לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום גמגום
 שלום וברוכים הבאים לפורום גמגום, הפורום הכי מחבק ברשת
 
אני יעקב. 
 
כאן אנחנו מנסים לבנות ביחד בית חם, תמיכה ועזרה עצמית למגמגמים, בני משפחה, הורים, חברים וכל מי שמרגיש קשר לנושא הגמגום.
 
כללים שחשוב לשמור עליהם כדי שיהיה לכולנו נעים ביחד:
 
 שיח תרבותי.
 מתן כבוד לזולת.
 זכות לכל אחד להביע את עמדתו.
 פרטים ועניינים אישים דרך תבת המסרים בלבד.
 
תודה על שיתוף הפעולה, יעקב.

אודות הפורום גמגום

 שלום וברוכים הבאים לפורום גמגום, הפורום הכי מחבק ברשת
 
אני יעקב. 
 
כאן אנחנו מנסים לבנות ביחד בית חם, תמיכה ועזרה עצמית למגמגמים, בני משפחה, הורים, חברים וכל מי שמרגיש קשר לנושא הגמגום.
 
כללים שחשוב לשמור עליהם כדי שיהיה לכולנו נעים ביחד:
 
 שיח תרבותי.
 מתן כבוד לזולת.
 זכות לכל אחד להביע את עמדתו.
 פרטים ועניינים אישים דרך תבת המסרים בלבד.
 
תודה על שיתוף הפעולה, יעקב.

שבת שלם
17/04/2010 | 08:42
2
שבת שלום  לחברים . לכל החברים שמבקשים לתרגל מצבי דיבור  .אנחנו פתחים קבוצה לתרגול בחיפה  .כל המעונין ירשם כאן
פרטים על הקבוצה
18/04/2010 | 01:44
1
הי
רציתי לברר בקשר לקבוצה  
מה גילים ומה המחיר ועוד פרטים נוספים

תודה
חיפה
20/04/2010 | 00:07
האם אתה גר בחיפה והקריות  אנחנו נקבע את הגילאים  התשלום דמי חבר לאמבי
ישנם אנשים שפשוט לא תופסים את זה
15/04/2010 | 12:34
2
מצאתי מאמר מדהים של דר בוב קוויזל שהוא קלינאי תקשורת מגמגם.
במאמר הוא מציין שהוא דיבר בוועידה על גמגום,והוא קיבל מכתב מקלינאי תקשורת שמטפל בגמגום.
במכתב אומר לו הקלינאי שהוא שם לב שהוא מדבר שוטף חצי מהזמן ,ושהוא מהווה דוגמה לא טובה למגמגמים בקהל.
ושמוטל עליו לדבר 100 אחוז שוטף,ואם אתה מדבר בחצי מהזמן שוטף למה לא כל הזמן.
הוא מציין שהוא מוכן לעזור לו לדבר שוטף,כי כל המגמגמים יכולים לדבר 100 אחוז שוטף.

בוב מתייחס לעובדה שישנם הרבה קלינאי תקשורת שנותנים את ההרגשה למטופלים שלהם שהם פשוט עצלנים וכל אחד יכול לדבר שוטף.
ואע"פ שמטרתו המוצהרת של טיפול בגמגום היא לדבר שוטף,לא כולם יכולים להגיע אליו וזה לא כישלון .
בהערות מופיעה נקודה מעניינת:שאנשים שוטפים מסתכלים על גמגום בצורה חיצונית ושיטחית כאי שטף,
בעוד שהאי שטף זה רק הסממן של מה שקורה בפנים ,ומגמגם יכול להשמע שוטף והוא לא יהיה שוטף.
כי אם הדיבור שלו כולו מחושב וזהיר ופחדני,גם אם הוא נשמע שוטף ,זה ממש לא נקרא דיבור שוטף.
לעומת זאת דיבור שהוא חופשי יותר בלי פחדים והסוסים ,גם אם הוא נשמע מגומגם הוא יותר קרוב  לדיבור שוטף.
הנה הלינק:http://www.mnsu.edu/comdis/isad5/papers/quesal5.ht...
האמת מאחורי Speech Easy
14/04/2010 | 11:33
4
3
בוודאי שמעתם על המכשיר ששמים באוזן ושנועד לצמצם גמגום .
אופרה ווינפרי ריאיינה בשנת 2002 בחור מגמגם והוא סיפר שהמכשיר הציל את חייו ושהיום הוא סוף סוף שוטף.
בתוכנית גם הראו בדרמטיות את האימא מספרת על הקלינאית תקשורת "האכזרית" שהכריחה את המגמגם "המסכן",
לצלצל לאנשים ולהגיד אני מגמגם ואני מבקש סבלנות.
והאמא בכתה -ילד בן 12 צריך להגיד כאלה דברים.
פיטר רייציס ידידי ראיין את הבחור היום,והבחור סיפר שההשפעה של המכשיר חלפה מהר מאוד.
ואז הוא הלך והדרדר ,בבלוג שלו הוא מציין שהוא ניתק את כל הקשרים שלו  והתחיל לשתות,כי הוא רצה שוב פעם לדבר שוטף.
הוא גם מציין שבתוכנית הוציאו את הדברים מהקשרם והטיפול שהוא עבר בגיל 12 היה כנראה הטיפול הכי טוב שהוא עבר מעולם.
אז כמו תמיד השרלטנים חוגגים,פתרונות הפלא  מרפאים את הגמגום,המציאות מסתבר קצת שונה.
צריך לציין שהיום המכשיר משווק רק בתור השלמה לטיפול ,או לשימוש במצבים ספיצייפיים.
הנה לינק לתוכנית של פיטר:
http://media.podcastingmanager.com/102548-95439/Me...
ארי
14/04/2010 | 11:40
3
2
אתה מציין שהמכשיר מוצע היום לטיפול במצבים ספציפים.

האם אתה יודע להגיד באופן ספציפי - לאיזה מצבים ספציפים?

תשובה
14/04/2010 | 11:51
2
4
יש בערך 3 חברות בשוק.
לפחות חברה אחת ממליצה להשתמש במכשיר רק כשממש הדיבור חשוב ולנסות להשתמש במכשיר כמה שפחות,
כי ההשפעה יורדת ככל שמשתמשים יותר.
הבחור בתוכנית ציין שזה כמו סם אתה משתמש יותר ויותר כי ההשפעה יורדת עד שזה לא משפיע יותר,אבל אתה מכור ואתה לא יודע מה  לעשות.
בשעתו שווקו את זה כתרופת פלא לבעיית הגמגום  ,ואופרה ווינפרי והקולגות שלה לא חקרו את זה לעומק אלא הסתפקו בלגזור קופון.
נראה ששום דבר לא באמת משתנה לאורך ההסטוריה
14/04/2010 | 12:50
1
1
רק הופך ליותר הייטקיסטי
בספר שקראתי פעם(גמגום הבעיה של תאוריות רבות)יש סקירה של התאוריות והטפולים בגמגום לאורך ההסטוריה.
מסופר שם שפעם כשהרפואה לא היתה מתקדמת תמיד היה איזה רופא אליל שהסתובב בכפרים ומכר תרופות למחלות שונות והיתה לו גם תרופה לגמגום.כדורי צמר גפן ספוגים בתרופת קסם שיש לשים מתחת ללשון,ולהחליף מידי פעם כי התרופה נגמרת.
וראה איזה פלא.כשהמגמגם שם את כדור הצמר גפן מתחת ללשון,המסה הגדולה,האטה כמובן את הדיבור ושינתה אותו והגמגום נעלם.אחרי כמה שעות כשההשפעה פגה,ה"רופא" כבר היה רחוק מהכפר.
מיצאו את ההבדלים
גם אני, ברגע שקראתי את התשובה של ארי,
14/04/2010 | 14:04
1
חשבתי לעצמי על הדומה והשווה, כפי שכתבת שוקי "מיצאו את ההבדלים". רק שהסיפור שאני מכיר הוא על מטבע מתחת ללשון.

אז זה הענין כנראה, "פטנט" שגורם להסחת הדעת ולשיפור בדיבור, אבל אם הזמן - אויה לאותה צרה - הגמגום חוזר ואיתו הבעייה החדשה, נא להכיר - התמכרות.

אבל, אני שואל בכל זאת: אין שום סיפור ושום מקרה על מגמגמים שהמכשיר כן עוזר להם לאורך זמן?
תוסף תזונה שהשתמשתי בו
14/04/2010 | 08:00
2
3
את הטיפול שלי בגמגום התחלתי עם תוסף תזונה שנקרא B-REST
תכונות התוסף הצליחו  בעיקר לשפר את היכולת להוריד את הלחץ ממני בזמן הדיבור
גם הרואין זה טבעי-הוא מזוקק מצמח הפרג
14/04/2010 | 12:55
1
2
...
15/04/2010 | 18:20
2
נניח אבל לא דומה בכלל
תרופה חדשה עומדת להיכנס-פגקלון
14/04/2010 | 07:38
7
6
פגקלון נמצאת בשלבי אישור סופיים לפי מה שהבנתי
מישהו ניסה תרופות אחרות שכבר קיימות בשוק ?
טוענים שם כמו שגם אני חושב שגמגום הוא פיזיולוגי וקשור לתפקוד המוחי ולמוטוריקה
לעומתם איני חושב שזה רק מוחי אלא קשור לכל המסלול העצבי  שהמוח שולט בו בצד שמאל בגוף
ולהערכתי התרופה לא תהיה שונה מקודמיה
התרופה בטוח שונה מקודמותיה
14/04/2010 | 13:21
3
כי לראשונה בהסטוריה מפתחים תרופה לטפול בגמגום ולא לוקחים תרופה קימת בשוק שפותחה לטפול בדיכאון חרדה התקפים פסיכוטיים ocd... וממנסים לבדוק איך היא תשפיע על גמגום.
אני משתמש כבר שנים בסרוקסט .זה לא עוזר משמעותית אבל נותן יותר תחושת שליטה במצבי לחץ.
קצת מוקדם
14/04/2010 | 23:31
3
לאישור סופי. התרופה סיימה ניסוי שלב 2 (2B למען הדיוק) והתוצאות טרם פורסמו. השלב השלישי הוא האחרון והקובע וגם המקיף והיקר.
אם ימשיכו לשלב 3 תלוי בתוצאות ובהחלטת חברת טבע.
כך שזה ענין של יותר משנה ואולי כמה שנים, במקרה הטוב.

ההסטוריה מלמדת שהתרופות היעילות מגיעות בדור השני או השלישי
כך שמוקדם לטעת תקוות אבל יש מקום לאופטימיות....

התרופות האחרות (זיפרסקה ועוד כמה) הן תרופות למחלות אחרות
בעיקר זכיסופרנייה שבאקראי התגלה שהם עוזרות במידה זו או אחרת לחלק המגמגמים.
Pagaclon כפי ששוקי ציין היא התרופה הראשונה שפותחה לטיפול בגימגום.
ואוו..בכיף אני אנסה אותה
15/04/2010 | 14:20
4
2
ואני מוכנה לחכות עד שנה..=[
מעניין אם היא יעילה גם אחרי הפסקת השימוש
15/04/2010 | 18:18
3
5
בינתיים הייתי מנסה מה שהוכיח כבר את השפעתו -תוסף התזונה B REST
"במקרה" יש עליך איזה בקבוק למכור לי
15/04/2010 | 19:12
2
4
מה berest הזה?
"במקרה" לא
16/04/2010 | 12:16
1
4
תשאל את הרוקח שלך בבית המרקחת
אלה ויטמינים -תקרא בקישור וגם בגוגל
16/04/2010 | 12:31
83
http://www.vitaminglobal.co.il/brest-bc-complex-50...

..לשמירה על פעילות תקינה של מערכת העצבים
אי היציבות בגמגום
13/04/2010 | 13:09
3
3
מצאתי מאמר מצויין בנושא אי היציבות בגמגום של דר פיליפ שניידר (התרגום המילולי של הכותרת מסובך בישבילי)
http://www.mnsu.edu/comdis/isad7/papers/schneider7...
במאמר דר שניידר מסביר עד כמה כל מגמגם שונה ממגמגם אחר,ועד כמה כל תקופה בחייו  שונה מהתקופה הקודמת.
בדרכו היחודית אומר דר שניידר אנחנו לא רק  human beings  אנחנו human becomings.
המאמר גם מסביר בצורה מעולה את  הרבדים בגמגום.
מתי יתרגמו את כל המאמרים החשובים האלה לעברית,
13/04/2010 | 20:34
2
1
מתי? דרך אגב מצאתי גם מגמגמת יפנית.
עוד פעם.
13/04/2010 | 20:37
1
3
אנחנו על המפה
13/04/2010 | 21:02
2
משפחה וגמגום
11/04/2010 | 17:50
8
1
הי
אני סטודנטית לקלינאות תקשורת
מחפשת מאמרים אקדמאיים וגם סיפורים אישיים על השפעת גמגום של ילד (או חבר אחר במשפחה) על המשפחה (הורים אחים ומורחבת), על התמודדויות, על רגשות
איך הגמגום משפיע על המשפחה ואיך המשפחה משפיעה על הגמגום
זה מתוך נסיון לסקור ולהציע דרכים מיטביות לשילוב ומעורבות המשפחה בטיפול\

תודה, נורית
נעים מאד. שני דברים עלו בדעתי, בתשובה לשאלתך.
11/04/2010 | 22:09
1
הראשון, הוא חיפוש בפורומנו תחת "גמגום ומשפחה" וזה מה שיצא.

והשני, סרטו של חגי ארד "גם וגם". הנה קישור.

בהצלחה.
עוד לא פתחתי אבל רוצה כבר לומר תודה
12/04/2010 | 20:53
אני יכול לחפש לך לינקים באנגלית אם תרצי
12/04/2010 | 13:16
3
1
ברצינות? תודה רבה. יעזור מאוד
12/04/2010 | 20:54
1
מצאתי באתר של friends
13/04/2010 | 13:22
התיחסות של הורים לגמגום של הילד שלהם:
http://www.friendswhostutter.org/parents.asp
וכללית תחפשי באתר שלהם אולי תמצאי עוד דברים מעניינים.
http://www.friendswhostutter.or
לא מצאתי לינקים
13/04/2010 | 11:03
1
אבל אם תרצי יש כמה תוכניות אודיו של הורים לילדים מגמגמים .
גם כאן יש, עד כמה שהאנגלית שלי מבינה מה קורה.
13/04/2010 | 15:13
NSA

תדפדפי בין הקישורים, יש מגמגמים שמספרים על עצמם ויש הורים שמספרים על הילדים שלהם.
נורית שלום
23/04/2010 | 01:51
בס"ד
נורית שלום
אשמח לספר לך את סיפורי באופן אישי על שינוי שפת דיבור בבית בעקבות ילודה של ילד מגמגמם....
אז אם את מעוניינת תצרי איתי קשר...
יונתן
תעשו מה שעשיתי אני
11/04/2010 | 01:11
1
1
קפצתי לבריכה.

הייתי מגמגם וחסר ביטחון מילדות.

מעולם לא טופלתי.

בשנות העשרים לחיי נכנסתי לעיסוק שהזקיק אותי לדבר הרבה ואף להרצות בפני רבים, לא מעט.

לקחתי כמה טיפולים פסיכולוגיים, קלינאיות תקשורת ו... קיבלתי החלטה, אני עושה את זה.

כיום בשנות השלושים לחיי, אמנם יש לי גמגום קל בשיחות בינאישיות, אך... אני מסוגל להרצות ומרצה בפועל בפני קהלים של... עשרות ומאות אנשים.

בהצלחה לכל חבריי.
הסיפור שלך מעניין אבל
11/04/2010 | 01:36
2
כמו בהרבה סיפורים דומים,חסר בו פרטים.
מאיזה גמגום הגעת,מה פחדת לעשות,איך התקדמת בביטחון העצמי שלך.
איזה שלבים עברת,איך בכל שלב היה הגמגום שלךץ
מסיפור כללי כזה קשה ללמוד הרבה.
ליעקב - בהמשך למייל של הבנת גמגום
09/04/2010 | 00:42
14
3
החלטתי לפתוח הודעה חדשה על מנת שהכיתוב לא יירד יותר מדי למטה .
אז ככה - אני יציג את עצמי (למרות שזה לא כל כך נראה לי ואני מרגיש כמו באלכוהוליסטים אנונימיים) .
אני מצטער , זה הולך להיות מעט ארוך . מציע בבקשה מחברי הפורום לקרוא ולהגיב במידה ויש מה לומר על סיפורי .

אני בן 24 . כבר מגיל 6-7 הרגשתי מעט קושי לדבר ומאוד התביישתי לדבר מול אנשים - הרי ידוע שכשאתה ילד , אתה מפחד שאנשים ישימו לב שאתה פתאום נתקע במילה ואז יתחילו לצחוק . התופעה מתרחשת גם כיום כשאנחנו בוגרים .
התופעה לא ברורה לי מדוע זה קרה דווקא לי . אני חושב שנבהלתי מאוד ממשהו בעבר , אבל לא זכור לי . כשהתבגרתי שאלתי את ההורים , האם ידוע להם מאיזושהי בהלה שגרמה לי להיבהל . החל מאותה תקופה , התחלץי ללכת לקלינאי תקשורת שבמקרה היה שכן רחוק שלי . הרי ברור שעדיף לטפל בגמגום כשאתה ילד וזה יותר קל מכיוון שיש לך מעט לחץ על הראש , פחות לימודים , אין עבודה , אין דאגות , אתה חי עם ההורים .
הפגישה עם קלינאי התקשורת לא עזר . לאחר מכן , לאחר 3-4 שנים הגמגום התחזק . באותה תקופה היה רב מאוד גדול אצלי בעיר (אני לא אציין היכן אני גר למקרה פרטי ושלא יזהו אותי במידה ומישהו גולש בפורום). הלכתי אליו והוא נתן לי ברכה , נתן קמע וסרט אדום לקשירה על היד . אבל הגמגום לא פסק (אני מגדיר את הגמגום שלי כבינוני) .באותה תקופה שנאתי את עצמי , חלתי לדבר עם אלוהים למה זה קרה דווקא לי ואמרתי לעצמי שאני שונא את אלוהים על מה שהוא עשה לי . בגיל 17 כשאתה עומד מול מצבי חרדה , בחינות בגרות , לחץ לימודים - הגמגום חרף . הלכתי למקצוען שלטענתו מטפל בגמגום בתהליכי איפנוזה (היפנוט) . הלכתי לכמה מפגשים איתו . הוא נתן לי קלטת הבייתה , וכשיעורי בית , הייתי צריך להאזין לקלטת (הקלטת מכילה מנגינות שקטות ומרגיעות) . החלטתי להפסיק את הטיפול באמצע מכיוון שבפגישות הרגשתי חולשה והייתי בטוח שאותו מקצוען פשוט גוזל את הכוח שלי כדי להעצים את הכוח שלו . שילמתי הרבה כספים בטיפולי הגמגום אך לשווא .
סיימתי לימודי הנדסאי ובגיל 20 התגייסתי לצבא .
איזה קשה היה בטירונות - לא מאחל דבר כזה לאוייבים שלי .
כשאתה צריך להגיד "כן המפקד / לא המפקדת" מול פלוגה שלמה ומחצית האנשים צוחקים להם בצד . כשאתה רוצה להגיד / לשאול משהו את המפקד ואתה פוחד לשאול שלא ייצחקו עליך .
אני חושב שאני צריך לכתוב ספר על החיים שלי ועל התקופה שעברתי עד עכשיו .
בפלוגה היו לי גם חברים שלא התייחסו לגמגום כלל ופשוט הפכנו לחברים , אפילו אחים , טובים מאוד .
אני מציין כי לא שיתפתי בהרגשות שלי אף אחד . תמיד הגעתי הבייתה וסיפרתי למשפחה - איזה כיף בצבא . אני סוף סוף עצמאי , אני רו כבר לחזור לשם . לא היו לי חברים בשכונה וגם היום אין לי חברים בשכונה , אני לא יוצא מהבית . יש לי חברים ממקום העבודה ומהצבא עד היום . אני יפרט בהמשך .
לאחר הטירונות , התגייסתי לחיל האוויר . עשיתי קורס , שם פגשתי חברים שלי שהיו איתה יחד בפלוגה והקשר בינינו התעצם עוד יותר , עד עצם היום הזה שאני כבר בשיחרור מהצבא .
שירתתי בבסיס כטכנאי קשר מטוסים . היה לי שירות מוצלח מאוד . התחלתי להכיר אנשים חדשים , היו לי מלא חברים בצבא , והיו כמו תמיד טפילים שנטפלים לגמגום ועושים צחוק מול כולם בחברה . אתה בטח מכיר את התחושה הזאת . אני אפילו לא רוצה לציין .
השתחררתי מהצבא וכיום אני עובד כיועץ פרוייקטים בחיל האוויר . יש לי משרד משלי במשרד הביטחון ויושבים איתי במשרד אחלה חברה . פגשתי שם את הבוס שלי שלקח אותי פעם אחת לשיחה אישית . הוא דיבר איתי שאני צריך להתקדם בחיים ולהתחיל ללמוד מהנדס והכי חשוב בשבילו שאני יטפל בגמגום שלי . חשבתי לעצמי ואמרתי לו שאני חושב שהוא העסיק אותי רק מתוך רחמים עליי ועל הגמגום שלי . הוא עודד אותי מאוד , עד היום זה קורה .ואמר שיש לי פוטנציאל גבוה ולכן הוא העסיק אותי , הוא אמר לי שהוא מוציא כסף מכיסו על מנת לשלם לכל העובדים שלו והוא לא היה מעסיק אותי כלל אם לא הייתי מתאים לעבודה . אני כבר עובד שנתיים . הוא הכריח אותי שעל מנת להתקדם בעבודה , על מנת לקיים דיונים יומיומיים בעינייני עבודה ולשמור על יחסי אנוש מצויינים , אני צריך לטפל בגמגום . הוא חיפש בשבילי מרפאות ויצר קשר עם בית החולים תל השומר ללא ידיעתי כלל . כאשר הוא סיפר לי , כעסתי עליו מאוד ווא הכריח אותי ללכת לטיפול ושזה לטובתי . הוא טען שיש לו חבר שגם גימגם והטיפול שם עזר לו . נרשמתי לטיפול קבוצתי בתל השומר . הקבוצה הייתה עם 3 מגמגמים , קלינאית תקשורת והצטרפו עוד 2 סטודנטיות שלומדות את המקצוע . זה היה האירונייה של החיים שלי - אני מדגיש את זה כי לא ראיתי דבר כזה בחיי . אז ככה - אני עכשיו יפרט מה קרה שם בפגישה . כל אחד דיבר בתורו עד שהיגיע התור שלי . התחלתי לדבר . באמצע המשפט נתקעתי ועל מנת להיחלץ מהגמגום היו לי כמה עיוותי פנים . למגמגמים שביננו , מכירים את זה ואני בטוח . אותו אחד בקבוצה , שמגמגם בדיוק כמוני התחיל לצחוק באמצע הדיבור שלי עם קלינאית התקשורת . זה הוריד לי ממש את הביטחון העצמי עוד יותר ממה שהוא היה כבר ירוד . קלינאית התקשורת בעצמה נדהמה מהתופעה שמגמגם אחד צוחק על הדיבור של מגמגם אחר .
הטיפולים נמשכו וביקשתי ממנה שאני רוצה שהטיפול שלי יהיה פרטני והיא אמרה שאני ישקול זאת שוב מכיוון שהיא מעדיפה אותי בקבוצה וככה שאני ירגיש יותר ביטחון עצמי . הטיפול הסתיים כעבור חצי שנה בערך של מפגשים , הכסף זרם לו אך לשווא . הגמגום מעט השתפר אבל הוא לא פסק ועם הזמן הוא החריף למצב שהיה . איבדתי כבר כל תקווה ואמרתי לעצמי שאני צריך להתרגל לזה - אני נכה לכל החיים . אני ממשיך לעבוד , אני מדבר עם אנשים , אני מקיים דיונים וזהו . מי שרוצה שיבין אותי , מי שלא מבין , אני חוזר על עצמי שוב .
אצלי במשרד קרתה תופעה מוזרה . אחד מהאנשים שעובדים איתי דיבר עם משהו אחר על חג הפסח וזה יתגלגל למשה ושהוא היה מגמגם ואיך הוא הצליח להעביר את המסר ואת התורה לעם היהודי . בקיצור כל השיחה על משה ועל גמגומו התנהלה במשרד כשאני הייתי נוכח שם . כולם מכירים שאני מגמגם ושזה לא נוח כל כך לדבר על גמגום מולי . הרגשתי באותו זמן שנמלים מטיילים בכל גופי והרגשתי מן צמרמורת . הרי גם אני מגמגם והשיחה הזו הלכה והתפתחה עד שהצד השני אמר שהוא רוצה להפסיק את השיחה הזו . כנראה הוא נכנס לסיטואצייה שלי בתור מגמגם והבחין שקשה לאדם מגמגם לשמוע סיפורים על אנשים  מגמגמים אחרים .

כיום אני חוקר אודות הגמגום , איך זה נגרם ואני רוצה לההירשם לטיפול בגמגום בהדסה בירושליים . אומרים שעכשיו פיתחו איזו שהיא תוכנה וקראתי על כך מאמר . אני לא יודע אם זה יעזור . אבל אני ינסה עוד פעם .
אני לא מאבד תקווה ואני מקווה שיגיע יום שאני ידבר שוטף .
כיום אני עובד ולומד לימודי המשך .

האם אתה תמליץ לי על זה ?
ואשמח אם תספר מעט אודותיך ומה אתה עוסק . הבנתי שאתה מנהל פורום באתר .
האם אתה קלינאי תקשורת ? ובאיזה זווית אתה רואה את הסיפור שסיפרתי ?

תודה רבה על הפורום הזה .
עד עכשיו אני רק דפדפתי ולפעמים גם הגבתי .
שלום שי
09/04/2010 | 01:28
6
3
קראתי בעניין רב את הסיפור, אני מזדהה איתו, מאוד אהבתי...
אני מגדיר את עצמי לדעתי כמגמגם קל, אבל קרו לי גם מצבים של אי נעימות
וזה עד היום גם, אני בן 23. נראה לי שאתה מתקדם בחיים די יפה מבחינת עבודה ולימודים, שים לב איך התקדמת למרות כל הגמגום, זה לא משהוא שבאמת הפריע לנו לעשות צעדים בחיים, עובדה צבא עברת, עבודה יש, קידום יש, לימודי המשך שיהיה בהצלחה

אני מנסה להשלים עם עצמי ופשוט לחיות עם זה,
אין לי הרבה הבנה לגבי טיפול בגמגום, עברתי טיפול אצל קלינאית שלא ממש עזר, ומאז אני כבר לא מנסה לטפל כי זה לא "באמת" ניתן לטיפול
בתקווה שבאיזה שהוא גיל מאוחר יותר זה יחלוף לי וגם לכולם פה...

בהצלחה
רק אמונה ורצון
09/04/2010 | 10:42
5
2
דינטר גם אני חשבתי לתת לעניינים לקרות מעצמם ובאיזו שלב נמאס לי להיות מגמגם כמה שאפשר לחיות גם איתו

קלינאיות תקשורת שהייתי אצלן לא הועילו אבל זה לא הביא לי להרפות -אימון ספורט יומי , נשימות נכונות ואימון הצד הימני במוח הם אלה שמרפאים גמגום

האמן לי שניתן לצאת מזה
תסביר לי בבקשה
10/04/2010 | 09:17
4
1
אמרת "ואימון הצד הימני במוח הם אלה שמרפאים גמגום".
איך מאמנים את הצד הימני?
אם תוכל לפרט יותר אני אשמח לנסות
....
10/04/2010 | 19:56
3
1
הכוונה ראשונית להתמודדות הבאתי כאן :אימון כושר ,נשימות עמוקות וקבועות , לבטא את מה שאתה מרגיש במילים -להיות עצמך , לתת לעצמך חופש מהמחשבה שאתה מגמגם

הזכרתי שהדרך שלי היא לתת לגוף לרפא את עצמו כי אני מאמין ביכולת שלנו לרפא את עצמנו


אני בימים אלה עובד על תוכנית אימון שמשלבת גם פורמולות צמחים שפיתחתי בעצמי לצורך יעילות הריפוי
זוהי תוכנית אימונים מקצועית ביותר בת שלוש שנים ואיני יכול לפרט עליה באינטרנט

אם תרצה להשתתף בה אני מתכוון לפתוח אותה לקראת אוגוסט
עומר
10/04/2010 | 22:35
2
1
שלחתי לך מסר לפני כשבוע ואני עדיין מצפה לתגובתך.
המסר לא הגיע אליי
10/04/2010 | 23:52
1
לא קיבלתי אותו
שלחתי אותו כרגע שוב, ואם לא יגיע, אבקשך לפנות
11/04/2010 | 08:46
1
אלי ביוזמתך דרך תיבת המסרים. תודה.
אז ככה. קודם כל תודה ששיתפת אותנו בסיפורך.
09/04/2010 | 08:44
1
מעניין מה היה קורה אם הייתי מבקש ממך לספר הרבה...

בקשר אלי: אני לא קלינאי תקשורת, בכלל לא. נראה לך שהחברה פה היו נותנים לי רגע אחד של חסד בתור קלינאי תקשורת? את סיפורך אני רואה מהזווית של אדם שנשוי למגמגמת, ונושא הגמגום מעניין אותי מאד.

כפי שכתב דינטר לפני, יש הרבה אופטימיות ונקודות של הצלחה בסיפור שלך. מגמגמים, למרות כל הקשיים, מצליחים בכל התחומים כמו כולם (ומי שלא מצליח, יש לו כנראה בעיות נוספות, ולפעמים הוא תולה את כל כשלונותיו בגמגום ונשאר תקוע שם).

עצם העובדה שאתה לא מתייאש ומחפש כל הזמן דרכים חדשות וטיפולים, היא בעצמה, לדעתי, חלק מהדרך שלך להתמודד. ובקשר לטיפולים ספציפים: רק מי שעבר טיפול בעצמו יוכל, אם ירצה, להמליץ לך על טיפול זה או אחר.
קודם כל הכבוד
09/04/2010 | 10:30
1
1
ושנית אני לא בטוח עד כמה בהדסה יביאו אותך לדיבור שוטף מאחר וזה לא עניין טכני וכפי שהזכרתי קודם עלייך להפעיל יותר את הצד הימני במוח
הגמגום נגרם בד"כ מבעיה מוטורית וכדאי שתקרא את המחקר שצירפתי קודם

פעילות בצד הימני של המוח הוא זה אשר יוציא אותך מהגמגום . דרך אימון של תוכנה אתה ממשיך להישאר בצד השמאלי של המוח ולא עובר תהליך ריפוי לדיבור שוטף
אבל אם אתה מאמין בזה אז תלך -
שוב פעם
09/04/2010 | 12:58
7
גמגום זה תופעה מורכבת,זה מכיל גם וגם.
ישנם אנשים שהדסה תעזור להם מאוד וישנם שהיא תעזור להם פחות.
אתה לוקח את הגימגום יותר מידיי קשה
09/04/2010 | 11:58
3
3
אציין שהתרגשתי לקרוא מה שכתבת,
אתה מאוד רגיש במה שקשור לגימגום, זה מאוד כואב לך,
אתה פחות עצמך ויותר בשביל אחרים,
הבוס אמר לי ככה, הבוס ריחם עליי, המגמגם הזה צחק עליי, החיילים בטירונות צחקו עליי, אלוהים אשם,...

טוב שאתה מוציא הכל החוצה וזה חובה להוציא את כל הדברים שכתבת החוצה בלי זה אי אפשר להתקדם,
אחריי שתוציא את כל המירמור שלך על העולם החוצה, תתמקד יותר בהווית החיים שלך ולא בגמגום, תרפה קצת,
אני חושב שאתה תופס את הגימגום שלך כחולשה, רב בניי האדם מפחדים להראות חולשה, האם אתה מפחד להראות חולשה ?
לחברי הפורום - בקשר לתגובות
09/04/2010 | 19:02
2
3
יעקוב - התגובה שלך הטרידה אותי יותר מדי אתה רואה בנקודת מבט שאני יתחתן עם מגמגמת? לא מספיק שאני מגמגם? לא מגיע לי קצת צד אחר של החיים? מאוד הפליא אותי הדברים שאמרת .
ציפיתי שתספר יותר - מי אתה ?
האם גם אתה מגמגם או גמגמת אי פעם?
מעניין אותי מאוד - מדוע בחרת לנהל פורום זה .
כתבת שהייתי צריך לספר יותר הרבה - כתבת את זה באירונייה? במידה ויש לך שאלות אליי - אתה יכול לשאול בפורום זה .
אני גולש קבוע .
עד עכשיו איני הזדהיתי פה , אלא קראתי רק תגובות והודעות של חברי הפורום והזדהיתי עם זה מאוד .

לגבי שאר התגובות - תודה רבה לכם על ההתייחסות - שכל אחד ואחת מכם ייזכו למצוות ושימשיכו בעזרת השם לדבר לפחות במעט גמגום שיישמע דיבור שוטף .

שרוני1 - התגובה שלך בדיוק מתייחסת אליי מאוד . אני מאוד רגיש לגמגום ועל מה שחושבים עליו אנשים אחרים ששומעים אותי מגמגם . אני יותר בשביל אחרים . זה באמת נכון ואני פחות חושב על עצמי . אני והגמגום שלי -
אני מגדיר את זה ככה .
אנחנו שני אוייבים , המנצח זה הגמגום , אבל אני לא נותן לו להשתלט על החיים .

בברכת שבת שלום לכולם .
שי, כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
10/04/2010 | 20:55
1
2
אני לא מגמגם. התחתנתי עם אשה נפלאה שהיא גם מגמגמת. הנושא הזה מעסיק אותי, והתנדבתי לנהל את הפורום. לרגע לא חשבתי להציע לך להתחתן עם מגמגמת...אתה ורק אתה תבחר את הבחורה שמתאימה לך. אנחנו רק נשמח ונרקוד...

נולדו לנו שישה ילדים, שלושה מהם כבר התחתנו. אנחנו גרים בירושלים ואני מורה במקצועי.

ההערה לגבי אורך הודעתך הייתה ברוח שובבה, כיוון שביקשתי בקצרה ואתה כתבת באריכות (וזה היה מצויין).

אני מקווה מאד שההסברים הרגיעו כי התפקיד שלי כאן זה ממש לא לכתוב הודעות שמטרידות את מנוחת הגולשים.
אני מצדיע לך על התגובה
11/04/2010 | 00:15
5
אני הייתי מגיב אחרת.
תראו איזה עולם
09/04/2010 | 00:32
2
1
שלשום היה צריך להיות לי ראיון עבודה לתפקיד בכיר,
ובבוקר קמתי עם תחושה מאוד קשה.
תחושת פחד וחרדה משתקת.
עברו לי בראש תסריטים שונים על הראיון ועל הגמגום שלי.
הרגשתי שאני לא יכול ללכת לראיון.
התקשרתי לאשתי שתתקשר ותודיע שאני חולה, ולא יכול להגיע.
ושוב פספסתי הזדמנות לעבודה טובה.
אני יודע שזה קשור לגמגום שלי.
ואני כל פעם מקווה שאתגבר על זה.
הפעם לא הצלחתי.

זהו רק רציתי לשתף אתכם.
תודה על ההקשבה
אתה פראייר ...
09/04/2010 | 00:50
1
אף אחד לא היה אוכל אותך אם בראיון עבודה היית מגמגם .
מה זה משנה אם לא הלכת לראיון כי פחדת , או שכן היית הולך לראיון ולא היו מקבלים אותך .
פשוט הורדת לך את הסיכוי וההסתברות שכן יכולת להתקבל .

חבל .

בפעם הבא , אל  תפחד מהגמגום . תראה שאתה בחור עם ראש על הכתפיים .
אז אם יחליטו שאתה לא מתאים , לא ייקחו אותך ותוכל תמיד למצוא עבודה חדשה .

יודע כמה דברים פספסתי בחיים כי פחדתי לדבר?
זה קורה לי עד עכשיו .

אני מדבר איתך באותו ראש כי גם אני אדם מגמגם .
זה לא קשור לגימגום שלך
09/04/2010 | 13:05
2
פינת הצילום שלי
08/04/2010 | 07:40
9
מידי פעם אני אעלה עבודות שצילמתי
אתם מוזמנים לשאול שאלות בקשר לצילום, תאורה, אביזרים, פוטושופ, מצלמות וכו'...
אשמח לענות ולהרחיב ולתת כמה שיותר רקע בנושא למשתמש הבסיסי כדי לקבל תמונה טובה יותר

אז הנה תמונה בינתיים
תמונה מדהימה. אחי איזה כישרון...
08/04/2010 | 11:46
ואללה, אני בור ועם הארץ פוחצ'בסקי בענייני
08/04/2010 | 21:20
3
צילום, ואני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל לשאול...

בכל זאת: עם איזו מצלמה אתה מוציא כאלו תמונות יפהפיות?
עם nikon D70 שהיא כבר מתחילה להתיישן
09/04/2010 | 01:05
2
אבל הטכניקה כדי להגיע לתוצאה כזאת של טווח צבעים, נקרא HDR, הכוונה high dynamic range, בגלל שהמצלמה לא מסוגלת להפיק את כל הטווח דינאמי בתמונה אחת
לכן פותח HDR, כאשר היום ברוב המצלמות אפילו ה P&S הפשוטות, יש אפשרות שנקראת bkt הכוונה Brackting ,שבה אתה מצלם אותה תמונה ב 3 חשיפות שונות
normal, under, over, זאת בכדי להפיק את כל הטווח הדינאמי, ואז חיבור של החשיפות בתוכנת HDR מביאה תמונה באמת איכותית, הנה דוגמא שהכנתי:
שים לב שפעם השמיים בחשיפה נכונה, פעם הבניין, ופעם כל האיזורים החשוכים:



בא נראה אם אני מבין נכון.
09/04/2010 | 08:24
1
לא מדובר כאן בכלל על מצלמות דיגיטליות אלא על משהו יותר מקצועי.

פעם הייתה לי מצלמת רפלקס (אבל גם אז לא היה לי מושג איך עובדים איתה).זה הכיוון?

ומה זה מצלמת P&S פשוטה?
לא לא, אני מדבר על מצלמות דיגיטליות
09/04/2010 | 09:37
P&S הכוונה point and shoot, לעומת רפלקס שהיא למתקדמים יותר ויש לה יותר שליטה ופיצ'רים:   http://tinyurl.com/y86j73b

נושא ה HDR בהתחלה זה כמו לקפוץ למדורה, את ה HDR אפשר לעשות ברוב המצלמות שיש להם שליטה ידנית על התריס וצמצם, (גורמים לשינוי אור בתמונה), אני בטוח שאם היית יודע איך תריס וצמצם עובדים במצלמה ומה כל אחד עושה, הידע שלך במצלמה הרפלקסית שלך היום היה קופץ לשמיים ישר, מכוון שזה הבסיס לצילום. אז אני ממליץ לקרוא ובאמת לשחק עם זה קצת:
http://tinyurl.com/y8tnddw

ללמוד ולשאול שאלות אף פעם לא מזיק :)


הסרט "הכל בסדר"
10/04/2010 | 07:28
סרט קולנוע החדש ענת קם
15/04/2010 | 00:13
מדריך צילום תותח! מגמגם בסרטים שלו!!!
24/04/2010 | 00:43
יש חברה עולמית בשם Lastolite שמוכרת מוצרים לסטודיו תאורה פלאשים סטרובים מרככים פילטרים וכל מיני אביזרים לסטודיו וצילום
במסגרת האתר שלהם יש להם שם video demos עם בחור תותח בשם mark שהופתעתי לגלות שהוא מגמגם...

מה שיפה זה שאפילו עם הגמגום שלו הוא הגיע לתפקיד כזה של חברה באמת עם כבוד ולדבר מבלי לפחד לגמגם
תראו את הסרטון הזה!
http://www.lastoliteschoolofphotography.com/using-...
יש בצד שם עוד מלא סרטונים שהוא מעביר שכמעט בכל אחד אפשר לראות את הגמגום שלו

מה אתם אומרים?

עוד תמונה שצולם במהלך טיול בצפת
24/04/2010 | 00:45
גמגום- גם גם סרטו של חגי ארד.
08/04/2010 | 00:14
1
משפחה מרובת מגמגמים יוצאת לחקור את תופעת הגמגום סיפורו של במאי הסרט, חגי ארד, הסובל מילדותו מגמגום, כשגם אביו ו-3 מתוך ארבעת אחיו מגמגמים. איתם הוא יוצא לחקור את התופעה, ומזרזם, כמי שמעולם לא דיברו על הבעיה, להתמודד עם מצוקתם.  
כתובות אינטרנט מצורפות:
להבין גמגום
07/04/2010 | 11:59
5
4
שמעתי עוד שנינה מדר בוב קוויזל שסיפרתי עליו בפורום בעבר.
לדעתו לצפות מאדם שוטף להבין את חווית הגמגום  גמגום זה כמו לצפות מגבר להבין מה זה חווית ההריון.
בשעתו אמר לי דר עופר אמיר -אני מודע לזה שבתור לא מגמגם קשה לי לתפוס מה אתה עובר כשאתה מגמגם.
מה דעתכם?
אם מותר לי...
07/04/2010 | 19:16
3
2
להבין - אין סיכוי.

אבל לנסות להכיל, לשקף, לתמוך, לנסות לעשות כל מה שאתה יכול בתור אדם שדיבורו שוטף כדי להקשיב למצוקות של מגמגמים - זה כן.
להגיד- להבין אין סיכוי
07/04/2010 | 20:34
1
מראה על הבנה עמוקה,אני יותר מפחד מכל אלו שממש "מבינים".
וחוץ מזה שאני מניח שאשתך ואתה די משלימים ישות אחת,אז יש לך סיכוי לא רע להבין את החוויה.
צודק
09/04/2010 | 00:20
1
ראשית כל

מי שמטפל יכול אולי להבין את ההתנהגות המיסתורית של מגמגם ולהקשיב ולתמוך אבל להרגיע את המצב אינו נוגע בשורש הבעייה

אני יכול להגיד שגמגום היא בעיה מוטורית ולא התנהגותית  ואת זה יכולתי להרגיש בתור מגמגם

שימו לב מדובר בתסמונת שכשמשתחררים ממנה כל הלחץ הזה שמרגישים בראש בזמן הדיבור עובר לרגל שמאל  

מי מהפורום שמבין איך כל צד במוח משפיע על הדיבור כדאי שיגיב....

רגל שמאל מתפקדת בעזרת הצד הימני במוח....

מצאתי משהו
09/04/2010 | 00:35
1
כדאי שתקראו את המאמר...כמה שימוש אתם עושים במוח הימני וכמה בשמאלי
http://cafe.themarker.com/view.php?t=161584
הדבר בעיניי לא נכון
08/04/2010 | 20:25
1
אני בתור מגמגם קשה , עובד .
אנשים מבינים עאותי היטב .
לפעמים אפילו משלימים לי משפטים - שזה בעיניי דבר מעצבן ויש כאלה שמחכים עד שאני ישלים את המשפט .
אני לא רואה שבתור אדם מגמגם קשה לאדם שוטף להבין את דבריי . ממש לא .
ובמידה וקשה לו להבין אני חוזר עוד פעם עד שיבין .

אני מציין שהעבודה שלי דורשת יחסי אנוש רבים .
ערב טוב פניה לכל החברים.
06/04/2010 | 21:13
4
נדמה לי שכבר הציעו את זה לפני, אבל אולי הגיע הזמן לנסות שוב.

חוץ מהנושאים המשותפים, לכל אחד מאיתנו יש גם תחומים שמעניינים אותו באופן אישי.

אני מבקש שתחשבו על תחום, כל שהוא וללא כל הגבלת נושא (אך בכפוף לכללים שהנהגנו לעצמנו), שמעניין וכיף לכם לקחת קצת אחריות עליו כאן בפורומנו. אם תרצו, זו יכולה להיות פינה קבועה. על הקביעות תחליטו בעצמכם. פעם ב... אבל לקחת אחריות ולהתמיד.

רעיונות? יש כחול אשר על שפת הים. מוסיקה, ספורט, קולנוע, פרשת השבוע. ספרות, טיולים, נגרות, אינסטלציה. אינדיאנים. אני לא רוצה ולא מעוניין להגביל את התחום. מה שחשוב כאן, שכל מי שפותח פינה כזו יקח בחשבון שהוא לא יכול להתפטר, ואם זה יהיה ממש טוב יבקשו ממנו גם עוד.

אז הנה זרקתי כפפה למרכז הזירה.
אני בעד !
07/04/2010 | 20:47
1
תחליטו על נושא שיהיה פינה שבועית
אני בעד צילום D:
קיבלת דינטר, אתה אחראי על פינת
07/04/2010 | 22:23
הצילום. יישר כח על הנחשוניות. צא לדרך ושיהיה בהצלחה.
הייתי רוצה לקחת יוזמה
08/04/2010 | 20:30
1
על עולם הטלנובלות .
אבל לא הבנתי מה צריך בדיוק לעשות .
שלום שי. מאד נחמד מצדך להציע את עצמך.
08/04/2010 | 21:03
רק לפני זה, מכיוון שלא כל כך מכירים אותך כאן, לפחות אני, אולי אתה מוכן לספר מעט על עצמך?
הצלחות גדולות לא מוחקות את הפחד הגדול שנשאר
04/04/2010 | 11:54
7
7
שלום חבריי לפורום,
זמן רב לא נכנסתי לכאן והגיע העת לחדש פעילות.

עברתי הרבה דברים נפלאים בחיי בנושא הגמגום.
מנער שעד גיל 19 נמנע מלבצע דברים שיש בהם יתר דיבור הצלחתי להגיע רחוק מאוד....

התאהבתי (חיזרתי אחר אשתי, שהייתה היחידה שהכרתי וכל שיחות האהבה שנדרשות נעשו בערגה).
התחתנתי (ואפילו הצלחתי לומר את משפטי טקס החופה בצורה מצוינת עם עזרה של כדור ובן אחד).
הקמתי משפחה עם שתי ילדות יפות (למרות שבשנתיים האחרונות הקשר הזוגי התפרק ומתפרק ולהערכתי יסתיים).

במקביל,
למדתי באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון (עם כל הקשיים של לשאול שאלות ולהשתתף בכיתה, להתחבר עם חברים ללימוד)

כשהשתחררתי מהצבא הלכתי לחלק דואר כי חשבתי שזה התחום שהכי פחות אצטרך לדבר בו.
נתקעתי שם 10 שנים.
אבל פרחתי במילואים. הייתי לקצין שלישות של גדוד חילוץ והצלה מובחר, המבצע גם תעסוקות מבצעיות.
התפקיד הכריח אותי לשוחח עם מפקדי הגדוד, מפקדי פלוגות, ושאר מאות החיילים בגדוד, וההתנסות הזאת הייתה מוצלחת כי כיום אני דיי מעולה בשיחה שוטפת בינאישית בטלפון ופנים מול פנים.

הובלתי את הגדוד להצלחות כבירות ברמות השונות וכל זה כלל צורך לבצע שיחות טלפון רבות ביותר מול חיילים ומפקדים, להעביר תדרוכים....... ואת כל זאת עשיתי עם הגמגום.

על תפקודי במילואים קיבלתי את אות מצטיין הרמטכ"ל.
זה היה רגע גדול בחיי ולדעתי קיבלתי אותו על ההתמודדות הראויה עם קשיי הגמגום והעלאת הגדוד לגדוד המוצלח ביותר מבחינת התייצבות, מוטיבציה ומקצועיות בפיקוד העורף.

כשהציעו לעובדים בחברה ללכת לקורס מנהלים של החברה. הלכתי למיונים של מרכז הערכה שכלל מבחנים, דינמיקה קבוצתית, שיחה עם פסיכולוגית. למרות החששות דהרתי פנימה. אבל זה לא היה ללא חשש וללא אותו פחד מרגיז. לקחתי רגיעון והיו מחשבות וחששות קשות לפני. מתוך 780 מועמדים קיבלתי את הציון הכי גבוה במבחני ההערכה החיצוניים.
השתתפתי בקורס המנהלים, קיבלתי מצטיין קורס המנהלים, וכיום מתפקיד הדוור הועברתי לתפקיד כלכלן דואר ישראל.
(זה לא היה פשוט. למרות שהייתי מצטיין קורס מנהלים ומצטיין הרמטכ"ל עדיין מנהלים חשוכים בראיון שביצעו לי לפני תפקיד אמרו שמגמגם לא מתאים לתפקיד........ וכשאמרו לי את זה.... נלחמתי כמו נמר להוכיח להם שאחרת....... למרות זאת עדיין הפחד משחק תפקיד מכריע בכל צורך לדבר בפני ממונה או קהל הגדול מ-5 אנשים).

לפני מספר חודשים ניהלתי תעסוקה מבצעית והצלחתי להביא לחיסכון בימי מילואים תוך עמידה בכל המשימות לעומת גדודים קודמים. עקב כך התבקשתי להעביר הרצאה על ידי הפיקוד. חשבתי שיהיו בעולם לא יותר מ-30 שלישים שאמורים לעבור תעסוקה והגעתי לשם, והיו שם לא פחות מ-150 קצינים. אתה מרגיש שהפחד משתק אותך, הרגליים כבדות....
איכשהו נכנסתי לתפקיד המרצה כי אי אפשר היה לבטל את זה למרות שניסיתי.

העברתי את המצגת שהכנתי. בתחילה דיברתי על הגמגום ושיתפתי את הקהל בו.
ומשם זרמתי אל תוך המצגת.
זכיתי למחיאות כפיים סוערות בסוף ההרצאה. אני יודע שחלקן היה על התוכן וחלקן היה על האומץ.

למרות כל אלה.........
עדיין לפני כל פגישה/דיון ככלכלן שאני אמור להציג בו דברים
עדיין החששות הגדולים עולים,
הפחד מתעצם.....
הגמגום מרים ראשו.......
אני לא מבין למה עם כל כך הרבה הצלחות אני עדיין שם "זין".............

מישהו יכול להסביר את זה ........
תודה על ההקשבה.
וואוו. הרשה לי להצדיע לך -
04/04/2010 | 12:21
7
קראתי מה שכתבת והשתאיתי. כנראה שזה מה שקורה שכח הרצון והאופטימיות משלבים ידיים.

לגבי שאלתך - אני אשאיר אותה פתוחה לתשובות מומחי הפורום.
אני ינסה קצת לענות
04/04/2010 | 15:31
5
זה נכון שיש לך הצלחות גדולות,אבל הזיכרון של שנים של כשלונות לא הלך לשום מקום וזה תמיד עומד לך בראש.
אצלי יש לי פחד מאוד גדול לפני שאני עושה דברים,בשעת המעשה הפחד מאוד יורד.
וזה גם נובע מזה שלפני המעשה אתה  משכלל את כל העבר שלך,בשעת המעשה אתה פשוט עושה ופחות חושב.
אתה חזק מאוד, כל הכבוד
04/04/2010 | 16:54
1
אני לא בטוח שיש הסבר אחד, אולי אצל כל אחד זה שונה.
כל הכבוד על הקטע הצבאי, אותי הגמגום עצר לחלוטין שם.
גם אני באופן קבוע צריך לדבר מול צוות גדול, וכל פעם אני בלחץ עצום, למרות שאני עשרות שנים עוסק בזה.
מצד שני, כאשר אני מדבר מול הצוות שלי,
אחרי שעשיתי להם פעם אחת את "הפתיח שלי".
אני מרגיש משוחרר, מדבר שוטף וגם אם נתקע, נתקע בכייף.
והפתיח הוא - "אני רוצה להגיד משהו אישי, לפעמים יש לי קצת גמגום, אז אני מתנצל מראש".
כמובן לא חייבים לבחור נוסח מתנצל, אבל כרגע זה הכי מתחבר אלי.

לדעתי יש משהו בתופעה של הגמגום, שהוא מוריד את הדימוי העצמי,
כי הרי זה מוריד את כושר ההשרדות שלנו בעולם.

גם אריה צולע בג'ונגל, ירגיש יותר חרדה כאשר הוא יראה קרנף,
מאשר אריה בריא ומלא און.

אבל זה כמובן דעה שלי,
ואני לא בטוח שאנחנו יודעים את האמת.
בהצלחה
קבל ח"ח
04/04/2010 | 17:33
1
הכל בסדר אצלך חייל
הדברים שאתה עושה טבעי שיגרמו לקצת פחד כי אתה בן אדם וזה בכלל לא קשור לגימגום
אין אדם בעולם שלא מפחד
האדם שאינו מסכן דבר אינו מקבל דבר הוא עבד לביטחון שלו אסור על ידי הפחד
ואתה כן מנסה למרות הפחד, יש הרבה לא מגמגמים שהיו מוכנים להתחלף איתך !!!
באמת שריגשת אותי, עם דמעות בעיניים
07/04/2010 | 23:50
1
1
בתור חייל, לפני כמה חודשים התחלתי קבוצת טיפול. לראשונה בחיי התחלתי להתמודד... לשים סוף להמנעויות... לדעתי אני רק בסביבות 40% המנעות מהמנעויות, אבל חשוב לי להגיד שאני גאה ומעריך מאוד אנשים כמוך, בעיקר לאור העובדה שאני אדם שאפתן. אשמח אם תספר קצת על השירות הצבאי...

אביב.
שמחתי לשמוע...
08/04/2010 | 08:57
1
מאוד נגע ללבי הדברים שרשמתי.
לאנשים כמוך שאפתני ומגמגמים יש שני מקומות שאנו יכולים להגיע אליהם.
כי הפער בין איך שאנחנו רואים את עצמנו ומעריכים את עצמנו ליכולת התקשורתית הלקויה משהו הוא כה עצום...
זה יכול להביא להצלחות ולמלחמת הישרדות קשה............
ולעומת זאת זה יכול להביא לפעמים לייאוש.........
אני בעיקרון אחראי על גדוד חילוץ והצלה המקצועי ביותר בארץ ולכן ראשון להתגייס בכל תרחיש.
מאוד אוהב את העשייה הצבאית...... מילואימניק מטורף.......
אשמח להיפגש.
אלי 0542551201.

בהצלחה בקבוצת טיפול.

קבוצת הטיפול היא מטעם הצבא.
שאני הייתי בסדיר הייתי בקבוצה כזאת במכון הרע"ש בתה"ש.
הייתה שם קלינאית תקשורת בשם אור ....... שהיא גם מתמחית בעוד דברים אחרים.
אני זוכר שהשתתפתי במחקר שעיקרו היה לבדוק את פעילות המוח בזמן גמגום....
האמת לא זוכר לאיזה מסקנה היא הגיע.... כי לא ראיתי אותה מאז.

תגובה ל eliya007
18/04/2010 | 13:56
1
קראתי את מה שכתבת  ואני רוצה לאמר לך תודה   תודה שהראת לי שגם עם גמגום אפשר להגיע לאן שרוצים  . אני מצדיעה לך על הנחישות והאומץ בכל מה שפעלת.אני בת 46 ועדיין נמצאת איפה שפעם הית כשחשבת שאתה יכול להיות רק דוור... אולי הדברים שכתבת ישפיע על החשיבה שלי בעתיד.
עבודות תחזוקה באתר
( לעמוד שלי בתפוז )
03/04/2010 | 20:05
גולשים יקרים,
בלילה שבין יום שבת ליום ראשון (03-04/4) ייערכו עבודות תחזוקה באתר. בשעות אלה ייתכן שהאתר יהיה לא זמין לסירוגין.
סליחה על אי הנוחות ותודה על הסבלנות.

חג שמח
צוות הנהלת הפורומים
לא לוותר
02/04/2010 | 08:42
4
3
מדהים כמה סבלנות וכוח יש לבנאדם הזה
02/04/2010 | 12:36
1
הכי יפה שהוא באמת שמח ושלם עם מי שהוא
ממש מרגש
03/04/2010 | 00:01
1
אחרי כזה דבר הכל מתגמד. תודה על הלינק! הוא כל כך נוגע ללב וממחיש דברים
מדהים
03/04/2010 | 09:39
1
1
ארן לי מילים רק לקחת ממנו  דוגמא.
סרטון מדהים על נפש חזקה ביותר
04/04/2010 | 11:24
8
דיברתי היום עם מישהיא בטלפון שאני מעוניין להכ
01/04/2010 | 00:04
4
8
דיברתי היום עם מישהיא בטלפון שאני מעוניין להכיר
בהתחלה דברנו על כל מיני דברים והלך בסדר אבל עם הזמן הדיבור לא היה רציף והחלפתי הרבה מילים וקצת חיכיתי מידי פעם
ואז שאלתי אותה אם הגמגום שלי מורגש אז היא אמרה שכן אבל שזה לא מפריע כ"כ, ואז היא אמרה שגם היא הייתה מגמגמת ותמיד פחדה לדבר מגיל קטן עד בערך יב
היא ספרה שבשיעורים היא אף פעם לא השתתפה כי היא פחדה לגמגם, והיא אמרה שעכשיו אין לה כלום והיא לא מגמגמת יותר ושאם הזמן והגיל הגמגום פשוט עבר מבלי שהיא תעשה משהוא (היא עכשיו בת 22)

לא יודע אני לא התלהבתי מהשיחה, ולא נראה שהיא גם ממש... אני קצת מאוכזב מעצמי אפילו לא שבאמת נתקעתי ממש, פשוט השטף לא זרם טוב והיה קצת עיכובים
והנושאים של השיחה לא זרמו ולא הפכו לעניניים אולי כי לא נשמעתי מספיק טוב וכבר הטעם והמומנטום הלך... אני רק חושש שמהשיחה הזאת היא אבדה את כל הטעם אלי ותחשוב שאני לא מספיק טוב או משהוא בכיוון הזה

אז בטח תגידו אולי היא לא בישבילי או לא מתאימה, לפי מה שהבנתי היא מהילדות הטובות והמלומדות ואני גם כזה ילד טוב ועוזר...
כל ההרגשות האלו עושים אותי כ"כ אדיש שלא אכפת לי מכלום, לפחות עכשיו ברגע זה... אני יודע בפנים שמי שתיהיה איתי תקבל ממני הרבה חום אהבה והקשבה

בא לי לספר את זה ולפרוק אם לא פה בפורום אז..... :\



מאוד נהניתי מהסיפור שלך
01/04/2010 | 13:03
1
ןמהכנות שבסיפור.
הסיבה שנהניתי-זה כי מה שאתה מתאר קרה כמעט לכל מגמגם,וכמעט כולנו הסתכלנו על הגמגום מהכוון הזה.
יש לי כמה דברים להגיד לך,שמתי שתבין אותם החיים שלך יהיו הרבה יותר טובים.
1) אין לך מה לכעוס על עצמך בגלל גמגום,אתה לפעמים מגמגם וזה בסדר.
2)אם אתה מגמגם זה לא הופך את זה לחוויה לא נעימה,כמו שאם אתה שוטף זה לא הופך את זה לחוויה נעימה.
3)ההחלפות מילים וכל הטריקים שאנחנו עושים,מגבירים לנו את הפחד מהגמגום וגורמים לעוד גמגום.
4)אל תעמיד פנים שאתה בחור שוטף(כאשר תרגיש שאתה בלי מאמץ מדבר שוטף אז תדע שזה אתה ,אבל כל המאמץ להסתיר את הגמגום
פשוט לא שווים את זה).
5)מי שחושב רק על הגמגום-זה בעיקר אתה,ואתה זה שלא מאפשר לעצמך לזרום כשאתה מגמגם.
אני מניח שיהיה לך מאוד קשה להבין  וליישם את הדברים האלו,לי זה לקח שנים .
אבל אתה צריך לדעת שחלק גדול מהגמגום שלנו,נובע מהתגובות שלנו אליו שהם כמו שדר גרג שניידר אומר
תגובה נורמאלית   למצב לא נורמאלי.
תזמין אותה לפגישה
01/04/2010 | 16:06
פנים אל פנים הדברים נראים אחרת,
וגם תזמין אותה לטייל איפשהו במקום יפה,
אולי יצא משהו.
ותשאל אותה שאלות על החיים שלה,
תראה איך השיחה זורמת....מעל המצופה...
[אני צוחק עם אשתי שרק שואלים אותה בטעות איזה שאלה קטנה היא כבר עונה שעתיים]
אבל באמת מה שלמדתי משנות רווקות,
להעיז, ולפעמים במקרים של פחד, לסגור עיניים וללכת עם ראש בקיר,
ותראה שתופתע.
בהצלחה
ותספר
תזמין אותה לצאת איתך !
01/04/2010 | 18:18
אל תמהר להסיק מסקנות משיחת טלפון ראשונה...
01/04/2010 | 19:54
תיזום פגישה, תדברו פנים אל פנים ותראה שיקרו כל מיני דברים מעניינים וחדשים. ותספר ותפרוק כמה שבא לך. עלינו.
נו... אף אחד לא סיפר איך עבר החג?
30/03/2010 | 00:55
4
1
מישהוא היה אמיץ וקרא קצת באגדה ?D:
אני קראתי והלך לי יפה אמנם לא היו כ"כ הרבה אנשים כמו פעם
היינו 8 איש והיה כיף
היה די קשה
30/03/2010 | 01:41
2
1
קראתי אמנם מההגדה וזה היה די קל כי עשינו את זה בסגנון של שירה.
אבל כשהיה צריך לברך על כל דבר פשוט התאלמתי... אמרתי אולי אני אמציא איזה לחן גם לברכות :)
הייתה לי גם איזושהי שיחה עם דוד שלי במהלך הארוחה, סתם משהו על הצבא. אבל כמו כל שיחה איתי, גם היא לא זרמה וכל אחד חזר לנישה שלו. במקרה הזה לצלחת...
אבל זה כבר טריוויאלי מבחינתי. אני כבר לא עושה מזה סיפור.
יאאלה חליק... עבר...
30/03/2010 | 03:15
1
בן כמה אתה ?
21
30/03/2010 | 11:26
טוב שאתה מזכיר לי.זה שקריאת האגדה
31/03/2010 | 17:32
הפכה אצלי לדבר שיגרתי שאני לא טורח להזכיר כאן ,זה אומר כנראה שהתקדמתי בחיים.
תודה ,בלעדיך זה היה עובר בלי שהייתי שם לזה לב.
לפעמים אני משתגע מהגמגום...
30/03/2010 | 17:45
2
1
לפני כמה ימים היה מצב שהייתי צריך לנאום במשך כמה דקות לפני כ 50 איש ואני מגמגם לא קל, כל הלילה לא ישנתי לפני זה כמעט הקאתי מרוב לחץ וברגע שהתחלתי לדבר פשוט הלך מעולה .. לא דיברתי כל כך טוב מעולם בערך.. אחרי זה הרגשתי כל כך טוב פשוט מדהים ואז הייתי צריך להירשם לאיזה משהו אצל פקידה כולה אישה אחת ולקח לי בערך דקה לומר את המילה להירשם ...כמה שהרגשתי טוב לפני אחרי זה פשוט רציתי לקבור את עצמי...
טוב נו זהו הוצאתי את זה ..
סיפור יפה, אהבתי לקרוא אותו
30/03/2010 | 19:54
אין לי מושג איך להסביר את התופעה
אחרי הופעה כזאת שום דבר לא צריך לגרום לך
31/03/2010 | 11:07
לקבור את עצמך.
בן אדם .לדבר מול 50 איש ועוד לדבר טוב.
רק מגמגם יבין את התחושה.
מול זה ,כל תקיעה מול פקידה זו או אחרת צריכה להתגמד.
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
רוצה לנהל את הפורום?
מוביל בתחום שלך ?
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
16:45 | 15.07.12 שי שורק
21:51 | 13.07.12 yotni
20:33 | 09.07.12 סיזט
13:13 | 09.07.12 עט ונייר
17:11 | 03.07.12 שי שורק
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ