בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות

 

הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.

 

אנא שימו לב:

הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".

יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.

הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.

אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.

הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.

בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.

 

גלישה נעימה

8 במאי יום הנצחון על גרמניה הנאצית
08/05/14 22:20
102צפיות
תודות לצבא האדום ולמרשאל ז'וקוב
כתובות אינטרנט מצורפות:
הביקורים השנתיים בטקסי הנצחון ביער הצבא
08/05/14 23:14
84צפיות
האדום היה בין אחת השמחות הגדולות שלי-זה לא יום שמשום מה מטוקבק כמו שצריך ונזכר במדיה וחבל:זה היה נ-צ-ח-ו-ן והצלה !
º
מי שרוצה שיאמין
09/05/14 00:43
19צפיות
º
ברשת ב הקדישו לזה אתמול משדר מיוחד של שעתיים
09/05/14 08:24
16צפיות
אני יגיד לך מה הבעיה שלי עם הרוסים
09/05/14 09:17
108צפיות
ושמש העמים סטאלין.
שבמקביל לרצח הנאצי היה גם רצח סובייטי, קשה לי להתעלם מזה.
ועל זה יש דיון מעורר השתאות בספר מעורר
09/05/14 09:27
72צפיות
התדהמה נוטות החסד.
סטלין הלך שהייתי בן שלוש אבל על הקיר
09/05/14 09:47
62צפיות
אצלנו היתה תמונתם של לנין, חרושצ'וב וסטלין. למה?כי הוא כבר היה שם...ובשנים ההם לא ידעו הרבה על רצחנותו עד נאומו של חרושצ'וב ואז סטלין ירד מהקיר. היום, יש בתים של עולי רוסיה שתמצא גם את תמונתו על הקיר. למה?ככה!
º
"אני יגיד"? בנדק, אתה חש בטוב?
09/05/14 13:31
25צפיות
º
אז מי אגיד?
09/05/14 13:59
21צפיות
º
09/05/14 14:01
12צפיות
צפוי כמובן מאנשים, שטקסטים הנמצאים רוב
09/05/14 14:02
51צפיות
הזמן מול עיניהם ימנעו מהם שגיאים.
טוב, נו.. רציתי קצת להתבדח
09/05/14 18:02
43צפיות
יצאתי חומוס לגמרי
º
09/05/14 18:00
7צפיות
אפשר לפתוח שרשור ספריות?
08/05/14 13:27
158צפיות
נושא מעניין שחבל שיילך לאיבוד בפתיל שלמטה.

מקום? עיר בינונית בשרון

שעות פתיחה? הייתי מופתע ממה שכתבו בשרשור הנוסף. אצלנו פתוח כל יום כולל שישי. נסגר בין 7 ל-8 בערב. כשיש שעת סיפור לילדים הספריה סגורה (פעם בשבוע אחר הצהריים). עדיין יש קטעים מעצבנים שלא ייתכנו במקום פרטי, כך שהקדימו את שעת הסגירה ביום שישי מאחת לשתים עשרה ובכך מנעו ממני לבוא עם הבוגר שמסיים ללמוד ברבע לשתים עשרה.

שקט? "ה-ש כבר לא בספריה", כך הסבירה לי ספרנית. בעיני חילול הקודש לדבר לא בלחש בספריה, אבל כנראה הזמנים השתנו.

ילדים? הספריה מאד מזמינה. יש להם אגף משלהם ובנוסף פינת השתוללות לקטנים מחוץ לספריה (אבל במבנה), וגם שם יש ספרים לקטנים.

חיובי? הספריה מאד מסודרת, יש תמיד תצוגת ספרים מתחלפת לפי נושא אקטואלי, ספרניות אדיבות.

שלילי? אי אפשר להזמין ספרים מראש ואין רשימת המתנה.
אכן נושא מעניין
09/05/14 09:10
98צפיות
אני אציין, ראשית, שלמרות שיש לי מנוי כבר מאז הייתי בבי"ס יסודי, בשנים האחרונות אני ממעטת מאוד לשאול ספרים מהספריה. יש לי הרבה ספרים ממתינים בבית, ופחות זמן ללכת לשם במיוחד. אבל הספריה תמיד קיימת כאופציה, וזה נחמד.

מקום - עיר גדולה בגוש דן.

שעות פתיחה - ראשון עד חמישי מ-11:00 עד 19:00 (סוגרים בפועל 15-20 דקות מוקדם יותר), באחד מימי השבוע פתוחים מ-12:00 עד 20:00). בימי שישי, בחגים ובחול המועד בד"כ סגור (מה יעשו התלמידים שיש להם עבודות לחופש?). כמו כן יש שבוע או שבועיים במהלך חופשת הקיץ בהם גם עובדי הספריה בחופש.

שקט - עד כמה שנוכחתי לרוב אין רעש מיוחד בספריה. או שאולי לא הייתי שם בשעות שתלמידים מגיעים להכין עבודות.

ילדים - לספריה יש שתי קומות, התחתונה היא ספריית ילדים (העליונה ספריית מבוגרים ועיון), כך שאין הפרעה מצד הקטנים. בנוסף, סביב הספריה יש שטח פנוי עם גינה וככר קטנה, כך שמי שרוצה להשתולל יכול לצאת. כמו כן יש פעילויות כגון הצגות ילדים ושעות סיפור. יש גם הרצאות למיניהן למבוגרים בעלות סמלית או ללא תשלום.

חיובי - הספריה גדולה, נוחה, מבחר יפה של ספרים (כולל בשפות זרות, מחזות וספרי שירה), כורסאות לקריאה, אפשר לשאול ספרים לחודש ולהאריך לחודש נוסף (פרט לספרים מבוקשים), אפשר להזמין ספרים בתשלום זניח (שקלים בודדים). אפשר לעשות מנוי לעד 4 ספרים שאפשר לשאול בו זמנית, ובנוסף גם מחזה או ספר באנגלית קלה (שלא נכללים במניין).

שלילי - דווקא מבחר הספרים באנגלית פחות גדול ונראה שלא מתעדכן כמעט כלל; יש הרבה ספרים בצרפתית ורוסית (כנראה בהתאם להעדפות של האוכלוסייה). יש ספרנית אחת שלפעמים מפגינה קוצר רוח, אבל האחרות חביבות.
ספרית בית ראשונים גבעתיים
09/05/14 09:16
77צפיות
יש לה משלימה בביה"ס קלעי.
לא יודע שעות פתיחה
אגף ילדים ענק, מדפי מד"בפ עשירים יחסית, מדפי שירה מדהימים, פשוט מדהימים בכמות, באיכות .
חדר עבודה קטן יחסית, אבל ישנה ספריית קלעי רחבת הידיים.
סקירת ספריות
11/05/14 08:27
68צפיות
בעיר מגורי הקודמת, הייתי מנויה ב-2 ספריות.
האחת פרטית המנוהלת ע"י עמותה ומתנדבים. פעם בשבוע הספרייה פתוחה מ-8 עד 10 בערב במקום 4-7 וזה מ-ע-ו-ל-ה. הספרייה מאוד ידידותית לילדים ויש אפילו פינת משחק לילדים. אפשר היה להזמין ספרים לרכישה עבור הספרייה, הם אפילו שמחו שהמנויים ממליצים איזה ספרים היו רוצים שירכשו לספרייה, ומי שהמליץ זכה לקרוא ראשון את הספר.
השניה עירונית. למרות שרכשו עבורם תוכנה, הספרייה לא ממוחשבת.
לפני שנה וחצי עברנו דירה לעיר אחרת ומיד נרשמנו לספרייה העירונית ואז גילינו ש- 1. אין המתנה לספרי נוער 2. הספרניות לא עוזרות בכלל, איכשהו כל ספר שרצינו היה על המדף ע"פ המחשב אך לא מצאנו אותו בפועל והספרניות רק משכו בכתפיהן 3. יש סניף לספריה העירונית בשכונה אחרת. אז העברנו את המנוי לסניף האחר, שם יש המתנה לספרי נוער וגם לשאר הספרים, והספרים נמצאים במקומם. אבל בתי בת 14 עכשיו סיימה לקרוא את כל ספרי הנוער שם. אני הולכת עם הילדים - "היום הולכים לספריה" זה בילוי שכולנו אוהבים לעשות ביחד. יש "ששש...!" אך לא ברמות מציקות.


הספריה שלנו מדהימה בכל קנה מידה
11/05/14 12:32
97צפיות
ראשית, היא ממוקמת בבניין חדש ויפהפה. גם עיצוב הפנים נהדר, הכל נקי וחדש. גם כשהייתי מנוייה בספריות ישנות ומאובקות נהניתי להגיע אליהן, אבל כעת נעים לי יותר :)

שעות פתיחה - כמדומני מ-8, פתוחה עד 19:00. בחופשות סמסטר - ספריית העיון פתוחה עד 24:00.
בימי שישי - 8:30-13:00 (או 9:00?).

שקט - אין אכיפה, למעט ילדים משתוללים וצורחים במיוחד.
אבל לספריית העיון - אין כניסה לילדים.

ילדים - הספרייה מזמינה מאוד. הביקור בספרייה הוא בילוי מועדף לא רק על ילדי, אלא גם על כל חבריהם. יש אגף לילדים שמחולק ל:
-קטנטנים: שם יש שטיחים והדומים ושולחנות קטנים, וספרים שממוקמים במדפים נמוכים.
-ילדים.
-נוער.
-ספרים לדתיים.
-ספרים באנגלית וברוסית
-ספרי עיון שניתנים להשאלה.
-כתבי עת שניתנים להשאלה.
-ספריית DVD - להאלה בנוסף לספרים בעלות של 5 ש"ח (לא חוקי, אגב).
-ספריית משחקים, בעיקר משחקי חשיבה - לשימוש בתוך הספרייה.

אגף למבוגרים, שמורכב מ:
-ספורת
-שירה ומחזות
- מד"ב
-ספרים בשפות: רוסית, אנגלית, כמדומני גם ספרדית וצרפתית.
- ספריית כתבי עת;
-ספריית DVD, להשאלה בתשלום של 5 ש"ח לשבוע.

בקומה השנייה יש ספריית עיון גדולה מאוד, שספריה ניתנים להשאלה. מכילה מגוון נושאים. אפילו ספרי בישול ותחביבים

יש קומה של אודיטוריום שבו מתקיימים מפגשים עם סופרים וכיו"ב
יש מרחב שבו מקיימים "שעת סיפור" פעמיים בשבוע. פעם בשבוע עם הפעלות נלוות לסיפור (יצירות) ופעם רק סיפור.

מחשוב:
באגף הילדים - להערכתי כ-20 מחשבים.
באגף המבוגרים - מחשב אחד. מיועד רק לחיפוש מיקום הספרים על המדף.
באגף העיון - להערכתי כ-35 מחשבים.

יש אפשרות להזמין ספר שנמצא בהשאלה ללא תשלום, כשהוא מגיע - הספרניות מתקשרות להודיע, ושומרות אותו עבורך.

יתרונות:
צריך עוד לפרט אחרי כל הנ"ל?
רוב הספרניות נהדרות.
מבחר עצום של ספרים שמתחדש כל הזמן.
המבנה היפהפה.
במגמת שיפור תמידית.
שעות הפתיחה.
ספריית הסרטים והמשחקים.
הידידותיות לילדים ולנוער.

חסרונות: אם מתאמצים לחפש -
אין אכיפה של שקט, זה מתאים לי בספריית הילדים והמבוגרים, ומפריע מאוד בספריית העיון.
האבסורד הוא שלצורך שמירת השקט נאסרת כניסת ילדים לספריית העיון אף אם הם דוממים, וזקוקים לספרים לצורך עבודות לביה"ס או סתם מתוך עניין, אבל מבוגרים יכולים לדבר בסלולרי (שמצלצל בקול שוב ושוב) בקול רם במשך פרק זמן ארוך, וזה כביכול לגיטימי.

חסרון נוסף הוא שלא ראיתי שמתחשבים בהמלצות לרכישת ספרים.
אין הארכת השאלה באינטרנט.
וואו
11/05/14 20:44
53צפיות
נשמע נהדר

לגבי זה שנאסרת כניסת ילדים לספריית העיון גם לצורך הכנת עבודות (נניח שבעידן ויקיפדיה הם עוד צריכים ספרי עיון) - האם אין באגף הילדים ספרי עיון משלהם? אצלנו בספריית הילדים יש (עד כמה שראיתי, אין לי בד"כ סיבה להיכנס לשם) אנציקלופדיות וספרי עיון רלוונטיים, מן הסתם כאלה שידוע שהם רלוונטיים לחומרי הלימוד של ילדים בכיתות נמוכות.
כן, אני מאוהבת בספריה הזו
11/05/14 21:27
39צפיות
את צודקת, אכן יש ספרי עיון גם באגף הילדים. אני חושבת שילד שמוטלת עליו עבודה יתקשה יותר לאתר חומר שם, מאשר באגף העיון, שהסדר בו מובנה יותר.
בכל אופן, אני לא רואה מקום לאסור כניסה על ילדים, אם הם מתעניינים בספרים שנמצאים בספריית העיון. אפשר להרחיק ילדים שמרעישים, אבל לא ליצור כלל גורף שמרחיק את כולם, גם ילדים ששומרים על השקט. במיוחד כשבלאו הכי השקט איננו נאכף.
נשמע כמו חולון... מקום מושקע
12/05/14 10:37
41צפיות
מצער שאין מעבר לשימוש בתוכנות.

לדעתי (כמו שציינתי בעבר), צריך לאחד את כל הספריות בארץ, עם ה-ULI, ה'קטלוג המאוחד הישראלי' (יונייטד ליסט איזראל), כך שניתן יהיה לחפש בכולן, ולהשתמש במערכת ההזמנות וההארכות שכבר קיימת (כמו בספריה הלאומית ושאר האקדמאיות, מבוססות ALEPH).
זו תוכנה קיימת שעובדת שנים, וחבל שלא להצטרף.  

בעניין הצלולאריאדה - אפשר וצריך לאכוף משמעת. לא סביר שיהיה פער בין הגילאים בעניין הזה. שילוט מתאים יעזור, וגם מיכשור כמו חוסמי קליטה, שמקובלים בעולם (מסעדות בעיקר).
אבל מסופק אם זה יעשה - ההתמכרות המקומית חזקה מכל הגיון.
לא בחולון
12/05/14 22:23
37צפיות
אצלנו יש אפשרות חיפוש באינטרנט, אבל לא הארכה.
אלף מערכת כה מיושנת. יש חלופות חדשות יותר. אצלנו אפשר לערוך חיפוש באינטרנט אבל לא להאריך השאלות (וכאמור, חבל).

לא ידעתי שאפשר לחסום קליטה סלולרית. אני אציע למנהלת הספריה את האפשרות. תודה לך
'אלף' וותיקה, אבל מתקדמת עם הזמן
12/05/14 22:39
28צפיות
בעבר יוניקס נטו (OPEN VMS, בטח עם מיינפריים...), היום מבוססת ווב (אפאצ'י - לינוקס).

היתרון יהיה בנגישות, וביכולת לחפש בכל הספריות בארץ, אם צריך. לא סביר שרק מיגזר אחד יהנה מהאופציות.
אצלנו
11/05/14 13:41
75צפיות
מועצה מקומית, הספריה פתוחה שלושה ימים בשבוע, שעתיים וחצי או שלוש בבוקר ושעתיים או שעתיים וחצי אחה"צ-ערב.
לאחרונה, לשמחתי, הוסיפו שעות פתיחה ביום שישי.

ידידותי לילדים: יש פינה של ספרי פעוטות עם שטיח וכריות. אפשר לשבת ולספר שם סיפור לילדים, אבל אין אפשרות ללכת לחפש לעצמך ספרים בלי שתישמע כעבור דקה הקריאה: "של מי הילד פה שמוציא ספרים מהמדפים/משחק עם התריסים/נוגע במחשב/מסיע את עגלת הספרים/רץ/מרעיש/בוכה?" האמת היא שאפילו כשהושבתי אותם ליד שולחן עם ספרים, והם ישבו ודפדפו ולא נגעו בשום דבר, הספיק שאחד הילדים קרא בקול "אמא! אמא!" כדי להחזיר אותי בריצה, לפני שהספרנית תנזוף בכולנו.

בעבר הייתי מנויה בספריה בישוב קטן, לא חושבת שהיו שם יותר שעות סה"כ, כנראה שלהפך, אבל התכנון היה הגיוני יותר - ערב אחד בשבוע עד מאוחר ושעות פתיחה ביום שישי.
אני שונאת ספריות שמתייחסים כך לפעוטות
11/05/14 14:04
52צפיות
בעיר הקודמת בה התגוררתי, הגעתי לספריה עם תינוק על הידיים, בן 9 חודשים, ועם פעוט כדי לשאול ספר לפעוט. מנהל הספרייה הגיע והתחיל לשוחח איתי, ותוך כדי כך שאל למה אני לא מחליפה ספרים גם לתינוק. עניתי המומה "הוא יקרע את הספרים"
ונעניתי "הוא לא יקרע, וגם אם כן - לא אכפת לי. אני רוצה שיגדלו כאן ילדים אוהבי קריאה, והחינוך לכך הוא מינקות".

זו גישה מקסימה. בכלל, מנהל הספרייה הנ"ל היה אדם שבנה את הספריה העירונית במו ידיו פשוטו כמשמעו. כל הריהוט היפהפה, מלא הדמיון וההשראה, נעשה מקרשים ודיקטים ישנים שמצא.

כשעברתי לעירי הנוכחית הייתי בתחילה בספריה כמו שאת מתארת - ספריה שמדירה פעוטות. פתאום עקבו אחרי הילד שלי שהתרגל "לקרוא" מגיל 9 חודשים בשבע עיניים "הוא יקמט, הוא יקרע" וכיו"ב.
כמה "מפתיע" - בספריה הראשונה הוא לא קימט ולא קרע. בספריה השנייה - אפקט פסיכו הוכח שוב - אכן קרע.

אצלנו
11/05/14 16:11
45צפיות
לפני הכל....
כשלמדתי ספרנות בשעתו המרצה אמרה שבגיל מבוגר כבר פחות משתמשים בספריה...
הייתי בהלם מזה...
אבל אני רואה שהיא בהחלט צודקת...
בלי קשר לכך שאני עובדת בספרית תיכון... - אני עובדת כבר המון שנים בספריות ורק לאחרונה אני רואה את עצמי חושבת כמה פעמים אם להגיע או להגיע לספריה (למרות שהיא במיקום מאד נוח עבורי...)

עיר בשרון
ספריה מרכזית די גדולה
יש סניף קטן וחמוד שקרוב יחסית אלינו (אבל מצד שני נוח יותר להגיע לספריה המרכזית בתחבורה ציבורית...)

המיקום גם נוח כי זה נמצא בבנין שאני מתעמלת בו... - אבל מצד אחר - לרוב אני מגיעה בסביבות 6-7 בערב להתעמל והספריה בשעות הללו נסגרת... כך שאני באמת לא מנצלת אותה כמו שהייתי רוצה...

שעות פתיחה-  יחסית לספריה בעיר גדולה די עלוב בשנים האחרונות בעיני... אמנם זה פתוח באחד הימים עד שעה מאוחרת - אבל לרוב נסגר ב-7, כאשר ביום ראשון זה סגור... אם כי הופתעתי להבין שבשישי זה פתוח עד 1 בצהרים  - אולי אנצל את זה... (היתה תקופה שלא הגעתי לסטודיו בימי שישי - ולאחרונה חזרתי להגיע גם בשישי...)

לגבי השקט - נדמה לי שאין שקט כמו שהיה פעם בחללים... אבל כנראה שלמדו להסתדר (בספריה המרכזית יש גם חדרים נפרדים להנהלת חשבונות, קטלוג ועוד... - בספרית התיכון בה אני עובדת אני כן חייבת את ה'שקט' - כי הכל בחלל אחד - כך שאם אני עסוקה בהקלדת ספר, הכנסת נתוני מחירים של ספרים, אני צריכה לעשות את זה כשיש קצת שקט מסביב...)

לילדים יש אגף מאד מזמין, יש בו גם פינת ההאזנה, שם יש לעתים הצגות לילדים (זה בנוסף לאולם של הספריה שנמצא מחוץ לספריה עצמה...)

יש גם פינת מוסיקה וסרטים ואפשר להשאיל הביתה סרטים (לתקופה של שבוע...)

עוד יתרון של הספריה - החומר העיוני (חלקו נמצא בספרית ההשאלה וחלק ב'חדר העיון' בו רב מאד - כך שכאשר למדתי לימודי תעודה ותואר שני - השתמשתי בהמון חומר מהספריה. כמעט ולא הייתי צריכה להגיע במיוחד לאוניברסיטה.

חסרון - נושא הקנסות שנכנס לאחרונה (כאשר הורידו את התשלומים לספריה...) - אין לי בעיה לשלם כאשר אני מאחרת בהחזרת ספר ללא הארכה - העניין שאני נקנסתי מס' פעמים על ספרים שהארכתי אותם בזמן
פעם אחת הגעתי לספריה וביקשתי הארכה וכנראה הספרנית לא האריכה לי מועד החזרת הספר ופעם שניה - עשיתי את זה בטלפון והספרנית כנראה האריכה לי רק בשבועיים ולא בחודש (כמקובל בספריה...) וזה בכלל היה ספר שלא היה מבוקש

פעם אחת שילמתי את הקנס (למרות שלדעתי גם אז לא איחרתי) בפעמים האחרות שמרתי לי את תאריך הארכה בטלפון והראיתי למנהלת הספריה (באותה תקופה לקחנו סרטים הביתה - כך שהייתי בספריה כמעט כל שבוע...) והיא כמובן ביטלה את הקנס - אבל מאז אני כאמור ממעטת להשתמש בספריה...

בירוש' - הספריה העירונית 'בית העם'
12/05/14 10:50
40צפיות
מקום וותיק, שקיים עשרות בשנים (בבניין ה'חדש' יחסית שנבנה שם בשנות השבעים), אבל די מיושן ומוזנח כיום. הריח האופייני שם זכור לי מאז שהתחלתי להשאיל, בשנות השמונים (עברתי ל'מבוגרים' בגיל 13 בערך, אחרי שמיציתי את ה'נוער').  

שעות פתיחה - עד 19:00 בערך, בלי שישי (או ערבי חג, או צום גדליה): אין סיכוי בחוזי העירייה כאן. אין חיבה לעבודה, וזו מסורת ירושלמית וותיקה.

יש קומת השאלה מבוגרים; קומת השאלה נוער-ילדים; קומת עיון (בלי השאלה, אלא לוויקאנד בלבד). מרתף - לא ברור מהו היום.

יש פעילויות לילדים בקומת ה'נוער-ילדים'; לא ראיתי משהו דומה באחרות. יש קטלוג ממוחשב, אבל אין גישה מהרשת (כמעט). אין אפשרות להאריך מהרשת. עדיין.

אפשר לבקש שיקנו ספרים שיצאו, אבל אין הבטחה שזה יעשה. בזמנו לפני 18 שנה היתה מנהלת חדשה שהתאמצה. מאז כבר הסתיידה...

נראה שמס' הקוראים ירד משמעותית בשנים האחרונות. לא מעט מהמלאי הישן נמכר במחירי היצע (בזמנו בקומת המרתף היתה קומה שלמה לספרים שנועדו להיזרק; לעיתים היו שם מציאות במחירים מצחיקים). חלקם דברים שמצער שנמכרו - ספרי נוער ישנים ושווים (אחד אני עדיין מחפש, על שופן).

הקיצר המקום די מעלה עובש וזקוק לחידוש. עם זאת עדיין נוח להשאיל בו ויש ייצוג טוב לחדשים.
º
משום מה חשבתי שאתה שואל בספריה הלאומית
12/05/14 22:48
15צפיות
בעבר הייתי מנוי, אבל שם אין איחורים...
13/05/14 02:15
22צפיות
ואם יש, הקנסות יקרים - על כל ספר בנפרד. לא כדאי.

אם אוכל להיות דייקני יותר, אולי אחזור להשאיל משם. עד אז - אני מעדיף לקרוא. ממילא רוב החומרים שאני צריך שם אינם להשאלה.
שנים ביליתי בספריית בית העם בילדותי...
13/05/14 12:03
22צפיות
זוכר עצמי נוסע באוטובוס לבד לספרייה החל מכתה ב' ...
הסיכום השבועי
08/05/14 06:11
91צפיות
אז מה היה לנו השבוע


סיכום חודש אפריל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

פרופ' חנה יעוז-קסט נפטרה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

על אילו מכתבי שייקספיר אתם ממליצים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – ספרים על שכול וזיכרון
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

ליום העצמאות – מהו ספר ישראלי
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

ליום העצמאות –מי ראוי להדליק משואה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

המלצונת על "הרוח נושבת בעגורנים"
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

ספרי קינדל בעברית
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

מחפש אנציקלופדיה על צה"ל
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

ביקורות והמלצות

"פנטום האופרה" / גסטון לרו – מחשבות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

"עושים היסטוריה" / סטיבן פריי – Arana
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

"תודה" / פבלו קצ'אז'יאן – DAN1EL
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

תודה רבה לכל המשתתפים




אז מה אתם קוראים בשבת
אני עם שניים: העזרה של סטוקט ומצב גבולי
08/05/14 06:41
78צפיות
של פייר אסולין.
"הילד האחרון של המאה"/סמי ברדוגו.
08/05/14 08:38
72צפיות
שבת שלום וסופ"ש נעים לכולם!
סיימתי כאמור את "תודה",
08/05/14 10:45
62צפיות
ואני קורא את "אלוהים כפי שהסברתי לנכדי" של ז'אק דוקן.
ספר קצר שהוא בעצם דיון פילוסופי (בצורת דיאלוג) בין דוקן לנכדיו לגבי אלוהים.
נחמד מאוד.

בנוסף - אני קורא כל הזמן מאמרים על קולנוע לצורך כתיבת עבודת סמינר, שזה לפעמים קצת פחות נחמד.
מסיים כרך ב' של אובידיוס, כולל הערות
08/05/14 10:47
50צפיות
ממשיך עם הבלש המדליק, וכן, קראתי מחדש את העבד של בשביס זינגר תוך כדי.
º
התחלתי את - קים
08/05/14 10:53
40צפיות
שממית!לא קראת את קים קודם?אפילו בתרגום הישן?
09/05/14 10:14
55צפיות
זהו אחד הספרים המבוקשים לנוער כבר שנים, בהוצאת מסדה. מעניין אם התרגום החדש טוב יותר. אני צופםה בסרט בכל פעם שהוא מגיע ליס..
אה יש גם סרט?
09/05/14 13:14
44צפיות
לא. זאת פעם ראשונה. שמעתי על הספר כאן בפורום, מהמתרגם.
מצאתי מידע על הסרט
09/05/14 13:19
33צפיות
http://www.imdb.com/title/tt0087557/?ref_=fn_tt_tt...

ונראה שיש עוד עיבוד לספר, סרט מ-1950, כנראה מבוסס עליו בחופשיות-משהו:
http://www.imdb.com/title/tt0042644/?ref_=fn_tt_tt...
מי שהיה בשנות השמונים, יזכור סידרה דומה
09/05/14 16:47
32צפיות
שהתבססה על הספר אחר של קיפלינג, 'טומי, נער הפילים', ונקראה כאן 'נער הפילים' (במקור Kala - the elephant boy מ-73').   

https://www.youtube.com/watch?v=F0lyqpaUR8k
º
המתרגם ישמח לשמוע את דעתך על הספר
11/05/14 21:47
13צפיות
º
אני נהנית מכל מילה
12/05/14 08:44
14צפיות
º
עונג לשמוע!!!
12/05/14 19:27
12צפיות
º
חן חן. שמח לשמוע
12/05/14 19:52
5צפיות
סרטי "קים"
11/05/14 21:55
17צפיות
יצאו למעשה שני סרטים על בסיס "קים"
בשנת 1950 יצא סרט קולנוע בכיכובו של ארול פלין.
בשנת 1984 הופק סרט טלוויזיה על-פי הספר, בו גילם פיטר אוטול את הלאמה.
בהוט נתקלתי רק בשני, הבריטי, עם פיטר אוטול.
אין כמו ימי חופש לעידוד הקריאה
08/05/14 16:46
59צפיות

בתחילת השבוע סיימתי לקרוא את "ארמונות בחול" מאת כריס בוג'אליאן, המספר על רצח העם הארמני. מזעזע.

אחריו קראתי את "כדורי הטניס של הכוכבים" מאת סטיבן פריי. ספר ככה-ככה.

"אהבה זועקת בלב העולם" מאת קיואיצ'י קאטאימה היפני הוא ספר נוגע ללב על אהבת נעורים שנקטעה בשל מוות. כתוב יפה.

הבא אחריו היה "החוק למניעת בדידות" מאת מיכאל שיינפלד. כתוב מעניין ומושך, אבל הרעיון די פרווה, לא מטופל לעומק, לדעתי.

לרגל יום העצמאות קראתי בקריאה חוזרת את "עשירי למנין" מאת רומן פריסטר, סיפורו של מוצב 107 במלחמת יום כיפור. המוצב היה מבודד כמעט לחלוטין בתוך שטח מוצף סורים, ואיכשהו כל החיילים שהיו בו יצאו בשלום, למעט פצוע אחד. כתוב מצוין, מרתק מאוד.

קינחתי בנטישה ללא יסורי מצפון של "יותר מדי נינה" מאת דליה אורבך. כשהבנתי שלא אכפת לי בכלל אם נינה באמת הסתלקה מבעלה, ושלחה במקומה את אחותה התאומה האבודה, או שהיא רק מנסה להוציא אותו מדעתו, כמו שטוענת אמו, החלטתי שאין טעם להשקיע דקה נוספת בספר החלש הזה. אי אפשר לומר שלא נתתי לו צ'אנס - הגעתי לסביבות עמוד 100 - אבל בשלב הזה הוא כבר התנהל לו כמו מסטיק.

לסוף השבוע הכנתי את "הכתובים הסודיים". נדמה לי שכבר כתבתי את המשפט הזה באחד הסיכומים הקודמים, אבל אז דחיתי אותו לטובת אחרים. הפעם באמת תורו.

שבת שלום


סיימתי את "אלנבי" / גדי טאוב
08/05/14 18:14
62צפיות
התחלתי עם "ג'אנקי" מאת וויליאם ס. בורוז
ובמקביל אני חוזר ל"The Lord of the Rings".
אני ממשיכה עם Redshirts
09/05/14 08:37
43צפיות
באמת ספר מאוד נחמד
סופ"ש נעים;) אני עם
09/05/14 12:57
85צפיות
ארבעה בתים וגעגוע של אשכול נבו. עד עכשיו העלילה נחמדה, לא אומר שאני נופל מהכיסא ובכל זאת לאחרונה התחלתי להתחבר לספרות מקור. סופ"ש נפלא!
העניין הזה של לא להתחבר לספרות מקור
09/05/14 12:59
73צפיות
נראה, אפעס, קרתני. שמח שאתה משתחרר מזה משום שאפילו בתאוריה ברור לך שיש כאן כמה אלפי ספרים טובים, כמה מאוד נפלאים וכמה עשרות מהממים.
תודה רבה מחשבות. אשמח
09/05/14 17:13
54צפיות
לקבל ממך המלצות לספרים הטובים ביותר, ככה באקראי בלי לצרף את הרשימה;)
יש כבר ברשימתך את ספריו של אפלפלד?
09/05/14 17:36
54צפיות
הנבחרים של גרוסמן, יהושע וכמובן שלו?
גרוסמן
09/05/14 18:32
51צפיות
ספר הדקדוק, נופל מחוץ לזמן ואישה בורחת מבשורה. קנז- רציתי לקרוא את התגנבות יחידים אך כבאתי לרכוש אותו תקפה אותי התחושה שכמעט במאה אחוז אשתעמם ממנו ולכן ירדתי מזה. את האחרים שציינת טרם בדקתי אך מכיר בשמות כמה מהם. תמליץ לי על הטובים ביותר. סומך על הטעם שלך.
משל שלו קרא את רומן רוסי, כימים אחדים, עשו,
09/05/14 18:48
110צפיות
יונה ונער וכמובן שתיים דובים.
משל אפלפלד קרא את והזעם עוד לא נדם.
משל גרוסמן את מומיק ומישהו לרוץ אתו.
אם כי אני לא מבינה לעתים
11/05/14 12:44
19צפיות
את העקשנות לקרא רק ספרי מקור... גם פה יש לעתים ספרים שהם 'זבל'. צריך לנסות לקרוא ספרים שאתה נהנה מהם

º
רק? מי אמר רק?
11/05/14 12:55
10צפיות
º
תאמין לי שיש כאלה....
11/05/14 14:25
5צפיות
שני פשעים / חורחה איברגואנגויטיה
09/05/14 15:03
52צפיות
ע"פ ההתחלה נראה מבטיח ביותר.
אשמח לקרוא את דעתך בסוף, כי אני קצת מתכנן
09/05/14 19:17
33צפיות
עליו בעצמי. :)
נהדר
11/05/14 08:10
20צפיות
סיימתי לקרוא - נהדר.
קומדיה של תככים משפחתיים והפתעות בעלילה. מאוד קולח וקצת מותח.
אפרופו הדיון שהיה מהו ספר ישראלי. "שני פשעים" הוא ספר מקסיקני!



יופי, תודה! :)
11/05/14 10:11
11צפיות
אבדוק אותו בהזדמנות.
ממשיכה עם "ים של פרגים"
09/05/14 21:27
36צפיות
ונהנית מכל רגע.
RHINOCEROS
10/05/14 01:27
37צפיות
מי שיקרא שיחפש שם את עצמו
זהו, נשברתי. זנחתי את "גנבת הספרים"
10/05/14 17:39
54צפיות
אני לא אוהב לנטוש ספרים באמצע, אבל הספר הזה פשוט משעמם ולא מתקדם לשום מקום.

עברתי ל"המורדת" של דבורה פלדמן.

סוף השבוע עוד רקע קט מאחורינו, אז אאחל שבוע טוב לכולם
אני התחלתי אותו לפני שבועיים-שלושה
11/05/14 12:38
28צפיות
ועוד בלילה מאוחר... ובינתיים זנחתי אותו - בינתיים אני נותנת לו צ'אנס - אבל אחרי שאסיים ספרים אחרים שמחכים לי...
(אני מודעת שיש ספרים שצריך זמן אליהם...)
הפסקתי באמצע את "כל סיפור הוא חתול פתאום"
11/05/14 13:24
30צפיות
היו לי ציפיות גבוהות מהספר הזה, גם בגלל ספריה האחרים של אביגור - רותם, וגם בגלל ההמלצות בפורום. התאכזבתי.

אני וקראת את "כשאלוהים היה ארנב". מקסים! אני אוהבת ספרי חניכה שמתארים אפיזודות קטנות שמצטרפות כמו תצרף. הספר הזה מזכיר לי מהבחינה הזו את "אל תיגע בזמיר".
תודה / פבלו קצ'אז'יאן
08/05/14 00:45
188צפיות
 תודה / פבלו קצ'אז'יאן
לאחרונה יש לי רומן מהנה במיוחד עם הוצאת "זיקית" הנפלאה.
קראתי כבר שישה ספרים שלהם ונהניתי מכולם. ואני נשבע שאני לא משוחד!
אני פשוט מתרגש מכך שהוצאת ספרים ישראלית מונעת על ידי חזון ברור - ובכלל, חזון זה משהו שהופך לצערי לנדיר יותר ויותר בעולם שלנו - מעין מושג נכחד שנחשב בימינו לרומנטי ומיושן.
אבל העורכים של "זיקית" כנראה לא נותנים למציאות התרבותית העגומה שבארצנו לדכא את רוחם, והם ממשיכים בקרב הצודק שלהם להביא לקוראים כאן ספרות שונה ואיכותית וחיה.

בכל אופן, הספר האחרון שקראתי מההוצאה הזאת הוא "תודה" של פבלו קצ'אז'יאן, שאם אני לא טועה הוא גם הספר החדש ביותר שההוצאה תרגמה עד כה (יצא לאור ב-2011 בארגנטינה), ועברית היא השפה הראשונה שהספר מתורגם אליה.

אני לא רוצה לספר יותר מדי על העלילה, אבל יש עלילה. רק שהיא מטורללת לגמרי. ובאופן מהנה וסוחף לגמרי.
הגיבור הוא עבד שמגיע לאי שאין אנו יודעים את שמו או את מיקומו הגאוגרפי ונמכר לאדון בשם חניבעל, שמתגורר בטירה משונה ומסועפת, בה מתגוררות מלבדם שלוש משרתות ועבד נוסף בשם הוגו, שמצטרף בהמשך.
העבדות בספר אמנם מוצגת מצד אחד כמזעזעת, בעקבות משימות מעורפלות שחניבעל מאלץ את המספר לבצע (אם כי אנחנו לא יודעים בדיוק מהן המשימות הללו) ומעשים נוראיים שהוא מבצע באחת המשרתות (אם כי, שוב, אנחנו לא יודעים מהם בדיוק המעשים האלה).
אבל למרות זאת, לא מדובר כאן על עבדות באופן המוכר לנו מההיסטוריה, או מספרים וסרטים אחרים. הלו"ז של הגיבור, למעט אותן המשימות המזעזעות, הוא די חופשי, הוא מתעורר ביקיצה טבעית, ארוחות בוקר מוגשות לו היישר אל חדרו הפרטי, הוא יכול להסתובב חופשי ביער השכן, במטבח ובחדרי הטירה השונים, הוא מוזמן לארוחות ערב עם הבעלים של הטירה והוא אפילו מקבל גישה לנשק (בסצנת הציד המזעזעת והמצחיקה ביותר שאי פעם קראתי עליה). את המשימות שמוטלות עליו הוא מקבל באמצעות פתקים מאדונו שמופיעים לפתע, כמו יש מאין, בחדרו.
בנוסף, יש בספר אלמנטים פנטסטיים או סתם ביזאריים - כמו חיות מוזרות עם שלוש קרניים, דוב מפלצתי, שורשים קסומים וזרחניים הגורמים להזיות קשות, שורשים שזזים בכוחות עצמם, ילדת-פרא שחיה על עצים ביער הצמוד לטירה, כלובי עבדים שממשיכים להגיע יום אחרי יום אל האי ועוד דברים שעדיף להשאיר כהפתעה.
נינווה, המשרתת שהגיבור מפתח יחסים רומנטיים אתה, משכנעת אותו לרצוח את חניבעל, ומכאן הסיפור הולך ומסתבך ולא אגלה לכם יותר.

רק אגיד שהקריאה בספר היא חוויה מצחיקה, מטורפת, סוחפת ובו-זמנית מזעזעת, מחרידה, טורדת-מנוחה ומעוררת מחשבה.
הספר מרגיש כמו התנגשות מטורללת, מכאיבה אך מהנה במיוחד בין "מסעות גוליבר", "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", "הניצוץ" ו"מלהולנד דרייב" - ויחד עם זאת הוא מקורי וייחודי ולא דומה לשום דבר אחר שקראתי.

בקיצור - מומלץ! :)
º
טוב, נו, רשמתי וגם אבדוק.
08/05/14 06:48
22צפיות
מעניין, קראתי ביקורת פחות מחמיאה לספר הזה
08/05/14 11:00
69צפיות
בסימניה. ובקשר להוצאת זיקית, כבר הבטחתי לעצמי שאת הספר הבא אקנה אצלם:)
º
תודה - נשמע מצוין
08/05/14 11:39
20צפיות
09/05/14 12:38
29צפיות
מאוד מסקרן. ובכלל, הספרים של זיקית, עד כמה שראיתי באתר שלהם, עושים רושם טוב.

תודה על הסקירה
º
תודה נשמע לגמרי לטעמי. אחפש בספריה
11/05/14 13:09
11צפיות
º
אתה יכול לכתוב את השם שלו בלועזית?
14/05/14 08:56
20צפיות
הנה
14/05/14 09:41
39צפיות
הנה
º
14/05/14 11:33
4צפיות
גם אני סיימתי אותו לא מזמן
14/05/14 18:28
37צפיות
וממשיך לחרוש על ספרי "זיקית"

אכן ספר ביזארי ומהנה  :)
"עושים היסטוריה" / סטיבן פריי
07/05/14 22:08
128צפיות
"עושים היסטוריה" / סטיבן פריי
"עושים היסטוריה" / סטיבן פריי
Making History \ Stephen Fry

הוצאת בבל, 1999, 384 עמודים. מאנגלית: דפנה לוי-ינוביץ

"זה מתחיל בחלום. הסיפור הזה, שיכול היה להתחיל בכל מקום ובשום מקום, כמו מעגל, מתחיל עבורי – ואחרי הכל מדובר בסיפור שלי ולא של אף אחד אחר, הוא לעולם לא יוכל להיות סיפורו של איש מלבדי – הוא מתחיל בחלום שחלמתי בלילה אחד בחודש מאי." (עמ' 11)

מייקל יאנג, דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת קיימברידג' חשב שהוא התחיל את הבוקר שלו טוב. אחרי הכל, אתמול סיים סוף סוף את התזה שלו, "מברונאו לווינה: שורשי העוצמה", חיבור על ילדותו של אדולף היטלר. ההמשך לא מרנין – הוא מתעורר באיחור, מגלה שחברתו עזבה אותו (והשאירה הרבה סוגים של חליטות צמחים אבל אף לא תה נורמלי אחד, ורק קופסה אחת של קפה נטול-קפאין), המכונית שלו נעלמה, וכשהוא מגיע סוף-סוף לקמפוס (בלי גרביים) – אבזם התיק שלו קורס ברגע הכי לא מתאים ומפזר 400 עמודים של העותק היחיד של תזה לא-כרוכה לרחבי הקמפוס. ברגע הזה, שיאו של בוקר גרוע מכל הבחינות, פוגש מייקל את פרופסור ליאו צוקרמן ופרוייקט חייו: מכונה שמסוגלת להתבונן בתקופות היסטוריות, כמו רדיו. המפגש ביניהם ייקח את הפרויקט הזה צעד אחד קדימה, כאשר השניים מגלים שיש להם שאיפה משותפת – למחוק את קיומו של היטלר מדפי ההיסטוריה.

אני אוהבת ספרות ספקולטיבית, ובתוכה את הסוג שמערב היסטוריה חלופית. יש ספרים שמציגים לכל אורכם היסטוריה חלופית כלשהי (כמו למשל "ארץ אבות" או "הקנוניה נגד אמריקה"), בה הדמויות אינן מודעות לקיומה של היסטוריה אחרת, האמיתית מבחינת הקורא. ב"עושים היסטוריה" קורה מה שקרה בסדרת "בחזרה לעתיד" – קו הזמן עובר שינוי, ורק דמויות ספורות מודעות לכך ומנסות להתמודד עם השינוי. למעשה, מבנה הספר די תואם לסרט "בחזרה לעתיד", אבל בהיקף הרבה-הרבה יותר גדול מאשר שינויים בחיי כמה תושבים של עיירה אמריקנית. לא אפרט את כל העלילה מחשש לספוילרים, אבל אני מניחה שתוכלו כבר לנחש אם מייקל וליאו הצליחו בתוכניתם או לא. אישית, היה לי ברור מה התשובה (היא גם כתובה בתקציר שעל הכריכה האחורית), אבל הדבר שעניין אותי, כמו תמיד בספרי היסטוריה חלופית, הוא לאן הסופר לוקח את השינוי ואיך הוא בונה את העולם החלופי שלו. הספר בנוי מפרקים המספרים לחלופין את סיפורו של מייקל בגוף ראשון, וחלקים נבחרים מקורותיו של אדולף היטלר בטרם עלה לשלטון: הולדתו ואפיזודות משירותו הצבאי. אותם פרקים מסופרים לאחר מכן שוב – אך הפעם הם מותאמים לשינוי שמייקל וליאו מחוללים, ומובילים את הקורא לחלק השני, כאשר השניים מגלים איך נראה ההווה שלהם לאחר השינוי. זה היה חלק שנהניתי מאוד לקרוא, כאמור בגלל הסקרנות לגלות מה הסופר עושה עם העולם הבדיוני שלו. לא אספר מה בדיוק יש שם, אבל חשבתי שהוא הצליח ליצור קו זמן חלופי אמין מאוד, וכוונתי שהוא יצר התפתחויות היסטוריות הגיוניות התואמות לנקודת השינוי.
רוב הספר כתוב כפרוזה (בגוף ראשון בפרקים של מייקל, בגוף שלישי באחרים), אבל בין לבין, יש כמה פרקים שכתובים במבנה של תסריט – שבירת שגרה חביבה ביותר. הספר מהנה גם בגלל הכתיבה המשעשעת מאוד, מלאה בהומור בריטי כיפי ולא פעם עם אבחנות עמוקות שנזרקות כלאחר יד, כמו:
"לכתוב בהצלחה על ספרים, או על שירה או על מחזות יכול רק מי שלא אכפת לו, אכפת במובן העמוק, מהיצירות האלה. זאת היתה ללא ספק גישה היסטרית של תלמיד בית ספר, תערובת של אנוכיות, פחדנות ויהירות, אבל זאת היתה תחושתי הכנה העמוקה. את כל תקופת בית הספר עברתי כשאני משוכנע ש"לימודי ספרות" אינם אלא סדרה של ניתוחים שלאחר המוות, המבוצעים על ידי טכנאים חסרי לב. יותר נורא אפילו מניתוחים שלאחר המוות – בדיקת רקמות, ביופסיה, ניתוח של בעל חיים בעודו בחיים. אפילו לסרטים, שאותם אני אוהב יותר מאשר את החיים עצמם, הם עושים את זה היום אפילו לסרטים. היום כבר אי אפשר לדבר על סרטים מבלי להזכיר מתודולוגיה. ברגע שבו נפתחים קורסים בנושא, אתה יודע שהתחום מת. היסטוריה, כך גיליתי, היתה תחום יותר בטוח עבורי. לא אהבתי את רספוטין או טליראנד או הנרי החמישי או הקיסר ביל. מי יכול לאהוב אותם? להיסטוריון ניתנת הפריבילגיה הנעימה להצביע, ממקומו הבטוח אצל שולחן הכתיבה, על המקומות שבהם נפוליאון פישל, איך אפשר היה למנוע את המהפכה הזו, איזה דיקטטור התמוטט או איזה קרבות נוצחו. גיליתי שאני יכול להיות חסר רגש בצורה מעוררת התפעלות ככל שזה נוגע להיסטוריה, תחום שבו כולם, לפי ההגדרה, כבר מתים." (עמ' 13-14)

ספר מעניין, מצחיק ובהחלט מומלץ.
עושים היסטוריה הוא ספר מבדר ומחכים בהחלט-היית
07/05/14 22:24
64צפיות
י מציע להוסיף לרשימה גם את ס.ס בריטניה של לן דייטון שגם היתה סדרת טלוויזיה מטרידה:מה היה קורה אם בריטניה היתה נכבשת תחת הגרמנים?
º
לא מכירה. זו רק סדרה, או שיש גם ספר?
07/05/14 22:30
15צפיות
בהחלט:סס. בריטניה מאת לן דייטון
07/05/14 22:36
29צפיות
"באנגליה הם מלאים סקרנות ולא חדלים לשאול, 'מדוע אין הוא בא'?
"היו שקטים, היו שקטים האנגלים, הוא בא!" נאמר מפי אדולף היטלר, 4 בספטמבר 1940 בכינוס של אחיות ועובדים סוציאלים בברלין. ספר דמיוני שבו היטלר אכן כובש את אנגליה והמצב באנגליה הכבושה תחת שלטון הנאצים. מותח ומרתק מאין כמוהו, שימש כבסיס לסדרה מצוינת בהפקת הבי,בי, סי
ספרי מתח וריגול  
דייטון טוב גם כהיסטוריון - יש לו ספר מרתק על
07/05/14 23:59
30צפיות
כשלי הבריטים ב-40', 'בליצקריג'. ידע על מה הוא מדבר.

בנוסף כתב גם רומני ריגול טובים. שמעתי על הסידרה ההיא, אבל לא זכור לי שראיתי.

לבריטים אגב היה סיוט לא פחות מהקומוניסטים, והאפשרות שהלייבור יחבור למוסקבה - היה רקע ליותר מסידרה אחת.
ממליץ על "ארץ אבות" של רוברט האריס
08/05/14 14:40
26צפיות
הדן בנושא דומה: מה היה קורה אילו גרמניה הייתה מנצחת במלחמת העולם השנייה.

שני הספרים כל כך 'דומים' שלפעמים
08/05/14 14:53
23צפיות
יש לי הרגשה שדייטון הושפע מהאריס אפילו שדייטון כתב את הספר לפני האריס ושיסלח לי אלוהים על דברי הכפירה...
יש גם ספר עיוני יותר בנושא של ג'יורדאנו
08/05/14 16:38
19צפיות
מרתק גם, ולא מעט בזכות סיפורו האישי של המחבר, שהיה יהודי-למחצה בגרמניה הנאצית.
איזה יופי! תודה על ההמלצה. אני אוהב את פריי
07/05/14 22:38
39צפיות
יש לו שילוב משובח ומהפנט של חוש הומור ואינטליגנציה.
º
לא קראתי ספרים אחרים שלו. משהו מומלץ?
07/05/14 22:42
10צפיות
º
לא ממש. התכוונתי לקריירה שלו בתור שחקן
08/05/14 15:52
3צפיות
שמחה שנהנית, גם אני מאוד אהבתי אותו
07/05/14 22:40
43צפיות
מהמקרים המעצבנים הללו שאני שואלת ספר ממישהו אחר, ממש נהנית ממנו ורוצה שהוא יהיה זמין בהישג יד לקריאה נוספת בעתיד, אבל חושבת שזה יהיה בזבוז לקנות ספר שכבר קראתי...
הבטחתי לעצמי שאם אני אתקל בו במקרה במחיר הוגן, אקנה. עד עכשיו הוא לא נקרה בדרכי שוב...

(ובינינו - גם את נפלת לרצפה כשגילית את האמת על צוקרמן?)







ידיד טוב שלי למד הרבה על השואה, ועבד תקופה ביד ושם. שאלתי אותו אם ידועים מקרים אמיתיים על גרמנים שהתחזו ליהודים אחרי המלחמה כדי להגן על עצמם. הוא ענה שהוא לא יהיה מופתע אם אכן היו מקרים כאלו, אך שלא ידוע לו אם יש מקרים מתועדים וידועים. מעניין.
נדמה לי שזו היתה גם המלצה שלך
07/05/14 22:51
30צפיות
שהביאה אותי אליו. למען האמת קראתי אותו די מזמן, אני מחזיקה כמה סקירות כתובות בקנה



אני לא זוכרת ש"נפלתי" ממש מהגילוי לגבי צוקרמן, זה היה אמנם מפתיע (וכיפי. אוהבת טוויסטים בעלילה), אבל זה גם נראה לי מאוד הגיוני ומשתלב בעלילה. אמנם לא למדתי באופן מקיף את נושא השואה, אבל כמו שהידיד שלך אמר - אהיה מופתעת אם לא היו מקרים של נאצים שהתחזו ליהודים. אחרי הכל, יהודים התחזו בתקופת המלחמה לגרמנים/פולנים, למה שזה לא יהיה ההיפך?
היו מקרים. אחד מהם קיבל כאן כותרות
08/05/14 00:11
33צפיות
כשחייל ס.ס. לשעבר התגייס לצה"ל ב-48' ונעשה לקצין, עד שבדיקת רקע העלתה שהוא מתחזה. למרות זאת הותר לו להישאר כאן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9C%D...

סיפור שראוי לסרט או ספר (שניהם).
º
לא הכרתי את זה, מעניין, תודה על ההפניה
10/05/14 22:49
7צפיות
אני אוהב את סטיבן פריי :)
08/05/14 02:57
42צפיות
אני לא קראתי אף ספר שהוא כתב, אבל אני יודע בוודאות שהוא אדם שיודע להשתמש יפה מאוד במלים. אולי באמת הגיע הזמן בשבילי לבדוק איך הכשרון הזה מתרגם לצורה של ספר.

אז עד שאעשה זאת, אני סתם אזרוק פה קישור, סתם למקרה שיש פה מישהו שיכול להנות מדבר כזה באותה מידה כמוני:
http://www.youtube.com/watch?v=Ij1pZvv9m0g

זה מערכון מהתכנית שהייתה לו בזמנו עם יו לורי. הוכחה קטנה לשליטה שלו בשפה (והאהבה שלו אליה!).
שחקן מדהים
08/05/14 14:21
18צפיות
תודה על ההמלצה
º
לא אהבתי אותו לרגע. נטשתי. כשחקן הוא מדהים.
08/05/14 06:44
13צפיות
º
נשמע נפלא
08/05/14 11:21
7צפיות
תודה על הביקורת
09/05/14 00:51
20צפיות
קראתי עליו איזו ביקורת  בעבר ונראה היה שהוא דיכאוני יותר, אבל שמח שהתרשמת שזה לא כך.

מזכיר לי ביקורת של מבקרת תיאטרון ותיקה בארץ מלפני 20 ומשהו שנה, על ההצגה הנועזת (לזמנה - הראשונה בעירום) של 'הו כלכותה' שהופיעה כאן לראשונה. היא נטשה באמצע כי לא היתה מסוגלת לראות את השחקנים הערומים, שהזכירו לה מראות מהשואה...
טראומה של דור שני.
º
שאלות קטנות, חיפושים, הודעות משוטטות
50תגובות
07/05/14 20:25
38צפיות

(המשך...)
שיער צבוע אדום - קוסטס מורסלאס
07/05/14 17:57
136צפיות
זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את "שיער צבוע אדום", זה אחד הספרים הבודדים שאני עדיין חוזרת וקוראת מידי פעם. לפעמים אני ממש מתגעגעת לספר הזה:) הספר מספר את קורותיהם של דמויות רבות ביוון של שנות ה-50 60, הכתיבה מהירה וקולחת, הדיבור יום-יומי, יש בדיחות, יש סקס.. ספר פשוט כיפי לקריאה.
אבל יש עוד מסר חשוב, שהסופר מציג אותו בדמות האגדית - לואיס, המסר הוא - פשוט תחיה. תהנה מהחיים כפי שהם. אל תתחייב (ועדיף לברוח מהחתונה ברגע האחרון), אל תתמסר (כדאי שילדיך יגדלו עם האמהות שלהם אצל גבר אחר), אל תשפיל את עצמך מול אף אחד (ובמיוחד לא למי שמציע לך עבודה טובה), אל תשפוט אף אחד (גם זונה היא בת אדם) וכולי וכולי כללים בסגנון הזה.
כשקיבלתי את הספר הזה במתנה בשלהי העשרים שלי, מאוד מאוד אהבתי את המסר הזה, מאוד אהבתי את האמונה שהכי חשוב זה להישאר אותנטית בכל מצב, לא למכור את עצמי ואת הרעיונות שלי, לא להתכופף מול החיים, לא להתברגן ולא להסתאב. וככה גם קיבלתי חיזוקים מהספר כשקראתי אותו בעשור הרביעי לחיי. אבל מה? בקריאה האחרונה, שנסתיימה לפני כמה ימים, גיליתי שהמסר הזה פשוט מעצבן אותי! שאני ממש לא מסכימה איתו ושהייתי די מטומטמת (תמיד עצוב לגלות את זה בדיעבד) האמת היא שממש כעסתי על הסופר שהוא מציג את הדמויות שלו ככאלה בורגנים משועממים עם כרס, אנשים קטנים שמכרו את עצמם ובשביל מה? בשביל כסף ורכוש. WTF?? מה כל כך נורא שבנאדם לומד מקצוע מבוקש, עובד בו, מצליח מאוד וקונה למשפחתו בית גדול ונוח? למה עושר הוא תמיד שלילי בעיני ה"אותנטיים". בקיצור, ייתכן מאוד שהסתאבתי וכולי, אבל היום המסר הזה לא מדבר אליי, אני מעדיפה שיהיה לי כסף בבנק, אני שמחה לגדל את הילדות שלי בבית, אני רגועה שהם נוסעות באוטו חזק ובטיחותי, אין לי שום בעיה לצאת לנופש מפנק, וכן ירבו. מעניין אם יש עוד קהל שנתפס למסר ההוא "לא לוותר על עצמך בעד שום הון" כי, לדעתי, היום ידוע וברור שאין שום ישות כזאת "עצמי" ולכן אין על מי לשמור, זאת רוח רפאים.
תראי, נראה לי טבעי שבתקופות שונות בחיים
07/05/14 22:29
76צפיות
אנחנו מתחברים למסרים שונים בספרים שאנחנו קוראים. נכתב כאן בפורום לא פעם ש"התפסן בשדה השיפון" הוא ספר שמותיר רושם כאשר קוראים אותו "בגיל המתאים" (כנראה בתקופת גיל העשרה, גילו של הגיבור).
אנשים גם משנים נקודת מבט ודעה על עניינים שונים בהתאם לניסיון שלהם בחיים; ילד שנשבר/אבד לו צעצוע יכול לבכות בכי קורע לב ולהיות שבור לחלוטין, בעוד המבוגר לא מבין: הרי זה בסך הכל צעצוע! אבל עבור הילד זה דבר מאוד-מאוד חשוב. כשהוא יגדל הוא יחשוב (אולי) כמו המבוגר, אבל עכשיו הוא חושב אחרת. וזה בסדר.

לא קראתי את הספר, ואני לא יודעת אם הוא אכן מעביר מסר ברור ש"עושר הוא שלילי", אבל דווקא את, בפוסט שלך, לא יוצרת רושם של "סיאוב" ו"עושר שלילי". שימי לב שאת מציינת שאת שמחה שיש לך בית נוח לגדל את הילדות שלך, ושיש לך אוטו חזק ובטיחותי להסיע אותן בו, כלומר - את בעצמך תופסת את העושר כאמצעי להקל את החיים, ולא כמטרה בפני עצמה או כדרך לנקר לכל הסביבה את העיניים, ובעיני זו גישה בריאה
המסר הזכיר לי את המסר שהובטח
08/05/14 11:38
54צפיות
ב'זורבה היווני' (טרם קראתי), אלא שב'זורבה היווני' (על פי שמועות) המסר הוא בעיקר ליהנות מהחיים, לשמוח ולרקוד. אולי שווה לך להתעכב על הספר הזה.

ובעניין שהעלית, בגילי (23) מאוד מפחידה הבורגנות ואני מבין למה כשהיית יותר צעירה גם אותך היא הפחידה. אבל האם וויתרת על משהו בשבילה? זנחת איזה חלום? יש חלומות נעורים שבאמת מתסמסים עם הזמן ונהיים פחות רלוונטיים ואת מקומם תופסות שאיפות חדשות, 'בוגרות'. אולי ההכרזה של האותנטיים היא לא שהם לא התברגנו, אלא שהם לא איבדו דבר מה בדרך, לא וויתרו על כלום. אני חושב שבימינו אפשר לשלב הגשמת חלומות עם הגשמת שאיפות. אני מקווה, לפחות.
בכל גיל רואים אחרת את העולם
08/05/14 14:12
32צפיות
אני ממש זוכרת איך בגיל 16 חשבתי שעדיף להתאבד בגיל 40, כי להמשיך לחיות זה פשוט פתטי. הרי איזה טעם יש לחיים אם אין לך יכולת לעזוב הכל ברגע ולנסוע לאנשהו? או אם אין לך כוח בלילה לצאת ולשוטט ברחובות עד לזריחה? או אם הדבר הכי הכי בשבילך הוא לשבת מול הטלוויזיה ולהנות מחגיגה פרועה של תה עם עוגה? כל הכסף שלך הולך על הילדים ואלה, הדבר האחרון שמעניין אותם זה את, רק מחכים לפרוש כנפיים ולעוף מהקן שאת מקרצפת כל היום.
ואילו היום, בגיל 40, ממש לא בא לי להתאבד. סוף סוף יש לי חופש לעשות מה שאני באמת רוצה, בלי שום לחץ ובלי שום צורך להרשים מישהו. הבגרות היא חופש:)
עכשיו, לדעתי אתה צודק, יש חלומות שבאמת מתמסמסים, פתאום לא כזה דחוף לטפס על האוורסט או לטוס לקוטב הצפוני, יותר חשוב להקים משפחה חזקה.
גם אני חושבת שאפשר להגשים גם חלומות וגם שאיפות, אבל הנקודה החשובה מבחינתי היא שאין דבר כזה "עצמי", אלא יש ישות משתנה ומתהווה כל פעם מחדש, מסתגלת, לומדת, לא מפחדת לזנוח ולזרוק דברים שאין בהם צורך.
את זורבה היווני אני רוצה לקרוא כבר שנים.
לא קראתי את הספר
08/05/14 13:43
58צפיות
אז אני מקווה שאני לא מפספס משהו.
אדם שממליץ לאחרים לא לגדל את הילדים שלהם לא יכול להיות להוות בעיני מודל ל"איך צריך לחיות" גם הוא החכם באדם. במקרה הטוב הוא צעיר מכדי להבין מה המשמעות של הולדת ילדים ובכל מקרה זה פוסל אותו, בעיני, מהבעת דעה על איך צריך לחיות.
דווקא לגבי חשיבות הכסף יש אפילו מחקרים שמראים שמעל רמה מסויימת (לא כל כך גבוהה) תוספת של הכנסה ועושר לא מוסיפה לשביעות הרצון מהחיים, למרות שבעולם המערבי הרוב המכריע סבורים אחרת.
זה לא שהוא ממליץ
08/05/14 14:57
53צפיות
מוצגת שם דמות  של אדם שחי בלי להתחשבן, הוא עוזב את אישתו והיא מתחתנת עם איזה מיליונר, אז יוצא שהילדה שלו חיה ברמת חיים גבוהה והוא ממש מבסוט מזה, במקום להיות אכול קנאה ומיוסר, הוא נהנה מהחופש שלו.
ובקשר לחשיבות הכסף, יש מן הנחה באוויר, שאם אתה נועל את אותם סנדלים זה הקיץ העשירי, ואם אתה נוסע באוטובוס אז אתה, ככל הנראה, לא אדם שמסתנוור מכסף ומכאן שאתה מאוד ערכי ואותנטי, כמו גנדי, למשל, או דב חנין קשה להאמין שדב חנין יעמוד מולך וידבר שטויות או ישקר במצח נחושה, קל יותר להאמין שאיזה אוליגרך, או איזה ביבי, יעשה את זה כי אתה הדבר האחרון שמעניין אותו, הוא בכלל יטרח לדבר איתך אך ורק כי יש לו איזה אינטרס ממך.
טוב
08/05/14 16:00
34צפיות
כל אחד וההצדקות שהוא בונה לעצמו. אני לא מכיר אנשים שהיו מבסוטים מכך שהבת שלהם לא חיה איתם רק כי היא חיה ברמת חיים גבוהה ואני חושב שהרוב המכריע של הילדים היו יוצאים ניזוקים ממצב כזה.
בקשר לפוליטיקאים, אני לא מכיר את הסיפור של דב חנין, אבל די מסכים אם העקרון עליו כתבת (לאו דווקא הסכמת איתו). כשאדם מטיף לעקרון שמנוגד לתועלת האישית שלו, קל יותר להאמין לו. הבעיה היא שבפועל גם בין נועלי הסנדלים יש שרלטנים.
בדיוק
08/05/14 18:45
34צפיות
בין נועלי הסנדלים יש שרלטנים ובין נוהגי הג'יפים המפוארים יש הגונים:)
בהתייחס לסיפא של דבריך
09/05/14 14:47
47צפיות
אבי נוהג לומר כשמדברים על מיליונרים, כאלה שיש להם אחוזות רחבות ידיים (או יותר מאחוזה אחת), מכוניות פאר וכדומה - "בן אדם יכול ברגע נתון לישון רק במיטה אחת בחדר אחד בבית אחד, לנסוע ברכב אחד, לשבת על כיסא אחד, לאכול ארוחה ליד שולחן אחד. למה הוא צריך בית עם 10 חדרי שינה ו- 8 מכוניות בחניה?"...

דעתי היא, שכסף זה לא רע. הוא מנעים את החיים ומקל אותם עד מאוד, וגם מאפשר להנות מהענקת עזרה לאחרים. אבל כשהעושר הופך למטרה, כשהכסף מעוור את האדם לדברים אחרים - כאן מתחילה הבעיה.
לחובבי השירה, נתו אלתרמן ונתן זך:ערב לכבוד הס
07/05/14 10:30
111צפיות
"בחזרה לזמן ולריתמוס" מאת גידי רשף עם פרופסור גבריאל מוקד ואחרים: שווה למי שמעתניין:
יום ראשון שבע וחצי בחנות תולעת ספרים.
" הנחת היסוד של המחבר, היא שאלתרמן איננו זקוק לאפולוגטיקה או לפחות לא יותר מכל משורר אחר. מי שזקוק לאפולוגטיקה יותר מתמיד הוא דווקא זך שללא ספק נהנה זמן רב מדי ממעמדו הכפול כקטיגור מתוחכם של אלתרמן-קטיגור המצויד בכלים אנאליטיים חזקים וכחוקר של אלתרמן באותם כלים עצמם..." אלה הם מילותיו של גידי רשף בהתקפה חסרת תקדים על המוסכם והמקובל עד היום על הפרה הקדושה ששמה נתן זך. זהו ספרו השלישי של גידי רשף: ספריו הקודמים יצאו בהוצאת הספרים בבל והם: הסביב-מילניום פרלוד ו-נורת.
º
סליחה,הערה על למעלה: קוראים לזה ערב השקה לספר
07/05/14 10:31
13צפיות
האם יש ספרייה אלקטרונית (בכל שפה) לקינדל וכו'
06/05/14 21:54
84צפיות
כלומר שלמשל שאי אפשר לקרוא ספר עד שמוחקים את הספר הקודם, וכך לא צריך לשלם על כל ספר בנפרד בשביל קריאה חד פעמית.

יש ספרייה של אמזון אבל הבנתי שהיא לא זמינה לרוב העולם כולל ישראל.
אולי אני אתחיל עם ספרייה בחינם
10/05/14 00:05
68צפיות
פעם היה את Lendlink.com שנסגר ב-2012 עקב תביעות זכויות יוצרים, אך תועד בויקיפדיה.
לעומתו, BookLending.com אומנם לא קיבל ערך אך שורד עוד מ-2011. מדובר במעין לוח אלקטרוני שמשדך בין משתמשי קינדל שרוצים לשאול ספר לבין אלו שמוכנים להשאיל.
לפי ה-FAQ, כל משתמש בעולם יכול לשאול ספרים, אך אמזון מרשה רק לאמריקאים להשאיל. עוד הגבלות של אמזון הן שההשאלה היא ל-14 ימים בלבד ולאחר מכן הספר מוחזר למשאיל ללא יכולת להשאיל אותו שוב לאף אחד.
יום העצמאות תשע"דמי ראוי להדליק משואה?
05/05/14 20:55
87צפיות
חלק בלתי נפרד מטקס יום העצמאות הוא, כמובן, טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, והשנה עומד הטקס בסימן "זמן נשים":
http://mcs.gov.il/ProfessionalInformation/events/P...

ואצלנו, בתחום הספרים וספרות, מי בעיניכם ראוי להדליק משואה, ולמה

ולתפארת מדינת ישראל
אני בכלל חושב שכל הטקסיות הזו היא מטופשת
06/05/14 08:23
76צפיות
מאין כמוה וכל מצעדי יום העצמאות הללו, המארשים הצבאיים, ההצדעות לדגל וכל הבבל"ט הארכאי הזה, מתאימים יותר לרוסיה של סטאלין ולא לישראל (או בכלל לא לכל מדינה שמחשיבה את עצמה למתקדמת ולנאורה).


לא רואה מה הקשר
06/05/14 08:52
75צפיות
בין ספרות להדלקת משואות. אלה שני מישורים שונים. על ספר טוב אפשר לקבל פרס לספרות, מי שצריך להדליק משואה הוא מי שפעל או הקריב למען המדינה. אם היה בנוסף גם סופר - לא גורע, אך גם לא מוסיף.
מאז שאני זוכר את עצמי
06/05/14 09:58
81צפיות
הטקס הפומפוזי, המגוחך והמשעמם הזה לא היה במוקד מעייני. כך גם פרס ישראל וחידון התנ"ך - אלה טקסים "מכוננים" ודי מטופשים, היסוד הפוליטי שבהם מטריחד, במיוחד השנה כשצרת התרבות קריינה עצמה לדעת בפרסומות לקראת ערב זה.
כך שמבחינתי די פאתטי לחפש מדליקי משואות בין סופרים ומשוררים.
חברים, באיזו רצינות לקחתם את השאלה
06/05/14 12:15
88צפיות
בסך הכל התכוונתי לאיזשהו רעיון קליל שכזה שקשור ליום העצמאות, משהו בסגנון:

דניאל סטיל ראויה להשיא משואה ביום העצמאות בשל הכמות הבלתי נתפסת של ספרים שכתבה שתורגמו לעשרות שפות; בשל התקווה לחיי אהבה טובים יותר שנתנה למיליוני קוראים, ובעיקר קוראות, ברחבי העולם; בשל החתירה הבלתי נלאית לזיווג זיווגים בלי הבדלי דת, גזע ולאום, ולתפארת מדינת ישראל

קדימה, השתעשעו לכם, חג היום
דניאל סטיל? באמת?
06/05/14 12:43
74צפיות
היא סוג של רם אורן, לא? מפליצה ספר (סליחה על הצרפתית, כן?) כל שני וחמישי. זה לא הופך אותה לראויה להדליק משואה. זה בסה"כ מאיר אותה באור של רודפת בצע כסף, זה הכל.

אם כבר בסופרים שמפרסמים את "יצירתם" בתדירות שהיא לכל הדעות לא "נורמלית", אני מוכרח לציין שיש לי סלידה עזה מהם. לי כחובב קריאה יש הרושם שכל מה שהם רואים לנגד עיניהם זה את המרשרשים ולא ליצור ספרות אמיתית. בגלל זה כל ספר של רם אורן למשל הוא העתק-הדבק של ספרו הקודם. זה מחליא אותי. בשביל מה בכלל לטרוח? חסר לך כסף בבנק?
אבל... אבל...
06/05/14 12:50
64צפיות
ממש בגוף אותה הודעה ציינתי שזה אמור להיות נושא קליל ואף הומוריסטי, ונתתי דוגמה. חשבתי שזה ברור שהיא נכתבה בציניות

מבחינתי אתם יכולים לכתוב על מישהו שבאמת ראוי "להשיא משואה", כי הוא עשה מבחינתכם משהו טוב לספרות (ובהיבט הזה - "השאת המשואה" היא רק התירוץ להעלות על נס את פועלו ואת הדברים שמוצאים חן בעיניכם אצלו; ברור שאף אחד לא יזמין אותו באמת להשיא משואה...), או לכתוב באותה מידה בציניות על מישהו שאתם חושבים עליו שלא ראוי אפילו להשיא גפרור.

[אני לא קוראת את דניאל סטיל כי אני לא אוהבת את הז'אנר. לגבי רם אורן, ניסיתי כמה ספרים ולא אהבתי את סגנון הכתיבה שלו]
הבנתי את זה
06/05/14 14:24
54צפיות
אבל הדוגמה שנתת של דניאל סטיל הייתה נראית לגמרי רצינית משום-מה.

דניאל סטיל ורם אורן:
07/05/14 10:40
37צפיות
פעם, הבעתי דעתי על רם אורן:אורן כותב ספרים ללא פרטנזיות והוא אפילו מכריז על כך:הוא אמר פעם, אני לא עמוס עוז, ולא טולסטוי. אני כותב ספרי טיסה. יש מקום גם לכאלה ואני מעריך אותו על כך. הוא גם משלם מכיסו עד מאות אלפי שקלים ליחסי ציבור לספר אחד!מה שנכון, מידאס שבנושא העתק-הדבק לאחרונה זה מה שקורה לו. הוא לא מצליח לקבל כתב יד הולם שיכסה לו את ההוצאות. יש הרבה שפונים אליו אבל הוא עושה חשבון כמה יעלה לו יחסי ציבור לדחוף ספר איקס של אחרים. לפעמים זה מליח לפעמים זה מת. (הוצאת הספרים שלו -קשת)
דניאל סטיל וכמוה-היא לא הגרועה והנמוכה שבהם. יש כל כך נמוכות שלא הייתם מאמינים-באותו ז'אנר. אצל דניאל סטיל יש סיפור, יש התחלה, אמצע סוף שלא משעמם ואני בעד ספר שקודם כל לא ישעמם. יש לה מיליוני מעריצים, ספריה מתורגמים לרוב השפות, מוסרטים ומה לא. בארץ, אם כבר, יש סופרת ידועה ביותר שכתבה שני ספרים תחת שמות פסבדו-ספרות 'רומנטית' 'כאילו' ג'ין אוסטן:ניוקל ו'קייט'.. וזה עבד.
הגזמת בביקורת על רם אורן
08/05/14 14:16
30צפיות
במקרה יצא לי להיות בהרצאה שלו וזה שאתה אומר שהספרים שלו זה העתק הדבק, זה ממש לא נכון הוא דווקא דבר שם על איך יוצרים ספרות שכובשת קהלים גדולים, ושיתף  אותנו בהצלחה  ובאכזבות שלו. אם יותא לך ללכת להרצאה שלו אתה תבין דברים חדשים, היא בחינם דרך בנק מזרחי , לכל הלקוחות לדעתי...
אם תבעניין אני אבדוק לך מתי הפעם הבאה שהוא מדבר והיכן..
אני מוותר על התענוג
08/05/14 14:34
25צפיות
מבחינתי הוא בכלל לא סופר. סתם מכונה ליצור כסף. את השטויות שהוא כותב, כל מפגר עם דף ועט יכול לכתוב.

מתנצלת, משום מה קשה לי להתבדח בנושא הזה.
07/05/14 08:44
58צפיות
אשמח לפצות בכל נושא אחר .
יום העצמאות תשע"דמה עושה ספר ל"ישראלי"?
66תגובות
05/05/14 20:40
146צפיות
והנה עברנו שוב, בדקה אחת, מיום הזיכרון ליום העצמאות - בתפילה ותקווה שלא יתווספו אל המניין עוד נופלים.

אנחנו מדברים כאן בין היתר על ספרים ישראלים, אבל מה עושה בעיניכם ספר ל"ספר ישראלי"? האם רק זאת שנכתב ע"י סופר ישראלי, או שמשנים גם גורמים נוספים (עלילה, דמויות, מקום העלילה)?

אתם...

(המשך...)
והנה עברנו שוב, בדקה אחת, מיום הזיכרון ליום העצמאות - בתפילה ותקווה שלא יתווספו אל המניין עוד נופלים.

אנחנו מדברים כאן בין היתר על ספרים ישראלים, אבל מה עושה בעיניכם ספר ל"ספר ישראלי"? האם רק זאת שנכתב ע"י סופר ישראלי, או שמשנים גם גורמים נוספים (עלילה, דמויות, מקום העלילה)?

אתם מוזמנים, כמובן, לציין דומגאות לספרים שאתם רואים בהם דוגמה לספרים ישראליים.

חג עצמאות שמח לכולם
האם נכון ל-2014 יש ספרים בעברית בחנות קינדל?
55תגובות
05/05/14 20:08
241צפיות
האם אמזון כבר מוכרים ספרים בעברית בגרסה אלקטרונית של קינדל? אם כן, איך מחפשים אותם, פשוט מחפשים באתר של אמאזון בעברית?

הכוונה לא לאתרים צד שלישי שהפורמט שהם מוכרים עובד בקינדל, אלא לפורמט המקורי של קינדל שתומך בכל הפונקציות של הדיו האלקטרוני.

(המשך...)
האם אמזון כבר מוכרים ספרים בעברית בגרסה אלקטרונית של קינדל? אם כן, איך מחפשים אותם, פשוט מחפשים באתר של אמאזון בעברית?

הכוונה לא לאתרים צד שלישי שהפורמט שהם מוכרים עובד בקינדל, אלא לפורמט המקורי של קינדל שתומך בכל הפונקציות של הדיו האלקטרוני.
פנטום האופרה/גסטון לרו - שאינה ממריאה
05/05/14 15:01
83צפיות
פנטום האופרה/גסטון לרו -  שאינה ממריאה
193עמודים בהוצאת לדורי

האם זהו ספר העוסק באהבה? האם זהו ספר העוסק בבדידות? האם זו ספרות גותית, כזו העוסקת באימה ובדמויות על טבעיות? כן, כן, כן.
האם פנטום האופרה, בגבולות הז'אנר, הוא דמות אמתית, אדם חי, כזה המתרחק מאור יום ונוהג להופיע רק באפלולית? האם היתה לו סיבה טובה להתנהגות כזו בהיותו בשר ודם? שמא אינו אלא רוח?
המספר בספר אומר לנו כי בהיותו היסטוריון הוא רוצה להביא אך את עובדת "קיומו" של הפנטום, אותה דמות המופיעה כרצונה, עושה כרצונה ומשיגה את שלה באשר היא מהלכת אימים על כל הפוגשים אותה כמעט. היכן מתחילה העלילה ומתי?
העלילה כל כולה, למעט כמה גיחות החוצה, סובבת סביב האופרה הישנה של פריז, אז האופרה היחידה. זהו בניין רב רושם, 2500 דלתות יש שם, אינספור מעברים, 80 חדרי הלבשה ומרתפים שלא כולם מכירים ולבטח לא ביקרו שם. שני המנהלים הקודמים בדיוק עוזבים ובדרך "מורישים" את פנטום האופרה למנהלים החדשים. הפנטום הוא בעל דרישות לא מעטות, למשל קבלת 20,000 פרנק מדי חודש ושמירת תא מס' 5 עבורו כך שלעולם לא יישב שם איש. המנהלים החדשים מנסים להתנגד ואז מתחילות הצרות.
סיפור העלילה חסר היגיון עקבי, למרות הז'אנר. הופעתה המלאכית של כריסטין דאי הזמרת הצעירה בפאוסט גורמת לו, לפנטום, להתאהב בה. אחר כך מתברר שזה לא בדיוק המצב שהופעתה מלאכית סתם כך, רק כדי לסבך עלילה מפוטפטת עד זרא. הפנטום מתגלה כ"סתם" אחד המבקש אשה ככל שמבקש גבר, רוצה אהבה, תשומת לב, וכמעט אמרתי כמה שניצלים לצהריים וגרביים מוטלאות.
מפה לשם העלילה מסתבכת. על לבה של כריסטין יש מתחרה, הלא הוא הרוזן ראול דה שאני. זה מכיר את כריסטין כבר מילדותה, והנה צצה לה אהבה ביניהם בהיותם בשנות העשרים המוקדמות שלהם. קריסטין מתקשה להתחייב לרוזן משום שהיא יודעת מה כוחו של הפנטום לגרום בעיות ואסונות.
בהמשך מתברר שיש פרסי המכיר את הפנטום כשעוד היה רק מוח מתוחכם בענייני דלתות נסתרות באירן. פעם אחת אף הציל אותו, אם יש צורך לסבך עוד עלילה לא ממש עקבית.
כמו בכל רומן גותי הדמות הרעה איכשהו עולה בעשן. האם עלתה כאן בעשן? מי זכה בליבה של קריסטין? האם היתה זו דמות בשר ודם? אם ממש תרצו, תקראו. אני לא ממש התלהבתי, אבל פריז זו פריז, בניין האופרה מרשים ביותר וממש מתבקש שיקרה שם מקרה כמו הפנטום. כסיפור זה לא ממש המריא, כמטוס כן.
תודה על הביקורת. שווה להמשיך למחזמר...
05/05/14 16:29
203צפיות

אגב גותיקה צרפתית - היא החלה שם, עוד לפני שהגיעה לאנגליה.
מחבר אחד שתורגם וכדאי לחפש (בקושי מודפס) - תיאופיל גוטייה, ה-פו הצרפתי.
05/05/14 22:12
18צפיות
נראה לי שזה אחד מאותם סיפורים שמרוב עיבודים ועיבודי-עיבודים, כאשר אתה חוזר סוף-סוף למקור הוא כבר לא נראה מי-יודע-מה...

אבל פריז זו אכן פריז. תודה על הסקירה
º
תודה על פיזור עננת הקלאסיקה, תמיד מעשה מבורך
07/05/14 11:25
6צפיות
הפעם אנו תמימי דעים.
06/05/14 08:46
34צפיות
לא זוכרת הרבה מהספר וגם קראתי נורא נורא מזמן, אך זוכרת שהייתי די מאוכזבת ותהיתי מדוע עשו מהסיפור הזה כזה ביג דיל כשבפועל הוא לא מי יודע מה בכלל.
º
04/05/14 19:22
23צפיות
ספרים על שכול וזיכרון
29/04/14 15:02
141צפיות
אני מעז לפתוח כאן, ולא רק לקראת יום הזיכרון שיחל שבוע הבא, שרשור על ספרים שמציבים במרכזם את נושא השכול, אבל גם את השקט שאחרי התהילה, את זיכרון הנופלים (לאומי או פרטי), ואם יצא לכם להתקל - ספרים שמתרכזים דווקא באי הזיכרון, יעזרו מאוד.

אני אשליך אסוציטיבית את 'נופל מחוץ לזמן' של גרוסמן ואת 'דרוש לחשן' של חגי ליניק, ומקווה שהשמות יזמנו שמות נוספים.
אלישע פורת - "פחיתה"
29/04/14 15:12
69צפיות
ספר שירה יפהפה שבמרכזו חטיבת שירי זיכרון לנופלים.
האם אתה מתכוון לספרי פרוזה בנושא שכול או
29/04/14 15:46
53צפיות
גם ספרי עיון?
כל טקסט כתוב שהוא,
30/04/14 16:24
36צפיות
עיון, שירה, מחזות, הכל..
ספרי עיון מומלצים לנושא השכול:
30/04/14 17:29
56צפיות
אבדן מאת תמר גרנות, איזו עדין המודדות עם מצבי לחץ במשפחה, על המוות והמיתה, מן היש אל האין-שנייה, זערה לילד במקרה אסון במשפחה(מחוברת הד הגן 1968-חוברת א(בספריות), אבא מת או מול חווית המוות, חיילי בדיל על חוף ירושלים, להתחיל הכל מחדש, תפיסת המוות בעיני ילדים(שני ספרים על גילאים שונים)חיים עם השכול, מוות במשפחה, האדם מחפש משמעות-ויקטור פרנקל, קובלר רוס-לחיות עם המוות מהספריטם החשובים ביותר בנושא, מדוע קורים דברים רעים לאנשים טובים, ועוד...אם יעניין אותך ספרי פרוזה  מקווה שיהיה לי זמן להעביר
º
מאז הלילה ההוא / אביטל דיקר
29/04/14 16:58
33צפיות
ציר סקרנות צומת ודאות / רון פונדק
29/04/14 17:00
71צפיות

את הספר כתב רון פונדק לזכרו של אחיו אורי, שנהרג במלחמת יום הכיפורים. הספר מרחיב בתיאור הקרבות בסיני, ומספר גם על קורותיה של משפחת פונדק שלושה דורות אחורה.

º
גם נפטר לאחרונה
29/04/14 17:55
25צפיות
"ההלם " יאיר קוטלר
04/05/14 18:45
32צפיות
נוגע במלחמת אוקטובר ,אין תאור זמין
רעיה הרניק שירים לגוני
04/05/14 18:50
34צפיות
שירים לגוני עוד קורבן מיותר למלחמת לבנון הראשונה
כתובות אינטרנט מצורפות:
מכת בכורות של אליהו עמיצור
05/05/14 08:01
44צפיות
אליהו עמיצור שכל את בנו עמי
הוא מסרב לקבל כספי פיצויים מצה"ל באמירה "מאז ומתמיד שנאתי את המילים 'מגיע לי'. לא מגיע לנו דבר, בוודאי לא בזכות נפילת בננו"
זכר הנופלים חשוב לו: "כל עוד אנו החיים, זוכרים ומזכירים אותם – הם לא מתו – הם ממשיכים לחיות. רק עם מות אחרון הזוכרים והמזכירים אותם – הם מתים ושוקעים בתהום הנשייה"

איש מיוחד בעל חשיבה חדה וצלולה. בלינק מופיעה סקירה של הספר וגם ראיון שנערך איתו כשהיה בן 90
כתובות אינטרנט מצורפות:
לא מצליח למצוא אותו
08/05/14 11:26
12צפיות
את יודעת אולי איך אפשר להשיג?
פרטי הספר
08/05/14 11:39
10צפיות
מופיעים בסקירה של הספר.
אולי כדאי לפנות להוצאה? או אולי למחברת? (היא נכדתו)
כתובות אינטרנט מצורפות:
כמובן, הישראלי - זה שהציב "מודל מופת"
05/05/14 08:06
84צפיות
לישראליות, משה שמיר [ כשעוד היה קומוניסט, סמולני ] פרקי אליק, וכמובן פרק הפתיחה על צאתו מהים, אחד ההדהודים שמופיע בהרבה תרבויות בעקבות המיתוס היווני.

אישית, לא קורא לא מתעניין ודוחה - אחי נפל ב- 1973, לא מסתדר.
אם אפשר לדעת,
05/05/14 14:33
52צפיות
מעניין אותי למה השכול הפרטי מרחיק אותך מספרות העוסקת בעניין. לי, מביט מבחוץ, זה נראה עניין עם סתירה.
º
צר לי, זה ענין פרטי מאוד
05/05/14 17:00
13צפיות
למה אתה רואה בזה סתירה?
05/05/14 22:55
31צפיות
מבלי להתייחס למקרה הפרטי של בנדק, לי דווקא נראה הגיוני שאדם שחווה אובדן לא ירצה "לחפור" באבל שלו באמצעות ספרות (או כל אמצעי אחר). יכול להיות שיש כאלה שזה עוזר להם להתמודד, ולעומת זאת כאלה שלא. כפי שזה נראה לי, שתי האפשרויות הגיוניות, והלוואי שלעולם-לעולם לא ניאלץ לבדוק את זה "מבפנים".
למעשה,
07/05/14 11:00
23צפיות
את מאוד צודקת. קו החשיבה שלי בעניין היה חיצוני. למעשה, גם אבא שלי נמנע. אני מאמין (אם נרחיב את הדיון משכול לדיון על התמודדות עם טראומות וחרדות) שהתעמתות איתם ושמיעת חוויות של אנשים שעוברים תהליכים דומים - יש בזה כדי לעזור. ובכל זאת, אבא שלי לא מוכן לקרוא על מתים ומלחמות.
הנה:
05/05/14 11:58
52צפיות
אבי אבי/משה מאיר: בן המתחקה אחר אביו שנהרג
תיאום כוונות/חיים סבתו: לוחם דתי נזכר בנסיבות מותו של חברו בקרב
הבנים של אלוהים/אורנה ליבנה - ספר שמאוד לא אהבתי על אהבה מעוותת בצל השכול
ארבעה בתים וגעגוע/אשכול נבו - בספר יש דמות של ילד שאחיו נהרג.
אם יש גן עדן/רון לשם - אישית לא אהבתי את הספר, אך אני יודעת שאני במיעוט
עזרתם לי מעבר למצופה
05/05/14 14:34
49צפיות
תודה!
ועם עולים עוד, אשמח לשמוע
אהוד מנור כתב לא מעט בהשפעת אחיו יהודה שנפל
05/05/14 16:25
43צפיות
'מישהו' למשל, וכן 'אחי הצעיר יהודה' ו-'אחי אחי'.

געגוע חוזר, שהתחזק בערוב ימיו ואולי גם החיש את קיצו (היו לו שתי התפרצויות בשתי תוכניות הטלוויזיה האחרונות שבהן השתתף; היה בלי ספק בסטרס).
º
05/05/14 08:04
10צפיות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
04/05/14 18:37
69צפיות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים:
אַל תַּגִּידוּ בְגַת, אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן,
פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים:
הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת
כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:
מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים, קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר
וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם:
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם, בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ
מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ:
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶל שָׁאוּל בְּכֶינָה
הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים, הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן:
אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה
יְהוֹנָתָן עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל:
צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד
נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים:
אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה:


שמואל ב', א', י"ט-כ"ז
לזכר אחי שנפל במלחמה
05/05/14 08:07
106צפיות
וגם כתב שירים .
º
05/05/14 20:33
8צפיות
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום