לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום תמיכה למבוגרים - ADD ו- ADHD
היי, אם אובחנתם כבעלי הפרעת קשב ובין אם עדיין לא, אם אתם מרגישים עצלנים, שונים, לא מובנים, מתקשים להתרכז במשימה אחת ולסיים אותה, מוצאים שהעולם הישגי מידי, מהיר מידי ולא תמיד מתאים אליכם, זה המקום אליו כולכם מוזמנים, לקבל וגם לתת, מהניסיון ומהחוויות שלכם ושל חברי הפורום, לשתף את הפורום או להיות קוראים סבילים, זה הוא בית חם עבור כולכם, ללא הבדלי צורה, צבע וזהות וירטואלית. רק בעשר השנים האחרונות החלה עולה המודעות לכך שקבוצת הסימפטומים המכונה ADHD לא בהכרך דועכת ככל שמתבגרים. ADHD הנה הגדרה לבעייה פיסיולוגית על פי המדריך הסטטיסטי לאבחנות של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי DSM-IV. מאחורי האותיות נמצאים אנשים אמיתיים, כמוכם. אתם מתמודדים יום יום עם המשמעויות האישיות של מה שהרופאים יכנו תסמינים. רק אתם יודעים איך מרגיש אדם היפראקטיבי, איך האימפולסיביות פוגעת בקשרים אישיים ומה המשמעות הקשה של חוסר היכולת לשמור על הקשב ממוקד בדבר אחד לפרק זמן ארוך. היינו רוצים לשמוע אתכם לחבק ולתמוך בזמנים קשים. תוכלו לקבל כאן עזרה מחברים שסובלים מאותה בעייה ממש וגם לתת לאחרים מעצמכם מנסיונכם ומחוויתכם. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך יש להקפיד על כמה כללים על-מנת שהדיונים ינעמו לכולם. באופן כללי יש לשמור על כללי הנימוס והכבוד ההדדיים הנהוגים בפורומים בכלל ובתפוז בפרט. יש להמנע משימוש בשפה אלימה או פוגעת. יש לשים לב לכך שמה שנראה לאחד כהומור, יראה לאחר כהודעה פוגענית. לא יזיק להוסיף קריצה ליד משפט שנכתב בהומור. דעתם של אחרים גם אם אינה דומה לדעתכם ואף אולי מרגיזה, חשובה לעושר הדיון. לכולם יש מקום ולכן יש לכבד כל דעה שמובאת בפורום. אפשר להתווכח עם דעות אך אין לתקוף באופן אישי את בעל הדיעה. אנו שומרים על זכותם של משתתפי הפורום לאנונימיות מלאה. הודעה שחושפת פרטים על משתמש מעבר למה שמפורסם בכרטיסו האישי או שהוא פרסם בעצמו בפורום זה בלבד תימחק. אין לכתוב הודעות בעלות אופי פרסומי, מסחרי, שיווקי או אידאולוגי הודעות אילו ימחקו. עם זאת, ניתן לעשות שימוש בלוחות הפורום למטרות אילו. בכל מקרה, על פי הכללים הנהוגים בקהילות תפוז, אין לפרסם מספרי טלפון בהודעות לפורום. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר. ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות תנו תמיכה למי שזקוק לה ובקשו תמיכה אם אתם חשים צורך בכך. כולנו כאן בשבילכם. אבישי ק

הנהלת הפורום:

אודות הפורום תמיכה למבוגרים - ADD ו- ADHD

היי, אם אובחנתם כבעלי הפרעת קשב ובין אם עדיין לא, אם אתם מרגישים עצלנים, שונים, לא מובנים, מתקשים להתרכז במשימה אחת ולסיים אותה, מוצאים שהעולם הישגי מידי, מהיר מידי ולא תמיד מתאים אליכם, זה המקום אליו כולכם מוזמנים, לקבל וגם לתת, מהניסיון ומהחוויות שלכם ושל חברי הפורום, לשתף את הפורום או להיות קוראים סבילים, זה הוא בית חם עבור כולכם, ללא הבדלי צורה, צבע וזהות וירטואלית. רק בעשר השנים האחרונות החלה עולה המודעות לכך שקבוצת הסימפטומים המכונה ADHD לא בהכרך דועכת ככל שמתבגרים. ADHD הנה הגדרה לבעייה פיסיולוגית על פי המדריך הסטטיסטי לאבחנות של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי DSM-IV. מאחורי האותיות נמצאים אנשים אמיתיים, כמוכם. אתם מתמודדים יום יום עם המשמעויות האישיות של מה שהרופאים יכנו תסמינים. רק אתם יודעים איך מרגיש אדם היפראקטיבי, איך האימפולסיביות פוגעת בקשרים אישיים ומה המשמעות הקשה של חוסר היכולת לשמור על הקשב ממוקד בדבר אחד לפרק זמן ארוך. היינו רוצים לשמוע אתכם לחבק ולתמוך בזמנים קשים. תוכלו לקבל כאן עזרה מחברים שסובלים מאותה בעייה ממש וגם לתת לאחרים מעצמכם מנסיונכם ומחוויתכם. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך יש להקפיד על כמה כללים על-מנת שהדיונים ינעמו לכולם. באופן כללי יש לשמור על כללי הנימוס והכבוד ההדדיים הנהוגים בפורומים בכלל ובתפוז בפרט. יש להמנע משימוש בשפה אלימה או פוגעת. יש לשים לב לכך שמה שנראה לאחד כהומור, יראה לאחר כהודעה פוגענית. לא יזיק להוסיף קריצה ליד משפט שנכתב בהומור. דעתם של אחרים גם אם אינה דומה לדעתכם ואף אולי מרגיזה, חשובה לעושר הדיון. לכולם יש מקום ולכן יש לכבד כל דעה שמובאת בפורום. אפשר להתווכח עם דעות אך אין לתקוף באופן אישי את בעל הדיעה. אנו שומרים על זכותם של משתתפי הפורום לאנונימיות מלאה. הודעה שחושפת פרטים על משתמש מעבר למה שמפורסם בכרטיסו האישי או שהוא פרסם בעצמו בפורום זה בלבד תימחק. אין לכתוב הודעות בעלות אופי פרסומי, מסחרי, שיווקי או אידאולוגי הודעות אילו ימחקו. עם זאת, ניתן לעשות שימוש בלוחות הפורום למטרות אילו. בכל מקרה, על פי הכללים הנהוגים בקהילות תפוז, אין לפרסם מספרי טלפון בהודעות לפורום. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר. ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות תנו תמיכה למי שזקוק לה ובקשו תמיכה אם אתם חשים צורך בכך. כולנו כאן בשבילכם. אבישי ק

|תו| פורומים חדשים בתפוז |תו|
( לעמוד שלי בתפוז )
17/07/2014 | 11:26
3
|קדימה| אנו שמחים לבשר על חידוש פתיחתו של פורום אוונסנס ואיימי לי|!|  בימים אלה איימי לי עובדת על מוזיקה חדשה.
בואו להתעדכן בכל מה שחדש אצל הלהקה הגוטית - רוקטיסטית>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| לפני יומיים היא צייצה בטוויטר ציוץ שהצליח לעצבן רבים, אבל עדיין אנחנו אוהבים לשמוע את המוזיקה שלה בבית, בנסיעות באוטו ובמסיבות
היכנסו עכשיו לפורום ריאהנה |!|

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...


|קדימה| מכוכבת ילדים לילדה פרועה, אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה בשנה האחרונה בכל ערוץ אפשרי. ולכן פתחנו לכם את פורום מיילי סיירוס
בפורום תמצאו את כל החדשות והעדכונים החמים על מיילי ומי יודע אולי נצליח להביא אותה להופעה בארץ.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| אנחנו מזמינים אתכם להיכנס כבר עכשיו לפורום של הראפרית המובילה ניקי מינאז'. ניקי עובדת בימים אלה על אלבום חדש ומשתפת פעולה כמעט עם כל אמן אפשרי!
בואו להתעדכן בכל הלהיטים שלה עכשיו בפורום>>

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
  

|קדימה| היא התחילה את דרכה בסרט "קאמפ רוק" והיום היא אחת הכוכבות הגדולות בארה"ב. עם אלבום חדש והשתתפות בסדרה המצליחה "גלי" האם היא בדרך אלינו?
בואו לדבר על זה בפורום של זמרת הפופ והשחקנית דמי לובאטו.

היכנסו לפורום כבר עכשיו >>
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
לכל מי שמצא בטווח הרקטות איך זה משפיע
17/07/2014 | 09:17
3
34
עליכם?
אתם מרגישים יותר ערניים?
מבלים יותר זמן באתרי חדשות באינטרנט?
איך זה משפיע על העבודה שלכם?
אני עובדת מעט מאוד (גם) בגלל זה
17/07/2014 | 11:28
1
44
החדשות ממקרות ואז יש אזעקה אז חייבים לבדוק מה קורה בחדשות ואז נהייה צהריים ורק עושים הפסקה ואז פתאום נגמר היום
זה מכיל את כל היום
20/07/2014 | 09:49
20
וזה כלכך מעניין לקרא את הפרשנויות וכל מה שקורה שאי אפשר להוריד את העיניים.
אני רחוק מאד וזה קשה
31/07/2014 | 07:26
6
הולך לישון עם חדשות של הבוקר מישראל
קם בבוקר ורואה את סיכום היום שהיה בישראל.
הורדתי כמה אפליקציות להיות מעודכן ואני חורג מכמות הדטא שלי בצורה הסטרית.
טוב, זה הולך להשמע הזוי, הזוי
16/07/2014 | 01:00
2
96
היום אני יורדת למטה ללטף את הכלב של השכנים דרך הגדר (אני חולת כלבים)

הבעלים של הכלב מנסה להתחיל איתי. איכשהו - וזה ממש לא מצא חן בעיני. הוא ניסה להתחיל איתי באופן בוטה. הסתבכתי, לא ידעתי מה לאמר ופתאום - אזעקה. תודה איסמעיל הנייה! תודה! איך שהוא מבקש את הטלפון שלי אני פוצחת בריצה לעבר הבית שלי.

בבית שלי אין מקום מוגן, והיות וזה בתי מעברה, של שכונות, המדרגות חשופות בחוץ, גם המדרגות לא. אז אני עולה לתוך הבית. אבל אז אני רואה את השכנים רצים והם אומרים לי שהמקלט שם. וכולנו רצים ומתנשפים, וטסים למקלט ויורדים במדרגות שלו. ושוהים בו.

עכשיו זה הולך להשמע הזוי מארץ ההזויים - נהנתי מזה!

תחשבו אותי. תקועה כל היום עם עבודה/ לימודים שפירושם ישיבה על התחת וריכוז במחשב. טקסטים, מילים, משפטים, לחשוב, לערוך, להגות, לנתח, לכתוב. כל היום. בשביל פרוטות וזה אומר שאני צריכה לצבור ים שעות.

מה רוצה אדם עם הפרעת קשב וריכוז? לקום באמצע העבודה שלו ולרוץ! אחרי האזעקה הזו פשוט חיכיתי לעוד אזעקה. לחוויה כזו שיש לנו 90 שניות לטוס למקלט. לרדת במדרגות, לטוס בריצה מעבר לכביש, לפגוש את כל הצ'כונה, לרדת למקלט.

וכל השכנים הם אנשים צעירים מגניבים כאלו.

ממש סבבא במקלט.

זה היה מקלט רחב ידיים ויפה, עם שטיחים, כורסא, מדפים ריקים, ציורי ילדים. ענק. ישר חשבתי על נדלן.

ופתאום חשבתי איזה עולם קסום יש למטה, מתחת לאף שלנו. אולי כל תל אביב מלאה במקלטים מגניבים כאלו. זה כמו האריה המכשפה וארון הבגדים, שמתחת לארון מגלים עולם מופלא.

או עליסה בארץ הפלאות שהיא יורדת למנהרה אחרי השפן ומגלה עולם. חשתי שגיליתי במקלט עולם. הרוחב של המקלט הצית את דמיוני. ואי איזה נכס נדלן מגניב, אפשר לשפץ פה 4 דירות יוקרה!

כלומר, זו ממש הפרעת קשב. כאילו הטבע האמיתי שלי יצא מתוך הארון תודות להנייה וחבורת הבני מוות שלו. כאילו - הם מספקים לי סיבה לעשות מה שמופרעת הקשב שבתוכי רוצה. לעזוב הכל באמצע, בלי רגשי אשמה, ולרוץ.

לרוץ כי אני אמות אם לא. איזה תירוץ אדיר לקום? לא למקרר, לא לאינטרנט! להשמר לנפשותינו! לא פחות! להגן על החיים שלנו מפני זעזוע המוח שעשוי לקרות אם רק תיפול עלינו רקטה!


זה כאילו הטבע האמיתי של מופרעת הקשב שלי יצא החוצה.


עד עכשיו לא ידעתי לאן הולכים אז פשוט הייתי בבית באזעקות והמשכתי כרגיל. זו פעם ראשונה שרצתי למקלט.

אבל עכשיו קורה דבר הפוך.

אני לא מצליחה להירדם.

אופנועים עוברים בכביש. וכולם כבר יודעים שהג'''' של האופנוע זה כמו האתחלה של האזעקה. בלילה עובר כל 3 דקות אופנוע בכביש. פעם לא הייתי שמה לב אבל כעת, הגוף שלי דרוך לאזעקה.

אז כל אופנוע מעיר אותי ודורך אותי.

לא מצליחה לישון.

גם המחשבה שכל רגע יש מבצע של ריצה למקלט.

הנה שוב היה רעש שנדמה לי היה כמו אזעקה.

אולי אני צריכה לבדוק בטוויטר של החמאס, הם בטח אומרים מתי האויב הציוני יחטוף. הם מתריעים כמונו? 0-:
עכשיו אני מבינה מה עובר על עזה.

ושם יש להם רק 40 קילומטר לרוץ כך גם אם יש שם מופרעי קשב זה לא כיף להם


(אויש שוב עובר אופנוע, מה יהיה, ברגע שזה מתרחש אני נכנסית לעירנות מטורפת, אולי אני אלך לרופא משפחה לבקש כדורי שינה?)



אשתי בדיוק סיפרה שזו הייתה החוויה הכי טובה
16/07/2014 | 15:29
49
באזעקות בבניינים הישנים צריך לרדת למטה למקלט
וזה היה הכי כיף כי פתאום משהיא הייתה מזמינה לקפה ועוגה שבדיוק אפתה

להורים שלי יש ממד
אבל הייתי אצל ידידה שלי כשהייתה אזעקה ורצנו למקלט
והיה ממש נחמד, פוגשים אנשים ומדברים
כמובן שטילים שנופלים זה לא דבר טוב
ואני עד היום בכל פעם שעובר אופנוע נכנס לסטרסים
אבל החוויה הזאת כלכך רווית אדרנלין שזה שמעורר בצורה חיובית מאד.
19/07/2014 | 10:42
2
ריטלין
13/07/2014 | 20:32
3
54
התחלתי לקחת ריטלין אתמול LA 40 מ"ג, יש לימחר מבחן.. אז אני תוהה אם לקחתי ריטלין באחת בצהריים אני אוכל לקחת גם ב12 או אחת באופן חד פעמי?
מיקוד העניין
13/07/2014 | 20:37
1
43
אתמול לקחתי ריטלין לראונה בשעה 5 בערב, זה היה לי ממש טוב. מיקד אותי, נרדמתי בשש בבוקר, היום לקחתי כדור של LA40 באחת בצהריים ובגלל שיש לי מבחן מחר אני רוצה ל קחת גם בלילה כדי שאוכל להמשיך ללמוד עד למבחן. זה אפשרי..? משקל 52-55 משהו כזה תודה :)
ואווץ', לפני מבחן עדיף לישון היטב
14/07/2014 | 00:45
36
תראי, התייעצת עם רופא?

בגדול אם רופא אומר לך שזה OK ליטול 80 מ"ג ריטלין, 40 למנה ראשונה, ו 40 למנה שניה, אז זה בסדר

עברת בכלל אבחון?

תראי, מבחן זה עניין חד פעמי.

בגדול, אם לאורך זמן ממשיכים לקחת מינוני יתר, אם חושבים שריטלין אמור לעשות אותך השפן של דורסל, התוצאות בטווח הרחוק גרועות יותר מאשר מועילות. זה גורם לעוררות יתר, חרדות.

ריטלין לא אמור לעשות אותך שפן דורסל של תאגידים שרוצים שתעבדי מסביב לשעון או של בחינות.

ריטטלין עובד אם אוכלים כמו שצריך ואם נחים.

מילא, בחינה, עניין חד פעמי

המטרה בגדול היא להתכונן לבחינות לאורך זמן, לא לדחות את זה לרגע האחרון ואז לקחת מינון כפול של ריטלין,

לכן, בגדול כשאת עם ריטלין חשוב מאד לטווח ארוך לעבוד על

א. לדעת מתי לאמר "לא" למטלות. חלק מהפרעת הקשב היא לא לדעת מתי לאמר "לא" למטלות. לא אמורים ללמוד לבחינה כל הלילה. במיוחד אם יש כמה בחינות בסמסטר. אמורים לפזר את הלמידה נכון לאורך זמן.

ב. לנהל אורח חיים מסודר. שינה. שינה. זה חשוב! אכילה מסודרת. ריטלין משיג את מטרתו ברגע שאת ממוקדת יותר ויעילה, את עושה דברים בפחות זמן ואז את בגדול מקבלת יותר שינה, יותר זמן לאכול כמו שצריך וגם פנאי למנוחה ולעצמך ולספורט.

ריטלין לא אמור לעזור לך להתיש את עצמך אלא לסייע לך להתארגן כך שיהיה לך פנאי רב יותר לעצמך







אני מקווה שלקחת רק לאחר אבחון מסודר
14/07/2014 | 21:21
24
ריטלין משפיע מאוד לא טוב על השינה הוא אמנם מעורר, אבל הרבה אנשים חווים השפעה לא נעימה כשהם לוקחים מינון מוגזם כדי להישאר עירנים אם תום ההשפעה.
רטלין קבלתי
13/07/2014 | 19:38
10
71
קבלתי 30 מ"ג רטלין LA
זה לא הרבה מדיי ?
ההשפעה של זה 8 שעות אין השפעה של 4 שעות ? כי הלימודים שלי הם 4 שעות  ....

LA  מאוד יקר והוא עולה  72 בערך !
ראיתי שRS  עולה באופו משמעותי פחות  כי הוא בסל
רציתי לדעת אם גם למבוגרים (26)  אם הוא נמצא בסל ?
כי שמעתי שלמבוגרים זה לא בסל השאלה איזה גיל ?


תודה רבה !
אפשר להשתמש בריטלין רגיל, ההשפעה שלו היא ל 4
14/07/2014 | 00:36
9
37
שעות.

הוא גם זול יותר.

הכמות המקבילה ל 30 מ"ג, היא ליטול כדור וחצי של "רגיל" (30 מ"ג נותנים לך כל 4 שעות 16 מ"ג וכדור וחצי נותן לך 15 מ"ג ל 4 שעות).






כדור רגיל
14/07/2014 | 00:42
8
26
מה מ"ג המקסמום של כדור רגיל ?

יש 30 ברטלין רגיל ?

והאם רטלין רגיל נמצא בסל  למבוגרים (גיל 26 )
כי שמעתי שלמבוגרים אין הנחה משהו כזה
מה אומר ?
כדור רגיל זה 13 ש"ח לחפיסה של 30
14/07/2014 | 00:53
7
26
אין 30, פשוט מחברים 3 כדורים שכל אחד זה 10 מ"ג ומקבלים 30.

אבל אם עד כה לקחת 30 LA, אז המקבילה של 30 LA היא ****לא**** 30 אלא 12 מ"ג, כיוון שה 30 נותן פעמיים 12 (קודם אמרתי בטעות 16 טעיתי)

כלומר המקבילה זה בערך כדור ורבע...






אז
14/07/2014 | 10:27
6
21
אתה רוצה להגיד לי ש30 LA משתווה ל12 מ"ג רטלין רגיל ?

ועוד שאלה האם מבוגרים גם מקבלים תהנחה וקונים ב12 (למשל גיל 26 )
כמה דברים
14/07/2014 | 14:14
5
28
אני

אז כן, 30 LA = 12 מ"ג רגיל.

ו 30 כדורים של 10 מ"ג ב 13 ש"ח זה לכולםםםםם






אז הרופא דחף לי של 70 שקל
14/07/2014 | 15:55
4
28
אז הרופא דחף לי של 70 שקל
טוב, זה כי הוא מקושר לחברת תרופות
14/07/2014 | 19:16
3
22
ממש לא!

למבוגרים זה ה DEFAULT

לריטלין רגיל יש הרבה חסרונות.

אם אתה בתקופה של הידוק חגורות כלכלי, לך על ריטלין רגיל, בכל מקרה אחר, לקונצרטה (שעולה 150 לחודש, ל 30 כדורים) או LA שעולה 70 ש"ח ל 30 כדורים יש הרבה יותר יתרונות






עדיף לך ה - LA.
15/07/2014 | 22:18
2
26
אמנם ההשפעה משתנה מאדם לאדם, אבל מניסיוני הריטלין הרגיל "חריף בכניסה וחריף ביציאה". במילים אחרות, ההשפעה לא יציבה.
זמן קצר למדי של תחושה טובה שאחריה יציאה מהירה של האוויר מהמפרשים. אני גם לא אוהב את החלק הטוב אגב, הוא גורם לי להרגיש מסומם. עם ה - LA מקבלים את היכולת להתרכז ללא ה"היי".
לא יודע
16/07/2014 | 00:14
1
22
את מה שאתם אומרים לא שמעתי אף פעם הפכתי את כול גוגל ....
התגובה לסוגים שונים אישית!
16/07/2014 | 08:15
24
התגובה לסוגים השונים אישית לגמרי.
כיוון שיש לי כמה ילדים שמשתמשים ברטלין, וגם אני עצמי - אני יכולה לספר לכם שלכל אחד יש העדפות אחרות.
יש לי בת אחת שמרוצה מאוד-מאוד מרטלין רגיל, וקונצרטה הרפה פחות עוזר לה.
יש לי בת ש-LA עוזר לה לא רע, בעוד שלאחרים (וגם לי) הוא פחות מועיל.
יש לי בן שקונצרטה הייתה בשבילו הרע-במיעוטו מבחינת ההשפעה הרעה על מצב הרוח.
הזכרת קודם רטלין SR: הוא באמת נחשב הרבה פחות יציב וגורם תופעות לוואי. יש לי בת שיש לה זיכרונות קשים מאוד ממצבי הרוח שהוא היה גורם לה בעיקר בשלב הריבאונד. אבל לי עצמי הוא דווקא לא רע, ולפעמים אני משתמשת בו (אם אני רוצה השפעה לטווח זמן בינוני).
בקיצור, ההשפעה היא אישית לגמרי. הניסיון האישי של אדם אחד לא בהכרח רלוונטי לאדם אחר.
בהצלחה!
מי פה מתל אביב ופאתיה הדרומיים? יש מטח ב 21!
12/07/2014 | 20:29
2
44
כך החמאס הצהירו.

אני ממתינה בקוצר רוח לראות אם יפול עלי טיל

יש פה עוד תל אביביים ו"מפאתיה הדרומיים"?

אאוץ'

המקררר שלי ריק. אין מצב ללכת לסופר. מה גם שעוד מעט סער סוגר אותו.

הסחות נופלות מהשמיים




זה מחזיר אותי למלחמת לבנון 2
13/07/2014 | 09:18
1
29
וואו... זה היה מזמן
הלכת בסוף לקניות?
מלחמת לבנון 2... איזו נוסטלגיה.
13/07/2014 | 12:49
21
הנ"ל התרחשה בזמן ההתמחות שלי. איזו שבירת שיגרה. התקופה הכי טובה בהתמחות By far... נשארתי רוב הזמן בעבודה כשכולם התפוגגו יחד עם אחד השותפים הבכירים, וישבנו וקשקשנו בעיקר. זה לא שעשיתי משהו, אבל לא ראיתי סיבה מיוחדת לחתוך הביתה (בניגוד לאנשים עם ילדים כמובן).
אח"כ כשסגרו את המשרד רשמית, ניצלנו את ההזדמנות גם להעביר דירה בכבישים ריקים כמו ביום כיפור (בתור מאמין גדול בסטטיסטיקה, האזעקות לא מזיזות לי יותר מידי).

מה שמזכיר לי שבתור אדם עם הרגלים נוקשים למדי, אין כמו איזו שבירת שיגרה כפויה (בתנאי שלא עקב איזה אסון אישי חלילה). אולי זה קשור לאישיות ADD, קראתי על כך פה ושם.
מה אובד בשל השימוש בריטלין?
12/07/2014 | 03:55
8
97
שלום,
אובחנתי בגיל מבוגר כסובל מהפרעת קשב. אני בסדר בתחומי המקצועי אבל מרגיש הרבה שנים שאני לא ממצה את הפוטנציאל. לא מצליח להתרכז מעבר ל40 דקות וחייב הפסקה ארוכה וכך מורח יום עבודה לשעות מאוחרות. זה פוגע מאוד בחיי האישיים ופגע בי מאוד במהלך השנים באיבוד בנות זוג שכעסו שהזנחתי אותן בגלל עומס בעבודה.

על פני הדברים, היתה הקלה באבחון כי הנה הפתרון בהישג יד. קראתי על הנושא והבנתי שהמנגנון הפעולה של הכדור במוח לא לחלוטין ברור. יודעים חלק. נכנסתי לפורום כדי לנסות לבדוק מה אובד. כלומר, מעבר לתופעות הלוואי הפיזיות האם אובד משהו. זוהי כמובן שאלה קשה מאוד כי בעזרת הכושר השכלי שלנו אנחנו מאבחנים מי אנחנו וברגע שזה משתנה קשה לדעת אם אובד משהו. רוצה לומר, מכשיר המדידה עצמו משתנה.

קראתי די הרבה בפורום ונתקלתי בדיון מענין בו כותבת מישהי בשם רייצ'ל כי היא מתוסכלת שהיא מרגישה לא שווה כלום בלי ריטלין. באחד השרשורים היא מוסיפה:
"היצירתיות שדיי נעלמת.."
הנה קישור: http://www.tapuz.co.il/forums2008/archive.aspx?for...
(שאלה אחרונה בדף-ארכיון)
השאלה: האם אתם חשים שהיצרתיות נעלמת במידת מה בשל הריטלין? הם אתן מרגישות שבשל השימוש כשרים שכליים מסוימים מופחתים בשל הריכוז? כושר אוסוציאטיבי? זה חשוב לי מאוד כי העבודה שלי בנויה מאוד על יצירתיות.
בנוסף, בהנחה שהיצרתיות אכן נפגמת, האם הכל חוזר לתקנו אח"כ (זו כמובן שאלה שקשה מאוד להעיד עליה בגלל שמי שחוזר אח"כ הוא אדם אחר במידה רבה).

התשובות שלכן/ם חשובות לי מאחר שאני סה"כ מסתדר ואולי היחידים שצריכים לקחת את זה הם מי שממש לא מסוגלים בלי. ברור שהחיים שלי נפגמים ואני לא ממצה עצמי אבל אולי צריך להשלים עם זה. אני מודה על התשובות מראש ורוצה להבהיר שאין בשאלה שלי שום ביקורת על מי שלוקח. אני פשוט לא אוהב דברים שאני לא יודע לגמרי את מנגנון הפעולה שלהם. היום תודות לאינטרנט אפשר להתעמק מאוד בכל נושא וראיתי שבגלל שהמוח הוא עדיין נעלם המנגנון לא ברור. כך שאנא אל תענו "הרופאים אומרים שהפסקת השימוש מעלימה הכל". הרופאים יודעים על תופעות מדידות מסוימות וחלק מהתופעות שאתם מרגישים יכולות להיות בלתי מדידות כעת כך שהחוויה שלכם/ן חשובה לי מאוד.
תודה.
לא אצלי
12/07/2014 | 07:10
22
אצלי זה לא הלך לאיבוד כל היצירתיות
12/07/2014 | 18:08
51
הי

אצלי הריטלין העלים את הפרעת הקשב, ולא את היצירתיות. שם הכל נשאר אותו דבר.

מה שכן העלים לי את היצירתיות, זה, כשאני, בנסיון להתמודד עם הפרעת הקשב מנסה למשטר את חיי, זה דווקא כן העלים לי את היצירתיות




 
אצלי - יכולת וורבאלית.
12/07/2014 | 22:04
47
זה די מוזר, אבל את הרופא שלי זה לא הפתיע כסיפרתי לו על זה.
קשה לי להתבטא היטב בע"פ כשאני "על זה". אני חד, ממוקד, ומלא בהבנה ותחושת יכולת, אבל מילים קצת בורחות ומשפטים לא זורמים כמו שצריך.
עקב כך, לא הייתי מעז להעביר הרצאה או דיון משפטי על ריטלין.
האמת שאני יותר יצירתי עם קונצרטה
13/07/2014 | 09:23
4
44
תראה
זה משתנה מאדם לאדם
וזה מאד תלוי במינון
הסבירו לי ככה
הריטלין עצמו לא משפיע על המוח
תופעת הלוואי של הכדור היא עלייה ברמת הדופמין במוח
הריטלין יוצא מהמערכת די מהר
מכיוון שזה תלוי בתגובה של המוח ההשפעה לכל אחד היא שונה
כלומר יכול להיות שיהיה מישהו שייטול 10 מ"ג ויש כאלה שיקחו 30 מ"ג וההשפעה תהיה דומה.
בנוגע ליצירתיות זה גם תלוי בבן  אדם עצמו כך שאי אפשר להגיד לך מראש מה תהיה התגובה
תודה אבישי. אכן זה משפיע על יצירת הדופמין
13/07/2014 | 17:08
3
41
(וזה לא תופעת לוואי אלא מטרת הכדור) אבל המנגנון שהוא עושה זאת והשפעותיו לא ברורות לגמרי. קראתי הרבה באנגלית על הנושא ומסתבר שענין היצרתיות לא נחקר לעומק ואחת הסיבות הוא שאין מדד מוסכם למה זה יצרתיות ואפשר למצוא מחקרים לשני הכיוונים. לכן חשוב לי לשמוע דעות של אנשים אפילו שזה אנקדוטות
לא תהפוך לאדם אחר
16/07/2014 | 08:24
2
45
רשמתי הודעה ארוכה והיא נמחקה לי, אז אחלק אותה לכמה הודעות קצרות.
רטלין לא בונה רמה בדם לאורך תקופה. הוא פועל כמה שעות ואחר כך מפנה את השטח. ואז אתה חוזר למצב שהיית בו לפני שלקחת אותו.
(המשך בהודעה הבאה.)
המשך
16/07/2014 | 08:27
1
28
אחרי שאתה מוצא את הסוג והמינון המתאימים (וזה יכול לדרוש סבלנות ותהליך של ניסוי וטעייה) אתה צריך קצת הסתגלות, ואז תדע מה ההשפעה שלו עליך, ותוכל לבחור באיזה יום אתה רוצה לקחת אותו (או אפילו באיזה חלק של היום) לפי אופי המשימות שמצפות לך באותו יום.
המשך
16/07/2014 | 08:31
23
לי אישית הוא לא מפריע בכלום - רק עוזר לי.
אני ממש לא מרגישה שהוא משנה משהו ביצירתיות שלי, ולעומת זאת הוא עוזר לי מאוד לקלוט את כל מרכיבי המצב שאותו אני צריכה לפתור באופן יצירתי. בלי רטלין אני לא תמיד מצליחה "לאחוז" את כל מרכיבי הבעיה בבת אחת.
בקיצור, ממש חבל על 40 שנה שהתבזבזו מחיי עד שגיליתי אותו (טוב,בסדר - 34 שנים. עד גיל 6 מן הסתם לא היו נותנים לי גם היום...)
עזרה בסמניריון ADHD אצל סטודנטים
11/07/2014 | 09:10
3
43
שלום לכל משתתפי הפורום,
אני סטודנטית בתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית. אני עורכת מחקר על השפעותיהם של הפרעות קשב וריכוז בקרב סטודנטים. אשמח מאוד באם הסטודנטים ביניכם ימלאו את השאלון ( שאורך כחמש דקות). כמובן שהשאלון אנונימי לחלוטין. זה יעזור לי מאוד וממש אודה לכם על כך!
מצרפת את הלינק:

https://qtrial2014.az1.qualtrics.com/SE/?SID=SV_6L...

תודה בטוח ונעים לכולם!! :)
ומה עם הסכמה מדעת?
11/07/2014 | 10:00
1
14
הקישור הנכון
11/07/2014 | 10:15
22
http://www.tapuz.co.il/forums2008/artic
11/07/2014 | 10:14
34
HELP מימימי
10/07/2014 | 17:19
1
46
היי

ההתמודדות היומיומית עם הק"ר אינה חוויה קלה וחד גונית, אלא רצופה מהמורות והתחבטויות עבור מבוגרים וילדים כאחד.
אני עוקב אחר ההודעות בפורם הזה זמן מה ואתם מהווים משענת מצויינת לכל מבקש, לכן לפני הכל רציתי לציין את הפעילים בפורום לשבח ( במיוחד "אני חושבת שאני")

 אני בן 24, סטודנט ומשתמש בריטלין מגיל 16. מי כמוכם מכיר את התחושה הנפלאה שמשרה הכדור הנהדר הזה, אפילו אם מדובר "רק בכמה שעות"\ "עוזר נקודתית".
 או ליתר דיוק תחושת העונג הנובעת ממציאת  'מזור-העל' -כזה שפותר כמעט(!!!) את כול המכשולים שהתלוו עובר לתחילת הטיפול.
 

אוקי אינף עם כל הפרולוגים:
אני תוהה לאחרונה, האם אני מכור  לריטלין (אהעאעאעאע) (אני יודע, אני יודע קראתי מאות אם לא אלפי כתבות, טורי דעה ומאמרים של ' ברי סמכא' בתחום שונים הטוענים כי המילים ריטלין והתמכרות אינן שייכות לאותו הקונטקסט או כאלה האומרים שניתן להתמכר לכל דבר\ התנהגות התמכרותית. הייתי רוצה להאמין  לכולם)
המקור לכל האנדרלמוסיה הזו (שקראתם ועתידים לקרוא) נובע מהעובדה ש'אני לא יודע שובע מריטלין' כלומר תמיד קיים בי האימפולס הזה לקחת עוד אחד קטן, זה לא יזיק, רק ימקד, יעיר וירגע יותר. ברור לי, ואני סובר שגם לרובכם שכמות עודפת של ריטלין אינה מביאה לתוצאות טובות יותר, ולהיפך היא אף עלולה להביא לחוסר שקט, עצבנות ועוד כל מיני אספקטים לא רצויים.
אז..מה מקור האימפולס? אם ההגיון אומר אלף: 'קח 90 מ"ג ולא מילגרם אחד יותר' והאימפולס מצידו דורש כל העת עוד באמתלות כאלה ואחרות "האם אשיג השפעה טובה יותר בכך שאטול כדור נוסף, כן, כן", "כן זה בטוח יעזור לך, תהיה יותר מפוקס וממוקד, פחות עייף, זה ישפר". אולי כל אלה הן תחושות נכונות ולגיטמיות אינני יודע, בכל הנוגע לפיין טיוניט של מינונים או\ו סוג התרופה, שאגב יש לי נסיון אם כול תכשירי המתלפ', כמו גם עם האמפטמין- אדרל\ השיט הגנרי שמוכרים בקופה .
הצרה היא: אני אף פעם לא מוצא מינון נכון, לא מרגיש שאני במינון יתר, תמיד במאבק כוחות\ התחושות האלה.

כיצד אוכל לדעת מה\ איך\ כמה זה נכון, אוקי 'ניסוי וטעייה' בחייאת כמה אפשר לטעות
מחד גיסא: מליון פעם אמרתי לעצמי, אולי אני סתם מחפש ריגושים (ריטלין-ממריץ- טריגר לאקסייטמנט) אוי שתוק כבר, זה מה שהרופא אמר לך. זה מה שאתה אמור לקחת. זה מה שתקח. הבנת? (!!!)
מאידך גיסא: אולי המחשבות שלי לגיטמיות, אולי אני באמת בתת מינון או על- מינון או טרנס-מינון וואטאבר, צריך להקשיב לעצמי והקלישאות "תמיד תקשיב לעצמך" אוח  אם רק ידעתם שזה קצת משגע עעעע. מתלת גיסא: שמא הכל קשור בקשר גורדי לחרדות\ מחשבות טורדניות וכיוצ"ב, אבל היי, לא יכול להיות, אני כבר לוקח פרוזק כאנטי דיכאוני.
תרופה נוספת 'ממתנת מתח ומחשבה' אנטי פסיכוטית, כל כך הרבה שמות לתרופה שעם יד על הלב לא כל כך נוראה.
אם כל זה לא מספיק, אני מתקשה לדמיין עצמי בלי ריטלין אפילו  קצת שבוי והרבה מבולבל...



פאק, זה דבר מעייף לנסות לכתוב תהליך מחשבה, בכלל לא בטוח שנגעתי בהכול או שהצלחתי להעביר תמונת משקפת
היווושששש
10/07/2014 | 19:52
37
ובכן, זאת אני חושבת שאני, בניק חדש, אחרי שתפוז חירבו לי את הניק הקודם והטביעו אותו בתהום השיכחה (מצ'ו עם אתחול ססמאות)

קודם כל תודההה על המחמאה

כן, אני מבינה את ההתלבטות שלך. שאלת המינון המושלם.

ושאלת התמכרות.

אתחיל בשאלת ההתמכרות. מנסיון עם חבר פורום נוסף שהיה פה וקצת נעלם, התמכרות היא משהו שמתרחש, דווקא כשמשתמשים בריטלין הרגיל.

כלומר אם יש לי קונצרטה, הקונצרטה קובעת את המינון. יש לי נניח 36, 54, 72. זהו. אי אפשר לשחק עם זה.

המינון קבוע בתוך הכמוסה (או גלולה, או כדור, כל אחד ושם המועדף עליו, יש אומרים "תכשיר")

אם יש לך 90 מ"ג ליום רשום לך ברגיל, יש לך טווח למשחקים. אולי 80, אולי 70, אולי יום 100 ויום אחר 80, אפשר גם 50. מתי? כל כמה שעות?

ברגע שיש עודף בחירה זה מחרפן מופרעי קשב וגורם לחפירות.

***

אני לא יודעת אם זה קשור לריטלין כמו לאי יכולת של מופרעי קשב להתמודד עם בחירות.

אספר לך סיפור קטן.

כשהייתי במכון כושר שהיו בו המון המון חוגים, זומבה, יוגה, פילטיס, 700 אפשרויות ביום, לא הלכתי לכלום. למה? כי לא הצלחתי להחליט אם אני רוצה "זומבה עם מיכל" או "יוגה עם נעמי" או "קיק בווקס עם מוישל'ה זוכמיר".

אבל כשהלכתי למכון כושר שיש בו אופציה אחת לספורט בערב - נניח 8 אירובי מדרגה, בלי עוד אופציות. הלכתי לאירובי.

למה? כי כשאין בחירה קל לי יותר.

***

אז אני תוהה אם זו התמכרות לריטלין, או אפשרויות הבחירה שמונחות בפניך, כשיש לך כל יום 9 כדורים של 10 מ"ג.

אני בעבר נטלתי 90 מ"ג ליום בכדורים של 10, וגם חפרתי לעצמי -חפירות מההפטרה כמו האם כל 4 שעות או כל 3.75 שעות. והאם המנה בכל שעה תהא 3 כדורים, או שבבוקר יותר ובערב פחות.

חפירות מהתחת. באמת.

***

אח"כ החלפתי לקונצרטה 54 בבוקר ו LA30 אחהצ.

ופסקו לי החפירות.


בקיצור, אולי תעבור לקונצרטה, ולא יהיו לך אפשרויות משחק ותסיים את החפירות עם עצמך?

***

ריטלין מנסיון אישי לא ממכר, כי כבר הייתי ב 90 מ"ג ליום, וירדתי מזה בתקופות שלא היה לי צורך.

אני חושבת שזה עניין פסיכולוגי של מהמר. כשיש לך עודף בחירה הראש שלך שואל "אולי ככה, אולי אחרת?"

זה אי יכולת להתמודד עם קבלת החלטה, כך נראה לי, פחות מהתמכרות.

***

ולעניון החפירות ומחשבות טורדניות.

זה לא מן הנמנע שגם כשלוקחים כדור מסוג SSRI, המחשבות הטורדניות יגיעו.

כי הטיפול הוא משולב, עבודה עצמים עם הכדור. והכדור לבד לא תמיד עובד.

כלומר כן, אבל לא רק


היה לי פעם איזה קטע כזה שנטלתי שילוב מסוים של כדורים, שפשוט עשה לי את היום מושלם. חשתי פשוט מושלם בעליל.


ואח"כ שיניתי מינונים מכל מיני סיבות.

כי ניסיתי לשוב לאפקט של "מושלם".

ובסוף כשחזרתי לשילוב הנ"ל, זה לא היה מושלם.

והייתי בחפירות של חיפוש אחר השילוב המושלם.


העניין הוא שהתחושה הטובה במשך היום שהכל זורם בקלות, אינה נבנת רק מהאלמנט התרופתי.

גם ממה שאתה עושה, איך שאתה חושב.

לא הכל תלוי בכדורים.

יש גם התנהלות יומית נכונה, שלא לדבר על אימון מוחי וגופני וספורט, ותזונה.

כלומר לא הכל נופל על הריטלין וכמה תיטול ביום ומאילו תכשירים.

כך שיכול להיות שהחיפוש אחר המינון/שילוב המושלם נובע מהאשליה שרק זה אחראי באופן בלעדי לזרימת היום כשיש עוד אלמנטים כמו ספורט.






מכירים את התחושה :
10/07/2014 | 16:08
1
47
שיש משהו שחשוב לכם לעשות.
מתעסקים בו במחשבות, מתכננים, מנסחים משפטים, מרכיבים פעולות.
פתאום החיים תופשים את המושכות -עובר יום, יומיים, חודש חצי שנה (הבנתם ת'קטע). כל פעם משהו אחר תופס את הקדימות של הדבר הקטן והחשוב הזה.

מה בסוף?
תלוי במקרה:
אפשר שעושים אותו אחרי מלא זמן. לפעמים כבר מאוחר מידי, לפעמים הזמן שעבר לא השפיע על דבר.
מה שעוד קורה לי לפחות, שאחרי שעובר ככ הרבה זמן אני מבטלת את האפשרות לבצע את הפעולה הזו, כי זה כבר מוגזם ואי אפשר ל'פעול' שוב.
לפעמים פשוט שוכחים, והדבר אובד בתהום הנשייה.

מה עושים?
יש הרבה אפשרויות, אבל הם כוללות, רשימות, מרקרים על לוח שנה, פנקס ודברים כאלה שאני לא מתמידה איתם, ות'אמת נמאס לי שמציעים אותם.
כן, לפעמים אני עושה לוח חודשי ומנהלת את הזמן זה תמיד עובד לטובתי.
אבל בא לי להשלים עם זה. ויותר מזה שהבירוקרטיה על רבדיה תקבל את זה.

לא יודעת כמה זמן עבר מאז שהייתי פה לאחרונה. קיבלתי פה בפורום אחריות, לא רשמית, אבל אחריות.
מעבר לזה שהתגעגעתי, יש בי כעס לא מבוטל על עצמי. מצד שני גם כועסת על עצמי שאני כועסת.
....
התגעגעתי, סליחה. ( יש לי שק בתירוצים טובים, אספר לכם בהמשך)


תספרו לי איך ממשיך, אם בכלל הדיאלוג הפנימי הזה אצלכם.

טלי






~אבישי~
20/07/2014 | 16:35
6
|*|פורומים מקצועיים חדשים בתפוז!|*|
( לעמוד שלי בתפוז )
10/07/2014 | 10:56
3
|גלובוס|חולמים על נכס בארה"ב?
פורום השקעות נדל"ן בארה"ב קם על מנת לספק לכם את כל המידע בנוגע לרכישת נכס מעבר לים.
בארה"ב תהליך רכישת נדל"ן הינו קל ופשוט בהשוואה לארץ - כך שעל מנת להצליח צריך רק לדעת לעשות זאת נכון ולבדוק את כל הנתונים לפני הרכישה.

מנהל הפורום, מומחה בתחומו, יספק לכם את כל המידע והתשובות לשאלות עכשיו בפורום השקעות נדל"ן בארה"ב.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|בית| בואו לחדש את הבית! בפורום החדש צביעה בהתזה.
פורום צביעה בהתזה פועל על מנת לספק לכם מענה לכל השאלות שעלו לכם בנוגע לאלמנטים שברצונכם לצבוע מחדש כגון אלומיניום, שערים, דלתות ועוד.
בפורום ניתן לקבל מידע, לשאול שאלות, לקבל תמיכה בזמן התהליך ולהפוך את הצביעה לחוויה מהנה. מנהל הפורום הינו מומחה בתחומו וישמח לסייע בכל.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
מבצע "צוק איתן" ב|תפוז| אנשים
( לעמוד שלי בתפוז )
08/07/2014 | 19:34
2
לאור ההסלמה בשעות האחרונות והיציאה למבצע "צוק איתן" החלטנו לפתוח למענכם את פורום מבצע "צוק איתן".
פורום זה יאפשר לכולנו לשפוך את הלב, להשאר מעודכנים בהתפתחויות האירועים.
אנא גלו אחריות ואנא אל תפרסמו מיקומים של נפילת טילים

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולהתעדכן בכל מה שקורה בשטח
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

בתקווה לימים שקטים יותר|@|
הסחה על הסחה
08/07/2014 | 19:15
3
43
לא מספיק שאני מוסחת מהלימודים והעבודה שלי בגלישה אינסופית באינטרנט.

בעודי לא עושה את הלימודים שלי, ומסתכלת בתמונות של עיתון הארץ - פסטיבל צבעי גוף

באה הסחה נוספת להסיח את ההסחה שלי

אזעקה בגוש דן

לכו תזדיינו חמאס

כאילו לא די שהאינטרנט מסיח אותי

באה אזעקה ומסיחה אותי

מסיחה אותי מההסחה של האינטרנט

בהתחלה חשבתי שאני מדמיינת

לא שומעת טוב

אבל אז שמעתי אזעקה

אמרתי לעצמי

לרוץ? להתחבא?

לא! אני גולשת באינטרנט, בתמונות מפסטיבל צבעי גוף בהארץ ולא אתן לשום דבר להסיח אותי!





תעמדי כצוק איתן כנגד ההסחות
08/07/2014 | 21:40
2
17
ניסיתי, חרשתי את כל היוטיוב
09/07/2014 | 04:57
1
22
איפה לא הייתי?

במוסיקת שנות השישים. אחר כך פתאום התחשק לי ג'ים מוריסון.
אחר כך הגעתי לממז והפפז.
אחר כך הגעתי לג'ואן באז.

אחר כך עשיתי על ג'ואן באז חיפוש בויקיפדיה (יש לה קול סופרן  - אגב גם לי )

שמעתי המון קית' בוש. שמעתי את דבי הארי מבלונדי ("לב של זכוכיתתתתתת")

בשלב מסויים הגעתי לפגי לי. הייתי חייבת לבדוק בויקיפדיה מי זאת.

זאת בלונג'ה שנולדה בשנת 1920 (!!!) זמרת ג'אז ממוצא נורווגי ושבדי (נו, בגלל זה היא כל כך בלונדינית, טוב, גם אני קצת , זה בטח איזה אונס בפוגרום מלפני כמה דורות )

בשלב מסויים היוטיוב השפריץ לי מוסיקה צרפתית. שמעתי שעות מוסיקה צרפתית.

ואז זה מביא לי את האלבום הזה

זמרת צרפתיה ששרה בסגנון של מוסיקה ערבית

https://www.youtube.com/watch?v=_zXEj08NGE8

ואני חושבת לעצמי איך המוסלמים האנטישמיים השתלטות על צרפת

ואיך אירופה הופכת מוסלמית

רק כדי להבחין שלזמרת הצרפתיה בעלת הסגנון הערבי קוראים : ריף כוהן (!!!) היא מצ'לנו!!! הוא הא! גאווה לאומית נחוצה במיוחד במבצעים מטופשים של ביבי כמו "צוק איתן" (אני תוהה מתי הוא יכנה את אחד המבצעים שלו "ז** עומד")

האוקצור

הסחות כמו חול ואין מה לאכול





תעזבי את המחשב
09/07/2014 | 06:50
18
תסגרי אותו. תנעלי אותו.
המחשב הוא מקור משיכה/ הסחה בלתי נדלה.
אימון מוחי- למישהו יש ניסיון?
08/07/2014 | 17:48
4
48
היום דיברתי עם נציגה של אטנגו, לאימון מוחי, דיברנו בקשר לבן שלי אבל ברור לי שגם רלבנטי מאוד עבורי
למישהו יש ניסיון לטוב או לרע עם תוכנות לאימון מוחי? המלצות ? מה לגבי חברת אטנגו?- מכירים?
לא באופן אישי אבל היו כמה שניסו
08/07/2014 | 18:03
3
51
והם טענו כי לא החזיקו מעמד לאורך זמן בגלל המאמץ שזה דרש מהם....
המאמץ הוא ההתמדה?
11/07/2014 | 17:47
2
31
הבנתי שהאימון משפיע לתווך הארוך, אני טועה? חשבתי שמתאמנים תקופה וזה משפיע לתקופה ארוכה ואם צריך חיזוק חוזרים להתאמן מדיי פעם,
מהדברים שלך אפשר להסיק שאני טועה והאימון הוא 3 פעמים בשבוע כל החיים? נשמע משעמם.... וגם יקר אם כל חצי שנה צריך לשלם סביבות אלפיים ₪ ולהמשיך כל החיים לשלם על מנת להתאמן
הטענה היתה שהאימון מאד מתיש ומשפיע
11/07/2014 | 20:24
30
כל עוד מתמידים בו...
מקרים מראים שהוא משפיע רק על חלק ממרכיבי הפרעת הקשב כגון אימפולסיביות ופיזור....וגם זה רק חלקית
אימון מוחי עוזר בטירוף וזה לא בהכרח אטנגו
12/07/2014 | 18:21
43
אטנגו זה רק אימון אחד מני רבים, בדיוק כמו שיש סוגי ספורט רבים.

לפעמים אימון מוחי הופך להיות כיף לא נורמלי, אם מבצעים אימון מוחי שהוא גם משחק.

זה לא חייב לעלות כסף, יש המון שיטות אימון מוחי אחרות.

וברגע שזה כיף, גם פחות קשה להתמיד.

התוצאות של זה נפלאות, אני לא יודעת אם צריך להתמיד כל החיים באותו קצב, אבל כן, המוח הוא גמיש, וזה אומר שאם עובדים עליו הוא משתפר אבל אם זונחים אותו הוא חוזר לקדמותו.

מנסיון אישי התוצאות טובות בהרבה מריטלין.
או לפחות זה מספק לריטלין את ההשלמה שריטלין אינו יכול לספק.

ובכל זאת, אני מאמינה שבתור התחלה צריך לתת גז ובהמשך רק לשמר את התוצאות, למרות שזה לא ממש בדוק.





למידה למבחנים
08/07/2014 | 16:46
3
70
אני אשמח לעצות, בעיקר ממי שהיה סטודנט ואף עבר את התקופה הזאת בהצלחה.
איך לעזאזל מוצאים מוטיבציה לשבת וללמוד?
אני לוקחת רטלין כשאני צריכה לעשות את זה, ואכן אני נעשית ממוקדת וכשאני מתחילה ללמוד הכל יותר קל ואני פחות נוטה להפסיק באמצע.
הבעיה שאחרי חודש כבר של מבחנים אני מרגישה שנגמר לי הסוס, ואני לא מצליחה להניע את עצמי לשבת, ממש נמאס לי כבר.
ועוד יותר גרוע שלרוב המבחנים לא ניגשתי בכלל למועד א', כי לא הצלחתי ללמוד אליהם כמו שצריך, ועכשיו יש לי מלא מועדי ב', והם ההזדמנות היחידה שלי.
זאת השנה הראשונה שלי, והסמסטר השני היה הרבה יותר עמוס מהראשון, והכל ממש התחרבש לי ופיתחתי פערים גדולים בחומר, והברזתי המון.
אני ממש  מקווה שאני אקח את עצמי בידיים בשנה הבאה.
ועוד משהו, שיטות הלמידה שלי לא הכי יעילות. אני לא כל כך יודעת לתרגל את החומר, אני בעיקר קוראת ואולי כותבת קצת.מדובר בנושאים הומניים, עם המון מושגים וחומר לקרוא- ספרים שלמים. כשלמדתי ביחד עם מישהי היא די לקחה את הפיקוד והלמידה הייתה מאוד מעמיקה ומועילה, אבל גם בספקנו פחות חומר.
קראתי איזה ספר בעבר, על שיטות לשיפור הזיכרון, וממש תרגלתי כל מיני דברים שהיו שם, אבל זה היה רק נחמד לכל מיני רשימות מילים ומספרים, אבל אני לא כל כך מלציחה ליישם את זה ללמידה מעשית של כמויות של חומר. זה היה ספר של ערן כץ למי שמכיר-"סוד הזיכרון המצויין". מאוד התלהבתי ממנו בזמנו, אבל כמובן שלא התמדתי ואחרי תקופה די שכחתי ממנו.
מה המקצוע?
08/07/2014 | 18:21
38
יהיה לי קל יותר להשיב לך תשובה אם תתני לי מידע כגון
מה המקצוע שאת לומדת
כמה מבחנים יש לך

מה התאריכים של מועדי ב'

כמה עמודים בממוצע יש לכל מבחן

האם יש לך סיכומים כתובים?

האם יש לך חומר לימוד קריא, או כל מיני שבבי דברים שכתבת בשיעור שאת עצמך לא מבינה?

האם בחומר הלימוד הזה יש ספרים מן המוכן או שהכל קשור לדברים שאת כתבת?

האם את פנויה לחלוטין ללמוד או גם עובדת?


עברתי תלאות בלימודים אקדמיים, סיימתי תואר ראשון בהצטיינות יתרה עם המון קשיים.
אני עכשיו בתואר שני, עד כה ממוצע "הצטיינות"

עברתי המון קשיים

אני לא באה לייעץ לך ממעמד של מי שהלך לה קל

אלא מעמדה של מי שבמאבק מתמיד, עם המון חצץ שנושר מהשיניים מרוב שאכלתי אותו

תני לי את המידע הנ"ל ואוכל לתת לך כמה עצות מועילות מנסיון מוכח שלי כמי שניצחה את המאבק הזה אחרי המון קשיים

|




מוטיבציה ללמוד
11/07/2014 | 03:12
37
3 רעיונות, בלי סדר מיוחד:

1. שיהיה לך מעניין!
נסי לחבר את חומר הקורס לחיים שלך, תני לעצמך דוגמאות למושגים/תיאוריות מהחיים. זה גם קשור לשיטות למידה, כי ברגע שיהיו לך דוגמאות מהחיים ותפנימי את החומר, לא תצטרכי כל כך להסתמך על זיכרון.

2. לקבוע לו"ז שכולל הפסקות.
זה ממש ברור שאחרי חודש של למידה את חייבת להתאוורר. נסי לתכנן לו"ז מרווח יותר, שיכלול גם זמן להתמלא בכוחות.

3. לפי מה שאת מספרת, הקושי הוא בלהתחיל. מרגע שהתיישבת ושקעת בלמידה כבר יותר קל. אז 2 אפשרויות להתמודד עם הקושי הזה:
* לקבוע ללמוד עם עוד אנשים (לא יותר מדי, כי קשה להתרכז בקבוצה גדולה). כדאי לך להגיע לפגישה אחרי שכבר עברת על החומר, ככה גם תוכלי לתרום ללמידה המשותפת וגם תצרי לעצמך מחוייבות לנקודת זמן בה תתחיל הלמידה.
* הדומונה היא עוד מקום בו תוכלי ליצור מחוייבות קבוצתית, אמנם וירטואלית אבל מאוכלסת באנשים אמיתיים :)


בהצלחה!
והקישור לדומונה:
11/07/2014 | 03:13
30
חדש בפורום - ADD
07/07/2014 | 14:30
17
101
שלום לכולם,

גיליתי את הפורום הזה היום ודפדפתי בו מעט. נחמד לגלות שאני לא לבד עם הבעיה שלי.
עם ה - ADD שלי חייתי מאז ומעולם, אבל לא ידעתי שיש לי בעיה. אינני היפראקטיבי כלל (אם כבר להיפך), ותמיד נטיתי לחולמנות ופיזור.
בבי"ס תמיד הסתדרתי ללא צורך בלמידה מרובה עם ציונים גבוהים למעט במה שחייב ריכוז רב מבחינתי - מתמטיקה, והחלטתי שפשוט אין לי ראש מתמטי (טעות עליה אני מצר קשות עד היום). הלכתי ללמוד משפטים וסיימתי שני תארים בציונים טובים, אבל תוך קשיים עצומים בכל הנוגע לכתיבת עבודות. כתיבת עבודות עבורי הייתה עונש נוראי. בניגוד למבחנים, שיכולתי לבוא ו"לתת גז" שעתיים - שלוש (וגם זה תוך פיזור ניכר, אבל איכשהו), כתיבת עבודות היתה סיוט. ימים שלמים של
חוסר כל יכולת לעשות דבר. עם הלמידה למבחנים התמודדתי בעיקר ע"י שלימדתי אחרים, וגיליתי שלדבר על זה בקול רם עוזר מאוד. אבל בעבודות הייתי סולו, והצלחתי לשבת ולהתרכז רק בשעות הקטנות של הלילה. ואחרי שהתרכזתי זמן מה, החלטתי שמגיעה לי הפסקה - שממנה כבר לא יכולתי לחזור...


ההתמחות בעריכת דין היתה פשוט סיוט. לא יודע איך לא העיפו אותי לכל הרוחות. שנה שלמה לא עשיתי כמעט כלום - ישבתי במשרד, מוקף באנשים מרוכזים ועובדים "בכיף שלהם", ואני יושב אבל וחפוי ראש ומרגיש כישלון גמור, לא מבין מה לא בסדר איתי. החלטתי שזה לא בשבילי (עדיין לא יודע לקרוא "לילד" בשמו), וניסיתי לברוח מהמקצוע. מצאתי פרנסה ממש לא רעה בעסק ששייך לחבר, בתחום הקולנוע הביתי. בהתחלה היה כיף - עבודה לא מאוד מאומצת, חברים טובים מאוד (עד היום), והתעסקות בצעצועים שיכולתי לפני כן רק לחלום עליהם, אבל כעבור כשנתיים התחלתי להרגיש מנוון, חסר מעש וחסר שקט, ובעיקר - רחוק מלמצות את עצמי כאדם משכיל שבורך בכישורים מסויימים. וכמובן, אדם שחונך ע"י "אמא פולניה" להיות קרייריסט מצליח.

אז חזרתי לזה (וכבר שנתיים אני עו"ד פעיל) ואני סובל לא מעט. הלכתי לרופא משפחה המטפל בי שנים רבות, והוא הסכים איתי שיש לי ADD על בסיס מה שסיפרתי לו, בלי האבחונים השונים. ניסיתי את רוב הסוגים - ריטלין רגיל (מכה בראש בכניסה ומפלה קשה ביציאה, מספיק לזמן קצר מידי, מבחיל), קונצרטה (לי אישית היתה נוראית) וכרגע מתנסה ב - LA20 (בינתיים טפו- טפו הרבה יותר טוב).

לצערי העבודה שלי מאוד לא טולרנטית לנושא, בכל מובן אפשרי. 5 ימים בשבוע של 11 שעות ביום (8 עד 7), חפירות על גבי חפירות מול מסך כמעט בלי לזוז. מסמכים, ניירת, טפסים, כתבי בית משפט, חוזים של 60 עמ' האחד ומכרזים של 130 עמ' האחד. החומר שממנו עשויים סיוטים. עובד בין שיא לשיא של הריטלין... בשאר הזמן לא ממש.
חייב לשקול ברצינות החלפת מקצוע, אבל מתחיל להרגיש מבוגר מידי לזה.


מנסה לעזור
07/07/2014 | 16:14
52
ראשית הערה כללית כל החלפת מקצוע - לדעתי רק אם אתה יודע לאיזה מקצוע, יודע שיש בו פרנסה ויש לך תשוקה אליו. אחרת בכל מקצוע כמעט תמצא את האפור הניירת והסיוטים שלו. יוצאים מן הכלל הם מקצועות צאוד דינמיים למשל הפקת אירועים, ניהול עובדים השטח וכדומה אבל אלו גם מקצועות שדורשים המון מאמץ פיזי ולא מתאימים לכל אחד, בעיקר אם גיל הוא בעיה.

לגבי ריכוז במשרד - קודם כל אתה חייב להבין בדיוק מהמפריע לך. הסחות דעת חיצוניות כמו רעש של אנשים מסביב למשל - אז אפשר לעבוד עם אוזניות עם המוזיקה האהובה עליך למשל. אם זה הסחות פינימיות שלך -כלומר מחשבות שבורחות ל"מה צריך לעשות בהמשך היום" אז יש פתרונות אחרים כמו למשל להיות עם פנקס צמוד ולרשום את כל אלה.
פתרונות כללים יותר יכולים להיות קריאה בעמידה או תוך כדי הליכה. וכמובן קריאה משף ולא ממחשב תוך כדי סימון קטעים.

בגדול נשמע שאתה צריך לעשות חקר אישי למה הבעייה העיקרית הפרטית שלך ולמצוא לה פתרון העובד בשבילךץ אפשר לעשות את זה עם אימון אישי מכל מיני סוגים, בחקירה אינטנסיבית עצמית ואולי גם במרכזים לאסטרטגיות למידה למיניהם.

אל תתייאש ובהצלחה !
כמה עצות נוספות
07/07/2014 | 17:06
9
62
הי

תראה לגבי החלפת מקצוע

גם לי היו המון מחשבות על החלפת מקצוע. כל הזמן.

לקראת סיום התואר השני, מליון מחשבות על החלפת מקצוע. כל הזמן.

ישבתי הרבה עם עצמי. דיסקסתי. ניהלתי שיחות עם עצמי. ואלו המסקנות שהגעתי אלהן:

א. אם הסבה מקצועית, אז לא ממקום של בריחה. אני מתחייבת בפני עצמי להגיע להישגים מסוימים במקצוע הנוכחי שלי - כגון סיום התואר השני, אולי סיום תזה, ורק אז, ממקום של בחירה, ללכת למקצוע אחר.

ב. אני יודעת שכל אימת שאני נתקלת בקושי אני מפנטזת על הסבה מקצועית. במקצוע שלי יש המון המון המון המון המון קשיים למופרעי קשב וריכוז. אני עובדת כל הזמן על טכניקות, לרבות קריאה מהירה. טכניקות ריכוז. אני עובדת בלי סוף על עצמי.

מסתבר שכאשר הטכניקות שלי מצליחות, ומניבות תוצאות, החשק למקצוע אחר יורד.


והנה עוד כמה עצות נוספות עבורך מנסיוני

ג. תזכור שבהפרעת קשב יש קטע של חידוש וריגוש. אתה יודע כמה אנשים במקצוע לא מוצאים התמחות? מצאת, זה נפלא. אתה יודע כמה לא עוברים בחינות לשכה? עברת. אתה יודע שתואר שני זה הישג מכובד מאד? יש כאלו שמתקשרים לסיים אותו, כמוני. וכן, למצוא עבודה. המון במקצוע הזה מובטלים לאללה.

אז תשאל את עצמך אם זה לא הקטע של הפרעת קשב שמחפש תמיד מתח וריגוש. אין דבר בטוח כלכלית כמו משרה קבועה בתחום הזה. אין בזה ריגוש. תזכור שהקרים אוהבים סכנה, סיכונים וריגושים ופועלים טוב יותר תחת ריגושים אבל זה לא תמיד טוב ליציבות הכלכלית.

אני הבנתי את הפסיכולוגיה של עצמי, וכיום אני עובדת על עצמי על לשבת ולעשות דברים, בלי שנלווה לכך ריגוש. איך אני עושה את זה? צעד אחר צעד. אומרת לעצמי - ברבע שעה הקרובה את עושה 2 עמודים.

היה לי קטע עם תואר שני שגררתי מהתחת. כלומר, מרחתי וזה. כשנרשמתי לשם מאד התרגשתי וככל שזה היה מובן מאליו התחלתי להשתעמם. איך עשיתי את הסמינר האחרון? אמרתי לעצמי - עוד פסקה. עוד שורה. עוד מילה. כל פעם קצת.

בסוף מצאתי את עצמי כורכת את העבודה בכריכיה שליד אונ' ת"א, ב 3 עותקים, ואשכרה משלשלת את זה לתיבת הגשת עבודות.

אתה חייב לשאול את עצמך אם לא תלך לעוד מקצוע רק כדי לאבד עניין, וכך לעוד מקצוע עד אינסוף. אני לימדתי את עצמי למצוא עניין במקצוע שלי. ואין יום שאני לא נאבקת.


ד. מה דעתך על שינוי כיוון בתוך המקצוע? אולי לא משרד אזרחי מסחרי. נניח משרד פלילי? אקשן. תאי מעצר. רוצחים. שודדים. גנבים. אנסים לא הייתי מייצגת בחיים, שיקרבו בכלא לשארית ימיהם. אבל כל הקטע הפלילי. יכול מאד אולי להתאים לך.

או נניח משרד קטן שאתה מטפל בכל תיק מא' ועד ת', אתה לא חלק ממכונה גדולה שבה התפקיד שלך הוא רק לעבוד על חוזה (אני מנחשת שאתה באיזה משרד ענק עם 50 שותפים ו 100 עובדים או משהו כזה? זה לא מתאים למופרעי קשב)

מה דעתך להתמחות נניח בתחום של זכויות יוצרים? תעבוד כל היום עם אמנים שגנבו להם את זכויות היוצרים. דברים מגניבים כאלו.

עדיף לעשות הסבת תחום בתוך המקצוע, זה הרבה יותר הגיוני, מאשר לזרוק לפח 2 תארים, + התמחות שאלוהים ישמור איזה סיוט היא הייתה + בחינות הלשכה ששיננת - כאילו בשביל מה? לזרוק את זה?


ה. יש המון טכניקות לריכוז. המון המון המון. אני יכולה להציע לך בשלוף כמה מצוינות, אם רק תפרט לי מה הבעיות הקונקרטיות במשך יום עבודה. אני לא קואצ'רית ולא נעליים. אני פשוט אחת שחיה ביום יום את ההתמודדות אלוהים ישמור הזאתי, וכדי להצליח אני ממציאה כל יום 20 טכניקות חדשות וחלקן עובדות.

ו. LA עובד ל 6-8 שעות. טול פעמיים ביום ואתה עובד כמו גדול.

ז. ספורט עושה את זה למופרעי קשב. תקע איזה הליכון אחרי העבודה או לפניה או איזה ריצה או משהו. יכול לעזור.

ח. שינוי תזונה. אני יכולה לפרט על זה המון אם תרצה או פשוט תראה הודעות קודמות שלי בפורום.

ט. לעבוד עם סטופר. מופרעי קשב טובים בלעבוד תחת לחץ. נניח אם בדיוק הנאצים דופקים בדלת, פתאום יש לך אנדרנלין לקפוץ מהחלון ולהציל חצי מהעיירה. אבל כשאין מתח או איום קשה מאד לעבוד. הפטנט הוא לייצר מתח מלאכותי. סטופר. שים סטופר ותחליט שאתה קורא מכרז בן 130 עמודים בשעתיים. תחליט שאתה קורא 50 עמודים בשעה, חצי שעה. תציב לעצמך מטרה, אחרי קריאת 50 עמודים בשעה של מכרז. לכתוב ב 5 נקודות מהן דרישות המכרז . או לסמן את 5 הפסקאות החשובות במכרז. כנ"ל בחוזה.

י. להכניס דמיון לעבודה. יש לך מכרז או חוזה מיובשים שאלוהים ישמור. צור סיטואציה דמיונית, למשל נוכל מאיזה סרט שמשתמש בחוזה כדי למצוא פרצה ולרמות את כל העולם בנכלוליות. המצא סיטואציה דמיונית הזויה. ודרך זה - דרך הדמות הקומית של הנוכל, משהו כמו "המרגל שתקע אותי"/אוסטין פאור, נניח, תחשוב מה הסעיפים בחוזה/מכרז שצריך לשים לב אליהם, שפותחים פתח לצרות. או צור סיטואציה דמיונית אשר תיצוק עניין לחוזים והמכרזים המשעמממים פחד שלך. ספר לעצמך סיפור רקע מעניין. כהשראה אתה יכול לראות את הסרטונים של ביטוח ישיר, איזה סיפורי רקע מעניינים יצרו על המוטו של "למה לי לממן סוכן ביטוח". ואז כשיהיה לך סיפור רקע מעניין בדיוני, האנדרנלין יזרום, האנדרופינים יופרשו, והחוזה המ'צעמם יתוקתק.

יא. מאמנים - כבדהו וחשדהו. אני נכוונתי מאד ממאמנים. יש המון מאמנים שלא יודעים כלום מהחיים שלהם, אבל הם מתמחים ב"פעולה בצומת דרכים בחיים" וכל מיני דברים כאלו שאין להם מושג עליהם. זה שוק מאד פרוץ, שכל אחד שלמד 3 חודשים פעם בשבוע באיזה קורס אחה"צ הופך מומחה להכל. הייתי אצל אחת שפשוט נכוונתי ממנה בענק, והיא בין היתר "מומחית לשינוי קריירה". היא משבחת את עצמה בלא הרף באתר שהיא בנתה לעצמה אבל המציאות שונה לחלוטין. בניגוד לעורכי דין שהם אנשים לא אתיים בעליל אבל לפחות יש להם כללי אתיקה - ובין היתר אסור להם להציג עצמם כ"מומחים" או לשבח את עצמם, לקואצ'רים אין אתיקה. המאמנת הזו שנכוותי ממנה קשות מפרסמת את עצמה, מציגה את עצמה כקוסמת, לא פחות ולא יותר, עם המון מחמאות לעצמה וייחוס הצלחות לעצמה ורק מי שפגש אותה פנים אל פנים מכיר את הפער האבסורדי בין מה שהיא מספרת על עצמה לבין המציאות.

היא לא היחידה. כי לקואצ'רים אין שום מגבלה אתית על פרסום עצמי והם יכולים להציג את עצמם כאלוהים ואין על זה שום פיקוח ובקרה. אז






תודה, איזו תשובה מפורטת!
07/07/2014 | 18:38
8
44
כמה התייחסויות (לא להכל, בכ"ז ק"ר... )

א. שקלתי ועדיין שוקל הסבה מקצועית פנים מקצועית, דהיינו יועמ"ש של חברה, גוף ציבורי וכדומה. המקומות האלה תובעניים פחות בד"כ, במיוחד מבחינת השעות. 11 שעות ביום כמו היכן שאני עובד נראה לי לא נורמלי בשום קנה מידה, אבל לאדם עם ADD זה סיוט של ממש. לצערי, הבוס שלי הוא מאלה שמאמינים שכמה שיותר שעות יותר טוב, ושהעבודה קודמת לכל דבר אחר, ושהדבר הכי טבעי בעולם זה שתהיה לך תשוקה אדירה לעוד ועוד עבודה ללא הפסקה (הוא אשכרה אמר לי משהו כזה בנוסח מתון יותר). בקיצור, חי בסרט. אני מודע לגמרי לבעייתיות של החלפת עבודות, ובפרט היכן שאני גר (חיפה), בה צריך להגיד תודה כל יום שיש עבודה בכלל. ההיצע בשוק של עבודות טובות ועבודות בכלל - נמוך. מאידך, להיקבר היכן שאני נמצא רק בלית ברירה גם לא נשמע לי גליק גדול.  

ב. אני דווקא עובד במשרד קטן. הוא סניף של משרד גדול, אבל החוויה היא של עבודה עצמית תחת בוס אחד. זה די מחרפן, מפני שאין עם מי להתייעץ ואני כל הזמן מוצא את עצמי שובר את הראש לבד. הבוס שלי ממש לא טוב בהסברים, ועו"ד נוסף שעובד איתי עסוק מכדי להביא לי תועלת מי יודע מה. אז אני יושב לי בתא הכלא לבד ומטפס על הקירות רוב הזמן.

ג. עם ה - LA20 רק התחלתי להתנסות. אני ממש מנסה למעט לקחת ככל האפשר, ולא יותר מפעם ביום. יכול להיות שלא יהיה מנוס מפעמיים, אבל אני מאוד חושש להכניס את זה לעצמי יותר משהכרחי (ואולי זה אכן הכרחי). אני בעיקר חושש מפיתוח עמידות ובמיוחד מהריבאונד, שעושה לי די רע. כמו"כ, זה מתחיל להיות יקר. ואגב, אני חושש להיות תלוי בזה כל חיי המקצועיים.

ד. ספורט ותזונה: אני טבעוני 99% מהזמן (למעט מעידות קלות פה ושם באירועים משפחתיים), וספורטאי שנים רבות (איגרוף, א.תאילנדי וכדומה). אחרי אימון אני מרגיש מלך העולם - אבל לצערי זה לא נמשך למחרת ביום העבודה.

ה. לגבי טכניקות ריכוז - לא ניסיתי שום דבר קונקרטי, אבל אני אדם עם משמעת עצמית גבוהה מאוד (מה שללא ספק החזיק ומחזיק אותי עד כה, כולל בספורט). הבעיה היא ששעות העבודה פשוט ארוכות מידי. אחרי 11 שעות כאמור אני מגיע הביתה, והזמן שנותר לי להתאושש עד מחר פשוט לא מספיק, ואני מגיע לעבודה כבר ללא כוחות מראש, בטח ובטח בשביל "לעבוד על עצמי" עוד מעבר לעבודה שיש לי לעשות ממילא.

ו. לגבי מאמנים וכו' - תודה על האזהרה, אבל אל חשש, אני הייתי סקפטי עוד באירופה. עוד לא נולד השרלטן שאני לא מריח מקילומטר.
אוקי, כמה תשובות
07/07/2014 | 23:55
7
33
א. הקישור לנסיון הרע שלך עם קואצ'רים באירופה לא עובד. אם אתה יכול לתת קישור מחדש או לפרט מה הנסיון שלך שם עם קוא'צרים.

ב. אל תחשוש מעמידות. ואני אסביר לך.

יש לי נסיון בן 3 שנים עם ריטלין. בגלל שאני אדם שחייב להצליח, קצת אחרי שהתחלתי את הריטלין, התעניינתי בכל מיני טכניקות לשיפור הריכוז. למדתי הרבה שיטות. יישמתי. לאט לאט ירדתי בהדרגה במינוני ריטלין.

המסקנה שלי לגבי ריטלין היא כזו:

אם מפתחים בהדרגה דרכים אלטרנטיביות להתמקד, אפשר לרדת במינונים.

אבל בהתחלה כשאתה צריך את זה, למנוע את זה מעצמך זה סתם התעללות בעצמך, כי זה יכול להרים אותך על הגל.

ג. לגבי המשרד, זה נראה שאתה עובד בתנאים לא מתאימים, ולפני שאתה משליך לפח את כל ההשכלה שרכשת בעמל רב, נסה למצוא עבודה במקום אחר. זה לא נראה לי כמו מקום נכון לעבוד בו, שאין לך אפילו הדרכה. אם אני הייתי נזקקת לעו"ד, לא הייתי רוצה עורך דין שהבוס שלו לא מנחה אותו ונותן לו לזרום עם החומר איך שבא לו. מקום עבודה טוב זה מקום שמדריך אותך בלי לשבת על הראש . אולי תגלה שמקום עבודה אחר יעשה לך טוב יותר. אל תשליך לפח את כל ההשכלה שרכשת בעמל רב. אני נלחמת 5 שנים על תואר שני כעת. יש לי עוד קורס לסיום. לא זורקים כזה דבר.

ד. אם יש לך ממש מעט זמן בערב אני ממליצה על מדיטציה, כאמצעי הכי יעיל לנצל את הזמן להתארגן.

בגדול יש לי עוד מלא עצות, מהמקום שבו אני מתמודדת כל חיי עם הפרעת קשב והחיים לא מחכים לי בסבלנות, ואין יום שאני לא ממציאה פטנט או שיטה, כיצד להיות מאורגנת ויעילה, ומרוכזת יותר.

ואני ממש ממליצה לך לעבור לריטלין שמתפרש על כל היום. כלומר בבוקר LA ובצהריים עוד מנה. אני עושה את זה.

אתה לא ילד שחוזר מביצפר ב 14:00, וזהו. אתה אדם שעובד 12 שעות, ואתה לא יכול להרשות לעצמך פיטורין רק בגלל עיקרון של לא לקחת כפול יומית.

אני לקחתי תקופות מסוימות 90 מ"ג ליום, לאורך כל היום. כהתחלתי ספורט ואימון מוחי ירדתי בכמויות.\

כרגע אתה צריך את העבודה הזו. היא חרא של עבודה, אבל יש לי מלא חברים שלמדו את המקצוע הזה. השוק חרא. יש לי חברים שלמדו משפטים ומובטלים. אז אם תיטול פעמיים ביום ריטלין זה יעזור לך לשמר את העבודה, ובשקט שלך, בדרך שלך, תמצא עבודה נוספת, ואולי תהיה מאושר שם יותר ותזקק לפחות ריטלין. אולי הם ישחררו אותך ב 17 הביתה, ואז תוכל לפנות זמן לעצמך ולספורט ופחות תזקק לזה. אבל עכשיו אתה זקוק.

החיים הם כאן ועכשיו ולא מחכים. זה לא שזכית בפיס ותעשה כעת אימון מוחי, ותמתין שנה עד שהאימון מוחי יעבוד, נכון?

נ.ב. אם אתה בקטע של אמנות לחימה, נסה טאי צ'י.

זה לפלפי ולא "גברי" או ספורטיבי, אבל זה חראם על הזמן לריכוז. זה ריטלין ממש.

נ.ב. נוסף. כדי למתן ריבאונד של LA20 לוקחים רבע או חצי כדור ריטלין רגיל לקראת סוף הריבאונד. או עושים ספורט בזמן הזה. חצי שעת ריצה.

כל זה מנסיון נצבר של חברי פורום.






המשך...
08/07/2014 | 10:21
6
39
אין לי שום ניסיון עם קואצ'רים באירופה, זה קטע קלאסי של החמישיה הקאמרית, הייתי בטוח שכולם מכירים....
https://www.youtube.com/watch?v=32uR2-qktxE

לגבי עצתך עם הריטלין, אני משתכנע לאמץ אותה. אבל אנסה בתור התחלה LA20 בתחילת היום, ובשביל הסיומת מאוחר יותר אחד "פושט" של 10 (יש לי סטוק).
אם זה לא ילך, אנסה שני LA20 אחד אחרי השני. יש לי גם LA30 (קיבלתי מהרופא מרשם לשניהם כדי לראות מה עובד טוב יותר), אבל אנסה להימנע ממנו
כדי שאח"כ לא יהיה לי קשה לרדת ל- LA20 (או שזו לא בעיה? תקני אותי אם אני טועה). באופן כללי אני שונא את התלות הזו, אבל יותר ויותר מבין שבאורח החיים הזה לפחות זה בלתי נמנע.

מדיטציה ניסיתי, אבל זה לא החזיק. אחרי יום עבודה כזה + ריבאונד של ריטלין (שאני מקווה שיתמתן עם ה LA), קשה מאווווד למצוא את המשמעת העצמית לעשות משהו שדורש ריכוז. בד"כ אני מבשל כדי לא להתמוטט, או בימים הרלוונטיים גורר את עצמי לאימון ומתעורר שם תוך כדי חימום. אבל להתחיל משהו שדורש (עוד) משמעת עצמית אחרי שחזרתי הביתה (בהנחה שזה לא יום של אימון) - קשה מאוד.
הרי כל מופרע קשב זקוק לעו"ד טוב- אז אנא תשאר;
08/07/2014 | 11:48
1
32
1. במידה והנך סינגל ונטול מחוייבות משפחתית- מה דעתך לעבור למרכז? אפשריות התעסוקה תגדלנה ותמצא את עצמך במקום טוב יותר..

2. יש חברות השמה ופורומים ייעודיים למקצוע שלך- תוכל לשלוח קו"ח או לפרסם את עצמך -אולי לפתוח משרד עם שותף בתור התחלה-במקביל לעבודתך כיום.

תמקד את הקו"ח לתפקידים בהם הנך חושק ותשלח. הרי השכלה משפטית תמיד פותחת דלתות. ..

3. בישול זה מצויין היות וזה גם תרפי.. הרי בישול זו יצירה , ואתה נהנה מכל רגע... אם זה ניתן, תוכל אפילו לבשל במשרד את ארוחת הצהריים וכמובן לתת לבוס לטעום..

4. מה דעתך לתרגל את אומנות הלחימה לפני העבודה? זה בטח יתן לך את הפוש להתחיל את היום ותתמלא באנרגיות וכך יום העבודה יעבור אחרת..

5. וכן..אני מאוד (לא) סקפטית לגביך..אפרופו קטע של החמישיה -אין עליהם... בהצלחה
תודה על העידוד!
08/07/2014 | 14:04
26
לעבור למרכז לא יהיה פשוט. אני לא סינגל ולאשתי יש עבודה טובה מאוד כאן בחיפה המשמשת לנו עוגן. היא מוכנה ללכת אחרי למרכז ללא היסוס אם זה מה שאני רוצה, אבל במצב הדברים הנוכחי אין בזה שום היגיון כלכלי. אני לא שולל זאת בעתיד, אבל עוד לא הגעתי לרמת ייאוש מספקת (מה גם שאני ממש אוהב את חיפה). אם כבר לעבור הייתי עובר לחו"ל, אבל יש מחוייבויות משפחתיות שכובלות אותנו לכאן.

לגבי התעמלות לפני עבודה, עשיתי זאת בעבר כמו שעון. הייתי קם שעה קודם ומתחיל להתעמל. זה בהחלט עשה לי טוב, אבל עם הזמן ההרגל (המצויין) הזה דעך. אולי אנסה זאת שוב, זה בהחלט היה נותן לי איזה בוסט ככה לתחילת היום. אולי באמת אחדש הרגלים מימי קדם.

לתרגל ממש את ה"אומנות" שלי בבית זה לא כ"כ מעשי, צריך מישהו להחליף איתו מהלומות...
לא! לא 20 LA אחד אחרי השני!
08/07/2014 | 13:11
3
31
זה יצור אפקט של 40 LA וזה ממש משש רע כי זה מינון יתר מחרפן

20 LA ברווח של 7-8 שעות
אחד ב 7 בבוקר נניח ואחד ב 14 - 15 בצהריים

רק כך ישמר לך הריכוז עד הערב

אם תיטול את שניהם בבת אחת תהיה עם מינון יתר עד 14 בצהריים והריבאונד יהיה יותר גרוע.

לא יחד!






לא התכוונתי ביחד...
08/07/2014 | 13:52
24
ברור לחלוטין שבמרווח של כ -7 שעות. המנגנון ידוע לי היטב.
חס ושלום כמות כזו בבת אחת. אחד אחרי השני = אחד ואחרי 7 שעות השני.
אלה אם כן המינון הנכון לך הוא 40
09/07/2014 | 07:38
1
21
למה לצאת עם כאלה הצהרות נחרצות? עם האדום אנשים יחשבו בטעות שאת רופאה וייקחו את העיצות שלך ברצינות מידי.

ובכל מקרה לכותב השרשור המקורי - כל שינוי בהתייעצות עם רופא!
המינון הנכון הוא של ה - LA20.
09/07/2014 | 08:47
33
הריטלין 10 הרגיל קצת חזק לי.
הLA20, ליחידת זמן, נותן השפעה של בערך 8 מ"ג.
הLA30 ליחידת זמן, של בערך 12 מ"ג.
בעצת הרופא, קיבלתי מרשם לשניהם ליתר ביטחון, במידה וה - LA20 חלש מידי. הסכמנו להתחיל עם ה- LA20, ואם זה לא עובד, אחרי שבוע לעלות ל- LA30. בכל מקרה, המינון לו אני זקוק הוא מהנמוכים.
אחרי 3 ימים, ברור שה LA20 עובד, למרות שהוא חלש מה - 10 הרגיל שהתרגלתי אליו (וההרגשה אכן מתונה יותר, וטוב לי עם זה. לא אוהב להרגיש מסומם). הבעיה איתו היא רק משך הזמן, אז או שאקח שניים ביום (בפערי הזמן הרלוונטיים), או ש"אקנח" בסוף היום עם ריטלין 10 מ"ג רגיל ואקווה שלא אקבל איזה ריבאונד עצבני.
שלום קונגפו לוגן
10/07/2014 | 17:10
1
40
(לא מתאפקת:
- לוגן x man??
- באמריקה הייתי סקפטית! מפחדת להכנס ללינק כי זה יגרור שעות של הנאה ע"ח דברים אחרים.)

ראשית, שמי טלי וברוך הבא לפורום!

תשמע,
כמה דברים 'הציקו' לי שקראתי את ההודעה שלך. קודם כל העובדה שיש לך משמעת עצמית, מסבירה לא מעט מן ההשגים שלך, לא מובן מאליו.
לא מדברת על התקופה שעסקת באלקטרוניקה, אלא על תקופת ההתמחות. במקצוע כמו שלך, נראה לך שמשהו עשה לך טובה שהחזיק אותך כמתמחה? לי לא נראה. הרבה אנשים מאוד מחוננים, מסוגלים להפיק עבודה בזריזות שלאחר תעלה בהרבה אנרגיה ומשאבים.
למה שתחליף מקצוע?
רע לך? תחליף!
הבעיה היא לא אצלך, לדעתי החברה שאתה עובד בה מפיקה לא מעט תועלת מזה שאתה שם. נכון, לפעמים אתה לא מרוכז, אולי מאחר טיפה -לא יודעת. אבל מוטב שאתה תבין שזה אתה, וככה הדברים מתנהלים אצלך. מבחינתם זו החבילה, אם לא נראה להם- מוזמנים להראות לך את הדלת.
עוד משהו, אתה משווה את עצמך לאחרים במשרד, אין דבר יותר גרוע מלהשוות את עצמך לאדם שלא סובל מהפרעת קשב וריכוז. כי הם לא סובלים ממנה. יש לי חברה שמוגבלת בהליכה- זא היא על כיסא גלגלים. צריכה להמשיך?

בקשר לתרופות:
ההמלצות שלי הן מתוך נסיוני האישי, לא מתוקף היותי רופאה- הייתי ממליצה להתייעץ על כל שינוי או תוספת יחד עם הרופא\ה המטפל/ת.
תדע רק, שאם אתה מתכנן לעבוד בעבודה שמצריכה ממך לסבול מכמה שפחות סמפטומים של ADD, קח בחשבון את האפשרות שתאלץ לקחת בכל יום כדור (כזה או אחר)

אם יש תרופה שאני לא אוהבת זה ריטלין LA. לא הסתדרנו. המינון המקסימלי שאליו הגעתי היה 120 מ"ג ביום. (לא אני לא הר אדם, דווקא די רזה, יש האומרים יותר מידי)
כן, משקל גוף משפיע על תפקוד התרופה, ככל שאתה גדול יותר, כך גם המינון צריך לעלות.
ילדים בני 6,7 לוקחים ריטלין 20 LA לפני שהם הולכים לבית הספר, הם בדר"כ שוקלים 17-25 קילו.
יש לא מעט מבוגרים שמספיק להם מינונים נמוכים, מה טוב. אבל תדע שהמינון המקסימלי שמאושר (מודה חרגתי אף מזה) הוא 2מג לכל קילו.
ממשפחת הריטלין יש גם את הריטלין הרגיל, שדווקא אני אוהבת אותו, לפעמים הוא בדיוק הבעיטה בתחת שאני צריכה. ויש גם את הSR שזה סלאו ריליס, ההשפעה שלו קצת יותר קצר משל LA, אבל ההרכב הכימי שלה מתפרק אחרת בגוף, ואולי דווקא תרגיש פחות מיואש איתו?
יש תרופה בשם קונסרטה שטובה ל12 שעות, עדינה יותר מריטלין?
יש אלטרנטיבות יקרות יותר, שכעת התחילו לשווק אותם בהזמנה מראש בבתי המרקחת של קופות החולים (בכיתי מאושר שגיליתי את זה). מדובר בתרופות שמשווקות בארה"ב ומאושרות כמובן על ידי הFDA  בניהם אדרל, ויואנס וכו'...
זה שריטלין לא עוזר לך, לא סוף העולם. תמצא את התרופה שעובדת בשבילך, אז תעשה החלטות.


בהצלחה קונגפו לוגן!


הי טלי-
12/07/2014 | 18:05
23
תודה על הברכות.

שמי רוי (Roy), והיוזר הדבילי הזה מלווה אותי רק בתפוז מאז שהמציאו את האינטרנט בערך, אין שום אפשרות להחליף אותו...
ההתייחסות אכן ללוגן מה - Xman והקונגפו זה סתם הדבר הראשון שעבר לי בראש לפני עשור בערך כשגיליתי ש"סתם" לוגן היה תפוס.

בהתמחות אני באמת לא יודע איך לא העיפו אותי, אני רציני - שנה שלמה לא עשיתי כלום. להתקבל לא היתה בעיה. בד"כ אם אני עובר את מפתן הדלת אני מתקבל, יש לי יכולת לעשות רושם חיובי, הבעיה היא מה קורה אח"כ.
הצלחתי כנראה להיעלם בין כמה מתמחים. היינו קבוצה, ובקבוצה קל יותר להיטמע, אבל באמת שלא הצלחתי לעשות שום דבר.
היום כשאני מודע לבעיה ומטפל בה (אם ללקחת כדורים קוראים "לטפל"), אני מוערך מקצועית ועושה עבודה טובה, שזה לא משהו שאני מזלזל בו כלל, אבל סובל מאוד בדרך לשם. כל יום הוא מאבק, ומאבק קשה וסוחט.
אני כנראה לא הולך להחליף מקצוע, אבל בהחלט אצטרך עם הזמן למצוא משהו גמיש יותר (ויותר מעניין), גם אם ארוויח פחות. לא רואה את עצמי סובל יומיום 5 ימים בשבוע עד הפנסיה.
אני לא מאחר ושומר על פאסון של אדם מפוקס, ידעני ואף סמכותי - אבל מרגיש מבפנים שהכל הצגה ואין לי טיפת ביטחון במה שאני עושה.
זה נכון שלהשוות את עצמי לאחרים זה גרוע - אין ויכוח. ועדיין, זה בלתי נמנע. כל משימה חדשה שאני מקבל מלווה בתחושת חוסר אונים של "אין לי שמץ של מושג מה עושים עכשיו", המובילה לדחיינות ולעבודה לחוצה ברגע האחרון, אפילו עם הריטלין (בלעדיו אין סיכוי לעשות כלום), בניגוד לאנשים אחרים במשרד שעושה רושם שלפחות נראה שהם יודעים מה הם עושים ולא מסתכלים על כל משימה חדשה ב - "WTF?!?"

לגבי התרופות, כנראה שלפחות "זכיתי" בהיזקקות למינונים באמת נמוכים (למרות שאני בחור די גדול), אם כי אני בכ"ז תלוי בזה לחלוטין ולא אוהב את זה כלל. קונצרטה ניסיתי. היא עבדה, אבל סבלתי מבחילות כל היום, זה היה ממש לא נעים והחלטתי שזה לא שווה את זה. כרגע בשבוע ראשון של ניסיון עם LA20, שעושה רושם שעובד היטב חוץ מאורך הזמן שקצר מידי. ייתכן שכפי שכתבתי למעלה, הפתרון יהיה שני LA20 ביום (לא ביחד).

ושוב - תודה על הוולקאם! אין כמו התחושה של לא להיות לבד עם הבעיות.

dude, קראתי בעניין ובדאגה.
12/07/2014 | 11:33
3
28
בדאגה מאחר ואנחנו באותו תחום עיסוק, רק שאני לפני התמחות (שכבר מצאתי). סובל מאוד מהלימודים, עושה רושם שאולי יותר ממה שאתה סבלת כי אני סובל לא רק מעבודות אלא גם מלמידה למבחנים ולא ניגשתי למועדים רבים בגלל זה. היתה לי גם טעימה קלה מהמקצוע בטרום התמחות וזה לא היה כיף חיים. באופן כללי אני סובל מלמידה ועבודה עם ניירת למרות שזה הדבר היחידי שעשיתי כל חיי עד כה (לא אובחנתי כ-ADD אבל אין לי ספק שאם אבוא לרופא כלשהו, כפי שאתה עשית, ואספר לו את כל השתלשלות חיי הוא מיד יזדרז לאבחן אותי) וחושב שהדבר הזה לא בא לעולם אלא כדי למצוא כלי חדש בעזרתו יוכלו בני האדם לענות אחד את השני. לדעתי הצמיחה המטורפת באבחונים נובעת בעיקר משני דברים: כמות המאבחנים + הפרעת הקשב האמיתית שהיא צורת העבודה ה"נורמטיבית" והנחשבת בחברה המערבית.
חשבתי להציע לך דווקא כיווני מחשבה אחרים: למשל לוותר על הצמחונות. לא יודע איך הייתי שורד ימי עבודה כאלה בלי לאכול כמו שצריך (ואתה עוד מתאמן באיגרוף ואיגרוף תאילנדי). הרבה אנשים שחושבים שהבעיה שלהם היא "הפרעת קשב" לא מבינים שהבעיה שלהם היא בעצם שאינם מאושרים, ואחד הדברים שעושים אותנו מאושרים הוא אוכל. לכן אכילה טובה לאורך כל היום (לצד עשיית ספורט) יכולה לספק לנו את הדלק שאנחנו צריכים כדי לשרוד יום ארוך במשרד.
עוד מחשבה שעלתה לי למקרא דבריך קשורה לענפי הספורט שאתה עוסק בהם, שאני מניח שממלאים תפקיד חשוב בחייך כיוון שאתה עוסק בהם במקביל לעבודה התובענית שלך. מדובר בענפי ספורט שלצד זה שהם בוודאי מסייעים לפרוק מתחים, הם גם מצריכים ריכוז ואולי גם שואבים אנרגיות (שלא כמו ריצה, שחייה, יוגה או אימון בחדר כושר). אולי כדאי לך לשקול לוותר על ענף אחד או אימון אחד בשבוע כדי שיהיה לך קצת פנאי וזמן איכות לדברים אחרים (אם כי אני בטוח שהאימונים מהווים עבורך זמן איכות גם כן, אבל נראה לי שיש להם חסרונות).
כתבת שאתה חושב להחליף מקצוע אבל חושב שאתה מבוגר מדי בשביל זה. אם הגיל שלך הוא 35 כפי שכתוב בכרטיס, החלפת מקצוע היא אולי באמת עניין קצת מסובך אבל החלפת עבודה איננה כה מסובכת. השאלה היא אם יש עיסוק אחר שאתה רואה את עצמך עוסק בו בהנאה יחסית וגם מתפרנס (מכירות למשל?). אפשרות נוספת היא לפנות לעצמך זמן קבוע במהלך השובע (או בסוף השבוע) שבו אתה מתכנן לעצמך פתח מילוט מהעבודה ומתחיל לבנות אופציה נוספת: שיווק באינטרנט, תיווך בנדל"ן, אלה הרעיונות שעולים לי לראש כרגע.
ניירת וטפסים הם החומרים מהם עשויים סיוטים...
12/07/2014 | 18:19
2
23
מה שכתבת מזכיר לי שפעמים רבות הגעתי למסקנה שאופן העבודה הוא שדפוק ולא אני.
אם בלימודים הסתדרתי (אם כי במאמץ) תודות לזה שהיתה לי גמישות מלאה ויכולתי לעבוד גם (ובעיקר) בלילה אם נחה עלי המוזה ולהסתדר היטב, אז מה הקטע הדבילי של להתעקש על נוכחות בשעות קשיחות?
למה לא למדוד על פי תפוקה? מה זה הדפק הזה שבו יש מי שמאמין שכמה שתהיה יותר במשרד, בהכרח תעבוד יותר ובאיכות טובה? הרי כמות האבטלה הסמויה במצב הזה גדולה מאוד גם אצל קרובינו בני האדם ה"נורמליים".
לגבי תזונה - אני לא צמחוני אלא טבעוני, דהיינו ללא שום רכיבים מן החי (בשר, ביצים ומוצרי חלב באשר הם). לא חושב שזה המקום לפתוח את הנושא, אבל אני אוכל "כמו שצריך", אל דאגה. אם כבר, מאז שאני טבעוני אני מרגיש טוב יותר. לספורט, מכל מקום, זה לא הפריע כהוא זה.
לספורט שאני עושה יש מידה של תובענות, אין ספק, אבל אני אוהב את זה ולא מוכן לוותר. מובן ששקלתי זאת, אבל זה חלק גדול מההגדרה העצמית שלי ומשהו שאני גאה בו. עבודה, תהיה אשר תהיה, אינה סיבה מספקת לוותר על זה. ולעשות "סתם" ספורט מבחינתי זה ממש לא "זה" (שאני עושה גם, בימים שאין אימון. קצת מכור, אין ספק).
עבודה, כפי שכתבתי לטלי מההודעה למעלה, אין לי שום ספק שאחליף בסופו של דבר גם אם לא אחליף מקצוע, ככה זה לא יכול להימשך זמן רב.
ובהצלחה שיהיה לך חבוב. אתה נכנס לזה, כך עושה רושם, כשאתה יודע על עצמך הרבה יותר משידעתי אני.
סתם מתוך סקרנות
12/07/2014 | 22:55
1
26
ובטח אני אתחרט על השאלה הזו, אבל מה היו שעות העבודה שלך בהתמחות? המשרד שאני הולך להתמחות בו הוא לא אחד מה-20 גדולים כך ששעות העבודה הרשמיות הן עד 19:00. וגם אמרו לי בראיון שאין אצלם את החובה הלא מפורשת, והמאוד קיימת במשרדים הגדולים ביותר, להישאר אחרי שעות העבודה עוד שעה-שעתיים-שלוש, "בשביל הצורך". אם כי יש מצב שסתם בילשטו אותי כי הם לא רוצים להגיד את הדברים הקשים בראיון כדי שאסכים להתמחות אצלם. הקיצור, השאלה שלי היא האם הצלחת לשלב חיים כלשהם עם ההתמחות? השאלה נשאלת רק בהנחה ששעות העבודה בהתמחות שלך לא היו צפונה מ-19, כי אחרת נראה לי די ברור שלא היו לך חיים באותה שנה.
חיים? אל תבנה על זה.
13/07/2014 | 09:15
24
בהתמחות, וגם במשרד קודם, עבדתי מ - 8 עד 18:30.
היום אני עובד יותר, מ - 8 עד 19:00 (חוץ מיום חמישי, הסבר בהמשך).
בהחלט קרה בעבר שנאלצתי להישאר מעבר לכך.
היום כבר כמעט שלא, בעיקר כי אני לא מוכן. הגישה שלי כיום, אחרי כמה שנים של התבגרות ועיצוב של האישיות העבודתית שלי, היא של מוכנות תמידית לקום וללכת בכל רגע נתון. אי אפשר ללחוץ עלי, העבודה נוראית מספיק גם בלי זה. כיום, אם היכן שאני עובד אני רואה שזו נהיית נורמה, אני קם והולך (בצורה ידידותית כמובן, בלי לשבור כלים). בצורה כזו (באיומי עזיבה מנוסחים בעדינות) הוצאתי מהבוס שלי לפני חודש שביום חמישי אני יוצא ב - 16:00 (זה כאמור חדש), והוא ממש לא אוהב את זה, אבל לא איכפת לי.
כל משרד שאליו התראיינתי אי פעם, בין אם להתמחות ובין אם למשרת עו"ד, התגאה בזה שאצלם עובדים שעות "סבירות" וגם לא נשארים מעבר לשעות אלא אם יש צורך מיוחד, כולל במשרד הזה.
וזו תמיד נורה אדומה.
מדוע?
כי עובדה שזה מספיק issue כדי שיטרחו לציין את זה במיוחד. כמה שמדברים על זה יותר, כמה שזה יותר "על השולחן", צפה לתוצאה ההפוכה. הדרך האמיתית לדעת מה קורה שם היא לנסות לדבר עם המתמחים שנמצאים שם עכשיו.
ואגב, גם אם לא נשארים מעבר לשעות הרשמיות, הזמן שנותר לדבר השולי הזה שנקרא "חיים" לא רק מועט מאוד, אלא שגם הפנאי הנפשי לכך קטן מאוד. חיים בעיקר מסופ"ש לסופ"ש, קצת כמו בצבא.
עצתי, אם אתה מעוניין בה, עשה את ההתמחות, קבל את הרישיון שלך, וברח.
מחפשת מורה נהיגה
07/07/2014 | 14:12
1
15
שמתמחה בלקויות למידה, קשב וריכוז, צרכים מיוחדים חרדות וכד'...
מישהו מכיר בת"א???
פזית אדלר
07/07/2014 | 16:06
29
שבויה בהסחות - מה יהיה?
07/07/2014 | 02:16
8
38
טוב,

הנה חדשות המוסחות האחרונות שלי

אני נכנסת ליוטיוב, רק כדי לקבל מוסיקה קלאסית ברקע ללימודים שלי. בטח. פתאום אני רואה מן סרטן ביוטיוב. "תראו איזה תשובה מוחצת היא נותנת לערביה ששואלת שאלה". למה שאני לא אשמע תשובה מוחצת? 2 דקות. אני פותחת את סרטון היוטיוב. זו תוכנית אירוח אמריקנית. זה פאנל עם 4 משתתפים וסטודנטים ששואלים שאלות.

סטודנטית מוסלמית שואלת שאלה. ואחת ממשתתפות הפאנל עונה לה בחריפות משהו נגד האיסלאם הקיצוני.

ואו, היא מעניינת האישה הזו. מסתבר ששמה בריג'יט גבריאל. אני "רק" מציצה לראות במי מדובר. יופי, צפיתי ביוטיוב אולי ב 5 שעות של ראיונות ותוכניות טלוויזיה איתה. זו ערביה נוצריה שנולדה בלבנון והיא אנטי איסלם קיצוני ופרו ישראל.

נהדר.

התחלתי להכיר בעל פה את כל ההרצאות שלה, והיום אני יכולה לדקלם את ההרצאות שלה מילה במילה וגם להיבחן עליהן.

את חומר הלימודים שלי אני מכירה פחות

NEXT

אני באה לשמוע ויולדי כרקע ל"לימודים" שלי עלק (רבע שעה למידה 4 שעות הפסקה)

יש פרסומת עם שוקה סוכן הביטוח

זה קורע לי את הצורה.

אני עושה חיפוש ביוטיוב על כל הפרסומות של תשעה מליון.

שני כוהן קורעת לי את הצורה מצחוק

חצי שעה.

יופי. סוכני ביטוח הם פאסה

הפרעת הקשב שלי לגמרי לא פאסה


ומה הלאה?

בסין בטח היו יודעים כיצד לטפל בי. מחנה ריכוז למופרעי קשב. אם אני מוסחת ולא מתרכזת או גולשת ביוטיוב, הם ישר מנקנים לי את הצורה, והכבד + כליות + לב שלי, למכירה למושתלים.

הנחה למושתלים מאיכילוב (בכל זאת, כל ישראל אחים)

מישהו רוצה כבד ספוג בריטלין?






את צריכה להפסיק את עצמך באמצע
07/07/2014 | 09:41
7
22
ברגע שאני מתחיל עם זה, אני עושה עצירה, מכין קפה או לוקח פרי, ואז ממשיך.
אחרת אני יכול לבלות שעות.
אני לא הולכת לראות את הסרטון חתול מלטף דולפין
07/07/2014 | 12:27
6
19
יש עכשיו בסרטונים של פליקס סרטון של "חתול מלטף דולפין".

אני מדמיינת את רגעי ההתמוגגות כשאני אראה חתול מלטף דולפין.

אחר כך אני אכנס לעוד סרטונים כמו "כלב ופיל חברים" או "כלב רוקד" או "כלבה גדולה עוזרת לכלבה קטנה לרדת במדרגות". אחר כך יצוצו לי סרטונים כמו "כוסית שוטפת מכונית" או "הכוסית הזו עושה טוורקינג". אחר כך אני אחליט שדולפינים כל כך מוצאים חן בעיני שאני אחפש דולפין בויקיפדיה, ובמשך 3 שעות אלמד כל מה שניתן ללמוד על דולפינים.

לא, לא, לא, אני לא הולכת לראות את "חתול מלטף דולפין". מצידי הוא יכול לעשות לו מה שהוא רוצה. אני לא הולכת לראות את זה. חרם על חתולים שמלטפים דולפינים










טוב מאד, אני מרגיש כמו AA
08/07/2014 | 09:38
5
21
את צריכה להיגמל מהמנהג המגונה הזה
אני אהיה התומך שלך
אם מתחשק לך לראות סרטון של חתול מלטף דולפין שוב
אני אעזור לך להפסיק
אני לא הולכת לראות החמישיה הקמרית צימר בקיבוץ
08/07/2014 | 13:28
4
16
אחרי שהגולש החדש כיוונן אותנו למערכון של החמישיה הקמרית, קפצו לי למסך כל המערכונים שלהם.

"צימר בקיבוץ".

אני לא הולכת לראות את צימר בקיבוץ (האמת היא שאת המערכון של "אני אאסוף שיער כדי שהשערות לא יכנסו לפה כשאני מוצצת" ראיתי כבר, אבל לא את צימר בקיבוץ)

אני לא הולכת לראות את צימר בקיבוץ! (אני רוצהההה )

ואם כבר AA
אוהבים אותך אבישי





|

נכנעתי וראיתי "צימר בקיבוץ"מומלץ בחום
08/07/2014 | 13:35
3
8
איך נפלת ככה?
09/07/2014 | 15:58
2
אני לא הולכת לראות מדונה - סלפי ציצים
09/07/2014 | 16:07
1
10
את לא!!!!
09/07/2014 | 16:13
חושדת שבעלי סובל מ ADHD
05/07/2014 | 07:22
7
94
אנחנו נשואים 3 שנים עם תינוקת בת שנה.
הכרתי אותו כספורטאי היפראקטיבי, פטפטן בלתי נלאה אמפטי מאוד עם נטיות להתמכרויות לאלכוהל ובעבר הרחוק לעישון גראס.
לאחרונה הכל מחמיר. החיים מלאי המתח, פציעות ספורט, דלקת ראות  והטיפול בתינוקת נותנים את אותותיהם.

הוא הפך בלתי נסבל

הוא קופצני
מתרגז מהר
מתעצבן ורב איתי ועם הבוס
חושב שכולם נגדו אבל אובססיבי לקבל את ה"הבנה" של אנשים.
מרגיש כהגדרתו "אפס" בחיים
עושה את הספורט שלו במשך שעות ואפילו בלילה....(ספורט אקסטרים)
הוא מאחרי לקחת את התינוקת מהגן
הוא ירד הרבה במשקל בגלל שהוציא המון אנרגיה ולא אכל מספיק
כשאני מספרת לו דברים, מנסה לנהל שיחה הוא קופץ קדימה וממהר את הפואנטה. שיחות נפש לא ממש באות בחשבון. הוא מנסה לקפוץ לסוף או לנושא חדש
לפני חודש בילה עם חברה שנתנו לו לעשן גראס שוב אחרי ששנים לא עישן והתנגד עקב עישון יתר. הגראס הפך אותו ליותר אנרגטי מהרגיל. הוא הפך למכונה היפראקטיבית בלתי נסבלת עד שהבוס פנה אלי להגיד לי שמשהו לא בסדר עם בעלי . זה גרר שיחה ארוכה איתו הרבה בכי והאשמות. המסקנה היתה ניקוי רעלים.
בעקבות "ניקוי רעלים" הוא לא שותה אלכוהול ולטענתו זה גורם לו להיות עצבני יותר כי אלכוהול מרגיע אותו.


אני עצובה, מתוסכלת מאוד, חושבת על פרידה
הוא היה אדם מאוד אקטיבי בגידול של התינוקת. נשאר בבית חמישה חודשים בחופשת לידה אחרי שחזרתי לעבוד. הוא יודע לטפל בה. אבל כאמור כל התסמינים היו שם קודם אבל במצב נסבל.
פשוט חשבתי שיש לי בעל היפראקטיבי.
עכשיו זה כבר גורם לי לכאב. והוא לא עוזר עם הילדה. כשיוצאים ביחד הוא הולך לעשות משהו אחר ולא יכול לשבת להירגע שתי דקות.
למשל בים. מכין לי את השטח רב עם כל מי שבסביבה כולל עוזרי מלצר ואז הולך לגלוש. אין מנוחה איתו.
אני מאבדת את שפיותי


בבקשה מכם....אשמח לתובנות
בעיה קשה, קשה
05/07/2014 | 12:15
39
אם היה זה בעלך שמגיע לפורום, חברי הפורום היו נותנים לו שפע של עצות מועילות

אבל כשאת באה זה משהו אחר

כי לא ניתן להכריח אדם לטפל בעצמו

לפי מה שאת מתארת, אם רק תדברי איתו על זה הוא יחוש מותקף ויכנס למגננה

אם הייתי במקומך הייתי עוזבת לשבוע, ושולחת לו מיל עם לינקים של הפרעת קשב למבוגרים כולל של הפורום

ונותנת לו להתבשל לבדו שבוע עם כתבות על הפרעות קשב אצל מבוגרים ולהנעל על עצמו שזה באמת הוא



מעבר לזה אין לי מה לאמר

אי אפשר להוביל אדם לשינוי

כל אדם משתנה מתוך עצמו

כך שאולי רק אולטימטום של עזיבה יכול לעורר בו את הרצון להשתנות

אבל בגדול, אי אפשר לנהל אדם אחר


גירושין זה דבר איום ונורא, המון מאבקים בבתי משפט וכו'
ומשק הבית מתפצל ל 2 מה שאומר שיש כפל הוצאות לכל אחד

אבל זה כבר עניין שלך לחשוב
לעיתים הקשר גרוע יותר מהגירושין

פה זה עעניינים שקשה להכנס לנעליים שלך ולהחלט






ראשית, קבלי גדול על הדאגה לבן זוגך
05/07/2014 | 14:57
27
זה לא מובן מאליו, קבלת תמיכה גם ברגעים קשים ולא מובנים...

שנית, לפי התאור שלך הוא אכן עם ADHD -כנראה לא מאובחן רשמית.

ולכן ,למען הסדר הטוב  ושמירת השפיות יש לערוך אבחון מסודר מבעל מקצוע שאכן יאשש ויכוון/ימליץ  האם לתת טיפול תרופתי/התנהגותי וכו..( תתחילי אולי משאלונים באינטרנט..יש מספיק מידע)

אין כמו מודעות עצמית- ואני אומרת זאת מנסיון  אישי  - העיקר שבעלך , את והסביבה תהיו מודעים  שזה הוא,כך הוא נולד ולכן כך הוא גם מתנהג וחושב..

ואז ההתמודדות תהיה יותר מכוונת מטרה- לא קלה.. אבל בהחלט עם רצון לתמוך, לעודד,לחזק את החיובי  ולהבין אותו יותר.

בהצלחה



אני די אבחנתי את עצמי
05/07/2014 | 17:28
38
בזכות התוכנית "רפואה שלמה" של החינוכית. ראיתי את עצמי יותר מדי במרואיינים ולכן גם ניגשתי לאיבחון מקצועי

https://www.youtube.com/watch?v=yBzA87x_USQ
אולי כדאי לתת לו לראות את התוכנית?

אני חושבת שהוא מודע לכך שיש איזושהי בעיה ולכן העיסוק האובססיבי בספורט וכניעה להתמכרויות. זה באמת מרגיע אותו ועוזר לו להתרכז והוא מתרחק מהילדה מחשש שהוא יפגע בה. קשה לו להודות בפני עצמו שהבעיה נובעת מהפרעת קשב [ויכול גם להיות מבעיות הרבה יותר קשות] אולי הוא חושש שהוא משתגע ולכן הוא במגננה.
לדעתי הלא מקצועית, לעזוב אותו עכשיו לא יהיה טוב לזוגיות שלכם. תנסי לדמיין מה זה להיות הוא כשנראה שהכל חומק לך מהידים והמוח מושך אותו למיליון כיוונים שונים באותו הזמן, החשש שהוא יאבד את העבודה שלו ואותך ואת הילדה. זה לא עומד להיות קל לך במיוחד כי את סובלת גם. אני מניחה שאת עדיין אוהבת אותו אחרת לא היית מעלה את הנושא ומחפשת פתרונות.

העצה שלי - תשבי איתו ותדברי איתו, תסבירי שהוא לא לבד בזה, שיש לו משפחה אוהבת ותומכת שסובלת יחד איתו. תשבו ביחד ותראו את התוכנית הזאת שקישרתי אליה. ומשם תמשיכו ביחד.

בהצלחה
תודה לכולם
06/07/2014 | 06:45
1
32
דיברתי עם בעלי.
וגם המשפחה שלו ושלי.
הוצאתי הרבה כעס והסברתי לו שאי אפשר להמשיך כך.
הוא הקשיב...
הסכמנו להתחיל טיפול השבוע.
נתחיל בקבוצת תמיכה של AA (כי הוא בתהליך גמילה השבוע וצריך תמיכה)
תור לרופא משפחה שישלח אותנו למקומות הנכונים לאבחון ה ADHD באם קיים (יפתיע אותי אם לא)
וגם בדיקות דם לבדיקת בלוטת הטריס ועוד.

לשמחתי הוא  הקשיב לי כי ראה שאני במצוקה כל כך גדולה ושהבעיה שלו עלולה למוטט את הזוגיות שלנו.
אני מקןווה שיהיה בסדר.

לאיזה מכון הולכים בד"כ לאיבחון? אני בטוחה שרופא המשפחה ידע להגיד (אנחנו במכבי) אבל אשמח לשמוע מכם.
טוב אני הק"ר אז דילגתי על מה שרשמת פה
06/07/2014 | 10:09
27
אני ממליץ בכל מקרה להגיע לטיפול זוגי
כמובן שזה לפי ההרגשה של שניכם
זה יכול לעזור במיוחד לחיכוכים העתידיים
יש עוד הרבה מכשולים בדרך

והכי חשוב
בהצלחה
כמישהו שנמצא במצב דומה אבל שונה
06/07/2014 | 10:06
25
אני ממליץ לך ללכת למטפל זוגי או פסיכולוג זוגי
יש דרך המרכז למשפחה העירוני ויש פרטיים, הפרטיים יקרים יותר.
אני חווה את הבעיות מבת זוגתי ואני לא מוציא את עצמי מהמשוואה כי גם אני בעייתי
זה התחיל מרגע שנולדה לנו הבת

יכול להיות שיש לו הק"ר (הפרעת קשב וריכוז ADHD)
אבל יש פה משקעים ביינכם
את צריכה להבין שגם את באופן פסיבי או לא מודע חלק מהעניין
הוא מנסה להבין מה קורה לו והוא לא מצליח אז הוא חוזר להרגלים ישנים
גידול תינוקת זה מאד קשה, מי כמוני יודע.
אבל להיפרד זה פתרון מהיר ולא יעיל ובמיוחד פוגע בילדה.

תגידי לו שאת רוצה שתלכו לטיפול זוגי
הטיפול הוא ארוך ויכול לקחת בין חצי שנה לשנה עד שתראי תוצאות אמתיות
בשביל שניכם אתם צריכים את זה.
התסכול שלך יהיה עוד הרבה זמן אבל עדיף להתחיל ולא לשבת כל הזמן עם התסכול.

אחרי שהכל ירגע קצת אולי תציאי לו להיבדק להק"ר
אמרת אלכוהול ו-גראס ...אמרת הכל .
07/07/2014 | 14:45
26
לפי  התיאור  שלך  , זה  נשמע  כמו  תלות  בחומרים   ( אלכוהול  , גראס  ) .
כאשר  לא  מקבלים  את  מה  שהגוף  התרגל  לקבל   - הופכים  לעצבניים  וחסרי  סבלנות .
עובדה  שאת  בעצמך  אומרת  ש"אלכוהול מרגיע אותו"  .
כאשר  הגוף  צריך  גראס  ולא  מקבל   -   אז  יש  תחושות  של  פרנויה  ( "חושב  שכולם  נגדו") .

היוש מה דעתכם על הכתבה הזו?
06/07/2014 | 23:12
10
67
כתובות אינטרנט מצורפות:
אוסף של שטויות
06/07/2014 | 23:50
3
19
עזוב רגע את הפסקה הראשונה
07/07/2014 | 13:33
2
31
בכתבה עצמה ישנן עצות ראויות וחכמות

כל הנושא של תזונה ואימון מוחי, אלו טיפים לא רעים כלל שאני אישית שומרת במועדפים.

כשאני קוראת כתבה, אני לא מאמצת ממנה הכל. אני לוקחת חלק ממנה. ואת כל הטיפים בכתבה הזו אפשר לקחת ולאמץ.

אני מעולם לא הסתדרתי עם ריטלין בלבד.

יש עוד כל כך הרבה מעבר

     





קראתי לפני שנתיים מאמר מעמיק שטוען כי
07/07/2014 | 14:37
1
37

יש  בהחלט  הפרעה  שנקראת  "הפרעת  קשב  וריכוז " ......א-ב-ל  מדובר  בסך  הכל  ב - 2%   מתוך  כל  אלה  שקיבלו  אבחנה  כזו .

יש  איזושהי הערכה  כללית  שהבעיה  מאפיינת  בערך   8%-10%  מהילדים  בכלל  ,  אולם  בפועל .....מדובר  תכל'ס  ב- 2%   מהילדים  בכלל .

עשו  מחקר על  מדגם  מייצג  של  ילדים  שהוגדרו  עם  הפרעת  קשב  וריכוז .......בפועל , הסתבר  כי  חלק  גדול  מהם  סובלים  בכלל מבעיה  אחרת  שלא  אובחנה , ועובדה  שלאחר  קיבלו  טיפול  מתאים  ..........נעלמו  כל  התסמינים .

רוב  הילדים / אנשים  שמאובחנים  כסובלים  מהפרעת  קשב  וריכוז  לא  באמת  סובלים  מהפרעת  קשב  אמיתית  , אלא  סובלים  מתסמינים  שהם  דמויי  הפרעת קשב , עקב  סיבות  רבות  :  
אנמיה ( מחסור בברזל ) ,
תזונה  לקויה  
בעיות  רגשיות  שנובעות  מיחסים  לקויים  בתוך  המשפחה  ( מריבות  בין  ההורים , גירושין , חסכים  רגשיים שלא מקבלים מענה , ועוד ...).
בעיות  שמיעה  לא  מאובחנות .
הפרעות  שינה  עקב  שקד  שלישי  מוגדל  -----מוביל  לעייפות ----> חוסר  ריכוז ----> עצבנות  , סך גירוי  נמוך  , ועוד ......

מה  עשו החוקרים   ?
לאורך מספר  חודשים  , כל  ילד  קיבל  את  הטיפול  הספציפי   בבעיה  שאובחנה  אצלו  , בין  אם  זה  ניתוח  שקדים  / טיפול  בבעיית  שמיעה  /   התערבות  פסיכולוגית משפחתית  /  מתן  ויטמין  ברזל  /  תזונה  נכונה  להשלמת  חוסרים  תזונתיים .....ועוד .

בוצע  מעקב  לאורך  זמן  על  כל  הילדים  שהשתתפו  במחקר הזה , והסתבר  שלאחר  תקופה  שבה  קיבל  כל  אחד  את  הטיפול  שהיה  זקוק  לו    -  אצל  חלק  גדול  מאוד  מהילדים  נעלמו  לחלוטין  כל  התסמינים  שבגינם  הם  אובחנו  עם  בעיית קשב  וריכוז .

באופן  יחסי  בשנים  האחרונות   , יש   "יד  קלה"  לרופאים  לתת  מרשמים  לריטלין ,  כל  חוסר  ריכוז  ובעיית  קשב  נקשרים  ישר  לבעיית  קשב  וריכוז  , וזאת  מבלי  לבצע  איבחון  רפואי  יסודי  מקדים  אצל  הילד ( בדיקות דם למחסור  בויטמינים  חשובים , בדיקות שמיעה , בדיקה אצל  רופא  אף אוזן גרון לאיבחון שקד שלישי ) וגם  מבלי  לבדוק  לעומק  האם  יש  בבית  בעיה  כלשהי   שמשפיעה  בתחום  הרגשי .

זו  הסיבה  שבאמת תמיד  מומלץ  לבצע  קודם  כל  בדיקות  רפואיות  ספציפיות  לפני  שנותנים  אבחנה .

אני  , בתור  אמא   לילדים ( עם  לא  מעט  ניסיון בחיים )  ....ואני  רואה  גם  חברים  של  הבן  שלי  מסביבי  לאורך  שנים .....ויודעת  מה  קורה  שם  בתוך  הבית  שלהם ......אני  בפירוש  רואה  ילדים  שלא  מקבלים  תשומת  לב  בבית  מכל  מיני  סיבות ( יש הרבה..) ,  ילדים  שמגיעים  לביה"ס  ללא  שיעורי  בית  כי  להורים  לא  אכפת ,  ילדים  שמגיעים  לבי"הס   בלי  ציוד  נדרש ,  ילדים  עם  בעיות  רגשיות  שמוציאים  את  כל  הזעם  שלהם  בבית  הספר ( מפריעים בשיעור , נוקטים באלימות , ועוד ...)  ....ומשום  מה .....כאשר  באים  אצלי  הביתה  (כל אחד לחוד כמובן )  , אני  רואה  ילד  שקט ורגוע  לחלוטין  .....והאמהות  עוד  שואלות אותי  "תגידי ...איך הוא  התנהג  "? ......וזה  קורה  לאורך  שנים   !!!
ילד  עם  בעיית  קשב  וריכוז  אמיתית  יסבול  מתסמינים  לאורך  כל  היום  ולא  רק  בבית  הספר ,  כי   לא  ייתכן  שרק  בביה"ס  הם  מופרעים  ואצלי  בבית  הם  מ-א-ו-ד  רגועים  ושקטים  למשך  שעות .
עובדה  שהמון  בנים  בכיתה  של  הבן  שלי  , כולל  אלה  המופרעים  בביה"ס  אוהבים  מאוד  לבוא  אלינו  הביתה , ואף  אחד  לא  עושה  בעיות  בכלל .
לאור  נסיון  החיים.....אני  בהחלט  חושבת  שהסביבה  שבה  הילד  נמצא  משפיעה  מאוד  .
אז  כן ,  יש  ילדים  עם  הפרעת  קשב  וריכוז  אמיתית , אבל  הם  מעטים .
הרוב  , זה  ילדים  עם  בעיות  בעיקר  רגשיות .




אכן אכן אכן, ועוד ועוד ועוד
07/07/2014 | 15:06
25
א. אני מסכימה איתך שהמון פעמים מדובר בבעיות פיזיולוגיות שלא אובחנו. כשהתחלתי לקחת תוספי תזונה, כולל אצות ויוד, הקשב שלי השתפר פלאים. לא פלאים פלאים, אבל פלאים, כלומר, עדיין הייתי צריכה לעיתים תמיכה מריטלין, אבל במינונים יורדים.

ב. את מדברת על איתור הסיבה. איתור הסיבה וטיפול אמיתי בסיבה זה דבר טוב. אבל יש עוד עניין. התמקדות בתוצאה.

בזמן האחרון אני פחות נסמכת על הריטלין, ויותר נסמכת על טכניקות כגון 'מה יעזור לי ללמוד טוב יותר', לעבוד יעיל יותר, לתקתק את הבית טוב יותר.

אני משתמשת בהמון טכניקות שקרויות אימון מוחי. כשהטכניקות האלו עובדות, הסיבה שבגללה היה לי קושי כזה או אחר כבר פחות חשובה. הטכניקה עובדת.

לדוגמא

יש לי קושי של סידור חפצים במרחב.

בעבר אחרי נטילת ריטלין יכולתי פשוט לתקתק את הבית. אני זוכרת שכשכתבתי את זה את נהגת להגיב שזה רק מעיד שבעייתי היא דיכאון ולא 'קשב וריכוז'.

ולא כך היא.

מסתבר שעודף אינפורמציה ויזואלית משגע אותי. וכשאני רואה בלגן אני לא יודעת מהיכן מתחילים.

אבל, ריטלין מסנן חלק מן הגירויים. ואז אני יכולה לדמיין כיצד הבלגאן הופך לסדר.

אבל, כשהתחלתי לג'גל, לעשות ג'אגלינג, משהו שעוזר להתמצאות במרחב, להרחבת שדה הראיה וכו'. פתאום התחלתי לסדר את הבית בקלות.

יש כל מיני תרגילים של הרחבה ומיקוד של שדה הראיה והם עזרו לי להתמודד עם בלאגן.







זו הבעיה בבעיה שהיא נסתרת מהעין
08/07/2014 | 12:41
2
20
אי אפשר לראות אותה
אי אפשר לחוש אותה
אבל היא שם
היא הסיוט של חיינו
אבל רק אנחנו מרגישים אותה

כמה שאנחנו חושבים שאנשים הם חכמים, הם לא.
הם צריכים משהו מוחשי כדי להאמין שקיימת בעיה
בגלל זה רובנו התחלנו לטפל בעצמנו רק כשהמצב נהיה מספיק גרוע כדי שיהיה משהו מוחשי
שיהיה ניתן לספק אותו כסיבה להתחיל טיפול
אני אכן לא הסכמתי איתו עם השורה הראשונה
08/07/2014 | 13:19
1
22
שהפרעת קשב לא קיימת. קיימת ועוד איך

אבל כל שאר הכתבה ממש טובה.









ממש ממש לא נכון
08/07/2014 | 14:10
20
כל הדברים הללו נכונים עם או בלי הפרעת קשב....
אבל כשיש הפרעת קשב המחקרים הראו שללא טיפול תרופתי יתר הדברים לא עוזרים. עם הטיפול התרופתי הם מסייעים.
כך למשל אין שום הוכחה של ממש שכל הויטמינים הללו עוזרים להפרעת קשב, מלבד אם היא זאת של מי שמשווק ומוכר אותם.
זה גם לא נכון שהפרעת קשב היא תקשורת בין אנשים..אדם יכול לסבול מהפרעת קשב גם כשהוא לבד בבית..למשל מרעש של ציפורים, וכן הלאה...
אז נכון
12/07/2014 | 21:15
2
16
שמדובר די בבירור בכתבה של ארגון סיינטולוגי, שזה לא דבר תמים. הסימנים הם ברורים: שלילה מוחלטת של שימוש בתרופות פסיכיאטריות לצד המלצה על השתעבדות לתוספי תזונה, הדגשה של החשיבות של מלים לא מובנות (כאילו שזאת הבעיה הקיומית שלנו בעידן שבו כולנו קוראים חומרים כתובים במשך כמה שעות ביום לפחות - מילה לא מובנת) וגם ההמלצה על תרגילי תקשורת שהם השלב הראשון שאותו עוברים נשטפי המוח שמצטרפים לארגון שלהם. אבל את המסר המרכזי אני לגמרי לוקח בשתי ידיים, לא משנה ממי הוא מגיע - הפיתרון להפרעת קשב הוא לעבוד על תקשורת, על "להיות שם" ועל פיתוח נוכחות.
אני נגד פונדמנטליזם משני הכיוונים
13/07/2014 | 01:07
1
10
להיות סיינטולוג ולאמר שתרופות זה חרא, זה פונדמנטליזם מסוג אחד.

אבל להיות גרופי של תרופות ולאמר שכל מי שמתנגד להם הוא סיינטולוג, זה הצד השני של המטבע, זה גם פונדמנטליזם.

אמור להיות פלורליזם בפתרונות להפרעת קשב וריכוז. יש טווח של פתרונות. ריטלין הוא פתרון מצוין, אך לא הבלעדי. לצידו יש שפע של פתרונות, וכן, תוספי תזונה הם פתרון נכבד ולי באופן אישי הם חוללו פלאים.

וכן- שיטחת ארגון ואימון מוחי יש להן חשיבות.

הדוגמא בכתבה די דפוקה, להבין מילה קונקרטית. כי אני למשל לומדת אנגלית וקוראת מאמרים אקדמיים וספרים שלמים מבלי להבין מילים בודדות אלא דווקא את ההקשר.

אבל הרעיון של חיזוק ה"מסביב", תזונה, ניהול עצמי, ארגון, הוא רעיון מאד מאד נכון. קשה לי להבין איך בלהמליץ לאנשים על תזונה נכונה או על טכניקות לניהול עצמי ואימון מוחי אדם מואשם ישר בחברות בכת???

זה ממש פונדמנטליזם מהסוג השני.

ברגע שמתחילים לתייג כל רעיון להתמודד עם הפרעת קשב וריכוז שאינו ריטלין כ"סיינטולוגיה", מחמיצים את האפשרות לפתור את הבעיה הזו מאד המון כיוונים שונים.

וכן, חלקם טובים מריטלין. ריטלין עוזר בערבון מוגבל מאד. הוא עוזר בימים מסוימים כן ובימים אחרים לא. שיטות ניהול וארגון עצמי, יש להן כוח יציב יותר לטווח ארוך יותר.






נראה לי שקצת לא הבנת אותי.
13/07/2014 | 10:12
13
קודם כל, אני לא גרופי של תרופות אלא אנטי-תרופות. לגבי הסיינטולוגיה, יש לי היכרות מסוימת (מיד שניה) עם שיטות העבודה שלהם ולא סתם ציינתי את 3 הדוגמאות בתגובה שלי, כי אלה דברים שעושים בסיינטולוגיה. וחוסר ההבנה העיקרי שלך את הדברים שלי היה שאת המסר העיקרי של הכתבה - תקשורת - אימצתי לגמרי, ממש לא הייתי פונדמנטליסטי. אגב אני לא זוכר אם הם כתבו שם על אימון מוחי ואם כן זה היה די שולי בכתבה. בהקשר של תזונה הם המליצו על תוספי מזון, שזה דבר שממליצים עליו בסיינטולוגיה ולא הייתי מתפלא אם יש שיתופי פעולה בין הארגון הסיינטולוגי ליצרני תוספי מזון. בוודאי שתזונה היא דבר סופר חשוב אבל מי אמר שצריך תוספי מזון? (וכן, אני מכיר את הטיעונים שלהם שהערך התזונתי שלהמזון המעובד בימינו ירד פלאים ואנחנו חייבים להשלים ויטמינים וכו' בצורת תוספי מזון אבל אני לא ממש קונה את זה כי וואלה אני מכיר כמה אנשים שמסתדרים יופי בלי תוספי מזון).
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
פורום טיפול באומנות
מחפשים כיוון חדש?
פורום דמיון מודרך ו-NLP
פורום דמיון מודרך ו-NLP
NLP PLUS
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
16:59 | 01.09.15 g00laTheCat
21:35 | 27.08.15 אורחים בפורום
07:35 | 25.08.15 עדי ברן1
12:01 | 23.08.15 תאומות5713
19:59 | 22.08.15 קשתית5
10:08 | 22.08.15 פאלאדה
02:09 | 18.08.15 אורחים בפורום
17:52 | 16.08.15 נוליפיצי
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ