בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
<div>גולשים יקרים שלום, וברוכים הבאים לפורום "אוטיזם ואספרגר". הפורום שלנו מיועד לכל מי שקשור לספקטרום האוטיסטי -הורים, משפחות,אוטיסטים בוגרים ומטפלים. בפורום משתתפים הורים לילדים בספקטרום האוטיסטי בכל רמות התפקוד. מטרת הפורום היא להיות לבית, מקום תמיכה, מרכז מידע ואתר שיחה לכל ההורים והמשפחות, מטפלים ואנשי הספקטרום עצמם. אנחנו מזמינים את כל המעוניינים לחלוק את חוויותיהם, רגשותיהם, שאלותיהם ודעותיהם, בנושאים השונים המעסיקים אותם בתחום זה. נבקש מכולכם לקרוא את תקנון הפורום ולהקפיד לנהוג על פיו, על מנת שהמקום יהיה נעים לכולם. גלישה נעימה מור ושלומית</div>

עידכון קיצבאות 2014
17/01/14 11:50
102צפיות
עידכון קיצבאות ביטוח לאומי מינואר 2014  בקישור
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
א
27/01/14 09:19
2צפיות
ב
דחוףףףף מאוד דואגת כל יום בשבילי זה נצח
17/01/14 10:42
213צפיות
שלום בני בן השנה ו7 חודשים ללא קשר עין ולא מגיב לשמו כאילו אין לו שם אוהב מאוד לשחק במכוניות ולהסיע אותם ובכל משחק משתמש כדי להסיע לא מכניס חפצים לתוך קופסא אוהב רק להוציא הוא במעון יושן שעתיים משעה 12-2 ורק ב11 בלילה מסכים לישון אני פ/שוט מנסה לשנות לו את השעה המוגזמת הזאת וזה בלתי אפשרי הוא בוכה בלי סוף מנסה לרדת מהמיטה ...אוהב מאוד שירי תנועה ואפילו יודע חלק מהתנועות מבין מזה קח ומזה תביא לי ואפילו שהוא מביא לי תחפץ ליד הוא לא מסתכל עליי אבל משתמש במילה תודה ומחלק אותה לשתיים תו ואז דה נולד בריא כשהיה תינוק כן יצר קשר עין חייך שדידגתי אותו או ששרתי לו אין לו בעיה למאכלים אוהב הכל אוהב להיתקלח אין לו רגישות למרקמים הייתי אצל רופא התפתחותית ופסיכולוגית מחכה לסיכום בנתיים אני לחוצה ורוצה לדעת מה החשד שלהם האם זה אוטיזם?כי היא אמרה לי זה קושי בתקשורת שזה משהו שקשור למוח??????????????????
מתי צפוי להגיע הסיכום שלהן?
17/01/14 10:56
78צפיות
האם מדובר באיבחון ממש?

"קושי בתקשורת" זה שם מכובס לספקטרום אוטיסטי.
מדובר על ספקטרום כי יש מגוון גדול של ביטויים
ודרגות תפקוד בתוך הסיפור הזה.
לא כולם נראים כמו הילד בתשדירים של אלו"ט או בפלפלים צהובים

ספקטרום אוטיסטי הוא אכן עניין נוירולוגי,
המערכת שגם המח שייך אליה.
אבל זה לא אומר שהבנאדם פחות חכם-
בד"כ הוא לא פחות חכם, לפעמים הוא אפילו יותר חכם.
רק החיבורים שלו לזולת וגם לעצמו, עובדים אחרת.

מקוה שתקבלי תשובות בהקדם, כי להיות תלויה באויר
זה באמת מאד לא נעים...
אם אמנם מדובר באיבחון ומסקנתו תהיה שבנך על הספקטרום-
גם זו לא סיבה ליאוש
אבל בואי לא נרוץ מהר מדיי, כשתקבלי את התשובות שלהן,
תוכלי להערך בהתאם,
ואם יגידו לך שהוא על הספקטרום,
אנחנו כאן לכל שאלה, בכי או מה שיהיה
דחוףףףף
17/01/14 11:23
103צפיות
איזה משחקים היית ממליצה לי לעבוד איתו?
ממליצה לך לא "לעבוד" איתו אלא לשחק איתו
17/01/14 11:37
82צפיות
לא לראות בו פרויקט שיש לקדמו,
אלא להמשיך לאהוב ולשמוח בו כמו קודם.
כל דבר שגורם לשניכם הנאה, שמחבר ביניכם, הוא מבורך.
הנאה גורמת להנעה- אם יהיה לו שמח וכייף,
תהיה לו מוטיבציה, הוא ינוע, יתפתח.

הקשר איתך הוא החוויה הראשונה שלו מקשר עם בנאדם.
אם היא תהיה חוויה של חיבור, של שימחה הדדית,
זה יכול לתת מוטיבציה לקשר עם אנשים אחרים.
אם זה יהיה עבודה- פחות.

כתבת שהוא אוהב שירי תנועה- זה נהדר
את גם נהנית לשיר ולרקוד איתו?
כי יש הורים שלא מתחברים לזה,
ואי-אפשר לזייף עם הילדים, הם מרגישים בזה.
חשוב שזה יהיה משהו ששניכם אוהבים
שהוא ירגיש שאת באמת שמחה לעשות איתו.
תקראי על פלורטיים
18/01/14 20:41
33צפיות
הספר "ילדים עם צרכים מיוחדים".
ותנסי לקבל הדרכה איך לשחק בשיטה זו.
הכל קשור במוח
17/01/14 11:33
73צפיות
וגם אין שוום דבר דחוף. יש לך ילד קטן, בריא וחמוד בן שנה ו 7 חודשים.
האם את מפחדת מפיגור שכלי ? אוטיזם זה לא פיגור שכלי (הסטיגמה קיימת כי כל הזמן  מזכירים את זה ביחד).
אוטיזם זה קשיי תקשורת בין אישית.
ובכל מקרה עד שאין לך איבחון את לא יכולה לדעת איזה קשיים יש לילד ואיך קוראים להם (לא כל דבר זה אוטיזם )
יש אוטיסטים שיש להם פיגור
18/01/14 11:18
72צפיות
זה לא מדויק מה שכתבת.וזה בדיוק אחד ההבדלים הבולטים בין אוטיזם ואספרגר:
בעוד שבאספרגר האינטליגנציה תקינה ואף גבוהה מהממוצע, הרבה פעמים לאוטיסטים אין יכולת שכלית תקינה.
בימינו (ממאי 2013) הגדרת אספרגר בוטלה.
18/01/14 11:33
71צפיות
כל האוטיסטים נמצאים בספקטרום  והחלוקה היא לפי רמות תפקוד.
אכן יש מקרים שיש גם פיגור שכלי, אבל זה מיעוט.
ויש גם מקרים (כנראה יותר) שא"ס בתפקוד נמוך נראה לסביבה שלו כבעל פיגור שכלי אך ורק כי הוא לא מספק להם תגובות תקשורתיות שמובנות להם..
ועדיין ליכולת שכלית אין קשר לאוטיזם , כי אוטיזם אלה קשיי תקשורת בין אישית.
פיגור שכלי (או גאונית - אלה קצוות של IQ ) - קיימים לא קשר לאוטיזם.
º
18/01/14 12:36
4צפיות
º
אפשר לבקש מהם שלא ישן בצהרים?זה מה שאני עשיתי
17/01/14 11:36
37צפיות
º
17/01/14 11:39
3צפיות
18/01/14 09:18
8צפיות
º
מי מכירמי יודע
17/01/14 10:05
38צפיות
מחפשת מכון איבחון לאוטיזם-אספרגר
16/01/14 19:26
113צפיות
באיזור המרכז
לאדם מבוגר (עדיף מאוחר מאשר אף פעם..)

אם אסור פה-אז אשמח גם בפרטי
ומה בערך העלות של האיבחון כזה? יש איזשהו סבסודים לאבחון מהמדינה/סטודנטים?
מכון בית אחד של עופר גולן
16/01/14 20:43
74צפיות
אם האיבחון הוא לצורך קבלת קיצבת נכות, אז הוא מחזיר את עצמו מהר מאוד. לבן שלי נותנים למעלה מ2000 ש"ח לחודש.
17/01/14 08:29
5צפיות
בית אחד וגם מרפאת קשת בתל השומר
17/01/14 10:31
54צפיות
חייב להיות מכון,
17/01/14 15:15
55צפיות
או שיכול להיות גם מאבחן עצמאי?
בכל מקרה מדובר במאות רבות של שקלים.
חוגים או פעילויות לתפקוד נמוך
16/01/14 10:38
173צפיות
שלום,
מישהו יודע ויכול להמליץ על חוג או מקומות של פעילויות שיכולים להתאים לילד בתפקוד נמוך בגיל 8. לא טיפול כי את זה כבר יש לו, אני מחפשת מקום שיאפשר לו להיות גם מחוץ לבית פשוט הוא עצמו, בלי שמנסים לשנות אותו ולעבוד איתו, משהו כזה שמטרת הפעילות שם היא רק הנאה, או מפגש חברתי או העשרה
קבוצת השווים
16/01/14 11:12
132צפיות
אין לי פרטים, אבל כדאי לפנות אליהם.

בחוגי הפנאי שלהם יצירה, הנאה ומשחק זה הטיפול הטוב ביותר....
º
תודה על ההמלצה, ננסה לפנות אליהם
16/01/14 11:43
34צפיות
במתנס נווה שרת בתל אביב יש פרוייקט תות
16/01/14 17:38
64צפיות
לא מכירה לעומק ולא השתתפתי
אבל כשאירגנו את זה הודיעו לי ושאלו אם אנחנו רוצים להצטרף
º
כנפיים של קרמבו יכול להתאים
16/01/14 21:21
34צפיות
באיזה איזור? אם זה באזור השרון
16/01/14 22:40
47צפיות
יש שני חוגים שיזמה אמא מישובנו:
חוג מחול לילדים עם צרכים מיוחדים במתנ"ס תל מונד בימי ראשון, בדיוק פרסמתי על כך מודעה בלוח של הפורום היום.
חוג בייסבול בימי שישי בצהריים בתל מונד.
לפרטים: דברה פרנץ 0547623214
17/01/14 08:30
7צפיות
תנסו בספורטן בהוד השרון
19/01/14 20:31
17צפיות
אני יודעת כל מיני חוגים חוויתיים וספורטיבים שיש בהם אינטרקציה עם ילדים ברמה שהיא יותר כיפית ולא טיפולית.
כמובן צריך לבדוק לאיזה חוג הוא יכול להתאים מבחינת תפקוד אבל אני חושבת ששווה לכם לברר את זה (למרות שלא רשמת אזור, אז יכול להיות שהאזור לא רלוונטי).
אני רשומה לשם והמקום הוא מאוד משפחתי, כולם מכירים את כולם וזה דיי מקום מפגש למשפחות מעבר לזה שזה כמובן חדר כושר וקאנטרי.
עכשיו יש להם גם איזה מבצע של חוג שחייה לילדים או משהו כזה.

בנוסף ממליצה לך לברר מול העו"ס שלכם בעירייה אם יש קבוצות חברתיות לגילאים שלו בעיר.  יש היום המון פרוייקטים בנושא הזה שלא מתמקדים בטיפול אלא יותר מעיסוק לשעות אחרי הצהריים. יש את פרוייקט "רעים" אם אני לא טועה שהוא קיים בכל הארץ. מכירה מדריכה שלהם  מראשון לציון, אני יכולה לברר לך יותר פרטים אם תרצי.
אני מכירה מכון מצויין לכישורים חברתיים
20/01/14 12:01
21צפיות
בבית עובד. נקרא מכון שילת ויש שם קבוצות כישורים חברתיים טובות וחווייתיות לילדים על הספקטרום הגבוה .08-9400065. צור עימם קשר והתייעץ עם מנהלת המכון ד״ר עירית כהן.
אבחון אוטיזם אצל פסיכולוג קליני
16/01/14 13:15
152צפיות
היי, הגשנו מסמכים לביטוח לאומי, האבחון הפסיכולוגי שעשינו לפני שנתיים לא חד משמעי, האבחון הפסיכיאטרי כן. צריך אבחון פסיכולוגי חדש. מישהו מכיר פסיכולוג קליני שמומחה באוטיזם בתפקוד גבוה, כאמור ילד מבלבל... אם אפשר פסיכולוג עם הסדר בקופ"ח כללית, תודה מראש :)
º
באזור המרכז
16/01/14 13:18
38צפיות
עופר גולן ממרכז בית אחד
16/01/14 15:00
81צפיות
רק אם הוא אישית מטפל/ מאבחן .
לא מכירה אישית אבל הוא מאוד נחשב וזו המומחיות שלו .....
לא בטוחה לגבי ההחזרים וההסדרים סביר להניח שלא , אבל כדאי לבדוק.
בכל מקרה אבחון עושים פעם אחת זה לא טיפול שגרתי כך שזה שווה את ההשקעה ללכת למשהוא שהוא שפיץ בתחומו.
כל האיבחונים במכון שלו עוברים דרכו
16/01/14 19:09
55צפיות
הן מצלמות את זה בוידאו והוא בודק ש*לא יתבלבלו*
אפ יש איבחון פסיכיאטרי
17/01/14 08:21
40צפיות
הילד לא מבלבל.
בהצלחה עם איבחון פסיכולוגי  אצל פסיכולוג שיידע את זה.
º
אפ = אם
17/01/14 08:22
5צפיות
זה תלוי כמה רציני היה האבחון הרפואי
17/01/14 11:18
34צפיות
אצלנו האבחון הרפואי קבע שהילד על הספקטרום והפסיכולוגי שלא, ולדעתי הפסיכולוגי היה הרבה יותר רציני (לא בגלל התוצאות, אלא כי ראיתי איך עשו את האבחון בשני המקרים וראיתי שהפסיכולוגי היה הרבה יותר רציני) ולכן קבלנו דווקא אותו.
ההורים רוצים לתבוע ביטוח לאומי.
17/01/14 11:29
37צפיות
איבחון (ולא חשוב מאיזה סוג) שקובע  שהילד גבולי לא עושר לאף אחד.
יש להם איבחון רפואי שקובע שהילד בספקטרום.
כל מה שהם צריכם שגם האיבחון הפסיכולוגי יקבע את זה.
אבל אי אפשר לומר למאבחן מה לכתוב
17/01/14 11:59
35צפיות
והוא צריך לכתוב לפי צו מצפונו, ולא להסתמך על האבחון האחר (גם במקרה שלהפך, כמובן, אם נניח האבחון הרפואי היה קובע שהילד לא בספקטרום או גבולי)

לדעתי, כדאי לנסות לדבר עם המאבחן ולשאול אותו למה כתב שהילד גבולי. אולי הוא ישנה את דעתו אם יראה את האבחון הרפואי?
אף אחד לא אומר למאבחן מה לומר.
17/01/14 12:42
31צפיות
פשוט צריך למצוא מאבחן שלא 'מתבלבל' .
אני למשל נתקלתי בפסיכולוגים שאצלם הכל היה : 'בעיות רגשיות'.
אז במקרה כזה אני ממליצה להחליף פסיכולוג.
גם אם זה מה שכתוב
19/01/14 20:34
20צפיות
בסופו של דבר הדגש על על האבחון עצמו והיכולות תפקוד.
פסיכולוגים אוהבים לכתוב בעיות רגשיות. במצבים כאלו אפשר לפתוח את הנושא הזה עם מי שעשה את האבחון ולברר מה המשמעות של המונח הזה בפועל. כי הרי לשם זה הולכים לאבחון, לא?

או  מה שאת אמרת- להחליף פסיכולוג :)
אם הילד בספקטרום
19/01/14 22:26
22צפיות
וכתוב 'בעיות רגישות' - הוא לא זכאי לשום עזרה
18/01/14 09:07
7צפיות
זוגיות לאחר משבר נפשי דיון
17/01/14 00:10
141צפיות
הדבוע כשביקרתי  בשירות הלאומי אחת המורת הציעה לי שידוך של בחורה  אספרגר אמרתי לה שאיניי מעונין כרגע בגלל מצבי הנפשי ושאני צריך לטפל בעצמי ואמרתי שאני אפילו אביא  עדות מדה דיאמנט  בכל מקרה הם אמרו שזה תרוץ ושאני לא רציני ואני צריך למצוא עבודה וללכת על זה  אם הציעו לי  מה לעשות בסיטואציות כאלה אם הצד השני לא מבין  את זה שאני לא פנוי רגשית ושאני רוצה לבנות את עצמי לפני ?
מצד אחד  הם מציעים לי  משהו שעלול להתאים לי
מצדשני אני  לא פנוי רגשית כי הבטחון העצמי שלי על הפנים ?
לטפל בעצמי או ללכת על זוגיות ?
ועוד סיבה שאינני חפץ בזוגיות
17/01/14 00:34
65צפיות
כרגע היא התפרצויות  הזעם שלי אינני רוצה להיות בן זוג שיצעק על זוגתו
אם אתה מרגיש שזה לא הזמן הנכון לך
17/01/14 10:40
48צפיות
שבשלב זה אתה רוצה/צריך לעבוד על עצמך,
ורק אח"כ תתפנה לחיפוש וקיום זוגיות,
לא ברור לי מאיפה מישהו לוקח את היומרה
להגיד לך שאתה לא צודק

בעיניי זה מאד בוגר ואחראי להגיד:
כן, אני רוצה זוגיות,
אבל קודם אני צריך לבנות את עצמי מבפנים,
כדי שאהיה פנוי ובנוי להתחבר למישהי.
רק תשים לב לא להפוך את זה לתרוץ
18/01/14 16:31
33צפיות
אם זה באמת מה שאתה זקוק לו עכשיו - לך על זה, תעשה את העבודה, תשקיע בעצמך. זה טוב ובוגר לעשות צעד כזה.
רק תהיה אחראי וקנה עם עצמך, זה הכל
כן הם אומרים אתה לא בדיכאון אתה שמח
18/01/14 19:37
22צפיות
אתה סתם חחושה ככה   ובת דודתי אומרת אם היית בדיכאון לא היית יוצא  מהבית והיית נשאר בו כל היום  
º
היא פסיכיאטרית? בת דודה שלך?
18/01/14 21:45
11צפיות
לא אבל הפסיכיאטר שלי ישר קבע לי פסיכולוג
18/01/14 22:53
16צפיות
הפסיכיאטר החדש איך הוא כן הבין והיא לא ?
ומשהו בקשר לעבודה
18/01/14 20:02
21צפיות
הם אורמים לי שנתים  אתה   מגדר עםל שאתה צחשפ עבודהו את לא מוצא כלום אני מסביר להם שאני מחפש דברים אבל זהל וקח להם זמן והם חשובים שאני עובד עליהם אמרתי להם מה אני אעשה שהפרוייקטיןם האלה   לוקחים זמן ראני לא אלך למפעל מוגן בחיים לא קסאהה  (קללה ביפנית כי העניין ממש מציק לי) זה ג כבר מטריד אותי למדי
17/01/14 08:34
11צפיות
שאלת סקר: יש לכם בבי"ס יום מחנך?
16/01/14 22:33
194צפיות
אצלנו בבית ספר יש מנהג מוזר:
אחת לשנה עושים יום מחנך.
המשמעות בפועל זה שהמורים נעדרים מהכיתות
למשך שעתיים מ8 עד 10,
וההורים מחליפים אותם בכיתה.
המורים, יש לציין, נמצאים בחדר מורים ומתפנקים על ארוחה או פעילות מהנה כלשהיא.
מטרת הדבר ההזוי הזה היא לתת כבוד למורים או משהו בסגנון.
בדרך כמובן מסנג'רים את ההורים,
כאילו שהמגזר היחיד שזוכה לחודשיים חופשה בתשלום בשנה
חייב עוד שעתיים של פינוק כדי לקבל כבוד.
(דמיינו לכם יום האחות למשל,
אחיות מתפנקות והחולים מטפלים בעצמם לבד.
מוזר. אבל כשמדובר במורים - זה בסדר).
עד כה נוכחות ההורים היתה בהתנדבות.
בדרך כלל הורי ועד הכיתה היו מתנדבים.
השנה, האמא שבוועד אמרה שלא מוכנה להתמודד עם
כיתה שלמה (לגיטימי ומובן), ולכן הודיעו לנו
שאו שההורה בא עם הילד
או שהילד נשאר בבית.

בקיצור, מעניין אותי לדעת עד כמה נפוצה התופעה הזו
בבתי ספר?

הזוי
16/01/14 22:38
96צפיות
שהסייעות תהיינה איתם.
אני מבינה שאצלכם זה לא קיים?
16/01/14 22:49
71צפיות
חשוב לי להבין אם זו המצאה בלעדית של מנהלת בצפר שלי.
אם כן, אולי אשקול להתלונן על זה.
אני בטוחה שאפשר לעשות משהו נעים למחנכים בלי לדפוק את ההורה בדרך...
אני הייתי בשלושה בתי ספר שונים
17/01/14 19:21
67צפיות
יסודי חטיבה ותיכון, ובאף אחד מהם אף אחד לא העלה אפילו בדעתו רעיון עיוועים שכזה.
וגם בשאר בתי הספר בעיר שלי
17/01/14 19:30
40צפיות
שהם לא רבים במספרם, ואני מכירה אנשים מכולם, אין את המנהג ההזוי הזה.

במילים אחרות - הנפצה של בית הספר שלכם.
º
הסייעות מצטרפות למורים..
17/01/14 00:43
38צפיות
אצלנו יש.
16/01/14 23:03
99צפיות
ואני מכבדת את היום הזה. הומורים זקוקים להערכה, הם לא מקבלים אותה במהלך השנה. המורות אוהבות את היום הזה והוא מעניק להם מוטיבציה. לי זה שווה שעתיים בבית הספר. ואם אין אצלכם  הורים מתנדבים למעט נציג ועד הורים מרכזי, ואם הילדים שלכם לא מסוגלים לשבת בשקט שעה וחצי בלי מורה, אז תבואו ותעזרו.
אגב, זה יום מצוין להבין עם מה מורות מתמודדות.
אני יכולה להבין את הרתיעה של היום הזה אצל הורים שלא מעריכים את בית הספר.
אין שום קשר בין התופעה הזו להערכה.
17/01/14 00:42
77צפיות
אני גם מאוד מעריכה את העבודה של רופאים
אבל אני לא חושבת שהערכה צריכה להתבטא בהחלפתם.
כנ"ל לגבי עבודה של כל איש מקצוע אחר כגון הכבאים או העו"סים לדוגמא.
נהפוך הוא, אם כל אחד יכול להחליף מורה, מה זה אומר על המקצוע?..
ועוד. המורים ביום הזה נמצאים בעבודתם.
הורה צריך לקחת יום חופש (להפסיד את שכרו, ליצור מתיחות עם המעסיק)
כדי להגיע לפעילות כזאת.
השנה אני במקרה לא עובדת, אז אלך לשם עם תינוק בעגלה.
בשנים הקודמות עבדתי וזה ממש לא הסתדר לי.
והנקודה הכי חשובה והכי מקוממת:
לא מדובר בהתנדבות, יחי ההבדל.
או שאת באה עם הילד או שהילד נתקע בבית.
אחלה דרך להביע הערכה כלפי מורים....
אני רוצה יום מתכנת
17/01/14 08:03
58צפיות
אף פעם לא עשו לי .
זה לא דיון תאורתי.
17/01/14 08:48
70צפיות
ואני לא משווה למקצועות אחרים. תפתחי מחקרים- מורים מרגישים שהם לא מקבלים הערכה על פועלם. תשאלי אותם אחרי יום המחנך- ויתברר לך כמה זה חשוב להם.
ומי כן מרגיש ?
17/01/14 11:39
40צפיות
זה בכלל לא תיאורטי .
גם אני מרגישה שהעבודה שלי לא מוערכת.
17/01/14 12:22
59צפיות
אז נדרוש את יום העו"ס?
הפונים יטפלו בעצמם לבד לשעתיים.
ביהס שעבדתי בו היה שם משו כזה.
17/01/14 06:36
75צפיות
התלמידים היו מאוד חמודים כי ההורים עשו דברים כייפים ולכל כתה נכנסו שניים או שלושה הורים.
אבל זה היה מקום שההורים הניעו בחוטים את המורים וההנהלה כבובות והיה לי נדמה שהם מעונינים ביום הזה...
לא מוכר לי.
17/01/14 08:01
38צפיות
וממליצה להישאר בבית.
עדיף שתעשו יום אמא-ילד   
גם לכם מגיע להתפנק
17/01/14 08:35
7צפיות
אצלי בבית הספר היסודי של הגדולים (בית ספר רגי
17/01/14 08:57
65צפיות
רגיל) היה את זה כל שנה.
רוצה להגיד שזה דווקא  יום מאוד מהנה, גם להורים וגם לילדים.
אתם לא יודעים מה זה עושה לילד שפתאום אמא / אבא שלו עומדים בכיתה ומפעילים את הכיתה שלו.
אני במשך שנים התנדבתי לימים האלה - הייתי עושה לכיתה סדנה של בצק סוכר וגם המורה הייתה משתתפת.
אז נכון שאולי זה פחות נוח, עד שיש יום שישי לנוח אז מגיעים לבית הספר אבל זה בטל בשישים לעומת הגאווה הגדולה של הילד
שאמא שלו מפעילה את הכיתה וכולם נהנים.

ככה לפחות זה אצלנו.
שבת שלום
מירי
מילא עם הורים שחייבים לעבוד
17/01/14 11:41
52צפיות
(לא כל מקום עבודה מספק ימי חופש בנדיבות)
מה עם הורים שלא מסוגלים 'להפעיל כיתה' ?
אני למשל בחרתי לא להיות מורה (למרות שאני יודעת ללמד ולהסביר) בדיוק מהסיבה הזסאת. אין לי סיכוי  בכיתה של 40 תלמידים (אפילו 30 ).
אצלנו רק ההורים שרוצים מתנדבים
17/01/14 12:58
49צפיות
לא מכריחים הורים ללמד.
אני אף פעם לא התנדבתי לזה.
º
מה היית עושה אם זה היה חובה ?
18/01/14 09:02
7צפיות
זה לא יכול להיות
18/01/14 15:34
23צפיות
אין  מספיק כיתות בשביל כל ההורים
לפי ההודעה הפותחת
18/01/14 17:43
15צפיות
זה כן קורה
אם ביקשו מכל ההורים לבוא
18/01/14 19:52
19צפיות
אז זה לא הורה אחד עם כיתה של 40 ילדים.
זה פעילות הורה ילד, אחד על אחד.
אני מאוד משתדלת להגיע לדברים כאלו, ואם לא יכולה אז אמא שלי מחליפה.
לא בדיוק ביקשו.
18/01/14 21:13
12צפיות
התנאי היה שאם ההורה לא יכול לבוא, הילד נשאר בבית.
עוד לא הבנתי אם זה פעילות הורה ילד
18/01/14 21:33
15צפיות
או שהורה אחד מפעיל כיתה שלמה.
זה לא אותו דבר.
עד שלא אבין, לא אדע מה אני הייתי עושה.
בשנים הקודמות זה היה ככה:
18/01/14 22:37
14צפיות
הורים מתנדבים מפעילים כיתה שלמה (כיתת תקשורת 8 ילדים).
השנה הוצב התנאי שכל ילד בא עם הורה,
אם הורה לא בא אז גם הילד שלא יבוא.
זה היה ביום שישי אתמול.
אז הגעתי כי בן שלי לא מוותר על אף פעילות,
שמנו לילדים מוזיקה והם עשו כל אחד מה שבא לו שעתיים.
היו גם שתי פעילויות יצירה שאמא מוועד כיתה הכינה
כל פעילות לקחה כעשר דקות. וזהו.
למזלי התינוק שלי היה במצב רוח טוב ונהנה מהאוירה.
במקרה הזה זא לא ענין של הםעילות.
19/01/14 01:33
11צפיות
החובה של ההורה לבוא עם הילד, אם ההורה לא יכול להגיע , הילד לא מגיע  (ולא מבחירה של ההורה).
ובזמן  הזה בלאו נכי נערכת הפעלת הכיתה עם ההורה מתנדב  והמורים עדיין 'מקבלים הערכה' בחדר מורים.
אז זה מפחית את כמות הילדים בכיתה בזמן 'יום הערכה למורה'  ורוב הסיכויים שהילד כבר לא יהיה בבית הספר כל היום.
ממש הישג
אצלנו קוראים לזה יום ההורה המעשיר
17/01/14 12:39
65צפיות
ונוכחות ההורים היא בהתנדבות.
לצערי הרב אני לא הייתי
17/01/14 12:44
50צפיות
'הורה מעשיר'  
אצלינו יש "הורה מלמד" שיהיה מורכב מ-4 שיעורים
18/01/14 09:35
57צפיות
שהורים שונים יעבירו. נידבתי את הסבתא. מקווה שהמורה תהיה נוכחת.
וגם "הורה קורא", ואני השתתפתי: שעה קראתי לילדים סיפור, דיברנו על מה קראנו, ציירנו דמויות (כיתה ב'). אבל המורה היתה כל הזמן בכיתה, עזרה להתחיל (כשהייתי קצת נבוכה), אומנם בדקה שיעורים בזמן שדיברתי ולא הייתי צריכה אותה.
זה נעשה מתוך רצון לקרב את ההורים לתהליך לימודי וחיי הכיתה.
זה אחרת לגמרי!
חוץ מזה - היה יום המורה, הוועד קנה פרחים, כתבנו ברכות. היה נחמד, מרגש, מכל הלב, אבל לא הפריע לתהליך הלימודי ולא הפיל מבוט על ההורים.
גם אצלנו זה ככה
18/01/14 09:54
41צפיות
המורה נוכחת, וזה גם לא נעשה ביום מרוכז אחד,
אלא בתיאום עם כל הורה מתנדב.
במתכונת הזאת, זה נראה לי יופי של דבר
זה נשמע לי סביר לגמרי.
18/01/14 10:54
34צפיות
כמו שאמרתי, יש דרכים היגיוניות להביע הערכה.
זה נשמע הרבה יותר הגיוני
18/01/14 11:34
29צפיות
ומעשי
חשד לאוטיזם ואני שבורה...
16/01/14 21:53
405צפיות
שלום לכולם,
יש לי בן מקסים בן שנתיים ותשעה חודשים, הבן הבכור שלי, האושר שלי, החיים שלי, העולם שלי...
מאז שהוא נולד אני ובעלי בשמיים, כל החיים שלנו נהיו סביבו, מאז שהוא נולד יצאנו רק פעם אחת בלעדיו, לא יכולנו לעזוב אותו או להנות בלעדיו..
הוא המלאך  שלי, האהבה שלי...
בזמן האחרון יש לו המון בעיות התנהגות, הוא עקשן, הוא מרביץ, יש לו בעיות חברתיות, הוא לא מתחבר לילדים, תמיד מעדיף לשחק לבד, הוא בוכה כל יום לפני שהוא נכנס לגן, הוא מדבר יחסית לא טוב לגילו וכבר כמה חודשים שאני מנסה לגמול אותו מחיתול ולא מצליחה.. לפני שבועיים נולד לנו עוד בן ואני יחסתי את כל הבעיות הללו להריון ולהולדת האח מאחר שהוא ילד מאוד קנאי..
לפני כמה ימים התקשרתי לפסיכולוג כדי להתייעץ איתו כיצד להתנהג איתו במיוחד עכשיו אחרי שנוסף עוד ילד למשפחה.. השיחה הזו שינתה את חיי... הפסיכלוג הפיל עלינו פצצה, בסוף השיחה ולאחר מספר שאלות הוא אמר לי שהבן שלי צריך לעבור דחוף אבחון במרכז להתפתחות הילד כי הוא חושש שהילד סובל מאוטיזם.

לאחר השיחה איתו חרב עליי עולמי, לא ישנתי כל הלילה, בכיתי המון..
יופ למחורת התעשתתי ושכנעתי את עצמי שהוא צודק, אין מצב שהבן החכם שלי שמכיר את כל הצבעים באנגלית, שמרכיב פאזלים בקלות, המלאך הקטן שלי לא אוטיסט! שכנעתי את עצמי שאני לא העברתי את המציאות בצורה נכונה לאותו פסיכולוג, התקשרתי אליו שוב וקבענו פגישה דחופה כדי שיתרשם בעצמו מהילד שלי ושיראה שהכל בסדר איתו ושירגיע אותי..

היום התקיימה הפגישה, שעתיים של תצפית שבסופה שוב הפצצה: החשד לאוטיזם עדיין קיים, צריך לעשות אבחון בדחיפות...

מאז אני לא מפסיקה לבכות, אני פשוט לא יכולה לעכל את זה... זה לא קורה לי... לא לילד הקטן שלי... רק לא הוא...

בבקשה תעזרו לי... אני צריכה לתפקד, עם הי
לד וגם עם תינוק בן שבועיים...

איך אפשר להתמודד עם ידיעה שכזו? מה הסיכוי שזה לא נכון? אם זה נכון איך אנחנו ממשיכים הלאה? מה מצפה לנו בעתיד הקרוב? והכי מפחיד אותי זה מה יקרה למלאך שלי אחרי שאני ואביו כבר לא נוכל להיות כאן בשבילו?!
אין סיבה להישבר
16/01/14 22:32
197צפיות
1. כרגע רוב השאלות ששאלת עוד לא רלוונטיות כי עדיין אין אבחון. קודם כל, תעשו לבנכם אבחון מסודר. גם אם זה אוטיזם וגם אם זו בעיה אחרת חשוב לתפוס אותה מוקדם ולטפל. השאלה הרלונטיות היחידה להרגע היא איפה כדאי לעשות אבחון.
2. גם אם זה אוטיזם, אז מה?  הילד שלך נשאר בדיוק אותו הדבר גם אחרי שנותנים תווית לביעה שלו, הוא לא יעשה פחות מקסים, פחות מתוק או יותר "אוטיסיטי" בגלל האבחון. אם כבר להפך- יש סיכוי טוב שתפקודו ישתפר משמעותית אחרי שיתחיל לקבל טיפול מתאים.
3. אני מניחה שמאוד קשה לך כרגע בגלל שרק ילדת. לא צריך להישבר וגם לא להכנס לפאניקה, יש לך שתי ילדים מקסימים שצריכים אמא שמחה ומלאה כוחות. פשוט תתחילי לפעול, תבררי איפה עושים אבחון ותקבעי תור.
חיבוק גדול ובהצלחה
את לא צריכה לתפקד עם אף אחד
17/01/14 07:25
188צפיות
קחי לך עזרה וקחי לך את הזמן להתמודד, לטפל בעצמך, להיזכר בעצמך ובחיים שלך. את לא רק תפקיד. את אדם שלם, שמגיע לו. אל תשכחי את זה לרגע. וממליצה על הסידרה פילפלים צהובים. ראית את הפרק הראשון של העונה השניה? הוא בשבילך.
וממליצה גם על קבוצות תמיכה להורים.
אם את רוצה להיפגש איתי, או לראות את הילדים שלי שבספקטרום (8 ו18), אז בכיף. אני מתה על תינוקות, תביאי איתך את תינוקי.
ברוכה הבאה.
17/01/14 07:59
97צפיות
קודם כל צריך להירגע (אפילו עם עזרה מקצועית לעצמך עם צריך ) ולקבוע תור לאיבחון.
באיבחון יגידו לכם בדיוק מה יש , לפני זה אי אםשר לקבוע כלום. לא כל דבר בעולם זה אוטיזם.

זה ילד שבבמשך כמעט שלוש שנים היה ילד יחיד וצמוד להורים. ז"א חלק מ'בעיות התנהגות' יולות להיות רק פיתוח עצמאות של  'גיל שנתיים הנורא'. חלק נוסף ייתכן שייך ללידתו של האח הקטן. זה שינוי גדול במשפחה ומשבר גדול לילד שהיה 'הנסיך היחיד של הבית'.
וכל זה לא קשור אם הילד בספקטרום או לא, אלה דברים אובייקטיביים שקורים לכל הילדים.

ום יתברר שהוא כן בספקטרום האוטיסטי - הוא לא יפסיק להיות ילד חכם שיודע אנגלית ומרכיב פאזלים. לאוטיזם אין שום קשר לחכמה. זה קושי תקשורתי ככשיודעים מה הוא, אפשר לתת לילד עזרה מתאימה. ואז הוא לא 'יסבול מאוטיזם' ( מונח אהוב על רופאים ) אלא פשוט יהיה  אותו ילד חמוד וחכם שיקבל עזרה מתאימה.
17/01/14 08:31
16צפיות
17/01/14 10:19
46צפיות
אני מבינה שנכנסת למערבולת של רגשות ובילבול- זה מאד טבעי.
שלב ראשון לדעתי, צריך להיות פניה לאיבחון.
אין מה להכנס מראש לסרטים
כשתהיה לכם תשובה מוסמכת, תוכלו להערך
בהתאם לתשובה שתקבלו.

כמו שכתבו לך, גם אם אכן בנך על הספקטרום האוטיסטי,
זה לא פוגם בנפלאותו,
זה לא מוריד מחכמתו או קסמו,
וזה גם לא גוזר עליכם או עליו אסון חלילה.

לי יש שני בנים על הספקטרום,
אחד בן 18 וחצי השני בן 14 וחצי.
שניהם נפלאים ואני שמחה שהם הם ושהם נולדו לי

מציעה לך באמת לא לרוץ עם המחשבות,
להתמקד בבירור המצב: איבחון.
כל השאר יבוא אח"כ, צעד-צעד
ארגון שמש
17/01/14 10:34
112צפיות
מזמינה אותך לקבל ליווי רגשי של הורה מנוסה לילד עם צרכים מיוחדים. לצורך כך קם ארגון "שמש" המקבל תמיכה מעיריות ועמותות ופועל תחת המטריה של ארגון ארצי בשם "קשר". ל"שמש" יש סניף ברחובות ובאשקלון. הרכזת ברחובות:
shemeshrehovot@gmail.com
מה שלומך היום?
17/01/14 14:49
78צפיות
איך בן-זוגך מגיב לדבריו של הפסיכולוג?
אל תייסרי את עצמך
17/01/14 19:04
74צפיות
אני יכול לספר לך שאני אובחנתי בגיל מאוחר יחסית, אבל אני בטוח שגם להורים שלי היה קשה מאוד לשמוע בפעם הראשונה שלבן שלהם יש אספרגר.
לפעמים נהוג לומר "כל ההתחלות קשות, אבל אחר כך קל יותר :)"
אני מניח שהיה לך מאוד קשה לקבל את הבשורה שבנך כנראה סובל מאוטיזם, אבל אני מאמין שעם הזמן ההלם הראשוני יעבור, ותוכלי למצוא דרכים להעניק לו טיפול אוהב ומסור.

הכי חשוב שלא תתייאשי, ותזכרי שזה לא סוף העולם שלבן שלך יש אוטיזם.
נכון, זה מאוד לא קל לגדל בן אוטיסט, אבל עם הזמן אני מאמין שתמצאי את הכלים הנכונים כיצד לגדל אותו.
אני מבין מהתיאור שלך שהוא מאוד אינטליגנטי, מה שאומר שסביר להניח שהוא יצליח בלימודים ובהמשך החיים בתחומים מסוימים.

תנסי להתמקד בדברים הטובים שקיימים אצלו, אני בטוח שיש כאלה :)
ואם את זקוקה לעזרה מאנשים, אל תהססי לבקש אותה!

בהצלחה ושבת שלום :)
תודה לכולם על התגובות התומכות
17/01/14 21:54
143צפיות
היום היה קצת יותר טוב... יש לי משפחה נהדרת שעוזרת לי להתמודד..
אבל עדיין קשה לי, כל הזמן בא לי לחבק את הבן שלי ולא לעזוב אותו לעולם..
אני יודעת שיהיה לי קשה מאוד להתמודד אבל כנראה שלא תהיה לי ברירה אחרת..
אני קוראת כל הזמן על הנושא של אוטיזם ואני עדיין בהכחשה כנראה, עדיין קשה לי להאמין שזה קורה לבן שלי..

אני מנסה לשכנע את עצמי לא לחשוב על זה ולחכות לאבחון אבל גם זה לא כל כך אפשרי..
.
אני מקווה שהאבחון יהיה בקרוב ושסוף סוף כל האי וודאות הזו תעלם..

שאלה אחת מאוד מטרידה אותי.. אם לבן שלי יש אוטיזם.. מה יהיה איתו כשאני ואביו כבר לא נהיה בין החיים? מי יטפל בו ידאג לו?!  זה הדבר שהכי מפחיד אותי..
היי reno 10 !!
17/01/14 22:26
99צפיות
אני כל כך מבינה לליבך ,וכולנו היינו שם ברגעי האיבחון והחששות הנלווים לתקופה הכי קשה בחיי !!אבל אני יכולה להבטיח לך שככל שיעבור הזמן וברגע שהוא יקבל את הטיפול הנכון ההתקדמות (לפחות אצלי ) היא עצומה הילד שלי שלא דיבר עד גיל שנתיים לא יצר קשר עין היה מרוכז רק בעצמו (ילד נוח) לאחר הגילוי עם עבודה נכונה כל הסממנים נעלמו היום הוא מדבר וקורא שוטף ברמה של כיתה ג והוא בן 4 וחצי חברותי אוהב מחבק כובש את כל מי שנמצא בסביבתו , תהיי אופטימית  ואל תחשבי כל כך רחוק תעשי הכל על מנת לתת לו כלים לחיים עצמאיים ולממש את הפוטנציאל שטמון בו וכמו שאמרת יש לך משפחה תומכת ויש לו אח חדש !! תתני זמן לאבחון ולתוצאות הסופיות ותתמלאי בגאווה הילד שלך הוא הכי מיוחדד!! בהצלחה!!!
אני חושב שאת עדיין צעירה מכדי לחשוב על זה
17/01/14 23:21
87צפיות
בכרטיס שלך מצוין שאת בת 29, וזה אומר שאת מאוד צעירה.
אני מאחל לך ולבעלך שתחיו באושר ובעושר עד 120, אבל גם אם זה לא יקרה, אם הבן שלך בתפקוד גבוה הוא יוכל לדאוג לעצמו ולטפל בעצמו כשהוא יגדל.
ואם לא, הוא יוכל לעבור למערך דיור שיסייע לו ברכישת כלים לעצמאות, או שאולי בת הזוג שלו תעזור לו (בתקווה שתהיה לו בת זוג).
בינתיים תנסי להתמקד באיך את יכולה לעזור לו כרגע.
לגבי השאלו בסוף - לא לחשוב על זה בהווה.
18/01/14 08:16
65צפיות
הילד מאוד קטן ובגיל זה ההורים מטפלים בילדים ללא קשר אם בספקטרום או לא . אף ילד בגיל הזה לא עצמאי.
ולגבי אף ילד אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד 10-20 שנה (שגם אז תהי מספיק צעריה ).
ואני מציעה עד האיבחון לקרוא פחות על אוטיזם. באינטרנט יש יותר מדי מידע , לפעמים מפחיד מדי.
הגעת לפורום  ואם יש שאלות יענו לך. אבל כל שאר הקריאה עלולה להכניס לסטרס ניטתר.
הדבבר שצריך להתרכז בו כרגע זה רק האיבחון  וגם זה בלי לחץ .
º
השאלו = השאלות
18/01/14 08:43
15צפיות
לא לשכוח לנשום.
19/01/14 09:33
38צפיות
דבר ראשון- לנשום. מאד חשוב.

ואם אחרי אבחון אכן מסתבר שהוא על הספקטרום אז הוא על הספקטרום.  בן זוגי המדהים לאחר האבחון הזכיר לי שזה בדיוק אותו הילד המדהים שלנו מלפני האבחון. פשוט, עכשיו יש אבחון וכלים לעזור לו.

וגם תזכרי שאת לא לבד.
מגייסים משפחות למחקר ייחודי ומעניין !
16/01/14 17:16
90צפיות
קחו חלק בהערכת הדור הבא של תכניות התערבות לילדים עם ASD/ PDD

היחידה לחקר תסמונות הספקטרום האוטיסטי, בראשות ד"ר עפר גולן, במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מבצעת הערכה של תכנית חדשנית לפיתוח מיומנויות תקשורת רגשית-חברתית באמצעות עולם וירטואלי שיפעל באינטרנט.
התכנית מיועדת לילדים עם ASD/PDD (ובכללם תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה) בני 5-9. פגישות המחקר יערכו בבתי המשתתפים בתיאום מראש.
המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת בר אילן והמדען הראשי של משרד החינוך.

משפחות המעוניינות להשתתף בפרויקט מוזמנות לפנות  
בדואר אלקטרוני ל: biuautism@gmail.com
או להתקשר או לשלוח הודעה אל אפרת: 052-3990938
בהמשך לדיון על אתיקה מההתכתבות הקודמת
16/01/14 17:20
54צפיות
אמרו לי שייתכן והנושא שכתבנו עליו בהתכתבות הקודמת יכול להיות רלוונטי להורים שמעוניינם להשתתף במחקר אבל שההודעה ישנה.

אז אני שוב רוצה להגיד שנושא האתיקה לעיתים מעלה שאלות

חשוב לדעת שבין אם מסכימים כי ועדת האתיקה של אוניברסיטה היא גורם מוסמך או לא, בכל מקרה קיומו של אישור מסוג זה הוא כבר אישרור שהמחקר נבדק על ידי קבוצה של מבקרים שקודם כל חושבים על משתתפי המחקר. לכן, לדעתי, קיומו של אישור זה חשוב.

האישור של ועדת האתיקה הוא תהליך סטנדרטי שבו ישנם אנשים מוסמכים מהאוניברסיטה שבוחנים את התועלת של המחקר ובוחנים שלא מסכן את הנבדקים בשום צורה

עם זאת, חשוב תמיד לבחון לעומק כל מחקר ולהתעניין בתהליך ולבדוק אם זה מתאים לכם להשתתף

כמובן שכל מי שפונה אלינו מקבל דף הסבר מורחב לגבי המחקר וכן יש לרשותו אותנו (מנהלות המחקר) לענות לכל שאלה או דאגה שעולה במהלך המחקר

פניה אלינו אינה מחייבת השתתפות , אנחנו קודם כל שולחות פרטים יותר מלאים על המחקר ורק מי שמעוניין ממשיך איתנו הלאה
בהמשך לדיון על אתיקת המחקר
16/01/14 17:46
53צפיות

כתבת,"קיומו של אישור מסוג זה הוא כבר אישרור שהמחקר נבדק על ידי קבוצה של מבקרים שקודם כל חושבים על משתתפי המחקר"
וזו בדיוק הבעייה,
כיוון שאפילו המחלקה שלכם,שאוטיזם הוא אחד ממוקדי התמחותה,לא יודעת הרבה על מבנה הזהות של משתתפי המחקר(לדעתי אתם יודעים פחות מכלום אבל נניח שאתם יודעים משהו) אז איך אפשר בכלל לבדוק התחשבות במשתתפי המחקר ?
בשביל להתחשב במישהו צריך לדעת משהו עליו,על זהותו,צרכיו,נטיותיו...
מי שיוצא מתוך נקודת מוצא שהתערבות מוקדמת היא חיונית ל"שילוב" לא נשמע כמו מישהו שבאמת טרח לחקור אוטיזם כהלכה ובלווא הכי חשוד בגישה אתית מאוד לא נאותה
בלשון המעטה
ברור שזו גישה שמדברת להורים ולמשפחות
עד כמה היא משרתת ומתאימה ונכונה לאוטיסטים עצמם זו שאלה מאוד פתוחה

מחקר המבוסס מראש על הנחת יסוד שאינה בדוקה ואין לה בסיס,כזה שמצייר את המטרה אחרי שהחץ נורה,זה בדיוק ההפך ממחקר
כמו שענת כתבה וכמו שגם אני חווה וכמו שגם ברור מהתנהלות של הרבה אוטיסטים אחרים הבעייה של זיהוי פנים הבעות פנים אצל אוטיסטים או שילוב חברתי אינה בעייה שצריך לגשת אליה דרך אימון ותרגול
זו בעייה בעלת אספקטים רגשיים,פיזיולוגים וחברתיים מאוד עמוקים וחיוניים
חבל שעד היום לא נמצאה ולו מחלקה אחת ולו באוניברסיטה אחת שבכלל תתחיל להתייחס ברצינות לבעייה שמצד אחד היא באמת סבוכה ועמוקה אבל בדיוק משום כך היא גם כל כך מבטיחה ויפה ומעניינת

הגישה המתרגלת,המאמנת,היא עצמה עברה אתית קשה וחריפה
בגלל שהיא מתעלמת מראש מהיסוד הרגשי והזהותי העמוק ומניחה שהאוטיסט פשוט אינו מחווט כהלכה

אין דבר
ברור שאתם לא מסוגלים להבין את זה כיום
לא הייתי רוצה להיות בנעליכם כשתבינו את זה בעתיד
אם בכלל
º
שמעת פעם את ד"ר עופר גולן מדבר על אוטיסטים?
16/01/14 18:08
37צפיות
קראתי
16/01/14 19:13
57צפיות
קראתי גם דברים של בארון כהן ושל סמכויות אחרות בתחום
שטויות שחבל על הזמן
º
הוא מתייחס לאוטיסטים בהמון כבוד. איש מקסים
16/01/14 21:48
26צפיות
מה זה כבוד ?
16/01/14 22:05
47צפיות
אנשים שונים תופשים כבוד בצורה שונה
מה שנעים ומכובד לנ"ט עלול להיתפש כגינונים שטחיים ואפילו מבזים לאוטיסט
למרות שרוב האוטיסטים הם נחמדים מדי בשביל להגיד את זה או להפגין את זה החוצה
º
17/01/14 08:29
14צפיות
בהחלט מנסים להבין
16/01/14 18:33
67צפיות
אני אנסה להתייחס לכמה נקודות שאת מעלה, למרות שלא בטוחה שמבחינתך זה יהיה מספק כי נראה שיש לך דעה מוצקה לגבי המחקר בארץ שעוסק באוטיזם.

את צודקת שאנחנו לא יכולים להבין בדיוק את החוויה כמו שאת מבינה, כאמא שמבינה את ילדה באופן הטוב ביותר ומרגישה אותו יום ביומו.

עם זאת, הצוות של המעבדה שלנו הוא צוות קליני ומחקרי, רוב הצוות שלנו עובד עם ילדים או בוגרים על הספקטרום, ובכל מקרה בעל הכשרה קלינית או אוריאנטציה טיפולית. ולכן, כן יש לנו גם נגיעה לשטח, לילדים ולבוגרים ברמות תפקוד שונות ולצרכים שלהם.

מחקרים רבים הם שטוחים יותר מהמציאות, זה בכל התחומים. אבל אני מאמינה שזה בהחלט עוזר אם מנסים כן להחזיק גם את מה שמגיע משהטח. המחקר שלנו עושה זאת בכמה דרכים. גם בכך שהצוות שלנו מגוון ומגיע מעבודה עם הספקטרום וכן מהעולם האקדמי. בנוסף, בשנתיים האחרונות בהן פיתחנו את הסביבה הוירטואלית עבדנו עם קבוצת מיקוד של משפחות וילדים שנתנו פידבק ועזרו לנו בעיצוב הסביבה.

בחזון שלנו, אין לנו רצון לאמן את הילד ולהפוך אותו למשהו שהוא לא. בעיקר אנחנו רוצים לעזור לילידם אלו להתעניין ולהבין נושא שהם פחות מתעיינים בו באופן טבעי וכתוצאה מכך מתקשים בהבנה של העולם החברתי. הפלטפורמה של משחק היא לדעתנו דרך לפתח גישה חיובית אל נושא שלא קל ללמד, ומשם לקחת את זה לתרגול עם הורים ומטפלים, בגישה שאנחנו נציע, אבל כל אחד כבר יכול לקחת את זה לכיוון שמתאים לו.  

חשוב להדגיש שאנחנו לא מאמינים באימון ללא חשיבה על הילד ולא באים מגישה זאת

מקווה שזה מסביר קצת גם עלינו בתור מעבדה וצוות מחקרי

º
arana1 זה גבר
17/01/14 08:28
13צפיות
º
סליחה על הבלבול
19/01/14 16:47
1צפיות
ממליצה בחום
17/01/14 08:53
17צפיות
אנחנו התנדבנו להשתתף  במחקר / פרוייקט.
בשבוע שעבר הגיעו אלינו שמרית והילה , שתי בנות מקסימות , ישבו עם הילד - מאוד נהנה ושיתף פעולה מקסים. בנוסף קיבלתי הסבר על המחקר ומה הן עושות.
השבוע הגיעה הילה לבד - שוב ישבה עם הילד ועבדו על התכנה במחשב. ושוב הקטן מאוד מאוד נהנה. רוצה להוסיף שברגעים שאמר שמשעמם לו או שרוצה הפסקה, מיד הפסיקו, שיחקו ביחד עד שהרגיש ואמר בעצמו שאפשר לחזור למחשב.
בקיצור אני חושבת שכל דבר שיוכל לסייע לילדים שלנו בעתיד או לילדים אחרים, שווה את "המאמץ" הקטן הזה שלנו , בייחוד כשהילדים (לפחות הבן שלי) נהנים מאוד.

בנוסף, כשהתכנה תהיה מוכנה, נקבל אותה. וכמי שיש לה כבר שני ילדים גדולים פרט לקטן, שגדלו על ברכי "קומפדיה", התוכנות והמשחקים שלהם מאוד מומלצים.

בהצלחה
מירי
º
תודה
19/01/14 16:46
ארוחות בכיתות תקשורתיות
16/01/14 15:03
236צפיות
השנה עברנו לתיכון- כיתת תקשורת בבי"ס רגיל

בארוחת הצהריים הם הולכים לקפיטריה ומקבלים צהריים-
לבת שלי יש בעיה של גיוון באוכל,

לצערי מרבה לאכול נקנקיות, לפעמים יום אחרי יום
המורות נותנות להם ללכת באופן חופשי לקפיטריה,
אני משתדלת לתת בארוחת הערב ארוחה מגוונת ובשרית,
אבל בכל זאת - לא בריא

מי אחראי על האוכל בכיתות הללו?
מעצבן....

תבקשי מצוות הכיתה שיפקח עליה
16/01/14 19:08
95צפיות
תשבי עם התפריט, תכיני לה תכנית מה היא אוכלת כל יום, תבקשי מהמורות לפקח שזה מה שהיא אוכלת.
היא כבר ילדה גדולה ולא הייתי לוקחת ממנה
16/01/14 20:04
119צפיות
עצמאות בעיניין הזה.  זה לא מכובד, לדעתי.
את יכולה להפחית נזק מהבחירות לא בריאות שלה בכך, שתני לה ארוחת בוקר וארוחת ערב  יותר טובות - עם ירקות ודברים טובים אחרים, אם זה אפשרי.
º
16/01/14 20:45
10צפיות
º
17/01/14 10:47
6צפיות
17/01/14 08:29
11צפיות
לדעתי כולנו חוטאים ב'אוכל לא בריא'
17/01/14 11:44
76צפיות
מי פחות ומי יותר.

מה היא אוכלת שם בימים שהיא לא אוכלת נקניקיות ?
המשך
18/01/14 12:26
60צפיות
קודם כל תודה לכל המשיבים

עד עכשיו גם אני חשבתי לא להעיר לה ולהמשיך לתת לה עצמאות בבחירה
לפעמים היא אוכלת טבעת עוף- הבעיה היא שמראש התפריט שם מצומצם
אבל לאחר שבתקופה האחרונה הרגישה חלשה עשתה בדיקות דם התגלתה אנמיה די חריפה, כנראה גם בגלל גיל ההתבגרות(מחזור)
אז מקבלת טיפול תרופתי ושיפרתי מאוד את הארוחות ערב אבל ושולחת סנדביצים יותר מזינים
אבל כמה שאני רוצה לתת עצמאות בכל זאת צריך אישהשהו פיקוח - נראה לי שמי שמספק את האוכל -מנסה אולי לחסוך וזה מעצבן מאוד...

וגם בכיתות האלו אמורה להיות מודעות לתכונה הזאת וכמה שאני מנסה לבקש שיעזרו לה בבחירת המנה -זה לא נעשה

אם ההיצע דל, זו אכן בעיה
18/01/14 12:32
44צפיות
אולי שווה להתארגן כמה הורים ולפנות יחד בתביעה לשפר את ההיצע?
אם היא מקבלת ברזל
18/01/14 17:45
27צפיות
אפשר  לא להילחץ עם האוכל.
הרי ללא קשר עם המבחר הדל בקפטריה, את מספקת לה מגוון בבית.
בתור מישהי שמכירה
18/01/14 23:36
29צפיות
אנמיה מנסיון אישי, יכולה להגיד לך, שאת נלחצת בחינם.  לא ממש משפיע האם יאוכלים נקניקיה או או שניצל  או קציצה או כל אוכל אחר בקפטריה של בית הספר על  מצב של אנמיה הקיימת.
כדי לתקן רמת הברזל בגוף, היא צריכה לאכול סטקים, כבד בקר, פרות ים בכמויות גדולות  טריים ישר מהשוק. בדרך גלל זה בלתי אפשרי, לכן מתקנים את המצב בעזרת  תוספת ברזל.

צריך לקחת ברזל עד שמצב יחזור לנורמה (כולל פריטין) ואז אפשר לאכול רגיל ולא קחת תוספת,
צריך רק לדאוג שדברים כמו בשר, תרד, חסה יהיו  בכלל בתפרית. עדיין את יכולה לספק כל זה בבוקר ובערב ובסוף שבוע.
יש גם עניין של ספיגה שצריך לבדוק.


תודה
19/01/14 09:08
14צפיות
המון תודה - את צודקת שנלחצתי,תודה על ההרגעה
אם היא הייתה נ"טית ואוכלת כל יום נקניקיה
18/01/14 12:32
76צפיות
וזה לא כזה נדיר, השאלה לא הייתה אפילו נשאלת.

את לא יכולה לגרום למורים "לעזור" לה בבחירת המנה - במילים אחרות לכפות עליה לאכול מה שאת רוצה שהיא תאכל.

אפשר לנסות לגרום לבית הספר לגוון יותר את המנות או למנוע הגשת נקניקיות כי הן לא בריאות. אפשר להציע לה לקחת מהבית מזון בריא. אבל למנוע ממנה לאכול משהו שהיא רוצה זה מתכון לא רע להפרעות אכילה.

ולא, לא צריך איזשהו פיקוח. לא יותר משההורים לנ"טים שאוכלים יום יום נקניקיה מפקחים על זה - ורובם המוחלט לא מפקחים. היא בתיכון. זה זמן טוב להפנים שאת לא יכולה לשלוט בחיים שלה, ולמנוע ממנה את הבחירות שלה. וזמן עוד יותר טוב להפנים שאם תנסי זה יגרום להרבה מאוד נזק.
המשך
18/01/14 14:22
49צפיות
שוב תודה
עד יום לא מנעתי, ואם היא היתה נט"טית היא היתה באה הביתה בצהרים ואוכלת אוכל ביתי,
ולא מגיע הביתה עם ההסעה בסביבות חמש, אני לא רוצה שיכפו עליה אבל שהצוות ילך איתה ביחד ויציע לפחות
בשנה שעברה היתה בחטיבה ושם היה מנהג אחר-היה מטבח והצוות בכל יום לקח תורנים ובישלו את הצהריים
ביחד עם הילדים ואכן היה שיפור משמעותי בגיוון האכילה- לא חייבים לכפות אבל אפשר בשיתוף פעולה איתם והצוות
להוסיף אפשרויות, לא לאסור
18/01/14 14:43
42צפיות
ועם כל הכבוד, לנערה בתיכון לא תמיד קל להתמודד עם לחץ של הצוות. ואם מציעים לה מנה שהיא לא נקניקיה באופן קבוע זה לחץ. ועצם זה שהצוות הולך איתה זו חדירה לפרטיות והתנהגות שאני שוקלת ברצינות לקרוא לה אלימה. אם מישהו היה מעז להתערב לי בחיים ככה בתיכון הייתי פונה לערכאה שמעליו <קרי: מנהל, מפקחת, עירייה, עיתונות, מה שיוצא>.

וזה בלי להזכיר את הכעס והטינה שהיו מקרינים על שיתוף הפעולה שלי עם הצוות וההורים הנדחפים <וזו וואחד הידחפות. ההורים שלי הפסיקו להידחף לי לצלחת בסוך היסודי, ואני חושבת שגם זה מאוחר מידי>, שלא לדבר שוב על האפשרות לגרום להפרעת אכילה.

את חושבת שאין נ"טים שאוכלים בבית הספר? השיוך שלי לקבוצת הנ"טים הוא די מפוקפק, אבל למדתי בבית ספר ממלכתי רגיל, וגם אחי לומד עכשיו באחד כזה. והיו לי ימים שסיימתי ללמוד בארבע. ליתר דיוק, יום קבוע בשבוע. ואצל תלמידי מגמת תאטרון זו הייתה הנורמה. ותאמיני לי שהאוכל שהם אכלו היה הרבה יותר גרוע. אני דווקא ניסיתי להביא לפעמים אוכל סביר, אבל זו בעיה להסתדר כשאין ארוחת צהריים מסודרת. מביאים כריכים למיניהם או קונים קרואסון שוקולד עם חומרים משמרים או איזה חטיף. זה שהיא אשכרה אוכלת אוכל אמיתי לארוחת צהריים זה הרבה יותר ממה שיש ללא מעט נ"טים.

אז אם כל שאר האוכל שם לא טעים לה ולא מפתה אותה, ללחוץ עליה לאכול אוכל לא טעים זה רע. זה נזק לטווח ארוך. זה ללמד אותה לפגוע בעצמה.
אם את רוצה לגוון את הארוחות שלה אז כדאי להציע עוד אפשרויות, להגדיל את המגוון כך שיהיו אלטרנטיבות יותר מפתות מנקניקיה.
לכפות עליה לאכול מה שהיא לא רוצה <ואני חוזרת, אם הצוות נצמד עליה כמו קרציות ו"מציעים" לה זה כפייה. דרוש המון המון המון כוח כדי להתנגד לצוות, ואת זה אני אומרת בתור אחת שאי אפשר לחשוד בה בקונפורמיסטיות> זה מסר רע, זה נזק לטווח הארוך. כל מה שתשיגי בזה הוא שברגע שתהיה לה האפשרות לבחור הא רק תאכל עוד יותר נקניקיות, ואולי גם תשנא את האוכל שהכריחו אותה לאוכל, או אוכל בריא בכלל.

אף שינוי לא אמור להיות מופנה כלפייה. לשנות את הסביבה כך שיהיו לה יותר אפשרויות זה טוב. ללחוץ עליה - ממש לא!
תודה לכולם
18/01/14 18:09
30צפיות
אכן אני לא כופה עליה וגם הצוות כרגע לא לוחץ אבל אנסה לדרוש מההנהלה שירחיבו את האפשרויות
למרבה הצער זו כבר לא חטיבה
18/01/14 19:08
27צפיות
והמצב שם היה די נדיר. כמעט ולא מבשלים בבתי ספר, הרוב משתמשים בקייטרינג.
אז את צריכה לחשוב מה את יכולה לעשות עם מצב נתון.
מי מנהל את הקפיטריה?
18/01/14 19:06
28צפיות
ולמה בכלל יש אוכל לא בריא?

יש תקנה של משרד החינוך להכניס אוכל בריא, וכדאי לפעול (אם אפשר עם עוד הורים מבית הספר) שלפחות  - אם לא להוציא לגמרי את האוכל הלא בריא, מה שעדיף לכולם) לפחות להכניס עוד מוצרים בריאים לתפריט.

לדעתי, זה לא קשור בכלל לנ"ט או לא נ"ט, פשוט לפחות שבית הספר ידאג שהילדים יאכלו אוכל בריא.
השאלה היא מה נחשב אוכל בריא
19/01/14 10:06
18צפיות
למשל, למיטב ידיעתי בהגדרות, גם בגנים למשל, צריכה להיות מנה=בשר, פחמימה=אורז לבן, פירה, פסטה, פתיתים וירק. ההגדרות לא אומרות אם זה צריך להיות מטוגן, כמה שמן שמים בזה, אף אחד לא חושב אולי להחליף פחמימה ריקה בפחמימה מלאה, אין שום ערובה שהירק יהיה באיזשהו אופן מושך ואטרקטיבי כך שירצו לאכול אותו.... בקיצור, אפשר לעמוד בכל ההגדרות ועדיין לתת לילדים לאכול @#$%.
אנחנו בבית אוכלים יחסית בריא - לחם מלא (בת ה17 שלי אומרת - אמא, לחם לבן מרגיש לי כמו בצק לא אפוי...), אורז מלא - בעיקר, לא תמיד - קטניות (מאד בריא!) הרבה מאד ירקות חיים.
הבן הא"ס אוכל ארוחת צהריים בבית הספר ואומר לי - אמא, אין לי מה לאכול שם, אני מרגיש שהאוכל לא בריא. אני אוכל מרק ומנת בשר ולפעמים פחמימה, והכל לא מושך ולא אטרקטיבי. על ירק אין מה לדבר, לדבריו זה מגעיל, ולמרות שהוא אוטיסט - הוא ילד שאוכל מאד מגוון ומוכן לטעום כמעט כל דבר, ככה שממש אי אפשר להאשים בזה את האוטיזם שלו....
שילוב בגן רגיל או פרטי או צהרון
16/01/14 13:04
210צפיות
שלום.
שוב באתי להתיעץ. כפי שכבר כתבתי בעבר אני מתכוונת לשים אחד התאומים שלי לשנה הבאה בגן שפתי. הוא יהיה בתחילת שנת הלימודים בן 3.3. (אח תאום שלו ילך לגן תקשורתי כי המצב שלו פחות טוב).
ליקויי התקשורת שלו קלים אך יש איחור שפתי ובעית אכילה (חוסר תאבון ומגוון אוכל מאוד מאוד מצומצם).
בגלל הסיבה הראשונה אני לא רוצה לשים אותו בגן תקשורתי ובגלל 2 הסיבות האחרונות אני לא רוצה לשים אותו בגן רגיל עם שילוב. בעיניי האופציה הטובה ביותר עבורו זה גן שפתי. הבעיה שבעיר שלנו לא אוהבים לרשום ילד בספקטרום לגן שפתי אלה רק לגן רגיל עם שילוב או תקשורתי.
לכן לפניי צפוי מאבק בועדת ההשמה.

אם הוא יקבל מקום בגן שפתי אני בכל מקרה צריכה לרשום אותו לצהרון פרטי. או אם הוא לא יקבל גן שפתי אז אני אצטרך לרשום אותו לגן פרטי ליום שלם. או אולי בסופו של דבר ארשום אותו לגן רגיל עם סעיית וצהרון מתנס.

השאלות שלי:
האם עליי לספר בגן או צהרון שילד בספקטרום? שוב, הילד לא נראה כילד בספקטרום. אבל כן רואים לו איחור שפתי (וזה לא מטריד אותי כי הוא מתקדם יפה ברכישת השפה וגם אני מכירה הרבה ילדים שהתחילו לדבר מאוחר ובכל זאת היה להם טוב ויפה בבית ספר בהמשך). הוא מדבר אבל לא מספיק שוטף ( לא יודעת מה יהיה המצב עוד 7 חודשים)
לא יודעת האם עליי יש חובה לגלות את האבחנה? אני מפחדת שיגידו לי למה אנו צריכים ילד בעייתי?(האם יש גנים שרוצים להתעסק בכלל עם ילד בעייתי??!!) וידחו אותו. או יקבלו לגן אבל בני יקבל יחס פחות טוב מצוות.

הורים עם ניסיון בתחום! תספרו מה אתם עשיתם במצב כזה?
תודה!!
גן שפתי זה חינוך מיוחד לכן צריך
16/01/14 13:07
139צפיות
ועדת השמה. אם את לא רוצה לגלות על האיבחון, על לסמך איזה מסמך את רוצה לבקש ועדת השמה ?
את לא הבנת אותי!!!
16/01/14 13:09
157צפיות
אני שאולת לגבי צהרון פרטי ( לאחר גן שפתי) או גן פרטי (אם לא יתנו גן שפתי)! ברור שבגן שפתי ידעו את האבחנה שלו וגם בועדת השמה ידעו .על זה אני לא מדברת!
מכבסת מילים
16/01/14 13:37
143צפיות
לדעתי חשוב להגיד לצוות הצהרון שיש עיכוב בדיבור ואולי לתת טיפים לתקשורת איתו. לא הייתי אומרת שהוא על הספקטרום או דומה כי אנשים נוטים לדעות קדומות
º
תודה! גם לי נראה כך..
16/01/14 20:30
24צפיות
זה בדיוק מה שאנחנו עברנו
16/01/14 13:44
113צפיות
שמנו אותו בגן שפתי לאחר ששנה שעברה הוא היה בגן תקשורת אך לא התאים לשם.
אחרי הגן שמתסיים בשעה 14:00 רשמנו אותו לצהרון הסמוך. דיברתי בתחילת השנה עם הגננת של הצהרון והסברתי לה את הקשיים שלו
ושהוא על הרצף אבל בתפקוד גבוה. הוא היה בצהרון יחד ען עם עוד ילד מהגן השפתי שלו שהוא מאובחן עם ADHD (קשב וריכוז + היפר)
בסופו של דבר היום ככמה חודשים מתחילת השנה גם בני וגם הילד השני עברו לצהרון אחר פרטי.
שם הם מקבלים יחס חם אוהד ומבין מה שלא קיבלו בצהרון של העירייה והגננת שצהרון של העירייה כל הזמן הציפה בפניי כמה קשה להם להתמודד איתו
ועשתה ממנו ממש מפלצון קטן למרות שאני מכירה את הבן שלי ויודעת שזה לא הגיוני.
בכל מקרה שצהרון החדש לא סיפרתי בדיוק דיוק מה השם של הקשיים אבל הסברתי שיש קשיי שפה + הבנה, קישים חברתיים קלים ובעיקר הרבה יוזמה!
היום הוא פורח שם כיף לו ונעים לו ואני רק מקבלת פדבקים על כמה שהוא מקסים ושהוא משתלב יפה ושהוא מקסים.
º
תודה! נכון, זה בדיוק המצב שאני רוצה למנוע !
16/01/14 20:31
21צפיות
אני קראתי את זה
17/01/14 08:09
49צפיות
"בגלל הסיבה הראשונה אני לא רוצה לשים אותו בגן תקשורתי ובגלל 2 הסיבות האחרונות אני לא רוצה לשים אותו בגן רגיל עם שילוב. בעיניי האופציה הטובה ביותר עבורו זה גן שפתי. הבעיה שבעיר שלנו לא אוהבים לרשום ילד בספקטרום לגן שפתי אלה רק לגן רגיל עם שילוב או תקשורתי.
לכן לפניי צפוי מאבק בועדת ההשמה.

אם הוא יקבל מקום בגן שפתי אני בכל מקרה צריכה לרשום אותו לצהרון פרטי. או אם הוא לא יקבל גן שפתי אז אני אצטרך לרשום אותו לגן פרטי ליום שלם. או אולי בסופו של דבר ארשום אותו לגן רגיל עם סעיית וצהרון מתנס."

והבנתי שגן פרטי זה רק אם לא יאשרו  שפתי.

מצטערת , כנראה יש לי בעיות בהבנת הנקרא (האם גם אני צכיכה להוסיף סימני קריאה ?)

ותשובה: בגן פרטי או בצהרטן  פרטי את לא חייבת לספר שום דבר  דבר לאף אחד  , לא להראות שום מסמך ,אבל בהתאם ם את גם לא יכולה לבקש שום עזרה .

לגבי גן פרטי הבנת נכון. זה באמת אופציה שניה
17/01/14 09:13
39צפיות
אחרי גן שפתי. אבל גם במקרה של גן שפתי אני צריכה צהרון פרטי. כלומר בשני המקרים אני אצטרך בודאות לרשום לאיזושהי מסגרת פרטית.

לגבי סימני קריאה את כמובן יכולה לכתוב מה שמתחשק לך :)

לגבי עזרה- אני כרגע לא יודעת האם הוא יצטרך עזרה. אני מאוד מקווה שלא אבל רק אלוהים יודע מה יקרה.
ובכל מקרה גם עבור גן רגיל אמרו לי שיש אופציה לסעיית סמוייה. כלומר צוות הגן לא יודע למי הסעיית שייכת וכך נשמרת פרטיות הילד.
לגבי מסגרות פרטיות-בכל מקרה אני לא אוכל לבקש עזרה(כלומר סעיית) אלא להזמין עזרה על חשבוני בלבד.

שאלתי את שאלתי לגבי פן פסיכולוגי. כלומר באיזה מקרה ילד יקבל יחס יותר טוב מהצוות וגם לקבל מידע על סמך ניסיון אישי של הורים אחרים.

ובכל מקרה תודה על התשובה. את מאוד עוזרת לכולם פה בפורום וגם לי :)
שיהיה לך שבת שלום והכל רק טוב לך ולמשפחתך!  
לא ברור לי על מה את כן מדברת
17/01/14 13:22
57צפיות
ולמה להסתיר למה לחשוש מתיוג של "אבחון יתר"?
הבן שלך אובחן אז מה יש להסתיר? אני לא מבנה.
אין מה להסתיר גם אחרי גן שפתי{צהרון פרטי} , להפך ההסתרה יכולה לפגוע כי אם אין הסתרה הצוות יודע ומבין את הקושי של הילד{אם בנך מאובחן יש קושי}
º
לא דיברתי על איבחון יתר. תודה על דעתך..
17/01/14 17:12
19צפיות
º
את מצפה שישולב בלי סייע/ת אישי/ת? הוא מסוגל?
16/01/14 14:59
78צפיות
בגן\צהרון פרטי בכלל אין סעיית..
16/01/14 15:35
74צפיות
רק בגן רגיל נותנים סעיית למספר קטן של שעות. שבמלא לא יספיק לשום צהרון...
אנחנו נמצאים בגן שפה
16/01/14 19:08
124צפיות
ומרוצים. אבל למרות שהצוות מכיר אוטיזם (ולכן הלכנו לגן הזה) אין מענה כפי שהיינו רוצים.
מצד שני, זה הפיתרון הטוב ביותר האפשרי עבורנו.
אם יש התלבטות, אשמח לעזור להסביר מדוע החלטנו על הפיתרון הזה. ואים אנחנו משלימים את הצרכים של הבן.

מבחינת הצהרון - לדעתי, תגלי. לא ירצו, תביני אם מי יש לך עסק.
הכי מומלץ: אם יש לך אפשרות, תציעי לממן סייעת לחלק מהשעות.
מבחינת הצהרון מדובר בעיסקה טובה. (עזרה בצהרון) וגם את תוכלי לתת לילד שלך פעילות חברתית מודרכת.

רעיון טוב
16/01/14 19:12
59צפיות
ואם אין לכם אפשרות לממן סייעת, אפשר לבקש חונכת מהרווחה, מהיחידה לאדם עם אוטיזם.
מה זה אומר חונכת מרווחה?
19/01/14 10:29
20צפיות
למי נותנים אותה איך מבקשים ומה היא אמורה לעשות?
(כשהיתי סטודנטית בעצמי הייתי חונכת אבל לילדות בגיל 11 עם ליקויי שמיעה 4 שעות בשבוע)
ואצלי ילד יהיה בן 3.
תודה!
שלום אריה. אני בהחלט אשמח אם תספר לי יותר על
16/01/14 20:29
73צפיות
כל מה שנוגע לגן שפתי.
ולגבי הצהרון - מה שאתה מציע זה מניסיונך? כלומר בנך הולך לצהרון פרטי ואתם סיפרתם והבאתם סעיית? ולא הרגשתם שזה משפיע על היחס לבנך?
תודה רבה על האינפורמציה!
תשובה
18/01/14 22:01
77צפיות
לגבי הצהרון - לנו היה סיפור אחר. אנחנו שילבנו שילוב מלא בגן עירוני, בזמן שהבן למד בגן תקשורת, יום בשבוע (יום שישי), בהמשך השנה (לאחר פסח) יומים בשבוע, ולאחר מכן, הוצאנו את הילד מהגן תקשורת והוא היה משולב כל השבוע. הבאנו סייעת על חשבוננו, לכל שעות הפעילות (בדר"כ) והסיכום היה עם הגננת. (ברור שלא היו מאשרים לנו דבר כזה בפיקוח). הסייעת שהבאנו הייתה מאוד אטרקטיבית ושיחקה (ע"פ ההנחיות שלנו) עם קבוצת ילדים כשאחד מהם היה הבן שלנו. ההנחיה לסייעת הייתה שלא לתת יחס מיוחד בזמן ריכוז או בזמן שהקשר הרגיל הוא קשר בין הגננת לילד, כמו בעיות התנהגות וכו'. רק ביחס לחרדות שהיו בהתחלה-אמצע שנה הסייעת טיפלה ונתנה לו ביטחון.
בגן הוא קיבל יחס מדהים מההתחלה והתייחסו אליו כמו אל כל ילד, כולל מגירה לציורים, ותמונת סוף שנה. גם השילוב היה מוצלח מאוד ובנה אצל הבן שלי המון ביטחון חברתי, כיון שהוא תמיד היה במרכז של קבוצת ילדים שרצו לשחק בחברתו (כמובן שבאמת זה היה בגלל האטרקטיביות של הסייעת..)
גם לגננת זה ממש עזר, שקבוצה של כמה ילדים היתה בפעילות. ותמיד היה עוד גננת בשולחן שבו הבן שלי היה... תמיד הם התעניינו מי תהיה מחר וכו'
קיבלנו סומכת מהרווחה וזה עזר לנו במימון הסייעת.

לגבי גן שפתי. הלכנו לגן שפתי שבו הגננת מכירה את הספקטרום (היה כרוך במעבר דירה..). זה היה מהלך נכון והוא ממש מתאים, ואחד הילדים האהובים בגן.
השיקול היה שמתאים יותר שמוקד העובדה הנוכחי עבורו הוא בעיקר התנסות חברתית וע"מ שיהיה מקסימום אפקטיביות זה בקבוצה קטנה.
יש המון דברים שאין בגן ואנחנו משלימים אחה"צ, אבל גן תקשורת כבר לא היה התאים לו.

מקווה שעזרתי.
אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול ואשתדל לענות.



איזו השקעה
19/01/14 09:03
44צפיות
הילד שלך זכה בהורים שיעשו הכל בשבילו. הוא ידע לאיזו משפחה להגיע.
º
זה בהחלט מאוד מרשים!
19/01/14 10:11
17צפיות
חבל רק שהיא בכיוון הלא נכון
19/01/14 11:16
45צפיות

למשל,לנ"ט נורא חשוב להיות במרכז ולהיות הכי פופולרים,אלא שמי שטרח אי פעם לשים לב לאוטיסטים יודע שרובם ממש סובלים מזה ששמים אותם במרכז,שזה הדבר שהכי רע להם ומציף להם והכי לא תואם לצרכים ולזהותם
מה שמעורר בטחון ונחשב כנחשק לאדם נורמטיבי הוא לא כזה לאוטיסט
הוא שונה
והוא שונה בגם בזה
ומסיבות מאוד טובות ומובהקות
אז לא רק שלוקחים ילד ותוקעים אותו במרכז אלא שהפופולריות שלו היא בעצם טריק,
אז מה יש לנו
ילד שגם ככה מבולבל ועכשיו שותלים לו תודעה כוזבת של עצמו ושל יכולתיו וגרוע מזה במקום להקשיב ולמלא את צרכיו האמיתיים ממלאים את הצרכים של  הוריו הנורמטיבים

לא מעורר כבוד בכלל
להפך
הרי הילד הזה מראש אובחן כשונה בגלל שצרכיו וציפיותיו לא היו מיושרים עם אלה של סביבתו
שאולי בבהילותה להשיג דברים שנחשקים ונחשבים ממנה אינה מסוגלת להעניק משמעות לצרכים אחרים
אולי עמוקים יותר ושטחיים פחות

הסיפור הזה הרי חוזר על עצמו באין סוף גרסאות שכל אחת מהן יותר מזעזעת מהשנייה
וכל זה נובע ממחסור בסיסי וחמור להפליא במעט יכולת הקשבה ותשומת לב אמיתית
ואנשים חושבים שכל האנרגיה הארגונית הזאת,היכולת לשחק את המשחק הבירוקרטי,הוא משהו להתפאר בו,כי זה מה שהם יודעים לעשות,אלא שזה ממש לא מה שהילד צריך
מנסה להבין את הביקורת
19/01/14 12:30
35צפיות
בטיפולים התנהגותיים ורגשיים, יש הרבה מאוד מילות חיזוק ועידוד, הרבה מעבר למה שמחזקים ילד נ"ט.
רוצים לתת להם ביטחון ולחזק אותם.
האם גם זה "טריק"?
לא
19/01/14 13:29
19צפיות

אבל לדעתי גם זה מאוד מיותר
גם בגלל שכמו בביקורת שכתבתי אנשים מחזקים מה שנראה להם ראוי לעידוד וחיזוק והדבר לא תמיד תואם את מה שבאמת ראוי לחיזוק ולעידוד אצל א"ס

בכל מקרה
ב"טריק" התכוונתי לנסיון למצב את הילד במרכז ההתרחשות בעזרת האטרקטיביות של מישהו אחר
אם הילד לא מבין את הטריק הוא יכול לחשוב שהוא אטרקטיבי בזמן שהוא לא והדבר הזה יכניס אותו להרבה מאוד מקומות מאוד לא נעימים בהמשך
וזה הדבר האחרון שילד רגיש או אוטיסט צריך

וזה גם נוגע למה שכתבתי בפיסקה הראשונה
שאנשים נורמטיבים מתים להיות במרכז
אבל א"ס,לפחות חלק גדול מהם,מתים מזה

זו לא חוכמה גדולה להשקיע המון בשביל לעזור לעצמך
החוכמה זה להשקיע כמה שצריך בשביל לעזור למישהו שהוא שונה ממך
שצרכיו אחרים משלך
לא נראה לי שצריך לעשות הכללה.
19/01/14 13:27
22צפיות
לא כל אוטיסט סובל מלהיות במרכז וגם לא כל נ''ט צריך להיות במרכז.
כל בן אדם הוא שונה והצרכיו שונים.
חוץ מזה בסיפור הנ''ל נבחרה קבוצה של ילדים ולא כיתה שלמה
ההכללה הזאת מספיק תקפה לדעתי
19/01/14 13:30
22צפיות
במיוחד שהיא מתחברת מאוד יפה עם הכללות אחרות שנכונות לאוטיסטים
º
ולדעתי לא.
19/01/14 13:32
7צפיות
אין לי ספק שזה אכן כך
19/01/14 13:47
15צפיות
תודה אריה! אתם עשיתם עבודה מכובדת
19/01/14 10:25
28צפיות
ויש מה ללמוד ממנה.
יש לי כמה שאלות שלא הבנתי עד הסוף:
1) ילד היה בגן רגיל ותקשורתי בו זמנית? כלומר רשום גם בתקשורתי וגם רגיל באיזור מגורים? זה אפשרי מבחינת הביורוקרטיה? איך מחפשים סעיית?כמה זה עולה לשעה? וגם אם הבנתי נכון גננת הסכימה להכניס סעיית פרטית בלי שממונים עליה ידעו מזה?
(במחלקת חינוך מיוחד נאמר לי שאסור להכניס סעיית פרטית   )
2) אתה רשמת "קיבלנו סומכת מהרווחה וזה עזר לנו במימון הסייעת. ". מה זה אומר בדיוק, סומכות מרווחה זה עזרה כלכלית? אני לא הבנתי.
3) באיזה גיל היה ילד כשהיה בגן תקשורתי עם שילוב ובאיזה גיל בגן שפתי?
4) מה הרגשתם שחסר לילד בגן שפתי ואתם משלימים לאחר הצהריים?

תודה!
אתה נותן לי הרבה חומר למחשבה.
תשובה לחלק מהשאלות
19/01/14 10:50
32צפיות
1. היה לנו אישור מהפיקוח לשילוב ביום שישי, (לשילוב כמובן ולא לסייעת - זה סגרנו מול הגננת). הגננת אישרה לנו, ללא אישור רשמי (שלעולם לא היה מתקבל) לשלב עוד יום . ככה זה תמיד, האנשים עושים את ההבדל. אם תלכי ע"פ החוק, לרוב תקבלי הרבה פחות. הגננת היתה נשמה טובה ושמחה לעזור, נתקלנו המון המון באנשים שלא הולכים לפי החוק, אלא שמחים לעזור. בדר"כ זה גם אנשים שהיית שמחה לשלוח אליהם את הילד גם לולי היה עם צרכים מיוחדים. אני בטוח שאם תפני לגננות ותשאלי, תמצאי אחת שתסכים. הוא היה בן 4 ושילבנו אותו בגן 3, זו הייתה הרמה שלו. (בהתחלה גם זה לא, והתחלנו בימי שישי לאחר החגים). רק בחודש יוני שילבנו אותו מלא.
שילמנו 25 לשעה עבור שעת סייעת בגן.
למצוא סייעת טובה זה מקצוע בפני עצמו.
2. הסומכת מקבלת את הכסף אליה לחשבון בנק. אנחנו לא מקבלים את הכסף. כיון ששילבנו אותו המון שעות (וגם המשכנו בתוכנית אחה"צ, אבל זה ספור אחר) התמיכה של הרווחה הייתה חלקית לסכום שהוצאנו. היתרון הנוסף הוא שהסייעת היתה מבוטחת בביטוח לאומי אם ח"ו היה קורה משהו.  
פונים לרווחה ומבקשים סומכת. יש זכאות עקרונית (תוכלי לראות בחוברת זכויות של אלו"ט), אבל תלוי בתקציב שיש ברווחה.

לגבי שאר השאלות  - אולי בהמשך אתפנה להשיב.
אריה - הסומכת והסייעת הן לא אותה דמות?
19/01/14 12:12
19צפיות
אם הבנתי אותך נכון הסומכת היא לשעות אחה"צ והסייעת היא לשילוב בגן. נכון? או שהתבלבלתי?
את הסומכת אתם בחרתם והרווחה רק שילמו לה? או שקיבלתם את מי שהרווחה בחרו לכם?
הרווחה קוראת למה שהיא נותנת - סומכת
19/01/14 13:08
20צפיות
וזה מה שצריך לבקש מהעו"ס.
עקרונית ניתן להשתמש בה למה שאת צריכה.
אנחנו השתמשנו בה כסייעת בגן, או כטרפיסטית בתוכנית איה"צ.
קצת הבהרה למה שכתבתי
19/01/14 13:16
18צפיות
מבחינת החוק ניתן לשלב ילד מחינוך מיוחד בגן רגיל עד יומיים בשבוע.
צריך אישור של הגן חינוך מיוחד שהילד מסוגל לכך. הסכמה של גננת משלבת, ואישור פיקוח, (שכאשר הגן מאשר שהוא מוכן לשילוב, והילד מוכן וכאשר יש גננת שמסכימה האישור הוא כמעט אוטומטי).
השילוב יכול להיות חלקי (מספר שעות) או מלא (יום מלא)
גם בשילוב שנעשה בגן תקשורת עם גן רגיל יש את כל הדברים הללו רק שההורים לא מודעים לכך, כיון שהבירוקרטיה נסגרת בתוך הגנים
אנחנו גרים רחוק ולכן בימי שישי שהגן מסתיים מוקדם לא שלחנו אותו אף פעם. כאשר היה מוכן לשילוב התחלנו לשלב אותו - באישור, בימי שישי.
בגן תקשורת ששלחנו לא היתה אפשרות לשילוב ולכן הוספנו עוד יום אצלנו.
אז במקרה שלכם גן משלב היה גן בקרבת מגורים?
19/01/14 13:35
15צפיות
וגם כל הבורוקרטיה עם אישורים עם גן רגיל ליד הבית עשיתם לבד?
כן
19/01/14 13:39
9צפיות
חלק זה אילוצים. כיון שכבר שילבנו בגן בימי שישי היה נראה לנו מטופש שיהיה בשלושה גנים. (גן תקשורת, גן משלב בימי שישי וגן משלב מטעם הגן תקשורת)
הבירוקרטיה לא כזו מסובכת. אחרי שהגננת מסכימה
מבררים מי המפקחת ושולחים מכתב ומצרפים מכתב מהגן תקשורת שהילד מסוגל והם מאשרים. וזהו.
אני ממש אשמח לקרוא את התשובות לשאלות של מלאת
19/01/14 10:32
24צפיות
תקוות
מאוד רלוונטי עבורינו
לדעתי לספר. אם תרשמו לצהרון פרטי שאינו ליד
17/01/14 13:27
49צפיות
הגן השפתי תשתמשו בוודאי בהסעת חינוך מיוחד שתביא את הילד מהגן לצהרון. במקרה כזה בצהרון ידעו שמדובר בילד שמגיע ממסגרת של חינוך מיוחד.
עם זה אין בעיה. כי הסעה מגן שפתי. רוב ילדי גן
17/01/14 17:16
46צפיות
שפתי זה ילדים עם ליקויי שפה ובלי ליקויי תקשורת. וברור שצוות ידע על איחור שפתי של בני.
תגובה לאמא שרצתה לשים את הילד שלה בכן שפתי
20/01/14 10:41
11צפיות
הבן שלי ברמת תפקוד מאוד גבוה והוא פשוט פרח בגן שפתי. מגיע לך על פי חוק לרשום אותו או לגן רעל עם סייעת או לגן שפתי/טיפולי או לגן תקשורת. תפני לאגף המשפטי של אלוט אם עושים לך בעיות. את הבן שלי שמתי בצהרון פרטי קטן של 8 ילדים והוא הסתדר שם.
תגובה לאמא שרצתה לשים את הילד שלה בכן שפתי
20/01/14 10:41
7צפיות
הבן שלי ברמת תפקוד מאוד גבוה והוא פשוט פרח בגן שפתי. מגיע לך על פי חוק לרשום אותו או לגן רעל עם סייעת או לגן שפתי/טיפולי או לגן תקשורת. תפני לאגף המשפטי של אלוט אם עושים לך בעיות. את הבן שלי שמתי בצהרון פרטי קטן של 8 ילדים והוא הסתדר שם.
º
תודה רבה על התגובה!!!
20/01/14 12:13
8צפיות
אין בעיה
20/01/14 20:45
7צפיות
בהצלחה
תלמה פינץ
16/01/14 12:54
120צפיות
אם למישהו יש את המספר הסלולרי של תלמ, או שתלמה רואה בעצמה. אשמח אם תוכלו לשלוח לי במסר. היה לי ועבד.
תודה רבה!
שלום, הטלפון שלי 0547494633
16/01/14 22:01
38צפיות
שלום רב,
שלחו לי הודעה בפייסבוק שמחפשים אותי אני כבר די מזמן תלמה קינן
מודה שמזמן לא הייתי פה...
ט"ו בשבט שמח..
צירפתי את הטלפון שלי. עדיין עובדת גם בהדרכה של משפחות לאוטיסטים על התחום המטבולי הביו רפואי, דיאטה ללא גלוטן וחלב וטיפול רגשי ואנרגטי.
סופשבוע מהנה, תלמה קינן
מרפאה בבעיסוק
16/01/14 12:52
134צפיות
הבן שלי בן 15. אספרגר. אוכל בצורה מאוד לא מנומסת.(ברעש, עם פה פתוח, לא מחזיק סכום נכון...) אני מרגישה שזה דוחה את החברים שלו. (לומד בתיכון רגיל). כשאני מנסה להעיר לו בעדינות, זה גורם להתנגדות וכעס. ואנמי לא ממש מצליחה להקנות לו הרגלים. האם למישהו מכם יש רעיון? או מכיר מרפא/ה בבעיסוק שעעובדת עם הגיל הזה, על תחום האכילה? האזור המועדף: פתח-תקוה. גני-תקוה. קרית-אונו. גבעת-שמואל. בני-ברק. רמת-גן. גבעתיים.
תנסי בהתחלה לנסות להתגבר על דבר אחד.
16/01/14 13:02
80צפיות
מה הכי מפריע לך : רעש, פה פתוח, החזקת מזלג, החזקת סכין, החזקת כף ? אז תתמקדי רק במה שהכי מפריע.
או להתמקד רק במה שהכי קל להשיג (שוב, רק דבר אחד) .
וצריך שיתוף פעולה, למשלך להתחיל לדבר על זה בזמן רגוע (שהולכים לטפל בדבר אחד) , ולא הערות בזמן האוכל (זה מלחיץ)
17/01/14 08:33
2צפיות
האם מפריע לו שזה מרחיק אותם?
17/01/14 10:26
36צפיות
מרב"ע יכולה לעזור אם מדובר בעניין תחושתי,
אם האכילה בצורה הזאת נובעת מצורך/קושי תחושתי.

האם את בטוחה שזה המצב?
אולי ככה נוח לו ולא אכפת לו שזה לא נעים למי שאוכל אותו?
אולי הוא מעדיף לאכול לבד וזו דרכו לשדר- תתרחקו ממני?
או שהוא פשוט לא מודע לעניין
17/01/14 11:36
24צפיות
ולא מודע שהוא אמור להיות מודע.
מה שבטוח שבמצבים האלה הערות רק מעצבנות ולא עוזרות
º
17/01/14 11:40
2צפיות
המלצות על מרב"ע
17/01/14 14:54
36צפיות
בקישורי הפורום, סעיף 'רשימות אנשי מקצוע'.
תכירו עוד בלוג מרתק
16/01/14 10:47
381צפיות
של הורים לנערה אוטיסטית אמריקאית בשם אמה בת כמעט 12, שעד לאחרונה כמעט לא הצליחה לבטא את עצמה, כי הדיבור שלה בעל פה מוגבל מאוד ולא תקשורתי.
בחודשים האחרונים אמה לומדת להתבטא בכתב (בעזרת שיטת תקשורת נתמכת בשם RPM) ומתברר שבדרך הזו יש לה הרבה דברים מעניינים להגיד. התהליך המרגש מתואר בבלוג בזמן אמת, וגם מובאים טקסטים שאמה ביקשה לפרסם.
כתובות אינטרנט מצורפות:
כן קראתי את זה
16/01/14 11:00
109צפיות
ובאמת מרתק
16/01/14 12:32
14צפיות
מדהים
16/01/14 22:16
101צפיות
אפילו לי בתור אמא לילד בתפקוד גבוהה מאוד קשה להבין אך יתכן שאותה ילדה בת ה 12 נשמעת כמו בת שנתיים כשהיא מתבטאת בעל פה , וכמו בת 20 כאשר היא כותבת. לו הייתי לא קשורה לאוטיזם הייתי אומרת שזו אגדה אורבנית
ומה את חושבת באמת ?
17/01/14 08:24
84צפיות
האם לדעתך זו אכן אגדה אורבנית ?
וודאי שזה אמתי
18/01/14 01:01
72צפיות
לא חסרים דוגמאות לזה, למשל קראתי על בחור אוטיסטי לא מדבר שכתב ספר אך כאשר הוא צריך לקחת משהו ממדף הוא משתמש בידה של אמו ככלי, דבר שאופייני לאנשים בתפקוד נמוך. מאוד קשה להבין איך התנהגויות כל כך שונות ברמתם מסתדרות בתוך אדם אחד.
למי שלא בתוך החוויה הזאת מאוד קשה להבין ולהאמין גם לדברים הרבה פחות יוצאי דופן. למשל מחנכת של בני ( הוא משולב בכיתה ו רגילה) לא מבינה למה הילד מתלונן שקשה לו מאוד בחלק ממקצועות לימוד, למשל בחשבון, למרות שהוא שולט לגמרה בחומר ורמת משכל שלו מאוד גבוהה. ניסיתי להסביר לה שכל מקצוע שלא זורם לו חלק לגמרה ושלימוד שלו דורש ממנו מאמץ ולו מינימלי, גורם לו להיות מיואש ומתוסכל ברמות שקשה לתאר. וכשהוא מיואש ומתוסכל הוא מתנתק ומשחק עם אצבעות במקום ללמוד. היא לא מסוגלת להבין את זה, היא חושבת שהוא  בוחר לא ללמוד במקצועות האלו, כי לא בא לו.

אני ביליתי זמן רב אתמול בקריאת הבלוג הזה והוא עזר לי להבין משהו בקשר לבני שהוא מוגדר ב"תפקוד גבוהה מאוד" .
כן, חוסר הבנה כשל המחנכת מוכר לי.
18/01/14 08:10
57צפיות
כל החיים (לפחות  אחרי האיבחון הבנתי שלא צריך להתייחס) שמעתי: 'איך ילד כזה חכם לא יודע ....?'
וגם שמעתי  מהרבה מורים שהבן שלי 'בוחר' לא לעשות דברים כי הוא 'רוצה שליטה' :
היו לו חרדות מכל העולם , איזו שליטה ?
ועדיין  יש הרבה  'אנשי מקצוע'  שמבחינתם 'לא מדבר = לא קולט'
הם משליכים מעצמם
18/01/14 08:20
50צפיות
חוסר היכולת לראות את האחר,לחוש ולבטא אמפטיה,אצל מחנכים ואנשים מקצוע,נובע מזה שאינם יכולים אלא להשליך מעצמם
מפגישות שהיו לי עם לא מעט אנשים מהזן הזה עולה שהם תמיד מפרשים את האחר דרך המניעים שלהם
לאוטיסטים נגרם מכך נזק מטורף
למשל
כשמפרשים צורך חיוני בשמירה על גבולות הזהות כנסיון לשלוט בסביבה בזמן שהמניע והמהות של הפעולה הזאת הוא בדיוק הפוך
גם הסביבה הלא מקצועית מפרשת,בגלל כחניותה,צורך באינטימיות וברגישות לסביבה,כהתנשאות או הסתגרות או שנאה

חלק מכחניותה האלימה של הסביבה מתבטא כהשלכה חסרת ביקורת של מניעיה על אחרים השונים ממנה
הבריון,יהיה זה מחנך או פסיכולוג או מטפל,רואה תנועה מסויימת ושואל את עצמו מה אני הייתי מרגיש אם הייתי עושה תנועה כזאת,וכיוון שחלק מבריונות זה חוסר יכולת להעלות על הדעת את האפשרות שאצל אנשים שונים בדיוק אותן תנועות מתפרשות אחרת,ומסיבה טובה,אז אין שום דרך להימלט מחוסר ספקנותה השחצני של הסביבה הפדגוגית או המקצועית

דווקא אנשים שלא מחפשים שליטה נתפשים כמחפשים אותה ואלה שמחפשים אותה תמיד ובכל מחיר נתפשים כאנשים המוכשרים לשיתוף הדדי ותקשורת הולמת
עולם עקום,שמנוהל על ידי אנשים עקומים להפליא
זה פשוט מחליא

משליכים מעצמם
19/01/14 09:06
17צפיות
כולנו משליכים מעצמינו, אבל הייתי מצפה מאנשי מקצוע, כולל אנשי חינוך לעצור לרגע ולנסות לבחון את האופציה שיש עוד מנגנונים אפשריים. למורה של הבן שלי אין קושי להבין שילד יכול להיות מאוד מתוסכל אם הוא לא מבין איך פותרים תרגילים בחשבון , כי גם היא הייתה מרגישה כך, אבל קשה לה לדמיין שמשהו שכן מבין את החומר ירגיש תסכול כזה רק מכך שהוא צריך קצת להתאמץ כדי לפתור תרגילים, גם אם הוא פותר את כולם נכון. הרבה יותר קל להחליט שזה משחקי שליטה, מניפולציות או במקרה הקל, עצלנות! הבן שלי על סף דיכאון מרוב תסכול והיא מדברת איתי על מניפולציות! בפגישה שהייתה לי איתה לפני שבוע היא הביאה גם אותי לרמת יאוש כזאת שהייתי צריכה להחזיק את עצמי שלא להתנפל עליה עם אגרופים.
רק הערה קטנה, אני מאנשי מקצוע ומטפלים
19/01/14 09:13
32צפיות
דווקא מצפה הכי פחות שיבינו
אני גם מצפה .
19/01/14 09:34
14צפיות
רק שזה לא תמיד יוצא .
וממורה בחינוך רגיל אני לא מצפה לשום דבר ולא מתייחסת אליו כ'איש מקצוע'  כי אין להם שום מושג בחינוך מיוחד ואני לא בטוחה אם יש להם בחינוך בכלל. כל מה שמעניין אותם זה ללמד את החומר האקדמי ושכל  הכיתה תהיה 'ברמת שכבת הגיל'.
º
לצערי הרב, מאוד מוכר
19/01/14 09:48
9צפיות
זה מזכיר לי את הסרטון הזה
18/01/14 09:15
53צפיות
If You Can Do X, Why Can't You Do Y? My All-Purpose Answer

http://www.youtube.com/watch?v=8WK144ZdxFU&lis...

מי שלא מכיר את הגברת: אמנדה באגס היא אוטיסטית קלאסית
שאינה מדברת, אבל יש לה הרבה מה להגיד
ומאד שווה להקשיב
18/01/14 20:14
16צפיות
כשקראתי את התת שרשור הזה רציתי להביא את הסרטון אבל לא זכרתי איפה אפשר למצוא אותו.
אני יכולה להעיד שזו לא
19/01/14 09:12
48צפיות
אגדה אורבנית הבת שלי בת 4 וחצי, היא לא מדברת אבל היא מזהה מספרים עד 20 גם לא לפי הסדר ואותיות  והיא מבינה הכל כל מה שאני מדברת איתה היא מבינה ופועלת בהתאם לי ברור כשמש ולעולם לא פקפקתי באינטליגנציה שלה למרות שהיא לא מדברת אבל כמובן חכמינו המטפלים יגידו לך שהיא בתפקוד נמוך כי היא לא מדברת ועדיין בחיתולים אבל מה לעשות שכנראה המדדים שלהם שונים משלי ומכל מי שמכיר את הילדה, לפחות בגן הם אומרים לי הילדה חכמה היא מבינה הכל. מאחר ואני יודעת שהיא מבינה הכל אני לא מרשה שמישהו ידבר מעל הראש שלה, אני מתעקשת שידברו אליה.
כל הכבוד לך
19/01/14 09:16
28צפיות
הבת שלך היא בין המעטים שזכו לאמא שמאמינה בהם.
מאוד מרגש לשמוע.
הלוואי שעוד אמהות היו כמוך.
תקוה ראשית תודה על הפירגון
19/01/14 09:48
24צפיות
לדעתי האמונה בילד הוא הדבר הכי חשוב במיוחד כשזה מגיע להורים הבית הוא הבסיס לביטחון ותארי לך שהייתי חושבת כמו כולם שמשהו דפוק אצלה, היא באיזה שהו שלב הייתה מאמינה בזה גם. התקווה שלי היא שעד שהיא תתבגר היא תאגור מספיק ביטחון ואמון בעצמה כדי שתוכל להדוף כל מי שיפקפק בה בדרך זו או אחרת, כל אני חיה ונושמת אני אלחם למענה אבל ביום שאני כבר לא יהיה כאן היא תיהיה מספיק חזקה בשביל לא להתמוטט מכל אותם "חכמים" שיהיו בדרכה. למרות שמה שמשמח אותי זה שיש לה אחים ואחיות שדואגים לה ותמיד יהיו שם בשבילה וגם הם מאמינים בה.
את מאוד חזקה
19/01/14 09:59
22צפיות
היא תלמד ממך ולא תתמוטט. את מהווה לה דוגמא ומופת.
º
תודה
19/01/14 10:14
7צפיות
זה אפילו יותר מוזר מזה...
18/01/14 21:46
55צפיות
מדובר בילדה שטכנית יש לה יכולת דיבור בעל פה. היא מדברת - מביעה רצונות פשוטים, משפטים קצרים, מדקלמת, שרה.
אבל בעל פה היא לא מצליחה להביע שום מחשבה מורכבת באופן מובן לסביבה.
כתוצאה מזה תמיד נאמר להורים שלה שהיא לא מבינה מושגים פשוטים, לא מבינה מה שמדברים עליה וכו׳ (״אוטיסטית בתפקוד נמוך״. ואגב, היא עברה כפעוטה ABA אינטנסיבי שרק גרם לרגרסיה).
הם תמיד הרגישו שהיא חכמה יותר, אבל עד לחודשים האחרונים לא הייתה לזה כמעט שום הוכחה, ואי אפשר היה לנהל איתה דיאלוג.

יתרה מכך - גם כשהיא למדה להקליד זה בהתחלה לא עזר לה להתבטא הרבה יותר טוב מבעל פה.

מה שעזר בסופו של דבר זו שיטה של תקשורת נתמכת שעובדת כך (עד כמה שהבנתי):
היא מצביעה על אות מתוך לוח סטנסילים בעיפרון, המסייע לוקח את העיפרון, כותב את האות, מחזיר לה את העיפרון, היא מצביעה על עוד אות, וכו׳...
ובדרך ה*זו* - ורק בה - פתאום היא מצליחה לבטא מחשבות ב-7 רמות מעבר למה שמישהו אי פעם ציפה!
מתברר שהיא מאוד חכמה ושהיא הקשיבה כל הזמן וזוכרת הכול. אפילו ההורים שלה בהלם, והם האמינו בה יותר מכולם.
הדברים הראשונים שהיה לה חשוב לכתוב זה שבא לה להיעלם כשמדברים עליה לידה כאילו היא לא שם, ושהיא רוצה שכולם ידעו שהיא מבינה, שהיא חכמה (מזכיר כמה סיפורים אחרים שקראתי על אוטיסטים ששברו שתיקה בגיל מבוגר).
כנראה לא הייתה לה שום דרך לבטא את זה קודם.
כנראה היא צריכה ש״יאטו״ אותה כדי להתבטא בבהירות ולעומק. לדבריה הדיבור שלה בעל פה הוא ״לא מכוון״. עכשיו עובדים איתה בהדרגה על מעבר להקלדה עצמאית - וזה הרבה עבודה קשה, מתברר, אבל לפחות זה עבודה בכיוון הנכון, לדברי הנערה עצמה.

טוב לראות שבכל זאת מתחילה להתגבש איזושהי הבנה של אוטיזם שבאמת מסייעת למישהו... זה אכן עולם מוזר ומופלא.
ואותי לא מפליאה העובדה שילדה בת 12
19/01/14 01:23
49צפיות
חושבת ברמה של בת 20 למרות שבעלפה מטבטאת ברמה של גיל שנתיים .
הרי היה לה 12 שנה של לחשוב.
אני בעצמי בגיל 10 חשבתי ברמה של גיל 18 לפחות (רק שלא סיפרתי את זה לאף אחד למרות שידעתי לדבר , ובור שאף אחד לא שאל אותי)
º
מזדהה עם כל מה שכתבת כאן
19/01/14 08:13
14צפיות
º
האמת, אותי שאלו, ולא עניתי
19/01/14 08:14
13צפיות
אני הייתי 'ילדה טובה', שקטה,
19/01/14 09:37
35צפיות
ביישנית , תלימידה מצטיינת ('כמו שצריך להיות') אז אף אחד לא התעניין בדעות שלי ולא שאל דברים 'ברומו של עולם.'
כנראה שמלאתי את המשבצת המתאימה
כנראהאני בורכתי בהורים שכן שאלו אותי,ובכ"ז
19/01/14 09:50
35צפיות
לא יכולתי לענות.
היה לי גם מורה-מחנך ששאל.
הם באמת שאלו, באמת היה להם אכפת.
ולא עניתי.
לכן זה ממש לא נראה לי מוזר שהילדה הנ"ל,
לא עונה.
כי יש משהו פנימי שמונע את זה,
זה לא תלוי רק בסביבה, בהורים ומחנכים.
יש משתיק קול פנימי.
השאלה,הגישה,היא שמשתיקה
19/01/14 10:52
20צפיות
ילד שעדיין לא יודע להפריד את עצמו מהסביבה מזהה את מקור ההשתקה בתוכן ולוקח עליו את אשמת שתיקתו,אלא שהסיבה לשתיקתו מצויה מחוצה לו,בצורת הגישה אליו,בכוונה שעומדת מאחוריה,כוונה שלא עולה בקנה אחד עם כיוון ההתפתחות הנכון לזהותו.
הזיהוי של אשמת השתיקה עם האדם השותק מובילה להטלת מום עצמי,מה שהרבה אוטיסטים באמת עושים,חיצונית או פנימית,וזה כל כך חבל ומיותר
רק על עצמי לספר ידעתי
19/01/14 12:41
17צפיות
אולי מה שנכון לי רלוונטי לעוד כמה אנשים, אולי לא.
אני נוטה להניח שאני לא עד כדי כך מיוחדת
שזה לא רלוונטי לאף אחד

אני בכלל לא חושבת במונחים של אשמה.
שתקתי כי לא יכולתי לענות.
כי מילים הן שפה זרה עבורי,
כשמחשבה נוצרת בי היא לרוב לא נוצרת במילים.
לתרגם אותה למילים, לשפה זרה, היה קשה לי.
גם עכשיו קשה לי למצוא את המילים כדי להסביר את השתיקה.
אני שתקתי גם כי המחשבות והתחושות עדיין התבשלו לי,
וכמו טבח שלא יכול שידחפו לו אצבעות לתבשיל בעודו מתבשל,
או צייר שלא סובל שיציצו לו לציור לפני שהושלם,
לא יכולתי לשאת את השיתוף.
אני שתקתי גם כי הם שאלו על מה שחשבתי קודם,
אבל אני כבר הייתי באח"כ.
שתקתי גם כי לא עניין אותי לדקלם את מחשבותיי,
הרבה יותר מזה עניין אותי להקשיב ולהביט למה שסביבי.
והיו עוד סיבות, אבל זו שכתבתי ראשונה היתה העיקרית.

כמובן שהסביבה יכולה לעודד או להחניק את קולו של הילד (של כל אדם בכל גיל).
אני רק אומרת, שזה רק חלק מהסיפור, לא כולו, לפחות אצלי, בחוויה שלי.
לא יודע מה זה עצמי
19/01/14 13:24
13צפיות
ואין לי ספק שאף אחד לא יודע באמת
ולכן אין במה שכתבתי שום דבר השולל את פרשנותך
פשוט מציע גם פרשנות אחרת לנסיון שכמו שאמרת הוא משותף לרבים מאיתנו ואף אחד לא מבינו באמת עד הסוף

התהליך שאת מתארת נכון לכל אדם,גם לנ"ט,מילים הן "זרות" לכולנו במידה כזאת או אחרת ואף אחד לא יודע לתרגם את החיים למילים בצורה שלמה ואף אחד גם מעולם לא ידע

הרי את בעצמך אומרת שדחקו בך לדבר עוד לפני שסיימת לנסח את עצמך
אז אני מפרש את זה כגישה לא נכונה
כהאצה שבסופו של דבר גורמת לא רק להאטה אלא לפרשנות שגוייה של עצמך
ושל אחרים

אם הסביבה תלמד לכבד אנשים שיודעים וצריכים להתבונן ולהקשיב ולהרגיש במידה שלא מאפשרת להם לדבר כל הזמן על הכל ועם כולם אז גם השפה וגם הזהות תתפתח למקומות טובים יותר
הזיהוי של האדם השותק כמוגבל מכשיל ומונע את הכיוון הזה



הזיהוי של אדם שחולם על התפתחות לשיתוף שלם יותר כאדם שלא יודע לשתף  עוצר את הסיכוי להגיע לשיתוף יפה יותר
וכיוון שמדובר על דברים הכי קונקרטים
כאלה שמיושמים מערכתית תחת כותרות מקדמות ומטפלות ומחנכות כביכול
אז לדעתי יש ערך מסויים גם לפרשנות שלי

וכן,גם אותי הכעיס ומכעיס הלחץ המתמיד לשתף במה שידוע כבר ובמובן מאליו,לפחות לי,שבדיוק כמו שנ"ט לא מבינים איך אוטיסטים לא מבינים את מה שמובן להם מאליו גם הם ממש לא מבינים את המובן מאליו לאוטיסטים
שכולל גם את הרגישות לקצב ומהירות הזרימה של האדם הנשאל,זה שנדחק כל הזמן להגיב במידה שמשבשת את שפתו,את זהותו,את סיכויי התפתחותו
וכל זה נעשה תחת כותרת של עידוד התפתחות
לי יש מילים להגיד את זה אז זה מה שאני אומר
חסרות לי הרבה אחרות
אבל גם בגלל שהלחץ המתמיד לדיבור לא מאפשר לי לדבר באמת
גם לדעתי יש ערך בפרשנות שלך
19/01/14 14:51
10צפיות
ואין שום דבר במה שכתבתי ששולל אותה
אני רק מציעה הסבר נוסף.
אני מרגישה ויודעת שיש בי משהו שלא בנוי לדיבור.
שמילים זרות לי יותר מלרוב האנשים.
ודיבור- על אחת כמה וכמה.
אם כבר מילים, אז כתובות.
אין לי מושג למה שתקתי.
19/01/14 13:33
14צפיות
פשוט זאת הייה עובדה.
גם היום הכתיבה כאן הרבה יותר קלה לי מלדבר.
אהל חלק מהעניין שבסביבה שלי אין שום מושג על מה שמדברים כאן.
וכאן אפילו אם לא מסכימים, לכולם יש ידע בנושא.
לאף אחד אין ממש מושג
19/01/14 13:45
8צפיות
הבעייה שאנשים לא ממש מנסים לברר

לדעתי ומנסיוני,ולמדתי את זה בדרך הכואבת ביותר האפשרית,לאנשים מסויימים,ובוודאי לאוטיסטים,הדיבור מחווט לגוף,לזהות,בצורה שונה מאוד מזאת הנורמטיבית,התחושה של הזהות כצליל,כסיפור,כמשפט,מחוברת כל כך לתחושת הגוף,לקיום,למבט,שבעוד שלאנשים נורמטיבים דיבור מרגיש כמו פעולה סתמית,ממוסכת ומופרדת מהזהות,לאוטיסטים הפעולה הזאת זהה לחשיפה שלמה של הזהות
הדיבור,אצל אדם המחווט לכך,הוא תנועה שמשנה לחלוטין את תפישת המציאות,זה לא פס קול שמתאר את המציאות מבחוץ,אלא המציאות עצמה
האדם נע ביחד עם מילותיו
נדמה לי שזה למה מוצאים תופעות כמו דיספרקסיה בקירבה לאוטיזם


מצד אחד
מול הדרישות שנחשבות כמציאות כיום מדובר בתופעה חריגה שמביאה איתה בעיקר צרות צרורות וכאבים ובלבולים למכביר
אבל מצד שני
ברגע שנמצא או ימצא מישהו שידע לכבד את זה ולהרגיש בדומה יתכן וחיבור מאוד מהותי עשוי להתרחש
חיבור שלא אפשרי לאנשים המדברים מהשפה ולחוץ
הדבר המופלא הוא שמה שעוזר לה כן לתקשר
19/01/14 12:26
30צפיות
ובאמת עוזר! הרי אפשרות הביטוי שלה התרחבה ממש -
זה להצביע על אותיות אחת אחת מתוך לוח סטנסילים, עם הפסקה אחרי כל אות.

גם לי לא קשה להבין מצב שהמחשבות שבפנים לגמרי לא מבוטאות כלפי חוץ. החידה היותר קשה היא למה דווקא בתנאים מסוימים זה פתאום כן מתאפשר. וכמובן, איך מוצאים אותם לכל אדם ואדם (וספציפית לילדה אחת שאני מכירה ;
נכון זו שאלת השאלות
19/01/14 12:46
13צפיות
לי די ברור למה בכתב הולך יותר טוב מבע"פ.
למה אות אות הולך טוב יותר מכתיבה רגילה? לא יודעת.
יכולה לנחש, אבל זה כנראה לא ממש משנה
מנסים כלמיני דברים, ומה שעובד- עובד.
אחרי שזה עובד, אפשר לנסות לקבל תשובה ממנה
למה דוקא זה עבד, והתשובה עשויה להיות משמעותית מאד
להבנה טובה יותר שלנו אותה.
אות דפוס שונה מאות כתב.
19/01/14 13:36
12צפיות
ייתכן שגם לזה יש משמעות.
º
קצב זה מילת המפתח כאן,לדעתי
19/01/14 13:32
5צפיות
בהחלט. גם אילו היו שואלים אותי
19/01/14 13:31
12צפיות
לא הייתי עונה.
פשוט ידעו ש'דינה לא מדברת'  
אותו הדבר אצלי
19/01/14 13:36
8צפיות

למזלנו הטוב ,והרע,אנחנו חיים בסביבה שלא ממש מתעניינת,ככה שלא שאלו יותר מדי,אנשים כל כך טרודים בעצמם ובחייהם שאת שיש כבר מישהו ששותק ולא מבקש דבר מהסביבה אז מבחינתם זה הזדמנות קצת לנוח
מצד שני זה רע,כי גם אנשים שתקנים כביכול צריכים לא מעט תשומת לב
רק שהיא אחרת
כזאת שמותאמת להם

הסביבה ממהרת לתייג אותך כאיש השתקן וזהו,מבחינתה העניין סגור,ובכל מקרה את אשם כי למה לא אמרת ולמה אתה לא מדבר ואם מישהו מחליט שאתה צריך עזרה אז הסביבה ברוב שטחיותה פשוט מנסה ללמד אותך לדבר
הנסיון להבין את הצרכים והזהות של אדם לא קשקשן הוא הרבה מעבר ליכולתה של הסביבה
יורם עובד על הנושא הזה
19/01/14 07:06
37צפיות
מאז שהתחיל לעסוק באוטיזם.
יש לו בקרוב הרצאה על האינטיליגנציה הגבוהה  של אוטיסטים שנחשבים בתפקוד נמוך, והבנתי שנרשמו המון אנשים להרצאה.
בספר "בן מוזר", פורשיה כתבה על התהליך שעברה עם בנה, אבל למרבה הצער הספר לא התקבל בברכה.
יש אנשים שמזעזע אותם לחשוב שכל האוטיסטים שנראים להם מנותקים הם אנשים כמוהם.
כרגע יש בארץ רק תראפיסטית אחת שעובדת בשיטה הזו, והיא מוצפת עבודה.
אבל זה מצליח.
אוטיסטים שאובחנו כבעלי איי. קיו של בני שנה,
מצליחים ללמוד לתקשר בעזרת כתיבה\הקלדה
אני חושבת שזו הכותרת שמסכמת הכל
17/01/14 17:31
76צפיות
ומקווה שגם אנשי מקצוע יקראו אותה ויתייחסו אליה  :

Unable to Speak Does Not Mean Unable to Think
אולי זה אפילו לא Unable
18/01/14 08:11
57צפיות
כשמתארים,לעיתים קרובות גם האדם עצמו,חוסר יכולת לדבר אז בעצם מתעלמים ממורכבות מאוד גדולה של יחסי האדם עם הסביבה
מורכבות שקשורה גם לשאלת חופש הבחירה,שהיא שאלה הרבה הרבה יותר פתוחה ממה שאנשים מתארים לעצמם
הניתוחים הפסיכולוגים והציפיות מהזולת נשענים על הנחות מאוד מאוד שחצניות ושטחיות ומקובעות ,
המבט הנורמטיבי מבוסס על אקסיומות שאין להם שום בסיס ממשי
והתוצאה היא הגדרות כמו אילמות סלקטיבית או לקות תקשורתית

לי נורא נורא קשה לדבר,חלק גדול מהחרדה החברתית שלי נובע מזה שהסביבה כל הזמן מצפה לדיבור ושופטת אותי ואחרים בצורה עקומה כשהם לא מדברים,הרבה פעמים גם מנסים לרמות אותי ולנצל אותי כי לאנשים ברור שמי שלא מדבר הוא מפגר, כיוון שזו השיגרה אז עם הזמן הדבר מצטבר ללחץ ודכאון וחרדה
וכשאדם עומד כל הזמן מול לחץ חיצוני לדבר הוא מתחיל לתפוש את עצמו כמי שלא מסוגל לדבר
אבל זה לא נכון שהוא לא מסוגל לדבר
זה נכון רק מול הציפיה המתמדת לדבר

אצל הרבה אוטיסטים,מסיבות שהן דווקא מאוד יפות ומעניינות ואפילו יותר מזה,פעולת הדיבור מחוברת בצורה ספונטנית להרבה הקשרים וקשרים שסמויים לחלוטין לאנשים נורמטיבים
ומודעות להקשר זה דווקא סימן לא רק לאינטלגנציה אלא גם לרגישות ולחיבור מהותי ליקום ולחיים

החופש הוא להכיר את ההתניות שלך,ברגע שאתה מקבל אותן,את גבולותיך,אתה מתאזן ליכולת לאהוב את האחרים ואת עצמך
ההתניות של אוטיסטים הן שונות
זה הכל

זוכר שכילד,ובעצם עד היום,הייתי ממש צורח מבפנים "אתם לא רואים ?",עצם הצורך לדבר במקום הלא נכון ובצורה הלא נכונה שובר את הראייה,אתה הזהות,את המשמעות,את תחושת העצמי,את תנועת ההתפתחות
את חוזרת וכותבת וכנראה גם מכירה את זה שאוטיסטים לא יודעים לבטא את מה שהם יודעים בצורה התקשורתית המקובלת
זה נכון אבל יש כאן גם משהו אחר
משהו שהוא דווקא חיובי ולא רק שלילי
אוטיסטים יודעים לבטא את מה שהם יודעים בצורה התקשורתית שמתאימה למהות הידיעה שלהם
אלא שהסביבה אינה שותפה שוות ערך הדדי למהות הידיעה שלהם
וזו בעייה איומה,נוראה

הנטייה האוטיסטית לבהייה,להתבוננות ארוכה,לתשומת לב לפרטים שאף אחד לא רואה,לרגישות לצלילים,לרגישות למגע... קשורה מאוד לתחושה השונה מהמקובל של דיבור ומבט ותקשורת בכלל
אנשי מקצוע נוהגים להפריד בין הדברים
וחבל
מתפלפלים על כל מיני הבדלים בין צירופי אותיות שונות,זה פשוט הזוי,וכל כך חסר תוחלת,אבל בשביל הבירוקרטים של הנשמה זה מקור יפה להכנסה ויוקרה ואולי הם באמת פשוט לא מבינים
לא מבינים שיש אנשים שבשבילם לשקר זה למות
ואיך הם יבינו אם הם חיים על היכולת לשקר ?

כמו שכתבתי כאן כבר כמה פעמים,הישועה של האוטיסטים מגיעה דווקא מהכיוון שהכי לא קשור למה שנחשב בטעות עזרה מקצועית או מחקר אקדמי בנושא
היא מגיעה מההתפתחות המתמדת של תשתית חברתית - טכנולוגית שמאפשרת מרחב גדל והולך לקיום שלא מבוסס רק על בלא בלא בלא או כל מיני דיבורים כפולי משמעות ,תועלתניים,ציניים,נצלנים,מזוייפים... דיבור שכמו שמתברר גם הורס את את החברה וגם הורס את סיכויי הקיום של פרטים הזקוקים לדיבור אמיתי ולו בשביל לשמוע את עצמם,לחוש את עצמם,להבין את סביבתם,



בבוא היום,כמישהו יערוך לשם שינוי מחקר אמיתי על אוטיזם,אז יתברר גם הסיבות למשקלו המיוחד של הדיבור בזהותם,לדרך שבה המילה,הצליל,קושרת אצלם את היקום והקיום כולו לחיים בעלי ערך ומובן


 
מישהי ראתה אתמול פלפלים צהובים
16/01/14 10:40
392צפיות
מה הרגשתם אני הייתי שבורה בהתחלה מבכי ואחרי זה גם חייכתי וצחקתי קצת
גם אני ראיתי
16/01/14 11:59
344צפיות
יש בהחלט הרבה קווים דומים. לי מאד נגע הרגע הזה שהאמא מסתכלת במראה ורואה מאחורה את האחיין שלה ה"רגיל" הולך עם הסבא ונצבט לה הלב
כאן הרגשתי הרבה הזדהות.
אין ספק סדרה מאד טובה ונקווה שהיא תעלה את המודעות בקרב הציבור למה זה בכלל אוטיזם ושהסטיגמה הנוראית שקיימת על הנושא הזה תפחת
ואני מקווה מאד שאף אחד מאיתנו לא חושב שהוא "מוכה גורל"
אני מרגישה מבורכת גורל!
ראיתי ואהבתי
16/01/14 13:05
261צפיות
בס"ד

כניראה שהסידרה באמת טובה כי היא  ממש הצליחה לגעת בנו במקומות השקה מסויימים  מאד אהבתי מחכה לפרק הבא  .
לא מרגישה מוכת גורל אבל
16/01/14 13:09
236צפיות
בס"ד

ההיתמודדות היומיומית עם הקושי לילד וגם לנו  היא אכן מאתגרת  מורכבת ,ולעיתים דורשת הרבה כוחות להילחם מול כל העולם ואישתו  ,ללמד אנשים על גמישות ולהמציא את הגלגל  וכן מבחינתי חייב להאמר גם הרבה כסף  שיכול בהחלט

להקל על המצב מבחינת כימעט הכל  ,דיון ארוך אסתפק בזה  .
º
אגב, הפרק הבא יהיה היום. זה שידור חוזר או לא?
16/01/14 15:02
111צפיות
º
זה היה הקטע הכי קשה
16/01/14 15:13
146צפיות
זה בדיוק היה המסר שלה
16/01/14 20:45
171צפיות
שאנחנו לא מוכי גורל. זה מה שהאמא אומרת בקול גדול לכולם.
סליחה על הבורות: האם אלה פרקים חדשים?
16/01/14 17:29
177צפיות
או שידור חוזר
זאת עונה חדשה
16/01/14 17:48
173צפיות
והיום זה פרק שונה מאתמול
º
איזה כיף! סידרה משובחת ומומלצת למי שלא ראה...
16/01/14 18:09
89צפיות
הסדרה ,כצפוי,אינה על האוטיסט,או על אוטיזם
16/01/14 19:17
213צפיות
אלא על מה שנוכחות האוטיסט עושה למשפחה נורמטיבית
ואין עם זה בעייה
גם זה דבר שחשוב לספר
אבל קולו של האוטיסט ונקודת מבט חסרים בסדרה
בדיוק כמו בחיים
וזו עובדה שחשוב לקחת בחשבון כמנסים לקדם אותה כמשהו שמייצג אוטיזם
זה לא
ממש לא
את הסידרה עשתה אמא לאוטיסט,
16/01/14 20:46
188צפיות
ולכן היא משקפת את נקודת מבטה.
יוצר אמיתי יודע לשקף נקודות מבט רבות ושונות
16/01/14 21:03
170צפיות
אם כל מה שאת יודעת זה לשקף רק את נקודת מבטך אז ליצירה שלך אין הרבה ערך
כשמנסים לשקף משהו מהותי על החיים אז חלק מהותי מהעניין זה הצלבה של נקודות מבט שונות
כשאת קוראת יצירה של סופר או מחזאי או תסריטאי משמעותי אז כל העניין זה שהוא יודע לספר את הסיפור דרך קולות שונים,לא קיים סיפור המסופר רק מנקודת מבט אחת,פשוט אין דבר כזה

גם בפלפלים צהובים יש לא מעט קולות ונקודות מבט
אלא שכרגיל וכצפוי זאת של האוטיסט חסרה
הוא שקוף בסדרה בדיוק כמו במציאות

יש יצירת שלפחות מנסות להעביר משהו מהמבט האוטיסטי
"פלפלים צהובים" אפילו לא מנסה
ולכן מההגינות שלפחות לא יציגו אותה כיצירה שמייצגת אוטיזם
מה שהיא מייצגת זה רק ובדיוק את המידה שבה כל האנשים הנורמטיבים חיים עם הראש עמוק בתחת שלהם
º
16/01/14 21:18
14צפיות
º
17/01/14 08:44
13צפיות
ככה זה בספרות
17/01/14 11:11
82צפיות
כותבים מנקודות מבט שונות, לעתים ולעתים הסופר בוחר לכתוב מנקודת מבט אחת.

לעתים בגוף ראשון ממש, ולעתים ברור שהוא מביא קול של גיבור אחד בלבד.
לעתים יש כתיבה של כמה קולות, כמו ביצירתו של א"ב יהושע, גירושים מאוחרים, שבה בכל פרק יש דובר אחר (מומלץ לקריאה, דרך אגב).
ולעתים יש מספר כל יודע, שמכיר את כל הדמויות ומספר מבחוץ.

יש יתרונות לכתיבה של כל  הכיוונים, וגם בבחירה של להביא את קולה של האם בלבד, למשל, יש אמירה ויש לזה השלכות, כמובן.


בעונה הראשונה חשבתי שזה בכלל לא סדרה על אוטיזם, אלא על כך שלכל אחד מאתנו יש קשיי תקשורת, כי כולם שם הראו קשיי תקשורת קשים ביותר: בין הזוגות, בין האב לילדיו ועוד.
היה נראה לי אז שהאמירה של הסרט היא, שכל אחד מאתנו הוא קצת אוטיסט והילד רק מחצין את מה שכולם בעצם עושים.

נראה לי שלא הסברתי את עצמי כל כך טוב, אבל אני מקווה שבכל זאת הבנתם אותי.
גם מונולוג זה יצירה
17/01/14 11:32
63צפיות
אבל אם מישהו מביא מונולוג של אסקימוסי אז מן הראוי שהדבר לא יוצג כיצירה שמייצגת את העם היהודי למשל

אותו הדבר כאן
מציגים את פלפלים צהובים כיצירה שמדברת על אוטיזם
אבל היא לא מדברת על אוטיזם בכלל
היא מדברת על מה שאוטיזם עושה לנ"ט שצריכים לחיות איתו (תוך הצגה של כמה סטריאוטיפים אוטיסטים,כמו שתקנות וזכרון מופלא ואהבה למוזיקה)
אז עם כל הכבוד לאגוצנטריות האין סופית שמאפיינת את הנ"ט
חשבתי שראוי להזכיר שיש גם עולם שלם שנמצא מעבר לקצה האף שלהם
והוא חסר מהסדרה הזאת בדיוק כמו שהוא חסר מהמציאות
ואם מחפשים למה אוטיסטים כל כך סובלים
ולכן גם המשפחות שלהם
אז יש טעם להתייחס גם לכך
הסדרה הזו לא מדברת על אוטיזם,
17/01/14 12:08
94צפיות
ואני מסכימה אתך בזה והיא גם לא נותנת פתח להבין איך האוטיסט מרגיש.

זו לא המטרה שלה.

דינה כתבה על השאלון שעושים לילד ושואלים מה חסר - וענתה שאפשר לענות המון דברים.

גם בסדרה הזו, שמדברת על התמודדות משפחה עם גידול ילד אוטיסט היא לא מדברת למשל על קשיים של הורים שהמשפחה שלהם גרה רחוק (פה המשפחה כולה גרה במושב קטן בערבה, או לפחות חלק מהמשפחה). היא גם מתייחסת מעט מאוד לעניין של הבת הגדולה, שמגדל אותה אב, שאינו אביה הביולוגי (איפה האב הביולוגי? למה לא מתייחסים אליו בסדרה?), ולמה לא נשמע קולה של הילדה הזו כמעט? לא נשמע שם הרבה קולות, כי הסדרה מתארת בעיקר את האמא. אולי כי אמא יצרה אותה.
מטבע הדברים, תוכל למצוא שם עוד דברים שאין שם (למשל, התאילנדים מופיעים בתפקיד מקהלה יוונית. אין להם רגשות? אין להם חיים? זה בקושי מופיע וקשה לדעת איך הם מרגישים הרבה פעמים). בעונה הקודמת הייתה דמות אחת, שקצת נתנו לה נפח, אבל רוב התאילנדים נעדרי שם ומופיעים רק כ"תאילנדים"). למה? כי זו לא סדרה על תאילנדים.

סדרה אחת לא יכולה להכיל הכל. נקווה שבעתיד תהיה סדרה שתראה את העולם מנקודת מבטו של האוטיסט, ואז סביר להניח שהרגשות של אחרים יהיו יותר ברקע, ושלו יהיו בחזית.

אני גם אשמח לראות סדרה שתעסוק בחיי העובדים זרים ובעולמם. זה נראה לי נושא מאוד מרתק.
זה בדיוק מה שרציתי לומר
17/01/14 12:15
61צפיות
כי קראתי בכמה מקומות שמקדמים אותה ככזאת
למיטב הבנתי הסדרה באה ליצג את המציאות
17/01/14 12:13
85צפיות
ולא נקודות מבט.

זו לא סדרה שמייצגת את הילד אלא אותנו כחברה,
ומכאן שהיא לא באה לשנות את הילד/לטפל בו
אלא אולי אולי אולי לפתוח צוהר לעולם המורכב הזה...
מציאות מורכבת מהרבה נקודות מבט
17/01/14 12:20
55צפיות
והסדרה לא עושה ולו תנועה אחת לפתיחת צוהר לעולמו המורכב של הילד
ולכן כאמור,יש לנו סדרה על אוטיזם שבה מוצגות נקודות המבט של כולם חוץ מזו של האוטיסט עצמו

אגב
לדעתי גם לא צריך לשים את האוטיסט בחזית
כי כמו הנטייה של האוטיסטים היא לקלוט את המציאות כמארג של קולות שווי ערך
וזו גם הסיבה שהסביבה טועה לראות אותם כחסרי מסננים
בשביל האוטיסט אין הבדל בין הרקע לחזית
לפחות לא הבדל כמו שהוא מקובל בעולם הנורמטיבי
מה שברקע יכול להיות בחזית ולהפך
וזה משתנה כל הזמן
זו ראייה מורכבת שדווקא ניתנת לניסוח נפלא באמצעים קולנועים
אבל שוב,כאמור,אנשים הרי לא מדברים אוטיסטית וגם לא יודעים להקשיב לשפה הזאת
זה בדיוק מה שהרגשתי לגבי העונה הראשונה
18/01/14 22:00
40צפיות
שראיתי בכלל לפני שאבחנו את היפחוצונת, ולפני שידעתי משהו על אוטיזם...
באותו זמן היא נראתה לי סדרה חביבה, דווקא עכשיו היא לא מעוררת בי שום הזדהות או אפילו אמפתיה. בעיקר סדרה שמוציאה את החשק להיות נ״ט. הרי כולם שם בעיקר סובלים, ולא באופן אטרקטיבי לטעמי (מתנצלת על השיפוטיות - לשפוט דמויות בדיוניות מותר?). לא מתכוונת לראות את העונה השניה.
מה היית רוצה שיהיה? איך יראו את נקודת מבטו
16/01/14 21:04
133צפיות
של הילד?
יש אין סוף דרכים לעשות את זה
16/01/14 21:11
142צפיות
אבל אני לא הולך לפרט אותן כאן
דווקא מדיום שהוא גם וויזואלי וגם כולל צלילים ומאפשר עריכה ואפקטים מאפשר לייצג אוטיזם לא רע בכלל
קצת כשרון ומקוריות זה כל מה שצריך
ומעט אמפטיה,קצת מהיכולת לשים את עצמך לפעמים בנעליים של האחר,שזו הדרישה הכי בסיסית לא רק מכל יוצר אלא מכל אדם

קולנוע זה מדיום מאוד עשיר וחוויה ושפה וויזואלית היא חלק מאוד מהותי מזהותו של האוטיסט
אני לא הולך לשכתב כאן לגברת מרגלית את התסריט
מצידי גם העובדה שהאוטיסט הוא נוכח-נעדר היא משמעותית
כי זה מצבו היום בחברה
רק שמוטב להצביע על כך ולא לספר לעצמנו סיפורים מצוצים מהאצבע
º
רעיון מעולה. אז תעשה כזאת סדרה. זה לא סותר
16/01/14 21:46
41צפיות
לא נראה לי
16/01/14 22:03
104צפיות
עשיית סדרה דורשת מגע עם הרבה אנשים,ניהול,משאים ומתנים מכל הסוגים,קשרים כאלה ואחרים... אלה גם דברים שנמצאים הרבה מעבר למה שאפשרי לי או רצוי או נעים לי

לכל סיפור יש את המדיום המתאים לו
לסיפור האוטיסטי המדיום המתאים הוא המציאות עצמה
גם כי זה קיום שאינו ממוסך בדרך הנורמטיבית
זה רעיון נהדר.
17/01/14 08:26
95צפיות
למשל 'במקרה המוזר של הכלב' כל הספר הוא מנקודת ראותו של הילד.
נכון,
17/01/14 11:13
71צפיות
ופה נראה לי שרצו להביא סיפור של האמא בעיקר, ובעיקר מתמקדים בה ולא למשל באבא.

לדעתי, הם עושים פה שימוש בכל הדמויות כדי להראות שבכל אחד יש משהו אוטיסטי. אבל יכול להיות שזה היה כך רק בעונה הקודמת, ובעונה הנוכחית - זה ישתנה.
ממשיכה עם חפירות: זה יהיה בימי רביעי-חמישי?
18/01/14 16:40
76צפיות
אני דינוזאור, בלי טלויזיה. רואה באינטרנט מה שסיפרו לי שמעניין ושווה לראות. אז עד עכשיו בכלל לא ידעתי שפילפלים התחדשו...
גם אני...
18/01/14 22:19
53צפיות
יש לי 3 ילדים, 2 בנים א"סים ובת נ"טית.
אני שמחה שאבחנו את הגדול כא"ס רק אחרי שנולדו שלושתם.
בהתחלה, עוד לפי שהתחתנו, רצינו משפחה עם 4 ילדים, אבל נראה לי שאסתפק ב-3. (בעלי זורם איתי עם מה שארצה).
הם מדהימים ולא הייתי מוותרת על אף אחד מהם, למרות הקשיים.
גם לא הייתי מחליפה "צרות" עם אף אחד אחר, כולם "מוכי גורל" כמו שנאמר בסדרה, או שפשוט צריכים להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולמזלי יש לי הרבה דברים טובים לזקוף לגורלי.
מאוד לא פשוט לגדל 2 א"סים ביחד (כל אחד רגיש לצרכיו ולא מתייחס לצרכי השני), אבל בסך הכל, יש לי משפחה מאושרת.
שלום, אני מחפשת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים
15/01/14 22:53
231צפיות
שלום לכולם, אני הבת של אמא אוהבת 2 ובמסגרת לימודי במגמת מדעי החברה אני עורכת מחקר בנושא סגנונות הורות. שאלת המחקר שלי היא האם יש קשר בין סגנונות ההורות לבין סוג ההורה (הורה לילד עם צרכים מיוחדים/הורה לילד "רגיל").
אשמח אם תעזרו לי ותענו על השאלון.
באמת פשוט וקל..5 דקות מזמנכם..אשמח אם תענו בכנות ובאמינות , השאלון הוא אנונימי.
תודה רבה לכל משתפי הפעולה!

הקישור לשאלון-

https://docs.google.com/forms/d/1FA7URFEI6VkIBgcub...
בהצלחה . שלחתי.
16/01/14 08:53
72צפיות
רק הערה: חבל שיש רק אופציות 'לכעוס' ו'לוותר'. יש גם מצבי ביניים של 'לעזור' למשל
בדיוק בנושא הזה עוסקת שאלת המחקר ,
16/01/14 11:43
52צפיות
תודה רבה על העזרה!!
16/01/14 12:30
76צפיות
16/01/14 09:11
43צפיות
הי
16/01/14 12:28
56צפיות
עניתי לך על השאלון ושלחתי רק הערה קטנה יש לי גם ילדה עם צרכים מיוחדים ויש לי גם נטים, אם חשוב לציין התגובות שלי זהות גם להם וגם לה.
אמא של מלאכית המון תודה.
16/01/14 16:23
33צפיות
זה עוזר לי מאוד.
º
גם אני שלחתי אם כי אני חייבת לציין שזה בעייתי
16/01/14 18:12
21צפיות
תודה רבה עזרתם לי מאוד, אציין שוב
16/01/14 23:23
31צפיות
שהשאלון אכן לא מתאים לכל ההורים המיוחדים, כל מגבלה נמצאת על קו רצף מאוד ארוך ואצל כל אחד זה שונה, במיוחד אוטיזם.
כן, זו בד"כ בעיה בכל השאלונים.
17/01/14 11:49
18צפיות
הכל מקרה אני מקווה שתקבלי הרבה שיתוף פעולה.
17/01/14 08:22
9צפיות
º
תודה רבה לכם!הצלחתי להגיע ליעד הנבדקים
17/01/14 17:42
3צפיות
חוויה של סטודנט שיש לו אספרגר
15/01/14 14:59
321צפיות
שלום לכולם, מה שלומכם?

הפעם אני מעוניין לשתף בחוויה שלי מהלימודים במכללה למוסיקה,
אותם התחלתי לפני כשלושה חודשים.

אז ככה:התחלתי השנה ללמוד לתואר ראשון במוסיקה
במכללה אקדמית בת"א (אני מנגן בפסנתר ובתופים).
הבעיה היא שעד עכשיו אני לא ממש נהנה מהלימודים.
החומר התאורטי הנלמד לא מספיק מעניין ומאתגר אותי.
לפעמים אני מרגיש שיש לי ידע נרחב במוסיקה, ושהלימודים
לא יוכלו לחדש לי הרבה דברים.
זה לגבי התחום הלימודי, אבל נדמה לי שהתחום החברתי
הוא התחום העיקרי שאני נתקל בו בקשיים.


יצא לי עד עכשיו לשוחח עם כמה סטודנטים, אבל לצערי
לא יצא מזה כמעט כלום.
חשוב לי להרגיש שייך לבית הספר, ולהרגיש שיש לי אנשים
שאני יכול לדבר איתם.
אבל בינתיים זה לא קורה.אני בטוח שיש לי מה לתרום
ואני אוהב מאוד לנגן.
כבר היו כמה סטודנטים שניגנתי איתם פעם אחת, אבל לצערי לא היה
לזה המשך.
יצא לי לשוחח עם אחד המרצים לגבי הנושא והוא אמר שישמח לעזור לי
בהשתלבות בהרכבים מוסיקליים.אני מקווה מאוד שהמצב ישתפר.
נכון לעכשיו, אני מגיע ללימודים עם הרבה חששות, ואני לא מרוצה מהם.
אני מרגיש בודד.
יש פורום של הסטודנטים בפייסבוק, וכתבתי שם שאני אשמח לנגן עם אנשים,
אבל מעט מאוד אנשים פנו אליי וגם הם בחרו להתנתק ממני.
יש לציין כי התקיימה בתחילת השנה ישיבה של וועדה פדגוגית, שבה
עדכנו את המרצים לגבי הקשיים שלי.


רציתי לשאול, האם יש כאן אנשים עם אספרגר שהם סטודנטים, או שהיו סטודנטים
בעבר ומוכנים לשתף אותי בקשיים שהיו להם בתור סטודנטים?
או אם יש כאן הורים לסטודנטים עם אספרגר שישמחו לשתף?
אשמח לדעת איך התמודדתם עם הקשיים במקרים שלכם.
כי נכון לעכשיו, בימים שאני לומד אני יוצא מהמכללה בתחושה של "כמה טוב שנגמר"
במקום לצאת בתחושה של "חבל שנגמר".השאיפה שלי היא לעזוב את המכללה עם טעם של עוד :)
16/01/14 09:03
70צפיות
איך היה לך בתיכון?

בלימודים כמו שלך, אפשר אולי באמת להגיע לאנשים דרך המוזיקה,
דרך הרכבים מוזיקליים- מתי שוחחת עם המרצה שהבטיח לעזור?
זה נראה לי כיוון עם סיכוי
בתיכון היה לי מאוד קשה
16/01/14 22:42
109צפיות
בעיקר מבחינה חברתית.בלימודים עצמם הלך לי דווקא די טוב
(עובדה שסיימתי תיכון עם בגרות מלאה).
שוחחתי עם המרצה לפני כחודש, ויכול להיות שאנסה לשוחח אתו שוב בתחילת הסמסטר הבא (כרגע אני בחופשת סמסטר)
או שאפילו אשלח לו מייל.
תתחיל מהמייל
17/01/14 08:23
49צפיות
בהצלחה
כנראה שיש לו עוד דברים על הראש
17/01/14 10:27
50צפיות
וזה נשמט ממנו
שווה לדעתי שתשלח לו מייל ותזכיר לו.
שלושה חודשים זה מעט זמן.
16/01/14 09:08
87צפיות
עד שהבן שלי מצליח להרגיש טוב במקום כלשהו, בדרך כלל  עוברת שנה.
מכללה זה שונה מתיכון
17/01/14 10:44
64צפיות
העניין החברתי לא מרכזי למכללה, אם הוא קיים זה בא מהסטודנטים עצמם או מהאגודה. גם לי לא נוצרו הרבה קשרים חברתיים בלימודי תואר ראשון. אלה שנוצרו נוצרו בזכות נסיעה משותפת באוטובוס אחרי הלימודים (עם חברה שלמדו איתי). באוניברסיטת ת"א רוב הסטודנטים עסוקים בעניינם/עבודה והחלק החברתי חלש.
היכולת של המרצים להשפיע קטנה, הייתי מנסה באגודת הסטודנטים. אולי יתמכו במועדון חברתי או הרכב נגינה. תוכל לשקול לבקש חונכות (אם אתה מרגיש בנוח עם זה), באגודה יש גופים שדואגים לעזרה לסטודנטים מתקשים. אולי במקום עזרה בלימודים תקבל עזרה חברתית?
תודה, יכול להיות שיהיה סטודנט שיעזור לי
17/01/14 18:56
57צפיות
הכוונה היא לא בדיוק לחונך, אלא למישהו שיוכל לעזור לי בדברים שאני מתקשה בהם, אם זה בלימודים עצמם ואם זה בתחום החברתי.
כבר פניתי למנהל הסטודנטים וינסו לעזור לי שם.מי שעובדת שם הבטיחה לי שתבדוק את אופציית הסטודנט שיעזור לי.
17/01/14 11:16
39צפיות
כתבת שניגנת עם כמה סטודנטים ולא היה לזה המשך.

מי יזם את הפגישות האלו?

האם ניסית להציע להם להיפגש שנית ולנגן ביחד? או שחיכית שהם ייזמו?
הצעתי להם שננגן שוב
17/01/14 18:57
54צפיות
בפעם הראשונה הם יזמו את המפגש, אבל לאחר מכן הצעתי להם שננגן שוב ולצערי זה לא קרה (חוץ מפעם אחת, שנפגשתי שוב עם מישהו וגם העלינו את הקטע המשותף שלנו בסדנת זמר עברי).
אני אדם שלא השתלב מעולם,
18/01/14 18:59
31צפיות
ולא היו לי חברים כמעט אף פעם.

אבל מה שאני עשיתי, זה הרבה זמן להסתכל, ולראות מה אחרים עושים. איך הם פונים אחד לשני, לנסות לשים לב על מה הם מדברים.

לא תמיד אני בכלל רוצה לאמץ את מה שראיתי, כי יש לי גם ביקורת לעתים, אבל אם זה חשוב לי (וזה לא תמיד חשוב לי, מטבע הדברים) אני מנסה לראות איך הם עושים את זה.
למשל, תנסה לשים לב בכיתה, להסתכל מה הם עושים, איך הם מציעים אחד לשני להיפגש כדי לנגן שוב. אל תידחף במקרה כזה ואת תציע מייד את עצמך. קודם צפה באחרים איך הם עושים את זה ואיך הם מצטרפים, וכך תלמד.
בהתחלה זה יהיה לך מאוד מעושה אבל אם הזמן תלמד.
תחשוב מה המטרה שלך, ולעתים המטרה מקדשת את האמצעים, לדעתי.
כלומר, כדי להשיג חברים, אפשר לכמה זמן לא להיות אמתי עד הסוף עם עצמך.
כשאתה מגיע לסדנה כזו תנסה לראות מה הם עושים בזמן הנגינה, איך הם מתקשרים ביניהם. תהיה שקט מאוד בהתחלה ותתעסק רק בנגינה, תוך צפייה מה אחרים עושים.

לדעתי, זה יכול לעזור.

מלבד זאת, לדעתי, כרגע אין לך מה להפסיד מלנסות את הגישה הזו.

אם לא יצליח, ננסה ביחד לחשוב על שיטה אחרת.
וואו כ"כ דומה
18/01/14 20:33
21צפיות
למה שאני עושה...
לא קל בכלל
17/01/14 15:23
71צפיות
כשלמדתי תואר ראשון עוד לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה, אספרגר. אבל קשיים חברתיים היו גם היו כמובן. זה היה מתסכל אבל לא מאד.
מה שאולי יכול לעזור (וכנראה גם עזר לי במידה מסויימת) זה להתמקד במה שאפשר.
לשמור על קשר עם חברים מהתיכון/צבא.
להתמקד בתחביבים.
למצוא סטודנטים נחמדים וחברותיים, ולהתחיל איתם שיחה אחד על אחד. כשיש כמה שמדברים ביניהם, קשה מאד להשתלב.
ואולי באמת עם הזמן המצב ישתפר. תנסה לא להתייאש  
יש לי חברים אבל לא מתקופת התיכון
17/01/14 19:05
50צפיות
את רובם הכרתי אחרי התיכון, ואגב, עשיתי שירות לאומי ולא צבא.
מה דעתך על אנתרופולוגיה?
18/01/14 00:31
60צפיות
אני מניח שכשכן נותנים לך לנגן, אתה יעיל מאוד: יש תווים מול הפנים ומנגנים בלבד.
מה דעתך, לפני שאתה מצטרף: פשוט להסתכל אחרי חברי הלהקה מתקשרים בניהם, ולא רק עצם הנגינה עצמה?

למשל: תסתכל איך חברי הלהקה מתקשרים בניהם.
כשאתה לבדך בחדרך, שאל את עצמך בקול רם: "מה אני חושב על זה?".
כך במשך מספר ימים רצופים: במקום קודם כל להצטרף לנגינה, קודם כל תלמד איך לתקשר עם הנגנים האחרים מעבר לנגינה עצמה.
המבט האנתרופולוגי באמת מרתק
18/01/14 13:28
38צפיות
אבל חייבת להודות שאני לפחות (ואני "רק" אשת-אמצע)
לא באמת יכולה, גם אם רוצה, להעתיק את אורחותיהם של הנ"טים.
אנתרופולוג נשאר משקיף מבחוץ, לא הופך ל"בן השבט"

אצלך זה עובד?
הוא מרתק כשלעצמו אבל מועיל רק כעוד שכבה
18/01/14 14:55
30צפיות
נדמה לי שחלק מהותי מהבעייה,וגם מהפתרון,שכולנו,כולם,גם בפנים וגם בחוץ,לעיתים בו זמנית
מצד אחד זה יכול להשלים אבל מצד שני זה גם יכול הכי לקרוע

מה שאולי אפשר לקוות זה שאיפשהו ומתישהו ואולי כלפי מישהו המבטים האלה נפגשים
ויש הרבה מקומות מפגש
למשל
מפגש בין אנתרופולוגיה למוזיקה יכול לחבר ולגעת לי שנועד לכך וזה נכון לו
אני יודע שלפחות אצלי יש נטייה לסוציולוגיה מוזיקלית

לדעתי ומנסיוני אוטיסטים חווים מוזיקה בצורה שונה ,אצלם לצליל יש משקל מהותי יותר בזהות,הזהות עצמה היא סוג של צליל,ולכן ההפרדה בין תבניות חיברות לבין נגינה לא כל כך מתאימה,מה שאולי אפשר לעשות זה להצטרף דרך מה שיחודי לך,דרך היכולת היחודית לחבר מוזיקה לחברות

זו רק הזווית המקצועית שמפרידה בין תבניות חיברות נכונות לבין הכשרון
אצל הרבה אוטיסטים אין הפרדה כזאת
הכשרון,המוזיקלי או האחר,הוא חלק מתבנית החיברות

כתובות אינטרנט מצורפות:
זה מעניין
18/01/14 20:36
18צפיות
כי גם אני משתמשת בביטוי הזה ביני ובין עצמי.
כן,
אני אנטרופולוגית של העולם הנ"טי.
חלק אני משתדלת לחכות,
וחלק אחר צבוע ומגעיל אותי, ואותו אין לי שום כוונה לחקות.
את החלק שאת מנסה לחקות
19/01/14 08:39
10צפיות
את מצליחה?
אני לפעמים מנסה, אבל זה גורם לי לתחושה מגעילה.
לא כי משהו רע בהכרח בלחייך ולהגיד בקר טוב לזרים למשל,
אלא כי זה כ"כ לא טבעי לי, יושב עליי כמו בגד צמר מגרד...
חלקית
19/01/14 10:14
5צפיות
במשך השנים היה גם עם שגיאות רציניות.
כי לא הבנתי מה מאחורי ההתנהגות.
אבל יש דברים שמאוד חשוב לשים לב אליהם.
הרבה פעמים שאלתי חברות איך להגיב בכל מני סיטואציות.
בסוף אימצתי רק מה שכן מתאים לי.
אני מתצפתת גם בשביל הילדים שלי על ילדים אחרים.
כי מעצמי אין לי מאיפה ללמד אותם איך להגיב בסיטואציות שמפריעות להם-גם אני לא ידעתי כשהייתי ילדה.
אז אני מסתכלת בשבילם מה ילדים אחרים עושים (למשל כשרוצים להתגלש במגלשה וכבר יש שם מישהו)
ואם אני צריכה הסבר לפשר של מה הילדים האחרים עושים אני שואלת את הפסיכולוגית.
בדיוק
19/01/14 16:25
4צפיות
חבל שגם ודווקא את העובדה שאוטיסטים לא נוטים לאמץ חיקוי כדרך חיים וכשיטת לימוד מסמנים כעדות ללקות.
מדובר במאפיין מדהים ומרתק שלצערי זוכה לגינוי במקום לתמיכה.
אנטרופולוג על מאדים
19/01/14 02:11
10צפיות
אני יודע שהם ההפך הגמור ממני
21/01/14 02:57
6צפיות
באופן שאפילו לא משתלם לי לנסות לחקות אותו.
אז אני מוותר מראש.
º
גם אני, בד"כ
21/01/14 08:18
2צפיות
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום