקטור". הרופא הזה שוחח עם הילד ביחידות, ולאחר מכן אמר להורים המודאגים: "הניחו לו לנפשו. הוא בסדר גמור."

וכך היה. ועד היום הזה הוא נשאר בעל מום, בלי אף גמגום ואף לא שמץ של גמגום, מהלך בעולם ומדבר שטויות וגם חוכמות בשטף מדהים, שואף את ריחם של הפרחים, והוא שמח וצוחק. כי הצחוק הוא סימן של שמחה. לפעמים.

(כל הזכויות שמורות לבנימין תמוז ולספורו: "הכיתה". אני רק קלקלתי ושיניתי את המחלה של הילד).

יעקב.
וואי איזה סיפור יפה!
24/08/10 15:23
3צפיות
באמת אהבתי אותו, ממש יתאים לי לפני השינה :)
º
יעקב יישר כוח!! סיפור יפה ומרגש
24/08/10 18:31
3צפיות
הסיפור ממחיש מה זה להרגיש שונה
25/08/10 10:42
3צפיות
סיפרתי בעבר (ואני לא מוצא איפה) שד"ר שניידר שהוא לא מגמגם השתתף בוועידת גמגום.
בוועידה כמה וכמה מגמגמים ניסו לשדל אותו "לצאת מהארון" ולהתחיל לגמגם.
לא עזרו לו כל הסבריו שהוא באמת לא מגמגם,הם המשיכו להגיד לו אין לך ממי להתבייש.
ואז הוא פרש לחדרו בתסכול והלך לישון.
הוא אמר שהוא סוף סוף הבין מה זה להיות שונה מכולם.
הסיפור גורם לי לאהוב את הגימגום
25/08/10 14:31
3צפיות
למרות הקושי שבדבר אני לפעמים מרגיש שזה עושה אותי מיוחד
לי בעצמי כבר מזמן אין שום ספק בזה.
25/08/10 23:04
3צפיות
הגמגום הוא מיוחד וייחודי, וכל מי שיאמץ לו את הגישה הזו, יהיה לו הרבה יותר קל לחיות עם העניין הזה.
אין חיים קלים
24/08/10 11:32
2צפיות
במאבק שלי בגמגום רציתי תמיד חיים קלים,מי רוצה להתאמץ כשהוא מדבר?
ולכן הפסקתי לדבר עם כל אחד שנתפס כאיום,כל אחד שיכל להעיר לי על הדיבור,כל אחד שאולי לא היה שומע
אותי בסבלנות.
עם השנים הגעתי למצב של אפשרות לדבר ממש מה שרציתי,רק עם ההורים שלי,ויותר מאוחר  שלמדתי טכניקות
דיבור,גם עם מגמגמים .
ניסיתי כל השנים לצאת מהתבנית הזו,אבל עדיין רציתי פתרונות קלים.
רציתי לדבר בצורה שלא אצטרך להתמודד עם הפחד הגדול שלי,להיות בלי שליטה בנוכחות אדם זר.
אבל שום דבר לא עזר,תמיד הגעתי לאותה נקודה,אותה נקודה שחורה  של יאוש.
במקרה שלי הגעתי למסקנה שרק עם הרבה סבל וכאב,אני יצליח להגיע לנקודה שאני רוצה להגיע.
ואכן רק מתי שהתחלתי להתמודד עם הרגשת האין שליטה,עם ההרגשה שאני ישמע מגוכח,רק אז התחלתי לראות
שמשהו זז אצלי,דהיינו אני לא במקרה מדבר יותר טוב אני הופך להיות לאדם אחר.
וכל שלב שאני מנסה לדבר בו למרות הפחד עולה לי בהמון דם בהמון מאמץ,לפעמים בגמגום קשה מאוד.
הלוואי שהיו לי פתרונות יותר קלים,אבל אין לי פתרונות כאלו.
תשובה.
24/08/10 19:35
3צפיות
נכון, אתה צודק אבל שוב הכל יחסי. אני יסביר.
לכל בן אדם יש בעיות, לפעמים בעיותיו נראות לעיין, לפעמים הוא מצליח להסתיר אותם ולהתנהג טבעי כלפי חוץ אך בפנים הבעיות שלו שוטפות אותו.
לפעמים יוצא לי להתקל באנשים שאני אומר לעצמי : " הייתי מעדיף לגמגם ( אני כבר מגמגם, אז עדיף ) מאשר להיות אדם במצבו " .
אני לא אוהב לעשות הכללות אבל כמובן כל בן אדם מטבעו שואף להיות כמה שיותר מושלם ללא מגרעות אבל כמו שאתה יודע אין בן אדם מושלם. אנחנו קיבלנו את הגמגום. יש כמה וכמה אנשים שאמרו לי שהגמגום הוא מתנה שקיבלתי ומה שהחיים העניקו לי. אין שרביט קסם אז לכן עדיף לנסות לחיות כמה שיותר טוב עם המצב הקיים שבמקרה שלנו זה הגמגום, זאת המציאות חבר.

אתה צודק 100 % שזה התמודדות קשה. יש הרבה השלכות לצד הרגשי, לצד בעיניי המתבונן שמדבר איתנו והסביבה, יש הרבה פחדים, הרבה ויתורים וכ'ו.
אבל ויש אבל גדול ! ככל שאתה מעביר לבן אדם שמדבר איתך : אני מגמגם SO WHAT ?! זה מצב נתון ! אי אפשר לשנות אותו, זה לא שפתאום תתחיל לדבר שוטף הרי אני צודק? אם תעביר לצד השני, שזה במקרה הבן אדם שמנהל איתך שיחה שהכל בסדר, שלא תתרגש בזמן תקיעה גם אם נמשכת יותר זמן, שתראה לו הרגשה של נינוחות ושלבות. אני בטוח שזה יקרין הרבה לבן האדם השני חוץ מהגמגום, כמובן יש גם את אישיותו של בן אדם שמקרינה הרבה ממנו חוץ מגמגום. יש היבט נוסף שתלוי מאוד מי מדבר איתך.. בן אדם שיראה לך סבלנות ואחכה בשבילך עד שתשלים כל משפט ותגיד את אשר רצית, יהיה לך יותר נוח וקל לנהל איתו שיחה.
אתה צודק
24/08/10 19:43
3צפיות
אבל תבין: בהרבה מצבים אני שולט בגמגום באופן שמשביע את רצוני,כמובן שאפשר יותר.
אבל אני בוחר לדבר גם במצבים שבהם אני מגיע לתקיעות קשות,במצבים שאני מרגיש את הפאניקה לפני שאני
מתחיל את המשפט.
האם אני יכול להוריד את הפאניקה? לא
מה שאני יכול הוא להתמודד עם המצב  לנסות לשלוט  בגמגום,לגמגם כמה שיותר לאט עד שההרגשה תעבור.
האם אני מקבל את זה שאני מגיב בפאניקה במצבים מסויימים?
האם אני גאה בזה?
לא,אבל אני יודע שזה תוצאה  מעשרות שנים שנמנעתי מהמצבים האלו בכל מחיר,ושככל שאני יעבור את המצבים האלו ויעשה את המיטב שאני יכול (שלפעמים הוא ממש לא נעים),הפחדים האלו יירדו.
הלוואי שלא הייתי צריך להגיע למצבים האלו,אבל לא מצאתי פיתרון יותר טוב במקרה שלי.
גם אתה צודק.
24/08/10 20:00
3צפיות
גם אני מחליט לדבר, יתכן שאני לא בפאניקה כמוך אבל בהחלט אני מרגיש את הלחץ, את המחשבות האם אני יעבור את המשפט בשלום ובהצלחה כבירה וכאשר אני נתקע בפעם הראשונה האם זה יוביל ל " חורבן " כל המשפט.

אולי כדאי לך לנסות לפני שאתה מתחיל לדבר, או כשמגיעה התקיעה הראשונה פשוט לעצור לשניה, ולאמר לבן אדם שיש לך בעייה בדיבור ולמעשה אתה מגמגם ואני אשמח אם תקשיב לי גם את המשפט יתארך, סך הכל הרי לפעמים זה לא בשליטתי. בעיקר בסיטואציות הקשות.

הקלינאית תקשורת אמרה לי משפט יפה בהקשר של בחורה, משפט שאני מאמין שיעזור לי בעתיד. המשפט ( קשה לנסח אותו עד שאתה מגיע לסיטואציה האמיתית ) : " אני רוצה לאמר לך שאני בחור מגמגם, הגמגום שלי לא חמור כל כך אבל כאשר אני מתרגש ובעיקר מתרגש ממישהי נוצרת טיפה החמרה בדיבור, מקוה שזה לא יפריע לך " . לדעתי זה משפט מאוד מתוק שמעביר את המסר לשני הצדדים. לך שזה מקל על הדיבור והיא מודעת שתגמגם יותר, אז מה יש לך להפסיד? ולה שזה מין סוג של מחמאה שכל פעם שתגמגם יותר, היא תדע שזה מהתרגשות אליה.
עשיתי את זה
24/08/10 20:10
3צפיות
אבל היום אני נהנה דווקא להתמודד עם הפאניקה ולא לנסות לעקוף אותה.
כמובן שבנסיבות מיוחדות שמאוד חשוב הרושם שאני משדר ,אני יכול להשתמש בעיצה המעולה שנתת.
כל הכבוד זה הדרך הנכונה.
24/08/10 20:20
3צפיות
שמחתי לך את העצה ולדבר איתך במהלך הדוח שיח שניהלנו.
הרבה בהצלחה.
גם לך
24/08/10 20:26
3צפיות
אני נהנה מדו שיח כנה!
שאלה קטנה
24/08/10 20:43
3צפיות
אני רואה לאחרונה כאן בדפי הפורום את הגישה
לחשוף ישירות בפני בחורה/ראיון עבודה או כל דו שיח זה או אחר
את העובדה שאני מגמגם... זה נראה לי מפחיד יותר מאשר הגמגום עצמו :S

איך מגיעים לשלב שאני מצהיר לאותו אדם שמולי עוד לפני תחילת השיחה או במהלכה...
"תשמע אני מגמגם וכו' וכו'...'" ??  
אגב זאת נראת לי גישה טובה
אך אייך אני מיישם אותה???
מול אדם זר אני מנסה להתעלם מהמגמום, איך עושים ההפיך וחושפים את הגמגום? הרי גם ככה הוא ישמע אותי מגמגם במהלך השיחה...
אשמח לשמוע את תגובתכם  
בהדרגה
24/08/10 21:44
3צפיות
תשתף בזה את האדם הכי קרוב אליך,ולאחר מכן תעבור הלאה.
בהתחלה הלב שלך יתהפך כשתזכיר את המילה גמגום,עם הזמן הרגישות תרד.
גברת ויויאן שייהן טענה שהמילה גמגום יכולה לגרום להרבה גמגום,בגלל הקונוטציות השליליות שהיא עוררה בנו שנים.
אבל כל דבר עם הזמן מאבד מזוהרו לחיוב ולשלילה.
טל
24/08/10 21:46
3צפיות
אתה לא חייב לחשוף את עצמך בפני כל אחד.

יש מצבים שזה יכול לעזןר מאד. לדוגמא, בראיון עבודה, או בפגישה עם בחורה.

זה יעזור גם לך וגם לצד השני. בגלל הנטיה החזקה להסתיר זה לא קל, אבל אם תעבור את השלב הזה. עשית צעד חשוב.

תתרגל מול מישהו שמכיר אותך היטב ואתה לא זורק לו חשבון. למשל:

1.אני טל, ויש לי בעיית דיבור. זה לא כל הזמן, רק כשאני מדבר (הגישה ההומוריסטית).

2. אני מגמגמם, אבל אני לא עושה מזה יותר מדי עניין (אסרטיביות).

3. אני מגמגם, אבל אני גם מצייר, מצטיין בקפיצה לגובה ומנגן על קסילופון (אינטליגנציה מגוונת).
חחחח יעקב אהבתי את הגישה הראשונה
24/08/10 22:43
3צפיות
הומור זה תמיד טוב :)
לדבר שוטף זה WOW ? לא כל כך חברים.
23/08/10 23:27
4צפיות
שלום חבר'ה רציתי לפתוח הודעה, מקווה שאין לכם התנגדות כלשהי.
רציתי לשתף אתכם קצת במה שחוויתי בסופ"ש האחרון. הסופ"ש האחרון שלי היה בבסיס.. למעשה סגרתי שבת ( טוב שעבר והשארתי את זה מאחורי ). כמובן נושא ההודעה התמקד ברובו בדיבור, בין היתר לשם כך אנחנו פה.

אז נתחיל, תחזיקו חזק !
אני יתחיל ויאמר שהיתה לי שבת נחמדה להפליא, יתכן שיש קשר ישיר לדיבור ויתכן שפקד עלי מצב רוח חיובי ומרומם.
במהלך השבת, או בפשטות חמישי עד שבת בבסיס. אני דיברתי טוב מאוד ובאמת שהיה אפשר לא לשים לב שאני לא מגמגם. אני ברובו דיברתי עם חבר שלי שמכיר אותי ולכן זה גם הקל עלי. במהלך השבת הכרתי עוד בחור, נכון שגמגמתי אבל גמגום שלא מנע ממני אם בכלל לדבר, ולנהל שיחה נורמטיבית לגמרי... ( כמו לכל מגמגם גם לי יש סולם, ובסולם אנשים זרים / אינם מוכרים אלה המצבים שבהם יש הכבדה בגמגום וקושי ).
אני יספר לכם קצת מה שעשיתי למי שמעונין : אני השתמשתי בשיטת הנגנה, אני יפרט. את הדיבור שלכם אתם מלבישים על תדר מסוים / מנגינה. לפיכך הדיבור שלך נעשה יותר איטי בשילוב עם מנגינה, כל מילה מתלבשת על תדר שנח לך וברוב המקרים אתה מרגיש תחושת הקלה על הגמגום ושהגמגום זורם, גם במקרים שאתה עומד להתקע. הקלינאית תקשורת אמרה לי שהשיטה הנוכחית אינה עובדת על כולם, וזה מאוד תלוי בסוג הספיציפי של הגמגום שיש לאותו בן אדם).
יש לציין השיטה הזאת לא מושלמת וצריך הרבה זמן..הרבה רצון והתמדה בשביל לסגל את הדיבור שלך לכך, דבר שאני עוד לא הצלחתי. לכן לפעמים יש לי חריקות בשיטה, שאינני מישם אותה טוב וכ'ו .. אבל לא נורא, לא חסר פעמים הבאות לנסות .
השיטה הזאת אינה עובדת כאשר אני חושש מלדבר ומפחד ( אנשים זרים בעיקר ! ) , כאן בעצם אני שוכח מהשיטה, ובעצם מהכל.. ובעצם זה השלב האחרון שאני עובד עליו בטיפול שעוד מעט מסתיים.

מה רציתי להעביר בהודעה ?
רציתי להעביר שלמרות שדיברתי שוטף אני לא הרגשתי הרגשת WOW, הרגשה עילאית ולא הרגשתי מי ידע מה .. הנה הצלחתי לדבר שזה החלק המוזר, לפתע הרגשתי / חוויתי כמו בן אדם רגיל .. תאמינו לי שזה לא הרגשה כזאת כיפית .. אתם חושבים כי השקפת העולם של מגמגמים טיפה שונה ופגומה. אני לא יסתיר שהרגשתי טוב עם עצמי ומסופק אבל לא יותר מכך. יתכן בגלל שהגמגום שלי לא יציב ויתכן בגלל אלף ואחד דברים נוספים. קחו הכל בפרופורציה.
אני מבין ללבכם שיש רגעים שקשה לדבר, קשה לפתח שיחה והשיחה נתקלת בהמון קשים בדרך. מכיר את ההרגשה ואת התחושה מניסיון, גם אני נתקל בכך לפעמים. זה לפעם הבאה :).

שמח שהקשבתם לי, לילה קסום  
כיף לקרוא אותך. ובהמשך לדבריך -
24/08/10 07:26
3צפיות
למה הדבר דומה?

בתוך המח של כל אחד מאיתנו יש קופסה שכתוב עליה: "בעיות". בקופסה הזו אנחנו מסדרים את כל הבעיות שלנו, לפי סדר שאנחנו רוצים לפתור אותן. ברגע שהבעייה שלמעלה נפתרת, מיד נכנסת מלמטה בעייה חדשה. כך הקופסה הזו כל הזמן מלאה, ויש דינמיקה נורמלית של התמודדות (שלא נגמרת) עם בעיות.

אדם שהדיבור שלו לא מעסיק אותו, יש לו מלא מלא בעיות אחרות ברוך ה'. הוא לא מסוגל לדמיין את הבעייה של המגמגם, ובאמת למה זה אמור להעסיק אותו כשהוא טרוד עם הבעיות האישיות שלו. המגמגם מדרג את בעיית הגמגום שלו בתוך הקופסה וכל ההתייחסות שלו היא בהתאם. נניח שהיא בראש סולם הבעיות - אז הוא בטוח שהפיתרון שלה הוא כל מה שהוא זקוק לו בשביל לסדר לעצמו את החיים.

אבל זה לא כל כך קורה, כי מיד נכנסת לתוך קופסתו בעייה חדשה...
נחמד לקרוא......
24/08/10 07:57
3צפיות
אבל אני לא הייתי מתנגד לדבר שוטף
אני גם מסכים עם יעקב שתלוי בבן אדם ובדרג שאכפת לו מהגמגום
זה יפה שלך זה לא אכפת... לא צריך להיות טרודים בזה כל היום....
"ענק באזיקים"
24/08/10 11:45
3צפיות
זה הרעיון של הביטוי שהזכרתי לפני כמה ימים.
אחרי שהשתחררת מהאזיקים,תגלה שאולי אתה לא כל כך ענק כמו שחשבת!
אולי יש לך עוד ענינים שמונעים ממך להשיג ,מה שאתה רוצה להשיג!
לא הבנתי את המשפט.
24/08/10 19:14
3צפיות
ויותר מכך אני יגיד שאין לי דברים אחרים שמונעים ממני להשיג את כל מה שאני רוצה, כמובן חוץ מהדיבור שמקשה.
יעקב הסביר את זה טוב
24/08/10 19:30
3צפיות
כשאתה מתמקד בבעייה ,אתה חושב שחוץ מזה הכל נפלא,וכשאתה עובר הלאה אתה יכול לגלות שיש עוד בעיות.
אגב גם לי זה לא מובן המשפט הזה,אבל כנראה שאני לא מבין הכל.
מה אתה עושה בשלב האחרון?
24/08/10 12:38
3צפיות
איך אתה מתחיל לגעת בפחדים הגדולים שלך?
תשובה
24/08/10 19:12
3צפיות
אני בן אדם שכן חשוב לו הדיבור, שלא תטעו. אני מנסה כמה שיותר לא להיות טרוד בזה.. לפעמים מצליח יותר, לפעמים טיפה פחות.
בקשר לפחדים שלי : כאן זה בעצם הבעיה האמיתית של הגמגום שלי, כאן חומרת הגמגום שלי עולה ומחמירה. אני מצליח להעביר את המסר, שואל שאלות וכ'ו, לא מעבר למה שאני צריך. הסיטואציות האלה הם הכי קשות בשבילי וזה בעצם השלב האחרון בטיפול שלי בגמגום שנמצא לקראת סיומו.

שמחתי לקרוא את תגובתכם.
כמה זמן לוקח השלב הזה?
24/08/10 19:32
3צפיות
במקרה שלי השלב הזה הוא הקשה מכולם,אני צופה שלי זה ייקח כמה שנים.
גם לך הכי קשה לדבר עם אנשים זרים?
24/08/10 19:47
3צפיות
מענין, אני דווקא שמעתי לא מעט שיש אנשים שהכי קל להם לדבר עם אנשים זרים והכי קשה עם המשפחה.
שוב, תלוי מאוד איזה סוג של אנשים זרים. אם אני מתחיל להתחבב עם הצד השני, לאט לאט הגמגום שלי פוחת וחוזר למצבו הטבעי.
דיבור עם אנשים מבוגרים שאינני מכיר מאוד קשה. אני אדם רגוע מטבעי ואני באמת מנסה להשאר רגוע ולדעתי אני רגוע אבל עדין זה לא זה,המערכת מקרטעת. בדיבור עם אנשים זרים נוספים בלוקים לדיבור שעוד יותר מקשים עלי בלפתח שיחה.
בדרך כלל בתחילת שיחה אני מציג את עצמי ושיש לי בעייה בדיבור ושאני מגמגם, כך בעצם זה מפחית ממני את הלחץ.
אני אתן דוגמא : אני מתאמן בחדר כושר. בעל המקום מכיר אותי אבל עדין נורא קשה לי לדבר איתו. אני שואל שאלות על תרגילים מסוימים וכ'ו ובכל מה שאני זקוק לעזרה אבל זה מצריך ממני לפעמים הרבה אנרגיות מיותרות שפשוט לפעמים אין לי כח, בהחלט מצב לא סימפטי במיוחד. כמובן יש מדריכים בחדר כושר שאיתם אני מדבר הרבה יותר טוב ! זה תלוי הרבה על סוג בן האדם.
גם כאשר אני פוגש אדם בפעם הראשונה גם יש קושי בדיבור, נותר לי לקוות שאצליח לדבר יותר טוב בעתיד עם סיטואציות שהכי קשות בשבילי, ומאחל גם לך הרבה הצלחה בנידון.
אנשים זרים
24/08/10 19:56
3צפיות
כשהייתי קטן עם אנשים זרים,לא הצלחתי להוציא הגה.
וכשלמדתי לדבר בשליטה,עם אנשים זרים היה לי ממש קשה לתקשר בכלל אני לא מדבר על לגמגם,ועם אנשים שהיה לי נח דיברתי שוטף.
זה מתסכל מאוד,ואתה גם לא מבין מה ההבדל,אתה רק מקבל את זה שזה כך.
היום ההבדלים שלי פחות קיצוניים,אבל עדיין יש לי הבדלים .
היות שהגמגום מאוד תלוי בפחד ובהרגלים שנובעים בגלל פחד,יש חלק מהמגמגמים שיש להם הבדלים גדולים בגמגום.
כמו שציינתי הפיתרון היחיד שמצאתי ,הוא לקבל את זה שיהיה קשה ולהתחיל להתנסות במצבים האלה.
כמובן שאני מנסה טכניקות לגמגם פחות,ולגמגם יותר בקלות,אבל כשהפחד גדול זה לא תמיד עוזר,
וצריך לקבל את זה ,שיהיו ימים שחורים  זה חלק מהתהליך.
אתה יודע מה יותר מתסכל?
24/08/10 20:12
3צפיות
שיש ימים שחורים הדיבור פשוט פושט עליך ואתה מאבד טיפה את השיווי משקל וגם אם האנשים שקל לך לדבר נוצרת טיפה הכבדה, כמובן יש גם את הצד החיובי .. מדבר טוב במצבים קשים, זה משפיע על היום.
מה שעוד יותר מתסכל, זה כאשר אני מדבר טוב. אינני יודע מה אני עושה ומה אני מבצע נכון ובעצם כך אינני יכול לקחת את זה לפעמים הבאות, את הדברים הטובים,התפקוד וההצלחה.
גם לי יש הפרשי בדיבור : אם אני ידבר עם המשפחה / חברים  VS אנשים זרים = אנשים זרים ינצחו ופער גדול.

נכון חלק מהתהליך זה ימים שחורים, ההרגשה שלא הצלחת וצובטת בלב .. החוכמה היא להתגבר עליה במהרה ולחכות ליום חדש,טוב יותר. נכון שזה לא פשוט בכלל אבל צריך לקבל ולהפנים את זה.
בתקופה האחרונה
24/08/10 20:16
5צפיות
אין לי הפתעות גדולות בדיבור.
זה לא אומר שאין לי תקופות שחורות,אבל אני יודע למה הם התחילו.
האם אני יכול להבא לשנות  משהו כדי שזה לא יקרה שוב ,לא בטוח.
זה פשוט משהו שאני צריך לעבור,אני יכול קצת לרכך את התהליך,אבל זה יותר עניין של זמן.
º
גם לי וטפו טפו טפו שלא יהיה :)
24/08/10 20:22
4צפיות
שאלה שמציקה לי
23/08/10 22:22
3צפיות
אומנם כבר כמה ימים אני חופר בפורום
ולא מצליח למצא תשובה
אם הגמגום זה מצב נפשי
או שהוא נגרם מלקות "מכנית" במערכת הדיבור הנשימה או שהשד יודע איפה
מישהו יודע ?
תשובה
23/08/10 22:35
3צפיות
קשה להניח שהגמגום הוא נפשי מכמה סיבות: גמגום שעובר במשפחות,גילוי גנים משותפים לחלק מהמגמגמים.
לעומת זאת ישנם הרבה גורמים נפשיים שמעורבים בגמגום-פחד,בושה,חרדה וכולי.
זאת אומרת שבגמגום יש את 2 הדברים .
המומחים היום חושבים שיש איזשהי תקלה במנגנון התקין של הדיבור,והמאבק בתקלה הזו מוליד מה שאנחנו קוראים לו גמגום.
מהי התקלה הזו -לא ידוע!
האם התקלה הזו קיימת כל הזמן? או רק חלק מהזמן-לא ידוע!
האם התקלה הזו חייבת ליצור גמגום-לא ידוע!
האם יש הבדל בעוצמת התקלה בן גמגום קל לקשה-לא ידוע!
מה שכן ידוע שגם אם לוקים בתקלה הזו,לא חייבים לגמגם גמגום משמעותי.
טוב. איפה מקום התקלה הזאת?
23/08/10 23:09
3צפיות
במוח? באיברי הדיבור? בנשימה? בסינכרוניזציה בין החלקים השונים?

ומה פרוש: "גם אם לוקים בתקלה הזו,לא חייבים לגמגם גמגום משמעותי?"
איפה התקלה הזו?
23/08/10 23:25
3צפיות
לא בדיוק ברור אם היא במח  או בסינכרוניזציה בין אברי הדיבור או במשהו אחר במערכת הדיבור .
גם אם לוקים בתקלה הזו,לא חייבים לגמגם גמגום משמעותי-משמעו שמה שלא נותן לנו לדבר זו לא התקלה עצמה,אלא המאבק בה.
מה שאומר שאם לא הינו נאבקים  בתקלה,היתה לנו תקלה שלא היתה מפריעה למהלך התקין של הדיבור.
למה הדבר דומה- דוקטור בוב קוויזל המשיל את זה לנהג שנוהג לראשונה על  אוטו שלפעמים נוטה ימינה,הפיתרון האופטימאלי הוא לנסוע רגיל וכשהאוטו נוטה להחזיר אותו למסלול.
אבל אם מלכתחילה כל הזמן נפחד שהאוטו יסטה,ונחזיק את ההגה בחזקה,כאשר האוטו ינטה ננסה למנוע את הנטייה בהיסטריה.
וכל פעם נחשוש שהאוטו יסטה,ונסטה בכח לצד השני,הנהיגה תהיה סיוט,ולא נוכל לנהוג גם במכוניות אחרות.
זה מה שקורה בגמגום,אנחנו מפתחים הרגלים להלחם בגמגום,ותוך זמן קצר ההרגלים האלו משתלטים,על הדיבור לחלוטין.
אז למה אנחנו מפחדים לנהוג,בגלל הבעיתיות של האוטו הראשון שנהגנו  או בגלל הרגלי הנהיגה שפיתחנו ?
º
תודה -לפחות עשית לי סדר
23/08/10 23:54
3צפיות
אני חושב ש90 אחוז נפשי משום שכשהאדם
24/08/10 13:58
5צפיות
עדיין לא מודע לגמגום שלו ,הוא קל מאד בדרך כלל.
רואים את זה למשל אצל ילדים קטנים שמתחילים לגמגם,בדרך כלל הגמגום מאד קל וכולל חזרות עדינות על הברות.
כשהם נעשים מודעים לקושי ולתגובות של הסביבה הם מתחילים להאבק בדיבור והגמגום מחריף.
גם אני סיפרתי כאן על תחילת הגמגום שלי בגיל 12,איך לא שמעתי את הגמגום שלי גם כשהסביבה כבר שמעה אותו,ואיך תגובות הסביבה הפכו אותו לגמגום כבד תוך חודש.
אנחנו לא יודעים עוד מה גורם לגמגום אבל נראה שמה שיוצר ,הגורם הנעלם הזה הוא גמגום מאד קל.כזה שכמעט כל מגמגם היה מוכן לקבל בחפץ לב לשארית חייו ולחיות איתו.
אז אם מה שמפריע לנו הוא החלק הנפשי של הגמגום אז כנראה שהגמגום הוא מצב נפשי.
יוצא מדבריך שהכיוון לטיפול בגמגום צריך להיות
24/08/10 14:27
3צפיות
חינוך סביבתי. כי אם החברה הייתה מקבלת את הגמגום כתופעה נורמטיבית, אם התגובות לא היו שליליות, כי אז לא היה מתפתח אצל המגמגם המצב הנפשי שמחמיר את הבעיה.

מי שצריך טיפול הוא האדם הרהוט, לא האדם המגמגם (אני לא מתלוצץ).
הסיסמא של אמב"י:"ליצור עולם שמבין גמגום"
24/08/10 20:14
3צפיות
בדיוק בגלל זה.
אבל יש ויכוח אם זו משימה אפשרית בכלל.
מה שיותר פשוט לדעתי זה,זה ליצור מגמגם שמבין את העולם ויודע לסובב אותו על אצבעו הקטנה.
מצד אחד להבין שזכותו לדבר גם אם זה לוקח לו קצת יותר זמן להגיד את מה שהוא רוצה.
מצד שני לדעת להפיג את חששם של מעסיקים או בני/בנות זוג פוטנציאליים מפני הגמגום.
אני יסביר
24/08/10 14:36
3צפיות
עד גיל 12 דיברתי חלק עד שחוויתי טראומה רצינית שחזרה על עצמה כמה פעמים ואחרי תקופה קצרה התחלתי לגמגם אז אני חושב שזה תלוי מתי אתה התחלת לגמגם אם מלידה אז זה כניראה בעיה התפתחותית או בעצם בעיה בדיבור אבל אם זה קרה מגיל מסוים אז כניראה שזה בעיה נפשית
כלומר אם הבנתי - הרוב כתוצאה ממצב נפשי
24/08/10 16:41
3צפיות
ומצב נפשי אפשר לתקן
אז אם נילמד לא להכנס לחרדות
לדבר רגוע בלי להתייחס לחוסר סובלנות מהסביבה
נדבר רגיל או כמעט רגיל?
הגמגום ירד דרסטית?

אני יכול להעיד על העצמי שעד גיל 25 הייתי מגמגם כבד
עכשיו יש לי בלוקים קטנים אז אני מפסיק ומתחיל מהתחלה אולי משנה מילה  
חשוב להגיד שאני לא נלחץ מהבלוקים ואם הסביבה לא מקלת אותי אז אני בסביבה שלא מתאימה לי
לקח לי זמן למצא את הסביבה "שלי"
אבל מצאתי- אני מדריך בחינוך מיוחד כך שאני מוקף באנשים שמטבעם הם אמפטיים וסבלניים לאחר

אני מצטער שאני כותב בצורה מבולבלת
פשוט המון  מילים ורגשות שאני רוצה להעביר


איך מטפלים בחרדות שנובעות מגמגום?
24/08/10 19:28
3צפיות
יש קלינאיות שיגידו זה לא תפקידינו,שפסיכולוגים ופסיכיאטרים יתעסקו עם זה.
מי שמתעסק בעיקר בגמגום יגיד לך: החרדה נובעת מזה שאתה מפחד לגמגם,
אז אם תטפל בנקודה הזו אתה תתגבר על הבעייה הזו.
חשוב לציין שכשחיים עם גמגום מלבד חרדה ,יש גם הרגלי דיבור שגויים שתלויים בחרדה ובאי ביטחון בדיבור.
בהרבה מקרים גם כשהחרדה עוברת,ההרגלים האלו נשארים וגם אותם אפשר לשנות.
מסכים
24/08/10 20:57
3צפיות
אבל שום דבר לא מושלם
וזה נכון לגבי הכל
התכוונתי להגיד
24/08/10 21:00
3צפיות
שהרבה מגמגמים יסכימו לוותר על החרדה שבגמגום
תמורת דיבור לא תקין=גמגום קל
החיים לא הוגנים
24/08/10 21:40
2צפיות
אם אתה חרד מהגמגום,ואתה תוקע את המערכת ולא יכול לדבר,אתה בטח אומר לעצמך עדיף כבר לגמגם.
אבל קודם כל אתה רגיל להגיב להרגשת גמגום בלחץ גדול,וכן אתה משתדל לדבר שוטף בכל מצב גם אם זה כרוך
בהחלפות מילים,בלא להגיד בדיוק מה שאתה רוצה,ואתה משתדל לא להראות גמגום.
כל זה משדר למח  גמגום=סכנה.
כשאתה לומד שלא יקרה אסון אם תגמגם,ואתה לומד לגמגם בלי כל כך הרבה לחץ,הגמגום מאבד לאט לאט מהזוהר שלו,
עד שהוא הופך  להיות בעייה זניחה,כמו שמגיע לאשליה הזו.
זה נשמע פשוט, בפועל זה מאוד קשה אבל  אפשרי.
ברור
24/08/10 22:45
3צפיות
ברור
שזה מאוד קשה אבל אפשרי

אתה צריך להגיע להשלמה עם העובדה אני מגמגם
ולא להלחם בזה הרי כול מגמגם טירון יודע
שהמצב רק מחמיר כשהוא נלחם בזה  
צריך לחשוב "מי שלא מוכן לקבל זאת אין לו את הזכות לדבר איתי"

וכן לאט לאט וכשגוברות החוויות החיוביות
גם הבטחון העצמי עולה והיתו ההפחתה בגמגום
  

קשה באימונים קל בקרב!!!!!
תחנת רוח LOL
24/08/10 22:52
3צפיות
צריך אחד כזה בכל בית בת"א חחחח (לחותתתתתתת)
אגב דדי הייתי בגיל 13 בהולנד - טיול בר-מצווה :)
º
לא יכלתי לנסח את זה יותר טוב!
24/08/10 22:57
3צפיות
אתה אולי לא תאמין
25/08/10 00:07
3צפיות
אתה אולי לא תאמין
אבל אני מתגעגע לחום הישראלי
קר פה וכרגע יורד מבול בחוץ
בכלל כל החודש הזה אוגוסט נכון ?
היה קר בין 14 17 מעלות
חבל שאתם לא יכולים לשמוע את הגשם
היי חברים
23/08/10 11:08
5צפיות
מה שלומכם? תגידו לי, מה נקרא גמגום קל ומה כבד?
יש 2 מבחנים לקבוע דרגת גמגום
23/08/10 11:17
5צפיות
יש מבחן ותיק שסופרים את  מספר ההופעות של הגמגום בפרק זמן נתון.
מי שמבין גמגום יודע שזה לא מבחן מספק כי יש הבדלים בין מצב למצב ובין תקופה לתקופה.
יש גמגום יותר חזק ויותר קל,ויש הרגשות פנימיות שלא שומעים אותם שמנווטות את החיים עם הגמגום.
ולכן כמה קלינאים שמבינים בגמגום פיתחו מבחן שמדבר על התחושות של המגמגם וביחד עם המבחן הרגיל ניתן לקבל
אינדיקציה ,זה  בפן המקצועי.
בפן הפרקטי: גמגום קל זה גמגום שלא מפריע הן למגמגם והן לשומע,זה אמנם לא דיבור שוטף אבל זו לא מגבלה בכל מקרה.
אני הייתי מגדיר גמגום קשה בתור גמגום שמפריע מאוד או לשומע או למגמגם.
אדם שלא מגמגם אבל בגלל הפחד מגמגום הוא לא עושה כלום בחייו,מבחינתי זה גם גמגום קשה.
זו הגדרה שלי מה דעתכם?
אוקיי..
23/08/10 11:21
5צפיות
פרקטי זה נכון מה שאמרת. התכוונתי מקצועית וגם על זה ענית לי תודה.
זהלא פשוט (כמו כל דבר בגמגום)
23/08/10 11:34
4צפיות
לספור גמגומים זה לא לענין. זה מפשיט את הבעייה מכל מרכיביה והופך את נקודת המבט לטכנית. זה מתאים אולי להסתכלות של האיש מהרחוב (שאני לא מזלזל בו). זה מתאים אולי גם לשיטות מסויימות בעצוב השטף (גם בהם אני לא מזלזל).

התחושות של המגמגם הן קריטריון חשוב. אני לא יודע לגבי התחושות של השומע. אם הגמגום נשמע ומורגש היטב אבל אני למדתי לחיות איתו, ונתקלתי באדם חסר סבלנות שמקרין תחושות שליליות - אז מה זה משנה לגבי תפישתי אני את עצמי?

בביה"ס לגמגום יהיו כיתות טיפוליות מיוחדות לברנשים שלא מסוגלים לשמוע גמגום של אחרים.
דוקטור סקוט יאריס
23/08/10 11:39
4צפיות
אחד מהמפתחים של המבחן החדש (הוא לא מגמגם בעצמו)סיפר שחלק גדול מהקלינאים לא מסוגלים
להבין מה רע במבחן הישן ,ומה ההרגשות של המגמגם קשורות לגמגום.
סקוט ציין "אם הייתי מגמגם,לא הייתי פונה אליהם עזרה".
סיכום ראיון עבודה
22/08/10 21:38
4צפיות
כמו שאתם כבר יודעים היום הלכתי לראיון עבודה אחרי שורה של כישלונות, עזרתי אומץ שילסתי מותניים ונסעתי לתעשיה הצבאית ברמת השרון, על מנת להתקבל למערך האבטחה שם
כשישבתי על כסא המרואיין, שיתפתי את המראיין שלי שאני מגמגם קצת ועכשיו בגלל שאני בראיון עבודה זה צפוי להתגבר, אבל אני בטוח שמהלך העבודה זה לא אמור להפריע.
כבר המראיין עשה לי פרצוף ואמר לי שהוא חושב שזה עלול להפריע לי בעבודה כי אני יצטרך לעשות "נוהל מעצר חשוד" ואיך בנאדם מגמגם יכול לעשות דבר כזה?! השאלה הזאת עיצבנה אותי ברמות שאתם לא מבינים, שירתתי את מדינת ישראל 3 שנים במגוון גזרותיה וגבולותיה, עשיתי נוהל מעצר חשוד בין 30 ל50 פעמים במשך השירות ועשיתי את זה פנטסטי, השתתפתי במבצעים, מעצרים, ועוד ועוד... אז מי הפלצן הזה שיגיד לי שאני לא יכול לעשות נוהל מעצר חשוד ויזלזל ביכולות שלי?!
הוא אומר לי שזאת יכולה להיות בעיה שבגללה לא יקבלו אותי לעבודה.
תוך כדי הראיון גילינו שיש לי בעיה של ניידות ובגללה אני לא יכול להתקבל לעבודה, אבל עדיין השאלה שלו לא עזבה אותי
אם אני לא יכול לעבוד בתור מאבטח למרות שבצבא הייתי לוחם ולאף אחד לא הפריע שהלוחם הזה מגמגם, אז במה כן אני יכול לעבוד? מוכר בחנות בגדים? נציג טלפוני של סלקום? מרצה בבר אילן?! מה רוצים שנעשה שנעבוד בבניין כל החיים שלנו?! שנשב בבית ונבכה על מר גורלנו? תנו צ'אנס ותפסיקו לתת לי הרגשה של מוגבל. עד היום הרגשתי שאני לא פחות מאף אחד, בבית הספר הייתי מהתלמידים הכי טובים בכיתה, בצבא הייתי בין הקלעים הכי טובים, בכדורגל הייתי אחד השחקנים הטובים בקבוצה, פתאום אתה בא החוצה ואתה מגלה שזהו, מעכשיו באזרחות אתה נכה, אתה שווה הרבה פחות מבנאדם רגיל.
אתה לא פחות מאף אחד אחר, ואולי אפילו יותר.
22/08/10 21:58
3צפיות
ואתה יודע את זה. אתה בסוף תמצא את העבודה שראויה לך, וזה יהיה יותר ממאבטח במערך אבטחה שמתקבלים אליו אחרי ראיונות עם מראיינים פלצניים.

האם אתה מכיר את הסרט "בחזית הכיתה"?
שלילי
22/08/10 22:01
3צפיות
לא מכיר.. מה מסופר?
"בחזית הכיתה".
23/08/10 07:15
4צפיות
בראד כהן, לוקה בתסמונת טוראט, מחליט שייעודו הוא להיות מורה בכיתה. כנגד כל הסיכויים, מול כל הכשלונות והאכזבות, הוא לא מוותר, לא מתפשר. מתמיד באמונתו - ולבסוף מצליח.

סיפור אמיתי. בראד כהן משחק בסרט את עצמו.

הקישורים לסרט הם מפורום תסמונת טוראט.
לדעתי בגלל העבר הצבאי שלך,אם תוכל להוכיח שלא
22/08/10 23:28
3צפיות
התקבלת לעבודה באבטחה בגלל הגמגום,יש לך קייס לתביעת נזיקין רצינית.
תתחיל להקליט את הראיונות.
שוקי היקר
23/08/10 00:58
3צפיות
אם אני אתלונן שלא התקבלתי לעבודה בגלל הגמגום, הם יטענו שהם לא קיבלו אותי בגלל שאני עלול לפגוע בביטחון.. כי הרי אני מגמגם ולא אצליח לדבר בשעה של אירוע כזה או אחר אז התירוץ שלהם הוא כביכול מוצדק.. זה לא שלא קיבלו אותי כי אני שחור/לבן/ג'ינג'י .. לא קיבלו אותי כי יש לי מגבלה שעלולה להוות סכנה לדעתם.
עזוב את זה שחצי מהמראיינים הם ג'ובניקים שלא החזיקו נשק מעולם
לא שחס וחלילה אני מזלזל לרגע בג'ובניקים כולם חיילים וכולם משרתים את המדינה בדרכם, אבל תן כבוד למי שעשה, נלחם וכמעט נהרג לטובת המדינה, והכל עם גמגום. אז לצבא אני מתאים אבל לעבודה לא?
אם לא היית משרת כלוחם אולי היה צדק
23/08/10 18:26
4צפיות
צדק בטענה שלהם,אבל אתה צריך להדגיש בפניהם שכבר תפקדת בהצלחה במצבי חרום בצבא,כך שהדאגה שלהם לא רלבנטית.
וכדי שלא ישאר להם ספק למה הם נכנסים אם לא יקבלו אותך תראה להם את הכתבה הזאת.
כוס אמא שלהם
23/08/10 00:36
3צפיות
אני שונא ראיון עבודה זה כזה דבילי ועוד הם מעיזים לחרוץ גורל של בן אדם ולתת לו לחפש את עצמו במקום אחר . אחי תראה להם שאתה רוצה ואתה מסוגל לעמוד בזה ויהיה בסדר אני מקווה בהצלחה.
זווית שונה
23/08/10 09:53
3צפיות
מה שמוצא חן בעיני בסיפור שלך שאתה מאמין בעצמך.
תמיד יהיו אנשים שלא יאמינו בך,אבל אם אתה מאמין בעצמך אתה תקבל את הצאנס ומכאן לא תהיה תלוי בהם יותר.
אמנות ראיון עבודה
23/08/10 19:21
5צפיות
ראיון עבודה הוא דבר לא קל למרבית האנשים הלא מגמגמים.
זה דבר שניתן וכדאי לעבוד עליו.
ברשת ניתן למצוא הרבה דוגמאות לשאלות מראיונות.
כמו כן, כדאי לחשוב על שאלות ספציפיות הקשורות לתפקיד או למתראיין, כולל שאלות קשות, ולהתכונן אליהם.
לא מדובר בהכנת תשובה שקרית, אלא בניסוח תשובה המבוססת על נתוני אמת.

בתיאור שלך יש דוגמא מצויינת.
המראיין מביע דאגה שאחת התכונות שלך לא תאפשר לך לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר (אגב, בחלק מהראיונות המרויין מתבקש קודם למנות את תכונותיו השליליות ואז לפרט כיצד הן לא יפריעו לתפקוד שלו במשרה הספציפית).
ואפילו חשבת על תשובה (רק העצבים מיותרים...).
זה היה אמור להיראות ככה -
המראיין: אני חושב שהגמגום יפריע לך בתפקיד. למשל, לא תוכל לבצע נוהל מעצר חשוד.
אתה (בצורה רגוע ובביטחון עצמי): שירתתי כלוחם. במסגרת השירות הייתי בגזרות כך וכך. השתתפתי במבצעים, מעצרים וכו'. בין היתר יצא לי לבצע נוהל מעצר חשוד עשרות פעמים. אתה יכול לדבר עם המפקד שלי כדי להתרשם מתפקודי ומכך שהגמגום מעולם לא הפריע לי לתפקד.

זה הכל.

באשר ל-
"אז במה כן אני יכול לעבוד? מוכר בחנות בגדים? נציג טלפוני של סלקום? מרצה בבר אילן?! מה רוצים שנעשה שנעבוד בבניין כל החיים שלנו?! שנשב בבית ונבכה על מר גורלנו? תנו צ'אנס ותפסיקו לתת לי הרגשה של מוגבל."
החיים של מגמגם במעגל העבודה קלים יותר אם הוא בעל מקצוע.
ועוד יותר אם הוא טוב במקצוע שלו.
כי אז הגמגום שלו מתגמד לנגד הקישורים שלו.
כך שזה הזמן לשקול במה אתה רוצה לעסוק.

בהצלחה
יש לציין את מגוון התגובות לראיון העבודה של bo
23/08/10 20:36
4צפיות
כל התגובות, גם אלה שהגיעו מהראש וגם אלה שהגיעו מהבטן, מוכיחות שמדובר בנושא טעון וכואב (אפשר לשחרר קצת כעסים בחתימה על העצומה בראש העמוד).
גם אותי לא קיבלו כמאבטח ברכבת
23/08/10 22:10
3צפיות
אחרי הצבא.....
אני כמוך באתי בתחילת הראיון
וסיפרתי שאני מגמגם
הם פשוט אמרו שאין טעם להמשיך ותודה שבאתי
חוצפה באתי במיוחד מירושליים לראיון בנתניה!!!!!
כלכך נעלבתי אז (לפני קצת יותר מעשור)
אבל החיים נמשכים ומתגברים
אני לא יודע אם סיפרתי  הייתי בדיכאון חזק אחרי הצבא
והייתי חייב לברוח מפה להתאוורר
טסתי לחו"ל למזרח
ושם הכרתי אנשים מחו"ל יותר סבלניים נעימים
נרגעתי והגמגום ירד מאוד
ישראל זאת מדינה לחוצה ומלחיצה באופן כללי
וכפול כשאתה מגמגם
ושלא תבינו אני גאה שאני ישראלי
אבל מבחוץ ומשתדל לבקר אותכם לפחות פעם בשנה  
עד כאן מהולנד
הפורום הפך להיות בינלאומי
23/08/10 22:13
3צפיות
תמשיך לכתוב!
איה בינלאומי רק 4.5 שעות מנתב"ג
23/08/10 22:26
3צפיות
בנתיים נבחרת לאחר מיון מדוקדק מכל המועמדים
23/08/10 22:55
3צפיות
להיות הנציג הבינלאומי  שלנו!
º
טוב אם אתה מתעקש אז בסדר :)
23/08/10 23:58
3צפיות
מצטער לאכזב אותך...
23/08/10 22:32
3צפיות
אך גם בהולנד החברה מגמגמים...למשל הבחורה הזאת...
אתה לא מאכזב אותי למה חשבת?
24/08/10 00:00
3צפיות
ותודה על הלינק מאוד מעניין
שאלה קצת שונה ממה שאחרים כתבו כאן
25/08/10 21:48
3צפיות
מתוקף היותך מגמגם
האם יכול לקרות מצב בעבודה הזו
שאתה לבד במצב מסוכן, צריך עזרה דחוף
במצב הרבה יותר קשה מנוהל מעצר חשוד
ואתה צריך לדבר באופן מיידי ומפורט בקשר, כל שניה חשובה
האם אתה מתחייב שלא יכול לקרות מצב שתתקשה לדבר ויקח זמן יקר עד שיבינו אותך ?
ללא צל של ספק, אני מצליח
26/08/10 00:27
3צפיות
סתם לידע כללי, אם אני צועק או מדבר בקול שונה מהקול שלי אני לא מגמגם בכלל.
ותחשוב על זה שוב, שגייסו אותי לצבא לשרת בחטיבת גבעתי,  לקחו בחשבון שיש סיכוי לא רע בכלל שיום אחד אני אצטרך לדבר בקשר, להעביר דיווחים שוטפים וכדומה, המצבים האלה קרו, ועמדתי בהצלחה, לכן אני יכול להגיד לך בוודאות : כן
ולא לענות לך בהיסוס תשובות כמו - "נראה לי שכן"
אצלי אני לא יכול להתחייב
26/08/10 19:14
3צפיות
קודם כל אני שמח שאתה יכול להתמודד בהתחיבות במצביי לחץ
האם אמרת את זה למראיין כמו שכתבת לי ?
במקרה שלי ביקשתי פטור משמירה בצבא (שלא קיבלתי מרופא אלה רק אחריי שיחה עם המפקדת שלי)
אני ראיתי שבצבא מקבלים מגמגמים לתפקידים שמחייבים דיבור שוטף ללא שום התייחסות לגמגום
הייתי בצבא במשמרות של שמירה ואבטחה למרות שאם היה קורה משהו אני לא יודע אם הייתי יכול לדבר טוב בקשר
הצבא בעניין הזה לא בודק מספיק
ולהבדיל ממך יש מגמגמים שבאמת לא מסוגלים לדבר במקריי לחץ בקשר וזה לא בסדר שהצבא עושה ראש קטן בעניין
אז זה שהצבא קיבל מגמגם לתפקיד אינו אומר דבר לגביי אם המגמגם מתאים לתפקיד אבטחה או לא (במקרה שלי)
את האמת זה קצת מוזר לי שמגמגם יכול להתחייב שהוא ידבר טוב
פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה ואני מופתע לטובה
שמח להפתיע אותך
27/08/10 17:14
3צפיות
יש לי דרכים מוזרות לנצח כל גמגום וכל תקיעה אפשרית, אם אני מדבר בקול רם ממש גבוה, כמו שמדברים במצבים של אירוע (מנסיון)
אם אני ישנה את הקול שלי אני לא יגמגם, ויש עוד כמה שיטות שלא מקובלות ביום יום, אבל אפשר לעשות אותם תמיד שיש מצב חירום, יבינו כל מילה, והכל יהיה בסדר.
הדרכים שלך אינן מוזרות. הרבה מגמגמים עוקפים
28/08/10 21:00
3צפיות
את המכשולים בשיטות שתיארת. להגביה את הקול, להנמיך אותו, לשנות את טון הדיבור, וכדומה. הנושא הזה הוזכר כאן לאחרונה בהקשר עם גמגום ומשחק בתיאטרון.
האשכול שלי הביא לחשיפה של גולשים סמוים?
22/08/10 15:18
3צפיות
פתאום אחרי האשכול שלי, עוד כמה אנשים הציגו את עצמם והציגו את תמונתם. האם זה צירוף מקרים?
בכל מקרה, אני שמח שגולשים נוספים החליטו לחשוף את עצמם ולהציג אותם בפני פורומינו הקט. כל הכבוד.

רק לדעתי חסר פה קצת אממ.. שקבוצת המין הנשי, שיש פה קבוצה קטנה פעילה אשר תצגנה את עצמן קצת, אין שום דבר פסול בכך אבל זאת כבר החלטתכן, מי אני שיתערב?
כן...
22/08/10 16:06
3צפיות
אתה הצלחת לעשות באשכול אחד מה שהמנהל לא הצליח לעשות עם הרבה שמיניות באויר.

זה מוכיח שקידום הפורום הוא משימה קהילתית ולא של אדם אחד.

גם אני הרגשתי בחסרונן של הבנות...ייתכן שהתמונות שהעלנו לא מספיק אטרקטיביות?
נכון :)
22/08/10 19:46
3צפיות
או שאנחנו ( התמונות ) לא עומדים בסטנדרטים של הבנות :) .. אבל בשביל צריך לראות גם אתה צד השני, הלא כך?
האופציה השניה והיותר רלוונטית היא שהן לא מעונינות לחשוף את עצמן בגלל הבעיה שלנו .. שלדעתי זאת שטות מכיוון שהרי זה פורום שהרוב לפחות שותף לבעיה.
אני בכל מקרה הייתי שמח לראות מישהי בעלת תעוזה שכן תעלה תמונות :)
מחר ראיון עבודה
22/08/10 00:05
4צפיות
יאללה אנשים, אני צריך את ה"בהצלחה" שלכם
אחרי כישלון אחד או שניים, נראה לי שהגיע הזמן לתת עבודה
תנו כמה טיפים אם בא לכם אני אשמח!
נעדכן אותכם בצהריים
º
בהצלחה!
22/08/10 00:22
4צפיות
22/08/10 00:38
תתלבש טוב, שים אפטרשייב מרענן, תגיע כמה דקות קודם, סתכל להם ישר בעיניים, ותזכור שאנחנו איתך כל הדרך.
בהצלחה אחי!!!
22/08/10 00:59
4צפיות

תגיד לעצמך שיהיה נחמד אם אני אתקבל
ובמידה ותקבל תשובה שלילית הפסד שלהם...
נראה לי הכי טוב להנמיך ציפיות (בלי קשר לגמגום)

אני לא אשכח בתיכון הייתה לי יועצת שממש אהבתי אותה, והיא אמרה לי משפט שנחרט לי בזיכון
היא הייתה אומרת:  "טל תדע לך שגם אם אומרים לך לא אף פעם אין דבר כזה לא"
הכוונה שגם אם אומרים לך "לא" אתה תמשיך להילחם ואף פעם אל תוותר על אף הדחייה (הלוואי והייתי מיישם את זה)

תבוא חיובי תאמין בעצמך, ואני בטוח שהכל יהיה בסדר בע"ה

המון בהצלחה!!  
רב תודות
22/08/10 12:16
3צפיות
אני יצאתי לכיוון היעד, מקווה לחזור מבסוט ולעדכן אותכם
ממש תודה! לקחתי איתי כמה עצות לדרך
שלום לכלם רציתי להציג את עצמי
20/08/10 16:39
4צפיות
Tal
שמי טל בן 24 מאיזור המרכז
אני מגמגם מגיל 3-4 בעבר הייתי מגמגם כבד כיום קל עד בינוני.

סיפרו לי שסבא רבא שלי ז"ל גמגמם כבד,וזה עבר ל סבא שלי ז"ל הוא היה מגמגם יותר תקיעות אפשר לומר, בגיל מבוגר הגמגום הלך והשתפר אצלו, אמא שלי סיפרה לי שהיא הייתה מגמגמת עד גיל 20 גמגום כבד מאד, שהיא סיפרה לי את זה היה קשה לי להאמין כי אני הכרתי אותה כלא מגמגמת כלל (אפילו יש לה לשון חלקלקה ומדברת שוטף לגמרי), היא התחתנה בגיל צעיר והיא אומרת שפשוט בגיל 20 היא התחילה לצבור ביטחון לדבר עם אנשים וזה ממש פלא הגמגום עבר לה לגמרי פשוט כאילו בחיים היא לא גמגמה משהו מדהים, בלי שום טיפול רפואי.
אחי ז"ל גמגמם מעט מאד בילדותו ולאחר מכן זה עבר לו, יש לי בן דוד פחות או יותר בגילי שמגמגם, וגם דודה שלי שגימגמה כבד המון שנים, כיום היא מגמגמת קל עד בינוני,
כמו שאתם רואים זה גנטי אצלנו במשפחה.

מעולם לא טופלתי אצל קלינאית תקשורת או רופאים כאלו ואחרים, ומעולם משפחתי לא דחפה אותי לטפל בגמגום, אע"פ שמאד רציתי בילדותי לגשת לטיפול אבל הפחד עצר אותי
אני סוחב את הגמגום עד היום, עד הצבא הגמגום שלי היה כבד סבלתי רבות בילדותי במיוחד בתיכון מחוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך
לא הייתי משתתף בשיעורים, ובטח שלא הייתי מדבר בפני קהל, עם בנות לא הייתי מתחיל וכן על זה הדרך מכירים לא ? חח עד היום אני דיי נמנע מלהתחיל עם בנות יש עדיין פחד...
אגב אני בעל תשובה אני חוזר בתשובה כבר מזה 3 שנים למדתי בישיבה ליד הבית כמעט שנתיים, למי שלא מכיר בישיבות נהוג בשבתות או בחגים שעושים כל החברה ביחד  נהוג לעלות ולתת דרשה קצרה על פרשת השבוע או לומר איזה חיזוק או סיפור השגחה וכו' וכל כך פחדתי שיבקשו ממני לדבר והמון פעמים כל כך רציתי לשתף את החברה, לספר קצת על עצמי לחזק אנשים ופשוט איך שהאירוע היה מתחיל הייתי כולי רועד מפחד שמה יזמינו אותי לדבר
והדבר הזה אכל לי את הלב כל כך רציתי והיה לי מה לספר והרבה פעמים הייתי נמנע מראש מהשבתות והארועים של החברה בגלל הפחד הזה פשוט לא הייתי מגיע
כמובן שאחרי כל אירוע כזה הייתי אומר לעצמי זהו פעם הבאה אני הוגר אומץ עולה ומדבר ולא אכפת לי (אפילו שידעתי שאף אחד לא יצחק וכלם יקבלו את זה) עד כדי כך שרציתי ממש הייתי משנן לי בראש שעה שלמה מה אני הולך להגיד אבל ברגע המבחן גופי שיקשק ונסוג לאחור
ברור לי שהגמגום עצר אותי מלפרוץ החוצה יש לי הרבה תכונות טובות וכישורים ואני מניח שלכולנו פה, רק המחסום הזה הפחד הזה שנקרא גמגום משתק אותנו אותי לפחות משתק כיום הרבה פחות רצוי לציין, אך עדיין לפעמים הוא חוסם אותי מלעשות דברים שאני רוצה.

אני זוכר שבייסודי עד כיתה ד' הדביקו לי שם של מגמגם קראו לי "מאאמא" כאילו כבשה מאא מאא חחח
עד שעברנו לת"א ושם לא ידעו על הכינוי...
בתיכון הגמגום היה נושא מאד רגיש אצלי, הייתי הולך הרבה מכות בגלל זה, בילדותי הייתי נורא עצבני אפילו בני משפחתי קראו לי "חמום מוח" חח מזל שאני לא פראייר וידעתי להשיב וכהוגן לכל אלו שצחקו
בחיים לא נפתחתי וסיפרתי על מה אני מרגיש עם היותי מגמגם אפילו לא למשפחה הקרובה, גם לא בפורומים זה פעם ראשונה שאני נכנס לפורום כזה, סגרתי את התחושות והבושה הגדולה שלי בתוך כספת גדולה וזרקתי את המנעול לים
גם חברים טובים לא הייתי משתף, היום אני יכול להגיד שאני הרבה יותר משוחרר יש לי יותר ביטחון עצמי אני כן מרשה לעצמי לעתים רחוקות לשתף ולדבר על הגמגום שלי עם אחרים אומנם עם אנשים בודדים אך יש לי יותר מודעות וזה הרבה פחות מפריע לי מהעבר אך הדרך להשלמה עוד ארוכה.
התחלתי לראשונה טיפול אצל קלינאית תקשורת, לפני כחודשיים בערך, זה עדיין בחיתולים של הטיפול מקווה שהטיפול יועיל לבסוף.

אני שמח להצטרף לפורום הזה, זה מחזק ומחמם את הלב שיש עוד אנשים שמזדהים ומכירים את תחושותך
ושוב שלום לכלם אשמח להכיר אתכם יותר ויותר עם הזמן
ומצטער שהארכתי קצת :P

נ.ב
הוספתי תמונה שלי, שיהיה נחמד לדעת מי מסתתר מאחורי המסך :)

בתודה טל.

ברוך הבא אחי
21/08/10 16:00
3צפיות
הסיפור שלך די דומה לשל כולנו אחי.. נהנתי לקרוא
קצת מזכיר לי את עצמי בקטע של החמום מוח חחחח
גם אני כמוך הייתי שולף את אגרופיי מתי שרק מישהו העז לצחוק עלי.. וכמו שאתה אומר זה עוזר, הייתה לי הרתעה חזקה מאוד חחחחח ברוך השם היום אנחנו לא צריכים את האגרופים.
האמת שאני כמעט ובכלל לא סבלתי מהצקות בילדות, הייתי ילד חזק מאוד חברתית למרות הגמגום, אני נחשב נואם מעולה בפני אנשים שנוח לי לגמגם איתם, כמובן שאם תיתן לי לנאום מול אנשים שאני לא מכיר יזרקו עלי כסאות
גם אני כמוך מעולם לא ניסיתי טיפול בגמגום, וגם אני מנעתי מעצמי המון המון המון דברים בגללו
אני יכול לתת לך כמה טיפים! לשתף את חבריך הקרובים בגמגום זאת הרגשה נפלאה, ככל שתשתף יותר אנשים ככה תרגיש שהמשקולת שמונחת לך על החזה יורדת. אני לא יודע מה יחסיך עם הוריך, אבל גם לשטף את אמא ואבא זה פנטסטי.. תמיד יש להם את היכולת לשים לנו רוח במפרשים
מאחל לך בהצלחה ומקווה שתיהיה דומיננטי פה בפורום. קוראים לי בן דרך אגב..
חברים מזדהה עם כל מילה
21/08/10 17:13
3צפיות
כל הכבוד לכם על הפתיחות בפורום
אני שלא כמוכם הייתי חלש מאוד חברתית
אבל זה קשור לאבא מאוד דומיננטי ושתלטן
אבל זה כבר סיפור אחר
ןפשוט הייתי שותק רוב הזמן
הייתי מה"הנעלמים"
עצוב שגם עכשיו בגיל 35 ושהגמגום כמעט לא קיים

אני מעדיף לשתוק
ברוך הבא, טל
21/08/10 21:14
2צפיות
הסיפור שלך מעניין ואתה מספר אותו בפתיחות וברגישות (וכל זה, כמובן, "בקצרה"...).

דרשות על פרשת השבוע אתה יכול, בינתיים, לדרוש כאן בפורום. כבר תכין לך דבר תורה קצר לפרשת השבוע הבא "כי-תבוא".
|רעיון מעולה ואני מבטיח לקרוא בהתלהבות
21/08/10 21:42
3צפיות
חסרה לי הדת והמסורת
ובמיוחד ערב שבת
אני גר בהולנד
סיפור מעניין
22/08/10 08:18
3צפיות
קודם ברוך הבא לפורום
סיפור חיים מעניין.... שמחתי לקרוא... שיהיה בהצלחה בטיפול! ואל תשכח לתרגל את זה אחרת זה לא באמת עוזר
מסקרן אותי מה ה-דבר שהחזיר אותך בתשובה? האם זה בגלל הגמגום?
סיפור אמיתי וכנה
22/08/10 10:11
3צפיות
אני נהנה כל כך לקרוא את הסיפורים האמיתיים,שהם לא שחור או לבן.
יש לי שאלה: מה מפריע לך היום בגמגום? ואיך קלינאית התקשורת מנסה לעזור לך בזה?
תודה לכלם
24/08/10 18:50
3צפיות
תודה על ההקשבה וההזדהות

dinter לשאלתך
"האם בגלל הגמגום חזרת בתשובה?"

לא בגלל הגמגום, נראה לי שאין קשר לגמגום
קשה לי לשים דגש על משהו ספציפי שהחזיר אותי בתשובה
זה שלל של אירועים וסיטואציות בחיים, בכל אופן אני שמח שהקדוש ברוך הוא מזכה אותי לחזור בתשובה,
ומקווה שכולנו נתחזק בכל המובנים עוד ועוד בע"ה

ארי לשאלתך  
"מה מפריע לך היום בגמגום?"
"ואיך קלינאית התקשורת מנסה לעזור לך בזה?"

מה מפריע לי היום בגמגום המממ
אני יכול להגיד לך שבעבר הפריע לי מאד מה החברה חושבת ואיך היא מגיבה
היום אני מסתכל הרבה פחות על החברה ומה אנשים יגידו
יותר מפריע לי שאני לא מספיק שלם עם עצמי, לא מקבל את טל כמגמגם מאשר החברה מקבלת אותי
אני המון פעמים מסתיר את העובדה שאני מגמגם, ולא חושף את היותי מגמגם
אך אם קורה ואני נתקע אני מתמודד עם זה הרבה יותר טוב מבעבר, הבושה הרבה פחות גדולה

הקלינאית תקשורת עובדת איתי כרגע על שיטת "הפרח" מכיר?
מכיר
24/08/10 19:36
3צפיות
ואני שמח שהבושה  פחות גדולה.
במקרה שלי מה שעוזר לי זה לחשוף את הגמגום בכל הזדמנות,ורק אחרי תגובות היסטריות מצידי,
הפחד יורד ויורד עם הזמן.
במקרה שאני לא מגמגם,אני מגניב גמגום בכוונה להוריד את הפחד.
ניסית פעם גמגום בכוונה?
לא ניסיתי חחח
24/08/10 20:52
3צפיות
זה נשמע מצחיק "לגמגם בכוונה"
חחחח
אע"פ שיש הגיון בדבר
מכירים את הפרק מסיינפלד
25/08/10 10:57
3צפיות
שגורג החליט לעשות הכל הפוך ממה שהאינסטינקט שלו אמר לו לעשות,
ולפתע כל החיים שלו הסתדרו?
ד"ר גרג סניידר טען פעם שככה זה בגמגום,כל מה שאנשים חושבים,כל מה שהאיסטינקטים שלנו אומרים לנו לעשות-
זה בדרך כלל הפוך מאמת.
לדוגמה-אתה במצב רע היום אל תדבר הרבה-להפך תדבר יותר.
תסתיר את הגמגום כמה שיותר-להפך תגמגם בכוונה.
תנסה להוציא את המילה בכח -להפך תרגיע ותרפה.
היי חבר
24/08/10 14:47
3צפיות
אני ממש מזדהה אם סיפור חייך גם אני עברתי תתהליך הזה בישיבות וכדומה אני בכל אופן כן היתי מדבר מול 15 אנשים ותאמת לא גימגמתי כלל
הכאב שבגמגום.
20/08/10 14:57
5צפיות
תודה יעקוב
20/08/10 15:37
3צפיות
פרנקי גונס מככב בסרט המדהים של דוקטור שניידר "להתעלות על גמגום"
החלק שהוא מדבר על עצמו,פשוט מדהים ומעורר השראה.
"זה לא הגמגום שעוצר אותך זה מה שאתה מרגיש מבפנים"
כמה דברים שאני זוכר ממנו:" ככה אני מדבר ואני לא יכול לשנות את זה,
וגם אם יכלתי לשנות לא הייתי משנה ,אם אתה לא מגמגם אתה לא תבין את זה ,שתבין אני שנאתי את הבן אדם שנשקף מעבר למראה ועכשיו אני מקבל אותו"
"כשיגידו לך אנשים שאתה לא יכול לעשות משהו,הם היו צריכים להגיד לך את זה,כי רק כך תעריך מה שהישגת,
מה שיבוא לך בקלות לא יישאר רק מה שעבדת בשבילו"
"תהיה מי שאתה,אל תדאג לאיך אחרים ישפטו אותך,כי רק אלוקים ישפוט אותך,זה הדרך היחידה שתהיה חופשי"
ובנוגע להצגת השם בעיני כולם
20/08/10 15:40
4צפיות
פרנקי מספר שמרוב פחד הוא תחב את העיפרון לכף היד,והיה דם וכאב ושלחו אותו לאחות.
אבל הכאב היה הרבה פחות מההשפלה להציג את השם
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום