בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

מחפשים התנדבות מאתגרת ומצילת חיים?
11/11/10 17:43
אם אתם מתאפיינים באכפתיות, באהבת אדם, ברצון לעזור לזולת, ברגישות, ובסבלנות, ובנוסף אתם  חיית אינטרנט-

אם אתם רוצים להצטרף להכשרת מתנדבים מרתקת , להנות מליווי של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ולהשתייך לנבחרת מגובשת של מתנדבים –

אנו מציעים לך מקום התנדבות לא שיגרתי, מאתגר ומציל חיים.

סהר – סיוע והקשבה ברשת היא עמותה המעניקה תמיכה נפשית ראשונית לאנשים במצוקה, הפונים דרך רשת האינטרנט.
ההכשרה להתנדבות כוללת קורס מעשיר עם נגיעות בנושאים הנוגעים לבריאות הנפש, גיל ההתבגרות ומצוקותיו, אובדנות, אמפתיה ותקשורת בין אישית ברשת.
ההתנדבות עצמה נעשית בשעות הערב מהבית.

פרטים ומילוי טופס התנדבות באתר סהר
מחקר השפעות חברתיות על הפרט
10/11/10 10:02
8צפיות
שלום לכולם,
אני עורך מחקר בנושא השפעות חברתיות על הפרט.
גם ביצוע ברית מילה נבדק כהשפעה חברתית.
אשמח לכל מי שיכול לשתף פעולה ולמלא את השאלון. הוא אנונימי ולוקח 5 דקות.
תודה מראש

ארי

לינק לשאלון: https://spreadsheets.google.com/viewform?formkey=d...
עניתי הצלחה והנאה במחקר
10/11/10 18:28
אני אשמח לשמוע על התוצאות (כשיהיו).

אני תכף עונה, אבל קודם מתקטננת קצת:
10/11/10 22:49
3צפיות
מציעה לך לעשות (או לבקש ממישהו) הגהה קלה על קטע הפתיחה בדף הראשון של השאלון.

וגם, כדאי היה (בטח כבר מאוחר מדי) להרחיב קצת את האפשרויות לגבי מצב משפחתי. אני, כמו לא מעט מההורים שגולשים כאן בפרט ובפורומים בכלל, חיה עם בן זוג וילדים משותפים ללא נישואים. אז לפי האפשרויות שמופיעות בשאלון אני כנראה "רווקה", אבל לא נראה לי שזה מתאר כל כך טוב את המצב שלי...
º
11/11/10 00:02
1צפיות
נא לא לענות יותר, יש מספיק משיבים.
12/11/10 18:27
2צפיות
תודה רבה לכל מי שהשתתף
בונים עסק מהבית ב-
09/11/10 12:23

כיצד לגדל עסק בבית ולצאת איתו לעולם הרחב?
פורום עבודה ועסקים מהבית יארח את ליאורה דנון, המנהלת מפעל לייצור תכשיטים, אשר התחיל את דרכו בבית.
דנון תספר כיצד עשתה זו ותשיב לשאלות בנושא החל משעה 18:30:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

כותבים למגירה על הנטייה המינית שלכם?
פורום ספרות וכתיבה גאה מזמין את גולשיו לשתף ביצירות שכתבו אודות יציאה מהארון ואולי לזכות בפרס שווה במיוחד!
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

הילדים אוכלים רק ג'אנק ופאסט פוד?
מחר ב-13:00 תגיע ורד מרום - תזונאית קלינית של חברת "מבושלת" לפורום בישול לילדים, תענה על שאלותיכם ותייעץ כיצד להעניק לילדים תזונה בריאה ולא משמינה.
מרום תתן טיפים להכנת ארוחות מבעוד מועד ותעזור להכניס טוויסט בריאותי במתכונים האהובים על הקטנטנים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
º
לוח מודעות!
31/10/10 23:05
3צפיות
אז מה ?!
31/10/10 23:09
1צפיות
1. חוג בית למדידת מנשאים ברחובות בתאריך 18.11.10 בין השעות 17:00-20:00
2. מבצע חודש נובמבר על המנשאים וצעצועים, מחירים שווים
3. קני 3 מוצרים שלא במבצע קבלי מוצר רביעי ב 25%
4. 5 % הנחה קבוע לחברות הפורום
5. מומחים מתארחים בפורום הורים והורים בדרך- והפעם נדבר על "אמא ועסק- איך זה עובד?" "ושפת התינוקות". ב 11.11.10 עד 13.11.10 ניתן לשאול שאלות ותקבלנה תשובות מהמומחות בנושאים אלו.

מוזמנות בכיף גם מוזמנים כמובן
ילנה
לכל ההורים הגאים שבעולם ובמיוחד להוריהם
07/11/10 09:49
מומלץ! סיפור חשוב לכלל העם ובני האדם בקהילה ובמיוחד לבני משפחתם
על יציאתו מהארון של ירון... על ההתמודדות, קבלה או דחייה!
http://abahorid.blogspot.com/2010/11/blog-post_07....
ולא, זה לא סיפור ילדים, אלה סיפור גאה ואמיתי מהחיים!
מתוך הספר החדש "אבא הוריד ראש". ומי שמעוניין להביע את חוות דעתו על הספר יוכל
לקבל אותו בדיוור ישיר במסגרת המבצע של "קריאה ..."
http://abahorid.blogspot.com/2010/11/blog-post.htm...


בקשה נרגשת לעזרה-שאלון לזוגות עם ילד משותף
08/11/10 11:17
אנא בבקשה מכם, זקוקה לעזרתכם לסיום חובותיי לתואר... אני בשלבים מתקדמים של המחקר ועדיין חסרים לי נבדקים.

אם אתם זוגות שחיים ביחד ויש לכם ילד/ים משותף/ים, או אם אתם בהריון לקראת ילד ראשון -
האם תוכלו לעזור לי ולמלא את השאלון המצ"ב? המילוי לוקח כ-10 דקות והשאלון אנונימי לחלוטין.
זו תהיה עזרה ענקיתתתתת!
תודה אישית לכל מי שעונה...

(נ.ב. אין הבדל בין הנוסח בלשון זכר לנוסח בלשון נקבה - זה סתם כדי שיהיה לכם יותר נוח)
כתובות אינטרנט מצורפות:
השאלון רלוונטי גם לגבי זוגות בהריון ראשון
08/11/10 11:18
2צפיות
כלומר בהריון לקראת ילד ראשון... למקרה שזה לא היה ברור בהודעה הקודמת
ושוב, תודה אישית לכל מי שהקדיש את הזמן - תבורכו!
לא הבנתי משהו,את רוצה זוגות לא נשואים?זאת
08/11/10 11:43
הכוונה?
הכוונה לזוגות שחיים ביחד משמע
08/11/10 14:01
2צפיות
הם יכולים להיות נשואים או לחיות בזוגיות ללא נישואין, וכן שהילדים יהיו משותפים.
כלומר - לשאלון הספציפי הזה לא רלוונטים זוגות שחיים בנפרד (גם אם יש להם ילדים), או זוגות שהילדים אינם ביולוגיים (למשל אם יש ילדים שהם ממערכת זוגית קודמת וכו').
האם זה עונה על השאלה?...
אם יש שאלות נוספות אז בשמחה
תודה!
בחי שזה לא מה שנסיתי לעשות...השירשור הזה
09/11/10 14:09
של הכל לתפוז אנשים מודיע, אלא ההיפך...
º
בכל אופן יצא טעים מאוד
10/11/10 01:29
פורומים חדשים ב-
31/10/10 17:07

תכנית הריאליטי שכבשה את העולם חוזרת אלינו מחר לעונה השישית, כאשר מבחר סלבס יפזזו על רחבת הריקודים. מי מהם ינצח? בואו לגלות בפורום רוקדים עם כוכבים
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...
רוצים לנהל את הפורום? הקליקו כאן, מלאו את הטופס ונחזור אליכם:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...

לא יכולים לפתוח את הבוקר בלי לעבור על עיתוני היום? אוהבים לדבר על מה שקורה בתקשורת?
פורום תקשורת ועיתונות פותח את שעריו ואתם מוזמנים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...
חוקרים הצליחו ליצר דם מתאי עור, וזה קשור לפה
42תגובות
08/11/10 20:06
7צפיות
תדהמה בעולם הרפואה: הצליחו ליצר דם מתאי עור
לראשונה הצליחו חוקרים להנדס תא חי ולהפוך אותו מתא עור לתא דם • במהלך המחקר נעזרו החוקרים במוהלים יהודיים • להצלחה השלכות מרחיקות לכת על עולם הרפואה

לכתבה המלאה:

(המשך...)
תדהמה בעולם הרפואה: הצליחו ליצר דם מתאי עור
לראשונה הצליחו חוקרים להנדס תא חי ולהפוך אותו מתא עור לתא דם • במהלך המחקר נעזרו החוקרים במוהלים יהודיים • להצלחה השלכות מרחיקות לכת על עולם הרפואה

לכתבה המלאה:
http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=21288

לא ידעתי שמוהלים יהודים מוסרים את העורלות למחקר רפואי. חשבתי שחייבים לקבור אותם.
מחפשת שלווה
07/11/10 05:58
3צפיות
משיטוטי האינסופיים בפורום אני זוכרת (יכול להיות שזה היה לפני כמה שנים) שהיתה אישה שרצתה להיפגש עם עוד ילדים שלמים באזור מגוריה. מהמגיבים אליה היו שטענו שאם היא רואה בלא נימולות כבסיס לקשר חברי זה רק מראה כמה היא רואה בצעד הזה בעייתיות וחריגות (אני לא מצטטת וכל מה שכתבתי מתווך ע״י זכרוני). בכל אופן אני מרגישה צורך דומה לאותה אישה. ברור לי שלאו דווקא יצמח מזה קשר חברי בין הבנים (מה גם שבני בן 4 חודשים), אבל קשה לי להרגיש לבד. אני חושבת שעצם הידיעה שיש עוד שלמים ב״שכונה״ (בשכונה לייד גם טוב...) תהיה מרגיעה בשבילי. בעלי רואה בי מובילה של הצעד (זה מאד נכון כמובן), ואם אני מספרת לו על חוסר השלמות שלי עם השלמות זה מאד קשה לו, ואני לא מצליחה להגיע לכזו שלווה ווודאות כמו של רבים מהכותבים פה. יכול להיות שאמביוולנטיות זו נטיה אישיותית שלי אבל בהקשר הספציפי הזה היא חוויה מייסרת במיוחד. אז כאמור בקשתי היא שאשמח לשמוע על עוד משפחות עם ילדים שלמים שגרים בשכונות הצפוניות של תל אביב (מצפון לירקון מה שנקרא), ועוד יותר אשמח אם הם בסביבת גילו של בני.
אני אמנם לא ממש מהאיזור
07/11/10 07:44
1צפיות
אבל גם לא מאוד רחוקה. הבן שלי גדול מבנך בקצת יותר משנה.
אבל אם בא לך להפגש בבקרים ולדבר קצת - בכיף.
בקרוב תמצאי
07/11/10 10:11
3צפיות
התינוק שלך בדיוק בגיל שבו הדילמה מתעוררת שוב.
מצד אחד הוא כבר גדול מידי מכדי לעשות ברית בלי הרדמה כללית, מצד שני הוא קטן מידי מכדי שתראי שבכל מקום הוא מסתדר מצויין, שלא שמים לב, שילדים אחרים בכלל לא מתייחסים, שהשד החברתי בכלל לא קיים!.
הוא גם בגיל שהוא שם לב לפרטים ואת רוצה שתהיה לו חברה וגם לך - מקום להשוויץ, לספר, להתחלק עם עוד אימהות.
הדאגה וחוסר הודאות הורסים לך את השלווה.
אני אומרת לך שזה עיניין של זמן לא בהכרח מפגש עם ילדים שלמים נוספים.
במפגשים עם הורים בכלל, לתינוקות, תגלי שלכל ילד יש את הפגם שממנו חושש ההורה ועושה אותו חסר מנוחה.
ילדים הם שונים גם עם איבר המין שלהם לא חתוך.\
תינוק לא זוחל/פזילה/היקף ראש גדול או קטן/משקל/כתמי לידה ועוד מיליון סיבות מדירות שנתם של הורים צעירים.
הבן שלי גדל, הוא הסתובב בים עירום, כל ההערות והאצבעות שציפיתי שיונפו לעברו-לא היו, החלפתי לו חיתול במשחקיות, הורים שישבו לידי, לא שמו לב, הוא למד להשתין בחוץ, הוא מוריד את המכנסיים ומשתין חופשי, אף אחד לא נועץ מבט,הגננת לא שמה לב בכלל, הילדים בגן אוהבים אותו...כל זה היה מרגיע אותך ועושה אותך שלווה.
רק זה צריך לקרות...בשלב יותר מאוחר.
עד אז את יכולה לגלות (כמו שאני גיליתי) שהתינוק הקטן שזוחל לצידו בג'ימבורי הוא גם שלם וזה שפגשנו בגינה גם.
זה לא עושה אותי שלווה יותר (כי יש מיליון דאגות אחרות)אבל זה מאד מעודד אותי לדעת שהורים התחילו לחשוב ולא לפעול על אוטומט.
תהני ממנו ותהיו בריאים!

אני לא מהסביבה שלך
07/11/10 13:12
לא גיאוגרפית, ולא בסביבת הגיל של הילדים. אבל אולי תוכלי למקד קצת יותר: מה מדאיג אותך? מה את מקווה להשיג במפגש כזה (הרי הילדים לא יבינו בכלל שיש להם משהו משותף, או שונה, או בכלל)? אולי יש דרכים אחרות לעזור לך? אולי שיחה עם הורים אחרים יכולה לעזור?
אני מניח שברור לך שהתינוקות לא מבינים
07/11/10 13:28
1צפיות
את ההבדל, ושזה יותר שייך לך מאשר לתינוק.
אם זה מקל עלייך לדעת שיש שלמים באיזור, אנחנו חיים ברמת גן (לא כזה רחוק), עם שני בנים שלמים.
להזכירך, רוב הזכרים על כדור הארץ, מאז ולעולם, חיו בשלמות עם השלמות.
את חיה במדינת תל-אביב... בירת העורלות של המזרח התיכון.
אל תדאגי. עשית את הבחירה הנכונה - השארת את הבחירה בידי ילדייך.
אני דווקא מבינה את אי-השלווה וגם מכירה אותה
07/11/10 17:46
1צפיות
והיתה המון בקורת על התשובות שקיבלו מי שביקשו להכיר עוד ילדים שלמים כחברים עבור בניהם - רק... שלא היה לי זמן להביע אותה בכל הפעמים האלה :) במיוחד בפעם האחרונה שראיתי את השאלה והתשובות, זה הפריע לי.
אז אני מנצלת את הבמה ואת השרשור שלך (ואת זה שאני חולה... ויש לי זמן) לענות על זה . לדעתי זה לגיטימי לגמרי להכיר לילד הג'ינג'י שלך עוד ילדים ג'ינג'ים (או שלמים או נמוכים או שמנים וכו'), לדעתי זה לגימי להורה טרי (או לא) לילד ג'ינג'י לחפש , רצוי באיזור מגוריו, עוד כמה כמו הבן שלו.

ואם שואלים אותי "מה זה יתן לך?" - אז אני מתפלאת על עצם השאלה כי העובדה שאני רוצה הכיר עוד ילדים שלמים (או ג'ינג'ים) לעצמי או לבן שלי עומדת בפהע עצמה ואינני צריכה להסביר אותה. היא אינה מעידה בהכרח על זה שאיני שלמה עם הצעד לא למול אותו.
כלומר, אני חושבת שהתהיה עצמה מיותרת. נכון שאם היתה לי חברה שהיתה רוצה להכיר לבן שלה עוד ילדים מאותה עדה למשל - זה היה מפתיע אותי, למה זה רלוונטי היום באלף השלישי מאיזה מוצא הילד? אבל אם המוצא (נניח) היה עניין משמעותי בבית, למשל היינו עולים לא-חדשים מרוסיה, אז אולי הייתי רוצה שהילד יכיר עוד משפחות שבהם הילדים נולדו ברוסיה או כמעט נולדו שם ועלו לישראל - הפליאה היתה נעלמת.
ספציפית לבן שלי לא חיפשתי חברים שלמים "כמותו" כי הוא לא היה צריך וגם (חשוב) יש לי עצמי נגישות למידע הזה ואם הוא ירצה בעוד 5 שנים להכיר ילדים שלמים - אני יודעת שאוכל למצוא לו, אם אני רוצה להתיעץ באיזה גיל נפרדת העורלה או האם סיפרתם לגננת - אני שמחה להכיר עוד הורים שאני יכולה לשאול אותם. לפעמים אנשים רוצים סתם לראות אנשים אחרים "נורמליים" ולא-וירטואליים שלא עשו ברית מילה לילד.

בשורה התחתונה - הכל מתברר בינתיים כלא ממש נחוץ : את הילד לא מעניין האם לאחרים עשו ברית מילה ואותי לא מעניין האם צריכים לרחוץ כל יום או להשאיר את זה לילד שמתרחץ נניח פעם בשבוע :)
אבל אולי בעוד שנה זה יהיה נחוץ לי? אולי אני רוצה להכיר עכשיו מישהו שהחליט כמותי? אולי אני חוששת שהילד כן ירצה להכיר חברים שלמים? - כל אלה צרכים וחששות לגיטמיים גם אם אין להם כרגע שום אחיזה במציאות.

ועוד דבר לגבי "להרגיש שלמה עם זה" - אני חושבת שזה מאד מאד מאד נפוץ לא להרגיש שלמים עם זה וזה לגיטמי לגמרי. הרי לעיתים ההחלטה לא למול נלקחת בתוך ים של לבטים ומה שקובע לעיתים זה שההחלטה הזו כן הפיכה. אם זה מה שקובע - מובן שיהיו עוד לבטים כי הדברים האחרים לא מחלטים.
זה מאד נפוץ, הרבה יותר ממה שנדמה ויש אפילו מקרים (אם כי בהחלט לא רבים) שיש התלבטות עד אפילו שהילד בן 3 ובן 4. יתכן שההורה ירצה בשנים האלה דווקא להכיר עוד הורים "כמותו" כי ... מכל מיני סיבות. לפעמים אפילו סתם כי החברים מסביב וההורים שלך והסבא-רבא שרוצה להיות סנדק נותנים לך הרגשה שאתה משוגע.

שורה תחתונה: התשובה "למה אתה רוצה להכיר הורים לילדים שלמים?" היא לגיטימית לדעתי רק ואך ורק אם היא נשאלה בתמימות מחלטת מתוך רצון להבין ולתת לזה מענה. אם זה מתוך איזושהי ביקורת , אפילו סמויה, או עדינה ביותר - מוטב לוותר עליה. אני רואה הורים שסובלים עם ההחלטה חודש חודשיים ועד חצי שנה אחרי הלידה והם פשוט צריכים להכיר הורים אחרים וזה מה שיעשה להם טוב -  להיות חלק מתוך "עדר" (הלוואי :) שאפשר יהיה כבר לקרוא לזה ככה) שאינו ה"עדר" הרגיל.
לא צריך לפחד מה"ספקות", זה נורמלי
07/11/10 20:39
1צפיות
זה אבסורד שיש מין ציפייה כזאת (גם מהסביבה אבל בעיקר שלי מעצמי) שדווקא ההחלטה לא למול תהיה מלווה ב- 100% של וודאות ובטחון ובלי אף ספק וסימן שאלה, בזמן שאין כמעט בחירה הורית אחרת שיכולה לעמוד ברף כזה.

אז גם אם אני לרוב שלמה עם הבחירה הזו ולא מרגישה שהיא היתה או תהיה אחת המשמעותיות בחיים של הבן, עדיין יש רגעים של חשש ודאגה, כמו שאני לפעמים תוהה אם זה היה נכון להעביר את הבת ממסגרת פרטית לציבורית.
אז למען הסר ספק
08/11/10 10:59
1צפיות
השאלה שלי נשאלה בלי שום ביקורת. כמובן שלגיטימי להתלבט, להיות אמביוולנטית, לא להיות "שלמה עם זה". למה לא? מי אני שאקבע שמשהו שמישהו אחר מרגיש הוא לא לגיטימי?
ולמען הסר ספק : לא התכוונתי אליך ולא אל מישהו
09/11/10 01:17
3צפיות
ספציפי אחר כי אני פשוט לא זוכרת מה נאמר אלא רק את רוח הדברים
ואני כמובן מסכימה עם כל מה שכתבת.
שלום לך
08/11/10 07:32
הראשונה שפגשנו זאת רונית מקהל. אני רוצה להגיד לך שזה כל כך מרגיע! היום זה כמובן לא מעניין אותי אחרי חמש וחצי שנים, אם לבני יהיו חברים ערלים או לא. חשוב לי שהוא יהיה שלם עם עצמו. הפגישה עם רונית היתה עבורנו כמעט שהכרחית לאותה תקופה (ומי שישמע.. לפני חמש וחצי שנים היו בארץ אולי כאלף תינוקות ערלים.. רונית תקני אותי אם אני טועה) היום מי סופר... המפגש עם רונית היה מדהים מכיוון שהיא אישה מדהימה! אבל לראות את בנה (שלשמחתנו לא צמחו לו קרניים בגלל שהוא נימול) עשה לנו ממש טוב. לכי על זה!
שאלה לאנשי קה"ל
08/11/10 19:09
סליחה לא קשור לשאלה המקורית אבל פשוט חייבת לשאול; מה ההערכה העכשוית של ילדים לא נימולים בארץ היום? ראיתי את השרשור ילדים שלמים אבל ספרתי רק 100... אם לפני 5 שנים היו 1000...? אני בטוחה שיש הרבה יותר...
אני ממש לא מהאנשים שעושים משהו כי כולם או הרב עושים אבל זה בהחלט מידע מעניין וחיוני, בעיקר לאור חילוקי הדיעות הזוגיים שלי... תודה
אני לא חושבת שאפשר לדעת את זה
08/11/10 21:35
אין שום רישום. אני אישית מכירה המון משפחות שמעולם לא גלשו בפורום, לא שייכים לקה"ל או לבן שלם (ככה קוראים? לא בטוחה) ופשוט לא מלו וממשיכים לחיות את חייהם בלי שאף אחד יידע מזה בשום ארגון... וככה זה צריך להיות, אני חושבת. מה זה משנה הספירה? מה זה חשוב כמה ילדים יש או אין? מה שבטוח אפשר להגיד זה שלפחות בקרב מרבית האוכלוסיה ה"מיינסטרימית" עדיין הרוב המכריע של הבנים עוברים מילה. בקהילות פחות מייצגות זה כבר אחרת (אני למשל יכולה להגיד שבחוגים מסויימים שאני שייכת אליהם, רוב הילדים דווקא לא נימולים! אבל אלו לא קבוצות מייצגות של האוכלוסיה כלל וכלל).
מסכימה!
09/11/10 09:20
3צפיות
גם אני מכירה שלוש משפחות עם בנים שלמים שלא משתתפים בפורום או רשומים במקום כלשהו. גם אנחנו לא רשומים בשום מקום ולמעשה חוץ מהפורום הזה, אין ביטוי לאי-המילה בחיי היומיום וזו גם לא החלטה כל כך משמעותית בעיני לעומת בחירות הוריות אחרות . ובדיוק ככה צריך להיות לדעתי.
היי הודיה. כבר כמה שנים שאני אינני יכולה
09/11/10 00:20
1צפיות
לענות על השאלה הזו אפילו בהערכה גסה. הסיבות  לכך הן דווקא חיובית

* כי אין חובת רישום על מילה או על אי מילה וזה מצד אחד עצוב מאד כי מילות דתיות רבות נעשות אצל אנשים לא שאינם מוכשרים לענין ושמתמצאים בעיקר בחלקים הדתיים של הטקס (האם המילה כשרה או לאו, האם הפצע נמצץ אחרי המילה, האם זה היה בשעות האור או גלש לשעות החשיכה - שאז המילה אינה כשרה) אבל מצד שני יש עדיין מידה של פרטיות לאנשים ובעולמנו המודרני והמקוון וזה אינו דבר של מה בכך.

בכל אופן אי אפשר לדעת האם מישהו נימול או לא - אלא אם כן מציצים באבריו המוצנעים.

* סיבה נוספת : כי פעם אלה שלו מלו היו מעוניינם ברובם להרשם בקה"ל ואנחנו ערכנו רשימות מיונים לפי איזורים וגילאי הילדים ורצון להפגש וא לעשות פעילויות אחריות (נכונות לקבל פניות מהתקשורת) - היום , אני שמחה מאד לומר זאת - הרשימה "יצאה מכלל שליטה" (לא במובן של איבוד הפרטיות - אל תדאגו חלילה!) ואני צוחקת כשאני אומרת שכבר אין צורך ב"רשות" ממני כדי לא לעשות ברית מלה. אז פרטים של אנשים שלא עשו מילה ופנו לקה"ל כבר אינם נשמרים אלא אם כן האנשים נשארים בקשר ביוזמתם או מציעים עזרה (כמו לארח מפגש, לענות לשאלות  וכו').
רוצה לומר שפעם הכרתי כמעט את כל מי שלא מל. היום לפעמים מתקשרים אנשים לומר שלו מלו אך אינם רוצים להרשם או שאין להם צורך להפגש ויש אנשים (וזה קורה ממש הרבה) שבאים למפגש של קה"ל כדי לראות ולהכיר ולקבל הרגשה והם אומרים שהם מכירים עוד כאלה שלא מלו אבל לא מוכרים לנו. וזה כמובן טוב מאד.

* פעם הייתי יותר פנויה להתעסק בסטטיסטיקות :) נפגשתי עם אחיות טיפת חלב ושאלתי, פניתי לרופאים ושאלתי (סטטיסטיקות, לא פרטים) וידעתי מה קורה , איפה ופחות או יותר "מה המצב".

* פעם לא היה אינטרנט וגם אם היה עניין הפורומים לא היה כל כך מפותח (הפורום הזה חוגג בעוד חודש וכמה ימים את יום הולדתו העשירי). פניות התקבלו בטלפון והמידע נגד ברית מילה הועבר למבקשים בדפים מודפסים (מאמרים למיניהם) שנשלחו בדואר.
היום המידע נגיש וזמין לגמרי ולא זו בלבד יש גורמים רבים (אתרים רבים) שאפשר להשיג מהם המידע ככה שאפשר לקבל תמונה רחבה ולא רק על המילה אלא גם על המתנגדים אליה. מכאן שאם פעם היה אפשר להסיק משהו על גודל האולוסיה שלא מלה -  לפי כמות הפניות לטלמסר של קה"ל (שהלכו וגדלו בשנים מסויימות עד לעשרות בחודש) היום כבר לא. זאת משום שפעם פנו גם כאלה שרצו להפגש וגם כאלה שרצו מידע. היום אלה שרוצים מידע משיגים אותו בקלי קלות לבד ואינם פונים כלל.

* פעם היו יותר אנשים (באחוזים) מקרב הלא מלים שהיו זקוקים לתמיכה של קה"ל הן משום שהיו פחות אנשים "כאלה" והרעיון הזה נחשב ליותר קיצוני והן משום (שוב) שלא היו פורומים. היום יש אנשים שההחלטה הזו קשה להם כמו שהיתה לאנשים לפני 10 שנים אבל יש אנשים שפשוט מחליטים וזהו. בלי חיבוטים (אני מסייגת כאן שזה תלוי גם ב:  רמת הדתיות של המשפחה המורחבת, הקשרים במשפחה בכלל, קיומם או אי קיומים של סבא-סבתא קרובים , חיים בחו"ל, גיל ההורים והאם יש להם תינוקות שנולדו לפני זה)

טוב - יש גם שורה תחתונה חלקית אני אשים אותה בהודעה נפרדת כי זו כבר התארכה יתר על מידה.
שורה תחתונה : התופעה, גם אם אין לי תשובה
09/11/10 01:15
1צפיות
מספרית, הולכת ומתרחבת ללא שום ספק. התרחבות זו אינה לינארית , אלא אקספוננציאלית וכמות הילדים שלא נימולו עולה בקצב שהוא עצמו עולה (ולא קבוע).
כמות הגולשים בפורום גדולה מאי פעם, אינני מכירה כבר אישית את הגולשים כבעבר, יש הרבה התעניינות בנושא גם של הורים וגם של התקשורת והעסק :) (אם נכנה אותו ככה) פורח.
ככה בדיוק נעשים שינויים, בהתחלה רק גלילאו אמר שהארץ סובבת סביב השמש ועכשיו יש הרבה התומכים בדעה זו.

לדעתי יש עשרות אלפי ילדים שלמים בישראל .

יש 2,450,000 ילדים  בארץ (עד גיל 17 מתוכם יותר מ-50% בנים), מתוכם 2% נוצרים (שאינם מלים) ועוד כמעט 3% מוגדרים "חסרי סיווג דתי" - רובם ילדי עולים לא יהודים. יש גם כ-40,000 ילדי עובדים זרים חוקיים (ועוד מספר לא ידוע ולא קטן של לא חוקיים).
מלבד זאת יש כמובן את החילוניים שלא מלים שהם לבדם אוכלוסיה של לפחות עשרת אלפים להערכתי הצנועה מאד.

אני מכירה בית ספר אחד שיותר מ-10%מאוכלוסית הבנים בו לא נימולים, אני יודעת זאת במקרה משום שלפני ככה וככה שנים כשהילדים נולדו עדיין הכרתי את הילדים אישית. בלי שום ספק ההורים לא שלחו את הילדים לבית ספר זה כי יש שם ילדים אחרים לא נימולים וחלק מההורים כלל אינו יודע שיש בבית הספר עוד לא מעט ילדים "כמו הבן שלהם".
בבית ספר זה, כבכל האחרים שאני מכירה,  הילדים לבושים כל שעות היום :) ואי אפשר לדעת מי נימול ומי לא.
רונית, תודה רבה על התשובה המפורטת
12/11/10 16:55
1צפיות
זה דוקא מאוד חשוב לי לדעת, בתור מי שנחשפה לתופעה המבורכת הזו רק לאחרונה, אולי כי לא חייתי בארץ ב-8 השנים האחרונות ואולי כי עד שלא נכנסתי להריון לא ממש נכנסתי לנושא.
ועדיין הרבה ישראלים שאני מדברת איתם לא מודעים לאפשרות שיש כזאת אופציה בכלל, של לא למול.
זה נכון שברגע שמחליטים ושלמים עם ההחלטה, זה ממש לא משנה. לי זה נראה נכון ולא משנה כמה אנשים חושבים ועושים כמוני, אבל כשמתלבטים או כשחיים עם ההנחה שמילה היא האופציה היחידה (כמו שבעלי חשב לפני שהנחתתי עליו את הנושא או כמו שההורים שלו בוודאי חושבים... הם כבר רוצים להזמין כרטיס טיסה לברית...) המידע הזה דוקא מאוד חיוני. וכל מה שאת אומרת מאוד עוזר, לא מספר מדויק אלא היקף התופעה וזה מאוד משמח. תודה רבה.
אני לא זוכרת מה היה לפני 5 וחצי שנים :)
09/11/10 01:16
2צפיות
ואני מסמיקה פה בחושך מהמחמאות שלא בטוח שמגיעות לי ;) אבל תודה.
היי רונית
14/11/10 17:56
שלחתי לך מסר, אשמח מאוד לקבל תשובה, גם אם היא שלילית.
תודה לך מראש!
אני מאוד מבינה אותך
08/11/10 10:16
אני שלמה מאוד עם ההחלטה לא למול את הבן שלי, אבל אני חייבת להודות שיש בי רגיעה מסויימת לדעת שבישוב בו אנו גרים יש עוד כמה ילדים לא נימולים, גם אם הם לא בגן הספציפי בו לומד הבן שלי. אני לא יודעת איך הייתי מצליחה להתמודד עם הסביבה בידיעה שהבן שלי הוא היחיד  (בא נאמר, בכל מדינת ישראל) שאינו נימול. אני לא כזאת מהפכנית ויתכן שלא הייתי מצליחה לעמוד בלחץ במקרה כזה.

סיפרתי כאן כבר פעם שגם הבן שלי מאוד שמח כשסיפרתי על ילד מסויים של חברים שהוא לא נימול. זה נותן סוג מסויים של "הרגשת שייכות".

אנחנו לא מהאזור שלך וגם הבן שלנו לא בגיל של הבן שלך, לכן אנחנו לא מתאימים לפרופיל המשפחות שאת רוצה להכיר, אבל אנחנו תמיד שמחים להכיר עוד ועוד הורים לילדים לא נימולים.
גם אצלי היו התלבטויות עד שבני היה בערך בן
08/11/10 12:02
3צפיות
4-5 חודשים. אני מסכימה עם שלי שלי שלי בנושא הזה. זה בסדר גמור לרצות לקבל אישור וחיזוק על החלטות הוריות (מכל סוג, בכל תחום) מאנשים שבחרו בחירה דומה ועצם ההבנה ש"אני לא היחידה" מביאה הקלה.
אני גרה בחו"ל והבן שלנו בן כמעט 9 ולכן אני לא יכולה לעזור אבל הנה קישור לשירשור ילדים שלמים ברחבי המדינה מתוך ההודעות הנבחרות שבוודאי יוכל לעזור
אני חושבת שמאוד נחמד להצטרף לקבוצת אימהות
08/11/10 14:33
ותינוקות.
לא יכולה לעזור לך עם הרצון הספציפי, כי אנחנו גרים בעיה"ק, אבל אני כ"כ ממליצה לאימהות טריות להצטרף לקבוצה כזו.
אני הצטרפתי מיד עם הלידה שלו וגם יצא לי לפגוש שני שלמים בקבוצה (למרות שלא היתה לזה שום משמעות מיוחדת בעיני) וגם זה מאוד עזר לי ותמך בי בתקופה הזו, שהיא ממש לא פשוטה.
וגם - בגלל שזו ירושלים - היו הרבה אימהות דתיות וניהלנו שיחות ממש מעניינות ולא שיפוטיות על הנושא, אבל זה היה ממש בקטנה, העיקר התמיכה והקרבה לנשים שהן במצבך - אימהות לתינוקות.
יחד עם זה, רצונך מובן, רק שאין לי איך לתרום
*| אני מזכירה שהמפגש נקבע ל 26בנובמבר
09/11/10 01:22
יום שישי אחרי הצהריים
תודה למי שהציע לארח, עדיין לא חזרתי לכל הפונים וזאת אעשה בימים הקרובים.
אני מחפשת בית מארח בתל אביב או האיזור, זה יכול להיות גם מחסן הרהיטים של סבתא שלכם, חנות הבגדים המשומשים של דוד אברם או כל חלל אחר. המיקום הרגיל שלנו כבר תפוס באותו יום. תודה על העזרה לכל מי שהציע זה מחמם לב.
מחפשת מאמר שמשווה שכיחות של דלקות בדרכי השתן
31/10/10 14:04
2צפיות
בין שלמים לנימולים. אני רוצה לצרף את זה כרפרנס למישהו ולא הצלחתי למצוא את הלינק למחקר הזה.
אולי תמצאי את זה כאן
31/10/10 14:13
1צפיות
º
תודה, אחפש
31/10/10 23:40
1צפיות
מתי צריך לדאוג לגבי התאוששות מהברית?
31/10/10 12:35
10צפיות
שירשור שקיבל קידום בשער מהריון ולידה הבוקר, נכון לכרגע נראה לי שהקידום נגמר.
ועוד ברית מילה בקידום בשער-בעדה השומרונית.
31/10/10 17:47
5צפיות
קישור לבלוג.

לשון הקידום:

אסור לדחות ברית מילה

חוויות מברית מילה עם בני העדה
השומרונית בישראל
ראיתי המלצה על הרשומה
31/10/10 19:02
1צפיות
אצל מישהו שאני קוראת את הבלוג שלו. מה שבמיוחד היה קשה לקרוא, זה שעושים ברית גם אם התינוק חולה. לא רציתי לכתוב כלום בבלוג של השומרוני, אך כתבתי את דעתי בבלוג של זה שהפנה אליו. הוא ענה לי שהוא לא מאמין שזה באמת נכון שהם מלים ילדים חולים ושזו בטח טעות בניסוח. משום מה אני מפקפקת בכך.
שרשור גברים
30/10/10 22:23
3צפיות
יש לי רעיון, בואו תקראו

בתקופה האחרונה אני מתרשמת שנפתחים כאן הרבה שרשורים בידי גולשות שמספרות על כל מיני סוגים של קושי בדיאלוג מול בני הזוג שלהן בעניין (אי) ביצוע מילה לתינוק עתידי. הסוגיות שעולות סובבות בעיקר סביב עניינים שקשורים ל:

1. קושי לוותר על המילה בגלל הסמליות הרבה שלה מבחינה מסורתית - גם עבור גברים שמוגדרים לא כדתיים אלא כל מה שנמצא על הסקאלה שבין אתיאיסטים גמורים ועד סוגים שונים של מסורתיים או בעלי זיקה וכבוד למסורת (הורים דתיים וכו').

2. קושי לקבל את רעיון אי המילה בגלל חשש מכך שהתינוק לא יהיה דומה לאבא ולסבא, וגם תחושה של רתיעה מהתעסקות בנושא שמרמזת בעקיפין או במפורש שמשהו אצל האבא הנימול לא בסדר או פגום.

מכיון שבאופן טבעי (כמו ברוב הפורומים שעוסקים בענייני משפחה) כותבות כאן באופן קבוע בעיקר נשים, ואילו הגברים שכותבים עושים זאת בתדירות נמוכה במיוחד, ויש כמה יקרים במיוחד ובעלי כושר ביטוי לעילא שבעבר כתבו יותר וכבר מזמן לא נראו כאן.

לפעמים אנחנו, הגולשות, מספרות בשם הגברים שלנו על התהליכים שהם עברו בנושא אי מילת ילדינו, אבל זה בפירוש לא אותו הדבר. הדברים שעוברים דרך הפילטרים שלנו הם תמיד פחות מדוייקים ממה שאתם בעצמכם תבחרו לכתוב ולנסח.

אז חשבתי לעשות מעשה. אני פונה בקריאה נרגשת לכל הגברים שקוראים בפורום ולא מלו את בניהם, או מתכוונים לא למול את בניהם העתידיים, לעשות מאמץ חד פעמי (מבטיחה לא להציק לכם יותר בעתיד) ולכתוב בשרשור הזה קצת על מה שאתם הרגשתם, חשבתם, התהליך שעברתם סביב כל עניין אי המילה של בניכם. כל מה שתראו לנכון לשתף פה יכול לתרום משהו למישהו, בין אם זה בינכם לבין עצמכם, בינכם לבין בנות הזוג שלכם, ביניכם ובין בני משפחה, חברים, מכרים כל דבר שעולה על רוחכם.

ניתן לכתוב גם באנגלית עבור מי שלא דובר עברית.

אחרי שהשרשור הזה יושלם אנחנו נשמור אותו בכלי הפורום בתקווה שהוא יוכל לעזור בעתיד לכל מי שיזדקק לו.

אני מבקשת שרק גברים יכתבו כאן (או אם תרצו, שבנות הזוג יכתבו בשמכם). אתם יכולים להשתמש בניק של בת הזוג או (עדיף) לפתוח ניק חדש לצורך העניין ואין שום צורך או חובה להזדהות בני זוג או אבות של מי אתם. אני מבקשת ומפצירה גם מגברים אף פעם לא כתבו כאן ואני יודעת שקוראים כאן הרבה כאלה - בואו, תעשו מאמץ חד פעמי ותכתבו ישר מהלב. לא חייבים להאריך ולא חייבים להיות שנונים או מעמיקים, באמת, תכתבו מה שאתם רוצים, כל דבר שנראה לכם נכון ושיכול לתרום משהו למישהו.

וכמובן, כל הגברים שנהגו לכתוב כאן בעבר - בואו גם אתם בהמוניכם!

בנות הזוג, אנא, הראו את ההודעה הזאת לבני הזוג שלכן על מנת שיקבלו את המסר.

ובבקשה, השתדלו לא להפןך את השרשור המסויים הזה לדיון או ויכוח כי אנחנו רוצות לשמור אותו בכלי הפורום. אם מישהו מהגולשים ירצה להגיב למשהו שיעלה בשרשור הזה, אנא, פתחו שרשור נוסף חדש והעלו אליו את מה שתרצו להגיד ושם ניתן יהיה לנהל דיון בכל נושא.

תודה על שיתוף הפעולה, ובהצלחה
כל ניגוד בין שלמות הילד שלי למסורת לא קיים
30/10/10 23:44
2צפיות
ההיפך הוא נכון. מרגע שההכרה מגיעה כי שלמות הגופנית של היילוד חשובה, ולבטח לא חשובים הטלת המום והזוועה של הברית - הקרבה למסורת אבותינו והלימוד שלה רק גוברים. אצלי בוודאי.
כמו שכולנו כאן גם יודעים - הפילוסוף היהודי הגדול ביותר מימי הביניים ומאז ותמיד הבים זאת גם כן.
אין קושי לקבל שבפיסה הקטנה בניי יהיו שלמים ממני אלא יש גאווה ושמחה ששלמים יהיו ובריאים יותר.
היי
31/10/10 00:13
3צפיות
אני מקווה שזה בסדר שאני מגיב לשרשור הזה כי למרות שאני גבר אני לא גבר טיפוסי מאחר שלא נולדתי זכר (אני טרנסג'נדר מנקבה לזכר), ולכן אני כמובן לא נימול.

לי ההתנגדות למילה היתה מאוד טבעית (למרות שאני ממשפחה דתיה), בגיל 12 ניסיתי לשכנע את אמי לא למול את אחי הקטן, ומיד לאחר המילה שלו אמרתי לדודה שלי שאני לעולם לא אעשה את זה לילדים שלי. היא כמובן אמרה לי שכשאגדל אשנה את דעתי...

כיום אני נשוי (התחתנו בקנדה שמכירה בנישואים חד מיניים מאחר שבת"ז אני זכר) לגבר שנולד זכר,  ואנחנו מקווים להביא ילד לעולם בעתיד הקרוב. ברגע שמערכת היחסים התחילה לקחת כיוון רציני פתחתי איתו את הנושא, מאחר שהיה ברור לי שאני רוצה ילדים ושמילה היא עניין של יהרג ובל יעבור מבחינתי ולכן אם אין הסכמה בנושא הזה אין לנו עתיד משותף.
הדבר הראשון שהוא אמר לי היה שהוא מעולם לא חשב על זה ושזה לא נראה לו קריטי לכאן או לכאן ולכן אם לי זה כן קריטי הילד שלנו לא יעבור מילה.

אני מניח שיכולתי להשאיר זה כך, (ולפעמים מצטער שלא כך עשיתי) אבל רציתי שהוא יבין למה אני מתנגד כ"כ למילה, ואולי אפילו שיתנגד בעצמו. בשנתיים ומשהו האחרונות ניהלנו לא מעט דיונים על הנושא ודי מהר הוא שינה את דעתו בנושא וכיום הוא מתנגד לא פחות ממני. מצד אחד זה נחמד מאוד, ומצד שני לפעמים קשה לי עם זה שחשפתי אותו לנושא (הוא גם קורא פה לפעמים) כי אני יודע שלפעמים הוא מרגיש שהוא עבר תהליך לא רצוי ללא הסכמתו (למרות שאגב הוא לא סובל את המונח "שלם") ולא נעים לי שאני ניפצתי לו את הבועה שהוא חי בה עד אז, שהכל בסדר אצלו... היום הוא שוקל שחזור עורלה.
מה שעוד יותר נחמד זה שהוא אפילו שכנע את אחותו ובן זוגה לא למול את ילדהם העתידיים.

בשנים האחרונות החוויות שעברתי כטרנסג'נדר רק הגבירה את ההתנגדות שלי למילת תינוקות בעקבות תהליכים פיזיים שאני עברתי שהבהירו לי כמה קריטי שרק האדם עצמו יחליט על השינויים שהא בוחר לערוך בגופו, מתוך מודעות לסכנות האפשריות.
האם הוא יהודי?
31/10/10 08:32
2צפיות
פשוט אמרת שאתה גר בקנדה, ואני סקרנית לדעת אם גם אצל נוצרים שעברו ברית מילה, יש את הזיקה הבילתי הגיונית הזו לאקט הזה.
º
הוא כתב שהם התחתנו בקנדה, לא שהם חיים בקנדה.
31/10/10 10:58
1צפיות
º
אופס. סליחה...
01/11/10 09:26
2צפיות
לפקודתך
31/10/10 10:54
1צפיות
התהליך שלי היה קצר מאד, אולי בגלל שגברים פחות נוטים להתלבט או בגלל שאני אדם רציונלי מטבעי. ברגע שאשתי סיפרה לי על מה שהיא קראה על מילה, הבנתי שזה לא משהו שאני רוצה לעשות. ככל שקראתי יותר, השתכנעתי יותר. שתי הסיבות שצויינו לא מדברות אלי, ואני רואה חשיבות הרבה יותר גדולה באקט המוסרי והחינוכי של אי המילה.
לא ידעתי לקרוא לזה בשם אז, אבל הייתי 'ספקן' - כלומר, ביקורתי כלפי מסורת וטענות מקובלות, גם בתחום המדעי וגם בתחום המוסרי. רציתי לחנך את בני לחשיבה ביקורתית ולעמדה מוסרית שאינה תלויה בחברה או בתרבות. למול אותו היה, כמובן, סותר את אותם עקרונות.
מצויד בחוסר כבוד בסיסי לדת ולמסורת, במשפחה חילונית, ובספקנות בריאה, אני משתדל להסביר לילד שהחבר הדימיוני שהגננת קוראת לו 'אלוהים' הוא מאד נחמד, אני בטוח, אבל אין לו שום קשר למה שקורה במציאות. הוא שאל מה כתוב בסיכה שעל התיק שלי, וכשהסברתי לו שזה אומר שאנחנו לא מנתחים תינוקות הוא נראה מרוצה.
אז אין לי סיפורים מענינים במיוחד. אני שמח שנחשפתי לנושא, אני חושב שהבחירה נכונה, ואני מרוצה ממנה יותר ויותר. כואב לי על כל תינוק שעובר את התהליך המיותר הזה, וכועס על אנשים שציפיתי מהם ליותר. מקווה שעזרתי למישהו.
אצלנו אני זה שהתנגד למילה
31/10/10 11:30
4צפיות
אחרי שלמדתי את הנושא ברשת, הבנתי שלא אעשה זאת לבני. זה היה ברור כשמש.
הייתי צריך להתמודד עם אישתי קודם (שעדיין לא מתנגדת עקרונית למילה), ואח"כ עם כל המשפחה בנושא.
בכל זאת, אסרטיביות ונחישות (של מי שיודע שהצדק לצידו) יצרו מצב שאף אחד לא ממש יכל לתרגם את דיעותיו השונות ללחץ עלי.
תודות לגונן, הפורום הזה ולקה"ל - כל הכבוד לכם
אין לי הרבה מה להגיד
31/10/10 11:35
1צפיות
עוד לפני שתכננו ילד, היה ברור לשנינו שלחתוך לא נחתוך. עניינים מסביב לדמיון לאבא גם לא ממש היו. בהתחלה המראה היה לי מוזר, אבל תוך שבוע התרגלתי.

המשפחות שלנו התנגדו, למרות שלא ממש הופתעו, אבל זה נשאר בפסים של פולניות נסבלת, ולא עבר לפסים של איומים/חרמות וכו' (וכמובן שהיה ברור לכולם שזאת החלטה שהיא במסגרת האוטונומיה שלנו כהורים).

אני מהר מאד הבנתי שאין טעם בדיונים בנושא מול המשפחה והודעתי להורים שלי שאני מוכן להסביר להם למה אנחנו לא מתכוונים למול, אבל שאין לי כוונה לפתח דיונים בנושא - וזאת העצה היחידה שאני יכול לתת. כל עוד אתם משדרים שאתם מוכנים לדיונים רציונליים-כביכול הצד שקשה לו לא יעזוב אתכם. מתישהו צריך לחתוך ולהגיד שזו ההחלטה ושהיא לא לדיון (ורצוי שזה יהיה לפני הלידה - כדי לאפשר לכל הצדדים לעכל ולהשלים עם העניין לפני שמגיע התינוק ומושך את כל תשומת הלב אליו).
גם אין הרבה מה להגיד.
03/11/10 11:14
2צפיות
שמעתי על זה שנים לפני הלידה הראשונה.
אחרי התגובה האינסטינקטיבית (אבל זה יותר בריא) , חשבתי על המקור לדעה הזו
והבנתי שכשהייתי בן 9 והלכנו לברית של בן דוד שנולד, זה מה שאמרו לי.
אחרי 10 שניות של מחשבה, לא הייתה לי יותר דילמה.

(אם להיות הוגן , אז באותו שלב גם לא חשבנו שנתחתן בנוכחות איש דת לובש שחורים, אבל ויתרנו (טעות) כדי לרצות את המשפחה, אבל יש הבדל בין להתפשר לגבי עצמנו ולגבי הילד שלנו)
רק אחרי גיל שלושים התפקחתי
04/11/10 10:09
6צפיות
אם לקחת בחשבון שני הפלות שהייתי שותף ..לראשונה בגיל 17..אז..  נראה לי נורא רומנטי תינוק..
אם לא היתה הפלה ..יש סיכוי שאולי היית גם שותף לברית מילה..

בשני סדנאות  בנושא ביואנרגיה  שהעביר רפי רוזן ז"ל ..שהקים לימים את העמותה.... הוא טען שאחרי ברית מילה הבטן של התינוק נעשת קשה ..שאפשר להרגיש הבדל בין תינוק שמלו לתינוק שלא מלו אותו  ..התינוק הנימול "קשה"
אני חושב שהדבר הקשה ביותר לעיכול אצל גבר הוא ההכרה שהדבר הזה ..הברית מילה..שעושים לתינוק.. זה בעצם נעשה לי בעצמי
..אם מנסים לרגע קט לשחזר את הרגעים האלה בהם אתה רך כל כך רגיש  וכל כך תלותי תופסים אותך ואתה מרגיש בעיקר ידיים שעירות ומחוספסות של גבר זר תופסות אותך ב..זין  

נדמה לי שחוסר האונים הזה הוא דבר ש..קשה מאוד..  לגבר.. לקבל.. ולכן ההדחקה.. והכחשה שיש כאן בעיה בכלל..






תודה לכל מי שכתב
04/11/10 10:50
3צפיות
ולאחרים - אני לא מוותרת!!

מה נסגר איתכם? בואו בהמוניכם!

זה מאוד מאוד חשוב ואני מתחייבת בזאת לשמור את השרשור הזה בכלי הפורום ולא להציק לכם יותר בהמשך

עונה באיחור בשמו של בן הזוג:
04/11/10 22:35
2צפיות
ההחלטה לא למול הייתה עבורו פשוטה לתפארת, נטולת תסביכים/דאגות/מחשבות עגומות/הרהורים על הזהות הגברית/השלכה על עצמו וכו'. בטבעיות גמורה, עוד לפני נישואינו, אמרתי לו שאני לא אמול לעולם אף ילד, והוא מייד התלהב. הייתי מאוד מגובשת בידיעה הזו שליוותה אותי הרבה שנים. וכך יצא שעוד לפני שנולד לנו הילד (ועוד לפני שבכלל הייתי בהריון) הסכמנו על הדבר הזה בלי להתייסר. הוא אמר לי שברגע שהעלתי את הנושא הוא כבר הרגיש כמה ברית המילה היא נוראה ואיומה בעיניו, והוא יהיה מאושר לא למול. וכך היה.
ניסיתי
07/11/10 16:36
2צפיות
דבר הגבר:
"זה היה יותר קטע של לתמוך בך מאשר משהו שלי.
אין לי כל כך מה להגיד על זה.
מי שרוצה שיעשה, ומי שלא רוצה - שלא יעשה.
לא נראה לי שמה שאני אכתוב בפורום יעשה את ההבדל."

אני מצטטת אותו רק כי אני מנחשת שהוא מייצג פלח לא מצומצם מאוכלוסיית האבות הלא מלים...

º
צודקת מאד....
07/11/10 20:22
אינני בטוח שמה שאני יגיד
04/11/10 15:52
3צפיות
רלוונטי לישראלים-צברים אך בכל אופן...
איפה שנולדתי (בריה"מ- הצעירים, כנראה לא ממש יודעים מה זה ) להיות לא נימול היה נורמאלי ולהיות נימול היה לא נורמאלי. אז אני הייתי "נורמאלי" והאבא שלי- "לא". אך לא היו לו תסביכים בעניין זה והוא לא התבייש ללכת למקלחת ציבורית.
כשעלינו לארץ (אבא שלי, לצערי, לא עלה כי נפטר) הרגשתי קצת לא נוח כי עכשיו הקערה התהפכה- אני כאילו הפכתי להיות "לא נורמאלי"  לעומת האחרים -"הנורמאליים". הבן שלנו היה אז בן 4. הייתה מחשבה למול אותו (אישתי אינה יהודיה אך זה לא בעיה- אפשר למול את הבן אצל רופא או אפילו אצל מוהל תמורת כסף) אך בסוף חשבתי שאין לי זכות להכאיב לילד חסר ישע וגם להטיל עליו מום רק כדי שהוא ייראה "כמו כולם". החלטתי שכאשר הוא יגדל הוא יחליט בעצמו מה הוא רוצה. לעצמי, כמובן, לא עשיתי מילה כי אני אתיאיסט (ליתר דיוק אגנוסטי) ולא רואה בזה שום עניין אלוהי. בהתחלה קצת הרגשתי לא נוח במקלחות ציבוריות אך בסוף הבנתי שלאף אחד לא איכפת ושאני לא היחיד שלא נימול. בפעם אחרונה שהרגשתי לא נוח זה היה אצל רופא אורולוג כשהוא עשה לי בדיקה (ציסטוסקופיה). אמרתי לו משהו כמו "יש לי פריט שאין לאף ישראלי" אך הוא אמר בצחוק "האם בדקת את כולם?" ואז הנבוכה עברה.
אני מספר את זה כי הרבה עולים חדשים (היהודים והלא-יהודים כאחד) אחרי העליה רצו לרופאים לעשות מילה כדי להיות "כמו כולם". אני לא עשיתי את זה ולא מצטער על כך אפילו לרגע אחד.
תודה על הסיפוראתה יכול לפרט מעט..?
05/11/10 20:51
1צפיות
באיזה שנה עליתם? בני כמה הייתם? (אתה ואישתך).

סיפורים על עולים חדשים תמיד מעניינים אותי בגלל האספקט המורכב שיש לאנשים שבאים למקום חדש ומיכלול גדול כל כך ומערער כל כך של השפעות ולחצים מהמון סוגים משפיע עליהם, דברים  שמי שחי בארץ בה נולד לעולם לא יקיר ולא יבין לדעתי את עוצמתם, מהותם והשפעתם. (אם כי ברור שעל כל אחד הלחצים האלה משפיע קצת אחרת). כמה שהנחיתה היא רכה, עדיין הגירה היא תופעה רבת עוצמה והשפעתה הוא מאד מורכבת ועל כ"כ הרבה תחומים,  אישית-נפשית, חברתית, משפחתית והורית ועוד ...

כל הגירה (ועליה לארץ בפרט)
07/11/10 15:12
3צפיות
זה סיפור בפני עצמו. כדי לתאר את כל מה שעבר עלינו צריך לכתוב ספר עבה (אולי אני יעסוק בזה אחרי שאצא לפנסיה ). אך בסוף העניין השתלם ואני לא מצטער על מה שעשינו אפילו לרגע אחד.
כשהגענו לפה הייתי בן 35, אישתי הייתה בת 31. הבן שלנו היה בן ארבע וחצי.  ידעתי קצת עברית (למדנו באולפן באוקראינה) אך ההלם עדיין היה עצום. בכוונה לא נשארנו במקום "נוח" כמו ערד או אשדוד כי המטרה הייתה לא להישאר ב"גטו" עם דוברי רוסית אלא להיטמע בארץ. בסוף הצלחנו אך זה עלה המון בריאות גם לי וגם לאישתי.
הגירה היא עניין מאוד קשה. ראיתי אנשים שנשברו כי לא הצליחו לעמוד בקשיים גם פיסיים וגם נפשיים. אני יכול לספר הרבה. רק אני רוצה שתשאלי שאלות יותר ממוקדות כי אינני רוצה לחרוג מנושא הפורום יותר מדי.
תודה רבה, ואיזו שנה זה היה?
08/11/10 07:57
3צפיות
ברור שכל סיפור כזה הוא עולם שלם של תלאות ורגשות שזר לא יבין, ..(אני מכלילה את עצמי במושג "זר" כרגע כמובן).

אני לא רוצה שתשב כאן ותכתוב את כל הסיפור, זה הרי המון עבודה ויש לך חיים חוץ מלענות לי, רק עניינו אותי הגילאים והשנה, כדי לקשר את זה לסיפור אחרים שאני מכירה קצת יותר מקרוב.
º
1996
10/11/10 10:37
1צפיות
לי
06/11/10 15:29
2צפיות
1. מגדיר את עצמי כאתאיסט, לא היה לי שום קושי לוותר על העיניין של המסורת היהודית או הזיקה לדת. (זה היה נושא שמאוד מאוד הטריד את קרובי המשפחה)

2. לא היה לי שום קושי עם זה, הטיעון הזה תמיד נראה לי מגוחך. א/נשים לא מנתחים את האף של הילד כדי שיהיה דומה לשלהם. כילד לאבא בעל עין אחת תמיד הודיתי לאל שאבא שלי לא האמין שילד חייב להיות דומה....

העיניין היחידי שבאמת הטריד אותי זה השוני החברתי וההתמודדת שעלולה להיות לילד.

למרות שלחשוב שלילד שלך יהיה קושי נורא גדול בשל החלטה שלך, שני דברים שיכנעו אותי שהטיעון הזה נבוב:

א. האם הייתי מוכן בשל החשש (חשש יעני בכלל לא בטוח שזה יקרה) שאולי יצחקו על בני בשל משהו אחר (אזניים, אף, נמשים וכו') הייתי מוכן להעביר אותו ניתוח כלשהוא? לא.

ב. האם בשל החשש שאולי יצחקו עליו הייתי מוכן להעמיד פנים נגיד שאני לא הומו, או שהילד לא מאומץ? וזה נראה לי מגוחך לחשוב כך, הרי אני מגדל אותו לאהוב את משפחתו ולהתגאות בה על אף השוני - אז פתאום עכשיו אסכים להקריב אותו בשביל זה במקום ללמד אותו שמה שאנחנו עושים זה נכון למרות שזה שונה?
חילוקי דעות זוגיים
29/10/10 13:56
4צפיות
שלום לכולם! כבר כחדשיים אני קוראת פה בעניין רב. קודם כל רציתי להגיד תודה. הגעתי לפורום לגמרי במקרה וזה היה גילוי מדהים. אני באה ממשפחה לגמרי חילונית ואפילו אנטי מסורתית (מה שלפעמים חבל לי מאוד וחסר). תמיד חשבתי שבבוא היום אמול את הילדים שלי בבית חולים אצל רופא מומחה, בלי שום מסיבות ובלגן. ברית מילה כי כולם עושים, כי ככה זה בחברה הישראלית. אבא שלי עשה ברית בגיל שלושים כי - נמאס לו מהמבטים במלתחות בבריכה...
תמיד כששמעתי על חברים שמלים משהו בי התכווץ, הרגשתי התנגדות בפנים, שלא העזתי לבטא.
כשנכנסתי להריון, מצאתי פתאום את הפורום וגיליתי עולם של אנשים שחושבים כמוני. התחלתי לחקור ולקרוא ולקרוא והדעה שלי התחזקה.

רציתי לעלות את הנושא לפני בן זוגי, אני חיה עם בן אדם נפלא, מבין ופתוח ויש לנו לרב דיעות דומות, עד כדי כך שלפעמים אפילו היה חסר לי הקונטרה... עד עכשיו. פתאום להפתעתי הרבה נתקלתי בהתנגדות נחרצת. דרך הגב גילינו שיש לנו שני בנים (תאומים לא זהים, אני בחודש חמישי)
הדיון נעשה קשה ומתוח ואני מרגישה שהוא לוקח את זה למקום מאוד אישי; המסורת המשפחתית חשובה לו מאוד אבל בעיקר הטענה היא שהוא כנימול מרגיש שאין בזה שום דבר שלילי, הוא מרגיש טוב  ושלם עם עצמו ואין לו שום טראומה, לכן עלי לסמוך עליו שזה בסדר (כמו כל משפחתו והחברים וכל הסביבה, כולם בסדר... אף אחד לא מרגיש שנעשה לו משהו שלילי, כולם מרגישים טוב נימולים, ללא כל  עקבות פיסיים או מנטליים ).
ומה אני יכולה להגיד על זה? עם האמונה, והתחושה שלי וכל המאמרים והמחקרים שקראתי, מבחינתו - אני פשוט לא סומכת עליו. על הנסיון האישי שלו ועל העובדה שהוא לא יעשה דבר שיפגע בילדים שלנו.
ובגלל שהוא אדם כל כך נפלא ומדהים, הוא אמר שכל עוד אין בינינו הסכמה, אני יוצאת מנצחת, כי הוא הרי לא יעשה ברית לילדים בלי הסכמתי, אז אין לי מה לדאוג. כמה שזה קשה לו ועצוב.
אז אני כנראה צריכה להיות שמחה ולקוות שיום אחד הוא אולי יפקח את העיניים ויסכים איתי.
לפעמים גם חשבתי לוותר, ללכת עם הברית וזהו, סה"כ זה מה שכולם עושים... אבל לא נראה לי שאני יכולה, במיוחד לא אחרי כל מה שנגלה לי לאחרונה......
בינתיים ממשיכים להתדיין...
בשעה טובה
29/10/10 14:38
3צפיות
אני לגמרי מזדהה עם התהליך שעברת. גם אצלי זה התחיל מהתנגדות פנימית, שלא אמרתי בקול רם. כשנהייתי אמא לבת ראשונה, ביום השמיני כל כך שמחתי שהיא לא בן ולא מצפים ממני לפגוע בה. וזה הלך והתחזק ובהיריון השני כבר ידעתי שאני לא אהיה מסוגלת לזה.

נראה לי שלא כל כך הבנתי את הטענה העיקרית של בן זוגך אז קצת קשה להתייחס
מה שהוא אומר זה שהוא רוצה למול את הבנים כי לו זה לא מפריע שהוא נימול? אבל למה בכלל למול אותם מלכתחילה? כשמדובר בניתוח מכאיב שכרוך בסיכונים, לא צריכה להיות איזשהי תועלת ברורה? מה הסיבה בעצם שרוצה למול ? (אני ודעת שהשאלה מעגלית אבל זה בגלל שלא הבנתי את ההסבר)

וחוץ מזה, מאוד אהבתי את הגישה שלו שלא מלים ללא הסכמה! עצם זה שהוא מבין שברירת המחדל היא לא לעשות כלום, זה לא מובן מאליו. הלוואי וכל בני/בנות הזוג היו יוצאים מנקודת מוצא כזו.

אני כמובן לא חושבת שכדאי לעשות ו"לגמור עם זה". מספיק שתצפי בסרטון של ברית בשביל שתביני שאת לא רוצה למוסר את בניך לסצנריו המזעזע הזה (בזמן ההיריון, אפילו חלמתי שבאים לקחת ממני את התינוק לברית ואני מסרבת לתת אותו )
ברוכה הבאהבשעה טובה!
29/10/10 15:13
1צפיות
בן זוגך נשמע איש מקסים, פתוח ורחב אופקים והתקשורת ביניכם נהדרת וזו כבר נקודת התחלה מצויינת.
אם אתם מדברים, מתדיינים ומקשיבים זה לזו זה יוביל לדברים טובים. יש לכם עוד זמן לחשוב ולהתלבט ואני חושבת שהכי יועיל לכם להפגש עם משפחות במצבכם. כשיהיה מפגש קה"ל המידע יעלה פה לפורום וכדאי לכם לבוא, לשמוע ולראות שאתם לא היחידים . האם בן זוגך מוכן לקרוא/ לראות סרטים בנושא? אם תגידי מה יעניין אותו נוכל להפנות אותך למקורות המתאימים.
שלום הודיה
29/10/10 18:21
2צפיות
בן זוגך מזכיר לי את בן זוגי.פרט לכך שגם בנזוגי אדם פתוח,  גם לו היה קשה לקבל את זה בהתחלה, היום הוא נגד ברית המילה יותר ממני....

בן זוגך אומר: "שהוא כנימול ומרגיש שאין בזה שום דבר שלילי, הוא מרגיש טוב  ושלם עם עצמו ואין לו שום טראומה"

והוא צודק.

אבל..... מה עם כל אלו שנפגעו מהעניין? זה שבעלך לא נפגע (או לא מודע לכך שהוא פגוע, כמו שעיוור צבעים מלידה לא יודע מה זה לראות נורמלי), זה לא אומר שצריך לבצע ברית מילה בתינוקות.
סליחה על ההקבלה הבאה שאני עומדת להציג, אל תפגעי או תיעלבי, סתם נקודה למחשבה:
אני שומעת הרבה שאומרים," גם אותי ההורים היכו בגיל צעיר, והכל בסדר איתי..."  ואת יודעת מה? יכול להיות שהכל בסדר איתם והנפש שלהם לא נפגעה כלל, אבל זה עדיין לא אומר שזה בסדר להכות ילדים....

מקווה שהבהרתי את מחשבותיי.
הכי חשוב שיש לך ולבן זוגך ערוץ פתוח (ולא רק בנושא הברית), זה כל כך חשוב למערכת היחסים בניכם.....

אורית
אמא לשני בנים לא נימולים ועוד בת (שגם היא לא נימולה...)
תראי
29/10/10 18:47
2צפיות
מה שאני יכול להגיד לך כבעל ניסיון חיים לא קטן.
א. לחיות במדינת ישראל עם עורלה בהחלט אפשר. לא אני ולא הבן שלי (והוא, ברוך השם, כבר בצבא) לא נימולים. לא קרה כלום. אף אחד לא פגע בי לרעה לא במלחתות ולא במקום אחר. כנ"ל גם עם הבן שלי. מסתכלים? שיסתכלו... אבל, למען האמת, לא מסתכלים במיוחד. הרי כבר רגילים לזה כי באו הרבה עולים מרוסיה שאינם נימולים.
ב. בקשר לוויכוח בינך לבין בן הזוג שלך. את צריכה להבין האם חשוב לו למול את הילדים משיקולי הדת או סתם "כי כולם עושים". אם זה עניין דתי והדת חשובה לו, אז, כנראה, כדאי לך לוותר, לפחות במקרה והוא מתעקש. בסופו של דבר, מהמילה לא מתים וחצי העולם מסתובבים בלי עורלה. שלום משפחה הרבה יותר חשוב. אך מצד שני, אם הוא רוצה לעשות את זה "כי כולם עושים" יש סיכוי טוב לשכנע אותו. בנאדם חזק לא יעשה משהו בגלל ש"כולם עושים". חייבת להיות סיבה משכנעת. אין בעולם שום סיבה רציונאלית לעשות ברית מילה. אין שום מחקר שמוכיח שזה טוב לבריאות. ההבדלית בין הגברים הנימולים לגברים הלא נימולים גם מבחינת התחלואה וגם מבחינת הביצועים במיטה מזעריים ולא יוצאים מגדר של שגיאה סטאטיסטית. המילה לא טובה ולא רעה. היא ניטראלית. אך, לדעתי, להכאיב לילד ללא סיבה ולחתוך ממנו חלק של גוף זה מנהג ברברי, במיוחד אם זה לא מסתמך על דת.  
שלום ולדימיר-היות ויש לך בן בצבא
30/10/10 15:21
1צפיות
ופה רוב הילדים פחות מבני עשרה (למיטב ידיעתי) - תוכל לספר קצת, אם הוא שיתף אותך, אם היו לו התנסויות קשות בצבא/עם בנות (סביב הנושא הזה כמובן)? אני יודעת שזו שאלה פרטית וכמובן שאכבד את זה אם לא תספר - פשוט אשמח לדעת איך זה בשבילו בתור בוגר צעיר.
לדעתי, היו לו קצת בעיות בבית ספר
30/10/10 17:48
2צפיות
אבל אלה לא הבעיות של ממש- אף אחד לא פגע בו. היה לכם פשוט, נראה לי, בכיתה ח' מה שנקרא "חינוך ימי". אז הוא התבייש להחליף בגדים וחזר עם בגדים רטובים הביתה. הוא אף פעם לא סיפר למה הוא עשה כך ואני לא לחצתי עליו כדי שיספר. יכול להיות, שסתם התבייש שיראו אתו בערום. מעבר לזה, לא קרה כלום אף פעם. העניין גם תלוי בילד עצמו. הבן שלי הוא בחור מאוד ספורטיבי, יש לו חגורה כחולה בקרב מגע והוא די בטוח בעצמו. יש לו הרבה חברים והוא לא מרגיש פגוע בגלל שלא נעשה לו ברית. גם עם הבנות נראה לי שהכל בסדר. הוא לא מספר, אך פעם הוא הביא בחורה הביתה והם ישנו ביחד. אז נראה לי שהכל בסדר. החברה הישראלית של היום אף על פי כך שחלה עליה הקצנה דתית מסויימת, נעשתה הרבה יותר סובלנית מאשר הייתה לפני שלושים-ארבעים שנה.
º
תודה על התשובה!
03/11/10 21:57
תודה רבה על העידוד והתמיכה
29/10/10 19:01
3צפיות
באמת יש לי המון מזל לחיות עם אדם נפלא, שמוכן לשמוע ולהקשיב...
הבעיה היא שעד עכשיו התגובה שלו היתה מאוד מאוד אמוציונלית, לא ממש רציונלית... נראה לי שמאוד הפתעתי אותו עם כל הנושא... זה הרי לשים בספק משהו שהיה בשבילו כה מובן וברור.
בהתחלה הוא טען כמה שזה חשוב לו שהילדים כשיסתכלו עליו, יראו שהם אותו דבר כמוהו וכמו אבא שלו וכל שאר המשפחה.. אחרי זה באה החשיבות הגדולה של המסורת המשפחתית, של השייכות וכולי...
גם כשהפניתי אותו לקרוא באתרים שונים, מאוד הפריע לו שקוראים ללא נימול שלם, כאילו שהוא כנימול צריך להרגיש פגום (אפילו שהמילה פגום באה רק ממנו) בסוף הסכמנו במקום שלם להגיד טבעי.
נראה שדי הפצצתי אותו במידע בינתיים, אז מזל שיש לנו זמן... לדסקס ולעקל...
גם קניתי את הספר "ברית מילה בסימן שאלה: נקודת מבט יהודית" מאת ד"ר רונלד גולדמן.

אשמח מאוד להיפגש עם אנשים, לדבר פנים אל פנים יהיה נפלא...הבעיה היא שאנחנו חיים בחו"ל... הפעם הבאה שנבוא לביקור יהיה אחרי שהילדים יוולדו...
אולי במקרה מישהו מקה"ל מגיע ללונדון? אנחנו נשמח להזמין לארוחה אצלנו (כדאי לכם! בעלי שף מעולה!)

בלון פורח - מקווה שבעלי גם יגיע לדעה דומה כשלך, מבינה את ההקבלות שלך (אותי לא צריך לשכנע פה... ) העניין הוא שלהבדיל ממכות - ברית לא נתפשת בעיניו כמשהו שלילי... אני צריכה למצוא דרך להביא אותו לראות שזה כן, אבל בעדינות, בלי לפגוע בגבריות שלו... זה לא פשוט....
הדימיון לאבא במקרה של ברית לא כמו משהו אחר
29/10/10 21:04
1צפיות
הבן שלי (שלוש וחצי) ממש לפני שבוע שאל לראשונה למה לאבא שלו אין "בולבול בתוך בולבול".
הסברתי לו שלאבא הורידו את הכיסוי.
הוא תפס את הבולבול שלו ואמר שהוא לא רוצה שיורידו לו את הכיסוי.
אחותו שנכחה בסיטואציה (בת 6) הסיקה ישר שזה אקט כואב וריחמה על אבא שהיה צריך לעבור את זה.
אני לא נכנסתי להפחדות ולהסברים, לא השתמשתי בביטויים כמו "חיתוך".
אמרתי שזה כואב אבל לא זוכרים.
בניגוד להיגיון של המבוגרים-אצל ילדים זה עובד אחרת.
הצורך להדמות לא תופס כשמדובר במשהו חסר (תשאלי עוד הורים לתגלי שאני צודקת), הם רוצים להדמות למישהו שיש לו יותר!

את בעלי שלחתי להשתכנע מנתונים באינטרנט.
הוא רצה להשתכנע מהצד האנטומי-האם באמת לעורלה תפקיד כל כך מהותי ?הרי עד אותו מעמד הוא כלל לא חש בחסרונה?!
אחרי לילה של תחקיר מעמיק, הוא אמר לי בבוקר:"עכשיו אני מבין את המתח הלא טיבעי שהיה לי במשך שנים בעת זיקפה"
הוא הבין שהסרת עורלה משמעותה פגיעה באיבר המין, בתחושה ובתפקוד.
נכון שזה לא טוטאלי, אבל בכל זאת לא מדובר בעור עודף וחסר ערך.
בדיעבד הוא כועס שלא ניתנה בידיו הבחירה.

בניגוד למשהו שרוצים להוריש ולהוות דוגמא, בעלי רוצה דווקא בקטע הזה להוכיח לילדיו שהוא לא כפה עליהם את הניתוח הזה כמו שהוא נכפה עליו ומתוך כבוד ואהבה הוא השאיר בידיהם את הבחירה- כשהוא מלמד אותם לאהוב את עצמם שלמים ובריאים.

ברור שזה לא פשוט, כי את בעצם מבקשת מבעלך
29/10/10 22:16
3צפיות
להבין כאילו דבר והיפוכו.

אם את חשה שהקושי שלו היא תחושה של פגיעה בגבריות, אז אולי זו הנקודה שצריך לחזק.

בקשר ל"עקבות מנטליים": תהיתי האם אדם שחש צורך לחתוך את איבר המין של בניו רק מפניו שכך עשו לו כאשר הוא היה תינוק והוא רוצה שבניו ידמו לו, האם זה לא נקרא שנותרו עקבות מנטליים.

לסיום, לדעתי לגברים להערכתי באמת קשה יותר מנשים לעשות את ההחלטה על אי מילה, כי לפני כן הן צריכים להתגבר על המחשבה שלכאורה זה אומר שמשהו לא בסדר איתם. אני מעריכה מאד אבות נימולים לבנים שלמים.
תודה
02/11/10 23:16
3צפיות
אבל לא חושב שבמקרה שלנו היה לי קשה יותר להגיע להחלטה מאשר לאישה.
ואשר לעקבות מנטליים - לא חושב שרוב החילונים שמלים "רוצים" לחתוך כי חתכו להם אלא פשוט משום שזה הרגל, וזה נעשה מכוח התמד מסורת - ובורות.
אם קיימים עקבות אז הותרתי אותם שלמים אולי דווקא מפני שחתכו לי.
לדעתי ותרי על לצפות ממנו להכיר בעובדה שמילה
30/10/10 03:18
3צפיות
היא שלילית.
ממה שאת כותבת שהוא אמר אני מבינה שזה בעצם לדחוק אותו לפינה ולצפות ממנון "להכיר בעובדה" שאיבר המין שלו עצמו "עבר השחתה ועכשיו הוא פגום". אני לא רואה איך זה יועיל למטרה שלך.
עצה שלי, כרגע הסתפקי בהבטחה שלו לא למול את הילדים בניגוד לרצונך. אם לא תעשי מזה עניין גדול אז אחרי הלידה מהר מאוד הוא יתרגל למראה האיבר הערל שלהם ואולי אפילו לא יזכור למה בעבר הוא נרתע.
º
30/10/10 22:52
מסכימה איתך בהחלט, תודה
01/11/10 17:20
2צפיות
על ההערה הבונה. ובכל זאת מאוד הייתי רוצה שההחלטה תבוא מתוך הבנה משותפת ולא כברירת מחדל. זה גם יעזור בהתמודדות עם המשפחה וההורים, שעלולה להיות לא קלה (המשפחה שלו, לשלי אני לא מצפה שתהיה איזשהי בעיה עם זה)
ברוכה הבאה
30/10/10 14:11
2צפיות
מה שאת מספרת כאן על תגובתו של בעלך הוא דבר מאוד מאוד נפוץ. בשנים שהפורום הזה קיים נתקלנו בהרבה מאוד סיפורים כמו שלכם - נשים שלא רוצות למול וגברים שכן.

כתבו לך כאן גולשים שלהם נסיון דומה ואני מאוד מקווה שתצליחו למצוא את הדרך שלכם להגיע להחלטה.

מדהים עד כמה אנשים רואים רצון לעשות משהו אחרת מהם, או ממה שהם מכירים, כביקורת עליהם, ולדעתי זה מסביר הרבה מאוד מההתנגדויות שיש לסבים עתידיים רבים ("מה, אני גרמתי לבנים שלי נזק?!") וגם לאבות רבים ("מה, את חושבת שמשהו אצלי לא בסדר?!")

ואחת הבעיות שהכי קשה להתמודד איתה הוא התפיסה שאומרת "אוקיי, נכון, למה לעשות ברית סתם, אבל זה לא באמת כזה נורא, למה סתם להתעקש? למה לעשות פיל מזבוב? חותכים וגמרנו." אני נטרפת בכל פעם מחדש אל מול האמירה הזאת.

חומר קריאה זה מצוין. אם אתם חיים בבריטניה שבה לא נוהגים למול שלא מסיבות דתיות אני מניחה שגם לא תהיה לך בעיה למצוא חומר מקומי בכל הנוגע לקטע הפיזיולוגי/רפואי וכו'.

אנחנו אמנם לא גרים בלונדון, אבל היינו שמחים לבוא לבקר (פספסתם אותנו, היינו שם באוגוסט ). אבל את יודעת מה? אני זורקת לך כפפה, ותראו אם תרצו ללכת על זה.

מה דעתכם לעשות מפגש קה"ל וירטואלי כאן בפורום? נכריז על יום ושעה שהוא יתקיים, נזמין את הגולשים לעמוד לרשותכם ולענות או ליין על כל שאלה שתהיה לכם, מה את אומרת? מתאים?
תודה רבה, זה נשמע רעיון מעולה...
01/11/10 17:30
1צפיות
בשלב זה אני מרגישה שאנחנו צריכים להתבשל עוד בעצמנו, יש המון חומר לעבור... אבל בעוד חדשיים שלושה זה יכול להיות ממש טוב
כמה דומה לסיפור שלי!
30/10/10 03:21
3צפיות
כולל החלק שברור לו שאם אין הסכמה אז לא עושים - מסתבר שזה בכלל לא ברור אצל רוב הזוגות החלוקים בנושא הזה. משום מה רוב המקרים שראיתי אז הבחורה (משום מה זה בד"כ אנחנו שלא רוצות למול) היא זו שעליה מוטל לשכנע את הבחור, ואיכשהו ברור שברירת המחדל, אם היא לא תצליח במשימתה, זה למול.
גם אני ממש הופתעתי לגלות את סלע המחלוקת הזה פתאום, כי אנחנו כל כך רגילים להסכים כמעט בכל נושא, כולל נושאי זהות יהודית ודת, שממש היה קשה לי עם זה.

אני חייבת ללכת לישון כבר אז רק אקשר לך כמה הודעות שמצאתי עם חלק מהסיפור שלי. אולי זה יתן איזו פרספקטיבה. אשמח להמשיך לדון ולענות לך על שאלות אם יש בהמשך.
רק אגלה את הסוף אם זה לא ברור - ברית לא ערכנו, ובערך בגיל חודש הוא כבר אמר לי שהוא מתרגל לקונספט. ברור שהוא משוגע על הילדון הזה בכל רמ"ח איבריו, וכשזה כבר ילד אמיתי בשר ודם קל לשכוח מכל הויכוחים העקרוניים האלה. לא מזמן שאלתי אותו אם הוא כבר שמח שלא עשינו ברית והוא אומר שהוא עדיין חושב שעקרונית צריך לעשות ברית, אבל הדיון כבר מזמן לא נוכח אצלנו. זה כל כך לא חשוב לעומת העיסוק בילד עצמו.

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
כתבת "רמ"ח איבריו", ופתאום חשבתי:
31/10/10 09:28
1צפיות
רמ"ח, זה כולל או לא כולל? זאת אומרת, לבנים שלנו... יש רמ"ט איברים?
º
02/11/10 17:16
מנסיוני האישי
30/10/10 21:29
3צפיות
גם בנזומג שלי בהתחלה די לא הסכים לנושא. עשינו מספר דברים. החלטנו שלא מחלטים עד שמתקיימים שלושה דברים.
1. הוא היה חייב לקרואה לפחות 3 מאמרים נגד ואני בעד.
2. להפגש עם ההורים שלא מלו את ילדיהם
3. דיון מתורבת בינינו.

אני רוצה להגיד לך שכשהוא קרה מאמרים הוא כבר השתכנע שלא. וכמו שאת אומרת שמנסיונו האישי הוא לר האמין שיש עם זה בעיה. אבל מה ששכנע אותו זה שנלקחת כאן הזכות לבחירה של הפעות.
גם בפגישה עם ההורים הנוספים זה עזר לו מעוד לבסס את ההחלטה. והיום הוא בכלל לא חושב על זה. הוא אפילו מאמין שעשה את הדבר הנכון לבנו.
אהבתי את שלושת התנאים
31/10/10 02:43
1צפיות
תודה. זה עוזר גם לי.
בשימחה ואם אתם מהשפלה
31/10/10 09:19
2צפיות
אתם מוזמנים לבוא אלינו נשמח לענות לכם על השאלות
º
אנחנו (גם) בחו"ל...
31/10/10 13:50
1צפיות
º
אולי כשתהיו בביקור
31/10/10 14:02
תודה, אבל לא נספיק לפני הלידה
31/10/10 15:46
2צפיות
לצערי הרב.
אם זה יעזור
31/10/10 16:58
4צפיות
אז בסקייפ אולי אפשר לדבר או בטלפון?
תודה!
31/10/10 19:25
1צפיות
אני כרגע במצב של התבחבשות אישית בעניין לפני שאני מדברת עם האיש.
בהריון הקודם הוא לא הסכים לדבר על זה כלל, וכשהתברר שיש לנו בת היתה הקלה גדולה.
הפעם אני עוד באפלה לגבי מין התינוק (לא הצליחו לראות בסקירה ואני מקווה לבדיקה נוספת בקרוב), ובתחילת ההריון החלטתי לחכות להעלות את הנושא עד שנדע.
ברור שאם לא נדע עד הלידה, בטח אצטרך להעלות את זה בכל מקרה לפני שהיא תתרחש, אבל בינתיים ה-שיחה עוד לא התקיימה.

אקח את ההצעה שלך בחשבון, ועוד הצעות שקיבלתי מחברות שלא מלו. אני רק מקווה שהוא יהיה פתוח מספיק כדי להסכים ולדבר עם אבות אחרים. אבל זה יקרהבשלב יותר מתקדם...
קודם כול הריון קל ולידה קלה
31/10/10 20:46
זאת לידה שניה או שלישית?
רביעית
31/10/10 21:33
יש לי שלוש בנות ...
º
גדולה ! כל הכסוד לך
31/10/10 22:45
º
ותודה
31/10/10 21:55
2צפיות
בשעה טובה!
02/11/10 18:41
נשמע מקום לא קל...

לגבי בעלך, כבר ענו לך המון ובאמת נשמע שאתם מתקשרים וזה העיקר.

לגבי המשפחה, מכיוון שיש לכם שני בנים, אפשר איכשהו להעלות הצעה למול רק אחד מהם, כדי לחקור את הנושא
סוג כזה של חשיבה יכול לפעמים לעזור לצאת מקבעונות.

בכל מקרה, מאחלת לך המשך הריון מקסים והרבה אהבה.
לא כתבת את התגובה לי, נכון?
02/11/10 18:55
התכוונת להודיה משם.

(לי יש שלוש בנות. ועובר 1 בבטן).
מחיים את השפה העברית ב-
28/10/10 12:23

בואו להיות מחיי השפה העברית!
פורום תרבות עברית מזמין אתכם לתחרות שכולה פרשנות יצירתית למילים בשפה העברית.
הקליקו, השתתפו ואולי תזכו בספר "יופי של עברית" מאת אבשלום קור:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
ברכות למנהלת היקרה שלנו
29/10/10 12:12
1צפיות
לקבלת התואר הנכסף - יועצת הנקה מוסמכת
לדולפינה - שגם מי שלא מכיר אותה טוב, יודע שאין אין אין כמותה מתאימה למקצוע והמקצוע לה, ברכות חמות.
[יש אנשים שעושים בחיים כל מיני דברים שונם כל כך זה משזה שמה שמשותף להם זה שכל מה שהם עושים - הם עושים את זה טוב!]
º
29/10/10 15:18
מזל טוב וכל הכבוד
29/10/10 15:30

בטוחה שתעשי חיל במקצוע המדהים הזה.
º
מזל טוב ובשעה טובה!
29/10/10 16:25
º
29/10/10 21:27
º
מזל טוב ובהצלחה!
29/10/10 22:25
1צפיות
וואלה, יופי...
30/10/10 13:47
1צפיות
תודה לבלשית-גששית בפעולה על המחמאות החמות , ותודה לכולכם על הברכות
לא גיששתי ולא בילשתי :) סתם ראיתי
30/10/10 17:42
1צפיות
ושמחתי בשבילך. זו היתה דרך ארוכככככה
º
תודה חברה, את משו
30/10/10 22:36
1צפיות
º
ברכות
30/10/10 22:56
בשעה טובה!
01/11/10 10:52
כן ירבו כמותך בתחום החשוב הזה!

אז באיזה איזור את? מגיעה לבקעת הירדן?
תודה בקעת הירדן זה קצת רחוק לי
04/11/10 10:51
2צפיות
אני עובדת בגוש דן רבתי.
ואוו איזה יופי!!!!
03/11/10 22:03
2צפיות
איך פספסתי את זה? אני צריכה להתחיל להסתכל על שרשורי ה.
כל הכבוד לדולפינה! אני יודעת כמה זה לא פשוט להגיע לזה, זה החלום שלי
º
ושוב, תודה לכולם
04/11/10 10:51
|כוכב||כוכב| אני אהפוך את זה ללוח: מפגש חשוב
29/10/10 22:08
1צפיות
אני מארגנת מפגש קה"ל. המפגש יהיה רגיל לקמרי בכל המובנים , עם משתתפים רגילים ועם אני כרגיל :) אבל הבדל אחד : יהיה בו כתב של עיתון שעושה כתבה עלי ועל המפגשים ועל קה"ל ועל כל מה שיראה נכון - הכל עדיין פתוח.
הכתב לא יזכיר שום שמות ודברים מהמפגש חוץ ממה שבאישורי והוא אדם חם ונעים שאוהד את הרעיון ולא מחפש צהוב (לא שיש מה להצהיב כאן, אבל אני אומדת את זה כי דיברתי איתו אישית והתרשמתי לחיוב והן כדי לפיג את החשש הקבוע מה"תקשורת" שעוד אף פעם לא הזיקה לנו ולעניינו - אני מזכירה, ותמיד קיבלתי / קיבלנו  במה אוהדת),
איש לא יצולם או ירואיין וכו'
מי מסכים להצטרף למפגש? יכתוב לי בבקשה מסר. זה מתוכנן לעוד חודש בערך (אני עדיין צריכה למצוא מקום מארח), כלומר סוף נובמבר.
יאללה רוצו בהמוניכם, גם הורים ותיקים גם מתלבטים גם מוחלטים וגם סבתות / סבים לעתיד. הכל כרגיל
º
התכוונתי כמובן כזה כוכב
29/10/10 22:09
1צפיות
טורא בטורא לא פגע, אינש באינש פגע...
25/10/10 18:41
15צפיות

היכנסו נא לקומונת "ברית מילה תמיכה ומידע"ושימו יד!
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?...

(הקישור נבדק ועבד)
זו קומונה סגורה
26/10/10 13:23
3צפיות
כשהיא רק נפתחה זה לא היה כך, נדמה לי. הצצתי שם פעם פעמיים, ראיתי שזה בעיקר התכתבויות של מחב"תים או חוזרים בתשובה, בינם לבין עצמם. די החטיא את המטרה המצוהרת של תמיכה למלים וחבל!

בכל אופן, לא רואה טעם בלנהל דיונים בנושא הזה עם נער שהוא בערך בגיל של הבת שלי ובהודעות שלו כאן לא הוכיח ידע מספק כדי שיהיה בסיס שווה לדיון או בגרות מספקת כדי להגיב בצורה נאותה. אני כבר סיימתי כיתה ח'
הקומונה נסגרה אחרי הודעתי ונפתחה מחדש
08/11/10 19:43
2צפיות
הנה קישור
אני מעתיקה את התשובה שקיבלתי לבסוף:
שרלילה יקרה, אין טעם באמת לדיון בינינו !ו יהודי פ ש ו ט   ו 18:50 | 26/10/10  


כאשר עניתי לך את התשובה הקודמת, חשבתי לתומי שאת שואלת שאלות אמיתיות כדי לדעת וללמוד מתוך התלבטות אמיתית בנושא וחוסר ידע ביהדות.
אבל מתוכן דבריך בתשובתך זו, ומעיון באתר של כת התימהונים ההזויים "מוותרים על ברית מילה" שבו קראת להם לתת כתף לניסיון התנצחות  שלך כאן בקומונה הזו, ניכר שאת חברה בכת זו של מנותקים מעצמם ושורשם היהודי (או הלא יהודי).
כך שאין לי שום עניין להמשיך איזה שהוא דיאלוג איתכם, מאחר ומטרת הקומונה הזו שבקרוב תהפוך לפורום בעזרת השם, הוא כשמה: "ברית מילה תמיכה ומידע", ולא התנצחויות עם מיעוט שולי של עשב שוטה, שאם תבדקי טוב בציציות של רובכם ככולכם, תגלי שכמה דורות אחורה אחת מהסבתות שלכם לא הייתה באמת יהודיה, מה שעושה אתכם כנראה לגויים לכל דבר, ולכן עדיף שבאמת לא תעשו ברית מילה עד שתתגיירו קודם כל.  

סליחה על כך, ואני בטוח שישמחו יותר לשמוע את דעותיך (של בור ועם הארץ) בפורומים אחרים כגון: "אתיאיזם", "מורשת טומי לפיד", "יהודים בשביל ישו" וכו'.    


נ.ב.

מצורף קישור לתשובה שלי מלפני כמה ימים שעונה לרוב הדברים שהעלת, למרות שאני בטוח שאת לא באמת מעוניינת בתשובות לדבריך.

~ ~~ ~~~ ~~~~~ ~~~~~~~ ~~~ ~~ ~ ~ ~ ~
נראה שמנהלות הפורום פה מסכימות אתו, הן מחקו לי כמה הודעות והודיעו לי שאסור לדון בפומבי על התנהלות המנהלות.
טוב, אני סותמת את פי הגדול בתקווה שהפעם לא תימחק ההודעה, ושמישהו נוסף ייכנס לשם ויגיד משהו ליהודי הפשוט היקר, שמעליל עלילות שוא על סבותינו הצדיקות. (אם היה יודע מי היתה סבתא שלי, היה מן הסתם בולע את לשונו... צדקת עם קבלות!)
אחראי המוהלים ברבנות ב NRG
25/10/10 16:11
3צפיות
º
הגבתי לאיש ולגרזן שלו.
25/10/10 20:23
1צפיות
תראו את התמונה
27/10/10 16:00
2צפיות
למרות הטשטוש אפשר לראות את הפנים האדומות מכאב ואת הצרחות.
התמודדות עם הורים....
48תגובות
25/10/10 11:14
5צפיות
היי! ביום שיש נודע לנו שיש לנו בן, ילד ראשון.  מאוד שמחנו אבל ידעתי מה מחכה לי.  אני ובעלי נגד ברית מכל הסיבות שכבר צוינו פה.  בעלי הוא לא יהודי אז גם בכלל זה נראה לו הזוי.  בכל אופן סיפרתי לאמא שלי וכבר הבהרתי לה שלא יהיה ברית- כדי שהיא תתחיל להתרגל לרעיון.  לאבא...

(המשך...)
היי! ביום שיש נודע לנו שיש לנו בן, ילד ראשון.  מאוד שמחנו אבל ידעתי מה מחכה לי.  אני ובעלי נגד ברית מכל הסיבות שכבר צוינו פה.  בעלי הוא לא יהודי אז גם בכלל זה נראה לו הזוי.  בכל אופן סיפרתי לאמא שלי וכבר הבהרתי לה שלא יהיה ברית- כדי שהיא תתחיל להתרגל לרעיון.  לאבא שלי עוד לא סיפרתי ולא יודעת איך- זה פשוט יהרוס אותו.

עם כל שאר העולם ואחותו ממש לא איכפת לי מה יחשבו ויגידו, אבל עם הורים, במיוחד אבא שלי זה מאוד קשה.  אני ממש חוששת מתגובתו ולא רוצה כל ההריון להתעסק עם הסוגיה הזו.

יש לכם טיפים איך להתמודד עם הורים שומרי מסורת במקרים כאלה?  אמא שלי אמרה שחייבים למצוא פשרה....אבל איזו פשרה? או שחותכים או שלא.... בעלי אמר שהוא מוכן לשבת ולדבר איתם ולהסביר, אבל אני לא חושבת שזה יעזור - אנחנו ממארס והם וממאדים....
שיר העורלות מ"מצב האומה"
24/10/10 22:01
70צפיות

http://reshet.ynet.co.il/Shows/matzav_hauma_s02/vi...
נכון שאתם שמחים שאתם יודעים בדיוק מה עושה העורלה של הבן שלכם ברגע זה?....
שלי ישנה לה בשקט בחיתול.
נקרענו אתמול בערב
25/10/10 07:24
2צפיות
האמת? כמה שזה עצוב, זה היה מאוד מאוד מצחיק. גם בתכנית שעברה הם דיברו כמה דקות על עורלות וזה היה מאוד משעשע, במיוחד משום שברור שהדיבור סרקסטי ביותר (ולכי תדעי מה דעתם באמת על ברית מילה, הרי הם שמאלנים אוהבי חיות )
º
לא ראיתי, אבל מוקלט לי
25/10/10 11:26
1צפיות
איזה שמאלנים
26/10/10 00:40
4צפיות
ליאור שליין ימני. אולי השאר שמאלנים. מה שיפה זה שהם צוחקים על כולם...

ולגבי השיר, ראיתי. משעשע. אבל לא שמעתי בין השורות שומדבר שעלול להעמיד את המסורת הזאת בספק. (וחבל).

אני מרגישה שכל ההתעסקות בנושא טובה
26/10/10 08:49
1צפיות
קודם כל, זה שעושים צחוק מנושא שנחשב טאבו בעיני הרבה אנשים. המון אנשים, ברגע שעולה נושא הברית את מיד רואה על הפרצוף שלהם איך הם מורידים דגל לחצי התורן ומרכינים ראשם.... משני צדי המתרס! גם המתנגדים למעשה, וגם התומכים. אז לקחו נושא כזה רציני ועשו ממנו בדיחה, ועוד די מוצלחת! זה נכון שהם לא רימזו על כך שכדאי לא לעשות ברית (ולמה שיעשו את זה בעצם? זו לא היתה האג'נדה שלהם...) אבל עצם ההתבדחות על לתלות את העורלה על דש הבגד, או לשנות את השם של אורנה לעורלה, או לכתוב שיר על מה עושים עם העורלות אחרי הברית עם כל מיני רעיונות הזויים.... עצם זה כבר מציב את כל מסורת המילה תחת אור מגוחך, בעיניי. וגם את העם ששומר עליה בכזו קנאות. ו*זה* מה שמעמיד אותה בספק, לאו דווקא להגיד מפורשות לא לעשות.
נכון, אבל
26/10/10 17:58
1צפיות
ברור שיש אבל...

כל העניין עלה בגלל שדיברו על איך להיות שגרירים של ישראל (והיהדות?) בעולם. וזה, כסמל, יחד עם כל הבדיחות (שאני מסכימה שהיו מצחיקות) לא מראה באור מגוחך את המנהג עצמו. אולי ההפך.

כי הם אומרים - הנה, משהו שמפריד אותנו מכל העמים (עלק) ואנחנו נתלה אותו בגאווה על דש חולצתנו  וכו'.

השיר, לעומת זאת, היה חמוץ מתוק.
אני ראיתי את זה הפוך לגמרי -
26/10/10 21:20
1צפיות
בתור לגלוג עלינו כעם, ולא כדרך להעצמת המנהגים שלנו. כולל לעג על נושא הברית. כנראה עניין של השקפה, איך את רואה את זה.
אפשר רק לקוות
26/10/10 21:44
4צפיות
שזה יגע בדיוק ככה באנשים. או שרק יעלה את הנושא לתודעה, זה גם טוב.
גם אני ראיתי את זה ככה
27/10/10 00:15
וגם אני תפסתי את זה כלעג עצמי
כמו כל התכנית, בעצם....
27/10/10 07:56
לפחות זה מה שאני אוהבת בתכנית הזאת, שאף אחד לא מתייפיף וצוחקים חופשי על עצמנו. מגיע לנו שיצחקו עלינו מידי פעם.... אולי זה ינער מישהו (ולא רק בנושא הברית - יש מספיק נושאים אחרי שאנחנו זקוקים לניעור בגינם...)
25/10/10 12:40
1צפיות
מעולה! תודה על הקישור, לא הכרתי את התוכנית הזאת.
תכנית מעולה בעיניי.
25/10/10 17:19
2צפיות
הם צוחקים על כל דבר שרק אפשר, בשנינות רבה, ותוקפים יפה יפה גם נושאים טאבואיים ביותר. אני אוהבת
קישורים ברשת...
25/10/10 13:48
אחד בYNET
ואחד בNRG

אני שמה שמתעוררת השאלה"מה עושים עם העורלות"..
25/10/10 15:15
3צפיות
התחילו להפנים שהן לא "תוצר לוואי" ולא "עודף" .
וכשמבינים שהן משהו...מתחילים לחשוב
והגיע הזמן שיתחילו לחשוב לפני שחותכים.

אין כמו צחוק לקידום משהו רציני.
זה ממש מזכיר לי שיר
25/10/10 17:35
2צפיות
חבר שלי כתב עלי שיר לפני כמה שנים שנקרא "עורלה".
הליריקה היית משהו כמו "משחזר את העורלה, את העורלה הוא משחזר"
בסגנון מטאל.
השיר נהיה מאוד מפורסם בעיר שלנו, והם אפילו הופיעו עם זה
אני אחפש בהזדמנות.
אגב לא נכנסתי לקישור עדיין, אז אולי זה לא קשור.
הכי הרס אותי
26/10/10 20:31
1צפיות
חטיפים לתרנגולות והגלידה בשקל תשעים. פשוט גדול!
לשאלתי מה עושים עם העורלות
27/10/10 07:51
2צפיות
ענתה חברה טובה שלי : "מסטיקים להומואים".
º
27/10/10 07:59
º
גדול !!!
27/10/10 15:02
º
27/10/10 19:41
הידד לקופת חולים כללית! זו לא פרסומת.....
24/10/10 18:56
7צפיות
מישהי כתבה פה לפני כמה ימים שהיא מקבלת במייל כתבות מהכללית ושהיא קיבלה כתבה שהתחילה כך:
"ילדת בן? מזל טוב, עכשיו צריך לקבוע פגישה עם מוהל".
הלכתי לראות, וגם אני מקבלת ניוזלטר מהכללית. החלטתי לפעול. שלחתי מייל ובמקביל גם כתבתי בפורום רפואת המשפחה שמנוהל ע"י הרופאה כותבת הכתבה, ד"ר דנה פלורנטין.
והנה המייל לפניכם:

בנוגע לכתבה על ברית המילה.
בדרך כלל אני אוהבת את הכתבות שלכם, שמתיימרות ומצליחות להיות אובייקטיביות ולהראות את כל הצדדים של המטבע. בכתבה בנושא ברית המילה, שכחתם את האפשרות שאפשר לוותר על הניתוח. הייתם צריכים לפחות לציין עובדה זו, שיש אנשים שבוחרים לא לבצע את הברית, ולהמשיך בכתבה הארוכה שהעלתה בי צמרמורת ודמעות.

אורית

חדרה

אמא ל- 2 בנים שלא עברו ברית מילה.

-----------

אורית היקרה,

מסכימה. לא חייבים. הכתבה נועדה, מן הסתם, למי שמחליט לבצע את הניתוח ובאה לסייע לו במידע.

גם לא חייבים לקרוא

---------

תודה על התייחסותכם לתגובתי. קיבלתי גם תגובה בפורום רפואת משפחה ע"י ד"ר דנה פלורנטין, גם שם קיבלתי תגובה עניינית.

ובכל זאת, למרות שהכתבה מיועדת למי שבחר למול, היה לי קשה עם המילים בתחילת הכתבה שאמרו: "ילדת בן? מזל טוב, עכשיו צריך לקבוע פגישה עם מוהל". לדעתי לא כל מי שיולדת צריכה לקבוע פגישה עם מוהל. אפשר היה לנסח את זה אחרת, משהו כמו: "נולד לכם בן? החלטתם לערוך לו ברית מילה? איך תעברו את הטקס הכואב בשלום....וכו' וכו'....."

סליחה על הטרחנות, פשוט קשה לי עם העניין שאנשים לא עוצרים לחשוב אפילו, אם לערוך ברית או לא. כאילו זה משהו באוטומט ישר שנולד בן (כמו שכתבתם בעצם...)

תודה על ההקשבה

אורית

---------

צודקת. אשנה את הניסוח.
הייתי פזיזה מדיי. למרות הכוונות הטובות, זה לא הולך במשנה. במשנה אין מקום להסברים ולהסתייגויות, ונלך עם הרוב. בטקסט ריככתי. ומי יודע, אולי דווקא מישהו יחשוב שוב בעקבות התיאורים בכתבה.

תודה על ההערה
-----------------------------

אז מסתבר שבאמת יש מי שמקשיב לנו שם בכללית.
אפשר לראות את הכתבה כאן:
http://www.clalit.co.il/HE-IL/Women/pregnancy/post_natal/articles/Circumcision.htm





האם התכבה כבר שונתה? לא ברור לי
24/10/10 22:13
5צפיות
גם מהכתבה וגם מתגובתה, לא ברור לי האם זה שונה או ישונה או ישאר אותו דבר ("נלך עם הרוב" נשמע לי כמו לא נשנה כלום, כי הרוב מל).

אגב, את יכולה לתת לה דוגמא שפורטל המידע הממשלתי קישור את אתר גונן בדף ברית המילה שלו.

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Situations/SSitu...
º
עוד דברים:
25/10/10 10:22
1צפיות
עוד דברים, אם הייתי בכללית הייתי כותבת לה):
25/10/10 10:56
4צפיות
1. זריקת ההרדמה היא לא "הזרקה לעורלה" אלא הזרקה לבסיס הפין.(מצחיק שאח"כ היא כותבת :בתינוקות שעברו הרדמה מקומית ייתכן שיופיע כתם כהה באזור הפין במקום ההזרקה, לעתים הכתם נראה על שק האשכים". עם ההזרקה היא לעורלה, איך יהיה כתם באשכים?)

2. יש חשש לסיבוכים? כן. למה היא כותבת רק על זיהומים?  למה היא לא כותבת על ההבדלים בין רופא למוהל? סטריליות? הסכנה במציצה ישירה?  נניח שהיא דילגה על סביכוי םבטווח הקצר, מה עם הטווח הארוך? היצרות פתח השופכה הוא תופעה יחודית לנימולים וקורה בשיעור של 5% (יש הערכות שיותר). כמו כן פין שעיר, גשרי עור, צילוק קולואידי (בשרני), עליית עור משק האשכים בעת זיקפה ועוד...

3. שיא השיאים מבחינתי: "ככל שהילד קטן יותר, הוא סובל פחות. לכן אם הילד בריא, מומלץ למול אותו מיד, כלומר בגיל שמונה ימים, ולא לחכות"

על מה היא מבססת את זה?! חומר על כך משלנו ניתן לקרוא כאן, וגם על תיזמון המילה.

ועכשו באמת נפלתי: "במשנה אין מקום להסברים ולהסתייגויות"? מילא שרופאה תגיד שטויות בנושאים רפואיים, זה הפקיד שלה, אבל בנושאי דת ?היא כותבת כאן  את המשנה לדעתה? ומדוע אין מקום להסברים והסתייגויות?

º
לפי דעתי "משנה" = כותרת המשנה של הכתבה...
28/10/10 20:49
5צפיות
ואללה! תודה. איזו טמבלית אני
01/11/10 09:28
3צפיות
חשבתי על זה כמה פעמים, מה "משנה" מה? חחחח

תודה
ענתה יפה
25/10/10 09:31
3צפיות
אבל לא שינתה את הכותרת של הכתבה...
סחטיין על הרצינות. זו אני שהתלוננתי
25/10/10 10:15
3צפיות
היא באמת ענתה יפה אבל גם לא שינתה את הכותרת. מה גם שהניוזלטר כבר חלף עבר לו מזמן.

אבל גרמת למישהו לחשוב - זה כבר טוב.
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום