לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
היי, אם אובחנתם כבעלי הפרעת קשב ובין אם עדיין לא, אם אתם מרגישים עצלנים, שונים, לא מובנים, מתקשים להתרכז במשימה אחת ולסיים אותה, מוצאים שהעולם הישגי מידי, מהיר מידי ולא תמיד מתאים אליכם, זה המקום אליו כולכם מוזמנים, לקבל וגם לתת, מהניסיון ומהחוויות שלכם ושל חברי הפורום, לשתף את הפורום או להיות קוראים סבילים, זה הוא בית חם עבור כולכם, ללא הבדלי צורה, צבע וזהות וירטואלית. רק בעשר השנים האחרונות החלה עולה המודעות לכך שקבוצת הסימפטומים המכונה ADHD לא בהכרך דועכת ככל שמתבגרים. ADHD הנה הגדרה לבעייה פיסיולוגית על פי המדריך הסטטיסטי לאבחנות של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי DSM-IV. מאחורי האותיות נמצאים אנשים אמיתיים, כמוכם. אתם מתמודדים יום יום עם המשמעויות האישיות של מה שהרופאים יכנו תסמינים. רק אתם יודעים איך מרגיש אדם היפראקטיבי, איך האימפולסיביות פוגעת בקשרים אישיים ומה המשמעות הקשה של חוסר היכולת לשמור על הקשב ממוקד בדבר אחד לפרק זמן ארוך. היינו רוצים לשמוע אתכם לחבק ולתמוך בזמנים קשים. תוכלו לקבל כאן עזרה מחברים שסובלים מאותה בעייה ממש וגם לתת לאחרים מעצמכם מנסיונכם ומחוויתכם. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך יש להקפיד על כמה כללים על-מנת שהדיונים ינעמו לכולם. באופן כללי יש לשמור על כללי הנימוס והכבוד ההדדיים הנהוגים בפורומים בכלל ובתפוז בפרט. יש להמנע משימוש בשפה אלימה או פוגעת. יש לשים לב לכך שמה שנראה לאחד כהומור, יראה לאחר כהודעה פוגענית. לא יזיק להוסיף קריצה ליד משפט שנכתב בהומור. דעתם של אחרים גם אם אינה דומה לדעתכם ואף אולי מרגיזה, חשובה לעושר הדיון. לכולם יש מקום ולכן יש לכבד כל דעה שמובאת בפורום. אפשר להתווכח עם דעות אך אין לתקוף באופן אישי את בעל הדיעה. אנו שומרים על זכותם של משתתפי הפורום לאנונימיות מלאה. הודעה שחושפת פרטים על משתמש מעבר למה שמפורסם בכרטיסו האישי או שהוא פרסם בעצמו בפורום זה בלבד תימחק. אין לכתוב הודעות בעלות אופי פרסומי, מסחרי, שיווקי או אידאולוגי הודעות אילו ימחקו. עם זאת, ניתן לעשות שימוש בלוחות הפורום למטרות אילו. בכל מקרה, על פי הכללים הנהוגים בקהילות תפוז, אין לפרסם מספרי טלפון בהודעות לפורום. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר. ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות תנו תמיכה למי שזקוק לה ובקשו תמיכה אם אתם חשים צורך בכך. כולנו כאן בשבילכם. אבישי ק

תהייה
04/06/14 09:56
73צפיות
אני סתם שופכת בגלל שאני ב"היפר" בגלל ההופעה של הסטונז היום בערב - האם גם אתם תוהים אם חוסר השקט הפסיכומוטורי שלכם, הריחוף, חוסר היכולת להתרכז וכו' הם אך ורק בגלל ההק"ר פרופר או שהחרדה והדכאון שהתווספו ברבות השנים (כמו במקרה שלי) הפכו את הכל לדייסה אחת סמיכה?  

חוץ מזה נורא נעלבתי בגלל שאף אחד לא הגיב להודעה הקודמת שלי ...
טוב אני אוהב את הסטונז אבל מרחוק
04/06/14 10:36
42צפיות
לא מזמן שמעתי הרצה של מרפאה בעיסוק שהסבירה כי חוסר שקט מוטורי הוא לא בהכרח קשור להפרעת קשר...
לגבי חרדות ודיכאון ברור שהם תורמים לתסמינים ובגלל זה חשוב למצוא מישהו שמבין גם בהפרעת קשב וגם בזה.
בהייה
05/06/14 17:45
28צפיות
גם אני בהיפר ואני עונה לך רק בשביל שלא תיעלבי כי אין לי תשובה רצינית לשאלה שלך. קבלי טיפ קטן
שאולי יעזור לך לא להיעלב במקרים דומים בעתיד: תסתכלי על מספר הפעמים שקראו את ההודעה שלך
ותתייחסי לכל פעם כזאת למישהו או מישהי שמתעניינים במה שיש לך להגיד אבל לא ממש מעוניינים להודות בזה
שמא ייתפרש הדבר כחולשה או הודאה בזה שהם יודעים פחות ממך,
והרי אין ישראלי שלא רוצה שיחשבו שהוא יודע הכל על הכל. אבל זה יכול להיות גם סתם מתוך עצלות
כי הרי מדובר בהק"רים. אז את ההודעה שלך קראו יותר מ 20 וזה נראה לי מכובד למדי. וחוץ מזה אני
מקנא בך שהיית בסטונז. מקווה שנהנית.
לי נראה שזה לכאן ולכאן
06/06/14 10:37
26צפיות
מצד אחד גם מי שאינם הקרי"ם יש להם חרדות.
מצד שני, באופן עקיף ההקריות כן גורמת לי לחרדה, למשל אם אני יודע שדחיתי משהו ואפילו זה גרם לנזק, ואני יודע שאפשר אפילו למזער את הנזק, אבל אין לי דרייב לקום ולעשות מעשה, זה משהו שיכל לגרום לי לחרדה , מה יהיה ואיך יהיה.

תופעה עקיפה  אם הריבאונד נופל לי לא טוב, למשל אם לקחתי את הכדור מאוחר ואני  מתקשה לישון , אז כל ככל שאני מתקשה לישון עולות המחשבות הפחות טובות.
במשך השנים נוספות דאגות ואחריות סביב פרנסה, ילדים, משפחה, חברים ועוד. וכמו בכל דבר בחיים יש לזה שני צדדים, אמנם יש בזה הנאה, אבל גם הרבה דאגות, יריבויות, מלחמות ומה לא.


בין עוגת גבינה לבלינצ'ס תעיפו מבט פפלייזז
03/06/14 17:57
65צפיות
היי הייתי שמח אם מישהו יכול היה להגיד לי מה דעתו
אני בן 24, סטודנט, מאובחן הק"ר בערך מגיל 16 ללא היפר
כמו רבים וטובים אחרים גם לי הריטלין לסוגיו עזר מאוד ובלעדיו לא הייתי מצליח ובלבלבה...
בזמני כהק"ר מאובחן עברתי המון סוגים של תרופות, מינונים, רופאים ומה לא (קונצרטה, אדרל, ריטלין רגיל, LA, SR) You name it…
כעת אני מטופל בריטלין sr שעם יד על הלב קצת משגע אותי. אני יחסית בחור גדול, משהו כמו 100 קילו ו1.90 גובה, עכשיו המינון שהרופאה נתנה לי זה 90 מ"ג לחלק לפעמיים ביום, עד פה הכל טוב ויפה.
אני לקוח 45 מ"ג וחצי שעה אחרי בום, העניים שלי מתחילות להיסגר, חושב עם עצמי מה עושים, מה עושים? קורא קצת באינטרנט שזה סימן ל'תת מינון' או וואטאבר, מחשב בכל מיני טבלאות, אוקי לוקח עוד כדור...ואוקי אני קצת יותר ערני והכל אבל עדיין לא מרגיש מרוכז להיפך אני כל הזמן עסוק בראש ב" אוף אין לי כוח לקרוא את זה, אין לי כוח לעשות את ההוא, זה משעמם" , מנסה להחליף נושאים, דברים, גרביים ושום דבר לא עובד, לבסוף מוצא עצמי יוצא להליכה או לסיגריה. ניסיתי לקחת שתיים בנוסף כאילו ת'מינון הרגיל שלי ועוד שתיים. נחשו מה? לא. אבל הפעם אני קצת חסר מנוחה, מחפש להתעסק עם דברים, מתחיל משהו עוזב אותו אחרי כמה דק' "כי זה לא רעיון כזה טוב" או "כי אסור לי להתחמק ממה שאני באמת צריך לעשות" "אולי אני מכור לזה והגוף שלי מתרגל או או או" הקיצר סימנים של חוסר שקט עעע . בקיצור בא לי לרוץ יחף לתוך קיר מסמרים.
עכשיו בלי קשר לכל זה (או שכן קשור, זה בטח קשור נכון?) אני לוקח טיפול נגד דיכאון "פריזמה 50 מג.
מבלי ללכת יותר מידי רחוק, רציתי לשאול האם מישהו מכם מגיע לעמק השווה עם התרופות האלה?
כלומר האם מגיעים למצב של ריכוז והכל מגניב וסבבה...ונשאר ככה? לאורך זמן?
הקטע הדפוק הוא (אולי זה רק אצלי כן) שכל טיפול תרופתי שאני לוקח בסופו של דבר "לא עוזר" לא משפיע או כל מיני כאלה והיי כמה כבר אפשר לקרוא על החרא הזה בגוגלל
החיפוש אחרי פרח לב הזהב
03/06/14 22:54
32צפיות
הי לך וברוך הבא לפורום

אני אנסה להשיב לך אבל האינטרנט שלי מתנתק כל הזמן אז אני מקווה להגיע לסוף התשובה הזו עם אינטרנט פעיל, ועוצמת אות מספקת כדי שהתשובה תגיע ליעדה.

תראה, בתולדות הנסיון שלי להתמודד עם הק'ר וכל מה שנלווה לכך, היו לי שתי פריצות דרך מדהימות: האחת, כשגיליתי את הקונצרטה, זו הייתה התגלות מדהימה, של מיצוי יכולות של עצמי שלא ידעתי שיש לי.

והשניה, כשגילית את הציפרלקס (נגד החרדה שאין לי מושג אם הייתה שם קודם או הקונצרטה עוררה אותה אבל זה לא משנה, היא הייתה שם)

הייתה לי תקופה שקראתי לה "תור זהב". הכל בחיי היה מושלם. סרט הוליוודי מתקתק. הכל זרם הכי בשנטי. הכל היה טוב. מושלם.

ואז אמרתי לעצמי שאם הציפרלקס במינון 10 מ"ג ליום עושה לי כאלו נפלאות, מי יודע מה אחוש ב 15 מ"ג, 20 מ"ג? העלתי את מינון הציפרלקס, מה שהצריך העלאה במינון הקונצרטה במקביל, כי הציפרלקס מרדים ויוצר אפתיה במינונים שהם גבוהים מידי בשביל אדם קונקרטי (כנראה שלי 10 מ"ג זה די והותר).

נכנסתי לתקופה איומה. הייתי זקוקה להמון שינה. אמנם הייתה לי שלווה מדהימה, אבל היא נבעה מצורך לישון כל הזמן ושינה מסביב לשעון, כמות שינה מטורפת.

הבנתי בדיעבד שהאמרה של מינון הציפרלקס ל 15 מ"ג הייתה טעות מרה.

לא מיהרתי להוריד, כי לא רציתי "לשחק במינונים" יותר מידי.

נתתי לזה צ'אנס.

בסופו של יום לאחר מס' חודשים חזרתי ל 10 מ"ג. כלומר, שבתי למינון ריטלין + ציפרלקס שנתן לי בעבר מה שאני מגדירה כ"תור זהב". מן זרימה של עשיה, שמחה, שלמות. מן סבבא מושלם שכזה.

חשבתי לתומי שאם אשוב למינון ריטלין + ציפרלקס מהתקופה שהיה לי כל כך טוב, הטוב יחזור.

זה היה נכון בחלקו.

האמת השלמה יותר הייתה שבתקופה שחוויתי השפעה כה מבורכת של שילוב מינונים מתאימים של ריטלין + ציפרלקס עשיתי המון ספורט, שכידוע משפר תפקודי קשב וריכוז באופן מדהים.


המסקנה הבלתי נמנעת היא ש"לא על הריטלין לבדו".

תרופות כבודן במקומן מונח.

אבל לצפות למינון/תזמון/שילוב/סוג מושלם של תרופות, ולחשוב שזה יעשה את העבודה זו אשליה.

מסתבר שהן עובדות רק כשעושים עוד דברים - תזונה, ספורט, אימון מוחי.
אני משתדלת לעשות את כל אלו.

המוח הוא גמיש (ראה ערך הספר "המוח הגמיש")

הוא מסתגל לכל דבר.

אם נותנים לו תרופות, הוא מסתגל, והן מאבדות השפעה.

מצד שני אם מאמנים את המוח (וספורט הוא קודם כל אימון מוחי), בין אם בספורט , ובין אם באימון מוחי (תקרא הודעות שלי משרשורים קודמים ותבין מהו אימון מוחי), המוח משתף פעולה ברצון ומסתגל.

אתה צריך להבין שתרופות לא עושות שינוי מהותי. הן בעיקר משחקות עם הקיים.

מה זאת אומרת?

ריטלין מאריך את משך שהות הדופמין בין הסינפסות.

אבל כמה דופמין יש לך בסינפסות? זה הריטלין לא יקבע. זה אתה. אתה יכול לעודד יצור דופמין על ידי תזונה נכונה (קרא בשרשורים קודמים שלי).
אתה יכול לעודד יצור דופמין על ידי פעילות ספורטיבית. ואתה יכול לחזק את הקשרים בין הסינפסות על ידי אימון מוחי.

למה ריטלין דומה? למנגנון שמייצר פקקי תנועה, כך שהמכוניות ישהו זמן רב יותר בדרכים.
אבל מי סולל את הכבישים? מי מייצר מכוניות?

אתה!
אם אתה עושה אימון מוחי, אתה מרחיב קשרים בין הסינפסות. אם אתה אוכל מאכלים מעודדי יצור דופמין/סרוטנין, אתה מגדיל את כמות הדופמין/סרטנטין במוח.

תרופות לא עושות קסם, הן רק משחקות על התשתית הקיימת. אם התשתית רעועה, התרופות יעשו עבודת נעבך.

אני שולחת את ההודעה, יבוא המשך, כדי שהאינטרנט לא ינתק לי באמצע
ועוד משהו לגבי תרופות
03/06/14 23:03
33צפיות
לא מזמן קראתי כתבה ב"הארץ" שתרופות שודדות את מאגרי הויטמינים של הגוף.

למה הדבר דומה?

קפה  שודד מן הגוף מאגרים של ברזל וויטמין B.

על ריטלין אין מחקר שהוא שודד מן הגוף דברים, אבל אני יכולה להניח שהמנגנון זהה בכל הכימיקלים.

לא מזמן במסגרת כתבה ב"הארץ" התפרסם כי תרופות מסוג SSRI שודדות מהגוף את היוד.

יוד חשוב לבלוטת התריס, הוא חשוב למרץ, אנרגיה, לתפקודים שכליים.

יש אפשרות שעם הזמן התרופות פשוט "גזלו" מן הגוף את היוד, את הברזל, את הויטמין בי.
(אגב, כל מה שאני אומרת זה מקריאת עשרות כתבות על מדעי המוח/תזונה/הפרעות קשב שמופיעות בעיתונות היומית, כל מה שאני אומרת אפשר לחפש בגוגל ולמצוא, אני לא מומחית, אני התמודדתי עם בעיות דומות וקראתי כל מה שניתן בכדי לנסות לפותרן)

המסקנה מכל מה שאמרתי כאן ובהודעה קודמת היא, שהתרופות לא יכולות לבד, הן חייבות לפעול במקביל עם:
- תזונה נכונה ו/או תוספי מזון (מגנזיום, אבץ, ויטמין B קומפלקס וחומצה פולית, ויטמין D מאד מומלצים לשיפור הקב)
- פעילות גופנית. היא עושה ניסים גם נגד דיכאון וגם נגד הפרעות קשב. מתחילים בקטן ועולים ועולים. זה רק עושה ניסים, ומסייע לשמר לאורך זמן את השפעת התרופות
- אימון מוחי, כאן זה סיפור שלם, יש כל מיני סוגים. הידע שלי נובע מכך שקראתי כל מה שניתן על כך, ניסיתי סוגים שונים. זה פשוט מייצר קשרים בין הסינופסות במוח, והופך את הריטלין יותר אפקטיבי


***

בלי להיות רופאה מומחית, אני יודעת שמכל הריטלינים, ה SR הוא הכי חרבנה. כי הוא משחרר בשחרור איטי אבל שחרור איטי בלי קביעות, כלומר, הוא משפיע באופן לא סדיר במשך היום.

לא יודעת למה עברת מקונצרטה ל SR.

כי ידוע שקונצרטה טובה מ SR ושאדרל טוב פי מליון מקונצרטה.

אני לא יודעת אם לעבור מהאולימפוס של אדרל, התרופה שאומרים עליה שהיא הכי אם לא ה... ל SR. זה חכם. כי SR זה גרוע פי מליון מאדרל/קוצטרה

אני מנחשת כיצד עובד ראשם של רופאים:

תרופה אחת לא עובדת, הם יציעו לך שניה ושלישית ורביעית. כל מה שהם יודעים זה לשנות מרשמים.

אני יודעת כי הייתי אצל אחת, מומחית כפולה כביכול, גם להפרעות קשב וגם להפרעות שינה שהיו לי.

הגעתי אליה אחרי מעבדת שינה וכל מה שהיה לה להציע לי זה לרשום לי כל פעם תרופה אחרת.

****

האם אי פעם רופא הציע לך להשאר עם קונצרטה, לדוגמא, אבל לנסות לשלב איתה ספורט, תזונה או אימון מוחי?

כי אני חושבת שהשיטה של רופאים להחליף מרשם ולתת לך להתבוסס בניסוי וטעיה כל כמה שבועות/חודשים זו שיטה עיוורת ומפגרת של ניסוי וטעיה. אני לא אוהבת להחליף סוסים באמצע מרוץ

הנסיון שלי הראה שאם מצרפים לאותה תרופה (לא מחליפים אותה) חיזוקים בדמות תזונה/תוספי תזונה/אימון מוחי (קרא למטה) /ספורט, התרופה נעשית אפקטיבית.
אני ארשום מה שכתבתי
04/06/14 18:49
23צפיות
מניסיון אישי שלי: זה או מינון לא נכון או תרופה לא נכונה.
אצלי גם התחלנו עם האדרל ועברנו לפוקלין, היה ברור מהר מאד שהתרופות ממשפחת הממריצים לא משפיעים עליי לטובה, כאילו הייתה השפעה אבל לא מה שהיה צריך. כשהעבירו אותי לסטרטה שזו תרופה ללא המלחי המרצה הכל פתאום נפל למקום ועבד כמו שצריך.
אתה בתת מינון
04/06/14 21:34
25צפיות
בתת מינון מרגישים בדיוק את מה שאתה מתאר.
אין לי ספק שהוא נגרם ע"י הפריזמה ששייכת לתרופות ממשפחת SSRI שמניסיון איש מנטרלות חלק גדול מהשפעת הריטלין.
אתה מקבל מנה שמתאימה לך - כנראה על פי השיטה שקובעת את המינון על פי המשקל. אבל השיטה לבדה לא לוקחת בחשבון את הניטרול  של הפריזמה. וכן, ריטלין גורם לך להגיע למצב של ריכוז וסבבה (במינון הנכון בלבד!). לא כל היום ולא בלי תופעות לוואי, שניתן להתמודד איתן, אבל אנשים בפורום הזה הרי לא לוקחים אותה בלי סיבה...
השתתפות במחקר על הפרעות קשב אצל מבוגרים
03/06/14 12:08
50צפיות
שלום, אנחנו שלי לובטון ובר קורן, סטודנטיות לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. במסגרת לימודינו בתואר הראשון אנו עורכות מחקר שמטרתו
לבחון כיצד שימוש בהומור קשור לזוגיות בקרב בעלי הפרעות קשב וריכוז בהשוואה
לאנשים שאינם בעלי הפרעות אלו. המחקר מיועד לאנשים בני 20 ומעלה הנמצאים במערכת
יחסים זוגית של 6 חודשים ומעלה. נודה לך אם תסכים/י להשתתף במחקר שלנו. המחקר כולל מילוי שלושה
שאלונים שניתן להגיע אליהם דרך הקישור המופיע למטה.  אין כל צורך לציין את שמך או פרטים מזהים ולמערכת
אין כל דרך לדעת מי ממלא כל שאלון, כלומר, כל תשובותיך יישמרו באופן אנונימי לחלוטין.
אם תחוש/י אי נוחות תוך כדי מילוי השאלון את/ה רשאי/ת להפסיק למלאו.
תודה
https://docs.google.com/forms/d/15DTH8FvJiccvTGvKV...
שני דברים:
02/06/14 12:27
46צפיות
|1. האם מישהוא מהפורום הולך לראות את הסטונז?
2. מה עם פגישת פורום/ ייסוד קבוצת תמיכה ...? אני יודעת שקשה לארגן את זה ושאין מה לצפות מאבישי שיארגן את זה - הרי הוא יש לו עבודה /תינוקת וכו'.



|*| פורום 24 נפתח בתפוז |*|
02/06/14 12:10
5צפיות
|פצצה| אנו שמחים לבשר על פתיחתו של הפורום לסדרה המצליחה 24. שש שנים אחרי ירידת הסדרה המקורית, 24 חזרה לעונה חדשה ומותחת!

אתם מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולהתעדכן בפרקים השבועיים וכמובן להיזכר בעונות הקודמות.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
שאלה לגבי מינון
02/06/14 11:32
41צפיות
מאוד הייתי רוצה לדעת מה המינון המקביל לריטלין LA40 מבחינת המינון בריטלין SR. ואני יודעת שיש איזשהו חישוב לזה, אבל הסתבכתי איתו, אז אם מישהו יודע את התשובה הנכונה והמדויק בבקשה תרשמו בבקשה.
º
באתר של איריס מנור יש טבלאות המרה, חפשי בגוגל
02/06/14 12:33
12צפיות
באתר של גיל מאור
02/06/14 16:20
26צפיות
ניתן לראות את המינון האפקטיבי שנגזר מהמינון הכולל ומספר הפיקים
http://www.giladd.co.il/site/detail/detail/detailD...
הצילו!
02/06/14 01:14
123צפיות
שלום, אובחנתי (TOVA) לפני מספר שנים והומלץ לי להתחיל עם רטאלין LA 20 מ"ג בהתחלה הכדור עזר אבל אחר כך נתקלתי בתופעות לוואי קשות של בחילות, דכאון וכו'... לכן הרופא משפחה המליץ לעבור לקונצרטה 36 מ"ג. כאן היו גם כן תופעות לוואי שונות בין היתר חוסר מצב רוח למרות שבמידה פחותה יותר מהריטלין. אחרי כמה חודשים הרגשתי שהקונצרטה לא משפיעה עלי יותר... שוב פניתי לרופא משפחה שהעלה את המינון ל54 מ"ג. מאז אני לוקחת כבר כמה שנים את הקונצרטה אבל אני עדיין נתקלת בתופעות לוואי כשבעיקר מדובר על חוסר מצב רוח שמתגבר לקראת סוף השפעת התרופה ונעלם כאשר ההשפעה של התרופה פגה. יש לי מעין תחושת ניתוק מהסביבה... כשאני בלי הקונצרטה אני חברותית אוהבת לצחוק ומלאת שמחת חיים. אבל עם הקונצרטה אני מרגישה חוסר סבלנות וניתוק חברתי. ןגם ממש לא מסוגלת לנהל שיחות בטלפון.אני מרגישה ממש לא עצמי וזה נורא!! העניין הוא שאני דוקטורנטית ואני מחוייבת להקדיש את רוב זמני למחקר. אני ממש לא מסתדרת בלי הקונצרטה ומצד שני המחיר שלה מבחינה רגשית וחברתית הוא מאוד גבוה! ניסיתי תחליפים כמו ריכוזית קולג' ואקטיב בריין - ממש לא עזר... אגב,מדובר בADD ללא הפראקטיביות.
שני אפשרויות:
02/06/14 03:30
67צפיות
מינון לא נכון.
תרופה לא נכונה. (לי למשל לקח שני ניסיונות עד שבניסיון השלישי מצאנו את התרופה הנכונה).

מעבר לזה, אני חושבת שכדאי לדבר עם נוירולוג או פסיכאטר. אני לא בטוחה עד כמה רופאי משפחה מנוסים ויודעים מספיק על add בשביל לרשום תרופות במינון נכון.
ולהוסיף לזה, ההמלצה לא פעם היא בנוסף לכדורים גם להתחיל טיפול פסיכולוגי או טיפול כלשהו שיעזור להתמודד עם התופעות של התרופה. לא כתבת אם עשית/עושה את זה. אבל שווה לבדוק את הנושא הזה.
תודה רבה!
02/06/14 14:28
29צפיות
מקווה שזה עניין של מינון. קראתי קצת על תרופות אחרות כמו אדרל למשל... הבעיה היא המחיר שלהן... וטיפול קוגנטיבי התנהגותי מן הסתם גם לא זול):  
נסיון להשיב
02/06/14 15:45
38צפיות
תראי

אני מצטערת קודם כל לשמוע שקונצרטה בכל מינון שהוא עשתה לך מחד טוב בלמידה והתרכזות, מצד שני רע מבחינה חברתית.

מה שאת מתארת מתרחש אצלי במינונים גבוהים.

תראי,
אופציה אחת היא "לשחק" במינונים, עד שמוצאים משהו מתאים.

לאו דווקא לעלות  מ 54 ל 72

אפשר אפילו לנסות את ה 18 במקום ה 36 או את ה 27

הדרך היא להיות שבועיים שלושה בכל מינון ולנהל יומן יומי של השלכות, כך תוכלי לעזור לנוירולוג/פסיכיאטר לעזור לך

וכמובן אפשר ללכת עם זה עד אינסוף, כלומר לנסות גם LA, גם אדרל, גם סטרסה

אבל זה עניין של זמן.

אני אישית נורא חוששת מתרופה חדשה כי את אף פעם לא יודעת מה יקרה מזה. זה יכול לגרום תופעות לוואי לא נעימות.

~~~~~~~~

דרך נוספת היא להשלים עם מה שקרוי עלות אל מול תועלת.

את תמיד יכולה ללמוד ולכתוב דוקטורט בשעות הבוקר, ולהפגש עם אנשים אחר הצהריים.

או בערב, אחרי פוג התרופה

ובעיקר, לגבש השלמה, שיש לריטלין מחירים.

לעשות דוקטורט זה דבר נפלא.

אין כמו עבודה באונ', כמרצה, חוקרת, עוזרת מחקר, כמתאימה להפרעת קשב.

עבודה עם עצמאות ושעות שלך.

עבודה שנותנת חופש לקטע היצירתי והיוזם שלך.

~~~~~~~~~

דרך נוספת שאני משתמשת בה, היא לנסות באופן מדורג להחליף את הריטלין באימון מוחי/גופני/תזונה.

ישנם מגוון סוגי אימון מוחי.

וספורט

אימון מוחי משיג באופן מדורג את אותן תוצאות של ריטלין, אם נכנסים באם אמא שלו ומתמידים בו

יש כל מיני סוגים ואם תרצי אני אפרט (חלק מהאימון המוחי שלי זה לעמוד בזמנים וכרגע השעון של הנייד מצלצל שהפסקת הקפה שלי נסתיימה ואני צריכה לשוב לעבוד, וזה חלק מהאימון שלי אז אני קוטעת פה את ההודעה)
תודה על התשובה!
02/06/14 16:22
26צפיות
אימון מוחי זה אטנגו? פעם נרשמתי לזה אבל לא הצלחתי להתמיד (בכל זאת הפרעת קשב וריכוז ) אני אשמח אם תפרטי(: מה שכן שמתי לב שכשאני עושה ספורט זה קצת מנטרל את תופעות הלוואי של הקונצרטה...
אימון מוחי זה *לא בהכרח* אטנגו, ממש ממש לא
02/06/14 17:28
39צפיות
אימון מוחי זה *לא בהכרח* אטנגו

ולו משום שאטנגו עולה כסף. פילוסופית החיים שלי (אחרי שנכוותי כספית מכל מיני שרלטנים שחמדו את כספי בתמורה להבטחות "העלמת הפרעת הקשב" או לפחות הקלה משמעותית בסמפטומים שלה), היא שניתן לשפר *משמעותית* את מצב הקשב והריכוז, ושזה *לא* אמור לעלות לך שקל. לאף אחד אין מונופול על אימון מוחי. זה כמו אימון גופני, אפשר לקחת מדריך כושר פרטי ב 300 ₪ לשעה, ואפשר לעשות לבד, מול הטלוויזיה עם קלטת כושר, אפשר גם בלי קלטת, אם את מכירה מנעד של תרגילי כושר.

אימון מוחי הוא כל תרגול, המערב את אותם חלקים במוח שלך שהוזנחו. לדוגמא, אם את דוקטורנטית, אין כל ספק שאת מאמנת את אותם חלקים במוח שקשורים למקצוע שבו את כותבת את הדוקטורט שלך (גם אני בעזרת השם/הריטלין/מות הפרעת הקשב רוצה ללכת לתזה + דוקטורט בעזרת השם, וגו' וגו'  ). אבל אולי את מזניחה תרגול של חלקים אחרים במוח.

כך לדוגמא יש לי בעיה קשה של התמצאות במרחב. התשובה לכך מבחינתי טמונה ב 3 כדורי ג'אגלינג. אני עושה ג'אגלינג.
גם מדיטציה היא אימון מוחי. לא מזמן הייתי בסדנת מדיטציה של אונ' ת"א שמיועדת למופרעי קשב, זו הייתה סדנה מדהימה. כשמתרגלים מדיטציה (להתרכז במשך 10 דקות בנשימה שלך, בצליל מסוים, במראה מסוים, ורק בהם, ואם את רוצה פירוט על מדיטציה מונחית אובייקט, או ממוקדת אובייקט, חפשי בגוגל וביוטיוב, יש מלן הסברים).
אחרי שהתחלתי לתרגל מדיטציה, גיליתי שיפור מדהים בריכוז שלא ידעתי שאפשרי לי בכלל (וזה ממש לא לשבת בתנוחת השנטי הידועה לשמצה של הרוח ניקים ולמלמל אואםםם. יש לי משהו נגד רוחניקים. איכשהו כל האנשים עם הפוזה הרוח ניקית הם אנשים הכי מגעילים אז אני מנסה להתרחק מכל מדיטציה שמזכירה במשהו את הרוחניים. אני עושה מדיטציה בשכיבה על הגב בתנוחת סטלבט)
ישנו עוד אימון מוחי לריכוז: האזיני ליצירה מוסיקלית, והחליטי להתמקד במשך כל היצירה רק באלמנט אחד בה: בקלרינט, בתופים, בסקסופון, בפסנתר, בתופים. כל פעם באלמנט אחר.
אלוהים ישמור זה משפר את הריכוז שאלוהים ישמור!

ועוד אימון מוחי: להאזין באוזן ימין: שימי אוזניות עם יצירה מסוימת, והתמקדי בצלילים שבאים מאוזן ימין, אוזן זו קשורה   לצד השמאלי במוח. אם תחזקי   את השמיעה באוזן ימין, זה יחזק אוטומטית את האונה השמאלית במוח. ההמלצה שלי היא להאזין לבוב דילן, כי יש לו הפרדה מאד מוחלטת בין צלילים שבאים מימין ומשמאל, וקל מאד לתרגל איתו את הדברים האלו.
שימי לב שהמשותף לכל האימונים האלו הוא שאת לא חייבת לעשות אותם במיוחד. לאטנגו צריך לפנות חצי שעה, להקדיש זמן מיוחד. את האימונים הנ"ל – למעט מדיטציה – את יכולה לעשות תוך כדי שאת מחכה לרכבת, עומדת בפקק, עומדת בתור בבנק. זה לא אימון ששורף לך זמן.

אימון מוחי נוסף שעוזר – לתפור תרגילים: אם את בסופר מרקט או בתור לבנק, נסי לפתור בראש את תרגיל של כפל שני מספרים ב 3 ספרות, בראש, בלי לרשום. לדוגמא 358 כפול 389, לדוגמא. זה מתרגל מיומנות של זכרון עבודה.

אין יום שאני לא רוכבת על אופנים בדרך ממקום א' למקום ב', ולא עושה תרגילים מהסוג הזה. למעשה אני פותרת תרגילים בראש של כפל מספרים בני 5 ספרות אחד בשני.
וגם לזכור סדרה של פריטים זה אימון מוחי מצוין.
ויש עוד המון.

אני שואבת את זה מקריאה בספרות ישומית של מדעי המוח, כל מיני ספרים פופולרים שמסבירים כיצד לשפר תפקודים קוגניטיבים בשפה מובנת לקהל הרחב אך תוך הסתמכות על מדעי המוח.
חלק מהתרגול זה המצאות שלי, כי היתרון בהפרעת הקשב זה שאת מאד מאד יצירתית, וחלק מהיצירתיות שלי היא להמציא דרכים מקוריות, יצירתיות ויחודיות להתגבר על הפרעת הקשב.


תודה רבה!!
02/06/14 17:34
20צפיות
תודה רבה על התשובה המפורטת(: אני בהחלט אשתדל לשלב אימון מוחי...
אני מת על איך שאני בלי הקונצרטה
02/06/14 09:13
81צפיות
את מדברת בדיוק על הדילמה שלי עם הקונצרטה
בלי הקונצרטה אני חברותי כיף מצחיק
עם הקונצרטה אני שזיף מיובש
בגלל זה אני נוטל רק כשאני לומד או עובד
ובשאר הזמן אני סופג את החוסר ארגון שלי אבל נהנה בחברת אנשים
אני נוטל קונצרטה 36
אני בקושי מרגיש את הקונצרטה אבל אני בודק לפי מבחן התוצאה.
אולי אני לא מרגיש אבל בסוף היום הכל נעשה בזמן ובצורה מסודרת
ובשבילי זה מספיק
º
בהחלט סיוט!
02/06/14 14:28
20צפיות
אני גם מסתכל על עניין של עלות מול תועלת
02/06/14 16:45
40צפיות
ואני בוחן את זה מזוית אחרת. אני משתדל לקחת בכל יום את הקונצרטה, יום חול, שבת, חג, בארץ בחו"ל

כאשר לא נטלתי את הקונצרטה, האם בסופו של יום זה היה טוב או לא?
ב 99 אחוז מהמקרים , אילו ניתן היה להחזיר את הגלגל, הייתי לוקח.

בימים שלקחתי האם בדיעבד זה היה מיותר?  לכל היותר אמרתי לעצמי זה לא הועיל. יש ימים שזה גורם לי לתופעות לוואי. לרוב זה קורה כאשר יש משהו נלווה, משהו יוצא דופן, עומס או לחץ מאוד מאוד גדולים שגם ללא ענייני קשב וריכוז היו משפיעים על כל אחד.  העניין שלא תמיד ניתן לחזות

תופעת לוואי שאני מאוד סובל ממנה, היא ה"ריבאונד" , כאשר התרופה מפסיקה להשפיע, אני נהיה מאוד עצבני, רגיש לרעש ולאור (למשל בנהיגה), עוד תופעה זה שקשה להירדם.

זה גם פוגע בשמחת החיים ובחברותיות, לפחות בעבודה, זה בסדר לפחות במובן שאני יותר יעיל, ובסופו של יום אני עומד במטלות, והסיפק הזה של ההצלחה, מחזיר משהו משחת החיים, בדרך אחרת.
השאלה היא אם זה תקין
02/06/14 17:35
40צפיות
יכול להיות שתרופה אחרת תעזור באותה מידה ללא התופעות המרגיזות!
לכל תרופה יש תופעות לוואי
03/06/14 09:03
34צפיות
אפילו לתרופות טבעיות
החישוב הוא תמיד עלות מול תועלת
אני בעבודה צריך להיות מסודר ומאורגן והצד החברתי הוא פחות משנה
אבל עם משפחה וחברים אני צריך את הצד החברתי ופחות את הסדר וארגון
אז בארוחה האחרונה המשפחתית האחרונה לא היה תפוח אדמה כי שכחתי, אלתרנו והכנו פתיתים וגם בהם שכחתי מלח.
לא נורא
בעלי קורחי
01/06/14 16:43
95צפיות
היום לא באשמתי יצאתי לעבודה ללא קונצרטה ואני יכול להעיד בקושי שרדתי את היום
ואני ממש לאחר היום. יגיע שיחה עם מנהל
אני כלכך מבין
02/06/14 10:32
40צפיות
יום ללא קונצרטה הוא יום קשה מאד
אני בימים כאלה משתדל לקחת כמה שפחות משימות
מזדהה עם הקושי
02/06/14 16:56
28צפיות
אצלי בעבודה אני יכל להשאיר בארון נעול כדורים למקרה חירום, וגם בארנק יש לי אחד כזה.

ולמרות זאת קרה לי שלא היה לי כדור. מה שאני מנסה לעשות בימים האלה, לשתוחת הרבה מים, לצאת לסיבוב הליכה, לנשום אויר, אם זה מסתדר, לאכל יותר בריא. וכמו שאבישי כתב לקחת פחות משימות אני יוצא מוקדם יותר ומשלים למחרת, כמובן אם הדבר ניתן, בדרך כלל יש לי גמישות בעבודה, לא תמיד. לשמוע מוזיקה, יש לי תיקיה מיוחדת לשירים שעושים לי טוב במיוחד, לפעמים זה עוזר.
כפי שהגיב קודמי
12/06/14 13:27
3צפיות
אני תמיד מחזיק קופסא עם 10-20 כדורים נעולים במגירה בעבודה , אנשים כמונו שוכחים במיוחד מטלות יומיומיות גם אם מדובר במטלה פשוטה של לקחת את הכדור לפני היציאה לעבודה..
שבוע בבית עם דלקת גרון ואוזניים
01/06/14 13:29
25צפיות
שבוע שעבר הייתי בבית עם דלקת אוזניים וגרון
לא יכולתי לישון בלילה
הריכוז היה בתחתית ולא יכולתי לעשות כלום
אפילו להתרכז ולכתוב פה בפורום לא יכולתי
עכשיו הרבה יותר טוב
02/06/14 09:03
12צפיות
וגם חזרתי לקונצרטה
אז גם הפוקוס חזר
איזה כיף
º
ברוך השב לפוקוס
02/06/14 11:35
5צפיות
חדשה.. אז ברוכים הנמצאים
31/05/14 13:00
96צפיות
שלום וברכה

שמי אליס, בת 26 ובאופן רשמי מאובחנת כבעלת ADHD מזה שבוע. אני משערת שהסיפור שלי דומה להרבה אחרים.. ילדה חכמה אך "פטפטנית, מפריעה לאחרים, לא יושבת בשקט, לא מרוכזת" ושלל ברכות שנאמרו להורי..
שנים של תסכול לראות את החברים מצליחים לשבת ללמוד כשאני אחרי כמה דקות צריכה "לנוחיות, להכין קפה, לנקות.. ".שנים בהן בזבזתי ימים ולילות שלמים על מה שאחרים הצליחו במספר שעות.

מישהו זרק לי לפני שנה "אולי יש לך בעיות קשב וריכוז?" .במשפחה בה גדלתי (אירופאים דוקטורים "מושלמים" שדורשים מהשאר את אותו הדבר) להציע דבר כזה, כמו לומר שאני פגומה.. לקח לי כמעט שנה להתגבר על הפחד. הגעתי למצב שבו הרגשתי שאין לי ברירה אלא להתמודד עם האופציה הזו  - ואם אכן היא נכונה, למצוא לה פתרון.
לאחר שיחה ארוכה עם הנוירולוגית היא שלחה אותי לבדיקת TOVA וכשחזרתי לשיחה ארוכה נוספת נקבע באופן רשמי יש לך "ADHD". לאור העובדה שאני לומדת ועובדת, נרשם לי 30 מ"ג ריטלין LA בתור התחלה.

לכאן אני מגיעה לאחר שבוע של שימוש. אולי אני מקצינה את תגובתי., אבל בשעות של ההשפעה אני "אליס אחרת". הצלחתי לשבת במשך 6 שעות לימודים רצופות ובפעם הראשונה בחיי - הצלחתי להקשיב ולאחר מכן אף לזכור מה נאמר. הצלחתי לכתוב מטלה תוך שעתיים, כאשר מטלות זהות באותו הקורס בסמסטר הקודם נדרשו לי מספר ימים כשבכל יום מחדש הייתי צריכה הרבה זמן "להכנס למוד".

אז לאחר השבוע הנפלא למדי (וקריאה בלתי פוסקת גם בין דפי פורום זה) החלטתי להצטרף אם תרשו : )
וכבר הגעתי עם שאלות. מקריאתי על תופעות הלוואי, הבנתי שיובש בפה (הדבר היחיד ש"מוזר" אצלי) הוא תופעה רגילה.. האם יש דבר כזה "יותר מדי מים"? האם זו תופעה שחולפת עם התרגלות הגוף?
ואם על הרגלים דיברתי, האם הגוף עלול להתרגל למינון ולבסוף להפסיק להשפיע ולדרוש מינון גבוה יותר?

תודה למי שהצליח לקרוא והגיב,
אליס.
היוש וברוכית הבאית!
31/05/14 16:29
63צפיות
אז ככה

קודם כל מזל טוב על הגילוי. האבחון הזה זה לרוב הדבר הטוב ביותר שקורה לאנשים.

יובש בפה, את יודעת, זה המחיר הקטן ממש שמשלמים על ריטלין. קודם כל מזל טובוש שמצאת את המינון המתאים לך. אנשים לרוב עוברים בין כמה סוגי מינונים ותרופות כדי להגיע לדבר האופטימלי, ואם מצאת "שידוך טוב" מבחינת הכדור, זה סבבא.

את שואלת אם אחרי זמן הראש מתרגל. אני אאמר לך תשובה לא מומחית בעליל מן הידע שלי ומן הנסיון האישי שלי.

סוג של, כן. מהנסיון שלי, השפעת הקסם פגה אחרי זמן. אבל בגדול, זה עדיין ממשיך לפעול גם אחרי שנים. אבל כמו בגד חדש ויפה שקונים, אחרי כמה כביסות הוא פשוט דוהה. את יודעת, זה כמו שאדם בגיל 20 יש לו עור נוצץ וחלק ובגיל 50 זה כבר די מקומט ומלא כתמי שמש או מה שזה לא יהיה. למעט אם את מדונה ויש לך מנתח פלסטי צמוד (לא מזמן גילו תמונה של מדונה עם צלקת מאחורי האוזן מה שהסגיר שהיא נותחה ומתחה את הפרצוף)

האוקצור.

כן, יש תהליך של הסתגלות.

אצל אחדים זה לוקח שנתיים שלוש, אצל אחרים שבועיים.

ממה שנראה כעת, את על הגל.

אבל, אאמר לך ממרום נסיון של 3 שנים בריטלון.

יש קצת הסתגלות.

והפתרון הוא לנצל את התקופה הראשונה, את ירח הדבש עם הריטלין, כדי לקבע הרגלים.

ראשית אסביר מדוע להבנתי יש הסתגלות.

אני ממליצה לך לקרוא את הספר המוח הגמיש.

המוח שלנו גמיש ומסתגל לכל דבר.

גם לריטלין. להכל.

גמישות המוח היא הסיבה שאנו לומדים נהיגה. בהתחלה אנו חושבים על כל תנועת הגה שאנו עושים. בסוף אנו נוהגים בלי לחשוב.

כשלומדים שחיה, בהתחלה חושבים ומתכננים כל תנועת רגלים ידיים או ראש. כשהשחיה אוטומטית, אז תוך כדי ששוחים חושבים על כל מיני דברים.

בזכות גמישות המוח, הוא יכול להסתגל לריטלין, תוך כמה שבועות, חודשים או שנים.

בגדול, ריטלין ממשיך לפעול אחרי שנים.

אבל פחות

איך אמר יודה פוליקר? כואב אבל פחות?

אפקטיבי, אבל פחות

אבל לעניות דעתי ומתוך נסיוני יש לכך פתרון.

בגלל שהמוח גמיש, הוא מגיב טוב מאד לאימון מוחי.

ועזבי אותי בנוירולוגית ש'ך מכל הקטע של אימון מוחי בתשלום.

כדי לאמן את המוח לא צריך לשלם כסף.

קחי את הנייד שלך וקצת תתחילי ללמוד בעל פה מספרים.

בהדרגה תמחקי מספרים מהנייד שלך, לא כי את מפולניה ו"לא מדברת עם אנשים". אלא כי את זוכרת בעל פה את הטלפונים שלהם!

ספורט
ספורט

אני לא יודעת אם את עושה ספורט. ספורט זה מצווה לקשב ולריכוז. הרשמי למכון כושר, ועשי קצת יוגה, קצת פילטיס, קצת אירובי, קצת תרגילי כוח ושחיה.

תמצאי את הספורט שהכי עוזר לך לקשב והריכוז.

לא כדאי להסתמך רק על ריטלין.

את יכולה 6 ימים בשבוע ריטלין וביום שבת,
ללכת על הבוקר לשעתיים למכון כושר, לדפוק ספורט כאילו אין מחר, כאילו אלוהים ישמור

וכל יום שבת יהיה לך צלול ומרוכז.

אימון מוחי

פתרי תרגילי חשבון תוך כדי שאת יורדת לסופר

אם את הולכת לסופר לעשות קניות,
בדרך תפתרי תרגיל מסוג 675 * 846 * 123.

אין לך מושג איך זה משדרג תפקודים קוגניטיביים

וזה לא עולה שקל להבדיל מכל מיני מכונים שגובים הון עתק להתגברות על הפרעת קשב וריכוז.

ותזונה

הנה מאכלים שחובה לכלול בתפריט יומי
חזה הודו
דג סלומון
גבינה לבנה רזה
שמן פשתן
זרעי פשתן
אגוזי מלך, שקדים
ברוקולי
שעועית ירוקה
בננות, תפוזים, תפוחים
שיבולת שועל

לחם - עדיף שיפון ולא חיטה (בגלל חומצה פיטית, תגגלי)

סרדינים
חסה ערבית

ביצים, רצוי 2 ביום כמו הרגל קבוע
אורז מלא


בקיצור, בנוסף ללקיחת ריטלין כדאי מאד להכניס לחיים כמה הרגלים שקשורים בספורט, בתזונה, לאמן את המוח, לבצע כל יום נניח חצי שעה של אימון מוחי
יש דבר שקרוי LUMISITY שזה נהדר וחצי חינמי (חפשי בגוגל - אימון מוחי ממוחשב מדהים)

ריטלין עובד עכשיו מצוין
להשחיל כמה הרגלים לחיים זה טוב כך שבמשך הזמן גם אם השפעתו תדעך במקצת, ההרגלים האלו יהיו טיפול משלים לריטלין
תודה על התגובה, אך אשמח לתשובות על שאלותיי.
31/05/14 16:59
55צפיות
ראשית, אני אכן פעילה במכון כושר.. זה הזמן היחיד שבו המוח שלי נח מכל לחצי היום..
שנית, אני גם אוכלת בריא ומסודר.
כפי שציינתי, אני עובדת ולומדת, מכאן שהמוח שלי "באימון" כל היום.

השאלות שלי היו:
האם ,מנסיונכם, שתייה מרובה של מים היא מזיקה? כלומר, "מנקה" את התרופה מהר מדי מהגוף? או לחלופין גורמת לבעיה שרק שמעתי עליה "הרעלת מים"?
שנית, האם בהדרגה קיים צורך לעלות במינון? כי ריטלין, יחד עם ה"נורמטיביות" שהוא מביא, הוא סם לכל דבר. נכון שגם תרופות "רגילות" ואנטיביוטיקות שונות הן סמים, אבל השימוש בהן הוא לטווח קצר מאוד ואילו הריטלין הוא לא....
לימודים ואימון מוחי אינם היינו הך
31/05/14 22:11
57צפיות
ואני אומרת לך את זה בתור מי שמחזיקה בבית 700 ספרים, לרוב ספרי עיון. כתולעת ספרים

כמישהי שעוסקת במקצוע אקדמי כבד-ראש ומכובד. כמי שמבלה את כל הזמן שלה על התחת בקריאת טקסטים, כתיבה, אני קוראת אולי 100-300 עמודים ליום, במסגרת עיסוקי, וגם כותבת לעיתים 40-50 עמודים ביום במסגרת עיסוקי.

ובכל זאת, זה לא אימון מוחי. זה אימון מוחי חלקי. כשאני אומרת אימון מוחי אני לא מנסה לרמוז חלילה שאת חקלאית שעובדת בשדה וקוטפת בננות כאחרון התאילנדים.

אימון מוחי מתייחס לכל חלקי המוח.

אני מפעילה את החלק המוחי שקשור לחשיבה מילולית. אבל את כל שאר החלקים הזנחתי. כך לדוגמא התמצאות מרחבית. כך לדוגמא זיכרון עבודה.

חלק מהאימון המוחי שאני עושה, זה לתרגל התמצאות מרחבית.

זה תחום שהזנחתי מאד.

במשך חיים שלמים של למידה אקדמית.

או זיכרון עבודה, היינו, הזכרון המידיי של כאן ועכשיו (לעומת זכרון של פרטים היסטוריים, נניח, או פרטים שקשורים ללימודי. אני יכולה לזכור בעל פה המון טקסטים שקשורים לתחום עיסוקי/לימודי אבל לא לזכור איפה הנחתי את המפתחות לפני רגע. זכרון עבודה זה הזכרון שמאפשר לך לשים משהו על האש, ובחלוף רבע שעה לזכור שצריך לכבות אותו).

אצל כל אחד יש חלקים בתפקודים הקוגניטיביים שזקוקים לעבודה מאסיבית יותר.

וכך זה אצלי.

אימון מוחי נתגלה אצלי כנחוץ על אף שאני לומדת כל חיי, ועל אף שהתחביב שלי בשעות הפנאי הוא לקרוא ספרי היסטוריה בכמויות.

ברגע שאני מפעילה חלק אחד של המוח, אני מזניחה את כל השאר. הכל בא מהמוח. גם מוטוריקה. אדם שמשחק בטניס מפעיל חלקים במוח שאני זונחת. אז כן, אימון מוחי הוא חשוב, גם אם יש לך תואר דוקטור.

המוח אחראי על כל כך הרבה פעולות שגם פעולות פיזיות כגון קורדינציה והתמצאות מרחבית, הן פעולות מוחיות.

גם ראפרים ששרים כל היום גסויות ב MTV, עושים אימון מוחי - לדבר במהירות של ראפר, זה כשרון שקשור בפיתוח אזורי המוח הקשורים לדיבור (ברוקה וורניקה).

לי אין את הכישור שיש להם.

במילים אחרות, אימון מוחי נחוץ גם למי שמחזיק תואר דוקטור אפילו מ 3 אוניברסיטאות.

והתשובה שלי כוונה במיוחד לשאלתך.

את שואלת אם ריטלין מפתח עמידות.

אני אומרת שהריטלין דוהה.

ושהפתרון לכך הוא לתחזק את המוח באימון מוחי, כך שההשפעה של הריטלין לא תדהה ולא תדעך.

אז כן, בהחלט קיבלת תשובה לנושא "עמידות לריטלין".

אם עושים אימון מוחי, ונראה שאת עושה, לא צריך להעלות מינונים. אפשר אפילו לרדת.

בכלל, ריטלין מזרים את הדופמין בין הסינפסות, ומשאיר את הדופמין זמן רב יותר במרווח בין הסינפסות.

ככל שאנו עושים יותר אימון מוחי, יש לנו יותר קשרים סינפטיים.
ככל שאנו מתעמלים יותר גופנית, וככל שאנו אוכלים מאכלים שמעודדים יצור של דופמין, כך יש לנו יותר דופמין במוח.

כלומר, יתכן שריטלין עבד מצוין עבורך כי יש לך תשתית טובה - אם את מפעילה את הראש יום יום, יש לך יותר קשרים סינופטיים.
ואם את אוכלת בריא ומתעמלת, המוח שלך מייצר יותר דופמין.

הריטלין מתבסס על כמות קשרים סינופטיים קיימת.
הוא מתבסס על כמות ריטלין קיימת.

הוא רק מאריך את השהות שלה ריטלין הקיים בין הקשרים הסינופטיים הקיימים, ובהחלט יתכן שעצם העובדה שאת עושה כושר בקביעות תרמה לביסוס התשתית שאיפשרה לשיפור המדהים שחווית.

חשוב לציין שמה שנדמה בהתחלה כאכילה בריאה ומסודרת, אינה בהכרח כזו.

ישנם המון מאכלים שנחזים כבריאים, כגון חטיפי אנרגיה וחטיפי בריאות, שבעצם הם רעל.

כלומר תזונה בריאה היא לא מה שנחזה על פניו כתזונה בריאה.

בתנובה מדברים על המצפן התזונתי, של 3 מוצרי חלב ליום, הגם שמוצרי חלב די מזיקים.

על כן בתזונה בריאה יש תמיד מה לבדוק ולשפר תוך התאמה אישית לכל אדם ואדם.

ופורום זה מקום דינאמי

זה לא פורום מומחה שבו עונים לך על השאלות שביקשת.

את זה מקבלים רק בשירות לקוחות

פורום זה מקום שבו גם מפתחים דיונים מתוך השאלות, לכיוונים שלאו דווקא תכננת.

זו הדינאמיות של פורום.
אניח שמדובר בחוסר קשב ולא התעלמות מכוונת
31/05/14 23:08
54צפיות

ראשית הודתי לך על תגובתך, גם אם לא ענתה על שאלותי.

שנית, ביקשתי התייחסות לשאלותיי על סמך ניסיונם של האנשים עם התרופה, לא עקב היותם אנשי רפואה.

בנוגע לדבריך, איני אוכלת מוצרי חלב עקב רגישות ללקטוז וחטיפי בריאות מכילים כמות סוכר מגוחכת (גם סוכר איני צורכת, כי הוא מעלה אצלי את תדירות התקפי המיגרנה).

ועם כל השקעתך בתגובה והדיון על אימון מוחי, עליה אני מודה לך בכל מקרה, הרשי לי לפרוש מן הדיון בנושא הזה ולהמתין לתשובתם של בעלי ניסיון בנוגע לכמות המים ומינון הריטלין בהמשך הדרך.

שבוע טוב

אליס
חמודה, זה פורום דיונים בעל אופי חברתי, זו לא
31/05/14 23:20
63צפיות
פינת הכה את המומחה.

כשאת הולכת למומחה בתשלום, את שואלת שאלה, ומצפה לתשובה פוטנטית ומדוייקת על מה ששאלת.

גם כשאת מגיעה לפורום רפואי מקצועי, את שואלת שאלה, ומצפה לתשובה מדויקת על שאלתך, לא משום שאת משלמת אלא משום שהמומחה הרפואי מפרסם את עצמו על ידי ניהול הפורום ומענה לתשובות.

כאן את בפורום של אנשים, פורום שיש לו אופי חברתי, אופי של דיבור חופשי. אף אחד אינו עובד עבורך, ואינו חייב לך תשובה מדויקת על מה ששאלת. וקצת הבנת הנקרא.

שאלת על עמידות לריטלין. האם השפעת הריטלין יורדת עם הזמן. התשובה שלי הייתה קשורה בשאלה שלך (את יודעת, הבנת הנקרא שמלמדים אותנו בכיתה ג'): הסברתי לך שאם עושים אימון מוחי, זה משמר את עמידות הריטלין. שהסתגלות לריטלין מתרחשת בשל *גמישות המוח*, ואותה *גמישות מוח* גם מאפשרת לאמן את המוח.

את כנראה סבורה שמישהו עובד עבורך, וכשאת שואלת, את חייבת לקבל בדיוק את התשובה שאת מצפה לה (לא, זה פורום של שיחה, ושיחה מטבעה גולשת לכל מיני כיוונים). את ממש מתעצבת שלא קיבלת את התשובה שרצית, כאילו את במסעדה וביקשת תה עם נענע וחצי כפית סוכר והמלצרית החצופה (אני במקרה זה) הביאה לך תה לימונית לואיזה עם 2 סוכרזית במקום. איזו חוצפה.

לא משרתים אותך פה ולא עובדים בשבילך פה. שאלת מס' שאלות. השבתי לך על אותו חלק בשאלתך שלגביו היה לי מידע (לא מ"מקצוע רפואי" כפי שאת אומרת בהתגרות, יש לי מקצוע מכובד אך אינו רפואה), אלא מנסיוני במשך 3 שנים, הן בריטלין והן באימון מוחי (כשהשתמשתי באימון מוחי הפחתתי את מינון הריטלין).

אבל מסתבר שאת מעקמת את הפרצוף כי התשובה לא מתאימה לך.
אם את רוצה תשובות מדויקות על כל שאלותיך, יש מומחים שלוקחים כמה מאות שקלים לשעה על תשובות כאלו. פה את בפורום, באינטראקציה עם אנשים, במקום של דיונים בשיחות, לא ב"הכה את המומחה".

זה בדיוק מראה כמה אימון מוחי נחוץ. אצלי למשל יש חשיבה מילולית גבוהה, אבל התמצאות גרועה במרחב.
אצלך יכול להיות שיש כישורים מדהימים שכליים (אולי את לומדת פיסיקה או מתמטיקה דיסקרטית, מי יודע),
אבל כישורייך החברתיים לא אי אי אי. השבת באופן אנטיפתי להחריד.

אני פשוט אניח שאת על הספקטרום האוטיסטי, וכישורייך הבינאישיים ירודים,
ושזה לא בכוונה.

יום נעים לך, ואם את רוצה אנשים שיעבדו בשבילך ויעוץ מקצועי, יש רשימת מומחים במאות שקלים לשעה

על מה ההתלהמות ולשם מה הקללות?
01/06/14 00:22
42צפיות
סה"כ הסברתי ששאלתי משהו מסויים ושהנושא החדש שפתחת אינו מעניין אותי ולכן איני שותפה להמשך השיחה עליו.

הגיוני הרי שאם אני שואלת בנוגע לכמות המים שצמח זקוק לו, אצפה לתשובה בנושא וגם אם הרעיון שלך לשוחח עם הצמח יכולה לעזור לו, הרי שרצוני למענה לשאלותיי לא יעלם כי לך יש רעיון אחר...

את הפנית אותי לפורום רפואי ולכן הסברתי לך שאיני מעוניינת בתשובה רפואית מהספר אלא בניסיונם של אלה שהלכו בדרך לפני.

אילו היית קוראת את אשר כתבתי, או פחות כועסת על כך שעלולים להיות אלה שהאג'נדה שלך קצת פחות מעניינת אותם, הדיון יכל להיות פורה ולא מתפלש ברפש עם קללות מצדך..


הגבתי כעת רק על מנת שיהיה מקום להתפתחות הדיון בשרשור ללא כעס הזוי ומיותר. אשמח אם תהיי שותפה לבחירתי ואם לא, אאחל לך שבוע טוב ופורה..

אליס
אז אני מבינה שהשפעת הריטלין פגה להיום?
01/06/14 00:56
53צפיות
איפה הפנתי אותך לפורום רפואי בדיוק?

את שאלת

"אם על הרגלים דיברתי, האם הגוף עלול להתרגל למינון ולבסוף להפסיק להשפיע ולדרוש מינון גבוה יותר? "

השבתי לך "את שואלת אם אחרי זמן הראש מתרגל. אני אאמר לך תשובה לא מומחית בעליל מן הידע שלי ומן הנסיון האישי שלי.".

במילים אחרות (הבנת הנקרא!!!) את שאלת אם הגוף מסתגל והשבתי לנקודה הזו בשאלתך (אמרתי "האם הראש מתרגל" שכן ריטלין משפיע על המוח).

את *בחרת* שלא להבין את התשובה שכנראה הייתה מורכבת מידי בשבילך (הסברתי לך שהסתגלות לריטלין אפשרית, מנסיוני, אבל כדי למנוע את הצורך להעלות מינון בהדרגה מומלץ לעשות אימון מוחי/ספורט/תזונה), והחלטת לדפוק את הראש בקיר ולשאול שוב את השאלה שכבר השבתי לך עליה "שנית, האם בהדרגה קיים צורך לעלות במינון?". אם היית *כעת* תחת השפעת ריטלין, היית מבינה שתשובתי – ולפיה, כל עוד עושים אימון מוחי וגופני אין צור לעלות במינון ואפילו ניתן לרדת בו- היא בדיוק התייחסות למה ששאלת.

את פשוט לא הבנת (את יודעת, הבנת הנקרא) איך התשובה שלי קשורה לשאלתך. גם לא הבנת וגם החלטת "לנזוף" בי בהתנשאות שלא עניתי על שאלתך (עניתי, רק לא הבנת את הקשר בין השאלה לתשובה, כי כנראה זה שייך להבנת הנקרא של כיתה ד', ולא של כיתה ג'). אני שוב מנסה להסביר לך כי חרף הטענות, מענות, טרוניות וקיטורים שלך, קיבלת גם קיבלת תשובה לשאלתך:" את שואלת אם ריטלין מפתח עמידות. אני אומרת שהריטלין דוהה.  ושהפתרון לכך הוא לתחזק את המוח באימון מוחי, כך שההשפעה של הריטלין לא תדהה ולא תדעך. אז כן, בהחלט קיבלת תשובה לנושא "עמידות לריטלין".".

למה שלא תקראי את התשובות שלי מחר בבוקר, חצי שעה לאחר בליעת הריטלין, ותביני שקיבלת גם קיבלת תשובות לשאלות שלך, למרות שאת מלאה בטרוניות, נזיפות והטפות על כך ש"לא קיבלת תשובה לשאלתך"???

בתשובתך את ממשיכה לקטר. למרות שהוסבר לך שוב ושוב הקשר בין שאלתך לתשובתי את ממשיכה להתבכיין ולהתאונן: "ראשית הודתי לך על תגובתך, גם אם לא ענתה על שאלותי.  שנית, ביקשתי התייחסות לשאלותיי על סמך ניסיונם של האנשים עם התרופה, לא עקב היותם אנשי רפואה".

ואני שוב מזכירה לך שהתגובה הראשונה שלי אמרה " את שואלת אם אחרי זמן הראש מתרגל. אני אאמר לך תשובה לא מומחית בעליל מן הידע שלי ומן הנסיון האישי שלי.".

את יודעת כמו מה את מתנהגת? כמו זקן סנילי ונרגן, ששואל שוב ושוב אותה שאלה, כי הוא שוכח שהוא שאל את השאלה קודם. וכשעונים לו שוב ושוב אותן תשובות, הוא מתעצבן שחוזרים על התשובות. את שואלת שאלות, מקבלת תשובות מדויקות עליהן, תשובות יפות, תשובות מפורטות, תשובות שמתייחסות לשאלה שלך. ובגלל שפגה אצלך השפעת הריטלין ואת לא מסוגלת להבין שהתשובות מתייחסות לשאלה שלך, את עוד מעזה להתעצבן ולהטיף לי מוסר ש"לא עניתי לך על השאלה" ואומרת לי בהתנשאות שאולי זו "הפרעת הקשב שלי". מן מכה מתחת לחגורה דווקא במקום שאמור להכיל הפרעות קשב, ולא משנה שמי שהביאה פה לידי ביטוי את חוסר הקשב שלה זו את, כי את לא הצלחת להבין את הקשר בין השאלה שלך לתשובה שלי.

את שוב ממשיכה בתגובה לדפוק את הראש בקיר ולאמר " עם כל השקעתך בתגובה והדיון על אימון מוחי, עליה אני מודה לך בכל מקרה, הרשי לי לפרוש מן הדיון בנושא הזה ולהמתין לתשובתם של בעלי ניסיון בנוגע לכמות המים ומינון הריטלין בהמשך הדרך."

קודם כל הסגנון הפאסדו רשמי "הרשי לי לפרוש מן הדיון". את שוב "ממתינה" לתשובתם של "בעלי נסיון" בנוגע ל"מינון ריטלין בהמשך הדרך".

לא משנה שהסברתי לך מליון פעם שמתוך נסיון של 3 שנים עם ריטלין, אני יודעת שאימון מוחי וספורט עוזר לא רק לשמור על אותו מינון ריטלין אלא גם לרדת במינונים, את החלטת שלא קיבלת תשובה.

רק משום שלא הבנת את התשובה. יש לך בעיה קשה מאד, חביבתי, בהבנת הנקרא, ואת מטיפה לי בטון מתנשא לענות לך "לעניין" כאשר את פשוט לא מבינה את הקשר בין שאלתך לתשובתי כי זה מורכב לך מידי.

הסגנון שלך חצוף, מתנשא, בוטה ואנטיפטי. זה סגנון של זקנה טרחנית סנילית, שמגיעה לבית קפה ומבקשת מן המלצרית עוגת שוקולד מוס, שוכחת מה היא ביקשה, וכשהמלצרית מגיעה עם עוגת שוקולד מוס, היא נוזפת במלצרית לפני כל הלקוחות שהיא בכלל ביקשה "עוגת גבינה פירורים" ואיך המלצרית ה"סנילית" לשיטתה של אותה זקנה סנילית, מביאה לה משהו אחר ממה שהיא ביקשה.

כך את מתנהגת.

תקראי שוב את השרשור ותביני.
º
פשוט טרללה... לא טרחתי כבר לקרוא.
01/06/14 01:06
23צפיות
בקשה למנהל הפורום
01/06/14 01:10
48צפיות
הגעתי לכאן בכדי לשאול ולהיעזר והאלימות בה נתקלתי לא מכבדת, לא אותי ולא את באי הפורום הוותיקים. אשמח אם תמחק אותו.
קוזק נגזל, אין גבול לחוצפה שלך, נכון?
01/06/14 04:02
59צפיות
את חדשה בפורום

את באה, שואלת שאלה

את מקבלת תשובה מפורטת, מדויקת, מכבדת, מחברת פורום שותיקה ממך ב 11 שנים (אני פה מ 2003, מאד מאד ותיקה)

מתוך אי הבנה *שלך* את מחליטה שהתשובה "לא ענתה על שאלתך".

מילא לא הבנת, אבל את מפליצה הערות מתנשאות לכל עבר. את אומרת "תודה אבל ביקשתי תשובה לשאלתי", ובכך רומזת שעניתי לך על משהו אחר, כאשר קיבלת תשובה שלא יכולת לקבל טובה ומפורטת ממנה לשאלתך את.

אם לא די בכך, את מקניטה ואומרת שאת מייחסת את זה ל"חוסר קשב".

את מכנה את דברי הזויים, את קוראת לי טרלללה.

בקיצור

את חדשה בפורום

מגיע למקום חדש, מתקבלת באופן יפה, מקבלת תשובה תוך זמן קצר מאד, ורק משום שאת חסרה בהבנת הנקרא, ולא יכולה להבין את הקשר בין השאלה שלך ("האם ריטלין גורם לפיתוח עמידות") לתשובה שלי ("כן, ריטלין מפתח עמידות קלה עם השנים אך ניתן למנוע זאת ע"י אימון המוח והגוף") - את מקניטה אותי ויורדת עלי - מתחת לחגורה, בכל מיני הערות פאסיביות אגרסיביות גועליות למדי (כגון "אני מניחה שזה חוסר קשב").

את משחקת משחק של הקנטות פאסיביות אגרסיביות מתחת לחגורה, וכשהמשחק הזה לא מצליח לך (כי מה לעשות, אני חזקה במילים, ואי אפשר להקניט אותי מילולית או להתעסק איתי בתחום הזה), כשההקנטות שלך חוזרות אליך כבומרנג, כשאת מקניטה ומקבלת תגובה שראויה להקטנות שלך, כשמעמידים אותך במקום, פתאום משחק ההקטנות אינו מוצא חן בעינך ואת קוראת בחוסר הגינות "פוס", מבקשת להפסיק את משחק ההקטנות *שאת* התחלת בו, כי הוא תפס תאוצה שלא רצית, ומייללת למנהל שיחלץ אותך מהקנטות שאת יזמת.

יופי נחמה.

תמשיכי לילל. קוזק נגזל. באת, שאלת שאלה. קיבלת תשובה מהירה ויפה, ואת מקטרת כי "לא ענו לך על השאלה".

ממש כמו ילד שלוקחים אותו למסע קניות, והוא בוכה ובוכה ובוכה כי לא קנו לו מה שהוא ביקש (קנו לו מה שהוא ביקש הוא רק שכח אחרי דקה מה שביקש דקה לפני כן).



תשובות לשאלותייך
31/05/14 23:13
45צפיות
השאלה על כמות המים נשמעת לי מצחיקה. אף פעם לא שמעתי שלקיחת תרופה עם הרבה מים מחלישה את פעולתה. מה שכן אם תיקחי ריטלין על קיבה מלאה ההשפעה תתעכב. אני נוטל ריטלין כמעט 3 שנים על בסיס יומי למעט יום הפסקה כל שבועיים שלושה ואני לא מרגיש שהשפעתו נחלשת. לגבי הרעלת מים ראה לי שאת צריכה לפנות לפורום הרעלות או פורום הידראוליקה  אם יש כאלה. שבוע טוב.
תודה רבה!
01/06/14 00:10
37צפיות
אכן קיבלתי מענה על שאלותי.
השאלה בנוגע למים נבעה מהתהייה אם כמות הנוזלים המעובדת בגוף תשפיע על מהירות פירוק התרופה..
בכל מקרה תודה : )
בכיף וגם למען ההוגנות אוסיף ש
01/06/14 23:23
47צפיות
אני מרבה ככל האפשר לעסוק בפעילות גופנית אירובית. זה מרגיש לי יותר טוב את ה"ריבאונד" היומי ואולי זה גם מונע את ההסתגלות.  אני לא חוקר מוח אז אין לי דרך לבדוק...
שמחה לשמוע :)
02/06/14 11:17
27צפיות
עד עכשיו סתם הייתי ג'אנקי של אנדורפינים עכשיו יש לי עוד תירוץ
כן, יש דבר כזה יותר מדי מים, אבל כנראה שלא
08/06/14 18:43
7צפיות
במקרה שלך.
בשביל להגיע למצב של יותר מדי מים את צריכה לשתות כמה ליטרים טובים בזמן קצר ואני מניח שזה לא המצב אצלך.
לחיות עם הק"ר. מתוך מוסף 7 ימים של שבת הקרובה
29/05/14 13:12
100צפיות
לחיות עם הק"ר. מתוך מוסף 7 ימים של שבת הקרובה (ידיעות אחרונות). חנוך דאום
º
למי שלא יצליח לפתוח הנה עוד לינק- עמוד 1
29/05/14 13:20
51צפיות
עמוד 1
º
למי שלא יצליח לפתוח הנה עוד לינק- עמוד 2
29/05/14 13:21
36צפיות
למי שלא יצליח לפתוח הנה עוד לינק- עמוד 2
המשפט האחרון הורס לי הכל
29/05/14 23:31
63צפיות
בסך הכך הזדהיתי עם רוב הדברים במיוחד הקטע הזה של ללכת להרצאה, לנסות לקרוא ספר, להשתתף בפגישה

דווקא בורג אני מבריג טוב, וגם החלפתי פנצ'ר אבל זה הערה בקטנה, גם בקרב אוכלוסיית הקרי"ם יש שונות, כמו בשאר האוכלוסיה.

המשפט האחרון הוא
להיות בעל הפרעות קשב וריכוז זה לגדול עם תחושה שאתה פגום.ואולי באמת אתה כזה

כן גדלתי עם התחושה הזאת של פגום, כל עוד לא ידעתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז. לאחר שהתאובחנתי, אני יודע שאינני כזה.
אני דווקא אוהב את המשפט
29/05/14 23:39
46צפיות
יש הבדל בין לדעת שיש לך איזו הפרעה או לקות, לבין לחשוב שאתה פגום.
לדעת שיש לך הפרעת קשב זה אומר שהיא חלק לגיטימי ממך שצריך ללמוד מצד אחד לחיות איתה אבל גם להתגבר עליה...זה בדיוק האנטיתזה של לחשוב שאתה פגום.
אני אומר לפעמים שאני אדם מלא לקויות אך אדם שלם מאוד.
º
31/05/14 23:19
7צפיות
אני כמעט בכיתי במשפט האחרון
01/06/14 09:25
40צפיות
ואני לא בוכה הרבה.
הזדהיתי עם הרוב כמובן.
ואני לגמרי כל הזמן חיה בתחושה של משהו פגום אצלי,וכל הזמן מתכתבת עם עצמי " ואולי אני באמת פגומה? אבל אבל עשיתי דברים והצלחתי לפעמים אז אולי לא ? ואולי בכל זאת כן?"
º
01/06/14 13:59
8צפיות
פורום הסרת שיער נפתח ב|תפוז|
28/05/14 12:12
4צפיות
|שמאל| טיפול הסרת שיער נהפך להיות חלק מהשגרה של חיינו, שפע המונחים והטכנולוגיות הקיימים בשוק יוצרים לא פעם בלבול. רבים מאיתנו חולמים על גוף חלק, נעים וסקסי. הסרת שיער בלייזר היא דרך נפלאה להשיג תוצאות מצויינות אך לעיתים התהליך לא פשוט ולפעמים אם נעשה בצורה לא נכונה הדבר יכול להוביל לנזק קוסמטי קשה. לפני שמגיעים לטיפול  חשוב לדעת את כל המידע על מנת שנוכל לקבל החלטה נכונה ולא נתאכזב מהתוצאות או מהתהליך!

לכן פתחנו בשבילכם את פורום הסרת שיער בו תוכלו לקבל מענה על כל שאלה שיש לכם בנושא, ללמוד ולהחכים.

אתם מומזנים להיכנס כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
ויואנס בעיות זמינות
28/05/14 11:47
43צפיות
שלום
אני בן 37 והובחנתי שלוקה ב ADHD לפני 4 שנים.
לאחר שריטלין יצר אצלי תופעות לוואי לא נעימות הוחלט לנסות את התרופה ויואנס.
התרופה בהחלט טובה וכמעט שאין בה תופעות לוואי.
הבעיה היא שהזמינות בעייתי מאחר והיא אינה רשומה בישראל.
קשה לשמור על רצף טיפול בשל בעיות זמינות.
כרגע שוב אין את התרופה במלאי.
האם מישהו יכול לומר מדוע בכל פעם יש בעיה עם הזמינות של התרופה במלאי?
מה ניתן לעשות?
נסה דרך ספקים אחרים בארץ , כגון :
29/05/14 10:21
24צפיות

1.  חברת  טלפארמה   -  חברה  רצינית  ( בדוק  באתר  שלהם ....הם  משווקים  את  כל  סוגי  התרופות  , וגם  תרופות  שונות  להפרעת  קשב  מכל  הסוגים  ) .

2.  סופרפארם   - מח'   ייבוא  תרופות  ,  יש  להם  מחלקה  מיוחדת  לכך ,  גם  הם  מזמינים  תרופות  שונות  להפרעת  קשב  ( אני  זוכרת  שהמחלקה  הזו   נמצאת  באיזור  המרכז  , אם  אינני  טועה  זה  נמצא  ב-פתח תקווה  או  אולי  רמת -גן  ).
תתקשר  למשרד  הראשי   של  החברה  ותברר מה  מספר  הטלפון  של  המחלקה  הספציפית  הזו  ) .

ייתכן  שיש  עוד  חברה ...כרגע  אינני  זוכרת ......

וכמובן  ,  יש  את  בית  מרקחת  שור -טבצ'ניק  בתל  אביב  שגם  הוא  עוסק  בייבוא   תרופות  שונות  , וגם  תרופות  להפרעת  קשב  .
 

לאחר הפסקה ארוכה אני חוזרת לפורום כדי
27/05/14 22:56
94צפיות
לשתף את חברי הפורום במשהו שעזר לי,
כמובן ששכחתי את הסיסמא לשם הקודם (lea99) ולא הצלחתי לשחזר.. אז נרשמתי מחדש..
איזה יופי שיש פה כמה חברים שאני זוכרת..
בקיצור, לפני שנה וחצי פגשתי פה בפורום את קארין עובדיה והתחלתי אצלה אימון ADHD
היא מעולה! האימון הזה הביא אותי למקום שאני לא מאמינה שהגעתי אליו,
ועכשיו אני שולחת את הילד שלי בן 9 שהוא גם ADHD והיה לו  ולנו מאד קשה, והיא עושה איתו עבודה מדהימה!,
אם יש חברים שמתענינים אני אשמח לספר עוד
וכמובן יש לה אתר אינטרנט ופייסבוק בשם: I LOVE MY ADHD שם יש פרטים
אם יש משהו שאתם מאד רוצים לעשות - תואר באוניברסיטה, לפתוח עסק משלכם, להתקדם בעבודה או להיות אמא יותר מאורגנת ויעילה
ואתם מרגישים תקועים ולא יודעים איך תצליחו לעשות את זה, קחו מאמן טוב! מניסיון..
אחרי שעברתי הרבה מטפלים ופסיכולוגים ומומחים, המסקנה שלי היא שבשטח - כדי להיות מטפל / מאמן טוב צריך אדם שיש לו את הגישה הנכונה ואת היכולת - הרבה יותר מהתעודות שעל הקיר (בלי לזלזל בתעודות ,כמובן)
ולכן אני ממליצה בחום!
מה שלומך? גם אני שכחתי את הססמא הישנה
27/05/14 23:38
54צפיות
הי לך

זוכרת אותי?

נפגשנו במפגש פורום

זה היה בתקופה שגרתי בישוב מרוחק מחוץ לתל אביב, ולא הייתה לי תחבורה, והזמנת אותי לישון אצלך

וסיפרת לי על ספר מדהים שקראת, ושאת רוצה לעשות עבודה קבוצתית בפורום על הספר הזה.

מה שם הספר?

לצערי הרב אני איבדתי את האמון במאמנים/מטפלים/קואצ'רים/מתקשרים/שרלטנים למיניהם.

היה לי נסיון גרוע עם כל כך הרבה מהם, שלקחו כסף על כלום, שאין לי יותר אמון במאמנים/מטפלים/מתקשרים למיניהם.

הנסיון שלי עם מטפלים/מאמנים ו"מומחים" מטעם עצמם הוא גרוע, יום אחד אולי אכתוב על זה ספר שישכיב אנשים מצחוק:

א. הם מנכסים לעצמם טכניקות ידועות ומוכרות. המון ידע על הרפיית מתחים, מיקוד, ריכוז, ארגון ויעילות קיים באינטרנט ובספרים (שעולים 80 ש"ח בממוצע לספר ושווים כל אגורה). מאמנים רבים מאמצים טכניקות מוכרות מספרים/ידע שקיים באינטרנט ומנכסים זאת לעצמם, וגוזלים ממך 300 ש"ח לשעה, כדי לספר לך מידע שיש בספר שעולה 100 ש"ח, והוא איתך לכל החיים (יש לי ספריה של ספרי עזרה עצמית,, מכל ספר לקחתי כמה אוצרות שמתאימים לי, וסנכרנתי הכל ויישמתי בחיים שלי את מה שמתאים לי. ספר הולך איתך תמיד)


ב. חלקם מגלומנים ומכנים את השיטה שלהם על שם עצמם. אני רוצה לספר לכם שגם אני במהלך השנים האחרונות, 15 השנים האחרונות, עוסקת באימון עצמי, וגיליתי המון טכניקות שעובדות בשבילי. יש לי כיום ארגז כלים מדהים של 30- 40 טכניקות שאני מיישמת על עצמי. את חלקם קראתי בספרים, את חלקם באינטרנט, ואת חלקם למדתי בסדנאות.

עשיתי מכל זה מיקס של ארגז כלים שעוזר לי לנהל את עצמי ביום יום. אני חושבת שמצאתי ארגז כלים שעובד בשבילי. אם הייתי מגלומנית כמו המאמנים האלו, הייתי מכנה את הארגז כלים שאני עובדת איתו ביום יום כדי להתקדם חרף הפרעת הקשב "שיטת + כאן יבוא השם ושם המשפחה שלי".

המון מאמנים מצאו להם שיטה שעובדת עבורם שהם קראו בספר, נכסו אותה לעצמם, קראו לשיטה על שם עצמם, וסבורים שאם משהו עבד עבורם זה יעבוד עבור כולם, תוך התעלמות מן העובדה שלכל אחד יש מבנה נפשי, שכלי, נוירולוגי ומנטלי שונה. הם פשוט משליכים מעצמם לאחרים וחושבים שאם הם ריפאו את עצמם מחרדות, או הביאו את עצמם להישגים, אז זה עובד על כולם.

ג. הם לא מקשיבים לך, יש להם הפרעת קשב. מנסיוני המר אצל מאמנים/שרלטנים/קואצ'רים ושאר מרעין בישין, יש להם "שיטה" שהם נדבקו אליה (בדרך כלל משהו שהם קראו בספר עזרה עצמית ומציגים זאת כשיטה שלהם מבלי לספר לך שהמקור קיים בספר). הם שומעים את הקשיים שלך בחיים והאתגרים, ולא זורמים איתך אלא גוררים את השיחה למקום שלהם, הם מתעקשים שתפעלי ותלכי בדרך שלהם, הם מתעקשים לנווט את שיחת האימון למקום שלהם כדי שתענה על הצרכים שלהם - אם זה צורך רגשי באגו, ואם זה צורך ללכת לפי השיטה שלהם ולהשתמש בך כ'הוכחה' שהשיטה שלהם עובדת. נתקלתי בחוסר הקשבה ואטימות מדהימים

טוב אני אמשיך בהודעה הבאה כי יש לי בעיה עם השרת ואני חוששת שההודעה תמחק
אם לא מאמנים - מה כן עובד?
28/05/14 00:05
82צפיות
על ריטלין אני לא מדברת כי כולם מכירים. NEXT:

א. תזונה: אם חסר לך מרץ ואת סובלת מלאות ועייפות אין על  B קומפלקס על בסיס יומי. מגנזיום, סידן ואבץ הם שלישיה שעוזרת לקשב וריכוז, וכך גם ויטמין D. אצה כחולה ירוקה, מולטי ויטמין. להשקיע 300 ש"ח בחודש בתוספי מזון זו ברכה. זה מביא כל כך הרבה מרץ וריכוז שזה לא יאומן. בנוסף לשלב בתזונה עלים ירוקים (אך מי שסובל מבלוטת התריס - לא ירקות מצליבים), אצות ים, פירות (בעיקר בננות, מלון, תפוזים, שזיפים, משמשים, פירות יבשים), גרנולה (בעיקר פשתן טחון שמלא אומגה 3, אגוזי מלך, שקדים, שיבולת שועל שעוזרת לסרוטנין), בשר מסוגים מסוימים (חזה הודו, כבד עוף אבל אורגני בלי אנטיביוטיקה, ודגים, סלומון, אבל נורווגי כי רק בו יש את האומגה 3, וגם סרדינים, בקר מידי פעם בקטנה). גבינה לבנה רזה (טירוזין לבלוטת התריס), אצות ים נורי (יוד לבלוטת התריס) שמן פשתן (אומגה 3). ויטמין C והמון.

בהזדמנות אני יכולה להסביר מה יש בכל אחד מהם


ב. שיטות ארגון וניהול עצמי- טכניקות של רישום ביומן, אבל באופן שיתקשר עם הפרעת הקשב, להשתמש בסטופר של הפלפון כדי למדוד זמנים למטלות (אם אני אאמר לעצמי שמטלה מסוימת זה 20 דקות, ויכוון סטופר, רוב הסיכויים שאני אבצע אותה בלי לחשוב לכל מיני כיוונים ולהתבחבש כי אני יודעת שהסטופר יצלצל תוך 20 דקות), רישום מפורט וחלוקת כל מטלה לתת מטלות, ועוד. יש לי המון טכניקות ארגון עצמי על בסיס יומי, שעוזרות להתארגן גם ברמה היומית וגם יוצרות שינוי מבני במוח - כלומר הרגל.

ג. אימון מוחי. כל אחד הולך לחדר כושר ועושה כל יום כמה סוגי ספורט - מאמן את הזרועות, הגב, החזה, הבטן, הרגליים, וכו'. אנשים הולכים לכמה חוגי ספורט - ספינינג, יוגה, פילטיס, אירובי, עיצוב ועוד. אותו דבר צריך להיות לגבי אימון מוחי. תרגילי זכרון, אני עושה כל יום חצי שעה אימון מוחי. זה עוזר פלאים. אני לא שוכחת דברים. אין לי קנסות או יש לי פחות קנסות. אם אני צריכה לשלם משהו אני זוכרת. אני זוכרת איפה שמתי דברים, פחות מאבדת. תודות לתחזוקה שוטפת של השכל עם קצת אימוניישן.

ד. בניית הרגלים- יש ספר נפלא "כוחו של הרגל". התחלתי להטמיע המון הרגלים חיוביים בחיי.

ה. טכניקות הרפיה כגון יוגה או מדיטציה. חפשו באינטרנט, יש מלא דרכים ללמוד. יש כל מיני שרלטנים שמכנים את עצמם "מטפלים" בהפרעות קשב וחרדות, שאימצו שיטות וטכניקות כאלו, ונכסו את זה לעצמם ומסבירים לך איך להפעיל את השיטות האלו בכמה מאות שקלים למפגש. זה מדהים אבל הכל חינם באינטרנט. חפשו בגוגל מדיטציה, טכניקות הרפיה, ותמצאו עולם ומלואו בחינם. ביוטיוב יש המחשות ומדיטציות מדהימות.

ו. פרגון עצמי כי פשוט לא עוזר להלקות את עצמך כשאת נכשלת.

ז. שימוש בקבוצות תמיכה אינטרנטיות - כמו שהייתה לנו פעם קומונה לדרבון עשייה בשם DO מונה, שאיך שהוא דעכה. אבל בגדול קבוצה לעידוד ודרבון ועזרה הדדית נותנת את אותו ערך כמו קואצ'ר, שהעלות היא רק כוס הקפה בבית הקפה (או עוגה, אם בא איזה מוס שוקולד 3 שכבות ועל זה קרם ועל זה תות )

ח. ספורט עושה נפלאות אי אפשר להתחיל לתאר. גם הספורט הרגוע כמו יוגה, גם החזק כמו פילטיס וגם הספרינטי כמו האירובי. ושחיה. אויש, שחיה.

ט. צלילי שכל. יש מלא קטעים ביוטיוב של מוסיקת שכל. בין אם זו מוסיקה קלאסית - כמו מוצרט, ובין אם זה גלי אלפא, תטא, או אנא אערף. זה מרגיע, זה יוצר מודעות, עירנות, זה פשוט עושה קשב וריכוז. ויש גם רעש לבן/ורוד/חום.

י. סדר בסביבת מגורים ועבודה - שווה להשקיע בתיקיות, קלסרים, קופסאות, ושילוט, לזרוק חפצים מיותרים, למיין. סדר בסביבת העבודה עושה סדר בראש.

אין ספק שישנם עוד המון דברים ששכחתי לכתוב פה.

מאמנים?

למה? למה לשלם 250 ש"ח לפגישה.
בכסף הזה אפשר לקבל חודש שלם במכון ספורט עם בריכה, עם חוגים, עם יוגה.

כל הידע קיים באינטרנט וספרים.

כדי לקבל דרבון לא צריך מאמן ב 250- 300 ש"ח לשעה.

אפשר להקים קבוצה אינטרנטית או מוחשית, ופשוט לעודד אחד את השני למלא מטלות ולהגשים מטרות.

אימון אישי זה מיותר, זה בזבוז כסף.
אם יש כסף להוציא, אז בעיקר תוספי מזון (אומגה זום לא רע), חוגי ספורט, מזון איכותי (דג סלומון נורווגי עולה 60 ש"ח לקילו. עדיף לאכול כל יום דג כזה לארוחת צהריים, זה פול אומגה 3, מאשר לשפוך את הכסף על מאמן).

אימון לעניות דעתי זה מיותר, גזילת כסף ושרלטנות.

אני מתנצלת בפני כל מי שנפגע מכך

אבל זה הנסיון שלי עם מאמנים, ויש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות לבד, בלי מאמנים, חשוב לדעת שהתגברות על תסמיני הפרעת קשב לא אמור לעלות כסף.
º
סחתיין על התשובה המושקעת !!!
28/05/14 10:51
18צפיות
היי אני חושבת שאני, ברור שאני זוכרת!!
28/05/14 23:06
38צפיות
כל מה שכתבת נכון, אבל אני רואה אימון בצורה שונה,
1. מאמן טוב באמת לא מגיע עם שיטה שנראית כמו סדרת הוראות ומכתיב אותה אלא מקשיב למתאמן ומכוון את המתאמן לגלות בעצמו מה הדרך שמתאימה לו,
הרבה פעמים יש לנו המון רעיונות ותובנות איך לייעל את עצמנו ומה לעשות כדי לשפר את ההישגים אבל אדם חכם מבחוץ יכול לעזור לנו לעשות סדר ולהפוך את זה לתוכנית ברת יישום.
2. העצמה, חשיבה חיובית ותחושת הצלחה - אלו דברים שבהם מאד חשובה החוויה המתקנת שחווים אם נמצאים עם מאמן טוב,
כשאנחנו בדאון, בנפילות, מוצפים בתסכולים ויש שם מישהו שנמצא שם בשבילינו ומכיל את זה ומזרים לנו מסות של עידוד ומאיר לנו שוב ושוב את כל ההצלחות שלנו והדברים המאירים שיש בנו - יש לזה משמעות יותר ממה שאנחנו מסוגלים לעשות לעצמנו.
אחרי שנחווה את הפידבק הנכון מאדם שמולינו מספיק פעמים,יהיה לנו כח לעודד את עצמינו גם כשאין מישהו אחר בסביבה שנותן לנו את זה
3. מעבר לעצות ושיטות לייעול, שאותם באמת אפשר לקרוא בספרים ובאינטרנט, הרבה פעמים אנחנו מבולבלים או מתלבטים מה נכון לנו ומהו האיזון שמתאים לנו (לתכנן סדר יום או להשאיר לעצמנו יותר גמישות? / להיכנס להתחייבות של לימודים או עבודה מסוימת? ואם כן אז איך או איזה סוג? / אם משהו שאנחנו רוצים לא מצליח - לברר למה ואיך אפשר כן לגרום לזה לעבוד? / אנשים מסוימים בסביבה שלנו שיש לנו קושי ביחסים איתם)
אילו דברים שהם ספציפיים לכל אדם ואז מאמן טוב שרואה את הדברים מבחוץ יכול לעזור לנו להבין טוב יותר מה התשובה שנכונה עבורינו
בקיצור - צריך למצוא מאמן טוב שיוכל באמת לעזור ולעשות את זה נכון, ובגלל זה כתבתי את ההמלצה שלי בפורום, ואחרי הכל, צריך גם שתהיה כימייה, שנרגיש שאנחנו משדרים על אותו גל..
ודבר נוסף - כדאי לקחת אימון למטרה מוגדרת שאנחנו יודעים מה היעד הספציפי שאליו אנחנו רוצים להגיע ואז האימון יותר מוגדר ולא איזשהו תהליך עמום שדועך באמצע,
הכלים שכתבת עליהם מאד מענינים, גם אני כמוך אוהבת למצוא בעצמי את מה שנכון לי ועוזר לי ולכן מאד חשוב לי להיעזר באנשים שהם לא שתלטנים או רוצים שהמתאמן יעשה דברים בדרך שהם חושבים,
אולי לא פגשת מטפלים / מאמנים שמתאימים לך ואולי הדרך של אימון באופן כללי לא מתאימה לך ואת מוצאת דרכים אחרות,
ולסיום, משפט שקראתי בהקדמה לספר ומאד אהבתי: "הספר הזה מיועד לאנשים שמעריכים רעיונות חדשים על פי המידה שבה הם מאירים את חייו"
אני שוב נאצלת לחלוק עליך א)
29/05/14 12:03
31צפיות
יתכן ופגשת מאמנת טובה ואשריך
אני פגשתי מאמנים ששקועים באגו של עצמם, לא רואים אותי ממטר אלא רק קוראים את מה שאני אומרת דרך הפילטר של השיטה שלהם
אולי טוב שכך
ברגע שהבנתי שלא קיים אדם חיצוני שיעזור לי, אני עוזרת לעצמי עם הפרעת הקשב

כשאני אומרת "עוזרת לעצמי", אני מתכוונת שכמו אדם שמן מאה קילו, שמכניס את עצמו למשטר אימוני ספורט ודיאטה וספירת קלוריות, אני - כמופרעת קשב - מכניסה את עצמי למשטר אימוני מוח. רק הבוקר עשיתי שני אימוני קריאה מהירה, בשבוע האחרון עשיתי 5 אימונים כאלו. בשבוע האחרון עשיתי ריצה אחת בת שעה, אימון כוח בן 10 דקות במתקנים בפארק כולל כפיפות בטן, שחיתי יום אחד שעה ויום למחרת שעתיים (עם הפסקה קצרה באמצע)

וחשוב לי להדגיש שאצלי אימון ספורט זה תחת הקטיגוריה של אימון קשב וריכוז. אני שוחה לקשב. אני רצה לקשב. אני עושה כפיפות בטן ותרגול כוח לקשב ולריכוז.

רק אתמול פתרתי בראש תרגיל חשבון כזה: 15757 * 18647 * 19545. זאת הייתה קריעת תחת ובסוף הגעתי לתוצאה ששגויה בשתי ספרות מן התוצאה במחשב.

כלומר אני נוטלת אחריות על הפרעת הקשב שלי ועושה המון תרגילים לאימון מוחי, והם משפרים את היכולת שלי לזכור (לדוגמא אני זוכרת שאני צריכה לשלם לפלפון 157 ש"ח. מדובר בסכום שיש ברשותי. בימים עברו הייתי שוכחת לשלם סכומים קטנים כאלו לכל מיני חברות, והייתי כל היום מוצפת בהליכי הוצאה לפועל, זה היה סיוט).

אני זוכרת שאני צריכה להשיב לספריה ספרים ב 1.6.
בעבר לא הייתי זוכרת את זה.

בעבר שכחה של דברים כאלו הייתה גוררת אותי לקנסות, להליכי הוצל"פ בלי סוף.
ואני לא אדם שמתחמק מתשלומים.
אני שוכחת.
אני יכולה לשלם רק כשמזכירים לי.

וגם הבריאות.
בעבר הייתי מקבלת הפניות לבדיקות ומאבדת את ההפניה או שוכחת ללכת.
לפני כמה ימים קיבלתי הפניה לסריקת בטן עליונה (כבד, כבד, האם הריטלין הרס לי את הכבד?)
מיד התקשרתי לאסותא וקבעתי.
בימים עברו הייתי מקבלת הפניה ופשוט מאבדת אותה או שוכחת אותה.

כשהייתי אצל רופאת משפחה לעדכן מרשמים היא ביקשה ממני את המרשמים הישנים, כי הייתי צריכה לשנות משהו במרשם והיא הייתה חייבת את מרשמי הריטלין הישנים.
היא נדהמה ששלפתי תיקיה עם חוצצים והוצאתי את כל המרשמים. "איזה מסודרת".

הדברים האלו הם תוצאה של תרגול שיטתי של זכרון, תרגילי חשבון בראש, התעמלות, אימון של כל מיני אספקטים של המוח

מאמנים מבטיחים לשפר לנו את הקשב והריכוז ב 3 חודשים.
זה בולשיט.
זה  תהליך מתמשך.
לפני שנה וחצי התחלתי לפתור תרגילי חשבון בראש.

התחלתי מתרגילים קלים, ועליתי לתרגילים קשים.
אני רואה שיפור ניכר בכמה פונקציות מוחיות.

אבל זה שיפור הדרגתי.
הדרך היחידה זה הדרך האיטית, אין קיצורי דרך.
להקפיד להתעמל, להקפיד על תזונה, להקפיד על אימון מוחי, לא צריך מאמן בשביל זה
.

הנה דוגמא

נסו לפתור את התרגיל הבא בראש

543 * 876 * 432

לא צריך מאמן בשביל זה.
נכון?
אפשר להמציא מליון תרגילים כאלו.
אם פותרים כל יום תרגיל כזה בראש, אחרי שנה רואים שינוי ניכר בפונקציות מוחיות.
זה מדהים.

אה, ותזונה.
בשבוע האחרון אכלתי אולי חפיסה שלמה של אצות ים.
דחפתי אותן לכריך.
אצות ים = יוד = סיוע לבלוטת התריס = דברים מדהימים לריכוז ולזכרון.

אצות ים עולות 10 ש"ח לחפיסה.
ואוכלים חפיסה כזו בשבוע, בתוך הכריך, ופשוט קורים ניסים לראש, לשכל, למוח!!!!


~~~~~

מה שאני רוצה לאמר, זה שהאכזבה שלי מקואצ'רים פשוט הביאה אותי לקחת אחריות על הפרעת הקשב, ולתרגל תרגול שיטתי, מובנה, סיזיפי, אשר מוביל בסופו של יום לשינויים, התקדמות איטית אך בטוחה

אני נאלצת לחלוק עליך (ב)
29/05/14 13:41
20צפיות
1. אין ספק שיש המון רעיונות כיצד לשפר את עצמנו. אני אישית קוראת באופן אובססיבי כמעט כל ספר/רעיון שיכול לעזור לי לשפר תפקודים קוגניטיביים עם דגש על התארגנות.
ואני לא צריכה מישהו מבחוץ שיעזור לי לעשות סדר ברעיונות. אני פורשת את הרעיונות לפני, וכן, אני יכולה להפוך את הרעיונות לתוכנית ברת ישום.

3. את כותב שיש שפע של רעיונות וזה מבלבל, איזה רעיון לבחור.

היות ואני - כאמור לעיל - שואבת המון מידע מהמון מקורות - כלומר משתתפת בסדנאות בתנאי שהן כמעט בחינם (כעת אני בסדנת מדיטציה במחיר סמלי 100 ש"ח, למופרעי קשב וריכוז, לא הייתי הולכת לשם אם זה היה עולה כסף ממשי), והיות ואני קוראת המון אתרים וספרים, בנושא שיפור עצמי עם דגש של תפקוד קוגניטיבי, אני נתקלת כל הזמן ברעיונות סותרים אחד את השני.

למשל יש גישה ששמה דגש על איטיות, גישה אחרת שמה דגש על מהירות.
גישה אחת (מדיטציה ובודהיזם) שמה דגש על כאן ועכשיו, גישה אחרת שמה דגש על תכנון ארוך טווח.
גישה שדוגלת בתכנון ורישום לעומת גישה שדוגלת בגמישות והתאמה.

זה לא מעורר אצלי שום קושי. אני מסנכרנת בין גישות סותרות, אני מוצאת בכל שתי גישות סותרות את שביל הזהב שמתאים לי, כי אני מכירה את עצמי. אני לא זקוקה למאמן בשביל זה. מאמן גוזל 300 ש"ח לשעה. כדי שמאמן ידע מה מבין שתי גישות סותרות מתאים לך, הוא זקוק לשוחח איתך המון זמן כדי לעמוד על טיבך. אבל השיחה הזו יקרה, הוא מתמחר את עצמו ב 300 ש"ח לשעה.

לעומת זאת כשאני לומדת גישה חדשה, שסותרת גישה ישנה שהכרתי, אני מכירה את עצמי כל כך טוב, שאני יודעת איך ליישם את זה באופן שיתאים לי וכמה


לדוגמא ביום ג' האחרון הייתי בסדנת מדיטציה, והמדריך דיבר על כך שצריך להגמל מחשיבה ולהיות ב"כאן ועכשיו".

ואז אחת המשתתפות אמרה "אצלנו מופרעי קשב הבעיה היא שאנו יותר מידי בכאן ועכשיו ופחות מידי מתכננים".

במקרה הזה, למרות מה שהמדריך אמר, הוא אמר את זה כי הוא בקטע של בודהיזם ישומי, אין לו הפרעת קשב, הוא לא מכיר את החוויה. אני יודעת שבאופן אישי תכנון מדוקדק לפרטים מציל את חיי, וטיפוח החלקים הקוגנטייבים במוח שלי שיכולים לתכנן ולחשוב על העתיד והעבר זה חבל הצלה מהפרעת הקשב.

ובכל זאת, את הכאן ועכשיו אני לוקחת רק באופן נקודתי לרגעים שבהם אני מתרגלת מדיטציה. במילים אחרות, כשאני מכירה את עצמי כל כך טוב אני יודעת היטב כשאני לומדת על גישה חדשה, מה מתוכה לקחת לעצמי ומה מתוכה לדחות, ואם אני לוקחת את זה חלקית, גם איך כמה ומתי ליישם בחיי.

הכל עניין של נסיון חיים נצבר, משתמשים בטכניקות ולאט לאט את לומדת את עצמך ורואה מה עובד עבורך.
ואז תיאוריות חיצוניות לא נופלות אלי כתורה מסיני, אלא אני יודעת כיצד להטמיע אותה באופן מושכל בסט ההרגלים שלי.

אין לי מושג מה מאמן יכול לעזור כאן יותר מאשר אדם יכול לעזור לעצמו. פשוט כשרואים שיטות שונות יושבים, אולי מול דף, ורושמים מה לקחת משם ומה לא. מה מאמן יכול להועיל בכך? מה הוא יודע עלי יותר משאני יודעת על עצמי?


ג. את אומרת שמאמן יכול לעודד אותך. לשלם למישהו 300 ש"ח לשעה בשביל קצת עידוד?
מה בדיוק הבעיה, כשאני נמצאת ב DOWN ובאטרף של הלקאה עצמית

אני יכולה לקחת דף, ולהכין רשימה של כל ההשגים החיוביים שלי
זה לא דורש מאמן ב 300 ש"ח לשעה
זה דורש דף (דפדפת עולה 4 ש"ח)
זה דורש עט (עט הכי זול זה ש"ח ואם רוצים פיילוט ב 8 ש"ח)

או לכתוב במחשב.

לשלם למאמן כדי שיפרגן לך?

כשהייתי ילדה קטנה בפ"ת היה בגן חיות קוף בשם ג'וני, וכל פתח תקווה הייתה באה לגן החיות וקוראת בקריאות קצובות "ג'וני ג'וני".
מה אני הקוף ג'וני שאני צריכה מאמנת שתפרגן לי?
ולשלם לה על זה?
השתגעתי?

אני אומרת שאם כבר להוציא כסף על פרגון עצמי, אז זה להחליט על מוצר בחנות שהוא מאד מאד נחשק, ולקנות אותו לעצמך ברגע שאת מגיעה להישג מסוים שקבעת.
הייתה לי תקופה שהחלטתי שאם אני מסיימת סט של משימות, אני מפרגנת לעצמי בגלידה בגלידריה סמוכה.

אם כבר להוציא כסף בקטע של פרגון עצמי, אז זה לקנות לעצמך מתנה על כך שהגעת להשג מסוים שקבעת לעצמך.

כך הכסף נשאר אצלך

אם את משלמת למאמנת כדי שתוביל אותך להשגים אז היא מפרגנת לעצמה מתנה נחמדה ב 3000 ש"ח שהיא קיבלה מ 10 פגישות אימון


אני מצטערת, אני לא מתכוונת לפקפק בחוויה שלך
אשריך שמצאת מאמנת טובה

אני פעם הייתי מאד מכורה לרעיון של אימון
המאמנת הראשונה שלי הייתה מצוינת
חזרתי אליה אחרי מס' שנים רק כדי לגלות שאותה מאמנת שפעם הייתה מצוינת, הפכה לקמצנית חולנית, ומאמנת גרועה, כי הזמן שחק אותה.


לכן אני אומרת

גם אם מאמן מסוים הוא מוצלח
זה יכול להיות מקרי, גם אני פגשתי מאמנים טובים
לצד זוועת עולם של מאמנים

אני אומרת שעדיף לבסס את עצמך על עצמך
או על קבוצת תמיכה של הקר"ים,
בלי לשלם שקל!
בעניין המחיר
29/05/14 09:07
36צפיות
כל מה שציינת אלה דברים שיכולים לסייע.

נכון ש 250-300 ש"ח זה לא מעט, מה גם שלא מדובר בפגישה בודדת אלא בסדרת פגישות.

אם יש דברים מצילחים לעשות לבד ללא סיוע מבחוץ, מה טוב. חלק מההפרעה זה שגם אם אני יודע מה צריך לעשות, יש פער גדול בין בין הרצון לעשות, הידע שצריך לעשות לבין הביצוע.

אם ניתן לשפר אי אילו דברים ללא סיוע - מה טוב.
אני גם כן עשיתי אימון אישי. היה מדובר ב 10 פגישות. אני יכל להעיד שזה היה בשבילי ליגה אחרת ממה שהורגלתי. כמובן שעצם האימון בפני עצמו לא עושה דבר, אלא עד כמה רוצים ונכנסים לעניין ברצינות.

בגלל שאין הסמכה מסודרת לעניין אימון אישי, אי ןדבר כזה מוסד אקדמי מוכר, נכנסו למקצוע שרלטנים וחבל, כי זה מוציא שם רע לנושא.
לי באופן אישי זה סייע בעבודה ובהתנהלות הכלכלית. אני מנצל 10% ממה שרכשתי באימון האישי, אבל אותם 10% חסכו לי לא מעט כסף, חסכו לי אי נעימות.  כמובן שבחלק מהזמן (בעצם רוב הזמן) אני ממשיך להיות אותו הק"ר, ולהיות הק"ר זה גם עולה כסף, ויש לזה גם יתרונות לפעמים.

כמובן, ללא קשר לאיכות האימון והתשלום, אימון אישי לא בהכרח מתאים לכל אחד.
הדבר שאהכי אהבתי באימון , אף אחד לא שואל למה ואיך ולא וחופרים בהסטוריה, כמו בטיפול פסיכולוגי, אלא שואלים, מה את/ה רוצה לקדם ועובדים על זה.

אני לא הייתי פוסל את זה על הסף. במקרה שלי, המאמנת אפשרה לי את הפגישה הראשונה ללא תשלום ולאחר מכן הייתי צריך להחליט אם אני ממשיך,  גם אם ישהו מתלבט, הייתי מציע ללכת אפילו לפגישה אחת , בין אם בתשלום או לא.
אני מניחה שישנם מאמנים טובים, אבל....
29/05/14 18:00
31צפיות
אחרי שבזבזתי כל כך הרבה כסף על שרלטנים, אף אחד לא יקבל אצלי סיכוי יותר בחיים.

נדמה לי שפעם סיפרת שהייתה לך מאמנת בשם שוש מעוז אריה.

שוחחתי עימה כמה פעמים והיא עושה רושם באמת חיובי, אבל היות והחלטתי לא להוציא יותר שקל על אימון, גם אם יש מאמנים טובים, אף אחד לא יקבל ממני יותר צ'אנס בחיים. אני פשוט גמרתי את הקרדיט למקצוע הזה, אחרי שהוצאתי לא מעט כסף, וקיבלתי בטטה לפרצוף. אנשים זוועה, עם אגו בשמיים, שלא יודעים להקשיב, שמפליצים ססמאות מהתחת, משהו נוראי.

אני חושבת שגם אם יש מאמנים טובים, יש מעט מאד דברים אם בכלל שהם יכולים לתת שאתה לא יכול לקרוא לבד, או ללמוד לבד, כלומר ידע של איך להתנהל ולהתארגן או לשפר תפקודי מוח קיים באינטרנט, בספרים.

אבל גם כשאתה עם מאמן טוב, אתה תלוי בו ובכך שהוא טוב.

הייתה לי פעם מאמנת שבהתחלה הייתה מצוינת, לפני עשור בדיוק, כשהיא רק התחילה לאמן.

היא הובילה אותי להישגים

אבל כשחזרתי לאותה אחת אחרי 7 שנים בדיוק, התאכזבתי קשות.

אותה אחת פשוט הידרדרה, הפכה קמצנית חולנית.

כלומר גם אם מוצאים מאמן אחד שעושה לך את זה וזה מצליח איתו, זה עדיין לא ערובה. יכול להיות שעוד שנתיים אתה מגיע לאותו מאמן ישן שסמכת עליו, ופתאום למאמן כבר נשבר התחת לאמן, והאימון נראה כמו הפרצוף של הק"ר אחרי מכתב מהבנק.

אני פשוט כרגע סומכת על עצמי, רק על עצמי, על כללי ניהול עצמי והתארגנות שטובים לי ומתאימים למבנה הנוירולוגי שלי (לי לדוגמא יש מעט מאד קשיים בלימודים אקדמיים, והמון קשיים בכל הנושא של התארגנות במרחב, וניהול זמן, אז מרבית הכללים שהמצאתי לעצמי עוסקים בהתארגנות במרחב וניהול זמן).

היות ומרבית הפשלות שאנו עושים, מקורם בכך שהקורטס הפרונטלי במוח נדפק, התרופה הכי טובה לטווח ארוך זה לשדרג אותו, ולא לכבות שריפות נקודתית.

אז אני עושה המון עבודה מוחית, כמו שעושים כפיפות בטן, אצלי יש כפיפות מוח.
והמון
כל היום השכל שלי מתכופף ועושה אימונים וקרוס פיטים. באמת!

אם תראה פעם משהו נשרף זה השכל שלי מרוב אימון.
רשימות לזכירה בעל פה. תרגילי חשבון.

בטווח ארוך אני פשוט עושה פחות פדיחות לעצמי בחיים כי אני זוכרת יותר

העניין הוא שלמופרעי קשב יש מתנה - יצירתיות, כושר המצאה, טוטליות.

יש המון שרלטנים שהמציאו שיטות ומכנים את השיטה על שם עצמם.

גם אני המצאתי שיטה.

המצאתי שיטה שעובדת לי. סט של כללים לכל תחום כמעט. סוג של שולחן ערוך הפרעת קשב ממש.

ההבדל בין השרלטנים שהמציאו שיטות לביני, זה שהם חושבים שהשיטה שלהם מתאימה לכל העולם ויהירים מספיק לכנות את השיטה על שם עצמם, בעוד אני מבינה שמה שהמצאתי עובד בשבילי בלבד, ומתאים לי ולמבנה המוחי הקונקרטי שלי.

הטכניקות שאני ממציאה כל הזמן להתארגנות, יעילות פי אלף מכל מה שמאמנים היו מציעים לי.
וגם בנושא הישום
יש לי טכניקות כיצד לגרום לעצמי ליישם

אני לא אומרת שאין לי הפרעת קשב.
הפרעת הקשב שלי זה כמו הגרעין האיראני, צריך לעבוד קשה מאד כדי לנטרל אותה.

אבל, אני בהחלט רואה התקדמות ושיפור בהתארגנות יום יומית, כשאני עובדת על עצמי, פי מליון מאשר "עצות" שכל מיני מאמנים נתנו לי

ובגלל שאני יצירתית, יש לי כל מיני טריקים ופטנטים מקוריים לאללה לגרום לעצמי גם ליישם.

בקיצור

עם הכסף שאני חוסכת על מאמנים אני יכולה לעשות המון דברים אחרים (אני בעיקר קונה מזון בריאות ומשלמת למכוני כושר, שם ההשקעה שווה כל שקל. רק היום קניתי אגוזים, שקדים, זרעי צ'יה, קמח טף, וזרעי פשתן)
את המאמנת הכי טובה של עצמך
29/05/14 23:44
28צפיות
(אכן מדובר בשוש מעוז אריה)
אני יכל להעיד על עצמי, שכל עוד לא ידעתי שאני בעל הפרעות קשב וריכוז, הייתי המאמן של עצמי, לא ידעתי שבכלל אפשר לבקש עזרה, ובכדי להצליח, הייתי חייב להיות יצירתי, וכל דבר שעשיתי עלה לי בהרבה זמן וכאבים, ולא ויתרתי.
לפי מה שאת מתארת, את נמצאת במקום שבו את משקיעה הרבה בכדי שההפרעה לא תפריע לך לממש את היכולות והרצונות שלך. ואם מדובר בתזונה טובה או ספורט, זב בריא לגוף ולנפש.
את מכירה את היכולות והצרכים שלך נכון להיום, דברים יכולים להשתנות בחיים, לפעמים מדובר בדברים מהירים, לפעמים בתהליך ארוך. ולפעמים לוקח זמן עד שמצליחים להבין את הסיטואציה.
למקרים כאלה כן הייתי שומר את האופציה לאימון. אישי, או כל טיפול אחר.
אינני מנסה לשכנע שדווקא אימון כזה או אחר הוא טוב, אלא לא לפסול אפשרויות.
תופעות לוואי *אחרי* האוכל
27/05/14 15:14
55צפיות
היי, אני נוטלת מדי פעם קונצטרה במינון שהותאם לי. כדור בבוקר, לא על בטן ריקה.

קורה לי תופעה מוזרה: דווקא אחרי שאני אוכלת, מתחילות לי תופעות לוואי. אני מנסה להבין למה. אני מנחשת שזה קשור לשינוי בספיגה של הכדור, אבל לאיזה כיוון? האם זו ספיגה מוגברת או מופחתת? האם אני צריכה לחלק את האוכל למנות קטנות יותר? אולי "לעזור" לריטלין אחרי האוכל עם קצת קפה?

מישהו מכיר את התופעה?
דרושים פרטים נוספים , כגון
28/05/14 10:26
32צפיות

1.  אילו  תופעות  לוואי  את  מרגישה  ?   נא  לפרט  יותר  .

2. כמה  זמן  חולף  בין  נטילת  התרופה  לבין  האוכל   ?   30  דקות  ?  שעתיים  ?

3.  מה  בדרך  כלל  את  אוכלת  לאחר  נטילת  התרופה   ?   נא  לפרט  יותר .


בכל  מקרה ,  מאוד   לא - מומלץ   לשתות  קפה  יחד  עם  התרופה  , וגם  לא  במהלך  השעה  הראשונה   שלאחר   נטילת   התרופה  .

זה  לא  יעשה  אותך   יותר  מרוכזת / עירנית  ,  אלא  יעשה  אותך  מאוד  ע-צ-ב-נ-י-ת  .

בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום