בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום ספרים וספרות

 

הפורום נועד לחובבי קריאה ולדיונים על סופרים, ספרים, וספרות בכלל. נשמח לשמוע את דעתכם על ספרים שקראתם, סופרים שאהבתם (או שלא), ועל כל נושא הקשור לתחום הספרים והספרות.

 

אנא שימו לב:

הפורום לא נועד לסיוע בהכנת שיעורי בית - יש לפנות לפורום "לימודים ושיעורי בית".

יש לשמור על תרבות דיון, שפה נאותה ויחס מכובד ומכבד כלפי הגולשים האחרים.

הנהלת הפורום שומרת לעצמה את הזכות להכניס את סקירות המתפרסמות בפורום למאמרי הפורום, תוך מתן קרדיט לכותב/ת.

אין להעלות הודעות בעלות תוכן פרסומי ללא אישור המנהלים.

הפורום אינו במה לפרסום אתרים אישיים ובלוגים. ניתן לפרסם קישור לרשומה/מאמר בנוסף לפרסום הנוסח המלא שלהם בפורום. כמו כן ניתן לפרסם קישור לאתר אישי או לבלוג בחתימה.

בכל בעיה הקשורה לגלישה בפורום ניתן לפנות למנהלים.

 

גלישה נעימה

אבא גוריו/בלזאק - רפה
01/06/14 10:19
134צפיות
אבא גוריו/בלזאק -  רפה
207 עמודים בהוצאת הקיבוץ המאוחד

כן, אני מהדור שהוכרח ללמוד את הספר הזה בתיכון. לא, לא זכרתי דבר מהספר, רק שאהבתי אותו. אפילו לא זכרתי שאחת הדמויות המפורסמות, רסטיניאק, באה מהספר הזה.
עכשיו באה לה מין מחשבה שכזו: מה בדיוק עבר בראשם של האחראים במשרד החינוך כשהחליטו שזה ספר חובה? האם עשו זאת כלאחר יד בבואם לבחור ספר מפורסם מהספרות העולמית, והיו רק ספרים עבים ומלאי להג רוסי או דקים וניחוחיים מהספרות הצרפתית? אם כך בחרו, עשו עבודתם קלה ולא נאמנה. הספר הזה אמנם מייצג, אבל לא ממש טוב. טוב היו עושים אילו בחרו ספר מספריו המשובחים להפליא של אמיל זולא.
מה למדו דורות של תלמידים מהספר, שאהבה נקנית בכסף, שתמיד יהיה פער דורי ולבסוף הורים יסבלו מילדיהם, שמיושר עוד לא הרוויח איש שקל ובטח לא קנה בזה ליטרת בשר? אכן, ספר "חינוכי" לתפארה. לא שחינוכי הוא עניין חינוכי, אבל אבא גוריו הוא ממש הדוגמה הלא נכונה לספרות זרה מהוללת.
גברת ווקה מתפרנסת מביתה. ביתה הוא אכסניה בה גרים בקביעות אנשים קבועים שידם אינה משגת משהו טוב יותר, אבל משגת מספיק טוב לחדר, ארוחות קבועות ושירותים קטנים אחרים. ברגע הגיענו לביתה נמצאים שם 18 אורחים קבועים, בהם אבא גוריו, הסטודנט למשפטים רסטיניאק, ווטרן המסתורי ועוד כמה אנשים "צבעוניים". אל אבא גוריו מגיעות לבקר מדי פעם שתי נשים יפות ומהודרות וזה מיד מעורר שאלות בפריז של המאה התשע-עשרה, כשנהוג אז להחזיק מאהבות מהודרות, אם אך יש את הממון הנדרש לכך, ונדרש הרבה ממנו. עושה רושם שלאבא גוריו כלל לא חסר הממון. כולם הרי יודעים שבעברו היה סוחר עשיר והיום הוא מוכן להסתפק בחדר עלוב ואפילו את ההבדל בטעם ארוחותיו אין הוא מכיר. אז מיהן הנשים המסתוריות?
עד מהרה מתברר שאותן נשים מהודרות הן בנותיו. אם כך, מדוע הוא מרופט ועלוב והן מהודרות?
מנגד מצוי הסטודנט הדלפון רסטיניאק, שמוצאו ממשפחה דרומית והוא הגיע לפריז ללמוד משפטים. בחור יפה ונמרץ הוא. סבור הוא שלימודי המשפטים יעניקו לו רוב טוב, אבל הדרך לשם ארוכה ומייגעת והוא אך רוצה לטעום מטעם האהבה והעושר של פריז. מפה לשם הוא מסתייע בקרובת משפחה פריזאית, אחת הנשים ההדורות והעשירות של פריז. היא פותחת לו דלתות, מארגנת לו הזמנות ומכאן הדרך ללבן של בנותיו של אבא גוריו קצרה, במיוחד לצעירה שבהן.
אבל לאחד הדיירים המסתוריים בבית הגב' ווקה של תוכניות אחרות לאז'ן רסטיניאק. ווטרן הוא אחד שידו בכל ויד כל בו. הוא רוצה שרסטיניאק יתחתן עם אחת מדיירות המעון, שהשמועה אומרת שתתעשר מאוד בקרוב.
הסיפור הולך ומסתבך, הסבירות למאורעות מתאדה, אהבות קמות ונופלות. עושה רושם שרסטיניאק נקלט בעינו של אבא גוריו, השם עליו את כל יהבו ומועיד אותו לבתו הצעירה דלפין. ווטרן המסתורי חושב אמנם אחרת, אבל בחיים, כמו בחיים, אין קיצורי דרך.
מהסיפור הזה, מסתבר, כולם יוצאים בשן ועין. העושר, של האחרים, הוא אך בעיני המתבונן, הזוהר זוהר למרחוק, מקרוב הוא רק חוטי זהב השזורים בשמלות נפוחות. אפילו ללוויה הגיע רק רסטיניאק, הישר היחיד בסיפור, שגם נשאר כך.
אבא גוריו הוא רק אחד מסדרת ספרי הקומדיה האנושית של בלזאק. לפחות בעברית אין עוד רבים שתורגמו, בניגוד לרבים שתורגמו מסדרת רוגון-מאקאר של זולא, ובצדק מוחלט.
ושתי הערות ארסיות:
01/06/14 10:21
123צפיות
1. לשים הערות בסוף הספר זה מעשה מגונה, מכוער, מרגיז וצריך לעבור מן העולם.
2. נכתב מאחור שהפסל המופיע בקדמת הכריכה הוא של רודין. אז לא, הוצאה נכבדה, הוא של רודן.
ואילו אני כה אהבתי את הספר הנפלא הזה
01/06/14 12:24
69צפיות
תודה על הסקירה היפה.
לדעתי הוא בהחלט מתאים לתלמידי בתי ספר תיכוניים.
מה רע בהערות?
01/06/14 13:41
74צפיות
אני מאוד אוהבת הערות, אחריות דבר ותוספות אחרות.
אמרתי שיש רע בהערות? אמרתי שיש רע בהערות
01/06/14 15:01
95צפיות
כשהן נטועות בסוף הספר. אין הרבה דברים רעים כמו זה, אולי הגלידות המסחריות הישראליות.
º
תודה על הסקירה היפה
01/06/14 16:24
18צפיות
בנושא הגלידות - אני מסכימה
01/06/14 22:40
57צפיות
אז אתה מעדיף אותן לאורך הספר?
º
שם הן צריכות להיות, בתחתית כל עמוד רלוונטי.
01/06/14 23:01
15צפיות
תודה על הביקורת.
03/06/14 07:36
33צפיות
רק לציין שלבלזאק יש *הרבה* ספרים - אולי יותר ממאה. התפרנס מכל מילה (כמו דומא האב לפניו).

יש עוד כמה מעניינים שלו, אבל לטעמי אחד מרתק ונדיר 'הדוכסית מלאנג’י', שווה לתרגם מחדש. דיאלוג בין מחזר לאהובתו, עם כמה אמיתות מעניינות.
הביקורת שלך, על אף שאינה משתפכת מאהבה
03/06/14 12:52
41צפיות
מושכת אותי לקרוא את הספר בהקדם.
03/06/14 15:28
19צפיות
אני דווקא לא למדתי אותו בתיכון (היתה בחירה בינו לבין "החטא ועונשו" בקטגוריה "רומן רוסי", ואצלנו בחרו את "החטא ועונשו"), אבל חשבתי להגיע אליו מתישהו.

ומסכימה עם ההערות שלך, ארסיות או לא
אני אהבתי אותו מאוד!!!!
03/06/14 18:17
31צפיות
ספר נהדר על אהבת אב שמקריב מקריב, מצטמצם עוד ועוד עד שלא נשאר ממנו כלום.

אולי יש לי דעות קדומות אבל הדבר היחידי שהחשבתי כלא אמין הוא דרגת ההקרבה של אב בימים ההם. זה לא שאנשים לא אהבו את ילדיהם אבל כשחצי מהילדים לא הגיעו לבגרות, אנשים שמרו על דרגת ריחוק ריגשי מילדיהם. אבל לא משנה. ספר נהדר לטעמי.
איזה ספר אתם מעדיפים
01/06/14 08:24
230צפיות
מבין שני ספרי האימה המפורסמים של המאה ה-19, פרנקשטיין או דרקולה? עלי להודות שטרם קראתי אף אחד מהם, ואני חושב שהגיע הזמן...
שניהם חשובים, אבל דראק' עשוי טוב יותר
01/06/14 09:48
82צפיות
מותח ומרשים (גם רומן מכתבים/יומן בעיקרו).

מקוה שזה לא מאוחר מדי... הסרטים כבר חרשו אותם. בגיל צעיר (קראתי לפני הסרט של קופולה) זה יותר אפקטיבי.

אגב בדקת את Penny Dreadful החדשה? סידרה 'סופראנו-ית' חדשה, שמשלבת את 2 הספרים. לדעתי לא תחזיק יותר מעונה.
אכן בדקתי. בדיוק בגלל זה העלתי את הדיון
01/06/14 09:51
45צפיות
ולמה העדר האופטימיות שלך? אני דווקא נהנה ממנה, בעיקר בזכות אווה גרין הנהדרת ובזכות הסיפור של פרנקנשטיין והמפלצות שלו.
כי היא די נגררת, ובגלל אווה גרין שמוגבלת מדי
01/06/14 09:56
45צפיות
שמת לב את מי היא מחקה? (ודי בדייקנות)
- רמז: אשתו של טים ברטון.

אגב סידרה של NBC מהחורף שנקרא 'דראקולה' הסתיימה לא מזמן - 10 פרקים. הרעיון שם היה מוצלח, אבל הביצוע חלש (למרות קאסט טוב יותר).

לדעתי עדיף שהבריטים יעשו את זה בעצמם: יותר כישרוניים.
אני לא רואה את החיקוי שאתה מדבר עליו...
01/06/14 10:09
42צפיות
נראה לי שאתה רואה מה שאתה מבקש לראות. באמת, לא רואה שום דימיון בין השתיים מבחינת סגנון המשחק. כן רואה משחק מדהים מצידה של גרין - קטע הסיאנס בפרק השני הייתה תצוגת משחק מדהימה, מהגדולות שראיתי בזמן האחרון.

והסדרה אולי אמריקאית, אבל רוב השחקנים - להוציא את ג'וש הארנט המוצלח גם כן - הם בריטים. ואני מסכים שיש בה משהו קצת נגרר לפעמים, קצת משעמם. אבל אז היא נותנת בראש עם סצנת הסיאנס, או עם הסצנות בין פרנקנשטיין והמפלצת המקורית שלו, סצנות שהביאו אותי כמעט לדמעות כי הן היו כה נוגעות ללב, והיא פתאום הופכת למדהימה. זו סדרה שהחלקים שבה יותר טובים מהשלם, אבל החלקים האלו - השחקנים, העיצוב, כמה סצנות מסויימות (בעיקר הסיאנס. הסצנה הזו ממש השפיעה עלי רגשית) - מצויינים באמת.
זו אגב המפלצת הראשונה בהיסטוריה עם יכולת
01/06/14 10:18
44צפיות
מינית... (חייב להיות עירום ב'שואו טיים'. מפתיע על כן שגרין עדיין לא תרמה את חלקה).

יש מקוריות באותה מפלצת, אבל אין הכנה ליצירה שלה; היא כמו נוצרה במקרה. זו בעיה באקספוזיציה (דבר דומה היה גם בסידרה של NBC, שבה האקספ' נמשכה 3-4 פרקים, במקום להציג אותה בהתחלה).

יש השפעות מהעבר ('קארניבייל' בעיקר, שלא חיבבתי), אבל יש גם חסרונות (אחת הבעיות ב-TV על המחשב, היא שקל להיות מוסח. אבל זו אינדיקציה לכך שסידרה אינה מרתקת).
º
קראתי רק את פרנקשטיין. לא נפלתי מהכסא.
01/06/14 10:29
22צפיות
העדפתי את דראקולה.
01/06/14 16:30
70צפיות
פרנקנשטיין הוא לטעמי יותר מדי ספר מוסר דתי. המדען בחוצפתו יוצר יצור חי, לא מדומן אלא מחתיכות פגרים. כמובן שאינו יכול ליצור משהו שיתקרב בכלל ליצירות המופת של הבורא האמיתי- ואכן, הגולם שלו נחשב בעיני כל כתועבה בעיני האל, ובסוף מסלק את עצמו מהעולם לא לפני שרצח כמה אנשים כנקמה על דחייתו וכמובן את יוצרו.
גם בדרקולה יש אלמנט דתי, השימוש בצלבים ולחם קודש כדי להלחם בערפד השטני (שאינו יכול לישון אלא בארון מתים מקודש, אבל לא מקודש מדי). אבל אין בו האלמנט של גינוי המדע וההיבריס של המדענים. הפרופסור ואן הלסינג אכן משתמש באמצעים דתיים (וגם פגניים- איני זוכר איפה מוזכרים שומים, מראות ויתדות עץ בברית החדשה) כדי להלחם בערפד אבל רשעותו של הערפד אינה היותו תועבה בעיני האל, היא מנהגו לרצוח.
והערות הקשורות לתרבות מאוחרת יותר:
01/06/14 16:38
59צפיות
אבל לא לאיכות הספרים עצמם.
1) מבחינת האופי, הייתי משוה את שתי הדמויות לגיבורי סדרת משפחת אדאמס. דרקולה כמובן לגומז אדאמס האלגנטי, פרנקי לדוד פסטר.
2) שני הספרים גררו אחריהם שובל של הומאז'ים ופארודיות. סופר בריטי ששכחתי את שמו שלח את שרלוק הולמס להלחם בדרקולה, הסופר פרד סייברהייגן כתב כמה ספרים בהם הוא מנסה להציג את דרקולה כדמות הרבה פחות מרושעת ממה שסטוקר עושה ממנו. ובסרט מופע הקולנוע של רוקי מייצר המדען ההומו גבר מושלם שבסוף הורג אותו ונהרג בעצמו על ידי המשרת ריף- רף. שמו של המדען פרנקנפורטר.
אני מוחה כנגד האשמת פרנקנפוטר בהומוסקסואליות!
02/06/14 15:11
36צפיות
הוא דו-מיני
ואני מוחה על השימוש במילה "האשמת".
03/06/14 22:13
22צפיות
אני לא מאשים את פרנקפורטר בהומוסקסואליות, בגלל עוד יאשימו אותי בהומופוביה.
º
ואני מוחה על עצם המחאה (שלי)
05/06/14 12:17
7צפיות
. ומעשן... וגם שר על צרותיו.
04/06/14 01:20
19צפיות
ומי שרוצה לראות כריזמה שנשפכת בשצף, שיחפש ביוטיוב קטעים ישנים של טים קארי. למשל כששר את Slo Gin הגדול. היה זמר.

יותר מזה (ספוילרים)
01/06/14 22:18
42צפיות
ואן הלסינג משתמש בעירוי דם כדי לעכב את הפיכתה של מינה לערפדה, כך שהמדע לא רק מזיק אלא אף עוזר. וכמובן שכל הגיבורים משתמשים בכל אמצעי טכנולוגי שברשותם, מכונות כתיבה, מצלמות, גרמופון, ורכבת.
לדעתי מה שאתה מצביע עליו הוא שתי גישות
02/06/14 19:53
22צפיות
הפוכות למודרנה- אצל סטוקר האדם המודרני (האנגלי) מנצח בכח תבונתו והטכנולוגיה שלו את הרשע הקמאי שמקורו ברומניה (איני בטוח למי שייכת ולאכיה היום, אאל"ט לרומניה) הפרימיטיבית.
אצל שלי המדען יכול רק להשתמש בחלקים משומשים של יצורים חיים שהאל ברא כדי ליצור מהם אדם גרוטקסי, ולאחר שמתברר לאיזה תוצאות גרם אינו יכול אף להרוס אותו ואם היצור של פרנקנשטיין לא היה בורח למות בקוטב הצפוני הוא היה הורג בנו עד היום.
אצל סטוקר האימה ממקור פרימיטיבי, והמודרנה מנצחת אותה, ואצל ביש להיפך- המודרנה יצרה את האימה.
דראקולה, פי אלף אלפי מונים
01/06/14 22:15
45צפיות
צריך להזיכר שלמרות ששניהם "מהמאה התשע עשרה" יש הבדל של כ-80 שנה בין כתיבתם.
פרנקנשטיין נכתב בתור רומן אימה גותי. דראקולה נכתב בסגנון הרבה יותר קרוב למודרני, ובכוונה: הוא מעמיד את יצור האימה ה"קלאסי" (כן, כשדרקולה נכתב ערפדים כבר היו יצורי אימה קלאסיים למדי) מול דמויות מודרניות המצוידות במדע וטכנולוגיה, דמויות שלא נרתעות מלנסות לצוד את המפלצת ולהשתמש בנקודות התורפה שלה. אם לפרט קצת יותר הוא מתחיל עם האימה הגותית הקלאסית (גיבור תקוע בטירה ישנה ורדופה בקרפטים) אבל הופך להרבה יותר מקורי כשהעלילה עוברת לאנגליה.
"פרנקנשטיין".
02/06/14 02:56
51צפיות
"דראקולה" כתוב יפה וכאילו בסגנון מודרני יותר, אבל פרנקנשטיין יותר חדשני לדעתי ומעלה שאלות חשובות. דראקולה הוא בראש וראשונה ספר אימה, פרנקנשטיין לדעתי הוא עוד הרבה דברים אחרים. למה, בעצם, שלא תקרא את שניהם? מעניין לשמוע איזה מהם תעדיף.
Frankonsteen...
02/06/14 11:46
74צפיות
אני מתפלא שאף אחד לא העלה את זה:  https://www.youtube.com/watch?v=2p5AG0Tqh3A מהאוב...סרט חובה!

ובאותו עניין - ההסטוריונית של אליזבט קוסטובה (קראתי באנגלית, אין לי מושג אם תורגם לעברית)...

קרו-אסון
º
02/06/14 15:27
4צפיות
תורגם, אבל לא טוב.
02/06/14 23:46
32צפיות
אגב יש מושג מודרני 'פראנקנ---', שפירושו צירוף חלקים ממקורות שונים לידי דבר אחד.
סיכום חודש מאי
01/06/14 08:23
146צפיות
1. ספר החודש:

2. סרט החודש:

3. שיר/דיסק החודש:

4. הדבר הטוב שקרה החודש:

5. הדבר המבאס שקרה החודש:

6. תוכניות לחודש יוני:

7. בריכה או ים - מה אתם מעדיפים?
טשובות
01/06/14 09:24
108צפיות
1. ספר החודש:
- הסנדק / מריו פוזו.
2. סרט החודש:
NA

3. שיר/דיסק החודש:
כוכבים / תיסלם

4. הדבר הטוב שקרה החודש:
- קניה מוצלחת של אבטיח.

5. הדבר המבאס שקרה החודש:
- סוף שבוע גרוע אצל ההורים. ליל הסדר היה רק המבוא לסוף השבוע הזה.

6. תוכניות לחודש יוני:
- שכחתי.

7. בריכה או ים - מה אתם מעדיפים?
מה שהכי פחות צפוף.
עונה
01/06/14 14:08
95צפיות
ספר החודש: כאתנחתא התחלתי את "התעורר אדוני", זאת קריאה שנייה שלי, פשוט בשביל לצחוק.

סדרה: צפיתי בפרק הראשון של כביש 90, אני כבר יודעת שלא אוכל להגיע דרך האינטרנט לפרקים הבאים, ככה זה עם ערוץ 8, הם  משחררים רק פרק אחד. זה היה מעניין, שונה מאוד מהסדרות האמריקאיות שאני צופה בד"כ. הבכייה על העבר מאוד מציקה אבל התוכן מעניין לדעתי.

דיסק: לאחרונה כמעט רק ג'ז (wayne shorter למשל).

תוכניות ליוני: להדליק את המזגן.

בריכה או ים: חוף הים בפלמחים, באשדוד ובת"א מטונף להחריד, אי אפשר לבנות מגדל בחול ולא להכין עוגות, כל עוגה מכילה איזה שלושה בדלי סיגריות ופקק אחד של בירה. בבריכה, לעומת זאת, הדשא יותר נקי אבל המים מלאים הפרשות גוף לסיכום, הכי טוב זה בריכה פרטית
עונה
01/06/14 18:06
92צפיות
1. ספר החודש: "כוכבים מציצים מרום" מאת קרונין אודות חיי כורי הפחם באירלנד. הערכתי גם את "הנס ורודולף" מאת תומס הרדינג אודות מפקד אושוויץ והאיש שלכד אותו, וגם את "אני ליאונה" מאת גיל הראבן

2. סרט החודש: ראיתי רק את "בסתר", המבוסס על "תרז ראקן" של זולא

6. תוכניות לחודש יוני: להתכונן לחופש ביולי

7. בריכה או ים - מה אתם מעדיפים? בריכה
רק דבר אחד
01/06/14 19:57
89צפיות
שהיה החודש עוד מעסיק אותי עד כדי שכחה מוחלטת של שאר אירועי התרבות של החודש:
המחזה 'נופל מחוץ לזמן' בתאטרון גשר.


אולי אחרי הצפייה השנייה ארחיב, כשתגיע.
גם אני, גם אני
02/06/14 12:20
80צפיות
אז מה היה לנו:
ארגז ספרים שלם עשה את דרכו לניו זילנד. הבעייה היא שאני לא ממש בוחר אלא מקבל שאריות. יו נסבו, מוראקמי 1984 ועוד כהנה וכהנה זבלוני מתח. את מוראקמי קראתי כ 2/3 באנגלית ופשוט סיימתי אותו בעברית. אז נניח שהוא היה ספר החודש.
מיד אחריו נח לו כאן Infinite Jest בהמלצת Welis  - בהשוואה למוראקמי – הרבה מאוד מלל. כנראה שצריך להתרגל. הוא ילווה אותי עוד הרבה זמן .

בנוסף – מה שאני עסוק איתו מאז פברואר : Calculus  ומבוא לכימיה, 2 קורסים שאני לוקח באוניברסיטה ע"מ להפיג את השעמום (אף פעם לא למדתי את הנ"ל, באף לא אחד מתאריי). שבוע אחרון לסמסטר. חווייה קצת מוזרה, לבלות עם עוד כ 600 ילדים באולם הרצאות . התכנית בגדול היא לקחת עוד ארבעה קורסי מבואות ולהיכנס שנה הבאה להנדסה אזרחית עם התמחות ברעידות אדמה – נושא די אופנתי פה בזמן האחרון. זה פשוט מפיג את המוות המוחי שהתחלתי לפתח בעבודה ושומר אותי בסטרס חיובי... מקווה שהתכנית תעבוד .

2. סרט החודש: קליפים קצרים של PatrickJMT  ביוטיוב

3. שיר/ דיסק החודש: אחרי המון מוזיקה אלקטרונית חזרתי לזרועותיה המנחמות של לוסינדה וויליאמס. כנראה שגם אני זקוק לחום אנושי ...הנה לינק לפלייליסט ביוטיוב:
http://www.youtube.com/watch?v=SeFk_nuheHs&lis...

4. הדבר הטוב שקרה החודש: מממ....אני עדיין שורד באוניברסיטה

5. הדבר המבאס שקרה החודש: נו מה, הגיע החורף. הבתים כאן לא ממש מבודדים, כך שזה מורגש. אפשר לבחור בין גשם, רוחות מקפיאות, כפור (אמיתי) בבקרים, או כל שילוב של שלושתם . אבל, גם זה יעבור...

6. תכניות לחודש יוני: לסיים את הסמסטר, לגשת לבחינות בסוף החודש, לקרוא קצת ספרות חולין...מספיק לחודש אחד...

7. אבטיח.

לילה טוב,
קרו-אסון
º
הי - הוואלאס לא המלצה שלי... אולי הדמיון בשם
02/06/14 23:59
21צפיות
הסיכום שלי
02/06/14 15:09
71צפיות
1. ספר החודש: הספרים שקראתי החודש לא היו יותר מדי מרשימים... אבחר מהם את שרלוק הולמס

2. סרט החודש: ראינו ב-DVD את מרי פופינס אחרי הרבה שנים שלא ראיתי ונהניתי מאוד

3. שיר/דיסק החודש: נדבקתי בשבועות האחרונים ל-"מחשבות ואפשרויות" של עלי מוהר ויוני רכטר
https://www.youtube.com/watch?v=QUN-DPPKhf0

4. הדבר הטוב שקרה החודש:
לא אכלתי יותר מדי ועשיתי קצת ספורט

5. הדבר המבאס שקרה החודש:
מצב קשה של קרוב משפחה יקר החולה בסרטן

6. תוכניות לחודש יוני:
טיסה לארה"ב

7. בריכה או ים - מה אתם מעדיפים?
מה שיותר נקי ופחות צפוף
שיר החודש - 'מייאש-נייאש, קרים נאש'
03/06/14 00:03
63צפיות
https://www.youtube.com/watch?v=TBKN7_vx2xo

עיבוד אלקט' אפקטיבי לנאום של נציגת הממשלה החדשה (הפרו-רוסית) בחצי האי קרים, מיד אחרי ההשתלטות של רוסיה עליו.

הנואמת נראתה במקרה בנאום כמו גיבורת אנימה יפאנית, ועל כן זכתה לשלל איזכורים... יש משהו הזוי ו'מצוייר' בכל מה שקורה שם.  
º
השיר נהדר!
03/06/14 14:35
9צפיות
תשובות:
03/06/14 08:37
85צפיות
סיכום חודש מאי  

1. ספר החודש: "ים של פרגים" (שלצערי הולך להיגמר לי בקרוב)

2. סרט החודש: לא סרט אלא סדרה: מותחן משפטי-דרמטי Damages עם שחקנים כמו גלן קלוז, טד דנסון וויליאם הארט. התחלתי לראות עוד בארץ, עשיתי הפסקה ארוכה בגלל המעבר ועכשיו ממשיכה בעונה השנייה. נדיר שסדרה כלשהי מצליחה לרתק אותי ככה. אגב, טרם התחלתי לצפות בעונה הרביעית של "משחקי הכס". אולי מתישהו יתעורר לי החשק, אך בינתיים לא בא לי עליה לאור העונות הקודמות.

3. שיר/דיסק החודש: אין משהו ספציפי.

4. הדבר הטוב שקרה החודש: סוף סוף הגיעו כל הדברים שלי, וביניהם המחשב עם כל הקבצים וספרים (מודפסים ואלקטרוניים)

5. הדבר המבאס שקרה החודש: ענייני בריאות מעצבנים.

6. תוכניות לחודש יוני: לחזור לטייל קצת. לא יכולתי כל כך בחודש האחרון כי תחילה הגיע המשלוח עם כל הדבים וסידרנו את הבית ואחר כך עברתי איזו פרוצדורה רפואית שקצת השביתה אותי. בשבילי לא לטייל חודש זה בערך כמו לשבת שנה בכלא

7. בריכה או ים - מה אתם מעדיפים? לטייל בים ולרחוץ בבריכה
דמאג'ז מוצלחת מאוד בעונות הראשונות
03/06/14 20:24
40צפיות
טד דאנסן בעיקר: גונב את ההצגה מכולם. השניה גם סבירה (אם כי הטוויסטים מחריפים) וכן השלישית, אבל ה-4 וה-5 כבר חלשות ולא הכרחיות.
אוי, חבל. קיוויתי שיש לי עוד הרבה עונות
03/06/14 21:21
33צפיות
ליהנות מהן.
גלן קלוז עסוקה מדי (תיאטרון בעיקר). לא סביר
04/06/14 01:17
32צפיות
שיהיה לה זמן למשהו מתארך, כמו 'האשה הטובה' (גם מושקעת).

דאנסון עבר ל-CSI האינסופית. אבל זו עבודה של 8-4; פרנסה נטו.

מה שכן, השיטה של הצגת קטעים מהסוף, היא פטנט רשום שלהם. מקוריות יפה (יש אגב עוד עריכות נחמדות ב'ריג'נסיס'. שווה לחפש).
תוספת לסעיף 4
05/06/14 08:54
24צפיות
4. הדבר הטוב שקרה החודש: היום עברתי סוף סוף טסט וקיבלתי רישיון נהיגה מקומי.
º
אמנם לא שייך לחודש שעבר, אבל מי סופר?
05/06/14 08:55
11צפיות
º
ספרים חדשים
31/05/14 23:34
84צפיות
שני ספרים שלי שיצאו לאור...
31/05/14 15:44
187צפיות
שני ספרים שלי שיצאו לאור...
ירון וטבעת הקסמים,
ספר פנטזיה לילדים (מאויר)
עידן האתמול.
ספר פנטזיה ובדיוני לנוער ומבוגרים
הם לא יוצגו בחנויות, המכירה אישית ודרכי בלבד.
מניסיון מר עם הרשתות והחנויות הפרטיות לא רק שלא הרווחתי, הפסדתי על כול ספר עשרות שקלים לאחר שהם גוזרות לעצמן קופון בין 60-70 אחוזים מהמחיר המומלץ.
ניתן להזמין דרך הפיסבוק: דביר שושן ונכנסים לדף,
ודרך הפלפון ולקבל יתר פרטים.

ירון וטבעת הקסמים...
31/05/14 15:46
90צפיות
ירון וטבעת הקסמים...
צילום הכריכה
º
איור כריכת עידן האתמול
31/05/14 15:48
72צפיות
איור כריכת עידן האתמול
ספר המתח החדש שלי בהדסטארט
30/05/14 07:32
288צפיות
שלום חברי לפורום, אשמח אם תתמכו, תשתפו (מתחת לטרילר פשוט ללחוץ) או סתם תציצו בטרילר שהכנתי. (אני לא ממש במאי, זה ניסיון ראשון ונראה לי אחרון...)

http://www.headstart.co.il/projectsupporters.aspx?...
חביב
30/05/14 20:13
91צפיות
אך כידוע לך דם רע יש בין שנינו, לכן לא אתמוך, לא אשתף ואף לא אפיץ בין חבריי.
º
תודה שהקפצת לי את ההודעה חג שמח
01/06/14 07:46
23צפיות
נהדר!
01/06/14 14:09
67צפיות
אני אתרום את חלקי, כמובן:)
º
הי שממית המון המון תודה על התמיכה והשיתוף...
01/06/14 17:31
15צפיות
º
בהצלחה! אפיץ ואתמוך
01/06/14 19:00
21צפיות
הי דורה בורה המוו המון תודה על התמיכה והשיתוף
01/06/14 21:19
27צפיות
עושה טוב על הלב...
אגב, אחלה סרטון. הלוואי עלי את יכולות הבמאי
02/06/14 09:30
40צפיות
והצילום מקסימום שאני יכולה לעשות זו מצגת...
ןאני גם התסריטאי והמפיק :)
02/06/14 17:54
22צפיות
אבל זהו פעם אחרונה... מה שלוקח לכתוב שעתיים, לוקח להסריט פחות או יותר חודשיים, אז נראה לי שזה טרילר ראשון ואחרון :)
º
בהצלחה רבה
03/06/14 15:35
5צפיות
º
המון תודה ואשמח אם תשתפי....
03/06/14 15:56
5צפיות
לא יודע מה אתכם אבל אני קורא בלי הפסקה כמעט
31/05/14 13:41
185צפיות
את "האדריכל מפריז" מאת צ'רלס בלפור אדריכל בעצמו. האדריכל מפריז רומן מלחמתי מאת צ'רלס בלפור . סיפורו של אדריכל שמקבל הצעה מסוכנת והיא לבנות מקומות מסתור ליהודים הנרדפים בעיר הגדולה. לוסיין פוחד כי פירוש הדבר להערים על הגסטפו ולעמוד מול כתת יורים. מצד שני, הגרמנים מציעים לו לבנות בית חרושת גרמני ליצור כלי נשק. ספר מרגש, חזק ומטלטל! 347 עמודים
º
רשמתי.
31/05/14 14:15
21צפיות
קראתי עליו ביקורת לפני זמן מה
31/05/14 23:36
53צפיות
אני זוכרת שנכתב שם שרואים שמי שכתב אותו הוא אדריכל, כי הוא מתמקד הרבה יותר באדריכלות ופחות בסיפור.
אראנה, כנ"ל הייתי אומר על המבקר:
31/05/14 23:41
43צפיות
הוא כתב על הספר כמו שניצר:שידעו יותר עליו מאשר על הסרט:הספר שווה קריאה מהעמוד הראשון!שנית, קחי לדוגמה ספר כמו 'אהובת הקצין הצרפתי'-תוכלי ללמוד גם על תקופה הויקטוריאנית אבל גם על אמובנים...
הרב פינטו, אלמר גנטרי וסינקלר לואיס
30/05/14 12:50
44צפיות
צפיתי שוב בסרט 'אלמר גנטרי': מי שמכיר-מכיר: וזה הזכיר לי את הרב פינטו ורבנים מנוולים אחרים: לואיס סינקלר ואלמר גנטרי:סינקלר לואיס כתב את הספר הנפלא, הציני, המבזה, האכזרי על קורות צעיר נכלולי המצטרף אל חבורת אנשי דת מטיפים שנודדים ממדינה למדינה בתקווה להשיג מספיק כסף על מנת לבנות כנסיה משלהם. הציניות של אנשי הדת ומאמיניו עולים לדרגות שלא ייאמנו. אלוהים נמכר לכל המעלה במחיר. סינקלר מעלה שאלות דרך אלמר גנטרי:מי הסמיך את הכומר להיות כומר?ואם בן אנוש מסמיך את הכומר-איך יכול בן אנוש לדבר בשם אלוהים ואל אלוהים ולמה שאלוהים בכלל ידבר דרכו? האם באמת המאמין זקוק לכומר?איך אלוהים יכול להתחלק בין כל התנועות והזרמים הנוצריים?אם יש רק אלוהים אחד, למה צריכים להיות דרכים שונות להגיע אליו? האם הרב פינטו מחזיק בדרך נסתרת אל האלוהים יותר מאשר חצרות אחרים?איזה אלוהים יש לרב פינטו לעומת האלוהים של הרנטגן?מי הסמיך אותם לרבנות?האם הרבנים מאמינים באמת באלוהים או בהלכה שאותה לא הביא אלוהים לבני האנוש אלא ספרי כללים 'שמתעדכנים' לרעה כל יום בכדי לחזק את כוחם של הרבנים מול המאמינים הטיפשים?בחסות הממשלות?
סינקלר לואיס, אפטון סינקלר, ג'ון סטיינבק-הסופרים המבקרים החזקים ביותר של החיים בארצות הברית ומכתביהם ניתן להשליך על כל בני האנוש כולל רבני החצרות המנוולים!
http://en.wikipedia.org/wiki/Elmer_Gantry_(film)
מדבריו של סינקלר לואיס:"הפרופסורים האמריקנים שלנו אוהבים את הספרול שלהם קרה, ברה ונקייה ומאוד מאוד מתה..(בנאום פרס נובל 1930)
דברי מתיקה/איאן מקיואן - חמה
30/05/14 10:50
148צפיות
דברי מתיקה/איאן מקיואן - חמה
395 עמודים בהוצאת עם עובד

שלושה הם בני מחזור כמעט, הכותבים ספרות פופולרית ומוכרים לא מעט: פול אוסטר, יליד 1947, איאן מקיואן, יליד 1948 והרוקי מורקמי, יליד 1949. בעוד פול אוסטר מסתמן כסופר נהדר, אך כאחד ששיאו מאחוריו, הרוקי מורקמי מצטייר כאחד שיש לו עוד פוטנציאל. איאן מקיואן זכה, אצלי לפחות, להערכה על אהבה עיקשת המרתק וכפרה המונומנטלי. שאר ספריו של מקיואן הם אוסף יומרות, הבלותות, יריות לכל כיוון ובעיקר אי יכולת ליצור ספר טוב אחד נוסף.
מקיואן אוהב מאוד לשלב את הלאומי עם הפרטי, גם את הבינלאומי עם האישי. זה מוסיף לסיפור נופך נוסף ומעבה את תמונת הרקע. בכפרה זה היה נוכח ובגדול, בשבת זו היתה יומרה נפוחה, בהתמים זו היתה החמצה אינפנטילית ואמסטרדם הוא אך ספר סתם. האחרים, אלה ששילבו פחות מהלאומי והבינלאומי היו עוד יותר חיוורים ומיותרים.
והנה, נס בעיירה.
מקיואן זכה סוף סוף למתת הענווה. לא, הוא לא יצר ספר צנוע (במובן הלאומי) ולא זנח את היומרה (הבינלאומית). פתאום, כהמלצת אחד הדוברים בספרו, כשיוצרים משהו קטן, ההצלחה גדולה יותר. מקיואן שם את זה בפי אחת מדמויותיו ויישם את זה בספרו הנוכחי. ההצלחה גדולה מאוד.
סרינה היא בתו של הגמון באחת מערי מזרח אנגליה. אם אתם מדמיינים אזור כפרי וירוק, קהילה דתית, כנסיה יפה ומזמינה, אינכם אלא צודקים מאוד. באווירה זו גדלה סרינה פרום (כמו כלום, כך החליטה המתרגמת), פנתה ללימודי מתמטיקה משום שאמה החליטה שבלימודי ספרות אין תוחלת. גם לא תכלית.
מפה לשם לא יצא תואר בהצטיינות משום שמה שהספיק לתיכון כבר לא היה טוב מספיק לקיימברידג''. איכשהו מההיכרות אם אחד ג'רמי ודרכו אחד טוני קנינג, קמה ופרחה אהבה. זו לא מאריכה ימים מסיבות בריאות, התיק חסוי בקופ"ח, אם שאלתם, אבל המלצת המאהב לפנות למשרה באם-איי 5 התקבלה. מזה התחילה קריירה זעירה, מייאשת ולגמרי לא מרתקת בשב"כ האנגלי.
קפיצה נחשונית מתאפשרת כשקם פרוייקט דברי מתיקה. במובן הלאומי זה אומר התקדמות לחדר הסמוך, במובן הבינלאומי זה אומר התעסקות ב... הפרשות גוף. סרינה מתבקשת ע"י ממוניה להחתים אחד ת"ה היילי, שמאמריו המעניינים בעיתונות לכדו את עיניהם. מדוע הוא חשוב? הוא חשוב משום שבמלחמה הקרה בין מזרח למערב, מה שמותר לרוסים, להשתמש באנשי רוח מגוייסים, מותר גם למערב. המערב גם יותר מעודן, כביכול. סרינה נשלחת בשם ארגון המאפשר מתן מלגה למשך שנתיים-שלוש, בדמות שכר חודשי נדיב, כך שהכותב אינו צריך לעסוק בענייני פרנסה ויכול להקדיש עתותיו לכתיבה ככל העולה על רוחו.
סרינה נשלחת, ת"ה, טום בשבילנו, חושב שזה טוב מכדי להיות אמיתי, הוא מברר ומתברר שזה אמיתי והוא יקבל כסף מגוף מכובד, אף קשר כמובן לאם-איי 5. לסרינה זה כמובן לשקר בתחילה, להתאהב בסוף. דמיינו את רוברט דאוני ג'וניור וגווינת פאלת'רו (שניהם באיירון מן) והבנתם את העניין. ההתאהבות אמיתית, טום ממהר לפרסם ספר, ממהר לזכות בפרס ע"ש ג'יין אוסטן והכל לכאורה דבש. האהבה פורחת, ההצלחה בפתח, אבל עניינים מתחילים להסתבך, איך לא. בסוף טוויסט מעניין מאוד וגם כך הספר שומר על רעננות לכל אורכו, לא נופל ליומרות נפוחות ולא מלהג באופן לא מתקבל על הדעת. מקיואן זכה למין שלווה, מין נונשלנטיות המאפשרת כתיבה נינוחה לגמרי, דבר מתיקה שאינו נדבק בשיניים, אינו מתובל באופן אקזוטי דוחה, משהו שכולנו היינו רוצים לטעום שוב ושוב.
ספר מקסים לגמרי.
וכמובן משהו הנוגע לתרגום, אם כי הטעות בעברית.
30/05/14 10:52
81צפיות
מרבל ארץ' צריך להיות מרבְּל ולא מרבֶּל. מיכל אלפון זכתה אצלי לעוד נקודה שחורה.
גם אני נהניתי ממנו
30/05/14 12:41
56צפיות

ספר שתענוג לקרוא אותו. יש משהו נינוח בכתיבה שלו, כמו שכתבת, והתחושה הנעימה הזו מדבקת.

הנה מה שחשבתי עליו.

הייתי בטוח ששרפת אותו
30/05/14 15:43
44צפיות
כשכינית אותו 'יומרני'. שמח שבכל זאת נתת לו צ'אנס, גם אני מאוד אהבתי.
º
אאל"ט המלצתי עליו לפני כמה זמן
30/05/14 20:11
22צפיות
º
למה סתם קראתי?
30/05/14 20:31
20צפיות
º
חמוא הוחמאתי
30/05/14 20:43
11צפיות
º
המלצה יפה לספר מתוק
31/05/14 11:41
25צפיות
31/05/14 23:52
27צפיות
אז מקיואן מקבל אצלך עוד הזדמנות? למה באמת המשכת לקרוא אותו אחרי שהוא "נפל" אצלך בכמה וכמה ספרים? (אמנם בסוף זה השתלם, אבל בכל זאת, למה?)
אם לא בשביל ההנאה אז בשביל פרוייקט הקטילה
01/06/14 07:16
52צפיות
רחב ההיקף שלי נגד מקיואן. יש לי רשימה ענקית ובלוג לתחזק, לא?
תודה על הביקורת.
01/06/14 00:40
42צפיות
אם כי נראה לי שאת הקיץ הזה אתחיל עם הקלנסי האחרון (האחרון ש'משוייך' לו, למרות שכנראה לא נכתב על ידו כמעט. יצא זמן מה לאחר מותו).
גם אני מאוד אהבתי!
03/06/14 12:58
16צפיות
זה היה הספר שגרם לי להצטער כמה פעמים שאני לא כותבת גם... ממש קנאת סופרים הייתה לי, למרות שאני לא סופרת, לא מנסה ואפילו לא כותבת למגירה.
º
שווה לנסות. להתחיל עם יומן
04/06/14 01:24
5צפיות
הסיכום השבועי
29/05/14 06:57
93צפיות
אז מה היה לנו השבוע


מחפש המלצות לספר ליום הולדת
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

מחפש המלצות לספרים ענקיים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

מחפשת המלצות לספרי טיסה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

עיזרו לי להחליט על ספרים כמתנות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

הסופרת יהודית הנדל נפטרה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

ביקורות והמלצות

"המורדת" / דבורה פלדמן – Mידאס1
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

"פרוייקט לזרוס" / אלכסנדר המון – edy7000
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

"פרנהייט 451" / ריי ברדבורי– Macphista
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

"בסתר אוהלי סיני" / שבתאי לוי – HaMuli
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

"הארץ המובטחת" / אדריאן פן-דיס - ILet
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...

תודה רבה לכל המשתתפים

"הגיאוגרפיה של סוף העולם" / מיכאל עומר – Arana
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...



אז מה אתם קוראים בשבת
עם שניים: אבא גוריו ודברי מתיקה. שניהם
29/05/14 07:16
101צפיות
בשלבים מתקדמים.
אני בשוק!!!
29/05/14 21:51
95צפיות
הסכמת לקרוא את דברי מתיקה?! ולא נטשת?!
º
למה לנטוש אם היה מרתק מההתחלה?
29/05/14 22:28
23צפיות
º
אני זוכרת התנגדות עזה אפילו להתחיל...
30/05/14 07:21
24צפיות
לא זכור לי. אבל חשוב לזכור שקראתי את רוב
30/05/14 18:41
50צפיות
אלה שתורגמו והרוב היה פשוט אוילי.
אני עכשיו עם "אשמת הכוכבים"
29/05/14 07:28
99צפיות
ונראה שזה עומד להיות ספר שאני אוהב במיוחד. כתוב בצורה מליצית משהו, בלי יומרות וחנפנות מיותרת. בינתיים - מעולה.
º
הסרט תיכף מגיע...
29/05/14 21:51
16צפיות
º
הכנת טישו?...
31/05/14 23:32
15צפיות
האמת היא שאני חושב שהשמחה הייתה מוקדמת מדי
01/06/14 08:00
31צפיות
אני כבר בחצי הספר והתיאורים הקיטשיים עושים לי להקיא. אז זה לא טישו שאני צריך, אלא דלי.
האמת היא שאני חושב שהשמחה הייתה מוקדמת מדי
01/06/14 07:45
39צפיות
אני כבר בחצי הספר והתיאורים הקיטשיים עושים לי להקיא. אז זה לא טישו שאני צריך, אלא דלי.
º
לא רציתי לקלקל אבל זה ספר נערות :)
01/06/14 16:57
12צפיות
מה זה "ספר נערות"?
02/06/14 07:45
28צפיות
קלקלת בעצם זה שהתייחסת לספר כאילו יש לו מגדר.

רומן רומנטי, או סיפורי אהבה, או סיפורים מלאים רגש, או כל נושא אחר שהוא לכאורה, אבל רק לכאורה, "נשי" יכול ש"ידבר" גם אל גברים.

את שבויה בכבלי העבר. שחררי. צבע כחול הוא לא צבע של בן וצבע ורוד הוא לא צבע של בת, וסיפור אהבה הוא לא נחלתם של נשים בלבד.


מה שכן, הייתי הופך במשפט שכתבת את המילה "נערות" ל"בני נוער", כי ככל שאני מתקדם בקריאה אני מבין שזה לא ספר למבוגרים. מה שחשבתי בתחילה לשפה מליצית ונטולת יומרות, הלך ונעלם עם כל דפדוף. זה בטח אחד הספרים הכי פלצניים שקראתי בחיים שלי. הוא כתוב כ"כ גרוע, התרגום שלו גרוע והוא כ"כ נמוך ברמה האינטלקטואלית, שאני באמת לא מבין איך ספר כזה ראוי בכלל להיחשב לספר למבוגרים.
º
אצלי בבית יש רק נערות
02/06/14 17:23
7צפיות
לגבי "צבע של בנים" ו"צבע של בנות"
03/06/14 15:48
10צפיות
משכמם ומטה / אלי שרייבר (חתולי)
29/05/14 08:25
50צפיות
עוד לא התחלתי, אני גם לא הבנתי את הקשר בין השמות "שרייבר" ו"חתולי". נראה לי ספר קליל עם הומור ישראלי כי הוא נפתח ב"פתיחה סיציליאנית ....".
שבוע טוב
29/05/14 09:24
102צפיות

פתחתי עם "אני ליאונה" מאת גיל הראבן, ונהניתי מאוד. ליאונה היא דמות מיוחדת שלא במהרה תישכח.

אתמול הלכתי לצפות בסרט "בסתר" המבוסס על "תרז ראקן" של אמיל זולא, ולכן קראתי שוב את הספר.

אחריו קראתי ספר דוחה, "האבולוציה של ברונו ליטלמור", ומחמת המיאוס לא ארחיב עליו.

"מחלת האבנים" הבא בתור. היה נחמד לקרוא אותו, אבל בעיני הוא מסוג הספרים שלא נשאר מהם דבר שבוע אחר-כך.

כעת אני עם "גיא אוני" של שולמית לפיד. כבר קראתי את הספר לפני מספר שנים, אבל מכיוון שהשגתי את "חוות העלמות", שהוא מעין המשך של "גיא אוני", אני קוראת אותו שוב. ספר מעניין.

שבת שלום
לא מספרים לי כלום. מה בסתר? מי בסתר?
29/05/14 12:42
53צפיות
דברים כאלה אני צריך לדעת.
גיא אוני היה נוראי.
הסרט
29/05/14 13:33
45צפיות
נרשם. יש לי לפני כן עוד לצפות במפריח היונים,
29/05/14 14:07
36צפיות
אבל איך שאני מכיר את עצמי, הכל יישאר ברשימות.
הספר "מפריח היונים" מצוין
29/05/14 14:13
84צפיות

הסרט, לעומת זאת, מאכזב.



הספר יוצא מן הכלל. לא ידעתי שהסרט
29/05/14 14:14
37צפיות
מאכזב.
עוד אחד של אוסקר אייזק (בשישי יהיה את 'בתוך
01/06/14 00:44
15צפיות
לואין דייויס' המסקרן בסנימטק המקומי).

למה הוא זכה לאיזכור ממני? כי הוא בקאסט (אולי כאחד הרעים) של 'סטאר וורז 7' שמתחיל צילומים החודש!

כדאי על כן להכיר. בחירה מעניינת, נאמנה לרוח שבה נבחרו 3 השחקנים האלמוניים דאז לטרילוגיה המקורית.  
º
התחלתי את: ספר הצחוק והשכחה / מילן קונדרה
29/05/14 11:28
41צפיות
אני בחלקו האחרון של "ים של פרגים" הנפלא
29/05/14 19:49
62צפיות
שפשוט לא בא לי שייגמר. אני מתה על ספרות הודית!!! וגם - סוף כל סוף הגיע והותקן המחשב עם כל הספרייה האלקטרונית שלי.
ואפרופו ספרות הודית - היה לי קטע קצת מביך.
29/05/14 19:55
72צפיות
במהלך שיטוטייי עם הכלב פגשתי כאן הודי מבוגר (שמגיע לכאן באופן קבוע כל חצי שנה לבקר את הבת שלו) שגם עשה הליכה כמוני, אז הלכנו ביחד וקשקשנו על הודו, על ישראל, ועל עוד הרבה נושאים אחרים. הוא נראה לי איש ממש אינטליגנטי, משכיל ומבין עניין, ולכן בשלב כלשהו סיפרתי לו שאני מתה על ספרות הודית. הוא נראה מאוד מרוצה מזה, אז התחלתי לדבר בהתלהבות על סופרים ספציפיים שקראתי ואהבתי, כגון ויקראם סת', רוהינטון מיסטרי וכו'... עד שהוא הודה בפניי שמעולם לא שמע עליהם... בקיצור, הרגשתי כמו מטומטמת, כאילו אני איזו שוויצרית שנדחפת עם הידע שלי בספרות, אם כי הוא דווקא היה מרוצה מעצם העובדה שזרה כמוני קוראת ואוהבת ספרות הודית.
הי קאלה
29/05/14 20:53
59צפיות
כמעט כולם הם הודים שאינם גרים בהודו אם כי נולדו שם, אלה הודים מאונגלזים שגרים באנגליה וכותבים למערב. ישנה ספרות הודית שנכתבת בהינדית לקהל ההודי אבל היא מתורגמת פחות.
זה ידוע לי (אם כי סת מתגורר גם בהודו),
29/05/14 20:59
56צפיות
אך גם האיש שפגשתי הוא איש העולם הגדול המתגורר חצי מכל שנה בארה"ב, נראה משכיל, בעל אנגלית מצוינת וידע כללי נרחב בכל מיני תחומים. הופתעתי לא מזה שלא קרא את הספרים, אלא מזה שמעולם לא שמע על הסופרים.
זו הזדמנות לבקש ממנו המלצות
29/05/14 21:50
47צפיות
למשהו יותר אותנטי אולי
לא, זה לא העניין.
29/05/14 23:47
45צפיות
הוא אמר שהוא פשוט לא מרבה לקרוא.
אני לא חושבת, אגב, שיש בעיה עם האותנטיות של הסופרים האלה.
אני עם הרוח של אניל
29/05/14 21:52
51צפיות
מאוד יפה ומאוד קשה
º
אני בודק מתכונות. ביום שני הבגרות
30/05/14 06:25
29צפיות
º
איך היה לתלמידים שלך?
03/06/14 15:44
4צפיות
מרוצים
07/06/14 11:19
4צפיות
הבעיה היתה עםהמורות, שלא הפסיקו להתלונן
עשתונות/ אופיר טושה גפלה
30/05/14 09:24
52צפיות
מודה שלא הכרתי את הסופר, ולקחתי את הספר כי קיבלתי תלוש לספר חינם בסטימצקי במבצע כלשהו שהיה שבוע שעבר/לפני שבועיים והגעתי ממש ברגע האחרון שכל הספרים המוכרים כבר נלקחו ולא היו יותר מדי אפשרויות.

כשהתחלתי לקרוא הבנתי שבעצם פספסתי סופר ישראלי מעניין ביותר שייצר בספר הזה (וממה שקראתי עליו גם בספרים הקודמים שלו) קו עלילה מרתק שתפס אותי מהשנייה הראשונה (ובדר"כ 30-100 העמודים הראשונים בספרים עבורי נקראים בהיסוס והתמהמהות, לא כאן) וסגנון כתיבה מוצלח.
אולי כמה מילים על מה שאני אוהבת במיוחד בספר הזה (ורק התחלתי אותו אז... בטח יגיע עוד בהמשך)- העלילה משלבת קפיצות בין דמויות (ואולי גם קפיצות בזמן- אני עוד לא בטוחה) שקשורות אחת לשנייה בצורות כאלה ואחרות ונכון שזה קו עלילה מאוד מאוד מוכר ושרואים אותו בספרים כל כך הרבה לאחרונה (וגם לא לאחרונה), אבל סגנון הכתיבה נותן תחושה קלאסית. מקריאת הספר אפשר להבין שהסופר קרא הרבה מאוד ספרים קלאסיים, ספרות יפה והדבר מתבטא בכתיבה שלו.
זה אמנם נשמע כמובן מאליו שסופר גם קורא הרבה, אבל לצערי יש היום לא מעט טקסטים שברור מאוד מקריאתם שמי שכתב אותם כלל לא קורא.
בכל מקרה, כאמור אני רק בתחילת הספר אבל הוא כבר מסתמן עבורי כהצלחה.
במהלך השבוע לא נגעתי בספר
31/05/14 23:03
88צפיות
אז השבת התקדמתי לי עם The World That Couldn't Be, ועוד ממתין "היורשת מדלהי" שמישהו השאיל לי ולכן צריך לקרוא ולהחזיר...

שבוע טוב
ספרים ענקיים
59תגובות
28/05/14 22:02
1173צפיות
בא לי לקרוא ספר ענק בקרוב, יש המלצות?

יש לי מספר מועמדים שונים לגמרי אחד מהשני (תקופה, סגנון, תוכן) מה שמייחד אותם מבחינתי מקריאה עליהם וכן מדגימה של 10-20 עמודים הוא שהם ענקים ספרותיים. קראתי כבר ספרים ארוכים עם המון דמויות ועלילות ששזורות אחת בשנייה. אין לי בעיה עם אתגרים אבל אני לא מחפש בזבוז...

(המשך...)
בא לי לקרוא ספר ענק בקרוב, יש המלצות?

יש לי מספר מועמדים שונים לגמרי אחד מהשני (תקופה, סגנון, תוכן) מה שמייחד אותם מבחינתי מקריאה עליהם וכן מדגימה של 10-20 עמודים הוא שהם ענקים ספרותיים. קראתי כבר ספרים ארוכים עם המון דמויות ועלילות ששזורות אחת בשנייה. אין לי בעיה עם אתגרים אבל אני לא מחפש בזבוז זמן בשביל לסמן וי ועל כן אנטוש בלי בעיה ספר שהולך לשום מקום מבחינתי. חיפוש ברשת העלה תוצאות שאני מכיר כבר ולכן אני מעוניין לשמוע מה יש לחברי הפורום לומר בנושא מניסיונם האישי.

ספרים שאהבתי- מלחמה ושלום, אנה קרנינה, הרומנים של דוסטוייבסקי, האמן ומרגריטה,יוליסס, הקומדיה האלוהית, האילאידה, האודיסיאה, הר הקסמים, Infinite Jest, Of Time and the River.

מועמדים רציניים: :The Aeneid, מובי דיק, דון קיחוטה, Gravity's Rainbow, The Recognitions וכל דבר אחר של פינצ'ון, קלאס, בלשי הפרא, Sprawl Trilogy, Middlemarch, Zettles Traum,Women and Men, Sironia Texas.

ספרים שלא בא לי לקרוא כרגע- בעקבות הזמן האבוד, Finnegans Wake, גרגנטואה ופנטגרואל, דוקטור ז'יוואגו, רוברט מוזיל, ג'יימס קאלוול, ניל סטיבנסון, סטיבן קינג, מייקל שבון, שיר של אש וקרח (כבר התחלתי אותו אותו), ויקראם סת', איזון עדין, יוסף ואחיו, דוקטור פאוסטוס, קלאריסה, טריסטם שנדי, ספרים של פרק וצרפתים אחרים. הנרי ג'יימס לא בא בחשבון וכך גם לא דיקנס או טרולופ.

על מהשמעות של כניסה לעולם הספרים הדיגיטלים
28/05/14 18:16
65צפיות
מאמר מעניין וחשוב   עם מס' נקודות על המשמעות של  כניסה לעולם הספרים הדיגיטלים

עידן הספרים הדיגיטלים נכנס לישראל והוא כאן כדי להשאר. סופרים והוצאות פונים אלינו עם הבנה חלקית שדיגיטל זה הדבר הבא, מחפשים עלות זולה או עטיפה שונה למוצר שהם מוכרים, אך לא תמיד מבינים את המשמעות המלאה הגלומה בכניסה לעולם הספרים הדיגיטלים. אז מה המשמעות עבור סופר או הוצאה בכניסה לעולם הספרים הדיגיטלים?
http://www.heliconbooks.com/article/articles/2
"המורדת - מחצר סאטמר אל החופש" -המלצה וביקורת
28/05/14 08:18
75צפיות
דבורה פלדמן
הוצאת כנרת, 2013
304 עמודים
סיפור אמיתי


אז מה היה לנו?


מי יודע מה זה "סאטמר" בכלל? בתחילה בכלל לא ידעתי כיצד הוגים את המילה המשונה או מה מקורה. שאלתי ידידה חב"דניקית, ילידת ברוקלין בעצמה (ככותבת הספר), והיא הסבירה שמדובר באחת הקהילות החסידיות הקיצוניות והמופרעות ביותר שישנה. חברי הקהילה רואים בחב"דניקים לצורך הענין כופרים גמורים. אז מה אם הם דתיים בעצמם? הם לא סאטמרים! הסאטמרים שונאים את ישראל ואת מושג הציונות. כשאנחנו חוגגים פה מדי ה' באייר את יום העצמאות, חברי הקהילה בארה"ב (בעיקר בשכונת "וויליאמסבורג" שבברוקלין) יוצאים להפגין ברחובות וקוראים להשמדת המדינה.

דבורה פלדמן נודלה בעל כורחה לתוך עולם שהוא מבחינתי לא פחות מהזוי, לאם שחזרה בשאלה (לימים יתברר לה גם למה. אינני רוצה להרוס למי שמתעתד לקרוא את הספר) ולאב רפה שכל. את שנות ילדותה בילתה בשכונת "וויליאמסבורג" בביתם של סבה וסבתה שלקחו אותה תחת חסותם, סגורה ומסוגרת בעולמם של הסאטמרים, ובעיקר חיה חיים שמסתכמים פחות או יותר במילה אחת: "אסור". אסור לקרוא ספרים של חילונים, רק ספרי דת, אסור לשיר, אסור לאסור לילדה בת 11 ללכת עם סריג בלי חולצה מתחת! אסור לאישה להיות עצמאית, רק כלי שרת, כלי קיבול לבעלה, מכונה ליצור ילדים, אסור לה לאישה לגדל שיער. עליה לגלח אותו פן תבצבץ לה איזו שערה סוררת מתחת לכיסוי הראש או הפאה. אסור לחיות. בגיל 17 היא התארסה לבחור ישיבה שכל היכרותה עמו הסתכמה בהחלפת שלושה משפטים ובחצי שעת מפגש.

עוד בילדותה הביטה דבורה אל הגויים בערגה, רוצה לדמות להם, רוצה להיות כמותם, משתוקקת להיות "כמו כולם". הסקרנות שלה מביאה אותה "לחטוא" פעם אחר פעם עד לשחרור המוחלט והסופי מכבלי הקהילה כעבור כמעט רבע מאה מאז "הצטרפה" לשורותיה.

הספר שזור בתיאורים מרתקים ומזעזעים כאחד על אודות החיים בקהילה הדתית בכלל ובקהילת סאטמר הקיצונית בפרט, אך ראוי לציין כי אין מדובר כאן בספרות גבוהה או מיוחדת. בסה"כ הספר כתוב בשפה פשוטה למדי "בגובה העיניים", אולם המסר הוא חד, ברור ובעיקר מטלטל. הסיפור כולו הוא למעשה תהליך החזרה של הכותבת בשאלה, החל בהגנבת ספרים "חילונים" אל מתחת למזרן המיטה שלה בילדותה וכלה ב(רחמנא ליצלן)השלכת הפאה והחצאית ואתם גם הגירושים מהבעל נטול הרגשות.

יחד עם זאת אני חש מידת מה של פספוס, שכן דווקא שיאו של תהליך החזרה בשאלה של הכותבת אינו זוכה לתשומת הלב הראויה (הכותבת אינה מרחיבה את היריעה על הגירושים מעבר לפסקה אחת בערך וכלל אינה כותבת על התגובה של משפחתה המורחבת או של חבריה לקהילה על הנטישה שלהם אותם, את הקהילה). כ"כ בסוף הספר התיאורים של הכותבת אודות החירות לה זכתה הופכים למעיקים עד בלתי נסבלים, מתובלים במידה מופרזת של קיטש.



בסולם של 1-5, אני מעניק לספר את הציון 4.5. מומלץ!

מצטרפת להמלצתך וגם לביקורת
28/05/14 10:59
39צפיות
ספר מרתק עם נקודות תורפה שעמדת עליהן.
לא מכבר היה מקרה של התאבדות של צעירה שעזבה את קהילת סאטמר בארה"ב והפכה לחילונית.
03/06/14 16:03
3צפיות
נראה לי שזה שייך לסוג הספרים של נעמי רגן, של ספרים-על-חרדים-לחילונים. בעיני, שהנושא של קהילות סגורות - מכל סוג שהוא - הוא מאוד מסקרן, במיוחד כשהוא מסופר ע"י מישהו "מבפנים".

הרגשת שהכותבת מנסה "לסגור חשבון" עם הקהילה ממנה באה? או שהיא מתארת גם היבטים טובים שלה?
לא זכור לי שתיארה משהו טוב שקשור לקהילה הזו
04/06/14 05:46
7צפיות
(אולי זה בגלל שגם כך ניגשתי לקריאה עם אנטי מאד גדול כלפי הקהילה החרדית).

בכל מקרה, לא הרגשתי שהיא מנסה "לסגור חשבון".
טום רוב סמית - החווה
28/05/14 08:18
84צפיות
אני קורא עכשיו את הספר.
אמנם אני רק בעמוד 90, אין לי כוונה להפסיק את הקריאה, אבל הספר נחשב כ"ספר מתח"? לי הוא נשמע ונקרא כספר כתוב במקצועיות וביעילות רטורית ועלילתית סביב אחד הנושאים המרכזיים של המודרניזם והפוסטמודרניזם - התפוררות מוסדות חברתיים עתיקי יומין כמו משפחה, סמכות הורית וכו'
º
אז כן, גם הקודם שלו היה זבל.
28/05/14 08:34
22צפיות
הוא לא ממש ספר מתח ... יש בו כמה
28/05/14 16:15
41צפיות
חידות בלשיות מקופלות אחת בתוך השניה, אבל הן לא מהותיות לעלילה, ולטעמי לא לגמרי משכנעות. לא ספר מוצלח במיוחד.
נפש רצוצה לבן-ציון
27/05/14 19:56
52צפיות
שלום, בלינק הבא מתוך אתר "בן יהודה" נמצאים מספר מתוך כתבי שמחה בן-ציון:
http://benyehuda.org/gutman/index.html

אני זקוק לטקסט "נפש רצוצה". הייתי שמח לדעת אילו קישורים מתוך אותו העמוד מתייחסים לטקסט. האם רק חלק ב', הנקרא "מרד ומרדות", מתייחס לטקסט? או שמא כל הנמצא תחת הכותרת "נפש רצוצה" (חלקים ב'-י"ג)?

נדב
פרויקט לזרוס - אלכסנדר המון
27/05/14 17:37
143צפיות
פרויקט לזרוס - אלכסנדר המון
פרויקט לזרוס – אלכסנדר המון
מאנגלית: טל ניצן
הוצאת הספריה החדשה, 296 עמ'


העם היהודי הוא עם נרדף, שהרי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. עוד לפני השואה באו אחרינו רדיפות בכל מקום שהיינו בו. וכשלא רדפו – שנאו. וכשלא שנאו – בזו. ובכן, לא פלא שאחרי אלפיים שנות רדיפה הלאמנו לעצמנו מסות רבות מהסבל האנושי.

גם 'פרויקט לזרוס' התחיל ברדיפה שכזאת. ב-2 במארס, 1908, בחור צעיר ויהודי בשם לזרוס אוֶרבוך דופק על דלת ביתו של מפקד משטרת שיקגו, ג'ורג' שיפי. ג'ורג' מבחין בחזות הנוכרית, בתווי הפנים היהודים, וממהר להסיק שהבחור אנרכיסט המחזיק בנשק. שיפי, אם כן, יורה בלזרוס פעמים רבות ומוודא את מותו. אנטישם, אם כן.
אלא שהפרק השני נוטע בלבול. ולדימיר בריק, סופר בוסני צעיר שהיגר בטעות מסרייבו בדיוק כשהחלה המלחמה ומתגורר בשיקאגו, פיתח אובססיה לסיפורו של לזרוס. לי, כקורא, לא ברור תחילה מה מקור האובססיה הזו – שניהם אכן מהגרים שהיכו שורש בשיקגו אלא שמאה שלמה מפרידה ביניהם, ועוד – לזרוס יהודי, ניצול הפוגרום של קישינב וקורבן של גל האנטישמיות ושנאת זרים ששטפה את אמריקה בתחילת המאה שעברה, בעוד שבריק מהגר באמריקה אחרת, נאורה ומסבירת פנים. אבל הספר, החכם ממני, כולו קורים שקופים-דביקים ואני, זבוב-קריאה-מסכן, נפלתי בפח.
העניין הוא קודם כל באופן הסיפור. הפרקים האי-זוגיים פורשים את כל המתרחש לאחר הרצח, כלומר – את החקירה המגמתית והסיקור העיתונאי; את ההתמודדות של אולגה, אחותו של לזרוס, עם אובדן אחיה; את הגלים שהסיפור מעורר בקרב החוגים האנרכיסטיים ואת הפוליטיקה הרודפת את העניין. הפרקים הזוגיים, לעומת זאת, מספרים בקלילות ובשעשוע את המסע שבריק עורך אחר חייו המוקדמים של לזרוס בקישינב, לבוב וצ'רנוביץ' יחד עם חבר ילדותו הצלם והגוזמאי.
אני מוכרח לציין שכל מה שציפיתי – התבדה. הספר הקיף נושאים שלא הייתי מוכן אליהם ואני מתכוון שגם אתם, אם עוד לא קראתם ותקראו בו לא תהיו מוכנים אליהם. נושאים כאלה שקורים בטעות, על הדרך. גם הקשר בין שני כיווני הסיפור הוא בעיקר בעיני המתבונן, ניתן להגיד שלזרוס נפקד לחלוטין משניהם אבל ניתן גם להגיד שהוא נמצא שם תמיד, כרוח, כצל או כמוקם לתחייה (מקווה שאני מצליח להעביר את הכוונה ושרוח התעתוע של הספר לא דבקה בי).

והיה גם זעקה שהגיחה, פתאום, לקראת סיום: מה זה הטבע האנושי הזה – לכלות? וגם – כמה רחוקה שנאת זרים מהקזת דמם?

מומלץ וראוי, ואפילו מבלי שארחיב על התרגום, הכתיבה והתצלומים.
º
מצטער, אבל הספר הזה הוא שעמומון קטלני.
27/05/14 18:40
25צפיות
אבל בעצם אין לך על מה להצטער
29/05/14 12:13
40צפיות
על טעם ועל ריח וכן הלאה
º
ספר נפלא! תודה על ההמלצה היפה
27/05/14 18:59
22צפיות
03/06/14 15:55
1צפיות
המלצה מאוד יפה, נהניתי לקרוא
מבקשת המלצות לספרי טיסה
27/05/14 12:34
222צפיות
אוהבת בעיקר את הז'אנר של מכתבים.
תודה.
º
את מתכוונת לדואר אוויר?
27/05/14 13:31
50צפיות
בערך...
27/05/14 17:35
108צפיות
אני אטוס בדואר אויר :) ללימודים בחו"ל, ורוצה ספרים קלילים לטיסה הארוכה (קליפורניה..)
תודה2 :)
º
מיליארדרים במקרה / בן מזריץ'
27/05/14 19:14
43צפיות
º
תודה, נרקם להם טוב המקרה שלהם
28/05/14 01:47
29צפיות
º
מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים
28/05/14 01:29
36צפיות
º
ספר מעולה! אשמח לעוד בסגנון. תודה
28/05/14 01:52
27צפיות
המלצה
28/05/14 14:06
170צפיות
אמנם זו חוצפה מצדי להמליץ על ספר שטרם הספקתי לקרוא (ראיתי את הסרט). הוא לא רומן טיסה, אך צריך להיות טוב ולא "כבד" מדי: "יחסים אסורים" של לאקלו. מדובר על ספר שכתוב בז'אנר המכתבים.
º
ניסיתי לקרוא. אפשר פשוט למות מהדברים האלה.
28/05/14 14:30
43צפיות
א. מוכן לפרט מעט?
29/05/14 07:51
113צפיות
ב. אשמח לשמוע את המלצתך
מייגע ביותר ומאחר וזה רומן מכתבים צריך
29/05/14 08:21
61צפיות
לזכור תמיד מי אמר למי מה. לגמרי לא בשבילי.
º
ספר נפלא אבל קשה לטיסה...
28/05/14 16:12
37צפיות
ספר נפלא (הרבה יותר מהסרטים שנעשו בעקבותיו)
28/05/14 20:59
57צפיות
אבל לא בטוח שקליל מספיק.
טוב אבל דורש ריכוז. לפחות בנוסח העברי
29/05/14 00:13
43צפיות
אם כי יוצאים עם תובנות חשובות.
מעניין לקרא את הדעות השונות
29/05/14 20:29
35צפיות
תודה גאולה. ממש לא חוצפה :) בד"כ סרטים פחות מוצלחים מספר. אבדוק את היחסים שהצעת

סופ"ש כיפי
כּנרת~~
º
סוף שבוע טוב ומבורך, כנרת
30/05/14 10:55
7צפיות
שלך סנדרו / צבי ינאי
29/05/14 12:01
73צפיות
וספר ההמשך המעולה לא פחות מהראשון: מאוחר מדי .
º
אכן, ספרים נהדרים.
29/05/14 12:38
14צפיות
º
מצד שני, מה להם ולטיסה?
29/05/14 12:39
23צפיות
א. סיפור קולח ב. בנוי עם מכתבים
29/05/14 12:45
52צפיות
היא ביקשה מכתבים.
º
נו, טוף. יום קשה עבר עלי: חשבונות.
29/05/14 12:46
21צפיות
מאחלת לך לילה יותר נעים :)
29/05/14 20:41
32צפיות
ו...תודה
ממש תודה! היה מרתק
29/05/14 21:07
45צפיות
לקרא איך נולד הספר, ובכלל, להכיר טיפה את דמותו של צבי ינאי.
אין מילים, העשרת אותי עוד טרם קראתי הספר :)

שבת טובה מלאת אור
כּנרת~~
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום