לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות

 

הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.

 

אנא שימו לב:

הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".

יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.

הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.

אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.

הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.

בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.

 

גלישה נעימה

1Q84
24/08/14 18:38
88צפיות
אהלן, קראתי את החלק הראשון והשני לפני הרבה זמן, ועכשיו כשהספר השלישי פורסם אני רוצה לקרוא אותו, 
אבל לצערי כבר שכחתי את מרבית הכרכים העבים הראשון והשני.....
מה עושים?
º
קרא ביקורות שנכתבו עליו כאן
24/08/14 22:20
19צפיות
החלק השלישי לא פחות קלוש מהשניים.
24/08/14 22:41
52צפיות
למורקמי ספרים מהוללים ונהדרים מזה.
הנה הסקירות שפורסמו בפורום:
25/08/14 14:44
41צפיות
 
ויש תקציר בוויקיפדיה (הערך באנגלית מורחב הרבה יותר):
º
תודה רבה לעונים/ות!
25/08/14 14:59
9צפיות
קראתי עכשעו את אשמת הכוכבים
24/08/14 18:19
156צפיות
ופשוט הייתי חייבת לשתף. וואו, איזה ספר מדהים. בחיים לא התרגשתי ככה מספר. פשוט בכיתי בלי הפסקה. גאוני, שנון, חכם, מרגש. פשוט וואו. ממש נהניתי וממליצה בחום. (:
מסכים איתך לחלוטין:)
24/08/14 21:42
105צפיות
גם אני לא יכלתי להפסיק וכל כך התחברתי אליו. הספר "מחפשים את אלסקה" של גרין ממתין לי בתור ברגע שאסיים את "הקברט ההיסטורי של הפרופסור פבריקנט"..
הקברט לטעמי מעולה, אבל יש חילוקי דעות
24/08/14 23:43
70צפיות
בפורום ביחס אליו.
גם אני אהבתי את "הקברט"
25/08/14 15:01
43צפיות
הוא היה מקסים בעיני, ההומור והאווירה היידישאים האלה, להתמוגג.
º
25/08/14 21:20
7צפיות
שמעתי מבתי שמחפשים את אלסקה
27/08/14 17:48
39צפיות
פחות מוצלח
º
צפו למבול ספרי מחלות סופניות לנוער...
28/08/14 12:56
13צפיות
º
אין לי כוח לזה... הבת שלי כל כך בכתה
28/08/14 16:35
14צפיות
º
זה דווקא מרגש. זוכרים דברים כאלה לטובה, מנסיוני
28/08/14 17:19
14צפיות
º
כן אני גם אהבתי ספרים כאלו, פעם
28/08/14 23:33
10צפיות
הוא ריגש גם אותי
25/08/14 14:59
72צפיות
אחד מהספרים האלה שצריך להימכר עם חבילת טישו
חח לגמריי
25/08/14 17:22
53צפיות
אני פשוט התייפחתי מבכי, ובדיוק אחותי נכנסה הביתה ולא הבינה מה קרה לי חחח
הוא נפלא
01/09/14 13:42
12צפיות
אבל 'אלסקה' פחות טוב. הוא פשוט רוכב על גלי התהילה.
אם לא אכפת לך לקרוא באנגלית, an abundance of katherines מוצלח בהרבה מ'מחפשים את אלסקה', לטעמי.
משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם - דיוויד פוסטר וואלאס
הודעה זו מכילה תמונות
24/08/14 12:33
218צפיות

משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם – דיוויד פוסטר וואלאס  
מאנגלית: אלינוער ברגר 
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 119 עמ'.
 
בדומה לצמחים כך גם לספרים יש את התאורה האופטימלית להם. ספרות רוסית, למשל, יש לקרוא לאור עששית; ספרות בריטית מתאימה לאור האפור של ימי הסתיו המאוחרים; סטיבן קינג תמיד צומח הכי טוב לאור מנורת הלילה. וכך גם 'משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם' מגיע עם המלצת גידול: לקרוא בתוך קניון רועש, לאור פלואורסצנט וניאון. התמהיל של צלצולי הקופות, זעקות הילדים, המכוניות הרועדות והמצפצפות והאור הזוהר והמלאכותי מקרב את הטקסט של וואלאס כל הדרך מספינת התענוגות הניינטיזית אל חיינו הנטועים עמוק באדמה ובמרחק קילומטרים על קילומטרים פלוס עשרים שנה.
 
בעצם, אין הרבה מה להוסיף. בעקבות הצלחת מאמרו 'קחו בחשבון את הלובסטר' (פורסם בארצנו בקובץ 'נערה עם שיער מוזר' ובו הוא הופך סיקור של יריד לובסטרים בעיירת חוף אמריקאית לדיון קליל ונוקב על מוסריותו הצבועה של האדם הרעב) נשלח וואלאס מטעם עיתון אחר לסקר שייט של שבעה לילות בספינת תענוגות לאיים הקאריביים. מיותר לציין שגם החיבור הזה הופך מהר מאוד מסיקור לדיון מעורר אימה וצחוק (כמה צחוק? צחקתי בקול, וכשאתה צוחק מספר בקול ולא ב-חחחח פנימי זו עובדה שחייב לציין) אודות העסק הזה של תענוג וכיף, והמוניות ותרבות הצריכה.
 
למשל:
"מודעת פרסומת שמתחזה לאמנות היא – במקרה הטוב – כמו מישהו שמחייך אליך בחום רק משום שהוא רוצה ממך משהו. זה אי-יושר כזה: הואיל והוא מציע התק או חיקוי מושלם של רצון טוב ללא הרוח האמתית של הרצון הטוב, הוא דופק לנו את המוח ובסופו של דבר המגננות של מתחילות לפעול גם במקרים של חיוכים כנים ואמנות אותנטית ורצון טוב אמתי. הוא גורם לנו להרגיש מבולבלים ובודדים וחסרי אונים וכעוסים ומפוחדים. הוא גורם לייאוש".
 
אבל הפסקה הנ"ל היא רק הקדמה להערת שוליים מזעזעת באמת (וכמו בסטנדאפ אתה בוכה וצוחק כי זה ככה, זה באמת ככה) אודות 'החיוך המקצועי' של נותני השירות. אין הרבה סיבות לא לקרוא את הספר הזה. קצר, קולע ונכתב על ידי גאון. ויש כתמיד בסוף יצירות וטקסטים של וואלאס את אותו מאמר מוסגר שהודחק אבל נמצא שם, מעונן, שבשנת 2008 הגאון שם קץ לחייו. הרגשות שהידיעה הזו מעוררת תמיד הם עניין בפני עצמו, עניין שזורק אותך (אותי) אל תוך תסביך קיומי מהורהר שיפרנס יום אחד איזה פסיכולוג בר מזל.
 
ויש עוד תופעת לוואי שהיצרן כתב מתחת להוראות השימוש: אחרי וואלאס אתה (אני) מתחיל להסתכל על דברים אחרת. כלומר אתה מסתכל עליהם באותה דרך אבל רואה אותם כמו שהם. הטקסטים שלו הם מפשיטי מלכים מצטיינים וזה בגדר תופעת לוואי כי מלך עירום לעולם לא יהיה מראה מלבב. ההפך.
 
אפילו לא שמעתי עליו ועכשיו כבר לא אוכל לטעון כך
24/08/14 14:12
100צפיות
או לעבור לידו באדישות, בזכותך.
º
24/08/14 19:45
12צפיות
מקווה שתאהב
27/08/14 21:01
36צפיות
ובכל אופן גם קטילה מנומקת של הספר הזה תתקבל בברכה
למה, זה תפקידי בפורום, הקטלן המנמק?
27/08/14 21:08
31צפיות
אני יכול להכין כרטיסי ביקור?
פעמים רבות דווקא בקטילות אני מגלה
29/08/14 18:45
25צפיות
פנים חדשות שלא ראיתי בספר.. כמובן שסתם 'סתם על הפנים' לא מרחיב את הדעת והקטילות שלך תמיד מסבירות פנים
º
הסמקתי.
29/08/14 18:46
8צפיות
º
תודה אדי
24/08/14 19:45
14צפיות
25/08/14 14:57
24צפיות
אחרי המלצה נלהבת כזו אני יכולה להגיד לא?
מציינת לעצמי ב-mental note...
זהו מקרה נדיר, בו שם הספר
25/08/14 21:51
111צפיות
מתאר בדיוק את החוויה שהייתה לי מקריאתו.
מסכימה לגמרי רק שאני גם טיפשה
25/08/14 22:11
90צפיות
ובכל זאת חזרתי וקראתי עוד ספר שלו. רציתי להבין מה לא הבנתי. עכשיו כשאני חכמה יותר אני מבינה שאכבר לא אבין...
º
שכבר לא אבין
25/08/14 22:12
18צפיות
שמת לב שיש אופציה חדשה של עריכה להודעות?
הודעה זו מכילה תמונות
25/08/14 22:22
79צפיות
היא זמינה במשך 15 דקות לאחר פרסום ההודעה המקורית. כשפותחים את ההודעה המקורית בטווח זמן זה, אפשר לראות את האופציה לעריכה, כך:
שום דבר לא זמין באיפון... ואני עובדת
26/08/14 22:44
41צפיות
במקום שמטעמי בטיחות חוסם את תפוז(ויו טיוב ועוד כל מיני אתרים נורא מסוכנים). בקיצור אני מאוד מגובלת.
אכן אין אפשרות עריכה בסמארטפון...
26/08/14 23:00
35צפיות
מקווה שבדור הבא של הפורומים זה יטופל, את יכולה לראות שכותבים על זה כאן:
º
הסלולרי הוא אמצעי הגלישה היחיד שלי בבית. עצוב.
27/08/14 20:36
9צפיות
נסה טאבלט. יש זולים.
28/08/14 04:16
26צפיות
אבל אייפאד מיני הוא שוס. לא תצטער.
27/08/14 21:02
35צפיות
אבל אתה מוכרח לפחות לנמק
לא, אני לא מוכרח
28/08/14 11:49
25צפיות
אבל בכל זאת אנמק
הספרון הזה נקרא לי כמו כתבת מגזין מתמשכת ומעייפת, שכולה תלונות וטרוניות וגישה שלילית לחיים. לא שהתופעות המתוארות בספר אינן ראויות לביקורת, אבל ככל שהביקורת מתארכת, כך סבלנותי אוזלת. בדומה ל"בעלת הבית", עליו כתבתי בשרשור אחר השבוע, עסקינן בבעל טור מוכשר, שכנראה לא פגש את העורך שיכריח אותו להצטמצם ולשכתב שוב ושוב עד שתצא מתחת ידיו יצירה ספרותית ראויה, אבל כן פגש את המו"ל שחשב שזה מה שהקהל רוצה לקרוא, שזה "הדבר הבא".
 
פעם היה טור של 'הנירגן' משהו. יכול היה להתאים
28/08/14 12:54
21צפיות
אגב נירגנות ומועקה ('עקה' בלשוני) - מבקרי הספרות של מוסף הארץ לספרים, היו בשעתו שיאנים בתחום...
 
יכולת לחוש כמה יגע המבקר ממלאכתו, כמה הוא לא שש לקרוא, ועוד לכתוב על הספר שכה ייגע אותו. יגיעת עולם, תשישות אינסופית. הייתי חש כ"כ עייף אחרי קריאת הביקורות שם, שהייתי נרדם כמו בול-עץ.
"יומן הנרגן" של חזי לסקלי ז"ל
02/09/14 15:12
6צפיות
ראשית, כפי שכבר כתבתי, בטור של עמוד אחד בעיתון זה יותר נסבל, אפילו חינני לפעמים.
שנית, נרגן שמודע להיותו נרגן ומלגלג גם על עצמו, זה חצי צרה. נרגן שחושב עצמו לסאטיריקן, זה המכה האמיתית.
 
אכן הוא.
02/09/14 22:21
7צפיות
יש כל מיני מהסוג הזה  - דייב בארי למשל.
 
אבל צריך גבולות, כי מעבר לקו מסויים די ברור שהבעיה אצל המבקר ולא במושאי הביקורת שלו.
ברור לקורא, לא לכותב
05/09/14 09:02
6צפיות
שם נוסף שעולה בהקשר זה הוא דורותי פארקר.
מה שמעלה את השאלה - האם זה קטע אמריקאי ?
בקושי שמעתי עליה, אבל לפי הויקי
05/09/14 10:13
4צפיות
נראה שהיא עשתה יותר מוואלאס - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8%D7...
 
צריך את האיזון הזה. מי שעושה ועושה טוב, יכול להיות גם ציניקן אם הוא רוצה. אבל צינקניות ונירגנות כדרך יצירה, בסוף מהווים קיטש.  
º
ההמלצה סיקרנה אותי. הציטוט שכנע אותי לדלג.
28/08/14 09:52
8צפיות
מכירים נובלות רומנטיות?
22/08/14 17:56
100צפיות
שלום,
 
 
אני מחפש נובלות רומנטיות מהסוג שנשים אוהבות לקרוא.
מכירים ספרים?
קייט שופין "היקיצה"
23/08/14 19:25
46צפיות
נובלה רומנטית איכותית.
"מהסוג שנשים אוהבות לקרוא"?
25/08/14 09:30
80צפיות
מאיפה מגיעה ההנחה שכל הנשים אוהבות לקרוא את אותם הדברים באופן כללי, ודוקא נובלות רומנטיות באופן ספציפי?
 
אני אשה, ויכולה לספר לך מה אני אוהבת לקרוא. חוששת שזה לא עונה להגדרת "נובלה רומנטית".
º
כל מילה ומילה
25/08/14 14:15
18צפיות
נדמה שהכוונה היתה שאוהבים לשווק
25/08/14 22:14
32צפיות
לנשים
להבנתי, הספרים של ניקולאס ספארקס
25/08/14 15:03
59צפיות
נחשבים די רומנטיים (לא קראתי, אז לא יודעת לומר בעצמי). הנה סקירות שפורסמו בפורום:
 
היה לי הערב רעיון מוזר, אחרי ביקור בבית דתי (לצורך עבודה)
26/08/14 00:56
42צפיות
כשנזכרתי בספר שנפוץ על מדפי בתים כאלה, בשם 'חובות הלבבות' -   
 
מה אם זה היה ספר רומנטי? מה אם חכמי היהדות היו חכמי הלב והרגש?
מה היה קורה אם באיזו מציאות אלטרנטיבית, 'שיר השירים' היה הספר החשוב בתנ"ך, והיה יוצר ספרות פרשנית עניפה, שכולה מוקדשת לרגשות, אהבים ורחשים?...
 
היהודים היו נחשבים אז לאומני הרומנטיקה בעולם, וגדולי המשוררים...
 
אולי פעם יכתב סיפור מד"ב כזה.
º
בחיי אבן פקודה, ספר מוסר מעשי מרכזי, אאל"ט
26/08/14 11:00
11צפיות
לרוע המזל אם יש דבר אחד שאין ביהדות, הרי זו הרומנטיקה
26/08/14 12:24
33צפיות
רק קדושה וקדושה. מזל שהיו נוצרים שהחזירו לנו את זה.
אני חושב שהמעבר של היהדות אל קיום מצוות
26/08/14 13:23
26צפיות
קיצוני או אחר הינו תוצאה של הינתקות מחיי האדמה ומהטבע, הצורך לשמור על הקהילה והשבט [ מה שאחה"ע קרא היהודים ולא היהדות]. מצב חיים מלאכותי כזה מעודד התעסקות בתקנונים [הלכה] זיבולי שכל רבים על קוצו של יו"ד [רבי עקיבא או הסכולסטיקה הנוצרית] וגם לדעתי תורות מיסטיות של נזירות קיצונית, שהסתובבו גם במזרח התיכון, אזור הסהר הפורה, דרום אירופה, צפ]ון אפריקה ובוודאי במרכז אירופה וצפונה.
שני אירועי מפתח, לדעתי, היו ביהדות שערערו על הלמדנות הזו - תהליכי הסקולריזציה של היהדות בתקופת תור הזהב בספרד ובפורטוגל והחסידות. 
האיום הקיצוני של התרבות המערבית, החומרנית עד דכא, על היהדות החרדית, ההלכתית, חובבת הפלפול והמנעות מחיי המעשה, מייצרת כיום את אותה תגובה אלימה של המתנגדים לחסידות לפני 200-300 שנים, רק שהיום החסידות הפכה בעצמה לליטאית לגמרי ואיבדה את הקשר עם האדם הפשוט. חב"ד איננה מעודדת כלום, רק חזרה בתשובה ועבודת אלילים שכלתנית.
האם יש רומנטיקה בנצרות, באיסלם, בבודהיזם בוודואיזם..תבחר לך
27/08/14 01:44
20צפיות
איזו דת שתרצה, יש ברוך השם הרבה.
אפילךו במיתולוגיה היוונית  [דת של פעם?] יש מעשי אונס והשגת מין במרמה ובתחפושת, רומנטיקה?
בדת אין רומנטיקה.
 הדת  [כל דת]היא טקסט\ים  אמוני\ם  מקודש\ים  ומצוות פולחן והיררכיה. - אין שמץ של רומנטיקה.
 
ודווקא בתנך יש את שיר השירים.- טקסט שלא קיים באף דת אחרת.
בנצרות יש, בזכות מריה. באחרות אין נשים
28/08/14 13:04
11צפיות
וזו בעיה. בפאגאניות כמובן שיש - יצירת העולם היא לרוב תוצא של זיווג.
 
כל דת שאין בה כוהנות, היא בהכרח משוללת. בנצרות יש - נזירות, אחיות וגם כמרות (באורתודוקסיה הסלאבית). מהבחינה הזו היא מתקדמת יותר מהאחרות, למרות מבנה הכלאיים שלה.
אין שום רומנטיקה במריה בברית החדשה
28/08/14 13:15
12צפיות
ובטקסטים האחרים.
 יש מריה הבתולה, יש מריה מגדלנה.ויש עוד מריה.
רומנטיקה אין.
 בכלל רומנטיקה זו המצאה מאוחרת של ימי הביניים ושירת הטרובאדורים והרנסנס.
אין רומנטיקה בנישואין [שידוך\אינטרסים\בריתות]
אין רומנטיקה בחיים. - [יש מין מחוץ לנישואין. ראה ארטינו ]
אהבה [להבדיל מרומנטיקה] או אולי זו סתם תשוקה מינית יש דווקא בתנ"ך.[יצחק ורבקה,=שידוך שהתפתח. יעקב ורחל, דוד וכמה מנשותיו] אין בכלל בטקסטים נוצריים.
שיר השירים לא נכתב כאהבת האל =השכינה לעם ישראל. אלא כשירת עגבים. הפירוש הומצא על מנת לכללו בתנ"ך
 שירת אהבים ועגבים ימצאו אצל משוררי ספרד תור הזהב ואיטליה.
 
 
נכון שהטרובאדורים הם שהמציאו, אבל הם באו מרקע נוצרי
28/08/14 13:39
10צפיות
אמנם באיסלאם היתה תקופה קצרה (יחסית; כוללת את תור הזהב בספרד) של סיפורים דומים ('אלף לילה ולילה' ועוד), אבל היא נגמרה ולא חזרה, בעוד שזו של הטרוב' רק התחזקה (גם אחרי שחוסלו עם האלביגנזים).
 
יש כמה דברים מעניינים אצל משוררי ספרד היהודיים. הבאתי בזמנו ציטוט מקטע שהתגלה בגניזת קהיר של אשתו של דונאש בן לברט, שנחשבת היום לגדולת המשוררות היהודיות שידועות. הנה קטע תרבות שאבד.
 
אבל תקן אותי אם אני טועה, אותם משוררים לא ניסו לתת ליהדות נופך רומנטי, אלא הגיבו על התרבות (המוסלמית ונוצרית) שבה חיו.
אכן, הם היו נוצרים עם רקע נוצרי
28/08/14 15:32
12צפיות
אבל שירתם נובעת ממיתולוגיות, מעשיות עם אגדות - לא מהנצרות ומהטקסטים שלה. לא בברית החדשה, לא בטקסטים של אבות הכנסיה וההיסטוריונים הקדומים שלה תמצא הרומנטיקה.פשוט אין.ולכן אין לנצרות השפעה.
 לחיים [הפיאודלים] ולאגדות העם =יש.
 
כל משורר\סופר [ובעצם כל אדם] הוא גם פרי הסביבה[זו שקובעת את התודעה....]
והיהודים כתבו שירה, גם רומנטית.הם עשו הפרדה בין קודש לחול. בין המנונות דתיים לבין שירת עגבים פרופר.
 
אין רומנטיקה באיסלם - מקום שבו האשה ניתפסת נחותה לא תיתכן רומנטיקה. יש סקס תשוקות [והרבה] רומנטיקה במשמעות המערבית, שלנו, ההיסטורית והנוכחית =פשוט אין
קנדיד/וולטר - להתרחק
הודעה זו מכילה תמונות
22/08/14 17:14
147צפיות
152 עמודים בהוצאת ידיעות ספרים
 
זוהי מעשייה פילוסופית. הגדרה משונה שהיום בטח היו מכנים אותה משהו כמו "ניו אייג'". האמת היא, שהספר מזכיר במידת מה ספר שנכתב מאות שנים אחריו: האלכימאי. תגידו שזה לא יפה להשמיץ ואומר שקנדיד הוא פשוט ספר מביך.
הספר שלפני הוא זה שבהוצאת ידיעות ספרים, זה המכיל בסופו סקירה מפורטת הנוגעת לרקע הן של הספר והן על חייו של וולטר. רבים שביקרו את הספר נסמכו בכבדות על סקירה זו והראו חכמה מופלגת בהבנת קנדיד. מי שלא היה מסתמך על סקירה זו, היה מאבד ידיו ורגליו ולא היה מבין כלל על מה הרבותא, על מה הקלסיקה ועל מה הטרחה.
קנדיד המתבגר נבעט החוצה מביתו של ברון נודע במחוז וסטפאליה, היום בגרמניה. למה נבעט? משום שהעז להיות מנומס, להרים את מטפחתה של העלמה קוניגונדה, בתו של הברון, ולנשק את ידה.
קנדיד הצעיר גויס לצבא, לא חשוב איזה צבא, כדי להלחם. מפה לשם הוא עובר כמה צדדים, הרי כולם נלחמו אז בכולם, אי אילו מאות שנים אחורה. עד כדי כך נלחמו, שאף אהובתו היפהפיה קוניגונדה מתה, כך גם הברון וכך גם אחיה. הארמון חרב וכך גם עולמו של קנדיד. אבל במעשיות כמו במעשיות, קוניגונדה ואחיה לא ממש מתו וגם לא הדוקטור פנגלוס, היודע כל, מורם של קנדיד, קוניגונדה ואחיה. אמנם תלו אותו, אבל התליין לא היה ממש כשרוני במקצועו.
יבשות אחדות עובר קנדיד, פוגש שוב בקוניגונדה ומאבדה שוב, מתלווה ומלווה לאחדים אחרים, לוחם ומתעשר וכל המעשייה היא תהיה האם צודק הפילוסוף לייבניץ, שכל המתרחש על פני הארץ טוב ותכליתי הוא, למרות שרע. לא הבנתם? כשתקראו את קנדיד תבינו עוד פחות, אבל לא תרשו לעצמכם להודות באי הבנה זו ומכאן הדרך קצרה להלל טקסט שבתחילה אתם סבורים כי מביך הוא ובסוף אתם סבורים כי... אתם נבוכים.
הספר דנן מכיל קטעים יפים. דם נשפך כמים, אנשים מחליפים נאמנויות כמו תחתונים, נאמנויות אפילו מהר יותר. בשלב מסוים מגיע קנדיד לאלדורדו, הארץ המוזהבת, שם הזהב מונח ברחוב כחול, יופיה של הארץ אין שיעור לו והיא כולה מוקפת רכסי הרים כך שזרים אינם מגיעים לשם. קנדיד הגיע בכל זאת עם משרתו, כובד כיד המלך, נלקח לסיור ע"י מנהיג במקום ולא הצליח לגלות שמץ שנאה וטינה בין אנשי המקום. גם כסף לא היה צריך, לא בתי דין ולא בתי סוהר. לפני עזיבתם את המקום קנדיד ומשרתו מקבלים תיקים רבים של זהב ויהלומים כמתנה. המסקנה פשוטה: הכסף יענה את הכל. פשוט, מביך, ילדותי. גם יפה.
יש עוד תובנות: שעמום זה רע, אפילו שעמום שאין בו דחיפות של פרנסה. כיעור זה רע, כמה לא מפתיע. יופי תמיד הולך, מכל סוג.
וולטר עצמו לא התגאה בטקסט הנמכר הזה כלחמניות שלאחר אפייה. גם כשאסרו על מכירת השיקוץ המחתרתי הזה, אנשים המשיכו לקנות, לקרוא ולהתפעל. ואני אומר, הלמלך הזה באמת יש בגדים?
מביך מאוד ואם ממש חייבים, אפשר להיות מובכים ע"י האלכימאי ולמלמל "כמה יפה".
אני מוכן להסתכן ולהזהיר מפני קריאת הספר הזה. הבנתי מה יש לו למכור, אבל אני מסרב לקנות פשטנות מביכה שכזו.
 
תודה על הקטילה המנומקת
23/08/14 19:28
39צפיות
אני התענגתי עליו מאוד, אך על טעם ועל ריח
תודה על הביקורת. אני זוכר אותו כמשעשע
23/08/14 21:27
49צפיות
בתרגום קודם, של ראובני כנראה (לא המשורר), וגם את הסרט שהיה.
 
אולי הוא חשוב יותר מאשר מעניין (הממלכה המושלמת אלדוראדו השפיעה על רבים), אבל עדיין מהנה וזה חשוב, אפילו אם נועד ללעוג לטענת לייבניץ, שהעולם הזה הוא הטוב מכל האפשריים.
º
בראיה מודרנית הספר הזה תינוקי ממש. אלדורדו רעיון מהמם.
23/08/14 21:38
14צפיות
אני עוד זוכר את סצינת ההגעה בסרט
23/08/14 22:17
25צפיות
ילד אחד בועט לעבר קנדיד כדור זהוב, וקנדיד מתכופף ונדהם לגלות שזה כדור עשוי זהב...
 
אולי הסרט היה מצחיק יותר מהספר? יתכן. עברו 30-29 שנים מאז. הסרט היה כנראה זה -  http://www.imdb.com/title/tt0069839
º
בסרט מ-1960 את קונגונדה שיחקה גליה לביא שלנו.
23/08/14 22:29
10צפיות
º
דליה...
23/08/14 22:30
9צפיות
º
ראיתי גם ב-IMDB. נשמע מעניין
24/08/14 00:22
11צפיות
לא הייתי מוותרת עליו
25/08/14 09:25
16צפיות
למרות הביקורת. 
אני לוקח אזהרות ברצינות
24/08/14 00:37
34צפיות
אבל את הספר הזה אני מתכוון לקרוא. לכן גם לא קראתי את הסקירה במלואה אבל מאוד איכזב אותי ההשוואה לאלכימאי שלא קראתי אבל את קואלו רני מתעב בגלל הרוחניקיות חסרת הכיסוי שלו. בכל אופן קנדיד הוא מחלוצי רשימת המשאלות שלי ומקווה שיממש את הציפיות.
גם קנדיד הוא רוחניקי לעילא ולעילא. מהאלכימאי
24/08/14 00:51
28צפיות
לא תצא בשן ועין.
אני קראתי והבנתי בלי בעיה
24/08/14 10:48
44צפיות
ולהשוות אותו לפאולו קוהלו הוא חילול הקודש כי ראיית העולם שלו היא חילונית עד ניהיליסטית, כלומר - שניהם "פילוסופים" אבל קנדיד הוא ההפך הגמור מקוהלו. קנדיד היא סאטירה גסה ופרועה, זה לא ספר כזה מסובך שצריך הערות כדי להבין אותו. הרעיון הפילוסופי אכן פשוט אך היה חתרני מאוד לזמנו, ורוב הספר הוא "תצוגת תכלית" שלו אבל לדעתי הוא די כיפי לקרוא בפני עצמו. נחמד שיש סקירה כדי להכיר חלק מהארועים ההיסטוריים שהביאו לכתיבת חלק מהמתרחש בספר אבל ממש לא חיוני (קראתי באנגלית וזכור לי שהיתה סקירה כלשהי אבל קראתי אותה אחרי הספר ואני זוכר טוב את הרושם תוך כדי הקריאה, לפני שקראתי את הסקירה). לפי מה שכתבת החמצת לחלוטין את הפואנטה בביקור באל דורדו - ביקורת על החברה המערבית של זמנו וספציפית על מוסדות הדת. אולי הבעיה בך ולא בספר?
תתפלא, לא החמצתי דבר והבנתי הכל. בכל זאת,
24/08/14 10:51
28צפיות
אולי אני קצת עייף מסאטירות. אלדוראדו היה רעיון מקסים, רק רעיון. ביקורת אז וגם עכשיו. ולמרות הכל, ילדותי מאוד.
25/08/14 14:39
17צפיות
לפי מה שהבנתי הספר הזה אמור להיות סאטירה, לא משל ניו-אייג'י. לא ראית אותו כך?
º
הוא אכן סטירה, אם כי לא מצחיקה במיוחד.
25/08/14 14:46
9צפיות
קראתי בנעוריי
28/08/14 11:23
13צפיות
דווקא זכור לי כספר חמוד, הפתיע אותי שלפני מאות שנים נכתב ספר כה קליל ומשועשע.
כל הספרים ה"עתיקים" שהכרתי עד אז ומאז היו כבדי ראש ומלאי חשיבות עצמית.
יש עוד כמה, אבל נדירים. גם לא מודפסים עוד
28/08/14 13:00
11צפיות
 
כמו התרגום המקוצר של ברתיני ל'גרגנטואה ופנטגרואל' (המצחיק); 'בשבחי הכסילות' של אראסמוס; הסיפורים הקצרים של סרוונטס
(אחסמפלר נובלאס) וכן 'חמור הזהב' של לוקיאנוס, הגדול שבהומוריסטנים הקלאסיים, שכתביהם שרדו.
חמור הזהב =לושיוס אפוליאוס
28/08/14 13:25
7צפיות
לוקיאנוס= סיפורי בדים בכותרת סיפורי 'אמת'
שכחת את צ'וסר, בוקצ'ו
MEDIEVAL COMIC TALES
DEREK BREWER
 ויש הומור אירוטי\.פורנוגרפי [כמו ארטינו המשובח] מאת מחברי רבים בחלקם אנונימיים או עם פסבדונים.
שניהם כתבו על אותו הסיפור. אפוליאוס עיבד את לוקיאנוס
28/08/14 13:43
7צפיות
בדוק בתרגומו של גרייבס לאפוליאוס - מביא בהתחלה קטע מלוקיאנוס (שעניין אותי הרבה יותר מהשאר...) כדוגמא ל'טעם רע' לדבריו של המקור, לעומת אפוליאוס העדיף (ולו כי הוא הזכיר ראשון את האלה הלבנה).
 
כמובן שיש מהם, אבל בצורה שירית יותר ופחות קריאה, שגם לא תורגמה אז (ככל שידוע לי). ה'סאטיריקון' תורגם גם ע"י חרשי.
קראתי אותו לפני די הרבה שנים.
29/08/14 17:22
9צפיות
מסיבה שתשמע מוזרה מעט: דר' פאנגלוס הוא דמות פופולארית למדי בקרב ביולוגים אבולוציוניים, גולד אף כינה על שמו את העקרון הנקרא "הפרדיגמה הפאנגלוסית".
התרשמותי מהספר היתה הפוכה בדיוק משלך.
פרשת השבוע - פרשת "ראה"
22/08/14 12:39
18צפיות
בפרשת השבוע מספר עניינים שונים, כגון מצוות השמיטה, עלייה לרגל, בעלי חיים ועופות מותרים ואסורים לאכילה, קורבנות ועוד.
 
ישנה גם התייחסות קטנטנה לנביאי אמת ושקר -
 
כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם; וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת, אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר:  נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתָּם--וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא:  כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.
 
בספרות, בעיקר בספרות הפנטזיה, יש דמויות רבות של נביאים או של "סתם" אנשים שחלמו חלום נבואי; דוגמה קלאסית היא קסנדרה מטרויה, שקוללה על ידי אפולו שתתנבא נבואות אמת, אך איש לא יאמין להן.
 
אתם מוזמנים להיזכר בעוד דמויות של נביאים ונביאות, ושל חולמי חלומות שנתקלתם בהן בספרים.
 
שבת שלום
 
מחכים על המדף לזמנים אחרים רגועים יותר
21/08/14 22:34
131צפיות
רחל אליאור- ישראל בעל שם טוב ובני דורו.[מקובלים שבתאים חסידים ומתנגדים]
 2 כרכים גדולים  מפוארים ועשירים בהוצאת כרמל 2014.
 
זלדה -צפור אחוזת קסם- כתבים וציורים. הוצאת עמותת  כתבי זלדה 2014
 
יהונתן גארב - מקובל בלב הסערה - ר משה חיים לוצאטו.הוצאת אוניברסיטת תלאביב,2014
 
יורג פריי הבשורה עפ"י יוחנן מן היהודים ולמען העולם. הוצאת אוניברסיטת  בן גוריון בנגב
 
זן פאברה-סעדה מילים מוות גורל - כישוף בצרפת המודרנית 2004 [תרגום יותם הראובני- הוצאת אוניברסיטת תלאביב.
 
וספר שאקרא אותו בערבים, על שלווה ועולם רחוק מכאן,
\WALDEN
LIFE INTHE WOODS
HENRY-DAVID THOREAU
WOOD ENGR.THOMAS NASON
MACY 1981
'וולדן' תמיד טוב לחופשה.
21/08/14 23:26
49צפיות
לרוב בא עם עטיפות פסטוראליות. עדיין מחכה לתרגום עברי טוב יותר מזה של ראובן אבינועם (וגם אביו הרוחני אמרסון).
 
הספר על יוחנן מעניין. חלק מסידרה על הברית החדשה ומסביב, שיוצאת מטעם אוניב' בן גוריון. יפה שיש נדבנים גרמנים שתורמים להוצאתה.
 
גם על הכישוף מעניין. סוף-סוף אנתרופולוגים חוקרים את זה. מעניין מתי יגיעו לקראולי.
וולדן 'שלי' כרוך עור בצבע ירוק עם אותיות זהב
22/08/14 00:21
36צפיות
ועיטורי זהב דמויי עלים. - חיתוכי העץ הם מרשימים.
על קראולי  יש  לי שני כרכים  עבי כרס [לצד ספרייה שלמה אודותיו ופרי עטו ] של טוביס צ'ורטון.
 קראולי נושא עצום למחקר ויש  -לפחות ממה שידוע לי, חלקמצוי  אצלי- מאות ספרים אודותיו. מכל זוית אפשרית.
 אגב לקראולי יש יצוג גם בספריה האירוטית הקלאסית שלי. ספר קטן מפרי עטו שיצא במהדורה קטנה [לא לטעמם של מעריציו-פויה, פורנוגרף]
הבעל שם טוב נשמע מרתק
22/08/14 11:03
45צפיות
גם הייתה עליו ביקורת פתיינית כשיצא בהארץ. ובכל זאת לא אגיע אליו בעשור  הקרוב. צעיר מדי.
אל תאמר לכשאתפנה אשנה. שמא לא תתפנה.
22/08/14 12:13
27צפיות
פתיינית מלשון מפתה או פתיה?
תגיע. אבל לסידרה המונומנטאלית של יוסף דן על המיסטיקה העברית
22/08/14 17:52
32צפיות
'תולדות תורת הסוד העברית', שמגיעה כבר ל-10 כרכים (יהיו 12 לפחות; אולי יותר), לא תגיע, כמו גם רובינו.
קריאת ספרי הסדרה דורשת אורך רוח וסבלנות
25/08/14 01:25
22צפיות
של 'זקנים' ודורשת  גם ידע מוקדם והשכלת רקע.
רצןי להכיר את צייטלין,שולם  אליאור ואידל.[ועוד כמה]  אולי כהכנה.
התחלתי את הראשון. יחסית קריא, אבל מאמץ קצת
25/08/14 01:35
15צפיות
כמבוא בסיסי, אני חושב שהוא המועדף כי הוא המקיף ביותר. האחרים שהזכרת מעמיקים יותר לתוך תחומים, ופחות טורחים להסביר את הרקע הבסיסי.
 
אגב יש בחינוכית בסידרה 'אסכולה', סידרת מפגשים בהנחיית רחל אליאור הנזכרת, שבהם היא מארחת את יוסף דן ואחרים. גם מבוא מוצלח - אני לא בטוח אם זה הפרק הראשון, אבל ניתן לחפש לפי 'אסכולה'. משנת 92' במקור.
 
יש לה עוד חומרים ברשת.
יש בספרים הללו מעין גירוי מתמיד לקריאת
25/08/14 10:22
9צפיות
הספרים ואודות האישים עליהם הוא מדבר ואותם הוא מזכיר.
 ספרים אלה בחלקם נדירים [ויקרים] ושוברי שינים. בחלקם זמינים ומצויים.
מי אמר שקל לרכוש דעת?
נדרש רצון, אבל לעיתים חומרי הלימוד קשים ללא צורך
26/08/14 01:13
7צפיות
בעיקר כי לא הותאמו לשינויי הדור. מה שהיה נכון ואפקטיבי לפני 50 שנה, לא יתאים היום.
 
לכן כל 2 עשורים בערך יוצאים ספרי עיון על אותם אירועים היסטוריים (מלחמות, כיבושים, גילויים), שמספרים מחדש את אותם דברים ידועים, אבל בנימה עדכנית יותר ועם דגש על דברים שלא תוארו בקודמים להם.   
 
כך גם בתחום הזה. אפשר לקרב אותו לקהל המודרני (ולא הנמוך יותר כמובן), אם הוא יוסבר באופן ברור יותר. יש איזו תחושה מטעה (שמזכירה טריקים שיווקיים, כמו 'יקר = איכותי'), שחומר קשה = איכות גבוהה של לימוד, ולא כן הוא. 'אין הקפדן מלמד'. חנוך לקורא לפי דרכו.
 
וולדן וספרה של רחל אליאור ממתינים גם לי
22/08/14 12:15
33צפיות
קראתי בעונג רב את ספרה של זלדה והתענגתי עד מאוד על ציוריה.
 
קריאה מהנה! שבת שלום ומבורך!
אני ממליץ על ספר חדש על חיפה, שכונת נווה שאנן:
21/08/14 12:10
59צפיות
נווה שאנן חיפה 90 לנווה שאנן ייסודה של שכונה אלי נחמיאס  90 לנווה שאנן ייסודה של שכונה החל מ-1922 עד 2012 אלי נחמיאס ויונתן רזניק. ספר זה משמש תיעוד נדיר של החיים בנווה שאנן למן היווסדה ב-1922 ועד ימינו. הספר מביא גם את תהליכי התמסדותה של נווה שאנן, עד הפיכתה לאחת מהשכונות הגדולות בחיפה. הספר כולל תמונות ואיורים ומפתח 432 עמודים מ
תודה על ההמלצה
21/08/14 14:00
30צפיות
אחפש את הספר.
למי צלצלו הפעמונים - ארנסט המינגווי
הודעה זו מכילה תמונות
21/08/14 10:41
169צפיות

למי צלצלו הפעמונים – ארנסט המינגווי
מאנגלית: תרצה גור-אריה
הוצאת ידיעות ספרים, 567 עמודים.
 
 
מלחמות יש כמו זבל. באיזה עמוד שלא תפתח בדפי ההיסטוריה תהיה מלחמה. באיזו מדינה שלא תצביע עליה היה איזה עסק מלוכלך והאדמה קיבלה את דם המתים התורנים. אפילו עכשיו, בלייב, אני יכול לספור ברוב אי-בקיאותי לפחות חמש מלחמות שמתנהלות במקביל. ובהמשך לקו הזה: גם אידיולוגיות יש כמו זבל. אין סוף רעיונות ששווה למות בשבילם. והלאה מכאן, עדיין על אותו קו מחשבה: חיילים יפי תואר, ידוע מלחמה יותר או פחות; אנשים שבורים שהמלחמות ייאשו; פליטים, מגורשים, עקורים; אירועים, זוועות, מראות מזעזעים: הכל כמו זבל שהתפזר על פני כל ההיסטוריה והמרחב. ואני בסך הכל רוצה לומר שלא קניתי את הספר הזה כשיצא ב2006 בגלל שהיה חשוב לי לדעת על מלחמת האזרחים הספרדית (היו עוד אחרות, וגם עכשיו מתנהלת אחת ואולי אפילו שתיים-שלוש) אלא בגלל שבאמת באמת רציתי לדעת למי צלצלו הפעמונים.
 
רק בבית גיליתי שהמינגווי, איש-ראסמי שכזה, עונה על השאלה עוד לפני שהסיפור מתחיל כשהוא מגיש קטע שכתב ג'ון דאן וממנו נקלח שם הספר:
 
"אין לך אדם שהוא אי העומד בפני עצמו; כל אדם הוא קטע מן היבשת, חלק מן השלם; אם ייסחף ולו, גם רגב אדמה אחד בגלי הים, תהיה אירופה חסרה משהו, כאילו נסחף צוק סלע, כאילו נסחף ביתם של מיודעיך או מעונך שלך; מותו של כל אדם מחסיר ממני משהו, כי אני הנני בשר מבשרה של האנושות; לכן לעולם אל תשאל למי מצלצל הפעמון; לך הוא מצלצל."
 
מה שמגיע אחר כך זה תיאור יבש מאוד של גבר אחד ועוד גבר אחר הצופים בגשר מבין עצי אורן. איבדתי עניין ונתתי לספר להתקרר שמונה שנים, וטוב שכך: גם אם הייתי מצליח לשרוד את הפרק הראשון, היבש-יבש להחריד, לא הייתי מצליח לראות את הספר כפי שמגיע לו, ויותר מזה – אולי גם הייתי מתאכזב מכך שספר שהתחיל בציטוט על האנושות כולה מתרכז לכל אורכו במערה אחת בהר אחד למשך ארבעה ימים תמימים.
 
רוברט ג'ורדן הוא אמריקאי צעיר ויפה תואר שהתגייס אל הבריגדות הבינלאומיות וסופח ליחידת גרילה בהרי ספרד. המשימה שלו היא לפוצץ את הגשר. ה"יחידה" היא חבורה קטנטנה של ספרדים שעד לא מזמן היו אזרחים רגילים, ובכל תקופת שהותם מאחורי קווי האויב הם ביצעו רק מבצע קטן וחסר חשיבות. כאמור, הספר מתרכז ברובו במערה בה הם פועלים ובסביבתה, מהיום שרוברט ג'ורדן מגיע ועד פיצוץ הגשר. וקצת אחר כך. ועדיין, איכשהו, זה על הרבה יותר מזה.
 
אני מנסה להגדיר מה זה אותו "הרבה יותר" ולא מצליח. אני חושב (מחשבה לא מאוד מחוכמת, שהרי רובה של הספרות היא כזאת) שאותו "הרבה יותר" משתנה מאדם לאדם ואני יכול לנסות להגדיר רק את ה"הרבה יותר" שלי: כל המלחמות כולן. כי למרות שלראשונה קראתי על מלחמת האזרחים הספרדית והייתה פה מידה רבה של היכרות ראשונה – למרות זה עדיין הייתה לי פה תחושה (שוב, לא מאוד מחוכמת, שהרי אפשר להגיד את זה על כל רומן מלחמה אחר, כמעט, ואולי גם על כל רומן התבגרות/משפחה/מתח/וכו' אחר) שאת מה שקורה ונאמר פה אני יכול להלביש על כל שאר המלחמות שהיו ויהיו.
 
ועכשיו אני שואל את עצמי, האם אני באמת מאמין שאתקל שוב בסיפור עם כזו תנופה וכאלה דמויות והתשובה היא לא. וכראיה לכך: זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בסיפור אהבה גדול מהחיים המתחיל תוך שלושים עמודים ועשרה עמודים אחר כך כבר מקבל מימדים שייקספירים – אבל זו הפעם הראשונה שאני לא אומר "נו באמת". והסיבה היחידה להשהיית הציניות שלי, הסיבה היחדה שאני יכול לחשוב עליה, היא ללא ספק המינגווי:
 
 "זה לא חשוב. אתה לא יכול לעשות את הדברים האלה עד אין סוף. אבל איש לא הבטיח לך שתחיה לנצח. אולי חייתי את כל חיי בשלושת הימים האלה, חשב. אם זה כך, הייתי רוצה שהלילה האחרון יעבור עלינו אחרת. אבל לילות אחרונים הם אף פעם לא מוצלחים. דברים אחרונים אינם מוצלחים".
 
או,
 
"אבל לא היית שם כשזה קרה, אף פעם. הפרטיזנים ביצעו את מלאכת ההרס שלהם והסתלקו. האיכרים נשארו במקום וספגו את העונש. תמיד ידעתי מה קורה בצד השני, הרהר. מה שעוללנו להם בהתחלה. תמיד ידעתי ותמיד שנאתי את זה ותמיד שמעתי אנשים מדברים על זה ללא בושה, לבושתם ולחרפתם, מתגאים בזה, מתפארים בזה, מגנים על זה, מסבירים ומכחישים את זה. אבל האישה הארורה הזאת עשתה שאני אראה את זה כאילו הייתי שם".
 
עשרת העמודים האחרונים הם מהטובים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון, והם סוגרים היטב ספר שהוא על הרבה יותר מארבעה ימים במערה, ספר שמבאר היטב את כוונתו של ג'ון דאן ובאותה נשימה שם סימן שאלה תקיף בקצה כותרתו. אבל מעל הכל הוא בעיקר גורם לך להגיד די. כלומר: די, מלחמות, די עם זה כבר... ואתה אומר את זה ולא מרגיש נאיבי או מתייפייף, אלא פשוט... איך נאמר... עייף.
 
מומלץ.
 
 
סקירה משובחת כרגיל. נדמה לי שניסיתי לקרוא
21/08/14 10:48
76צפיות
ולא הצלחתי, או שמא היה זה ספר אחר שלו.
תודה!
21/08/14 11:01
59צפיות
ניסית אותו בסידרת התרגומים החדשה? שמעתי שמועה שתרגומיו הישנים, על אף שנחשבים יותר איכותיים, אינם תואמים את שפתו המחוספסת והישירה וחוטאים במליציות יתר. ובכל אופן, יש לו הרבה שונאים. אומר שהוא להגן, אלכוהוליסט ושובניסט בלתי נלאה - ואפשר בהחלט להבין כל אחת מהטענות האלה.
לדעתי, במקרה המינגווי התרגום לא כל כך משנה
22/08/14 17:49
31צפיות
אנשים מפסיקים לא מעט ספרים שלו קודם כל בגלל שהם לא מוצאים בהם עניין.
אני גם לא חובב המינגווי. קראתי את איים בזרם ונהניתי מעט. מספרים אחרים שלו לא נהניתי.
 
היוצא מן הכלל הגדול שאהבתי כל כך ושקראתי בכל התרגומים הוא הזקן והים. ספר שהיה שווה פרס נובל. אחד הסיפורים הגדולים ביותר שנכתבו אי פעם
יש לו עוד ספר מלחמה מצוין, "הקץ לנשק"
21/08/14 12:04
49צפיות
את "הקץ לנשק" קראתי בתרגום הישן, אבל ראיתי שיצא חדש.
 
אני לא מחובבי המינגווי, בגלל השוביניזם והלהגנות והחיבה העזה למלחמות שוורים, אבל את "למי צלצלו הפעמונים" הערכתי מאוד. התחלתי אותו פעם, לפני שנים, ונראה לי שלא סיימתי, או ששכחתי מה שקראתי, אבל מסתבר שלכל ספר טוב יש זמן משלו, וכשיצא התרגום החדש ניסיתי שוב ונסחפתי.
 
תודה על סקירה מעניינת.
 
כן כבר שמתי עליו עין
21/08/14 12:22
37צפיות
והוא ההמינגווי הבא שלי. ודווקא נתקלתי בו כשחיפשתי ספרים על מלחמת העולם הראשונה, לקראת מרתון מתוכנן.
º
מתנצל על בורותי - מה זה ראסמי.?
21/08/14 22:58
29צפיות
אהמ
22/08/14 08:13
82צפיות
אם אני לא טועה - בערבית פירוש המילה הוא 'רשמי', והכוונה בלשון הדיבור (במקום ממנו אני מגיע) היא ישירות, כלומר מבלי ללכת סחור סחור.
אהמ אהמ
22/08/14 12:15
75צפיות
במקום ממנו אני בא כותבים ומדברים עברית תיקנית
º
אוקי
22/08/14 13:08
20צפיות
º
הסלנג הזה קצת התיישן, יחד עם 'פרוטקציונרים'...
22/08/14 19:46
11צפיות
אין דבר שמתיישן וחולף מהעולם בשפה כל כך
23/08/14 15:56
38צפיות
מהר כמו הסלנג של אתמול.
 מומלץ להציץ במילונים של הנושא [ספן,דב"א ואחרים]ולהיווכח  באבק שמכסה את המילים הללו.
אישית אני משתדל לשמור על טוהר הלשון ולא משתמש בסלנג 'חבל על הזמן' פירושו כמשמעותו.
יש כמה שאני שומר, משנות השמונים
23/08/14 17:10
34צפיות
כמו 'פיקשוש', 'חנטריש' ועוד. מעיד על התקופה שאהבתי.
אתה 'מקשקש בקומקום' וגם אם תעשה 'שמיניות באויר'
25/08/14 01:20
13צפיות
לא תצליח להחיות פגר סלנגי שעבר מן העולם.
אגב האחרון היה לתוכנית טלוויזיה (עם טוליפ, זכ"ל)
25/08/14 01:24
22צפיות
וזה מזכיר לי שסלנג ישן יותר, 'ראש כרוב', היה גם שם של תוכנית בזמנו (אולי נוצר בזכות 'ארצ'י באנקר', שהאחיין שלו נקרא כך על ידו, ובמקור meathead).
 
אגב ידעת שיש עוד תרגום חדש ל'קומדיה' של דאנטה? שלישי בעשור האחרון:
 
תודה- הזמנתי בהוצאה במשלוח מיוחד
25/08/14 10:18
12צפיות
מקווה שיגיע במהרה
אגב טוליפ - לפני כעשרים וחמש שנה ויותר הופעתי בתכנית
27/08/14 15:01
11צפיות
טלביזיה של דליק וולניץ וציפי פינס . יחד עם דני גילרמן [הוא הציג את אוסף סימניות הכסף שלו]
טוליפ לא נכח בראיון.
 אבל הוא ביקר בביתנו לראיון מקדים יחד עם דליק. [הזאב שלנו לא אהב את האורח]
זכית. הערצתי אותו. חסר לי עד היום
27/08/14 17:53
11צפיות
דליק אגב ממשיך לעשות טלוויזיה פה ושם (הצטרף לדור המבוגר, אחרי שהיה סמל הצבריות שנים), אבל בלי טוליפ זה לא זה.
 
את פינס אני פחות זוכר שם, אבל הבן שלה שהיה אז בגל"צ ככתב תרבות, נעשה לאיש טלוויזיה בעצמו (פעם ראיתי אותו אחרי הקרנת בכורה של סרט. אומרים שלמגישי TV רבים יש ראש גדול מהממוצע - נכון גם כאן..)
'זכיתי' בימי חיי לפגוש להכיר ולהתידד עם אנשים רבים
27/08/14 21:33
9צפיות
אבל מעולם לא הרגשתי שזו 'זכיה' בטח שדליק החביב לא היה בראש הרשימה.
בכלל אני לא 'מעריץ' אנשים חיים או מתים.
 
בינינו - אני נמנע ככל יכולתי מהטלביזיה. קצת חרגתי בתקופת המלחמה.
 אני 'מכור' רק ל MEZZO שני הערוצים בהוט ואוהב להסתכל בתוכניות מסויומת [ סחר וחיפוש עתיקות, חייזרים,[מנת המד"ב שלי]  מאורעות מיוחדים בהיסטוריה ] בערוצים המיועדים כמו BIO נשיונל-גיאוגרפיק, היסטוריה ואת שני ערוצי הדיסקוברי - אבל הכל במשורה.
הזמן קצר והספרים מרובים.
הדרך 'להנצל' מהערצה עיורת [כמו כל הערצות שבנמצא]
27/08/14 21:58
10צפיות
היא לחשוב על מושא הערצתך  כדמות שמחטטת באף, מתגרדת ומפליצה.
 ומיד היא בממדים אנושיים.
 
כאשר הייתי ילד קטון והתלהבתי מחלק מהמבקרים בבית הורי [בעיקר סופרים ואמנים] לקח אותי אבי לצד
 ואמר לי -בלשון נקייה- כולם  ישנים אוכלי שותים ומוצאים רעי - כמוהם ככל האדם.
 
לכן אני חושב את גוליבר לגדול הספרים שקראתי מעודי. הוא נותן לך פרספרקטיבה - יש כאלה שבעיניהם את 'ענק' ויש כאלה שבקושי מבחינים בקיומך. ואתה תמיד נשאר אתה.
 
ועוד מעט בטלביזיה [43] האנגר 1 על חייזרים - מנת ההזרקה השבועית שלי אודות 'חייזרים ועב"מים' ובעיקר הדימיון האנושי שמצייר אותם.
התכוונתי אגב לטוליפ... דליק היה בסדר, אבל תמיד אנרגטי
28/08/14 04:10
9צפיות
לא תמיד עם סיבה. כמו שציינתי - התגלמות הצבריות.
 
יש אנשים דגולים, אבל מסכים שרובם לא בחרו בזה. אלה שכן נדירים.
כל מי שגידל כלב יודע
28/08/14 11:06
7צפיות
שתקופת חייו קצרה מחיי בעליו - ועם כל הצער הוא עלול להיפרד מכמה וכמה כלבים אהובים בימי חייו.
 להוציא אולי הכלב האחרון -לבי לבי לו- שיאבד בחייו את בעליו.
 
שבת שלום
אתה באותה סירה עם בן יהודה, זה בסדר...
25/08/14 16:19
14צפיות
טור ב'האור' שלו על תחיית הלשון על אודות המילה האנגלית 'אופיססיל' (official), בו הוא מחפש להלחיף את השימוש המקובל בראסמי הערבי...
תודה על הביקורת. זו קלאסיקה: לוקח זמן עד שהיא נספגת
21/08/14 23:45
54צפיות
 
אגב מתרגם צייקן אחד טען שצריך לתקן את שם הספר, לפי השיר של דאן. אבל למרבה המזל הוא לא עובד בהוצאה הזו.
 
(התערבב אצלי בזמנו עם 'הדוור מצלצל פעמיים').
22/08/14 12:46
17צפיות
המלצה יפה.
קראתי אוסף סיפורים שלו ("וזרח השמש"? לא זוכרת), ועוד ספר, נדמה לי משהו שקשור מלחמת שוורים . אכן, סגנון "גברי" (לא במובן חיובי במיוחד), מחוספס. זה בסדר כשיש אקשן, אבל כשההתרחשויות משעממות?
לא יודעת. אולי צריך לנסות ולראות.
אני שבוי בילדותי ובתמונה הגדולה מעל
22/08/14 13:26
55צפיות
הכניסה לקולנוע אוריון או קולנוע רון בירושלים [ רח' רבי עקיבא ] עם תמונת שני השחקנים בנשיקה נואשת. התמונה כל השפיעה עליי, כי ספרו לי שהם מתים בסוף או משהו, שלקח לי זמן לצפות בסרט. את הספר לא קראתי וככל הנראה לא אקרא. התחלתי את "איים בזרם" ונטשתי באמצע. אם יש משהו שאני אוהב בכתיבה של המינגוויי זו הסיפורת הקצרה והמושלמת שלו, סיפורי ניק הגאוניים. מיותר לציין שדור אחריו חייב לו הרבה.
אגב המניגוויי בקולנוע - יש סרט מופלא בשם 'שלום ולא להתראות'
22/08/14 17:45
30צפיות
לפי הספר של צ'אנדלר (The Long Goodbye; אלטמן מ-73'), ובסרט יש דמות משנה בלתי רגילה, שמגלם שחקן גדול ונשכח בשם סטרלינג היידן, שמבחינתי הוא התגלמותו הקולנועית של המינגווי.
 
הוא נראה כמוהו, ואולי גם נשמע. הדמות עצמה כנראה לא אמורה לרמז אליו, אבל בסרט יש תחושה שזה הוא. והוא מרשים.
 
הבנות של המינגווי במציאות נהיו גם שחקניות.
שלום ולא להתראות, היידן וגרהם גרין
23/08/14 11:38
26צפיות
סטרלינג ה. היה שחקן גדול ש]פוצץ מסכים מסוגו של לי מרווין. גיבור מלחמה, נחשד בקומוניזם בשל עברו במלחמתה עולם השניה. ד"ר סטריינג'לאב, ג'וני גיטאר ועוד. בסרט שלום ולא להתראות שבו אלטמן שובר קצת את המסגרת של סרטי בלש האפל. אגב, גרהם גרין:בסוף הסרט צועד אליוט גולד(כפיליפ מארלו): בשדירה הארוכה, בהליכתו המרושלת, המצלמה בגבו, הוא מתרחק, מולו צועדת אישה ועוברת אותו. זה היה הומאג' של אלטמן לסרט האדם השלישי בה ג'וזף קוטן נוסע בג'יפ בשדירה ואשה עוברת אותו. ווליס, אתה צודק, גרסה מצוינת ומבריקה לסרטי הבלש האפל. סרט מצוין. 
הסיכום השבועי
47תגובות
21/08/14 06:45
122צפיות
אז מה היה לנו השבוע
 
מחפשת המלצות דומות ל-...
 

(המשך...)
אז מה היה לנו השבוע
 
מחפשת המלצות דומות ל-...
 
מחפש ספרי עיון על עולם ההיי-טק
 
מחפש יצירות ספרותיות על מסע לשאול
 
הספרים שהגיעו אל מחשבות לאחרונה
 
מה אתם עושים כשאתם ניגשים לספר חדש
 
מחפשת ספרים על נשים מוסלמיות
 
מה אתם אומרים על "דיוקן האמן כאיש צעיר"
 
]זו קומדיה
 
מה לקרוא מתוך אלה
 
פרשת "עקב"
 
מזל טוב לג.רפאל
 
 
ביקורות והמלצות
 
"בורות" / לואיס סצ'ר - Arana
 
"האופטימיסט הרציונלי" / מאט רידלי – Y.Welis
 
"היורשת מדלהי" / ויקאס סווארופ – מחשבות
 
 
 
תודה רבה לכל המשתתפים
 
 
 
אז מה אתם קוראים בשבת
 
 
האופטימיסט הרציונאלי / מאט רידלי - חלק א'
20/08/14 12:53
116צפיות
רידלי הוא זואולוג (מכר של דוקינס - מוזכר בהקדמתו לאחד מספריו) שחיבר כמה ספרים מצליחים וקריאים בנושא ההתפתחות האנושית ('מוצא המידות הטובות'; 'האב, הבן והגן' וכן 'גנום'. באנגלית יש גם את 'המלכה האדומה'). 
 
אבל שלא כמו בספריו הקודמים, כאן רידלי עוסק בשאלה האם הכלכלה היא גם חלק מהאבולוציה האנושית - ואם כן, מתי היא 'טובה' יותר ואפקטיבית? (או במלים אחרות שלא נאמרות במפורש - קפיטליזם או מרקסיזם? רמז לכך ניתן בהקדמה, שם רידלי מציין שהוא היה חבר דריקטוריון של בנק גדול בבריטניה).
 
כמובן שהשאלה אינה מנוסחת כך - בחלק לא קטן מהמקרים שהמחבר בא עם אג'נדה מוכנה-מראש, המסר האמיתי שלו מסתתר בגוף הספר (ולא נרמז בעטיפה האחורית או בהקדמה), וצריך לקרוא בעיון כדי לגלות מה הוא באמת מנסה לומר (crypto, 'מוצפן'). 
 
מהבחינה הזו זהו הספר הראשון שאני מכיר שמנסה לבחון את הכלכלה בעיניים 'ביולוגיות' ואבולוציוניות. האם הוא מצליח? האם הוא בכלל מנסה לבחון? המסקנות שלי יובאו בהמשך.  
 
הספר מתחיל בסקירה על הסחר הקדום ביותר: מימצאים שנתגלו בחפירות, התגלו כחפצים שעובדו ע"י בני אדם, במקומות רחוקים מאות קילומטרים ממקורם (למשל צדפים בשרשרת, שנמצאו במקום שמעולם לא היה בו ים), מה שמעיד שהם הועברו בדרך של סחר, שבו שבט אחד מסר אותם לשבט אחר.
זו התנהגות שככל הנראה החלה לפני 80 אלף שנה, והיה בה לבשר על התקדמות אבולוציונית שמעבר לשינוי גנטי - זה היה שינוי באופן ההתנהגות, שהביא ליצירת יתרון מהותי לשני הצדדים.
 
כי 'חילופים הם לאבולוציה התרבותית, מה שסקס הוא לאבולוציה הביולוגית', מציין רידלי בעמ' 17. ברגע ששבטים יכולים לסחור בינהם, הרי שהם יכולים להשיג יותר לעצמם, ולהתגבר על הדחף האינסטינקטיבי להשמיד זה את זה.
 
(רידלי לא מציין את יתרון המבנה החברתי של שבט על פני 'חמולה' או משפחה, כי ככל שמס' החברים גדול יותר, ניתן לייעד אותם למשימות שונות ולאפשר ליחידים מבינהם די זמן חופשי להתמקד בתחום מסויים ולהתמחות בו, וכך לאפשר סחר. כי התמחות תוביל למומחיות, ומומחיות תוביל לשיפורים (עמ' 86)).
 
יתכן אפילו שהגילויים של אותם בני אדם קדומים (פיתוח כלי ציד; בישול באש), תרמו להתפתחותם - 'הדיאטה העשירה בבשר איפשרה להומינידים הזקופים לגדל מוח גדול יותר... הצורך...פי 9 משאר הגוף' (עמ' 63), וכן הבישול 'איפשר להומינידים להמיר מעי גדול במוח גדול'. מעלה את שאלת הביצה והתרנגולת - האם המוח גדל כדי לאפשר כלי ציד טובים יותר, או שכלי ציד טובים יותר (ושימוש באש) שיפרו את המוח.  
 
רידלי כן מציין ששבטים שחיו במבודד, כמו באי טסמניה שליד אוסטרליה ועוד מקומות מבודדים, לא שיכללו את שיטותיהם ולא התקדמו. חלקם עד היום, כמו האינדיאנים המבודדים באמזונאס, משתמשים באותם כלים שהיו להם לפני 100 אלף שנה. למעשה שבטים שנעשו מבודדים, חזרו לאחור ואיבדו את מה שלמדו כאשר חיו בשיתוף עם אחרים: 'הטכנולוגיה...נעשית מתוחכמת יותר ביחס ישר למספר האנשים המרושתים בינהם ביחסי חילופים, בהיקף שהספיק לקיים ולפתח אותה - כלומר ביחס ישר למימדי האינטילגנציה הקולקטיבית'. (עמ' 95) 
בעמ' 100 הוא מציע את ההשערה שהסחר הראשון החל בין נשים. יתכן מאוד. עד היום באפריקה המשוונית, נשים הן הסוחרות בין שבטים.  
          
העיקרון שנמצא הוא שככל שקבוצה אינה צריכה לספק את צרכיה שלה (דרך ציד או גידול), ויכולה להשיג אותם דרך סחר, כך היא יכולה להתפתח יותר.
 
עד כאן הרקע הפרה-היסטורי. איך הכלכלה האנושית מתקשרת לכל זה? ומה עם הפסימיות? 
 
הכלכלה היא המשך של אותו סחר (מצטט את אדם סמית' בעמ' 133: - הון 'הוא כמות מסויימת של עבודה שמאוכסנת ונצברת כדי לעשות בה שימוש אם מתעורר הצורך, בהזדמנות...כלשהי').
 
אבל יש לה יתרון נוסף: היא משנה את האופי האנושי לטובה: האם זהו השמן הזך של הטוב האנושי? הוא שואל בעמ' 105; וממשיך לטעון ששינויים לטובה במוסריות האנושית באו כתוצאה מסחר וכלכלה קפיטליסטית: לא פעם אנשים הדוגלים בהשפה ליברטאנית נדיבים יותר מאנשים שדוגלים בסוציאליזם  (עמ' 117); הקפיטליזם חיסל את העבדות, הוא מצטט מבודרו בעמ' 228 (כי העבודה נעשתה זולה יותר באמצעים אחרים); ובכלל במאה ה-19, במקביל למהפיכה התעשייתית היתה גם התגברות החמלה (עמ' 235). כי - נראה שגידול באמון מקדים גידול בהכנסה (עמ' 109).
 
אלה טענות מעניינות. לא בטוח שהיסטוריונים של התקופה יחשבו כך, אבל כמו שנראה, מטרתו של רידלי היא להדגים כלכלה מסוג מסויים:   
 
סחר חופשי מביא שיגשוג הדדי; הגנה באמצעות מכסים מובילה לעוני (עמ' 198); מוסדות טובים הם בגדר אוקסימורון (עמ' 337); המרקסיזם אמר שהקפיטליסט נעשה עשיר מפני שהפועלים נעשו עניים (עמ' 113). 
כלומר קפיטליזם חופשי ממגבלות; סחר חופשי וללא התערבות מוסדות או שילטון. זו הדרך שתוביל לקידמה האנושית. 
 
אפילו המדע כשלעצמו, לדעת רידלי, לא היה העיקר. רוב הטכנולוגיות החדשות במאה ה-19 'פותחו מבלי שלמפתחיהן היה מושג כיצד...הן פועלות'; וכן התגליות מהמאה ה-17 של הכבידה ומחזור הדם היו תוספות יוצאות מן הכלל לידע האנושי, אבל הן עשו [פחות] למען העלאת רמת החיים...[מאשר] מכונות הטוויה ומנוע הקיטור (עמ' 274). וכן '...המדע הוא בנה של הטכנולוגיה יותר משהוא אביה' (עמ' 271). זו טענה מעניינת, בעיקר שהיא באה ממדען! 
 
הממציאים והיזמים חשובים יותר. כך למשל ממציאים ברומא הקלאסית, 'קיבלו תגמול שלילי בתמורה לעמלם' (276). כלומר נדרש זמן עד שהמיסחר הבריטי (הקפיטליזם הראשון - 'חברת הודו המערבית') איפשר את התגמול החיובי, ובהמשך סייע לביטול העבדות - למרות שהוא שיצר אותה לראשונה (שיקול כלכלי, עוד מהתקופה הקלאסית שבה מעמד עבדים ענקי איפשר את המעמד העליון, לרבות אותם ממציאים).
 
(המשך בחלק הבא)
האופטימיסט הרציונאלי / מאט רידלי - חלק ב'
הודעה זו מכילה תמונות
20/08/14 14:08
76צפיות
 
אבל רידלי לא רואה את הסתירות הללו. מבחינתו כלכלה חופשית היא העיקר. אבל אויביה אינם רק המרקסיסטים הסוציאליים, אלא גם הפסימיסטיים
 
אינני יכול להיזכר בזמן שבו לא דחק בי מישהו להבין שהעולם יוכל לשרוד רק אם יזנח את היעד המטופש של צמיחה כלכלית (עמ' 296); בביקור בחנות ספרים, הוא מתפלא ש-לא ראיתי שם אפילו ספר אופטימי אחד (עמ' 307). כי 'המשותף לכל [הטוענים] היה...שאינדיבידואליזם, טכנולוגיה וגלובליזציה מובילים את כולנו הישר לגיהנום.'  (עמ' 306).
 
למרות שמרקוזה טען ש'הקפיטליזם כופה צריכה מוגזמת על מעמד הפועלים', הרי שבזמן ביקור בסופרמרקט רידלי מציין, 'אני אף פעם לא רואה אנשים אומללים נוכח המבחר הבלתי-אפשרי; אני רואה אנשים בוחרים'.
מה שרידלי לא מציין הוא כמה אחוזים מתוך הקניה הזו מודרכת פסיכולוגית (צבעים, תוויות, מיקום בחנות, הבטחה בפירסומות) וכמה ממנה בפועל נזרק (מציין במקום אחר שעד שליש מהייצור החקלאי בארה"ב מושמד, או מיוצר לצרכי דלק ביולוגי).
 
לדעת רידלי המתנגדים לכלכלה החופשית, מעלים טענות מסוגים שונים - השפעה סביבתית, אקלימית, ועוד. לכולם הוא מוצא מענה - הטמפרטורה בעולם שלא עלתה עד 2009 (עמ' 311); על התמותה מסרטן שיורדת (עמ' 313); הגשם החומצי שלא היה (עמ' 320).
כי פעילי הסביבה 'מתעקשים שהפיתרון בר הקיימא היחיד הוא לסגת, לעצור את הצמיחה הכלכלית ולהיכנס למיתון כלכלי'. לכן הם עויינים לכלכלה החופשית.
 
אבל רידלי לא מציין שספרים פסימיים וחוזי שחורות היו מאז ומתמיד רבי מכר. כך שיש תמריץ כלכלי לאותה פסימיות, שלעיתים אחראים לה חוקרים זוטרים ועיתונאים.
 
בנוסף זו דרך מצויינת להביא לשינוי הנדרש וליצור מודעות. כך למשל בהלת באג המילניום הביאה לתיקונים נחוצים בתוכנות ישנות, שבלי ספק מנעו נזק. גם המודעות הסביבתית כיום באה דרך 'טיפול בהלם'. גם החשש מפני מגיפות מגביר את המודעות להן. 
 
רידלי גם חוזר משווה בין העושר כיום של אזרח מערבי ממוצע, לבין העושר בעבר. הוא משווה בין המשאבים שיש לאותו אזרח, לעומת לואי ה-15, ומוצא שהמלך היום היה נחשב לעני...
 
כמובן שהטעות כאן היא בכך ש'עושר' הוא עניין יחסי לגמרי. עשיר יהיה מי שהכנסתו גבוהה מהממוצע בזמנו.
הוא גם לא מציין שמעולם בהיסטוריה האנושית, לא היה פער כה אדיר בין עשירים לעניים, ושכיום עשירים מחזיקים יותר כסף משהיה בכל ההיסטוריה האנושית עד 1980 (נתון שלקוח מספרו של פרגוסון על הכסף), וכך בסביבות אלפיים איש מחזיקים רבע מכל הכלכלה האמריקאית. זו אגב תוצאה של אותה כלכלה חופשית.  
 
לדעת רידלי, ה'עושר' הזה שילך ויגדל, יהיה גם הפיתרון: 'הנכדים שלכם יהיו עשירים עד כדי כך' (עמ' 348) שהם יוכלו 'לעמוד בשינויי האקלים' (עמ' 350)...    
וכן למרות ההתחממות הצפויה, 'הגירסה העשירה והחמה ביותר של העתיד תסבול מרעב פחות מהאחרות' (עמ' 355).   
 
בנושאים האלה, כמו שניתן לראות, רידלי שוגה לא מעט, ומצער שעריכה טובה יותר לא נעשתה כאן. כך למשל -
 
* שבבי סיליקון 'משתמשים בכמות אנרגיה קטנה כ"כ, שהם בכל מקום' (עמ' 261) - אבל עדיין דורשים חשמל יותר ויותר. למעשה צריכת החשמל הגבוהה ביותר של תעשיה כלשהי, היא של ההיי-טק. כמות חשמל גדולה נדרשת להחזיק את חוות השרתים, שמאפשרות את האינטרנט. לא סביר שצריכת החשמל תרד בעתיד.
 
דלקים תעשייתיים הצילו חלק נכבד מפני הארץ מתיעוש (עמ' 254). זו אחת הטענות החוזרות שלו. אבל הוא לא מציין את הזיהום הכבד יותר שהם יוצרים (עשן; פסולת מפחם; דליפות דלק). בנוסף, גידול בקר וצאן עדיין מחייב הזנה בתבואה ושטחי מרעה, ומהווה סיבה עיקרית לבירוא יערות.
 
* ספירת הזרע בעולם כן מצויה בירידה
 
* מקרי הסרטן בעליה ורק בעשורים האחרונים המחלה נעשתה הקוטלת השניה אחרי מחלות הלב, למרות שהטיפול בה השתפר משמעותית (במחלות לב לעומת זאת נרשמה ירידה בתמותה).
 
* 'האינטרנט של היום שולח כל ביט רק קצת יותר מהר מטלגרף של המאה ה-19' (עמ' 269). רידלי כנראה לא מודע למעבר לשימוש בסיבים אופטיים, שלא זקוקים לחשמל.
 
* טענה חוזרת אחרת של רידלי, היא הוזלת העלויות במאה העשרים: 'העשרת האנשים והוזלת השירותים' (עמ' 270).
אבל גם זה עניין יחסי, שהתחרות יצרה והוזלת חומרי הגלם. ההעשרה הזו לא נועדה להעשיר את הצרכנים, אלא לגרום להם להוציא את כספם. תופעת הלוואי היא 'העשרתם'. אבל מטרת כל יזם היא בראש ובראשונה להתפרנס. אם זה נעשה ע"י הוספת אבזר נוסף לחיים של כל אדם מערבי, הרי שזו שיטה, ולא מטרה בפני עצמה.
 
לסיכום - 
 
לדעת רידלי הפסימיות אינה מוצדקת. עובדה שתחזיות השחור של מלתוס וממשיכיו לא התגשמו. למרות שאלמלא הייבוא מאמריקה בסוף המאה ה-19, 'הדברים היו קרובים מאוד לקריסה' באירופה, הוא מציין בעמ' 149 - עד לפיתוח הדשנים המלאכותיים בתחילת המאה העשרים. בסופו של דבר מאז ועל פני העשורים שבאו נמצאו תמיד דרכים להגדלת התפוקה, עם הגידול באוכלוסיה. 
גם השינויים הסביבתיים נבלמו בחלקם (תודות לאותן נבואות שחור, מן הסתם - לא דבר שרידלי יציין), ואולי העתיד לא יהיה כ"כ חם... בכל מקרה נהיה עשירים מספיק כדי למנוע את השפעותיו.
 
אבל מאחר והוא כורך את הפסימיות ברצון להאט את הצמיחה וכן באנטי-טכנולוגיה, הרי שיש לחשוד בטוהר כוונותיו. מהבחינה הזו רידלי מראה נטיות קפיטליסטיות ברורות, שאותן הוא מנסה לחזק בטיעונים כלכליים וביולוגיים.
 
אני לא השתכנעתי מהשילוב הזה. לדעתי הקו הזה אינו מדעי כלל, אלא פוליטי. לכן מן הסתם הוא אינו מוזכר בגלוי בהקדמה.   
 
אבל הדבר שרידלי כן דייק בו, הוא חשיבות המידע והיותו אמצעי קידום האנושות - 
'ככל שאתם מייצרים יותר ידע, כך אתם יכולים לייצר עוד יותר ממנו' (עמ' 264)  וכן '....המנוע המניע את השיגשוג בעולם המודרני הוא ייצור מואץ של ידע מועיל'. וגם 'החילופים ההולכים וגוברים בלי הרף של רעיונות, הם הגורמים לקצב הגדל והולך בלי הרף של חדשנות בעולם המודרני' (עמ' 286).
 
אבל זרימת המידע אינה קשורה לכלכלה דווקא, אלא למדע עצמו, שיוצר את הטכנולוגיה (ולא ההיפך כמו שטען רידלי לעיל). תחרות כמובן מועילה ומחזקת אותו, אבל היא אינה חייבת לבוא על חשבון העניים או הסביבה. המודעות הזו היא גם תוצאה של מידע. בסופו של דבר המידע יעצים את האנושות יותר מכל דבר אחר, ויצור כלכלה מסוג אחר ('כלכלת המונים'), שיוויונית יותר יש לקוות.
 
אם כל הדברים האלה מעניינים אתכם, אז הספר ראוי לקריאה. אבל כדאי להתייחס בזהירות לנאמר שם ולזכור את הטייתו של המחבר.
 
עוד ביקורות:
עטיפה
תודה רבה על הסקירה המרתקת
21/08/14 10:47
39צפיות
יש סיכוי גבוה שארכוש אותו בזכות הסקירה שלך, כי הנושאים האלה מרתקים אותי מאוד.
סתם הערת שוליים אנקדוטאלית -
אתמול הלכנו להסתובב בשׂרונה - מולנו התקרבה משפחה - אבא, אמא, ילד בן 14-15 ואחיו הקטן שרץ אחריהם ושאל  בקול רם: אמא זה מקום רק לעשירים? משלא נענה שאל בקול רם יותר - אמא למה זה מקום רק לעשירים?
תודה. יצא קצת מעורבב... דורש עוד עריכה.
21/08/14 16:23
34צפיות
אבל בעיקרון זה ספר מאוד קריא ומעניין, שמביא דעות מרתקות (כמובן במגבלת הנטיה הפוליטית שהזכרתי). יוצא דופן לזואולוג מסוגו. אבל היום כאשר דוקניס כותב על אלוהים ואמונה, הכל אפשרי.
 
כמו שהשופט ברק הכריז בזמנו ש'הכל שפיט', המדענים היום אומרים - 'הכל מדיד'.
 
העולם בלי ספק יהיה רק לעשירים - זה החזון הרפובליקני במיטבו.
לא יוצא דופן לזואולוג מסוגו
21/08/14 20:07
28צפיות
מאט רידלי (למרות דעותיו המוטות) הוא הסופר המדעי-פופלרי המוכשר והבהיר מכולם. דוקינס וגולד למשל לא מתקרבים אליו.
ספרו הראשון והמעולה THE RED QUEEN עדיין לא תורגם לעברית.
הוא דוקטור לזואולוגיה, עיתונאי מוכשר, סופר נפלא, בן אצולה בריטי ובנקאי כושל.
תחת ניהולו, בנק פרטי בבריטניה התמוטט ופשט רגל. ראה כאן:
 
 
לא בטוח שבניהולו - הוא היה חבר דריקטוריון, וכמו שרפי ציין
21/08/14 23:36
30צפיות
זה יותר עניין של פרסטיז'ה שהבנק מנסה להשיג, מאשר ניהול בפועל. הוא היה charirman ולא הצ'יף אקזקוטיב.
 
דוקינס לדעתי היה יותר פורץ-דרך בשעתו, אבל הסיגנון מאוד מלא מעצמו.
תודה על הסקירה שלך
22/08/14 18:08
15צפיות
רק עכשיו התפניתי לקרוא אותה.
הסקירה מדויקת מאד באבחנות של ההטיות של רידלי.
עדיין, ולמרות דעותיו כנראה שבאמת יש יסוד איתן לאופטימיות שלו.
הוא מצטט לא מעט פעמים את "הגן המסחרי" של חיים אופק מ2010 (second nature) שהוא ספר פחות פופולרי אך בעל השפעה גדולה מאד על מדעי הכלכלה, הפסיכולוגיה והאנתרופולוגיה. ספר מומלץ מאד, אם כי הרבה פחות קריא מזה של רידלי.
תודה על ההפניה. מסתבר שרידלי הזכיר אותו פעמיים
22/08/14 18:22
21צפיות
בקטע על יתרון המזון המבושל על הנא, וכן על הקשר ההדוק בין חקלאות למיסחר, כי האחת יצרה את השני. אבל זה הכל. לא יותר מזה ובלי ציון חוב... יבדק גם.
 
אגב לדעתי למרות שהוא שם דגש על חשיבות המידע ועלייתו בטור גאומטרי (כנראה במקביל לצריכת האנרגיה ולתל"ג העולמי), הוא עדיין לא עשה את הקישור המתבקש בינו לאבולוציה (דוקינס לדעתי שגה בכך שלא ירד למרכיב הבסיסי הזה, שמצוי מתחת ל'ממים' שהציע).
 
אופטימיות לדעתי היא עניין של השקפה. *היום* אנחנו יכולים להיות אופטימיים כלפי העבר (לכן העבר נוח מהעתיד; אבל עדיין היו זמנים טובים יותר: אפילו רידלי מודה ששנות החמישים היו מהנוחות ביותר שהיו בעולם), ולקחת את האופטימיות הזו לעתיד.
 
אבל לפני שידענו מה שאנחנו יודעים היום, היו לנו סיבות די טובות לפסימיות. וראה זה פלא - היא לא הזיקה לנו. אולי אפילו הועילה. מי יודע. עובדה שאנחנו פה.
 
ועוד משהו על האלימות האנושית, שאמורה להיות בירידה מתמדת
23/08/14 06:11
22צפיות
הגרף מופיע אצלי רידלי, והוא גם הבסיס לספרו של סטיבן פינקר, 'The Better Angels of Our Nature' (שטרם תורגם).
 
בשניהם מוכח שככל שהזמן עובר, הביטחון היחסי שלנו עולה, והסיכוי להיפגע מאלימות יורד.
 
אבל השאלה היא אם זה אומר משהו על האופי האנושי שהשתנה. כי באותה מידה שהאלימות קטנה, אמצעי אכיפת החוק עלו. כך שהפיתוי לאלימות ירד, והסיכוי שהיא תעבור ללא תגובה או ענישה, עלה.  
 
זה הסבר משכנע יותר לטעמי, מאשר הטענה שיש שינוי באופי האנושי או שיש נחמדות רבה יותר, כפי שרידלי טוען ('השמן הזך' ועוד כמה יציאות דומות).
 
מהבחינה הזו, המהומות בלונדון לפני 3 שנים וכן המהומה הידועה בטורונטו ב-68', ימשיכו להפתיע את הקרימינולוגים.
אני לא זוכר את הטענות של רידלי
23/08/14 12:10
18צפיות
אבל ברור שזה לא שהאופי האנושי השתנה.
יש כנראה גורמים הקשורים בחוק, אכיפת החוק, רווחה כלכלית, ביטחון בתחבורה ועוד. ייתכן שגם לחינוך יש משקל.
מרתק.
21/08/14 19:50
37צפיות
לפי השיטה הזאת אפשר להגיד שכל תכונה אנושית היא חלק מהאבולוציה. 
22/08/14 13:00
30צפיות
סקירה מקיפה ומושקעת מאוד
 
אני לא חושבת שהייתי עולה על כל נקודות החולשה ואי-הדיוקים שאתה מציין, מחוסר ידע שלי.
אגב, לא ציינת (או שלא שמתי לב) - איך התרשמת מהכתיבה עצמה, מהשטף של הספר וכו'?
 
(ואגב, שמתי לב שמצא חן בעיניך עורך הטקסט החדש)
רציתי לנסות את כל הצבעים... צריך לקבוע סיגנונות
22/08/14 17:57
34צפיות
כותרת סעיף, הדגשה, ציטוט ועוד. בביקורת הבאה.
 
הספר קריא מאוד והמידע נקלט יפה. התרגום של מרקוזה-הס (אולי קרובה רחוקה של ההוגה) סביר בד"כ (אם כי יצירתי לעיתים, כמו עם 'עד אבסורד' - ad absurdum). הוא לא קליל כמו כמה ספרי כלכלה מודרניים, אבל יותר אישי מרוב ספרי העיון המדעיים.  
אלה הגיעו אלי לאחרונה. הערות? הארות?
19/08/14 14:00
197צפיות
קלאס – חוליו קורטאסר
הסיפור האמריקאי הקלאסי
בוג ז'ארגאל - ויקטור הוגו
דון קיחוטה – סרוואנטס
החייל האמיץ שווייק – ירוסלב האשק
כסא פנוי – ג'יי. קיי. רולינג
היום השביעי של החיים – רמון קנו
מסעי גוליבר – יונתן סויפט
יום הרפאים – דוד שחר
דורה אדומה – מו יאן
קנדיד, או האופטימיות - וולטר
בסיפור האמריקאי הקלאסי
19/08/14 14:36
82צפיות
יש אוצרות, ואפילו לא סיימתי אותו עדיין, רק קורא מפעם לפעם. בעיקר בלתי נשכח הסיפור על הלבלר שמעדיף שלא (את שמו שכחתי) ועשה חשק לקרוא את מובי דיק.

את קלאס רכשתי כשיצא וכל פעם שאני פותח אותו יש לי כאב ראש, אבל עדיין מסקרן.
שווייק ספר מלבב
19/08/14 15:29
82צפיות
דון קיחוטה - נהניתי מאוד מהספר הראשון. השני כבר היה יותר מדי מאותו הדבר בעיני.

דורה אדומה אכזרי. אני לא זוכרת אם החזקתי מעמד עד הסוף, סביר יותר להניח שנטשתי.
את דורה אדומה קניתי ביד שניה כמו חדש, כאילו
19/08/14 15:32
60צפיות
ירד עכשיו מהדפוס. לא להאמין מה אנשים מעבירים ליד שניה.
º
גם אני נטשתי את "דורה אדומה"
19/08/14 17:26
20צפיות
כמה השלמות חשובות (שוייק)
19/08/14 16:56
74צפיות
 
* קיחוטה - אם התרגום האחרון, אז הוא פחות מוצלח לטעמי.
* סוויפט - גם קלאסי, אבל תלוי בתרגום...
* קנדיד - טוב בכל מצב
 
השאר לא מוכרים מספיק.  
º
סוויפט בתרגום מ. מבש''ן. קיחוטה החדיש לצערי.
19/08/14 17:23
12צפיות
º
שווה לחפש את נוסח ביסטריצקי. משהו מיוחד.
19/08/14 17:33
14צפיות
"קנדיד" נפלא!
19/08/14 17:29
56צפיות
כנ"ל לגבי "החייל האמיץ שווייק".
"הסיפור האמריקאי הקלאסי" - טרם סיימתי לקרוא. יש בו שפע פנינים.
באשר ל"דון קיחוטה" מרגישה כמו רוני.
º
לקחתי גם את ההמלצות שלך
25/08/14 09:27
5צפיות
º
קריאה מהנה!
25/08/14 09:51
3צפיות
"דון קיחוטה" נהדר
19/08/14 18:39
61צפיות
לי לא היתה בעיה עם התרגום החדש, אולי הוא פחות נמלץ, אבל יש בו הערות שוליים שמאוד תורמות להבנה. מסכימה עם רוני לגבי החלק השני.
"שוויק" - מומלץ, משעשע ביותר.
 
מה יש ב"הסיפור האמריקאי הקלאסי"?
º
אוסף של סופרים אמריקאיים ידועים.
19/08/14 18:51
19צפיות
האמת, לא אהבתי את גוליבר
19/08/14 21:12
45צפיות
כי נעזרתי בביאורים שבסוף הספר בשביל להבין את המסעים הראשון עד השלישי.
מ"שווייק" נהניתי מאוד, חבל שמחברו מת ולא השלים את הספר.
 
דון קיחוטה - שני כרכים
20/08/14 09:03
41צפיות
ביני לבינך, ארוך כאורך הגלות.
"כיסא פנוי" משעמם ורדוד.
20/08/14 16:21
51צפיות
ג'יי קיי רולינג יודעת לספר סיפור ולתאר דמויות, אבל העלילה עצמה - משעממת.
בדיוק התחלתי לקרוא את
21/08/14 06:07
47צפיות
החייל האמיץ שוויק בפעם השנייה!
נהנית ממנו ממש כמו בפעם הראשונה (שהיתה מזמן כך שזו בעצם קצת כמו הפעם הראשונה). 
מצחיק מאוד!!!
חלק מהספרים הם מהאהובים עלי ביותר
21/08/14 22:56
41צפיות
ראשון בעברית דוד שחר סופר מופלא של היכל הכלים השבורים שהספר המוזכר הוא אחד מהסדרה. לדעתי שחר הוא גדול הסופרים העברים בדור שאחרי עגנון.
שוויק ספר מופלא - אהוב עלי תרגומו של מרדכי אבי-שאול [שהיה ידיד של אבי המנוח] ובגלל שלא השלים את התרגום מקובל עלי תרגומה של בונדי.[אין אחר וצ'כית קשה שפה]
דון קיחוטה - המהדורה המיוחדת שבתרגום ביאסטריצקי - שני כרכים גדולים מלווים  בציורים  מקוריים של מרסל ינקו.
ספר נהדר בקנקן משובח. בתרגום לנדרא רק דפדפתי -וחזר לביסטריצקי.
אותו, את שוויק, ואת גרגנטוא ופנטגרואל קראתי מספר פעמים. אני מכנה ספרים אלה 'דשנים'...
גוליבר הוא האהוב עלי מכל הספרים = הזכרתי אותו בהערה נפרדת ואין טעם לחזור. תרגום מבש"ן [מורה לאנגלית בבצלאל של  פעם] מ1944 שוקן  הוא מופלא בעיני. ממנו למדתי את החכמה הגדולה על היחסיות, יש כאלה שרואים אותך כענק  נשגב ויש כאלה שלא רואים אותך [כמעט] בכלל
קנדיד לצד זאדיג [או צדיק] הם ספרים מקסימים וחכמים ביותר של וולטייר. ראויים ביותר. י ש כמה וכמה תרגומים ומהדורות והוצאות ופורמאטים. והעיקר עלינו לעדור[לטפח] את גננו. השאר חשוב אך לא חשוב מספיק לחיינו.
 
בוג ז'ארגאל הוא ספר לנוער על מרד העבדים שכתב הוגו בן ה16.לא מכיר הרבה ספרים על הנשא, ולכן אולי חשיבותו
קלאס - קניתי בגלל הפרסום. מחכה בצד בסבלנות לתורו. בינתיים אין דיעה.
את האחרים איני מכיר. על חלקם לא שמעתי.
"כיסא פנוי" ריגש אותי מאד
21/08/14 23:18
138צפיות
זהו רומן אידיאולוגי מאד, ואני יכול להבין מדוע הביקורת הפוסט מודרנית מעקמת את חוטמה ביחס אליו. אידיאולוגיה? פיחס.
אבל אני משוכנע, שבעוד חמישים שנה יתייחסו אליו כמו שמתייחסים לרומנים של ג'ון סטיינבק, הגדושים באידיאולוגיה דומה.
 
 
"בּוֹרוֹת" / לואיס סצ'ר
הודעה זו מכילה תמונות
19/08/14 06:39
129צפיות
"בורות" / לואיס סצ'ר
Holes \ Louis Sachar
 
הוצאת עם עובד, 2007, 178 עמודים, מאנגלית: שלומית אפל.
 
סטנלי ילנטס הוא לא ילד רע ולא טיפש. הוא פשוט היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, בערך כמו שקורה לו תמיד הודות לקללה שמלווה את המשפחה באשמת אבי-סבו הבטלן, המנוול, גנב החזירים המחורבן. בגלל המזל הרע הזה מוצא סטנלי את עצמו מורשע בגניבת נעליים שכוכב הבייסבול הנערץ עליו העמיד למכירת-צדקה לטובת מעון לחסרי בית, וניתנה לו בחירה בין להישלח לכלא או למתקן השיקום לנוער "מחנה גרין לייק". לסטנלי, שמעולם לא היה במחנה קיץ, נשמע גרין לייק כמו בחירה טובה. הוא יגלה במהירות שגרין לייק ממוקם במדבריות טקסס, אין בו בכלל אגם, והוא מתנהל כמו מחנה עבודה שבו על כל נער לחפור בכל יום בור אחד בעומק ובקוטר של מטר וחצי תחת השמש הקופחת כדי לחשל את אופיו. אבל יש הבדל בין גרין לייק לבין כלא או מחנות מאסר – אין גדרות סביב המחנה, כי הם לא נחוצים. כל מי שינסה לברוח יתייבש במהירות, או יינשך על ידי נחש או עקרב או לטאה מנומרת.
סטנלי מנסה להסתגל לחיי המחנה ולחברים החדשים שנכפו עליו, אבל לאחר זמן מה הוא מתחיל לחוש שיש כאן משהו מעבר למראית העין של עבודה סיזיפית מייאשת בלב השממה. משהו שקשור למקורו של השם גרין לייק, לחטאי העבר וגם לקללה המשפחתית של בני ילנטס.
 
"בורות" הוא ספר נוער מוצלח מאוד. הוא מצליח ליצור הזדהות רבה ורגש כלפי סטנלי וגם אמינות בדרך שהדמות שלו משתנה ומתבגרת במהלך הספר. גם העלילה זרמה יפה, עם שילוב מצויין של קווי העלילה והרמזים המטרימים לכדי סגירה יפה וקשירת כל הקצוות. ההומור בספר הוא לחלוטין לא ילדותי, אותי אישית הוא שעשע, ואני מניחה שעוד מבוגרים ימצאו אותו חביב מאוד.
ספר מומלץ בהחלט, לא רק לילדים ונוער.
 
לא קראתי אבל הסרט מוצלח
19/08/14 09:08
42צפיות
ואם יש לכם מתבגר ששונא לקרוא - שמעתי על ניסים שכאלה שהספר הזה חולל.
הסרט מעניין - עבר בכבלים כמה פעמים
19/08/14 10:58
27צפיות
עם סיגורני וויבר (די בסוף). - http://www.imdb.com/title/tt0311289
 
אגב מחנות כאלה - היו כמה גרועים יותר בשנות הארבעים, שבאחד מהם נעשות חפירות כדי לברר אם הנערים שהיו בו חוסלו. תקופה שבה סברו גם באמריקה שמי שמועד לפשע, סובל מבעיה מנטאלית ואולי עדיף שיוצא מהחברה.
º
הצלחת לשכנע אותי בסקירה קצרה וקולעת היטב.
19/08/14 09:19
19צפיות
ווואוו!!!
19/08/14 10:18
84צפיות
אתה מזכיר לי נשכחות!
קראתי אותו בתיכון בערך, מעלה לי דמעה בעינים!
ספר נהדר!
 
אגב שאלה,
זה נכון שיש ספר המשך לבורות?!
האם יש סרטים?
º
אתה?
19/08/14 10:29
18צפיות
לפי וויקיפדיה
19/08/14 18:46
56צפיות
יש שני ספרי המשך -
Stanley Yelnats' Survival Guide to Camp Green Lake (2003)
Small Steps (2006)
ל"בורות" יש עיבוד קולנוע, נראה לי שלאחרים לא.
 
ואני בת
º
חדשה פה?
19/08/14 18:50
11צפיות
º
אני? יומיים-שלושה ככה
19/08/14 18:53
12צפיות
º
נראה לי אפילו פחות.
19/08/14 18:54
9צפיות
תודה, נשמע חמוד
20/08/14 15:09
28צפיות
אם ייפול לידי, אקרא.
לא נשמע כמו משהו שצריך לחפש או לקנות במיוחד. 
השנה ערכנו קריאה מודרכת
22/08/14 13:28
17צפיות
סביב הספר הזה. אגב, במבצע עידוד הקריאה של משרה"ח "שמחת הקריאה" הוא מכונה, מקבלים את הספר הזה יחד עם ספרים נוספים בכמויות גדולות, בתנאי שנערכת קריאה ואיזו פעילות יצירתית [ למידה משמעותית, אמרנו? ] בעקבותיה.
מעניין, מה עושים בקריאה המודרכת הזו?
22/08/14 14:00
13צפיות
ואילו עוד ספרים קיבלתם? יכולתם לבחור מתוך רשימה?
 
(ומה אתה חשבת עליו?)
החל מקריאת חלק מהרומן
22/08/14 18:22
16צפיות
דיונים חד שבועיים או דו שבועיים ומשימה יצירתית.
הספר חביב, הנמשל שבו ברור מאוד [ זו הרי אלגוריה ל-חיים ] ואני עצמי לא מלמד בחט"ב, כך שלא הפעלתי בעצמי את התלמידים.
לא ממש זוכר  את השמות האחרים של הספרים.
צריך מסע למדבר, לחזק את החוויה.
22/08/14 19:49
13צפיות
בחירה יפה. קצת מזכיר את ספרי הציונות הישנה.
º
שאלות קטנות, חיפושים, הודעות משוטטות
18/08/14 23:51
19צפיות
שאלה על שנת החתול- שרה אנג'ל
18/08/14 19:13
62צפיות
היי חברים יש לי שאלה לגבי הספר המרתק הזה... שמעתי שהסיפור של דמות הילדה- ניצן אליפז מבוסס על סיפור אמיתי (סיפור חטיפה שבמציאות בעצם לא נפתר) . ניסיתי למצוא את המקרה באינטרנט אבל לא מצאתי על זה שום דבר.
אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי ללינק כלשהו או ידיעה על העובדה הזו 
תודה מראש לעונים:):)
אמנם לא קראתי את הספר
18/08/14 23:49
52צפיות
אבל מחיפוש בגוגל עולה שייתכן שהסיפור מבוסס על החטיפה והרצח של נאוה אלימלך ז"ל.
ועכשיו שמתי לב שראשי התיבות של שמותיהן זהים - נ"א...
שלום לך
19/08/14 02:09
35צפיות
אוכל אולי לשמוע המלצות ואת חוויותייך מן הספר? נשמע מעניין. :)
מחפש לרכוש עותק של "תולדות עכו" מאת נתן שור. אשמח לשמוע
18/08/14 20:24
46צפיות
אם מישהו מוכר או יודע היכן ניתן למצוא.
בברכה,
עוז
הדרך הפשוטה ביותר
18/08/14 20:59
64צפיות
לבדוק איפה מתקיים עכשיו קורס מורי דרך ואז לברר מתי מגיע לשם אחד ממוכרי הספרים. כמו כן, נסה את אריה בר, הוא רכש את האוסף של צביקה מדניק ז"ל.
 
º
תודה רבה!
19/08/14 06:39
15צפיות
עמנואל, כל ספרי מדניק הגיעו לחנות ספרים מסוימת ולא כפי שקבעת
19/08/14 13:12
46צפיות
צבי מדניק אחד מאוהבי ספרי ארץ ישראל הגדולים והמכובדים ביותר. זכרונו לברכה.  
לחנות שלך?
19/08/14 20:40
27צפיות
לפי מה שידוע לי אריה בר רכש את כל האוסף של מדניק, אולי הוא מכר את הספרים הלאה.
בכל אופן, עם כל הכבוד לאוסף הספרים של מדניק האיש היה ידוע קודם כל באוסף המפות שלו, לפני שהפך לסוחר הוא גם היה אוצר המפות של המחלקה בגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.
ספר חדש בנושא מכירות ושיווק בינלאומי
הודעה זו מכילה תמונות
20/08/14 16:19
28צפיות

לכל מי שמחפש ספר שידריך אותו בתהליך המכירות והשיווק הבינלאומי, ניתן עתה לרכוש את הספר "הכדור בידיים שלך - הסודות להצלחה בשיווק בינלאומי" מאת דולפין לאור בסניפי סטימצקי, באתר הוצאת מדיה 10 ובאתר המחברת www.dolphinlaor.co.il.
אשמח לשמוע מכם,
דולפין
 
שאלה או קביעת עובדה?
20/08/14 13:58
49צפיות
שלומות, 
האם עליי להתחשב באינטונציה של השואל שאלה כדי לדעת אם להטיל סימן שאלה? 
לעתים קרובות בסיפור שאני מתמללת נשמע שהמראיינת קובעת עובדה ולא שואלת שאלה. 
מה, לדעתכם, עליי לעשות?
תודה ויום בטוח באשר אתם.
אביבית 
כמו שאני מבינה את זה
20/08/14 23:24
28צפיות
לפעמים מראיין אומר משהו לא בנימה של שאלה, אלא "זורק" אמירה/קביעה כלשהי לכיוון המרואיין כדי לראות איך הוא יגיב על זה (לאו דווקא בצורה מתריסה; סתם בשטף השיחה. למשל: "אז אני מבין שלא היית בבית באותו זמן". משהו כזה). אם נשמע לך מהאינטונציה שזו לא שאלה, לא צריך "להמציא" שם סימן שאלה ו"לאלץ" את המקור. הייתי כותבת את זה כמו שזה נשמע.
º
תודה רבה
21/08/14 08:57
7צפיות
אפשר להוסיף הערה על הנימה.
21/08/14 02:15
19צפיות
לעיתים יש ערך להערות כאלה.
מעוניין לרכוש ספרי לימוד משומשים לתיכון
21/08/14 11:47
15צפיות
מעוניין לקנות ספרי לימוד משומשים במצב טוב באיזור המרכז,מסעות בזמן,משלום למלחמה ולשואה, הוצאת מטח. מסעות בזמן, בונים מדינה במזרח התיכון,הוצאת מטח. מתמטיקה חלק ג׳ לשאלון 805/בני גורן.
מעוניין לקנות ספרי לימוד משומשים לתיכון
21/08/14 11:36
20צפיות
מעונין לרכוש ספרי לימוד משומשים  במצב טוב (מאיזור המרכז)מסעות בזמן משלום למלחמה ולשואה הוצאת מטחמסעות בזמן בונים מדינה במזרח התיכון הוצאת מטחמתמטיקה חלק ג לשאלון 805 בני גורןתודה
מכירת ספרים ברוסית
21/08/14 15:41
16צפיות
במהלך השנים בהם ההורים שלי גרים בארץ. למעלה מ 20 ומשהו שנה  הם רכשו המון ספרים ברוסית. רומנים, ספרי פנטזיה, ספרי בילוש ועוד.
של הרבה סופרים שונים.
בבייתנו יש ספרייה בעלת 2000-3000 ספרים במצב מעולה.
היכן ניתן למכור חלק מהם או אתצכולם ?
ממליצה לשאול בפורום ישראל ברוסית
21/08/14 19:00
9צפיות
 
אפשר לפרסם בפורומים שונים של דוברי רוסית ואפילו ביד2, אבל אז ייתכן ותצטרכו להתמודד עם הרבה קונים שונים שכל אחד רוצה רק ספר-שניים מתוך האלפים שלכם
אם אתם רוצים למכור הכל יחד, סביר להניח שחנויות של ספרים משומשים יקנו מכם, אבל במקרה כזה תקבלו מחיר מאוד נמוך על כל ספר.
היכן ניתן לקנות את הספר 1Q84 ברוסית?
22/08/14 12:45
16צפיות
חדש או משומש. חנות או אינטרנט
באינטרנט
22/08/14 12:49
14צפיות
הגדרה בתשבץ ספרותי של הארץ
22/08/14 13:06
36צפיות
ספרות  שעניינה  הדרכה  והכוונה             י   -   צ
 
אודה  לכם  אם  תוכלו  לסייע  לי  בפתרון  ההגדרה.
º
"יעץ"? זה שלוש אותיות?
22/08/14 13:15
12צפיות
º
תודה רבה . התשובה היא יעץ.
22/08/14 15:47
9צפיות
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש את "חבריא" מ-1935 בהוצאת "במ
24/08/14 00:14
14צפיות
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש את "חבריא" מ-1935 בהוצאת "במעלה" - חוברת צילום קטנה בכריכה רכה  0544611112
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש "פולין" תיק צילומים
24/08/14 00:09
12צפיות
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש "פולין" תיק צילומים וורוביציק, 1946. 10-12 צילומים בתיק קרטון או כריכת ספירלה. 0544611112
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש "נשמות בישראל" ליטוין 1943
24/08/14 00:11
11צפיות
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש "נשמות בישראל" ליטוין 1943 - רק במצב מעולה. 0544611112
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש "מספרים" שנתון מועצת פועלי ת
24/08/14 00:12
11צפיות
מאיר ביזנסקי MEIR BIZANSKI מחפש "מספרים" שנתון מועצת פועלי תל אביב יפו 1939 0544611112
'בימת שיר' לשבוע זה - 24/8-30/8
22/08/14 10:04
5צפיות
רשת א' - ימי א'-ה' 15:50 
 
ימי א'-ג': 'הגיל המדומה' – רירי סילביה-מנור
ימי ד'-ה': 'חרוזים' – אילן ברקוביץ'
 
קה"מ - ימי א'-שבת 11:55 

ימי א'-ד': 'הגיל המדומה' – רירי סילביה-מנור
יום ה': 'בים הזה אין לי סכר' – ראובן פורת
ימי ו'-שבת: 'חרוזים' – אילן ברקוביץ'
 
קה"מ - ימי א'-ג' 21:55, ימי ד'-ה' 22:55  ויום ו' 20:05 
 
שידורים חוזרים של פינות השבוע החולף -

רמי סערי קורא מתרגומיו מתוך 'הקול של כל העולמות' – חוברת 'הליקון'
 
פירוט הפינות מובא באדיבות עורכת הפינות, אורלי מורג, והוא מתפרסם בפורומים האלה:
'ספרים וספרות' (276)
'שירה ופרוזה' (33)
 
 
איפה אפשר לקנות קינדל בישראל
20/08/14 14:14
41צפיות
האם מישהו קנה מ- EBOOKSHOP
מחפש חנויות ספרים ממהדורות ישנות
20/08/14 22:36
45צפיות
שלום לכולם,
מחפש חנויות ספרים ממהדורות ישנות, עדיף באזור ב"ש, אך אפשר גם באזור גבעתיים/ת"א (שאני מניח ששם תהיינה יותר).

ואם להיות יותר ספציפי, אני מחפש כמתנה את אחד מספרי שרלוק הולמס במהדורה ישנה, עדיף באנגלית, אם כי גם בעברית יהיה מצויין.

תודה רבה מראש לעונים!
באנגלית - נסה פולק בקינג ג'יורג' בתלאביב
25/08/14 10:25
5צפיות
בעברית - רובינזון ברח נחלת בנימין בתלאביב.
 
אנגלית מהדורה ישנה [מה זה ישן בעיניך?] תמצא בשפע [שרלוק  נפוץ מאוד] בABE
קנית ספר מסיפור חוזר
18/08/14 17:26
89צפיות
היי, רציתי לשאול אם מישהו פעם קנה מהם (מסיפור חוזר) ספר והאם הם אמינים ואפשר לתת להם כרטיס אשראי? יש עוד אתרים מומלצים לקנית ספרים? אשמח לשמוע המלצות או אזהרות ;) 
 
יום טוב.
º
היה לי נסיון טוב איתם
18/08/14 18:06
23צפיות
º
לא מאמין - אתה משלם ואח"כ בודק?
18/08/14 18:42
24צפיות
גם לי היה ניסיון טוב איתם. אמינים ונחמדים
18/08/14 19:51
51צפיות
אתרים מומלצים נוספים לקניית ספרים:
 
איתמר לוי - מאתר הספרים. יש לו אתר שנקרא: חנות הספרים של איתמר.
 
הגלריה לספרות (נמצאת בירושלים ויש לה אתר)
 
קפה ספר (נמצא בכרמיאל) www.obook.co.il
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום