•עזרה בגמילה צואה לילד בן 6
lemon1946
30/12/12 00:21
141
איך גומלים ילד בן 6 מצואה??? לפני שנה הצלחנו הוא ישב באסלה לאחר שהראנו לו חיקוי של ילד שיושב ולוחץ וזה עבד חצי שנה , אבל כשהגיע לגן חדשזה הפסיק. הוא לא מפחד לשבת באסלה אלא הוא מתאפק לפחות 5 ימים ולמרות שהוא יושב הוא כל הזמן אומר "אין לי" אפילו אחרי 1/4 שעה . קשה לו להפרד מזה. זה משהו ששיך לו. גם אם אבקות למינהם לא עזרו לרכך את הענין . אנחנו התיאשנו . אני אודה לכם אם אקבל איזה שהוא מידע על טיפול שיכול לעזור . כואב לי לראות אותו מתענה ככה. מטפלים , ניסיון שלכם מילדכם ומה עושים כשמגיעים לבית הספר? תודה
•לא לגמרי הבנתי
schlomitsmile
30/12/12 08:57
81
הוא מתאפק 5 ימים ואז?
לאן הוא בסופו של דבר מוציא את הצואה?
האם הוא עושה במכנסיים או שהבעיה היא ההתאפקות הממושכת?
•גמילה מצואה
lemon1946
30/12/12 11:26
70
הוא מתאפק 5 ימים . הוא ניגש לחדר סוגר את הרגלים באותם ימים עד שהוא לא יכול יותר לערך 5 ימים . בימים אלה אני מבקשת ממנו לשבת באסלה הוא יושב וצועק "אין לי" גם אם ספר גם עם מחזק הכי שהוא אוהב ת הוא לא יוציא אז אני במקביל משתמשת באבקה אולי לרכך את הצואה . אחרי יומיים לאחר שימוש באבקה ו-5 ימים התאפקות ולאחר דרישה שלי הוא מתישב באסלה ומפחד ללחוץ אבל אם אין בירירה הוא מתישב לוחץ מפחד ויוצא לו צואה כמו מישהו שלא עשה שבועיים פחד להסתכל . ערבתי את התפתחות הילד את הניורולוג אפילו והוא אמר שאני אשיב אותו על האסלה כל יום שהוא חוזר מהגן 1/4 שעה ובערב 1/4 שעה . זה לא פיתרון נכון כי זה לא הולך . אני ממש התיאשתי זה צורך בסיסי של בן אדם . כואב לי שהוא סובל . אני אובדת עצות אני ממש זקוקה לעזרה.כל עזרה תודה.
•אז אם הבנתי נכון-
schlomitsmile
30/12/12 11:34
67
הוא לא עושה במכנסיים, לכן לא מדובר על גמילה, על ללמוד להתאפק,
אלא להיפך- על השתחררות מחרדת אסלה.
החרדה הזאת התחילה לפני כחצי שנה, עם המעבר לגן החדש.
הבנתי נכון?
איך הוא מרגיש בגן?
הוא הולך בשימחה לגן?
איך הגננת מתרשמת ממנו?
האם זה גן תקשורת או שילוב יחידני?
האם חלו שינויים נוספים במצב רוחו ו/או התנהלותו מאז הגן החדש?
•צואה
lemon1946
30/12/12 12:06
61
הבן שלי היה בגן שפתי שנה שעברה היום הוא נמצא בגן רגיל +משלבת עם 35 ילדים. הגננת מקסימה מנסה לשלב אותו בגן והוא אוהב מאוד ללכת לגן ת הוא הולך בשמחה לגן. אני מדברת עם הגננת פעם בשבועיים אני לא אוהבת ליהיות נודניקית , אבל אם היה משהו חריג היא היתה מספרת לי . יום אחד היה לו מצב שהוא לא יכול היה להלך בגן מרוב צואה כי הוא לא רצה לעשות בגן . הם לא הרימו טלפון לבוא לקחת אותו , הוא עשה בתחתונים רק ליכלוך והם החליפו לו . אבל לא היה לו בכלל תיפקוד בגן . החלטנו אני והגננת שפשוט הקריאו לי לקחת אותו. . לפי דעתי מפחיד אותו הלחיצה באסלה הוא אומר אני לא אוהב ללחוץ באסלה . כי לפעמים יוצא לו במכנס צואה קטנה הוא לוקח אותה בין הטוסיק (בלי ללכלך את התחתונים) עד השירותים מתישב ומתנדנד וזה נופל לו .גם כשאני רואה את זה אני מראה לו שאני שמחה מאוד .אבל זה רק חלק קטן ממה שנמצא בפנים . חשוב לציין שבגן יש מצבים שהמשלבת מנסה לשלב אותו עם ילדים אחרים ולפעמים הוא אוהב ליהיות לבד .
•הוספה - צואה
lemon1946
30/12/12 12:10
48
ניסיתי אפילו בסיר שינסה אבל הוא לא מוכן לעשות שם . . ניסיתי בתוך גיגית של מים שיש ת אולי התרכך אבל גם שם לא יוצא הצואה . מה לא ניסיתי .
•הוא מקבל טיפול רגשי?
ימימה
30/12/12 12:51
41
כי אולי פסיכולוג/מטפל רגשי (כזה שמבין בספקטרום) יכול לעשות איתו תהליך בנושא? זה לא פתרון של זבנג וגמרנו, אבל אולי יוכל לעזור.
ומה עם לשים חיתול רק בשביל היציאה? כי אני מבינה שבתחתונים הוא עושה בסופו של דבר.
לבן אחותי היתה בעיה דומה (הוא לא על הספקטרום) - אצלו זה היה קשור למצב רגשי לא טוב בגלל נסיעה ארוכה של האב לחו"ל - אבל אני זוכרת כמה קשה זה היה
•מה מפחיד אותו לדעתך?
ימימה
30/12/12 11:38
50
האסלה עצמה? הישיבה עליה? או לראות את הצואה שיצאה?
האם גם עשייה בסיר מפחידה באותה המידה?
•גם לנו היתה בעיה דומה, וכך פתרתי אותה
Astroo
30/12/12 09:45
111
לילד יש אובססיה לתאריכים, עונות השנה, גילאים וכו'. אז הוא כל יום היה שואל האם היום חורף ומתי יהיה אביב. ניצלתי את העיניין הזה וכל פעם הייתי עונה לו שהאביב יתחיל בעוד כך וכך ימים, וכשיתחיל האביב הוא כבר יוכל "לעשות קאקי" באסלה. ואכן, ב-1 למרץ הוא הלך לשירותים ועשה את זה באסלה, ושמח מאוד. ומאז הבעיה נפתרה.
•אני משתגעת מהילד הזה! יושב ליד סרט
גמבה מתולתלת
29/12/12 18:13
270
שרואה בערוץ הסרטים הזרים של יס, זה סרט בצרפתית, אין תרגום בכלל (משהו בהגדרות נדפק), והוא צופה. לא מבין כלום...אבל צופה. וזו דרמה, לא סרט הרפתקאות או משהו שאפשר להבין גם בלי להבין את השפה. אני פשוט לא מבינה את זה!!! תעזרו לי!!! מה הקטע בלשבת מול סרט שאתה לא מבין ממנו כלום?!
•אולי הוא מתעניין בפרטים הקטנים של הסרטים
gido2b
29/12/12 19:43
114
אולי בצבעים, בשפה המוזרה, בניואנסים קטנים אחרים שאנחנו בוודאי לא יכולים לדעת. הוא אוהב לראות גם סרטים אחרים?
•לא יודעת, אבל זה מחרפן אותי.
גמבה מתולתלת
29/12/12 20:26
100
הוא אוהב סרטים מאד, אבל לא דרמות ובטח לא בשפות זרות וללא תרגום! מה הקטע? יש דברים אצלו שאני לא יודעת. בזמן האחרון אני מרגישה שהוא משועמם ולא הרבה מעניין אותו. ללמוד לא, לקרוא לא, משחקי קופסה ברור שלא. אמר אתמול שהוא אוהב פאזלים, קניתי לו פאזל 500 חלקים ואחרי רבע שעה נמאס לו (ולא רצה שאעזור), בפייסבוק מעניינות אותו רק תמונות של הילדים ולא מה הם כותבים (או כמעט שלא). רואה סרטים מטומטמים ביוטיוב (משהו עם אחמד וסלים, מלא קללות, לא יודעת מאיפה הוא מצא את זה), קצת זנח את אימון האופניים. אני מדברת איתו והוא כועס כל הזמן (חופרת, מעצבנת...). אבל קשה לי לראות אותו ככה! תפתח תחביב. הבת שלי, למשל, עושה סרטונים או שרה (לא שיש לה קול, אבל זה תחביב חדש ומרעיש...), הוא לרוב בחוסר מעש. זה הגיל? זה האוטיזם? קבוצות חברתיות לא רוצה בכלל (כישורים חברתיים).
אני הרמתי ידיים. אתמול אמא שלי ואני דיברנו איתו, הוא אמר "צודקות צודקות" ושוב לא עושה כלום. בקושי הצלחתי להושיב אותו ללמוד למבחן. אחרי שעה התעייף. הלך לעשות אמבטיה של שעה....
יאוש!!!
•הולך לבר ובנות מצווה ופה ושם למפגשים בפארק
גמבה מתולתלת
29/12/12 20:30
91
אם כי פחות מפעם. צריך להניע אותו לצאת הרבה פעמים (לרוב הוא חוזר נהנה). אני רבה איתו כל הזמן על זה והוא כל הזמן כועס עליי. פעם היה כל כך קל, הוא נעשה מרדן ועצבני.
אם הוא היה עושה משהו מועיל עם עצמו לא הייתי מנדנדת, אבל הוא מתבזבז וזה משגע אותי!!!
•הוא לא מתבזבז
dina199
29/12/12 22:50
58
הוא רק בחור א"ס בן 13.
•שיפתח תחביב!
גמבה מתולתלת
29/12/12 23:21
55
משגע אותי ש"כל" האוטיסטים מתמקדים במשהו (ציור, שירה, נגניה), והוא סתם מתבטל כמו רוב הילדים של ימינו, עובד ממחשב לטלוויזיה לאייפוד. לפחות היה עושה משהו שם כמו סרטונים, לא יודעת מה. הבת שלי שרה ומקליטה את עצמה ועושה סרטונים (לבד או עם חברות), הוא פשוט לא עושה משהו "אמיתי". בזמן האחרון יושב לי שעה באמבטיה כל היום. הוא לא ניראה מדוכא, הוא פשוט כועס שאני חופרת ושואלת ומנדנדת. אבל איך אפשר שלא? מצד שני ברור לי שאי אפשר להכריח ילד לעסוק במשהו שלא מעניין אותו.
ללמוד בכלל לא בא לו, להושיב אותו להתכונן למבחן (ואני לידו) זה גם מאבק. הוא שוכב לי על המיטה בזמן שאני מקריאה או מסבירה את החומר ולא רוצה לשבת. היום למדנו יחד על גלובליזציה (חומר נורא קשה, למה לתת אותו לילדים בכיתה ז עוד לא הבנתי?), והוא אחרי שעה אמר שזה מעייף (אבל לפחות זה עניין אותו).
כל יום ככה.
•הוא מתמקד במשהו שנראה לך חסר תכלית
lavendula
29/12/12 23:36
48
אבל כנראה שבעיניו יש בזה תכלית, רק שאת לא יודעת מהי.
הבן שלי מסדר גוגוסים בשורות ובטורים כל היום. זה יותר טוב?
לגבי שעה באמבטיה, יכול להיות שהגוף שלו מעסיק אותו, והמבין יבין...
•גם, לי ניראה שזו דרך להעביר את הזמן
גמבה מתולתלת
29/12/12 23:41
37
זה דבר חדש, האמבטיות האלה. הוא יכול להיות גם שעה וחצי אם לא אומרים לו לצאת.
•גם הגיל, גם האוטיזם, וגם אמא 'חופרת'
dina199
29/12/12 22:49
69
לפי מה שאת מספרת הערוץ הויזואלי אצלו חזק (לא מפליא, הרי הוא א"ס). אז אולי הוא מסתכל סרט כמו שהוא מסתכל תמונות בפייסבוק.
ואני מודה : גם אני מסתכלת תמונות בפייסבוק, קשה לי לקרוא שם. העמודים עמוסים מדי.
אם אני קוראית וכותבת זה כאן שפורום או בטוויטר
•לפני כמה ימים לימדו אותם במעדים על דיאגרמות
גמבה מתולתלת
29/12/12 23:32
49
היתה שאלה, "עם מה יותר קל לך? עם מידע בתרשימים או מילים?" הוא אמר: "תמונות" (תרשימים). שאלתי למה? הוא ענה: "לא יודע....כי תמונות יותר קלות לי..." אמרתי לו שלי יותר קל עם המלל, הוא מאד התפלא. לא הבין איך זה שלי יותר קל לקרוא את הנתונים, לו זה ניראה מסובך (וזה היה רק 3 נתונים - הרכב האוויר).
• אני מניחה שבתור 'מבוגר אחראי'
dina199
29/12/12 23:45
36
את מבינה למה יותר קל לו עם תמונות ?
ומשהו שראיתי בטווייטר לפני כמה ימים: 'גברים רואים טוב יותר, נשים שומעות טוב יותר'
ºמיד הבנתי למה יותר קל לו עם תמונות, ברור
גמבה מתולתלת
29/12/12 23:51
23
•אני אישית חושבת שהגברים אנשי מחשבים
dina199
30/12/12 09:16
29
פיתחו את כל ה windows והאיטנרנט מבוססי תמונות , כי זה מה שהם מעדיפים
.
•מקפיצה
גמבה מתולתלת
29/12/12 20:31
48
חשוב לי לשמוע עצות מה לעשות!!!
• לעזור במה ?
dina199
29/12/12 22:46
53
הבחור נהנה וזה מה שקובע..
את לא מבינה למה . אז את לא מבינה . זה לא סוף העולם
.
וחוץ מזה גם בדרמה אפשר להבין את היחסים בין הדמויות בלי לדעת מה המלל ( ובעניין זה אני סומכת מאוד על סרטים צרפתיים
)
•תעזבי את זה, נמאס לי לראות אותו מתבזבז
גמבה מתולתלת
29/12/12 22:47
57
אין לילד שום תחביב שממלא את זמנו!
• כרגע כתבתי בתגובה אחרת :
dina199
29/12/12 22:55
56
הוא לא מתבזבז . הוא בחור א"ס בן 13.
את מחזיקה אותו תחת זכוכית מגדלת. גם לילדים נ"טים בני 13 (ואפילו 14 ו 15)לא תמיד יש תחביבים , גם הם 'מתבזבזים' בגיל הזה ומעצבנים את ההורים שלהם
.
ואני איזית אם לי היו חופרים כך (למה כל דבר שאני עושה לא 'כמו צריך להיות') גם הייצי מתעצבנת והולכת לעשות אמבטיה כדי להווריד מתח.
•יש לי שני ילדים נ"טים בלי שום תחביב
gido2b
30/12/12 02:16
57
אה סליחה, הגדול תלמיד מעולה אבל בשעות הפנאי כל היום עסוק במשחקי מחשב ומצ'טט עם החברים שלו , הבינונית כל היום באייפד ובסמארטפון מצ'טטת עם חברות שלה בפייסבוק ומצלמת כל דבר ומעלה לאינסטגרם, מי שמכיר...
אז תניחי לו, 13 זה גיל ההתבגרות לא צריך לחפור לו, זה רק מרחיק אותו ממך ומגביר את המתחים. תני לו את הזמן, במיוחד בתור א"ס שעד כמה שאני מבין זקוק לשקט הפנימי שלו (וכן גם אם זה לוקח כמה שעות ביום, אני מניח שזה בגלל הגיל)
• כי אלה התחביבים בימינו :
dina199
30/12/12 09:14
37
משחקי מחשב, צ'טים, אייפד, סמרטפון , פייסבוק ואיטנסטגרם . לפני 10 שנה המילים האלה אפילו לא היו קיימות (חוץ מ'משחקי מחשב' )
•אמא שלי אומרת שהמכשירים האלה הרסו אותו ואת
גמבה מתולתלת
30/12/12 09:25
48
רוב הילדים. אני גם חושבת, אבל אין מה לעשות, זה מה יש. רוב הילדים אוהבים או מתמכרים לדברים האלו.
•רק את הילדים ?
dina199
30/12/12 09:44
36
גם את המבוגרים
•מישהו מכיר גן משולב באזור רחובות?
אמא חדשה בתחום1
29/12/12 12:25
102
והאם אני יכולה לבקש שישבצו את הילד שלי לגן משולב (במידה ואני אמצא אחד שכזה כי אני לא מוצאת נכון לעכשיו) שהוא לא בעיר מגוריי?
•תקימי בעצמך.
nofaritrit
29/12/12 13:40
111
תשיגי עוד שני ילדים ויהייה לכם כזה. רק תוציאי אותם דחוף מהדרישה הזאת של רק ילדים שהמליצו עליהם חד משמעית לשילוב. זה פטרוניזם מכוער מאוד במיוחד שברחובות וכנראה בארץ ילדים שמתאימים לשילוב נחשבים אלו שממש קרובים בהתנהגותם לילדים אחרים ואף מנסים להיות כאלו.
•סליחה....
אמא חדשה בתחום1
29/12/12 20:44
73
זה לא בא ממני ההגדרה הזאת. זאת הדרישה מטעם משרד החינוך... שההמלצה לגביהם תהיה לשילוב, זו היתה הדרישה לגן שלכם לפני שנתיים, זה מה שאמר לי אבא של אחד הילדים האחרים שהיו איתכם בגן המשולב, הוא אמר שאני צריכה לגייס עוד שני ילדים מובהקים לשילוב.... אני אתקשר אליך מחר אם יהיה לך זמן לשוחח איתי אני אודה לך!
•ושוב סליחה
אמא חדשה בתחום1
29/12/12 20:47
53
קראתי פעם נוספת את ההודעה שלך והבנתי ששתינו אומרות את אותו הדבר... חשבתי בהתחלה שהתייחסת למה שכתבתי בהודעה אחרת שבה הצעתי להורים להצטרף אלי להקים גן משולב...
•אני יודעת שזה לא בא ממך
nofaritrit
29/12/12 20:48
61
בכל אופן , אני מקווה לדבר בדיוק על הנושא הזה עם הקודקודים שם. דברי איתי בשמחה.
•איך מרחיבים את אוצר הקריאה?
Jewel Of God
29/12/12 09:53
150
הבן שלי לא מוותר על שני הסיפורים שלו לפני השינה. בעלי או אני (לרוב בעלי כי הוא עובד עד מאוחר אז חשוב לו הזמן איתו) יושבים איתו מקריאים לו אבל הוא תמיד בוחר ספרים ממגוון מאוד מצומצם ודי ילדותי לפעמים. יש לו המון המון ספרים חדשים שנקשנו בשנה וחצי האחרונות או שקיבלנו בעיקר אבל הוא לא מוכן לנסות ספרים חוץ מאלה שהוא מכיר ואוהב. חלקם מאוד צעירים, כמו "מעשה בחמישה בלונים" או "תירס חם". הוא פשוט לא מוכן להיפתח למשהו אחר וחדש.
ככה גם עם הטלויזיה. אותם הסרטים, אותן התוכניות בוי או די.
עד לפני חודש התעקש על לראות "לולי" (ערוץ התינוקות של לולי) והחלטנו להתערב ואמרנו שהערוץ נסגר ושאין יותר לולי. ביום הראשון היה קצת בכי אבל אחר כך התרגל, העניין הוא שעכשיו הוא מבקש רק וי או די ובוחר את אותן התוכניות פעם אחר פעם. (למרות שאנחנו לא מרשים לו את אותה התוכנית פעמיים ביום, הוא יבקש אותה כל יום)
אז מה עושים? איך חושפים לתוכן חדש ילד שלא רוצה?
•אם יש לכם כוח - את יכולה להוסיף סיפור
חייבתלהגיב
29/12/12 11:22
82
לנוהל השינה, והוא יהיה סיפור לבחירת ההורים. כך הוא לא מאבד את הזכות שהייתה לו עד היום (לקרוא שני סיפורים לבחירתו) ורק מקבל עוד בונוס ספר נוסף. כדאי להתחיל עם הספרים שנראה לך שהכי ימצאו בעיניו (למשל כי הם דומים לספרים קודמים, יש בהם חזרתיות דומה, או וכו'). אם את רוצה המלצות, את יכולה לכתוב את הרשימה שהוא אוהב, ואם את רוצה גם את הגיל שלו, ואני אנסה לחשוב על ספרים דומים (יש לנו ספרייה די גדולה, אז אני מכירה לא מעט ספרים).
•אנחנו מנסים להוסיף
Jewel Of God
29/12/12 19:06
48
לפי סופר מסוים או מאייר מסוים מספרים שהוא אוהב, כי זה מעניין אותו.
לדוגמא, הוא מאוד אוהב את "כובע קסמים" של לאה גולדברג אז אני מנסה דברים אחרים שלה.
•מנסים לחשוף לספרים אחרים לא לפני השינה
miss owl
29/12/12 11:53
63
לפני השינה לא הייתי מנסה להתעקש איתו, הוא כבר עייף מדיי בשביל להיחשף למשהו חדש, אבל בשביל זה יש זמנים אחרים. אחרי הצוהרים או שבת בבוקר זה אחלה זמן להציע לילד להקשיב לספר חדש שקיבל ואם תחזרו על אותם ספרים לעיתים קרובות יש מצב שיצטרפו לרפרטואר של הערב.
לגביי הטלויזיה, הייתי שמה בשעות שהוא נמצא בבית אבל לא מוגדרות כזמן צפייה שלו ערוצים שמיועדים לילדים, שיהיה ברקע כך שהוא יקשיב ויוכל לגשת לראות מה זה ולצפות קצת ואם תעשו את זה בזמן תוכניות קבועות אז הוא כבר ירצה אותן מיוזמתו.
•בן כמה הוא ?
dina199
29/12/12 15:06
45
אני אישית לא רואה שום בעיה . גם ילדים נ"טים אוהבים אותם סיפורים לפני השינה (ולא רק לפני שינה
).
גם מה הבעיה בתוכן 'ילדותי' ? אם הגיל הרגשי שלו פחות מהכרונולוגי , אז זה מתאים בדיוק.
עובדה שהשקר על לולי לא עזר. הוא לא נפתח לערוצים 'לא ילדותיים' אלא הוא עבר ל VOD ששם יש לו שליטה.
•הוא בן 5
Jewel Of God
29/12/12 19:04
55
נכון, הוא עבר ל-VOD אבל לפחות הוא בוחר תכנים בוגרים יותר, אם כי חוזר עליהם שוב ושוב..
באשר לספרים, בעלי מנסה את מזלו במשא ומתן ולאחרונה מציג לפניו ספר חדש שלא קוראים, רק מביטים על התמונות. אם התמונות מושכות את תשומת לבו, אנחנו פשוט מתחילים לספר, בלי לשאול ומחכים לראות אם יש ניצוץ של סקרנות (אוף, העיניים שלו כאלה מקסימות...( אם הוא ישנו, זה עובד. אם הוא ממש מתעקש שלא, אז מפסיקים ולא מכריחים. אחרי הכל, זה צריך להיות רק בנועם.
•
אז מותר לו להסתכל על תכנים 'תינוקיים'.
dina199
29/12/12 23:03
41
לא רואה שום דבר רע בזה.הוא עדיין ילד קטן.
הבן שלי בגיל הזה בכלל לא הסתכל על סרטים מצוירים או תוכניות ילדים. הסיבה : הוא לא הבין את היחסים בין הדמויות (אנחנו לא ידענו את זה).
ואחרי שבתיכון לימדו אותן מיומנויות תקשורתיות - פתאום קרה הנס, גם הוא (וגם תלמידים אחרים) התחילו להנות מסרטים מצויירים וסדרות לילדים..
הם לא נתקעו בזה , גם השלב הזה עבר אבל הם היו בני 14-18 כשעברו את השלב הזה (מה שלא 'תקין' בכלל מבחינה רשמית)
התכנים לילדים כל כך מושקעים , שזה הרבה יותר איכותי מדברים למבוגרים.
לכן לא אני אישית לא מודאגת מ'תכנים צעירים מדי לגיל'
•לעשות ההפך ממה שנראה לך שאת צריכה לעשות
galitkm
30/12/12 01:24
54
גם אצלינו היה מצב דומה, וזה מה שלדעתי כדאי לעשות:
טלויזיה: לאפשר לו לצפות בערוץ לולי ובתוכניות שהוא אוהב מתי שהוא רוצה ואפילו לצפות יחד איתו בתוכניות הללו לפעמים, אם זה לא גורם לך להשתגע.
ספרים: להמשיך להקריא לו בכיף את 2 הסיפורים שהוא אוהב ולא לנסות לשכנע אותו לבחור ספר אחר או ערוץ טלויזיה אחר ולא לפתח שום ציפיה שהוא יגלה עניין בספרים וסרטים אחרים. פשוט לרדת מזה, ולצאת מתוך ההנחה שמה שהוא בוחר לעשות בשעות הפנאי שלו, זה הדבר הנכון ביותר עבורו.
במקביל כדאי לאפשר לו גישה לספרים אחרים ולקלטות אחרות. לראות מהם הנושאים שמעניינים אותו ולקנות ספרים וDVD בנושאים הללו ולהניח אותם בהשג ידו.
כאשר הלחץ שמופעל עליו לבחור ספרים וDVD אחרים יעלם, יש סיכוי סביר שהוא יתחיל להתעניין בהדרגה גם בתכנים אחרים. וגם אם לא, ואם הוא ימשיך להתעניין רק בשני ספרים ובערוץ לולי בלבד - גם זה בסדר, אין בזה שום נזק (לולי זה אחלה ערוץ)
ºschlomitsmile
30/12/12 09:08
3
•על ספרים והוויה אוטיסטית
אלותות
30/12/12 09:46
64
גם אצלנו הרפרטואר מצומצם. הא"ס בן שלוש וחצי. יש כעשרה ספרים מועדפים, ועוד עשרה בעדיפות פחותה אך מוכן להקשיב להם חלקית. חלקית, כי הקשב שלו אליהם נמוך יותר מאשר לאהובים. לפעמים עוזב וקם באמצע הספר. כל הספרים שאליהם הוא מוכן להקשיב אלה ס]רים המוכרים לו בערך מגיל שנה וחצי. אין שום חידוש. לא כולם תינוקיים. האהבה שלו אליהם דווקא לא ברורה לי עד הסוף, אבל כבר מזמן שמתי לב שבספרים האלה יש משהו שנוגע בהוויה האוטיסטית. אתן דוגמא: יש את "חתול אחד נחמד ישב על המרבד". מי שמכיר - זה סיפור על חתול שיושב לבד ונורא שמח. ואז מצטרפות אליו חיות אחרות, בכל עמוד חיה אחרת. הוא נלחץ יותר ויותר (והדבר מתבטא רק בציור של קימור הגוף והשיער הסומר וסומר, ובסוף מגרש אותם בצורה חתולית (מן חשיפת שיניים וקשששש). ואז שוב נשאר על המרבד לבד - שמח. הסיפור כמעט בלי מלים, וכל החוויה של החתול מתוארת בציור עצמו. עוד ספר: האריה שאהב תות - אכלן בררני ביותר, בני בטוח מתחבר לזה. ולכאורה האכילה הבררנית נפתרת, אך בסוף גם הילדים הארחים נדבקים בה. ועוד אחד אהוב מאוד: דובי לא-לא. ושם, איזה קצר אכזרי בתקשורת, התנגשות חזיתית בין הדובי לחברה הסובבת אותו שנובעת רק מהבעיה הוורבלית שלו. הדובי יודע לומר רק לא, וכל הזמן מגרשים אותו, לא מבינים אותו, דוחפים אותו. רק כשהוא מצליח לומר משפט החברה מוכנה להושיט לו יד, לעזור לו לחזור הביתה. רק כשהוא מתנרמל. מה שמעניין, זה שבני לפעמים מדפדף בכוונה לעמודים הכי משקפים מבחינתו: העמוד שבו החתול מגרש את כולם מהרבד שלו. העמוד בו הלביאה האמא מציינת את כל המאכלים שבנה לא רוצה לאכול, העמוד בו כולם זורקים על הראש של הדובי מבחתות וסירים כי הוא בוכה ולא מבינים אותו (ואגב, גם ה"חטא" הגדול שלו זה אי הרצון לאכול ארוחת צהריים).
אני מנסה לומר - יש משהו בבחירה של ספרים אצל בני שמעבדת את החוויה הזו של העדפה, אמירה, הוויה שלא מובנת לסביבה ולא נמצאת איתה במממשק תואם. אני לפחות, מבינה את הבחירה שלו. ויודעת שרבים מהספרים האחרים לא מדברים אליו כי לא נוגעים באיזו חוויה עמוקה שלו, וזה בסדר. אולי לא חשיבה החשיפה לתכנים חדשים, כמו העיבוד החוזר לחוויות נפשיות שאין ערוץ אחר לילד קטן לעבד אותן. תני לבן שלך לשוב תכנים ולספרים שנוגעים בו מבחינה נפשית, גם אם את לא יודעת בדיוק איפה הם נוגעים. זה בסדר. אולי זה הרבה יותר א"סי מקריאה של ילדים נ"טים (אני לא מסכימה עם דינה בהקשר הזה, לילד נ"ט יש יותר יכולת להקשיב לסיפור חדש לגמרי מלבני הא"ס), אבל זה משרת צורך נפשי של ילדים שהממשק שלהם עם הסביבה לא פשוט.
• אני לא מדברת על יכולת.
dina199
30/12/12 11:23
48
אני אומרת שיש מספיק מקרים שילד נ"ט רוצה אותו סיפור לפני שינה וחס וחלילה שההורה יטעה במילה אחת (לדעתי אפשר לשאול גם את רענן שקד וגם את יקיר אלקריב
).
מה שאני אומרת שאת הילדים הא"סים מחזיקים תחת זכוכית מגדלת ומנסים לתקן כל מה ש'לא תקין' אצלם 'לפי הספר'. אותה התנהגות בדיוק אצל ילד נ"ט לא נחשבת 'לא תקינה' כי פשוט אף אחד לא שם לב אליה, זה נחשב משהו מובן מאליו.
ºNavva
30/12/12 13:27
5
•ברון כהן מחרטט
arana1
29/12/12 08:53
149
הקטע שהבן אדם עלה על משהו אבל תהליך הסקת המסקנות שלו הוא כל כך מטופש שחבל על הזמן
לפעמים עדיף להיות בור על לדעת חצי דבר
כתובות אינטרנט מצורפות:
•המפתח הוא רגש
ענתנוי
29/12/12 10:17
66
אבל רגש הוא "מחוץ למשוואה" אצל החוקרים האלו לכן הכל נשמע כל כך מטומטם.
שמתי לב שיש 3 "סוגים" של הבעות רגש אצל אוטיסטים: המצב ה"נורמלי" - הפגנת רגשות מתואמת חברתית אבל בדרך כלל "לא נכונה" (כמו צחוק כביטוי של כאב ומצוקה) ושני מצבים קיצוניים הפוכים: הצפה והדחקה.
יש אנשים שסובלים מהצפה באופן קבוע והם "רק רגש" - זה מקשה מאד לזהות אצלם רגשות כי הכל הוא אחד, כל הזמן.
ויש אנשים שאין אצלם שום רגשות - בדיוק מאותה סיבה, הכל הוא אחד ואם מדחיקים משהו הכל נעלם ואז נשאר ה"רובוט".
הסוג הראשון מוצאים את עצמם בשולי החברה, בתחתית הסולם החברתי.
הסוג השני נכלאים במוסדות,
והסוג השלישי מוצאים מפלט במוסדות אקדמיים....
•הצפה
arana1
29/12/12 10:42
48
הצפה נובעת בדיוק מהנטייה והיכולת האוטיסטית לסינטזה בין ראייה מערכתית,לפרטי הפרטים,לבין אמפטיות עמוקה,שלכן הם מוצאים את עצמם,בסביבה שאינה בנוייה להכיל סוג כזה של תפישה,במצב שבו הם נקרעים בתמידות לגזרים ומוטרפים על ידי אין סוף עומקים רגשיים בו זמנית
בעוד שלנ"ט יש נקודה מרכזית אחת (אני מדבר בהכללה ובהגזמה) הצירוף בין הסיסטמטי לאמפטי אצל האוטיסטים מציב אותם במרחב רק מרכזים,
זה גם מה שמתבטא אצלם כנטייה לזהות "רשתית",לא היררכית,,אסוציאטיבית לכאורה,שבה כל הפרטים מקיימים שיחה הדדית,שיוויונית אחד עם השני
הנטייה הזאת מביאה להצפה חושית ורגשית כי הסביבה הנורמטיבית כופה סדר הירככי שדוחס בדיוק את כל מה שמהדהד בצורה כל כך נפלאה לדממה חשוכה ומחרישה
וכן
בארון כהן מייצג מצויין את מי שנמלטו מהרגש למחשבה
שזה כמעט כל האנשים באקדמיה
לצערנו
צריך להיזהר מהם ולדחות אותם
•דברים שרואים מכאן
Jewel Of God
45
29/12/12 08:20
483
אז אתמול הוא ואני עומדים במטבח על יד השיש והוא "עוזר" לי להכין שניצלים (או במילים אחרות, דוחף את האצבעות לפירורי הלחם...
(המשך...)
אני מוכרחה להודות שהמון פעמים הילד שלי צוחק ללא סיבה או לפחות ללא סיבה שנראית לעין שלנו. זה יכול לקרות באוטו, בחדר, על יד השולחן...פשוט מתגלגל מצחוק, ככה, אאוט אף דה בלו.
אז אתמול הוא ואני עומדים במטבח על יד השיש והוא "עוזר" לי להכין שניצלים (או במילים אחרות, דוחף את האצבעות לפירורי הלחם או מלטף את חזות העוף החלקלקים. ויסות תחושתי, אמרנו?)
ואז הוא מתחיל לצחוק כשהוא מביט אל מאחורי התמי 4, שם עומדים 2 בקבוקי סבון כלים ופלייסמט פרחוני. "זה מצחיק מאוד" הוא אומר לי. "זה הפוך! מצחיק"
ואני עומדת שם, משתוממת ולא מבינה, כרגיל, מה כל כך מצחיק.
ואז הוא שיתף אותי.. (זה ממש לא מובן מאליו)
"אמא, השמש אדומה והלב צהוב! זה הפוך. זה לא צריך להיות ככה...ממש מצחיק".
אני חייבת לומר שאין סיכוי שהייתי שמה לב לזה אי פעם.
מה שכן, יצאו אחלה שניצלים
•פיטר פן - סיפור על א"ס?
gido2b
28/12/12 19:57
179
יצא לי להרהר ככה סתם, כמו שקורה לי לא מעט בזמן האחרון, ולהגיע למסקנה תמוהה משהו, אבל אולי יש בכך מן ההגיון - שהסיפור על פיטר פן שנכתב לפני כמאה שנה אם איני טועה, הוא כביכול על א"ס. ילד נצחי שאינו רוצה לקבל את מרות החברה הסובבת אותו, שחי בעולם משלו - ארץ לעולם לא שבה לא מתגגרים לעולם. נשמע לי כמו יופי של מקום לחיות בו - גם כא"ס וגם כנ"ט...
אז נכון שלפני 100 שנה לא הכירו את המושג הזה אוטיזם, אבל זה לא אומר שלא היו א"סים - פשוט לא ידעו איך לקטלג את העניין.
אה, ואולי זה סתם הרהור מטומטם שרציתי להעלות כאן בפורום
•מאד מתחברת
ענתנוי
28/12/12 20:12
92
ומכירה כמה פיטר-פנים כאלו.....
•wishful thinking
AutismTimesTwo
29/12/12 06:20
111
אני מבין למה כתבת את זה, אבל אני חושב שזה לא בכיוון בכלל וזה יותר מגיע מכיוון של מרידה בממסד ההורי והחינוכי של אז שהיה נוקשה עד מאוד
ולא מכיוון של אי התאמה, שזה ההבדל הדק אך המשמעותי בין אנרכיסט לבין אוטיסט של היום
•גם אני חושבת כמוך
ענבלית פי 2
29/12/12 06:30
71
מה שיפה באמת בספרות טובה,שכל דבר בעולם יכול להשתקף מימנה,גם אם לא התכוונה לדבר עליו.
•והממסד של היום הוא כמובן רך להפליא
arana1
29/12/12 08:34
62
אמנם יחסית לתקופה הוויקטוריאנית הסביבה ההורית והחינוכית היא קצת מעט טיפה פחות נוקשה
אבל ממש לא הרבה כמו שנדמה לך ולאחרים כאן
בשביל הרבה אוטיסטים המימסדים והתפישות האלה עדיין נתפשות כנוקשות ואטומות בטירוף
אתה רוצה לספר לנו שהיום אין צורך יותר למרוד במימסד או בהורים?
מפחיד שיש מישהו שחושב כך כי זה מעיד שבעצם לא השתנה כלום מאז ועד היום
•אתה חמוד
AutismTimesTwo
30/12/12 07:03
33
יחסית לתקופה הויקטוריאנית הסביבה היום אינה נוקשה כלל ואם בן התקופה ההיא היה נקלע לזמננו היה סבור שהוא נמצא בכמעט אנרכיה מוחלטת.
זה בסדר שלגבי אוטיסטים התפיסות נתפסות כאטומות ונוקשות, זה הרי לא רק מבחינתם. גם מבחינתי וגם מבחינת מבוגרים וילדים רגילים.
טיבה של כל מסגרת חברתית, ניהולית או אחרת שהיא לא בהכרח תואמת את ציפיותיהם של כולם ולעתים אפילו מקשה על חלק
אתה לא מכיר אותי, אני האחרון שנגד מרד - להיפך.
אבל כל מה שטענתי, והוא הנקודה החשובה, שיש הבדל גדול בין אנרכיזם (שזה לדעתי מה שפיטר פן מסמל) לבין אוטיזם.
זו כמובן רק דעתי, ואם היא לא מוצאת חן בעיני מישהו ... אז תמרדו.
•תודה
arana1
30/12/12 07:24
22
גם על זה שבסופו של דבר הצלחת להבין שגם מה שנתפש לך כהבדל דק ומשמעותי בין אנרכיסט לאוטיסט הוא לא יותר מביטוי יחסי
זה שהסביבה היום היא פחות נוקשה יחסית זה לא אומר שעדיין אינה נוקשה נורא
מקווה שההבדל הדק והמשמעותי הזה נהיר לך במידה כזאת או אחרת
בדיוק כמו שהוויקטוריאנים היו מפרשים את הסביבה הנוכחית כאנרכיה מטורפת אז כך המימסד,ההורי והחינוכי,לא יודע אלא לפרש את הדרישות והצרכים האוטיסטים אלא כביטוי לאנרכיה וחוסר אחריות
מבחינתי אני חי בסביבה צבועה ,מתחסדת ,נוקשה ומקשה... במידה שמאוד מזכירה את זו הוויקטוריאנית
אני מודע שהרבה אוטיסטים באמת יוצאים לחלוטין משליטה ומתנהלים בדרך שאין להרשות אותה
אלא שלדעתי צריך לבדוק שוב ושוב אם זה לא נגרם בדיוק בגלל טיבן העקום והדפוק של הדרישות המושתות עליהן במקומות אחרים
כלומר
זה לא לגמרי מופרך להניח שילד שיושב כל היום פסיבי ומקווץ ודומם בכיתה סופו שישתולל מהרגע שבו הוא משתחרר לסביבה מעט פחות נוקשה
וזו רק דוגמה גסה
אבל כזאת שאני חווה אותה לא מעט
ולדעתי זה נכון גם במקומות אחרים ולגמרי לא צפויים שבהם אנשים לא מבינים שחלק ממה שנתפש להם כדרישות לגיטימיות ונכונות דוחסות את האוטיסטים למקומות שאחרי זה יתפרצו בזמן אחר
אנשים פשוט לא עושים את ההקשר
אולי כדאי לשאול את האוטיסטים שכידוע הם אלופים במציאת הקשרים לא צפויים,והרי גם זה לא מקרי,כי הם באמת מרגישים אותם ולכן גם הכי נדפקים מהדרך שבה היבטים ,גם כאלה שנתפשים כלא קשורים,מצטלבים
הנה,אתה כצפוי מבסס את הנימוקים שלך על הבדלים נוקשים,וזה למרות שאתה מודה ביחסיותו וחלקיותו של ההבדל,ואני נוטה לחפש משמעות בהקשר היותר רחב,בהכללה של מקרים פרטיים ונבדלים
שוב,אופייני לדרך השונה וחסרת המחיצות לכאורה שבהם אוטיסטים מכלילים פרטים
שלכן הם גם מאוד נפגעים מחוסר יכולתם של הנ"ט לפעול באחריות שתואמת ליכולת הכללה יותר רחבה ושקופה
אנשים מורדים כל הזמן
זה מה שמציל את העולם
•מסכימה מאוד
Jewel Of God
29/12/12 19:28
26
אכן פיטר פן היה הילד "השובב" שמסרב להתבגר ולקחת אחריות.
בכלל, כל הספרים הקלאסיים הם למעשה ביקורות חברתיות. זה מזכיר לי שבאוניברסיטה למדתי ספרות ילדים כחלק מהחוג לשפה וספרות אנגלית אבל אני לא לגמרי זוכרת אם ניתחנו את פיטר פן.
•הדיון על תפישת האחריות הוא חלק מהביקורת
arana1
29/12/12 20:19
25
הרבה ממה שנתפש כאחריות זה לא יותר מהזנחה והתעלמות במסווה של הקניית התנהלות שבעצם נועדה לשמש ולשרת אינטרסים שהם הכי חסרי אחריות לסביבה ולאדם
משיחות שהיו לי עם אוטיסטים מתברר שרבים מהם רגישים לעובדה הזאת ולכן הם לא בוטחים בסמכות ומנסים להתפתח לתחושת אחריות שלדעתם היא יותר מהותית
(כמובן שלא מדובר על האוטיסטים בארץ שרובם מפחדים לנשום)
•גם אנחנו הגענו למסקנה הזו
yonitbrk
29/12/12 07:23
69
וכבר לאורך שנים כינוי החיבה של אחד הילדים שלי, כמובן שרק בבית , ביננו לבין עצמנו, הוא "פיטר פן". ילד נצחי.
•אוטיסטים גם נראים הרבה יותר צעירים מגילם
arana1
29/12/12 08:38
71
לא כולם,אבל חלקם,אפילו חלקם הגדול
כמובן שהמימסד המדעי עוד טרם מצא את הזמן לתת את דעתו הנפוחה לסוגייה הזאת
אבל אם מישהו היה חושב על כך זה היה יכול גם להסביר הרבה מחוסר ההתאמה שלהם למה שנחשב כסולמות התפחותיים
שעצם כפייתם על האוטיסט מבטיחה שישאר מפגר לתמיד
כבר ידוע מזמן שקבוצת הגנים שתורמת לאוטיזם קשורה לתפישת זמן
גם תקשורת קשורה מאוד לתפישת זמן
אבל שוב
לצפות שמישהו ינסה בכלל לקשור את החוטים האלה לאיזה משמעות זה ממש מוגזם
•ההנחה שזה על מקרה של מחסור בהורמון
dina199
29/12/12 15:54
64
טסטוסטרון שמנע התבגרות מינית , וזה מה השהיה אצל הסופר עצמו.
•אני חשוב שזה הרבה יותר עצוב
Astroo
30/12/12 09:53
45
אני חושב שזה נכתב על ילד שמת ואז מספרים לאחים שלו סיפור שהוא הפך לסוג של מלאך וחי באי קסום.
•עזרה- מחפשת מידע על איך החברה מקבלת ילדים על
עדי16077
28/12/12 17:57
175
שלום:)
מחפשת מאמרים שמדברים על איך החברה מקבלת ילדים/אנשים על הספקטרום האוטיסטי,
מאוד קשה ,כמעט בלתי אפשרי למצוא מאמרים בנושא,עם תוכלו לעזור לי ,יותר מאשמח. תודה,עדי.
•זכור לי שקראתי על סקר שנעשה בעניין
gido2b
28/12/12 19:51
73
אבל אינני סוכר היכן ראיתי זאת. נ"טים נשאלו על יחסם לאוטיסטים והתשובות של המדגם היו פשוט נוראיות. משהו כמו 70-80% מהנשאלים התייחסו לרוב השאלות בזלזול לגבי אוטיסטים, אפשרות שילובם בחברה, האפשרות שיהיו בקשר ידידותי עם אוטיסטים וכו'
ºכאן
Anat Shemer
28/12/12 20:00
44
•אופס...
Anat Shemer
28/12/12 20:01
70
•קודם כל תודה,אבל
עדי16077
28/12/12 21:23
67
אני מחפשת מאמרים אקדמיים בעברית .את אולי יודעת איפה אפשר למצוא?
ºמאמרים אקדמיים נכתבים תמיד באנגלית
TikvaBonneh
28/12/12 22:02
105
•נכון,אבל לפעמים יש תרגומים, ואפילו
עדי16077
29/12/12 17:20
36
יש לפעמים מאמרים שהם במקור בעברית
•מחפשת מרפאה בעיסוק לילד PDD בן 5
שיר חדש בלב 193
28/12/12 14:06
70
אני מחפשת מרפאה בעיסוק לילד PDD בעל קשיים בוויסות החושי מאזור תל אביב, גוש דן והמרכז. אשמח לקבל המלצות. תודה.
•כשהלכתם לבחור בית ספר לילדכם,
ענבלית פי 2
28/12/12 06:52
195
האם הצלחתם לקבוע פגישות בירור והכרות לפני ?
כי אני לא מצליחה לקבוע כאלה. קשה לי להאמין כיצד שירות שאמור ליהיות כלכך קרוב ללב סוגר ככה את השערים.
איך אני אמורה לקבוע לאן יעלה הבן שלי לכתה א? איך?
איך שאני מעלה את השאלה מיד ,"לא!!" בום טראח.
מה עושים עם זה?
אין לי ממש ניסיון בכך עדיין.
•הכל הצלחתי. מה גם שאצלנו בית הספר
אמא של דפנה
28/12/12 11:08
112
אחד ליד הבית.
ונוסף הם צלצלו אלי וקבעו שנבוא לראות היה ממש מעולה. הבת נמצאת בו גם היום.
ותמשיך להיות עד גיל 21.
•תבקשי לדבר עם היועצת.
1אילת2
28/12/12 11:42
86
את לא היחידה שנפגשת עם יועצת לפני שנת הלימודים.
תגידי ליועצת שאזור מגוריכם שייך לבית הספר/ ששמעת שבית הספר הוא מעולה/שיש לכם בןדוד/ שכן/מכר שלומד בבית הספר והוא המליץ.
אחרי שתצליחי להפגש איתה, תעלי את כל השאלות. כיון שהיועצת לא תוכל לענות לך, היא תערב את המנהלת. ואז תדעי...
באופן כללי: בתי ספר לא מתלהבים לאתגרים חדשים. מספיק קשה להם עם ילדים "רגילים". הם לא יקבלו ילדים מאובחנים בשמחה רבה.
•השאלה,חברים,
ענבלית פי 2
28/12/12 11:55
94
האם הצלחתם לעשות את זה לפני ההרשמה או לאחר שרשמתם.
כרגע ההרשמה לבתי הספר עוד לא החלה לכן אני תוהה אם אני טועה בהנחה שצריך להיפגש עכשיו...
•לפני, ועכשיו.
1אילת2
28/12/12 12:59
70
מותר לך להתרשם מבתי ספר לפני שאת רושמת את בנך אליהם.
גם אם זה לא מוצא חן בעיני בתי הספר.
•לפני
schlomitsmile
28/12/12 16:28
54
עם המחנכת (בכתת תקשורת) ו/או המנהלת ו/או היועצת .
ºברור שלפני. תמיד לפני.
אמא של דפנה
29/12/12 08:39
22
•שאלה טובה
yonitbrk
29/12/12 07:30
58
צריך לעקוב אחר פרסומים על ימים פתוחים שעורך בית הספר, היות ולא כל מסגרת מוכנה לפתוח ככה את שעריה.
אצלנו בשני בתי ספר כן הצלחתי להגיע לפגישת בירור ואילו בשלישי היתה בעיה, לא היו מוכנים לדבר איתי לפני שקיבלו את הניירת על הילד , אבל כן ערכו יום פתוח ואז הגעתי וכשעשו שיחה מרוכזת לכל ההורים, לפני שהתפזרנו להסתובב בין הכיתות, העליתי את כל השאלות שהיו לי .
•מכתב שלי שודר בלי צה״ל
dorit73
28/12/12 00:46
320
בשעה טובה ומוצלחת עלה הערב הקישור לתכנית הולך בחצות שבה רינו צרור מקריא את המכתב שכתבתי לו. תכנסו לתכנית של ה22.12 החל מדקה 15:55, למרות שאני ממליצה להקשיב לכל התכנית הנהדרת הזו. כתבתי את המכתב הזה בשתי דקות, באופן ספונטני. זו החוויה האישית שלי, ואף אחד לא יכול לקחת אותה ממני, לטוב ולרע. אני לא ממליצה על ירידה מהארץ, וגם לא מתווכחת עם אף אחד אם באוסטרליה יותר טוב . נכון לעכשיו טוב לנו. מה יהיה בעתיד, רק אלוהים יודע.
הנה הקישור:
http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=117427תודה לרינו צרור על התמיכה שלו במאבק.
כתובות אינטרנט מצורפות:
ºגלי צה״ל. האייפד בולע לי אותיות.
dorit73
28/12/12 00:47
54
•מקפיצה
yonitbrk
29/12/12 07:31
66
•הבעיה היא לא כסף
ענתנוי
29/12/12 10:53
108
והמכתב הזה מסביר הכל בצורה מאד ברורה - לא חוסר תקציב אלא חוסר סובלנות וחוסר תשתיות שפוגעים בכולם, אבל משפיעים במיוחד על כל מי שזקוק למשהו מהמערכת.
המדינה שלנו פשוט קורסת....
המאבק של ההורים להגדלת התקציב כדי לשמר את הקיים הוא "ברכה לבטלה", לדעתי, ורק מזיק בסופו של דבר, כי המאבק האמיתי צריך להיות קולקטיבי כדי שהתקציבים ילכו לבניית תשתיות מתאימות לכולם, ולא למימון עוד ועוד תרופות או מטפלים ש"עוזרים" לאנשים לשרוד (בקושי) במצבים בלתי אפשריים....
ולכן, מבחינתי, הגורם המזיק ביותר לאוטיסטים בישראל הוא אלו"ט - גוף שדואג במשך עשרות שנים לשכנע את כולם שלאוטיסטים אין מקום בעולם. אני בטוחה שאם היה גוף כזה באוסטרליה, גם שם היו לועגים לאוטיסטים ושונאים אותם....
•ענת שלום,
dorit73
29/12/12 11:17
87
קודם כל, תודה שהקשבת למכתב שלי.
באוסטרליה יש לכל מדינה את האלו״ט שלה, אנחנו חברים באוטיזם קווינסלנד. הנה הקישור:
http://www.autismqld.com.au/אנחנו אמנם חברים בארגון, אבל עד היום לא נזקקנו לעזרה מהם.
בכל מקרה, אני מרגישה שאוסטרליה הרבה יותר פתוחה ומכילה ומקבלת אנשים עם צרכים מיוחדים מאשר ישראל.
•וזה העיקר והבסיס לכל השאר, נכון?
schlomitsmile
29/12/12 17:04
55
באמת כואב הלב שהייתם צרכים להרחיק עד לשם
כדי לקבל את מה שאמור להיות מובן מאליו...
לא מכירה את אלו"ט בקוינסלנד, אבל בבריטניה למשל
המסר של אלו"ט הבריטית שונה לחלוטין מזה שאנחנו מכירים כאן.
האוטיסט אינו טרגדיה משפחתית, שם הסימא שלהם היא:
Accept difference. Not indifference
http://www.autism.org.uk/הם גם עובדים בשיתוף פעולה עם א"סים בוגרים.
ואולי יש קשר בין שיתוף הפעולה הזה, למסר המרכזי,
ולהבדל בגישה והיחס בחברה הכללית.
•שלום דורית
ענתנוי
29/12/12 21:16
51
אני שמחה לשמוע שלפחות באוסטרליה הרחוקה המצב יותר טוב ומקווה שתוכלי לעזור לי: מה קורה באוסטרליה בתחום הבוגרים?
אני עובדת על מודל של דיור, תעסוקה וחיי חברה שיהיה נכון ומתאים לנו, אבל תמיד רצוי ללמוד מניסיון של אחרים, ובארץ אני יכולה ללמוד רק מה לא כדאי לעשות....
•אני אברר לך, אבל רק אחרי
dorit73
29/12/12 22:55
34
החגים. עכשיו כולם בחופש. בכלל, נראה לי שאני אקבע פגישה עם אוטיזם קווינסלנד, טרם ראיתי את המבנה שלהם אפילו.
•בית ספר אנתרופוסופי לילד עם אוטיזם
dafnonit
27/12/12 23:38
184
שלום לכולם
אנחנו גרים בערבה, בני עם pdd בתפקוד גבוה משולב בגן רגיל ועולה לכיתה א'. אני מתקשה לראות כיצד ישתלב בבית ספר רגיל ושוקלת לרשום אותו לבית ספר אנתרופוסופי חדש שהוקם השנה באזורינו. רציתי לדעת אם יש פה הורים שילדיהם לומדים ע"פ הרוח האנתרופוסופית ומה רשמיהם
תודה ושבת שלום
דפי
•לא ממליצה בכלל!!
ענבלית פי 2
28/12/12 06:34
183
החינוך האנטרופוסופי מאוד נוקשה. הם עושים דברים שלילדים רגילים קשה להסתגל אליהם ואני חושבת שנוקשות
זה הדבר האחרון שהפידידיסטים שלנו צרכים.
אם את מחפשת ביהס לא ממלכתי רגיל תנסי דמוקרטי (אבל לא פרוגרסיבי,כזה שבתכלס לא עושים שם כלום).
•זה תלוי
dina199
28/12/12 19:07
63
לפעמים עבור א"ס נוקשות (אבל הגיונית) יותר טובה מחופש מוחלט.
•לא,גם אני לא אוהבת חופש מוחלט
ענבלית פי 2
28/12/12 19:46
51
אבל לרוב החבר 'ה שיצא לי להכיר לא
יכולה לראות את זה מתאים.
אנשי החינוך בתחום גם קפדנים מאוד
בפני עצמם ואי אפשר לדעתי להפעיל
קפדנות כזו כלפי אוטיסטים.
•אולי תצליחי לארגן כיתה מיוחדת?
anitaronen
28/12/12 07:46
91
יש בהרדוף ובשקד בטבעון.
אני דווקא חשבתי שהסדר האנתרופטסופי יכול להתאים לאוטיזם. אין לי ניסיון. בתוך הסדר הזה יש חופש ויצירה.ככה אני מבינה את החינוך האנתרופוסופי.
•גם אני חשבתי ככה בהתחלה
ענבלית פי 2
28/12/12 08:03
103
אבל אז דיברתי עם אנשים,מנהל בתי ספר אלטרנטיבים,גננת אנטרופוסופית ואני עצמי משלבת ילד בגן אנטרופוסופי,(ואומנם אין להשוות גן עם בית ספר)
ומדובר בסיפור מורכב (לעמוד על הרגליים במעגל בבוקר למשך שלושת רבעי שעה ולשנן טקסטים זה מאוד קשה. דוגמה אחת...).
•ממליצה להפגש עם הצוות שם ולבדוק
schlomitsmile
28/12/12 17:04
79
הכל תלוי בנפשות הפועלות, הגישה והיחס בבי"ס אנתרופוסופי אחד
לא בהכרח מלמד על מה שקורה באחר.
הפיצקי שלי (לא א"ס, אובחן עם אילמות סלקטיבית)
הצטרף השנה לגן חובה אנתרופוסופי.
לקראת הרכבת כתה א' בשנה הבאה, קיבלו כל ההורים מייל שמסביר:"חשוב להבין שאנחנו מסתכלים על הכיתה ככיתה
ולא על ילד ספציפי כזה או אחר.
יתכן שיהיה ילד עם קושי שיכול להשתלב בכיתה,
אבל לא בכיתה המסוימת הזו עם הרכב הילדים המסוים הזה. "
כלומר לפיצקי שלנו אין מה לחפש שם, הם לא מעוניינים בילדים מסוגו,
מן הסתם גם לא בא"סים.
זה לא בהכרח תואם לרוח האנתרופוסופית, לפחות כמו שאני הקטנה מבינה אותה, אבל ככה הם
•אז הם כן מסתכלים על ילדים ספציפיים
dina199
28/12/12 21:10
55
ומרכיבים את הכיתה 'ככיתה' מהילדים הספציפיים לפי טעמם
•עדכונים
אור האמונה
27/12/12 21:19
54
הי מה קורה היום היהי לי וויכוח עם ידידה מתחזקת אמרתי לה שנכון שאני סכמים איתה שתחרות מלכת היופי מבזה נשים וזה בכל מקרה היא אמרהל י שהיא העירה למשיהי דמעצבת מטפחות לדתיות על שהיא העלתה תמונה של משיהי עם מכנסיים ומטפחת ורגליים פתוחות אמרתי לה שזכותה ל לבוש מה שבא לה ושייבושם לה והיא אמרה שנכון אבל היא דתייה וזה וומשווקת לדתיים וכל זה והיא ממש נעלבה ואמרה לי שאני השתנתי וזכל זה שאני נהייתי יותר ליברלי כי פע ם אני הסכמתי איתה בנושאים האלה אבל היא נעלבה ואמרה שאין לי עכח לדבר ואחרי זה אני אמרתי לה סליחה ושאני חוזר בי רק בשביל שהיא תרגע כי אני לא רוצה שבחורה תהיה עצובה בגללי ובכל מקרה ישל י בחר ששואל אותך ומציק לי למה אני לא מנהל את הכספים שלי בעצמי