לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום מוותרים על ברית מילה
שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

הנהלת הפורום:

אודות הפורום מוותרים על ברית מילה

שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

עצות, טיפים ופרסים ב- אנשים
27/01/2010 | 13:55
1
1

אילו שירי פירות יככבו במצעד התפוזי?
ביום שני ה-01 בפברואר בין השעות 15:00-17:00 נערוך בשיתוף התכנית "ציפורי שיר" ברשת ג' מצעד שירים בסימן פירות.
אתם הצעתם לנו שירים נפלאים בנושא ועכשיו הגיע הזמן להצביע לשירים ולדאוג להכניס אותם למצעד.
קדימה, ההצבעה כבר נפתחה:
http://www.tapuz.co.il/reshetgimel/

כל מי שעומד למול או לא למול את תינוקו קיבל שלל עיצות, הזויות ומוזרות!
עכשיו אנחנו מבקשים שתשתפו אותנו בטיפים ההזויים ביותר הקשורים בברית מילה ואי מילה – שיצא לכם לשמוע, בפורום מוותרים על ברית מילה.
אולי תזכו בעותק של הספר "המדריך הישראלי להורים  שנים ראשונות: מהלידה ועד גיל שש":
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

"למה לא אמרו לי ש..." מי מאיתנו לא מצא את עצמו אומר את המשפט הזה?
פורום הורים לתינוקות מזמין אתכם לספר לנו על עצות שחבל שלא ידעתם לפני הלידה ואולי לזכות ב-1000 ₪ לקניות בסופר פארם קניון שבעת הכוכבים מתנת פסטיגל פיצקל'ה.
הקליקו כאן:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

יש לכם תמונה של הכלב מכורבל עם הדובי, רודף אחרי הכדור או לועס בהתלהבות צעצוע אהוב? התמונה הזאת שווה כסף!
פורום כלבים מזמין אתכם להשוויץ בתמונה של כלבכם עם הצעצוע האהוב עליו ואולי תוכלו לזכות בתווי קנייה בשווי 1000 ₪ לחנות גג לחיות!
היכנסו ושתפו אותנו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

נועם וקסר, מנהל אורקל יוניברסיטי בחברת אורקל ישראל יתארח מחר בין השעות 14:00-16:00 בפורום עבודה בהיי-טק ויענה לשאלות הגולשים בנושא הכשרות מקצועיות בתחום ההיי-טק, יעילותן וקהל היעד שלהן.
אתם מוזמנים לשרשר את שאלותיכם:
http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spi...
הופה...קיבלנו קידום בהודעה למעלה!
27/01/2010 | 15:20
שימו לב לתחרות הטיפים שמוקדמת ב"הורים לתינוקות".

אפשר ורצוי להכניס את הטיפ "לא ידעית שברית מילה זה מיותר". "לא ידעתי כמה זה קשה וכואב" או "יכול להביא אותנו לחדר מיון"  וכהנה וכהנה...
מהבפורום?
26/01/2010 | 23:31
2
טלמסר קה"ל עודכן במילון שלנו
27/01/2010 | 11:36

הטלמסר החדש 03-5238327 נמצא במילון בערך של קה"ל.

המפגש הבא - יום שישי 5 בפברואר 2010 בשעה 16:00 בתל אביב.

ועוד : גם האי מיילים של רונית בקה"ל ובג'י מייל עובדים שוב.

תודה למנהל הדומיין!
אז אפשר לכתוב או לronit.kahal@gmail.com   או ל ronit@kahal.org
הללויה :)

במדינת בדותא/ליאור הלפרין
27/01/2010 | 13:31
המאמר החמוד והמאד מושקע (ציורים נפלאים) על ארץ קצוצי האף והדיון שהתפתח ממנו בפורום אתיאיזם קושרו לקטגורית ברית מילה בתרבות ובאמנות.

מומלץ!
ערב טוב, שאלה על אדמומיות
26/01/2010 | 19:21
4
4
שלום לכולם,
בני בן שנתיים ו-3 חודשים. הוא עדיין עם חיתולים, ועכשיו שמתי לב שקצה הפין אדום קצת.
כשהפשלתי קלות ובעדינות את העורלה, ראיתי שהמקום אדמומי (אולי כך זה צריך להיות, לא הפשלתי מעולם את העורלה, כי אני יודעת שלא כדאי).
שמתי משחת אינוטיול על המקום, האם לדעתכם כדאי לגשת לרופא?

תודה!
ככה זה נראה
26/01/2010 | 20:44
3
2
המקום טיפה אדמומי באופן טבעי ותקין, כמו שפנים השפתיים והעפעף אדמומי, וכמו שהחלק הפנימי של שתפי הפות אצל בנות אדמומי.

לא מכירה את המשחה. לא הייתי פונה לרופא אם הוא לא מתלונן. מה שאת מתארת נשמע תקין.

בריאות
מסכימה עם כל מילה
26/01/2010 | 23:22
3
לעיתים הקצה נהיה אדמומי קצת בלי סיבה ועובר בלי סיבה.
לא הפשלתי אף פעם לבדוק.
פעם ראשונה שראיתי , שמתי גם משחה בקצה ועבר (דרמקומבין)
מאז ראיתי שלא צריך לשים כלום-זה טיבעי לגמרי.
גם מסכימה (אמא לבן 9)
26/01/2010 | 23:52
1
2
תודה, הרגעתן אותי
27/01/2010 | 06:51
3
אני שמחה שככה זה צריך להיות, לא רציתי סתם ללכת לרופא שיתחיל לחטט לו שם בלי סיבה
שאלה בעניין "מיהו יהודי?" וברית מילה...
26/01/2010 | 19:06
23
4
שלום לפורום,
אנחנו זוג מעורב שלא חי בארץ והלידה מתקרבת.
השאלה שחשובה לי מאוד היא שאלה ה"חוקיות" והגדרת "מיהו יהודי".
לפי החומר אותו מצאתי עד עכשיו התברר לי (להפתעתי) כי הברית אינה חלק מהגדרת החוק של מיהו יהודי.
יהודי נחשב לכזה כל עוד הוא נולד לאם יהודייה.

האם הדבר נכון?
האם ביום מן הימים נחליט לגור בארץ, האם יתעוררו אילו שאלות חוקיות?

מודה מראש לכל תשובה.

כן זה נכון
26/01/2010 | 20:26
1
2
ואם את גם ישראלית אז בכלל לא יתעוררו שאלות חוקיות אם תחזרו לארץ כי ילדים של הורה ישראלי הם ישראלים מתוקף לידתם להורה ישראלי (גם ילדים של אב ישראלי) כך שלא תצטרכו ממש לעשות עליה ולעמוד בתנאים של חוק השבות או משהו כזה. לא תצטרכי להוכיח את היהדות שלהם לאף אחד.
26/01/2010 | 20:42
1
ואם מאיזושהי סיבה מוזרה היא כן תצטרך להוכיח, יש לה ההוכחה - היא עצמה יהודיה ולכן הם חד משמעית יהודים לפי ההלכה.
ללא בפק : יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה
26/01/2010 | 23:56
1
1
אין כל קשר לברית מילה.
"ספק" סליחה (מקלידה בחושך ...)
26/01/2010 | 23:56
הרגיעי את עצמך זה כל כך פשוט:)
27/01/2010 | 19:38
1
א) המילה ניתנה לאברהם (ולא למשה) וגם לישמעאלים. יוצא, איפוא, שעל ידה נוכל להיות גם ישמעאלים.

ב) בספר דברים אין זכר למילה, כל המצוות חוזרות כמה פעמים בתורה, מצוות מילה פעם אחת ורק כמנהג.

ג) משה עצמו לא מל את בנו.

ד) דור המדבר לא היה נימול.

ה) הרי גם בת ישראל אין אות בבשרה והיא יהודיה.


יהודי הוא מי שאמימו יהודיה. בכלל, איש נאור (לטעמי ואני נסמך על גדולים הרבה יותר) יודע כי יהדותו היא לא פועל יוצא של השקפת העולם בה אוחזים. לא חשוב מה השקפת עולמך - נולדת יהודי תמיד תהיה.
ואם השקפת עולמך לא קובעת את עובדת היותך יהודי מי הבור שיעיז לומר כי סימן בגוף יקבע דבר....

חזק לא!?
החוק הישראלי הוא לא חוק ההלכה...אולי כדאי
30/01/2010 | 12:11
17
2
שתבדוק יותר לעומק...תלוי בשביל מה אתה צריך את הידיעה הזו.

לפי החוק הישראלי מי שהומר למשל, אינו נרשם כיהודי יותר...בעוד שלפי ההלכה גם המומר - ישראל הוא. אין דרך החוצה...

המילה היא כריתת ברית בין הילד לבין אלוהיו, ואני אישית לא רואה סיבה לוותר עליה למען האמת...
כולכם אומרים שהילד יבחר...אני לא מכיר אף אדם בישראל שמצטער שמלו אותו. להיפך, ידוע רק על כאלה שמלים עצמם בגיל 20+ (וזה סבל אמיתי...באשמת ההורים שלא מלו) כדי לא להיות שונים וכי הם ר-ו-צ-י-ם לבוא במילה.
יפה - עלה חקרן בחכתי וזה מצוין.
30/01/2010 | 14:48
ענה אם כן רק על שאלה אחת (לטעמי קלה..) :

האם היהדות שלך,שלי,של כל אחד,היא פועל יוצא של השקפת עולמך?
האם העובדה שאתה יהודי - מושפעת (יכולה להשתנות?)מהשקפת עולמך?

תשובתך,אשר אני צופה לה,תנחה אותך גם לגבי השאר.

ואגב - הנה אני לך 'המצטער' הראשון!
30/01/2010 | 14:53
15
1
איני כועס על הורי שמלו אותי לפני עשרות בשנים. לא היה אינטרנט,וממש כהיום כמעט רוב רובו המוחלט של הציבור החילוני בור גמור בהלכות מילה ומה למעשה מתרחש בה. הם נהגו ככל בני דורם וזו הסטוריה כבר.
אבל להגיד שלא הייתי מעדיף להיות שלם? וודאי שהייתי מעדיף. אני חושב שכיום אין לזה משמעות והבדל גדולים עבורי ועובר כל גבר אך עדיין תמיד כדאי להיות שלם באיברים ולא כרות, ולא משנה מאיזשהו איבר.
למעט התוספתן,ואני ממש לא איש מקצוע נאי בטוח ש"המנתח" יוכל לתת בך שיעור מרביץ אפיים - אין אף דבר מיותר בגופינו.
דארווין נדמה לי אמר משפט בסגנון : "אין האיבר יותר את התכלית - התכלית יצרה את האיבר".

ואם יש בך העוז להתווכח על גדולת דארווין - זו כבר תהיה איוולת.

או אתה דתי?
אני יהודי מאמין...לא דתי
30/01/2010 | 15:27
14
1
אבל אני לא בא מהמקום הזה דווקא. כי אם כן לא היה על מה לדבר ממילא.

שמע, מבחינתי ברית מילה זה טוב בהרבה מובנים...יש לזה המון מעלות. ואני מודה להורים שלי שבחרו למול אותי...גם מהבחינה הדתית...
ועם כל הכבוד לדארווין...התכלית לא משתנה גם עם מילה וגם בלי מילה. מצד שני, אנחנו בני אדם ואנחנו מעל לשאר החיות, יש בידינו כוח לשנות דברים ואת היכולת להחליט לשנות אותם לפי רצוננו...זו חלק מהאבולוציה שלנו הרי (שזה גם מתורתו של דארווין).

אז אתה יכול לנופף ב"תכלית", אבל התכלית לא משתנה. בני אדם דווקא עושים הרבה דברים שאין להם כל תכלית הגיונית כמו לקעקע את עצמם או לעשות חורים בגופם. זה גם סימן על הגוף, שבטח ובטח אין לו שום מעלה חוץ מזה שלזמן הקרוב זה אולי יהיה יפה (ונתראה עוד כמה שנים)...
לזה אני לא שומע יותר מדי התנגדות. לברית מילה שלא תשנה דבר בחייך הבוגרים מבחינת ההרגשה שלך (חוץ מזה שאם לא תעשה אותה אתה עשוי לחוש נידוי מסוים), ודווקא יש לה מעלות רבות וחשובות (אפילו הפחתת סיכויי הדבקות באיידס!) יש התנגדות והיא לא ברורה לי...
טוב,אענה זריז כי מן הסתם האחרים "ייכנסו" בך
30/01/2010 | 18:17
1
על דעות שכבר בשירשורי הזמן העתיק הוסברו ונלמדו כאן.

תחילה לגבי קעקועים פירסינג ושאר מרעין בישלינג..:
חבר - אתה באמת חושב שאיש בוגר שמצייר לעצמו בגוף כשבא לו=(שווה ערך) לתפיסת יילוד בין יומו והפשטת עורו תחת ייסורים לא נורמלים בכוח ובלי שתשאל לדעתו? אתה אמיתי!?!
אתה בתמים לא מודע להבדל האדיר בין הדברים?!?

לגבי "תועלות" רפואיות : לא צריך לומר ש"מן הסתם אתה חדש בתחום" כי זה ברור כלענה.
כל חבר ממוצע כאן בפורום השקיע כבר לא מעט שעות בממוצע בקריאת המלצות של אגודות רפואיות, הן בארצות בהן שיעורי המילה נמוכים מאד או נמוכים מעט והן בארצות בהן שיעורי המילה גבוהים יחסית (עדיין) וההמלצות פאר אקסלנס גורפות ומורת לא לבצע מילה בהתוויה שגרתית יען כי תועתותיה בטלות ב-600 מול חסרונותיה.

יש לך לא מעט חומר להשלים ידידי - אבל לא נורא, הגעת למקום טוב(פורום טוב) לשם כך!
אה ולגבי "נידוי"
30/01/2010 | 18:19
8
1
ילדי רכים מאד אבל יש כאן משפחות והוריםלילידם כבר מעל 12 הגדולים שבהם - ואין להן מושג על מה אתה מדבר...

אבל טוב מאד שיהודי מאמין ופתוח כמוך מגיע לפורומונו, להתעדכן וללמוד עובדות חדשות!
חחח אני עדיין מאמין שהמעלות עולות על החסרונות
30/01/2010 | 19:02
7
1
עובדה שגברים יהודים חיים חיים טובים ומלאים מאוד כבר אלפי שנים עם ברית מילה. ואם יש לזה מעלות רפואיות - כי טוב!

אני אומר שכל אחד יעשה מה שטוב לו...זכותי לא לאהוב את זה, וזכותכם לעשות מה שאתם רוצים. אני בא רק להביע דעה מהצד המסורתי של העניין ולא בהכרח הדתי-הלכתי...הרי המסורת שלנו היא שהופכת אותנו ליהודים ולברית יש חלק לא מבוטל במסורת הזו.

סתם כדוגמה לא קשורה: גם יהודי אמריקה מהמתבוללים שאוכלים חזיר וחוגגים קריסמס ולא יודעים חצי דבר על יהדות, לא חוגגים את חגיה, לא עושים ברית מילה או בר מצווה..ויש כאלה...גם הם יהודים אחרי הכל. אבל כמה יהדות יש בהם באמת?
השאלה היא בעצם אם אנחנו רוצים להיות יהודים באמת או להסתובב עם תווית של "יהודים" וזהו.

ואני לא בא להעביר ביקורת, רק להעביר מסר מסויים ואת נקודת הראות שלי העיקר שנהיה כולנו בני אדם בסופו של דבר. (זהו גם רצון ה')
שמח בתשובתך!
30/01/2010 | 21:25
3
2
כמעט בכולה כי הרוח הנושבת מתשובתך היא סבלנות ופלורליזם. חייה ותן לי להאמין במערכת אמונותי שלי.
רק תיקון קטן אני מוכרח - כך אני, יסודי בדרכי שלי.
שאלתי אותך לפני מספר שירשורים נדמה לי האם העובדה שאתה או אני יהודים קשורה או תלויה בהשקפת העולם שלנו.
וכעת משהסתבר לי שאתה חושב כמוני - אתה רק צריך לעשות עוד את הצעד הקטן ולהבין ששום מסורת מנהג,דעה או מחשבה לא הופכת מישהו ליהודי או אחד יותר מחברו.
אין שום מתאם בית מידת יהדותך לבין השקפותיך מהטעם הפשוט שאין שום השפעה להן על יהדותך!!
נב
גברים יהודים אכן חיים טוב כמו כל אדם אחר בריא שטוב לא. רק מה - אפפעם לא תדע כנראה מזה להיות בעל גוף שלם. אני "קצת" קראתי בעניין ומוכן להמר ש"קצת" הרבה יותר ממך כדי לבשר לך שאיכות חיינו היתה "קצת" משובחת יותר בכמה תחומים מסויימים...
אבל לא נורא - אנו משגשגים גם בחסרוננן!
בל נשכח שכל היהדות כולה
31/01/2010 | 00:41
2
1
"ואהבת לרעך כמוך"... אין מקום לשנאה ולפילוג בתוככינו ולא משנה על איזה רקע. בטח שלא על ברית מילה שאינו עניין של חיים ומוות.
כמה מהחוקים שבגללם אני כלכך אוהב את המסורת הם הצוויים לאהוב האחד את השני, לאהוב את הגר ואפילו את הגוי!

בחירה חופשית היא זכות ממעלה ראשונה, שאפילו ה' הבטיח לנו ואין לאף אדם סמכות לקחת אותה מאף אדם אחר, אפילו במילים, גם אם האמונה שלו הפוכה ומנוגדת לשלכם. את זה דווקא למדתי מהצד הדתי (מאוד מאוד מאוד דתי חח) של המשפחה שלי.

ושבוע טוב שיהיה
ואווו! אפילו את הגוי!?
31/01/2010 | 17:55
1
3
יואוו. איזו אחלה מסורת! מותר גם לאהוב גויים!!



שניהינ כולנו בריאים:)
לא מותר, חייב.
31/01/2010 | 18:28
2
וכן, דת\מסורת שמצוות באהבת האחר הן ממש אחלה לדעתי
אגב - זכותך להאמין עד מחר רק..
31/01/2010 | 23:11
2
1
רק שהרפואה טוענת אחרת.
לא עדיף שתאמין נניח באל (כפי שאתה אכן עושה) או שאר דברים שלא ניתן להוכיח את קיומם אבל גם לא להפריכם.

כי סה"כ ממכתבינו עולה כי אתה די אינטיליגנטי - ואם אתה לא איש רפואה (ואתה לא) והרפואה ברובה המוחלט ממליצה לא לכרות את העורלה _שלא לדבר על הפריעה המזוויעה) למה אתה מתעקש לצאת טונה בקטע המסוים הזה של הדיון?

הראית תבונה, אז תמשיך איתה ואל תיסוג אחור במשפטים כגון "אני עדיין מאמין שהיתרונות..:" וג' כאשר הרפואה מוכיחה עורלה על גבי עטרה שלא כדאי להטיל מום בנו...
אז נגיד את זה אחרת...
01/02/2010 | 00:35
1
1
אני מוכן לחיות עם החסרונות ועם היתרונות של המילה בלי שום צער על כך שנימולתי.
וזו כבר זכותך הבלעדית!
01/02/2010 | 23:18
1
הלוואי וגם שאר הנערים והנערות החרדים שמדי פעם מבקרים אותנו כאן יהיו כה סבובלנים!
אתה נשמע כבר בוגר נחמדלדעת שיש גם יהדות סבלנית :)
אני גם מתנגדת לקעקועים ופירסינג
31/01/2010 | 00:40
3
3
וגם נתקלתי בהרבה יותר אנשים שמביעים התנגדות לקעקועים מאשר התנגדות לברית.

אני דווקא כן מכירה יותר מנער/גבר אחד שמצטערים על כך שמלו אותם.

ובוודאי ידוע לך שרק קונדום מגן מפני הידבקות באיידס ומחלות מין אחרות ובכלל, זה לא רלבנטי למילת ילודים.

כך שיש לך כמה וכמה הנחות שגויות בהודעתך.

ברור שזה לא דבר שיש להסתמך עליו חלילה...
31/01/2010 | 00:45
2
2
אבל מילה אכן מורידה את סיכויי ההידבקות...וכידוע - גם עם קונדומים קורות תאונות
אתה ממשיך ל"הבריק"ידידי?
31/01/2010 | 23:13
1
חבל - כי דווקא אהבתי קודם את זה שנתתי לי להוביל אותך מעלה "טיפית" בנאורות...
לא רלבנטי לתינוק בן 8 ימים
01/02/2010 | 11:42
3
כשיגדל, יחליט.
השלכות חברתיות
26/01/2010 | 09:48
48
5
אני כותבת עבודה על ברית מילה, אני מאד נחרצת בדעתי שמדובר במנהג ברברי ומאמינה שכל ליבי (ובעלי צוחק עלי שאני נאיבית) שהחלטה שבאה ממקום של אהבה לא יכולה להזיק לילד בניגוד להחלטה שנובעת מלחץ חברתי. אשמח מאד לשמוע מהורים של ילדים בגיל ההתבגרות שלא נימולו ומגברים לא נימולים מהו המחיר החברתי שנאלצו לשלם. המשך>>
אני כותבת עבודה על ברית מילה, אני מאד נחרצת בדעתי שמדובר במנהג ברברי ומאמינה שכל ליבי (ובעלי צוחק עלי שאני נאיבית) שהחלטה שבאה ממקום של אהבה לא יכולה להזיק לילד בניגוד להחלטה שנובעת מלחץ חברתי. אשמח מאד לשמוע מהורים של ילדים בגיל ההתבגרות שלא נימולו ומגברים לא נימולים מהו המחיר החברתי שנאלצו לשלם.
רוצים להביא ילד לעולם תראו אישור
26/01/2010 | 09:45
3
לדעתכם חוק שמחייב זוג הורים שמעוניינים להביא ילד לעולם, לקבל אישור לכך, הוא דבר מוסרי?

עונש מוות לרוצחי ילדים זה הדבר הנכון?

היכן היה אלוהים בטהיטי? ובשואה?

האם יש מקרים בהם הפלה היא דבר שחובה לבצע?

זוהי רק תחילתה של רשימת השאלות והתהיות שניתן למצוא כעת בקומונה פילוסופיה לנוער (שנפתחה כהמשך לפורום שנסגר).

http://www.tapuz.co.il/communa/userCommunaMsges.as...

יש לכם דעה רוצים לשאול זה המקום בשבילכם נשמח לראותכם
תרבות הדיון בפורום
25/01/2010 | 21:17
3
שלום לחדשים ושלום לותיקים

אנא שימרו על תרבות דיון הולמת, מכבדת ומכובדת. אפשר וכדאי להתדיין ולהתווכח אך תוך שמירה על כבוד הדדי של שני צידי המתרס, גם כשהדעות חלוקות. התבטאו בצורה שמכבדת אתכם ואת הצד השני.

כיוון שיש לנו גולשים חדשים, יש לגלות סבלנות בהודעות ראשונות של מי שלא מכיר את חוקי הפורום. אנא אל תענו בצורה פרובוקטבית על הודעה של גולש חדש שעוד לא מכיר את תרבות הדיון בפורום.

אנא עיינו בראש הפורום בהודעת ההנהלה מה שמותר ואף רצוי בפורום אחרים, אסור כאן.

הודעות נוספות שאינן מכבדות את אוירת הפורום תמחקנה ללא הודעה מוקדמת. תודה לכולם על שיתוף הפעולה

המדיניות הנוקשה שלנו בעניין זה קשורה לניסיון שלנו עם דירדור מהיר של האוירה בפורום, המון עבודת מחיקות ומסרים לנו ויצירת חזות לא נעימה של הפורום שלא משרתת את מטרות הפורום כפי שאנחנו הגדרנו אותן.
מספר הודעות נמחקו, מקווה שכולם מקבלים בהבנה
25/01/2010 | 21:23
לא מקבלים בהבנה
26/01/2010 | 23:02
1
אתה מוזמן להתלונן ב"משוב פורומים"
26/01/2010 | 23:06
(יש להם גישה לכל ההודעות המחוקות).

בהצלחה

קישוריםברשתובכל השאר
25/01/2010 | 12:54
33
1
אם יש כאן מתנדב/ת שרוצה לקחת את נושא שירשורים ברשת תחת חסותו בצורה חד פעמית ו/או עד שימאס לו/ה, נשמח נא לפנות אלי במסר לקבל הדרכה בסיסית (זו לא תורה כ"כ גדולה).

שימו לב כשאתם מקשרים לפורום שירשורים בפורומים אחרים. אנא קחו בחשבון שתגובות חדשות לשירשור עשויות "להקפיץ" אותו ולגרום לתגובות לא נעימות באותו שירשור. אנא התחשבו בנימוסי הרשת המקובלים בפורום כדי להמנע מפגיעה בגולשים ומיצירת תגובות נגד. המלצתי היא לחכות למלאות  72 שעות להפתיחת שירשור ולקשר את השירשור כשכבר אינו "קופץ".

בואו נשרשר לכאן כל מה שקשור לנושא שלנו מהרשת, מספרים, סרטים, עיתונים וכל השאר,בואו נשרשר להודעה ראשית (זו) ולא נשכח אייקון ציבעוני בכותרת להקלת ההתמצאות בשירשור.

אם אתם מוצאים באחד השירשורים עדות שצריכה לדעתכם להכנס למאגר הסיבוכים שלנו, למילון המוהלים או למילון הכללי,  אנא שרשרו כאן או שילחו מסר אישי להנהלה. תודה
בקשת המלצות מהורים לתינוקות ומהריון ולידה
25/01/2010 | 13:22
3
מהריון ולידה. מהורים לתינוקות.

שוב עולה כאן התפיסה המוטעית שכל מוהל שאינו רופא הוא רב, פנינת ידע חדשה היא שהברית היא זכר לעקידת יצחק (לא נכון, היא סכר לברתי המילה שאברהם ביצע בעצמו וכחלק מההתחייבות שהוא קיבל אז).

טעות!
30/01/2010 | 09:12
2
לפני שאת כותבת דברים שאינך יודעת אשמח ללמד אותך קודם..

ברית המילה הינה זכר לברית בין הבתרים {בראשית פרק ט"ו}.  בשום מקום בתנ"ך לא מסופר כי אברהם אבינו ביצע בעצמו ברית מילה.

ואגב, בפרק הזה בכל התנ"ך כולו מצויינת המילה "ברית".

קצת ידע לא מזיק
להיפך! מועיל! מאד מאד מודה לך
30/01/2010 | 13:19
1
לא כתבתי שברית המילה לא קשורה לברית בין הבתרים אלא שהיא לא קשורה לעקידת יצחק. בכל מקרה קיבלתי מסרים שיש מדרשים שקושרים את העקידה לשחיטה הכשרה, קניבליזם, ולמילה.

אני יותר מאשמח לקבל תמצית הדברים של הקשר בין ברית המילה לברית בין הבתרים (ו/או לעקידת יצחק) עם סימוכים (הפסוקים התנכ"יים והמדרשים המתאימים) ולהכניסם למילון המושקע שלנו. התיקונים והתוספות שלך (ושל כולם) חשובים לנו למאגר המידע במילון שלנו. מאד נשמח לתקן ולשפר אותו בעזרתך חשוב לי מאד להכליל בו כל מידע, גם תנ"כי, הלכתי ומסורתי. מטבע הדברים זה צד חלש אצלנו כי לרוב הגולשים שלנו צדדים אלה אינם חשובים וגם הידע של רובנו לוקה בתחומים אלה בהשוואה לתחוים אחרים.

אכן לא כתוב שאברהם מל את עצמו. זהו מדרש או מסורת כלשהי שהתערבבה לי...כרגיל! אשמח גם כאן לקבל את תמצית המידע שמסביר על מילתו של אברהם על פי המסורת.

אני גם פותחת הודעה נוספת בנושא, אולי זה יעודד את כולנו להרתם ולסכם את החומר, אם מצד בעלי ידע או כאלה שיתנדבו לקרוא, ללמוד, ולסכם למען כולנו וגולשי העתיד.

תודה מראש

הנה הודעתי בנושא, לכל מי שרוצה לעזור
30/01/2010 | 14:47
בטעות נכנסתי לפורום מוותרים על ברית מילה
25/01/2010 | 13:30
12
6
מהריון ולידה תמיכה.

מההודעה: נ.ב בטעות נכנסתי לפורום "מוותרים על ברית מילה" ונכוויתי . ממליצה לא להכנס לשם.מדברים שם כמו אנטישמים- קיבלתי שם גם  מטח עלבונות . אותי אישית זה ציער  לשמוע יהודים מדברים ככה על ברית,  ואני אפילו לא דתיה.
אה כן
26/01/2010 | 21:30
11
2
היא כתבה לי בבלוג כדי להזהיר אותי שיכול להיות שאני לא יודעת שבן זוגי בעצם אנטישמי כי אי אפשר באמת לדעת "איתם"..
קורע
26/01/2010 | 21:34
27/01/2010 | 00:10
חחח גדול!
27/01/2010 | 22:31
1
קרעת אותי מצחוק! וואו איזה הזוי!
אנטישמי ומזוכיסט, כנראה, אם בחר לחיות איתך.
28/01/2010 | 09:58
באמת?? שרוטה.
28/01/2010 | 12:27
4
2
ואני עניתי לבחורה הזו ברצינות בפורום הריון. לפעמים אני פשוט נחמדה מדי...
אני עדיין עונה לה (במסרים)
28/01/2010 | 22:04
3
5
כנראה שאחרי השרשור הסוער עם אחותי היא החליטה לקחת אותי תחת חסותה ושלחה לי מסר.
אני מנסה לרמוז לה בנעימות שעייפתי מהדיון העקר ושאני מקווה שהיא תכבד את החלטתי.
אז היא עוד פעם נכנסה לפה 'בטעות'?
28/01/2010 | 23:07
באמת? למה??
28/01/2010 | 23:20
1
1
אצלי היא חסומה, גם בבלוג וגם במסרים. אני אולי אנטישמית שלא יודעת שהיא אנטישמית אבל אני בטוח יודעת שמזוכיסטית אני לא
מה גם שאני נורא נבוכה בשביל אנשים שלא חשים בבושה על הדברים שהם כותבים אז אני חוסמת וכך מצילה את עצמי מפני התדרדורתם שמביכה אותי
זה יהיה הצעד הבא
29/01/2010 | 10:11
חשבתי לתומי שהיא תכבד את בקשתי כשביקתי ממנה בפעם הראשונה ואז היא שלחה לי עוד מסר.
דווקא ביום יום אני יותר אסרטיבית
אין מילים. אין לי אפילו אייקון מתאים..
28/01/2010 | 17:01
לכי תדעי...מזל שהיא הזהירה אותך
28/01/2010 | 23:12
5
אבל מצד שני, גם את סוג של אנטישמית עצמית מוסוות בארון (אם אני זוכרת נכון את ההודעה המקורית שלה...)
אז בעצם - במקרה שלכם - מצא מין את מינו

טיפוס הזוי..
זה לא נעשה קל יותר בבן השישי
25/01/2010 | 13:34
מהריון ולידה תמיכה.

מההודעה:

זה לא נעשה קל יותר בבן השישי העיקר שאנחנו אחרי זה.
(אמא שלי היתה פה מיום שישי עד אתמול, והיא שהחליפה לבוצ'בוצ' חיתולים. אני לא מעיזה)
בקשת כמה שיותר המלצות על מוהל
25/01/2010 | 13:42
2
לא חייב שיהיה רופא. מפורום מודיעין.
המלצת המטלוג למתן ברזל בעקבות דימום בברית.
25/01/2010 | 13:53
1
מישהו שמע על כזו המלצה?

מהורים לתינוקות
מה זאת אומרת?
06/03/2010 | 10:10
מה בדיוק לא מסתדר לך?
מתאולוגיה ודתות שונות
25/01/2010 | 13:54
קישור

מההודעה:

אגב: לא מזמן הייתי בהרצאה שדיברה על חשיבות המילה (ברית-מילה) מבחינה רפואית . אז נכון שיש "אסכולה" שלמה (אגב לא של רופאים) שטוענים הפוך (כשהטיעון העיקרי שלהם אינו רפואי, אלא יותר הדוניסטי- מוסרי-ערכי) ובכל זאת, יותר ויותר רופאים ממליצים לכרות את העורלה (לא יודעת, כנראה הפכנו פריקים של בריאות) .
בעקבות הכתבה על אי מניעת מחלות
25/01/2010 | 14:13
25/01/2010 | 14:29
3
ברית מילה ובריתה מאתר טיטולי פמפרס
16/01/2010 | 13:41
2
קישור למאמר.

קטע על אי מילה במאמר:

'מילה טובה או רעה?
על פי היהדות, קיימת חובה למול כל יהודי זכר ואכן, 99.5% מהגברים הישראלים עברו ברית. לברית יש חשיבות רבה בהיבט החברתי התרבותי ובנוסף, מחקרים רפואיים מעידים על כך שברית המילה מפחיתה סיכונים למחלות סרטן ולזיהומים בדרכי השתן. עם זאת, בשנים האחרונות ישנם הורים שבוחרים שלא להעביר את בנם ברית מילה בטענה כי זהו תהליך כירורגי מיותר ולא פשוט כלל, במיוחד לילד בן מספר ימים בלבד, וכי אין עדויות מדעיות משכנעות ליתרון רפואי בביצוע מילה. בנוסף פוגעת המילה באופן בסיסי במיניות הגבר ובזכותו לגוף שלם'.

לינק מפורום אימוץ שנתקלתי בו במקרה
16/01/2010 | 15:48
של "אדם מהשורה". אותי זה ריגש כי יש פה עומק וכי  כי החשיבה וההתלבטות כל כך מוכרים לי (מהורים אחרים שפגשתי) ובילד מאומץ יש עוד פנים לשאלה.
כמובן שאני הייתי בוחרת אחרת, במיוחד לילד מאומץ, אבל אני יודעת שכל הורה רואה את טובת הילד שלו באופן שונה.
הנה זה
עוד מפורום אימוץ - התלבטות וחוויות
16/01/2010 | 15:54
1
25/01/2010 | 14:30
5
קישור לכתבה שהועלתה בפורום אחר
15/01/2010 | 00:55
4
1
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3834060,0...

זה שההעלה את הקישור שאל בכעס
"מה זה צריך להיות? שיטת טיפול חדשה"?

ואילו אני עניתי לו
" דווקא שיטת טיפול עתיקה. מענייו שלא רואים את ההקשר...  
מזכיר לי תינוק בן יומו
(או בן 8 ימים)
שנקשר לסד
במקום לקבל זריקה
וגם כאן מבצעים בו ניתוח.

כנראה המח סובל דברים ש"רגילים" להם,
אחרת אני לא מבינה מה ההבדל בין לקשור תינוק לסד ללקשור ילד לסדין.

הפוסט בYNET בפורום נימוסים והליכות

מזעזע. \\זו לא הפעם היחידי ששמעתי
16/01/2010 | 15:57
3
1
שרופאים קושרים "במקום" לאלחש.
ושהורים מסכימים ביוציאו אותם מחוץ לחדר.
לא להשאיר אף פעם את הילדי לבדו! זכותטו שיהיה מישהו מהוריו נוכח איתו.
16/01/2010 | 22:11
2
17/01/2010 | 08:13
אני לא בטוחה שאת צודקת
19/01/2010 | 10:39
אני חושבת שיש מקרים שעדיף לא לאלחש.

אני קיבלתי זריקה ברגל אחרי ששברתי אותה והזריקה היתה הרבה יותר כואבת מהשבר עצמו.
כשנשברה לי העצם ראיתי כוכבים, כמעט התעלפתי וכמעט הקאתי מהכאב.
הזריקה כאבה יותר.
נראה אותכם הולכים
25/01/2010 | 08:46
24
8
לבגץ שיוציאו חוק האוסר ברית מילה .ולמה לצער תינוק. אז ילה קדימה נראה אם מישהו בכלל יסתכל לכיוון שלכם
שלום לך וברוך הבא לפורום
25/01/2010 | 10:40
1
שים לב להודעת ההנהלה דיונים בפורום מחייבים תרבות דיון כזו שביסודה כבוד לבחירה לא למול. זהו פורום תמיכה. ניסוחים דומים שלך בעתיד על הגבול האפור של ההתגרות: "נראה אתכם" ימחקו בעתיד ללא אזהרה. מה שמותר ולפעמים רצוי בפורומים אחרים, אסור כאן.

בעניין הרעיון של פנייה לבג"ץ, אני מרשה לעצמי להודות לך על הרעיון בשם כולנו\ אך אתה לא ראשון שמציע זאת והדבר כבר נעשה יותר מפעם אחת. אני לא יודעת אל מי אתה פונה במילים "נראה אתכם", הלא מלים אינם גוש אחד, ובטח שלא כולם עורכי דין או מלאיינים שיש להם כסף וזמן לעסוק בתביעות משפטיות סבוכות ויקרות כגון זו שאתה מציע.

בכל מקרה אתה מוזמן לעיין בקישורים הבאים בעניין תביעות משפטיות בנושא: הפנייה של עמותת בן שלם לערכאות. תביעת יחיד שאכן נדחתה על הסף בזמנו מתועדת בסרט ברית מילה של היוצר ארי ליבסקר (אם מישהו כאן יכול להגיד באזה דקה זה, אני אקשר את הסרט עם הפרוט לערך "חוק ומילה בישראל" במילון שלנו. תודה מראש)

עוד ניסיון לתקדים משפטי ע"י ח"כ סופה לנדבר מ-2006

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3270632,00...

על אפכם וחמתכם
24/01/2010 | 20:58
22
4
ימשיך להיות ברית ועוד ברית....
כי נצח ישראל לא ישקר
24/01/2010 | 21:06
1
2
מצפצפים
26/01/2010 | 16:41
2
במיוחד בשבילך:
24/01/2010 | 21:07
10
2
גברת את יושנת בעמידה
24/01/2010 | 21:36
5
1
נצח ישראל לא יודע עברית...
24/01/2010 | 22:23
4
לא אומרים יושנת. אומרים ישנה.
רואים שאתה צפוני
24/01/2010 | 23:22
3
למה הכוונה ב"צפוני"?
24/01/2010 | 23:55
2
אגב, יד אביב היא אשה.
דוקא ההודעה שלי נמחקה?
26/01/2010 | 00:25
1
1
לא היה בה שום דבר מעצבן, חוץ מקצת הומור, שזו הדרך היחידה להתמודד עם הודעות כאלה.
נמחקו עוד הודעות לא רק שלך.
26/01/2010 | 13:42
בואי נגיד שהמדיניות הזו משולה למי שרוצה לשמור על ניקיון בטבע. הוא לא מרשה לאף אחד לזרוק אפילו עלה של עשב, כי אחרים יפרשו את  תנועת הזריקה לא נכון ויזרקו חרצן של קלמטינה, ואח"כ אחרים כנ"ל, ויזרקו קליפת בננה, (הרי זה אורגני, מתפרק, לא?) ואח"כ יהיו כאלה שיזרקו בדל סיגריה, ואחריו תבוא עטיפת במבה וכהנה וכהנה.

בקיצור מהכרותינו ארוכת השנים עם הדינאמיקה של הפורום, גם הומור מדרדר לעיתים קרובות מהר מאד לחילופי מהלומות מילוליים, חזות מכוערת של הפורום, הרבה עבודת ניקיון ומסרים אישיים, ופיספוס מטרותיו כפי שהגדרנו אותן (ההנהלה).

מקווה שזה מתקבל בהבנה ע"י כולם, זה ממש לא אישי ומחקתי כמה וכמה הודעות
מעניין שהנער התעלף ולא זכר הרבה מהאירוע
25/01/2010 | 20:03
3
4
אני עברתי תאונה קשה ולא זוכר מזה כלום, וגם אנשים אחרים שפגשתי בבית חולים.
מעניין למה זה קורה..
זה מנגנון הגנה של המוח
26/01/2010 | 21:12
2
פעמים רבות בשנים שאחרי התאונה שאני עברתי חשבתי על הרעיון לפנות להיפנוזה להוציא את הזכרונות הכלואים ולעבד אותם. מאוד הציק לי שיש לי פשוט חורים שחורים בזכרון.
מישהו יודע מה שם התופעה, כדי שאוכל לקרוא על ז
28/01/2010 | 19:17
1
Repressed memory
29/01/2010 | 00:10
רגע אחד
24/01/2010 | 22:42
לצערי השפה העברית הולכת ומתדרדרת תמשיך להיות ברית ועוד ברית וילדים מסכנים ימשיכו להפגע רק כולי תקווה שההורים שלהם לא בחרו למול אותם כדי לעשות לחברי פורום מוותרים על ברית מילה בתפוז "דווקא" על אפם ועל חמתם...
זה לא מעורר את חמתי. הסבל המיותר מצער
24/01/2010 | 23:26
1
על אפך ועל חמתך
24/01/2010 | 23:53
4
3
עוד ועוד ויותר ויותר אנשים חופשיים ימשיכו לא למול את בניהם, לאהוב ולהיות גאים ושלמים ביהדות שלהם ולא לתת לאף אחד לגרום להם להתנצל על כך שהם חיים בדיוק כפי שהם מאמינים שנכון להם ולילדיהם.
25/01/2010 | 08:37
25/01/2010 | 13:09
25/01/2010 | 23:26
26/01/2010 | 09:22
אצל הדתיים אין ברירה אנו מקבלים
25/01/2010 | 20:10
ראשחת ברוך הבא לפורומנו מגנטו:)
ולעניין:
לא אומר "תפאדל" איש דתי. אכבד את בחירתו - ומי אני בכלל הרי זה בנו והוא רשאי ,לפחות היום,לפשוט את עורו ולכרות עורלתו.
אמרתי לא פעם - יש בזה מן הנשגב לעיתים, איך אנשי בדת האמיתיים שמים אמונתם ומבטחם בהשם, מעל בריאותם וחוסנם הפיסי.

אז נכון, מן הסתם אנשים דתיים ימשיכו במצווה האכזרית להימול בניהם.

אך חילונים, יותר ויותר מבינים כי זהו מנהג נוראי שאיכשהו תפס מקום עד דורנו הנוכחי. עניין של שנים ספורות עד שהאחוזים אצל היהודים החופשים יצנחו מטה מטה:)
על אפך וחמתך....
26/01/2010 | 00:16
על אפך וחמתך יהודים ימשיכו לסרב לקחת חלק באקט האכזרי והמיותר הזה.
על אפך וחמתך יהודים ימשיכו לצאת מהארון ולאהוב את מי שבא להם ואיך שבא להם.
על אפך וחמתך יהודיות ימשיכו להתחתן עם לא יהודים ולהוליד צאצאים יהודים לפי התורה.
על אפך וחמתך יוכלו זוגות חד מיניים לאמץ תינוק ולהוליד תינוק ולרשום אותו על שם שניהם.

ואתה יכול לכעוס, ולרשום מה שבא לך- זכותו של אדם לבחור על גופו ולבחור את דרכו .
ברגע שישנה ההכרה הציבורית והמודעות והחוקיות בעיניינים האלו ככלל - הנושא מקודם ומתפשט.
על אפך וחמתך.

דרך אגב אתמול הייתי עם הבן שלי במשחקיה קטנה עם עוד ילד אחד.
הבן שלי - היהודי - היה ערל.
חברו למשחק ילד מוסלמי - היה נימול.




יש כתבה שאמרת שמלך זולו החליט ליישם חוק מילה
24/01/2010 | 22:59
6
4
מסורתית.

אם זה נכון זה אומר מוות וייסורים של ילדים רבים.

האם לדעתכם קיימת אפשרות לנסות ולהזיז פוליטיקאים שישפיעו על מלך זולו?

לנסות להציל....


מילה של מלך: גם בשבט הזולו חותכים עורלות
מלך הזולו החליט לחדש את טקס ברית המילה במתכונתו המסורתית, הכוללת בידוד בעירום ומריחואנה לשיכוך כאבים. הקורבנות: נערים שהגיעו לפרקם. הסכנה: מאות מיתות והתפשטות האיידס


http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/044/219.html?h...
כתובות אינטרנט מצורפות:
"להחזיר עטרה ליושנה" חיחי וחהחה
25/01/2010 | 00:33
3
מדהים לקרוא את הדברים של הבחור הצעיר שעבר את המילה ומרואיין בכתבה.

תפיסת העולם של הזולו מעולם לא נראתה קרובה יותר לשל זו של חלקים בעם שלנו.

פשוט מזעזע
אין מצב שהעולם ינסה לשכנע
25/01/2010 | 02:31
2
את המלך?

לא הגיוני שכולנו נגיד "טמטום" אבל ניתן לו לחתוך את הילדים....
איך אפשר לשכנע?
25/01/2010 | 11:54
1
מדינות בהן מתבצע רצח עם בחסות השלטון קשה "לשכנע" להפסיק, אז לשכנע שלבצע מילות זה דבר מסוכן ולא נעים?
אולי לחץ עולמי של ארגוני רפואה?
25/01/2010 | 13:58
שיבין המלך שזה גזר דין מוות לנערים רבים
הסיפור הישראלי בקליפת אגוז
25/01/2010 | 12:22
1
אז מה היה לנו שם?
מסורת - היה
ביצוע ע"י "מנתח מסורתי" - היה
סיכון לתאונות ונזקים - היה
שימוש בחומרים נרקוטיים כחומר לשיכוח כאבים - היה.
טיעונים פסוודו רפואיים - היה.

אפילו את ה"תרבותיים" שעושים את זה אצל רופא ומסתכלים מלמעלה על אלה שעושים את זה בצורה "ברברית" - היה.
ולחץ חברתי שכחת
25/01/2010 | 15:13
בחיק המשפחה האוהבת...
23/01/2010 | 18:04
34
6
אחד הפחדים הכי גדולים שלי הוא שאחרי הלידה, כשאהיה ממש לא במיטבי, יתחיל הלחץ לגבי הברית. אתמול בארוחת הערב, עלה נושא הברית בלי שום קשר אלי לכן החלטתי להדגיש את עמדתי בעניין הזה. בדרך כלל מה שקורה זה שההורים שלי אומרים משהו כמו "אנחנו עוד נדון בזה" אז אתמול לא ויתרתי ועניתי שאני רוצה לדון בזה עכשיו, בעודי בחודש השישי ובמקרה בעלי היה עדיין ליד השולחן ורציתי שהוא יהיה נוכח.
בעלי הוא איש מאוד שקט ועדין, השליטה שלו בעברית לא משהו והוא גם לא יהודי וגם לא נימול.
כמובן שהדיון מייד התחמם וכולם התחילו לדבר מהר ואחר כך גם לצעוק אז בעלי נשאר שותק רוב הזמן...
אחותי הגדולה היא תמיד ה"צודקת" היא יודעת הכי טוב מה נכון. יש לה בת ושני בנים ששניהם נימולו בלי להניד עפעף ובלי לפקפק באמונה ש"כך זה צריך להיות". אחי הקטן (26) מאמין ש"הוא יהיה מסכן כי הוא יהיה שונה" ואחי הבינוני (27) ניסה ללכת בדרך של "אולי אני לא מסכים איתה אבל תפסיקו לצרוח עליה כי זו בטח לא הדרך".
מה שהכי משגע אותי זה שאחותי אמרה לי "את צריכה לדבר עם X ועם Y שהתלבטו והחליטו שחייבים למול את הילד", אמרתי לה שאני מדברת עם רבים אחרים שהחליטו שהם לא מלים את הילד.
המשפחה שלי דיי שבויה בקונספציה שאלו שמוותרים על ברית המילה הם זוגות מעורבים כך שאם אחד לא יהודי אז ברור שזה קל יותר לוותר. הם כמובן גם חושבים ש"כל האלה מהפורומים" הם קצת קוקואים כאלה ושלכולכם יש תינוקות אז אין לכם ממש מושג "כמה הילד המסכן יסבול כשהוא יכנס למסגרת".
אני מנסה להסביר למשפחה שלי שקודם כל, זה לא נכון ושנית רוב הפחדים האלה הם מאוד לא מבוססים ומאוד דומים לפחדים שיש לזוגות המעורבים שמתחילים תהליך מול משרד הפנים ומגיעים לפורום של הזוגות המעורבים כשהם פשוט מטורפים מפחד ממה יהיה בגלל כל סיפורי הזוועה שיש בתקשורת.
העניין הוא שאני מאוד בטוחה בעצמי ואני גם בוטחת במשפחה שלי ובאהבה שלהם, אני יודעת שאצלינו לא יהיו חרם וניתוק, אולי קצת ויכוחים אבל זה יעבור. אני פשוט מתקשה להשלים עם הגישה של אחותי למרות שזו הגישה שלה בכל מקרה ועניין ואפילו שהכנתי את עצמי לזה, מאוד התאכזבתי.
בשלב מסויים נפלט לי (לגבי החברה שלה שגם נשואה ללא יהודי ומלה את בניה) שזה לא העניין שלי שהיא החליטה להטיל מום בילדיה, אחותי כמובן התחממה מאוד ואמרה "את אומרת שגם אני הטלתי מום בילדי?" אז עניתי לה שאני שומרת את המחשבות שלי לעצמי.
אחר כך אמא שלי אמרה לי שזה לא יפה אז עניתי לה שגם לרמוז שאני מטורפת זה לא יפה.
אחר כך כולם נרגעו ואחותי ואני נפרדנו בחיבוק ונשיקה... נמאס לי שהם חושבים שאני קצת משונה כי אני בוחרת לעשות דברים קצת אחרת. אחותי תמיד נסיתה "לחנך" אותי, נחשו מה, זה לא ממש הולך לה
אני יודעת שיחסית לסיפורים שמסתובבים פה אנחנו נחשבים ל"מקרה קל" אבל סתם התחשק לי לשתף.
כמובן שבלי הפורום הזה עם התמיכה והמידע הרב שיש כאן, לא הייתי מסוגלת להיות כל כך נחושה בדעתי!
את אומרת את מה שאת הכי צריכה לשמוע
23/01/2010 | 18:57
3
2
תיאורטית, התשובה היחידה למשפט "אנחנו עוד נדון בזה" היא "לא אנחנו לא, כי החלטנו שאנחנו לא חותכים וזה לא פתוח לדיון. נסיונות להגרר לויכוחים אחרי הלידה לא יתקבלו בברכה".

ובסופו של דבר באמת לא דנים בזה, ובלי הרבה מילים המצב החדש מתקבל, הילד אהוב, ואף אחד לא זוכר שפעם זה היה כזה אישיו.
אבל בהריון, יש בנו כנראה איזשהו חלק שרוצה את הקבלה, הבטחון והאישור הזה כבר עכשיו. בכתב ובשלושה עותקים, אם אפשר.
וכשמנסים לקבל אותו, מה שמקבלים הוא בד"כ ויכוח שכזה...

ואכן, טוב שיש פורום. אני מניחה שגם בלעדיו לא הייתי מלה את בני, אבל עצם קיומו הופך את ההחלטה הזו לקלה הרבה יותר.
23/01/2010 | 20:36
2
2
אני באמת לא דנתי עם אף אחד ואחרי הלידה רצו "לדון" איתי על עוד דברים כמו השם שבחרתי לבן שלי. להורים שלי היו רעיונות משלהם לשם לנכד (לפחות שם שני!) יש נושאים שלא פתוחים לדיון בכלל. גם כשאבא שלי אמר על אי מילת בני "זו החלטה שלכם אבל אני חושב שאת עושה טעות" אמרתי "נכון, זו החלטה שלנו". נקודה.
גם עכשיו כשההורים שלי יודעים על התוכניות שלי ללידה וגם בנושא הזה יש להם מה להגיד זה לא נתון לדיון. לא הכל נתון לדיון ובטח לא עם אחיי הצעירים.
אני מניחה שזה גם תלוי באישיות
23/01/2010 | 21:00
1
2
ההורים שלי מכבדים אותנו, עם השנים הם נהיו הרבה יותר סובלניים ופתוחים. גם האחים בדרך כלל מצליחים לדבר זה עם זה על נושאים משמעותיים בלי שזה יעכיר את היחסים. אנחנו משפחה כזו שמתלהבת מאוד ויכולים להחליף מהלומות מילוליות אבל אחרי חצי שעה להתנהג כרגיל.
אחותי היא קצת שונה לעתים, אני מניחה שזה קשור לדינמיקה הביתית שלנו ולדברים שאני עברתי עם עצמי, אחיי וההורים שלי אחרי שאחותי עזבה את הבית. אני אדם מאוד משפחתי והמשפחה שלי היא במקום גבוה אם לא הכי גבוה בסדר העדיפויות שלי, עם כי, עם חלוף השנים אני לומדת להציב בפניהם עובדות בלי לחשוש מדינוי.
בסופו של עניין אמרתי לאמא שלי שלא ממש חשוב לי מה הם באמת חושבים על ברית מילה ואם צריך או לא, כי זה באמת כבר סגור וחתום אלא שאני רוצה הבטחה שאיש לא יעז להטריד אותי עם הנושא אחרי שאני יולדת.
התוכנית שלי היא לשהות אצל ההורים לפחות שבועיים אחרי הלידה שזה אומר בלב ליבה של חמולה גדולה מאוד.
אני עדיין לא יודעת באיזו טקטיקה לנקוט כדי שהנושא לא יהפוך למשהו שגם המשפחה המורחבת תחשוב שיש לה זכות דיבור לגביו, אני מניחה שכשמועד הלידה יתקרב אדון בזה עם הוריי יותר לעומק.
אגב, אמא הבטיחה לשמור עלי

לגבי דיון או לא דיון, ממש לא איכפת לי שיהיה דיון אבל אני לא מוכנה לדון בשום דבר עם מישהו שצועק עלי ובא לדיון עם ראש סגור. כבר מזמן אמרתי לאמא שלי, "על כל שאלה טפשית תקבלי תשובה טפשית" ואתמול אחותי זכתה לשמוע המון תשובות טפשיות על חלק מהטענות שלה "ילד שחי בישראל צריך לעבור מילה כדי להתאים לחברה הישראלית" זכה לתשובה "אין בעיה, מחר בבוקר אנחנו עוברים להולנד"
בגלל זה אני דווקא מעדיפה לדון בעניינים כאלו ואחרים עם אחי האמצעי שגם כשהוא קצת מדבר שטויות הוא בעל ראש מאוד פתוח וקשוב והרבה פעמים הוא מפתיע אותי לטובה ומביע הרבה תמיכה.
גם ההורים שלי מכבדים אותי
23/01/2010 | 23:45
2
אבא שלי בכל זאת הרי אמר "זו החלטה שלכם אבל..." ואף אחד גם לא רמז שאני מטורפת וכן, זה קשור בדינמיקה במשפחה. אצלנו עניין האי מילה לא היה הההתמודדות הראשונה של הורי עם רעיון שלי שלא מניח את דעתם. קודם כל הם ידעו על דעתי בנושא כמה שנים טובות לפני שבכלל הייתי בהריון הראשון ושנית, חשובה לי בכלל ההפרדה כי יש לי רעיונות אחרים לגידול ילדי ולא הייתי רוצה שעל כל צעד ושעל אקבל הטפות. ברגע שיצאתי מביתם והפכתי לאדם בוגר ואחראי על החיים שלי הם פשוט צריכים לקבל את העובדה שאני מחליטה אחרת.
בקשר לדיון, זה נחמד לשוחח על דברים אבל לא עם אדם חסר ידע \או דעות קדומות שמתעקש בעמדה שלו שהיא חסרת ביסוס. כשאבא שלי התחיל לספר לי כמה לידות בית למשל זה מסוכן אז שלחתי אותו לפני שהוא מתחיל לדבר איתי על הנושא לבסס את הידע שלו..
אנחנו זוג לא מעורב יהודים כשרים ואותנטים
23/01/2010 | 20:49
8
2
שלא מלנו כייון שבמאה ה-21 (והרבה עוד קודם למרבה הצער וחבל שלא היה כך) לא מתעללים מינית ביילוד.
'המטורפים' הם בני משפחתך שעדיין שבויים במסורת האכזרית.
ברוכה הבאה אלינו.
נב
עוד תראי שיד המון המון זוגות של שני צברים יהודים חילונים שהפסיקו לפגוע בילדיהם הזכרים.
תודה על הברכה!
23/01/2010 | 21:07
6
2
למעשה, אני לא חדשה בפורום, אני סמויה פה כבר המון המון זמן ומדי פעם, במיוחד לאחרונה כשהתברר לי שיש לי בן בבטן, אני גם כותבת.
אני מעדיפה לא לצאת בהכרזות שיפוטיות לגבי המסורת האכזרית כי אני מוצאת שאם אתחיל לחשוב ככה חיי יהיו קשים מנשוא. אין לי אפילו צל של ספק באהבתה של אחותי לילדיה ובהאהבתם של הוריי אלינו על אף ההחלטה שלהם למול את הבנים.
אני פשוט חושבת אחרת וזהו זה. ויידעתי את הורי בעובדה שלמעשה, בפורום הזה הזוגות המעורבים מהווים אחוד קטן מאוד בקרב המשתתפים ושיש המון יהודים ישראלים צברים (ואולי כאלה שלא) שמגיעים להחלטה הזו ממניעים הומניסטיים טהורים שלא קשורים לשיוך דתי.
אני מקווה שהיותינו מיעוט תשתנה עם השנים ושהדרך שלנו תהפוך לנורמה
אני חייבת להגיד לך שאני לא מכירה אישית זוגות
24/01/2010 | 09:42
5
3
מעורבים.... מנסה לחשוב חזק חזק ולא מצליחה להזכר. אולי משהו בנבכי הזכרון איפשהוא... אבל לא. ובכל זאת, אני מכירה המון ילדים שלמים ומאושרים, עם שני הורים יהודיים ישראליים צברים, שחיים בארץ ישראל של 2010. ההחלטה שלא למול את הבן לא קשורה לשיוך הדתי או הלאומי של בן או בת הזוג.

מעבר לכך, מכל מה שאת כותבת נשמע שאתם איתנים בדעתכם ויודעים מה אתם רוצים, ודווקא משום כך אני חושבת שחשוב ליידע את המשפחה שמבחינתכם הנושא סגור ואינו נתון לדיונים, משום שבדיונים הכוונה היא לנסות לשכנע אתכם לעשות אחרת. אם משאירים את זה פתוח, כל דיכפין יכול לבוא ולחשוב שאולי "עוד לא החלטתם", מה שנשמע שאינו נכון ואתם לא מנסים להחליט אלא החלטתם כבר.
את כן!
26/01/2010 | 01:26
4
שלומלך!
26/01/2010 | 08:58
1
שלומלך בחזרה
26/01/2010 | 12:46
וואי וואי.... אותך שכחתי???
26/01/2010 | 11:56
1
1
מבקשת סליחה ומחילה... אולי זה רמז לכך שלא רואים אותך מספיק בפרדס
guilty as charged
26/01/2010 | 12:45
גם את חסרה לי במקומות רבים (בהם אני רואה ואינני נראית )..

מה שלומכם?
מצטרפת לדבריך!
24/01/2010 | 09:35
אני מבינה למה את נרגשת ולמה רצית
23/01/2010 | 22:57
2
לשתף. נכון שהשיחה שלכם לא הובילה לפיצוץ (ומדברייך עולה שבכל מקרה זה לא הכיוון, ושיש לכם קשרי משפחה יציבים), ובכל זאת זה מעמד לא קל. ברור לי שגם אם אתם בטוחים בבחירה שלכם, זה מאוד לא נעים לעמוד מול "כולם" ולהגן על ההחלטה שלכם. ברור לי שיש משהו מקומם וגם מערער קצת, לעמוד מול אחותך, שהיא לכאורה אמא "מנוסה", "ויודעת משהו על אמהות" (בניגוד אליך, יענו, שעוד לא) ולשמוע ממנה את דעתה. זה אפילו מכאיב, במידת מה, להבין שהמשפחה שלך לא יכולה להכיל באמת וללא סייגים את העמדות שלך. אז טוב ששיתפת... ובדיוק בשביל זה יש פורום, וממש לא צריכים לספר פה על ניתוקי קשר כדי שזה יעורר אמפתיה...

אני רוצה להגיד לך שאת עוד תתקלי בלי סוף בכל מיני נסיונות לחנך אותך כאמא וכבעלת משפחה. אין נושא שלא יהיה למישהו משהו חכם להגיד, בתור "בעל נסיון". הנקה/אי הנקה, חיתולים- עם/בלי/אילו/כמה, חינוך, בריאות - הכל! עם הזמן העמידות לכל ההבל הזה תגבר, ופחות תתרגשי. אני חושבת שמותר לכם גם לא לדון בזה יותר, ובוודאי שאין שום סיבה שתרגישו מותקפים או שמישהו יצעק עליכם או יכנה אתכם כינויי גנאי. מותר לנו לא לדון עם אחרים על הבחירות שלנו, גם אם אלה ההורים או האחים. זה שמדובר בבחירה לא פופולרית, לא חושף אתכם אוטומטית לזכות לבקר אתכם ולצלוב.

גם אני כמוך לא חושבת שההורים שמלים הם הורים מתעללים או שהם לא אוהבים את ילדיהם. להיפך - העוצמה של המנהג הזה היא בין השאר כי הוא מתקיים בחברה של אנשים "נורמליים", כלומר לא אוסף מטורפים, אלא אנשים שאוהבים, מרגישים, חושבים...
אני חושבת שאפשר להיות אמא אוהבת מאוד, ועדיין לבחור בחירות רעות. אפשר להיות אמא נפלאה, ולבחור למול, כי המילה היא "טאבו", וקשה מאוד להתמודד עם טאבו. אחותך היא בדיוק הדוגמא הקלאסית - אישה שבטוח אוהבת את ילדיה אהבת נפש, ומלה אותם בלי הנד עפעף. את בוחרת אחרת, ולדעתי חבל שתתנצחו על זה. תסכימו לא להסכים!

על דבר אחד לא הייתי מוותרת - והוא על הזכות שלא להיות מוטרדת. מגיע לך הריון שקט ורגוע, ובוודאי שאת לא אמורה להכיל רטטים אחרי הלידה. כאן הייתי מבהירה שהדלת סגורה. אחרי הלידה -  רק תמיכה ואהבה. מי שלא מסוגל לזה - שלא יהיה חלק.
אני לעולם לא אשכח את הפרצופים והכתף הקרה שהופנו כלפי אחרי לידת בני. בדיעבד - חבל שלא ניתקתי טלפונים וחבל שבכלל הסכמתי לדבר עם מישהו. את כותבת שאצלך אין הרבה סיכוי ליחס כזה, ואת צריכה מאוד לשמוח!
האא... המשפחה שלך מזכירה לי קצת את שלנו
24/01/2010 | 13:14
1
2
קודם כל, אני חושבת שעשית נכון בדרך שבה הצגת להם את העניין, בהתעקשות לפתוח (ואם צריך אז גם לסגור) את הדברים עכשיו ולא להשאיר אותם לימים הטעונים מהמון סיבות אחרות שמחכים לכם אחרי הלידה.

מאוד נוגע ללב לחשוב על בעלך בסיטואציה כזאת אני מקווה שהוא מקבל את הדברים הרוח ספורטיבית עד כמה שניתן.

לגבי אחותך אתייחס אחר כך בנפרד (היא קמצת מזכירה לי את אחת מאחיותי ).

לגבי דברי משפחתך על עניין המשפחות המעורבות ואי המילה, ובכן אם יורשה לי - או בעברית פככככ.... תסבירי להם סבפשטות שהם לא מסתובבים במקומות הנכונים. אי המילה כבר מזמן נפוצה הרבה יותר אצל זוגות יהודים חילונים, ואילו אני דווקא מכירה דוגמאות של ילדים לבני זוג מעורבים שעברו מילה "כי גם ככה הם שונים, אז שלא יסבלו גם בגלל זה" - כולל כאלה שכלל לא יהודים מבחינת ההלכה בגלל שאמא שלהם היא זו שלא יהודיה.

בזמנו כששיתפנו את הנמשפחה, גם במהלך ההריון עם בכורנו, התגובה שלהם היתה מאוד דומה. "מי אלה בכלל האנשים האלה בפורומים", "תקשיבו לאנשים אמיתיים שאתם מכירים וסומכים על הנסיון שלהם", "האינטרנט מלא בדיס אינפורמציות, כדאי שתחשבו טוב טוב לפני שאתם עושים טעות" ועוד כהנה וכהנה.

וגם המשפחה שלנו עשתה את הכל מאהבה, וכשלא מדובר בענייני ברית הם דווקא לרוב די קשובים, ואף אוחזים בגישות מתקדמות למדי, ועם זאת, באופן מוזר שעד היום לא ברור לי, כשה הגיע לעניין האפשרות לא למול, כל ההקשבה, הידע, השכל הישר, תפיסת העולם החילונית האינדווידואליסטית, כל מה שתרצו - הכל התעופף דרך החלון, ממש כך. כאיול כולנו עברנו בשניה לארץ אחרת, תרבות אחרת ומדברים שפה אחרת. פשוט לא יאמן. אנחנו כבר רחוקים מהתקופה ההיא והכל על מי מנוחות, אבל בכל פעם שאני נזכרת בזה אני פשוט מרגישה שקרה שם משהו שנשגב מבינתי.
חשוב לי רק להזכיר (כי סיפרתי על כך פה בעבר) שבשלב מסויים הודענו להם שהדיון נגמר ואנחנו מבקשים שלא לפתוח אותו מחדש. לשמחתנו הם צייתו, אבל ברור לי שאם הם היו מתעקשים אנחנו לןא הייני מוותרים. זכותו של אדם שלא ידונו איתו בדברים שהוא לא רוצה. אנחנו אנשים בוגרים, מבחינת החוק אנחנו כשרים להביא ילדים לעולם ולגדל אותם, ולכן אי אפשר לנהגו בנו כמו בילדים, מתבגרים, או קשישים רפי דעת ולנהל איתנו שיחות שאנחנו לא מעוניינים בהם.

ובעניין אחותך.. ובכן, כמו שכתבתי, היא מזכירה לי קצת את אחת מאחיותי. אני יכולה להגיד לך שכבר בהריון הראשון שלי אחותי בהיותה גדולה ממני וזו שבאופן כללי נוטה לחנך את כל מי שסביבה, כל הזמן עשתה קולות ויצאה באמירות של"ככה לא עושים" וכו' בנוגע לכל מני עניינים. בשלב מאוד מוקדם תפסתי אותה ואמרתי לה משהו בסגנון של: "תראי, אנחנו אמנם אחיות, אבל מאוד שונות אחת מהשניה. כמעט בכל דבר אנחנו חושבות ופועלות הפוך. בואי נניח מראש שאנחנו לא נסכים בהרבה סוגיות, בטח בדברים שקשורים בגידול ילדים, ולא ננסה לחנך אחת את השניה ולהתווכח". האמת? זה עבד מצויין. אמנם אני פחות משתפת אותה בדברים כדי לעקוף מוקשים, אבל הגענו למקום רגוע בלי יותר מדי עניינים.

אגב, אני במקומך הייתי נמנעת מאמירות כגון "מום בילדים" וכו'. הרי גם ככה הרבה מאלה שכן מלים חושבים שההחלטה לא למול ילדים היא בראש ובראשונה סוג של אמירה כנגדם, ההורים שכן מלים, ולכן לא כדאי להתבטא בדרך שלוקחת לשם. התגובה שלה, המאוד אופיינית, מייד הפכה את זה (שוב?) למשהו אישי בין שתיכן, ואל תתני לה לגרור אותך לשם כי זה מקום ששום דבר טוב לא יוצא ממנו.

והתשובה לך שאמל הית מצויינת. זה באמת לא יפה שאנשים מרגישים שמותר להם להשתלח במי שבוחר קצת אחרת מהרוב, בעוד שהרוב מקבל גיבוי כאשר הוא מתבטא בצורה מעליבה ומחלישה. אנשים עושים את זה באופן אוטומאטי בכלל בלי להיות מודעים לכך שזה מה שהם עושים
סליחה על כל טעויות ההקלדה
24/01/2010 | 13:15
ואתם אכן זוג מעורב...
24/01/2010 | 16:30
2
מעבר לכל הדברים יפים והנכונים שנאמרו לך,
אתם באמת זוג מעורב. אז מה הם בדיוק מנסים לומר בהצהרה (השגויה, כמובן. אבל בואי נניח את זה לרגע בצד...) ש'רק זוגות מעורבים לא מלים'?
שאתם צריכים להתנצל על כך שאתם זוג מעורב? שאתם צריכים להתנהג כאילו אתם לא?

וזה באמת קצת משונה לבחור לעשות דברים קצת אחרת. אז מה ? מה רע במשונה? עדיף להיות 'רגיל'?

ואם כבר מדברים על בחירות 'אחרות', תמיד אפשר 'להמם' אותם עם בחירה משונה נוספת שתסיט את האש לכיוונים אחרים... (אני, למשל הודעתי שאני יולדת בבית ויש לי עוד כמה רעיונות .....)

גם לי יש אחות כזו....יש לה דעות על 90% מהבחירות שלי (שמלוות במגוון עשיר של סוגי נשיפות בוז ) אני מגיבה על כולן בחיוך, וממשיכה הלאה...

נשמע שיש לך משפחה אוהבת ואכפתית, לפעמים זה יכול להיות מטרד אבל בסופו של דבר, אני חושבת שגם הדיונים האלו טובים, כי הם מכריחים אותך לחשוב, ולדעת שאת באמת עושה את הבחירה הנכונה.

ובינתיים...

מאד מבינה הצורך שלך בקבלה והכלה
24/01/2010 | 18:19
2
טוב שאת משתפת כאן!

אין לי מה להוסיף חוץ מאמפטיה עמוקה וחיבוק
תשובה מהאחות ה"איומה" של שני
24/01/2010 | 23:08
7
3
אני די בהלם מרצח האופי שנעשה לי כאן, אבל אקבל זאת בסלחנות.
גם אני משתתפת מדי פעם בפורומים וכאחת כזו אני יודעת שמשתתפים בפורומים כאשר מרגישים צורך בתמיכה לגבי עניין כלשהו. לכן - כואב לי שאחותי מעדיפה לחפש את התמיכה כאן ופוחדת להתייעץ עם המשפחה האוהבת שלה, ואנחנו באמת כאלה!
נכון, אחותי ואני תמיד היינו שונות והדיעות שלנו כמעט תמיד היו שונות כמעט בכל נושא. אני תמיד הרגשתי שאחותי קצת ילדותית למרות שוהבדל השנים בנינו אינו כה גדול. דווקא לאחרונה במיוחד כאשר אחותי נכנסה להריון, התחלתי להרגיש שאנחנו מתקרבות. ואז - שוב בא נושא חשוב שאנחנו לא מסכימות לגביו. כן, לדעתי הנושא הזה הוא סוג של "טאבו" . למרות שאנחנו בכלל לא דתיים, אנחנו מודעים לעובדת היותנו יהודים. וגם הילד של שני אחותי יהיה יהודי. ושיהיה ברור - אין לי בכלל בעיה עם העובדה שאחותי נשואה עם לא יהודי, וגם אף פעם לא הייתה לי בעיה, מהרגע הראשון שהם הכירו אני שמחתי ותמכתי!
אני חושבת ששמירה על המאפיינים היהודים שלנו חשובה מאוד. במיוחד כאן בארץ. אחרת - מה אנחנו עושים כאן בארץ אוכלת יושביה? בואו נקום כולנו ונתפזר בעולם. הרי ברור שכיהודים אנחנו שונים ואפילו מיוחדים, אז למה לשכוח את זה?
ולמי שרשמה בתגובות שזו "התעללות מינית" - באמת... קצת הגזמת! אפילו אחותי מודה שהכאב הוא לא הסיבה לכך שהיא החליטה לא לעשות. אז מה בעצם הסיבה? האמת - לא הצלחתי להבין.
אחותי מבטלת גם את הנושא של נידוי חברתי. אני לא שמעתי על ילד שכעס שעשו לו ברית אבל על מקרה הפוך דווקא שמעתי. כמעט ברור שלא נמצא מקרה כזה בפורום היות וכבר ציינתי שפורום הוא מקום של תמיכה. לדעתי ילד לא נימול צפוי ליחס בעייתי במיוחד בגיל מבוגר יותר שאולי הילדים שלכם - הגולשים בפורום, עדיין לא הגיעו.

אני הבטחתי לאחותי שאכבד את ההחלטה שלה לאחר שאדע שהיא חשבה על כך טוב טוב , ואני באמת מתכוונת לכך ולא התכוונתי להטריד אותה, בטח שלא לאחר הלידה .אני גם ממש לא מאילו שאומרות לאחרים איך להניק, להאכיל וכו'. אני תמיד אומרת לאמהות טריות להקשיב לאינסטינקטים שלהן ולבחור את העצה שהכי נראית להן כי עצות לא חסר. אבל עם כל הכבוד לפורום זה, כאן לא המקום לבחון את הדברים. לדעתי זוהי סוג של בריחה ופחד מלהתעמת עם המקרים הלא נעימים שקיימים. חייבת לציין כי את התינוק השל אחותי נקבל באהבה הכי גדולה שיש - נימול או לא נימול. את כל המאמצים שלי אני עושה אך ורק לטובת האחיין שלי!!! וכן - לאחים הגדולים ניתנה הזכות להתוות לקטנים יותר את הדרך ואני גאה בכך!!!

אני מתארת לעצמי שרובכם ככולכם לא אהבתם את תשובתי, אבל אני מקווה שאחותי תתיחס אליה ברצינות.

האחות של שני



שלום לך, וברוכה הבאה אל הפורום
24/01/2010 | 23:46
3
אני לא חושבת שיש פה מישהו שחושב שאת איומה.  גולשת כתבה פה על חויותיה ותחושותיה. אף אחד כאן לא מכיר לא אותה ולא אותך, ואף אחד לא מתיימר כאן לתת ציונים ותארים. זה בסך הכל פורום, ולכן המושג "רצח אופי" לא ממש רלוונטי לכאן.

מעבר לנושא הפורום הזה, הדינמיקה המשפחתית שקורית כשמישהו מהמשפחה כותב בפורום פתוח על חויותיו ותחושותיו כלפי חבר משפחה אחר היא כזו שתצטרך להיפתר בין שתיכן ואין שום קשר לנושא הספציפי של הפורום הזה.

אבל מכיוון שכבר כתבת את דעתך לגבי אי מילת תינוקות, אשמח להתייחס לכך, כי כל השאר לא ממש רלוונטי לכאן ויסגר מן הסתם בינך ובין אחותך בפורום מצומצם יותר.

אז קודם אקדים ואומר שאני דוקא כן הבנתי מדבריה של שני שאתם משפחה תומכת ואוהבת. נשמע שאתם מאוד אכפתיים אחד אל השני וזאת זכות גדולה לחיות במשפחה כזאת.

אני מבינה שנושא ברית המילה עבורך הוא טאבו. מכיוון שטאבו בעיני לא תמיד חופף לדברים שמוגדרים כצדק אבסולוטי, אלא נתון יותר לפרשנות אישית, בהחלט יכולים להיות אנשים שיש להם "טבואים" שונים ואף מנוגדים. ההסבר שלך לגבי התחושות שלך בעניין ברית המילה מובן לי מאוד וזו כמובן לא פעם ראשונה שאני נתקלת בהסבר זה. אבל אני פשוט רואה את הדברים אחרת ממך.

בעיני יש מקום לשמירה על סממנים יהודיים, אבל לא כאלה שפוגעים. בעיני מילת תינוקות זו פגיעה ולכן אני לא רוצה לשמר את הסממן הזה. אני גם לא לא מרגישה שאני חיה בארץ אוכלת יושביה. נכון, קשה כאן, אבל זה הבית ואני קשורה אליו בהמון רמות. חיתוך איבר המין של ילדי לא יגרום לי לאהוב את הארץ, התרבות, העם שלי - אם הם אוכלים אותי.

ולגבי היחוד של היהודים - רק להזכירך, גם מוסלמים מלים את בניהם, וגם חלק מהנוצרים בארצות מסויימות מלים מסיבות אסתטיות או בריאותיות או תרבותיות כאלו או אחרות. מה מבדיל את הבנים שלנו מהבנים שלהם? ומה מבדיל אותנו, הנשים היהודיות מהנשים הלא יהודיות הלא נימולות? הכל באמת יושב אך ורק על השפיץ המשופץ? לדעתי ממש לא. מאות אלפי יהודים כשרים ונימולים ישובים להם בארצות שהן לא מדינת ישראל, הם קשורים למדינה ותלרתבות שכאן יותר מבני הלא נימולים. לא נראה לי.

לגבי התעללות מינית - היו פה כבר דיונים בעבר. כן, יש כאלה שרואים בחיתוך איבר המין של תינוק חסר ישע כהתעללות מינית. אני לא נמנית עליהם. לא כל האנשים שמתנגדים למילת תינוקות חושבים באופן זהה על כל דבר, וגם בעניין מילה יש בינינו לעיתים חילוקי דיעות. אני חושבת שהמעשה מוטעה ומיותר ולכנות אותו התעללות מינית מוציא אותו מההקשר הנכון שלו, אבל זו דעתי ולא כולם מסכימים איתי.

אם את רוצה באמת לדעת מה הסיבה שלא מלנו את בנינו - את מוזמנת להציץ בתחתית הדף הזה או דף אחד אחורה, בדיוק היה פה דיון על כך והניתנו שם תשובות מאוד יפות.

לגבי כעס על ההורים, אם תקראי כאן בפורום תגלי שדווקא יש גברים שלא מרוצים ממה שעשו להם באיבר המין. לא כולם כועסים, אבל חלקם לפחות מאוד לא מרוצים והיו רוצים שישאירו להם את ההחלטה לקבל אותה בגיל בגרות. למי שמאפשרים להחליט לפחות יש אפשרות לשנות משהו, ועלן כך צריכים להודות הלא נימולים הלא מרוצים - הדרך פתוחה עבורם לבצע שינוי.

נידוי חברתי? לא בבית ספרם של ילדינו. הבכור שלי בן 9 בקרוב ולו היה קורא את דברייך היה תמהה מאוד. על מה את מדברת? איזה נידוי חברתי? של מי? מאיפה? לא ברור לי. אני בוטחת בחינוך שאני מקנה לילדי ואני די משוכנעת שבכלים שאני ובן זוגי מעניקים להם, הם יגדלו שמחים ובעלי בטחון עצמי ולא יקפצו מהגג רק כי כולם עושים זאת. לא יודעת בוודאות, אבל את זה הרי אף אחד לא יודע בוודאות - כך זה בהורות, לא?

למה את חושבת שהפורום הזה הוא לא מקום לבחון את הדברים? הפורום הזה גם הוא מקום לבחון את הדברים. מדובר באנשים בוגרים ואחראים, הם יקראו כאן בומקומות אחרים, ידברו איתך, ואיתי ועם אנשים אחרים, ובסוף יחליטו. למה ניתן להיעזר בפורומים לצרכים שונים ורק כשזה מגיע לאפשרות לא למול זה לא בסדר? הנה, כאן ניתן לשמוע (ואף לפגוש אם רוצים) אנשים ישראלים, חילונים, שהחליטו לא למול את בניהם והם וילדיהם שמחים על כך מאוד. מה רע את מוצאת בזה?

אני דווקא אוהבת את תשובתך. למרות שאני חולקת עלייך בהמון דברים. אני חושבת שניכרת בה אהבה ואכפתיות לאחותך ולאחיין שאמור להיוולד וזה הכי חשוב. ואת חילוקי הדעות ביניכן אני מניחה שכדאי לסגור בפורום אחר ולא כאן

את מוזמנת להישאר ולקרוא כאן קצת אחורה ואולי תראי את הפורום באור שונה, גם אם לא תשני את דעתך לגבי (אי) מילה.

והנה, מכיוון שהעלית את השאלה - מה בעצם הסיבה?
25/01/2010 | 00:41
1
לנוחותך, מצורף קישור לדיון כאן שכולל תשובות לשאלה ששאל גולש נוסף:  "מעניין אותי לדעת מה הסיבה שהביאה אתכם להחליט את ההחלטה הזאת?" (ההחלטה הזאת = לא למול את בנינו התינוקות)

קליק


נעים להכיר
25/01/2010 | 03:33
3
אני דוגמא למישהו שכעס על הוריו על כך שמלו אותו.
ואני מכיר נוספים כמוני.

בנוסף, ממליץ לך לקרוא מהקישור בחתימתי, שם תמצאי סיבות למה לא למול.
שלום אחות-של-שני
25/01/2010 | 08:24
2
למה לקפוץ למסקנות?
דווקא כן אהבתי את התשובה שלך, ואני שמחה שבאת לבקר. מנסיוני רב השנים בפורום הזה, הוא מקום שבו מתקיימים דיונים די רגועים ומכבדים, לרוב, וזו פלטפורמה טובה לשני הצדדים להעשיר את הידע שלהם בעניין.

אני די מזדהה עם רוב מה שכתבת. גם אצלנו, אני האחות הגדולה לאחות שלפעמים טיפה ילדותית בעיני (אבל רק טיפה. בכל זאת, עושה עכשיו תואר, גרה בחו"ל ועושה המון דברים 'של גדולים'. אה, וגם הם זוג מעורב - הבחור בריטי). לא תמיד אני מסכימה איתה, אני מקווה שנתקרב קצת כשהיא תיכנס להריון ביום מן הימים.
בניגוד אלייך, אני לא לגמרי חילונית. אני אמנם לא מאמינה בהשגחה פרטית ובבורא עולם, אבל בהחלט יש לי קשר למסורת, יש לי אמונה לגבי אלוהות כלשהי ובהחלט יש מצוות שאני מקיימת. חלקן כהלכתן, חלקן לפי הפרשנות והאמונה שלי.
בעלי אפילו יותר שומר ממני - הוא צם ביום כיפור ושומר כשרות בפסח.

ולכל אלה אין שום קשר לעניין המילה. כי ברגע שלקחנו לנו את החירות להחליט אילו מצוות אנחנו ממלאים ואילו לא - פתחנו את הדיון, למעשה, לגבי כל אחת באופן ספציפי ואמרנו שלא צריך את כל הסדרה בשביל להיות בית יהודי.
ואחרי הרבה מחשבה (הילד שלי בן 10 חודשים, אני בפורום כבר חמש שנים בערך) הגענו למסקנה שהיהדות שלנו או של הבן שלנו לא תלויה בצורה החיצונית של איבר המין שלו, אלא בהכרה שלו. אם הוא חושב שיש אלוהים או לאו, ואיזה מן אלוהים הוא.

אני לא הראשונה שהגיעה למסקנה הזו, מן הסתם. היו הורים כאלו לפנינו, ואיתם יכולתי להתייעץ לגבי ילדים גדולים יותר.
לא נתקלתי עדיין בילד שסבל מהיותו לא-נימול. ונכון שהפורום הזה הוא מסגרת שתומכת, אבל לא בו ולא בקהילות סגורות יותר של הורים (ולא באתרים אחרים שפתוחים גם לתומכי מילה) לא ראיתי הודעה בסגנון "יש לנו ילד גדול שלא מלנו אותו, ועכשיו יש עם זה בעיות כאלו ואחרות. אנחנו כותבים את זה כדי שתוכלו ללמוד גם מנסיוננו".
רוב המשפחות הלא מלות יודעות איפה אפשר למצוא עוד אינפורמציה ואנשים (וגם למי שאינם חיות אינטרנט גדולות המידע הזה מועיל, כשצריך נגיד למצוא אורולוג שיודע מה לעשות עם עורלה). ועדיין, באמת שלא נתקלתי בהודעות כאלו.
בהודעות חרטה על מילה, גם של ההורים וגם של הנימול עצמו - נתקלתי כמה וכמה (וכמה) פעמים.
זה לא אומר שאין בכלל ילדים שלמים שלא רוצים את העורלה שלהם ומעדיפים להיות נימולים, אבל זה כן אומר בעיני משהו על היחס המספרי בין הקבוצות.

ואם את מכירה מקרה הפוך, אני חושבת שלא רק אני אשמח לשמוע עליו יותר (בטשטוש פרטים, או באישור האם כמובן). תמיד אפשר ללמוד מנסיון של אחרים.

אם תרצי לשמוע עוד על ההחלטה לא למול אני אשמח לפרט. אני מקווה שאת מוצאת את הפורום הזה כפלטפורמה תומכת גם בשבילך, ושהדיון מעניין אותך.
נעים מאוד
25/01/2010 | 08:29
1
1
אם יורשה לי להעיר משהו קטן... זה שאת האחות הגדולה, לא הופך אותך לבעלת זכות לפטרונות או "הסכמה" למעשי אחותך, וזה לא אומר שהיא חייבת ללכת בדרכים שאת מתווה... שני היא אדם בזכות עצמה, זכותה להחלטות משלה והיא לא זקוקה שמישהו יחזיק לה את היד או יגיד לה שהיא צריכה "לחשוב טוב טוב ואז אני אסכים" - היא אשה ורעיה, בקרוב אם, וההחלטות הן עליה ועל בן זוגה בלבד. היי סמוכה ובטוחה שבראש ובראשונה נתונות מחשבותיה לבנה ורק טובתו כנגד עיניה. ממה שאת כותבת, משתמע כי את לא חושבת כך, אלא חושבת כי רק אתם (המשפחה) חושבים על טובת הילד - זה קצת מצחיק לחשוב ככה, האמת.
בדיוק מה שחשבתי כשקראתי
27/01/2010 | 21:57
1
את התגובה שלה.
שלום לך, האחות של שני.
26/01/2010 | 12:45
5
קפץ לי לעין דבר אחד מה שכתבת: "הבטחתי לאחותי שאכבד את ההחלטה שלה לאחר שאדע שהיא חשבה על כך טוב טוב". יש לי כמה שאלות אליך על זה. רק כחומר למחשבה, אם תבחרי להתייחס לזה, כמובן שאת לא צריכה לענות לי וזה בכלל לא ענייני. אבל ככה: האם יש לך זכות להתנות תנאים תמורת הכבוד שאת נותנת להחלטות של אחותך? תכבדי או לא תכבדי, זכותך, אבל לכבד בתנאי? ובאיזה תנאים תחליטי שהיא חשבה על כך מספיק טוב? כמה זה מספיק ואיך תמדדי את זה? ואילו היא היתה אומרת לך שהיא תכבד את החלטתך למול את בניך, או כל החלטה הורית אחרת, או בכלל כל בחירה שלך בחיים, אבל רק אם תדע שחשבת על כך טוב טוב, איך היית מקבלת את זה?
כשהתינוק יהיה ממשי ולא רק רעיון, הכל ישתנה
24/01/2010 | 23:24
4
3
בסופו של דבר, מעטים האנשים שיכולים לעמוד בקיסמו של תינוק. למרות החששות המוקדמים, עד היום לא נתקלנו בשום תגובות מיוחדות לא מצד המשפחה ולא מצד אף אחד אחר.  אחרי שההלם הראשוני יחלוף, אני בטוחה שאחותך כמו שאר משפחתך יאהבו את בנך ויכרכרו סביבו.

אני חושבת שאם את רוצה שיקבלו ויכבדו את בחירתך, כדאי למצוא דרך להשלים ולכבד את הגישה של אחותך. אישית, אני לא שותפה לדעה שהורים מלים הם מתעללים. אני מניחה שהם פועלים, כמוני וכמוך, מתוך מחשבה שכך הם דואגים לטובת בנם. אני כמובן חושבת שהם שוגים. אני מניחה שגם אחותך חושבת שצריך למול את התינוק לטובתו. גם לי יש אחות שחושבת שאני עושה עוול לבני אבל זה לא השפיע לרעה על הקשר בינינו או על האהבה שלה לתינוק. קשה מאוד להשתחרר מתפיסות מושרשות (יציקו לו, זה בריא, זה יפה וכו') וכל עוד היא מכבדת את ההחלטה שלנו, זה בסדר גמור שלא נסכים.

שיהיה בשעה טובה
תודה לאחותי ותודה לכולם!
25/01/2010 | 08:35
3
3
אחותי האהובה! תודה לך שנכנסת לפורום כדי לקרוא קצת ולהתרשם, אני מעריכה את הניסיון שלך להבין אותי ואת השקפת עולמי ואני אוהבת אותך מאוד מאוד!
ולכל מי שענה, כולכם כתבתם דברים כל כך יפים ונכונים בעיניי, לא יכולתי לכתוב טוב יותר! תודה על התמיכה ועל העזרה
תודה על תגובותיכם
25/01/2010 | 10:30
2
5
תודה על תגובותיכם, אני שמחה שבפורום הזה חברים אנשים אינטיליגנטים.
אני לא מתיחסת לאחותי כילדה קטנה והכוונה שלי לא הייתה שבגלל שאני הגדולה היא צריכה לעשות מה שאני אחליט אלא שבאופן טבעי לאחים הבכורים יש את הזכות לתת דוגמא ולעזור לקטנים יותר ואני רואה זאת גם אצל ילדיי אפילו שהם קטנים. (וכבר עזרתי לאחותי להחליט החלטה אחת חשובה בחיים שלה ואני חושבת שהיא מרוצה).
אני מכבדת את החלטתכם לא למול ואם אחותי בסופו של דבר לא תשנה את דעתה-כמובן שאכבד גם אותה
וזה לא יפגע ולו במעט ביחסנו.
גלשתי קצת אחורה ואני חייבת לציין שלא השתכנעתי אלא להיפך, אני מקווה שאחותי עדיין בראש פתוח
לחשוב על הנושא, בסה"כ יש לה עוד זמן לחשוב ולהתייעץ עם בעלה שמסתבר שהוא יותר פתוח ומוכן לשקול ברית.
ודווקא בגלל שהם זוג מעורב, חשוב להיות פתוח גם לדת היהודית ומנהגיה וגם לדת הנוצרית ומנהגיה.
אני עדיין חושבת שהברית הוא סממן חשוב ליהדות, אפילו שגם מוסלמים ונוצרים מוהלים את ילדיהם.
ויש דרכים לעשות ברית גם באופן לא "ברברי" למרות שלדעתי יש מוהלים (כמו זה שמהל את 2 בני) שמבצעים את העבודה
בצורה כה מהירה - יותר מחיסון. (יש הורים שמתנגדים גם לחיסונים מטעמים כאלו ואחרים - זכותם).

היה חשוב לי לכתוב את תגובתי כאן בפורום דווקא בגלל שאני מכבדת את אחותי ואת הרצון שלה להיות חברה כאן.
כמובן שאחותי ואני נמשיך להתדיין בנושא, אך מחוץ לפורום זה.

יום טוב לכולנו
אחות של שני


בפורום הזה חברים כל מיני אנשים
25/01/2010 | 11:42
2
ומבלי לחלק ציונים על אינטיליגנציה, לא על הכל כולם כאן מסכימים.

אני רק רוצה להגיד שכשהזמנתי אותך לקרוא בפורום לא היתה לי כוונה שתשני את דעתך בעניין המילה. יותר חשוב לי שאת, ואחרים שקוראים כאן, כשכמעט כולם בסופו של דבר מקיימים חלק ממנהגי היהדות ולא מקיימים חלק אחר, יראו בהחלטה לוותר דווקא על מילת תינוקות כבחירה לגיטימית שעומדת מאחוריה תפיסת עולם שהושקע בה מחשבה, ולא מדובר באיזו גחמה או אופנה ("טרנד" כפי שאוהבים לכנות כל דבר מעט יוצא דופן מהכלל).

אני לא חושבת שזוג מעורב צריך להיות פתוח יותר מאחרים למנהגי היהדות. לא ברורה לי האמירה הזאת. בגלל שאחד מבני הזוג לא יהודי, זה מחייב איזו הצהרת כוונות? מה הם שונים ממני, למשל, שבן הזוג שלי יהודי? אני חושבת שזוג בני השתייכות דתית או לאומית מגוונת חווים את הסוגיה הזאת כל הזמן, והציפיה מהם ש"יהיו פתוחים" אחד אל השני קצת מוזרה לי. מעבר לכך, שלתפיסתי - להיות פתוח זה לא בהכרח לבצע בפועל, אלא להבין, לכבד ולא לשפוט. כך לפחות אני מתייחסת אל דברים בדת היהודית ואני עצמי בכלל יהודיה, וכך אני גם מתייחסת אל דברים שונים בדתות ותרבויות אחרות. אני לא אומרת שזה תמיד קל להבין ולא לשפוט, אבל חשוב לנסות.

ולגבי דרכים למול בצורה ברברית יותר או פחות. אני שלא מלתי את בני בכלל לא משתמשת בטרמינולוגיה הזאת (ואילו את, שכן מלת, כן משתמשת בה, מוזר ומעניין, הא?). אני חושבת שמי שנותן את ילדיו למילה בשיטה מסורתית חושב שזו שיטה פחות כואבת ויותר טובה. לדעתי הוא טועה, אבל לא ברברי.

ברור לי לגמרי שלו הייתי מתבלבלת בשלב כלשהו ונותנת שימולו את בני, הם היו עוברים את הניתוח רק תחת הרדמה ובידי רופא מנוסה ולא אף אחד אחר.

אני מניחה שאת ואחותך תמשיכו לקיים את הדיון הזה ביניכן, ואני רוצה לברך אתכן על היכולת לקיים לפחות חלק ממנו, כאן, באופן פומבי. לא רבים היו מסכימים לעשות זאת ועל כך אני מורידה בפני שתיכן את הכובע
ברורה הבאה
25/01/2010 | 12:35
1
לדעתי זה בדיוק המקום לפתגם "אי אפשר לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו". את לא יכולה 'לעזור' לאחותך להחליט החלטה שלדעתה אינה נכונה לה. אני לא בכלל לא יודעת האם אפשר לקרוא לזה עזרה.

גם הזכות שאת מדברת עליה, שיש לאחים גדולים לתת דוגמא, היא זכות שכל אחד לדעתי צריך  "להרויח" אותה ביושר (לא רק אחים גדולים). וזה אומר שמי שלא מכבד בחירות אחרות של אחרים, לי אישית קשה להסתכל עליו בתור דוגמא אישית בשום תחום, ולא משנה האם הוא אח שלי או לא, צעיר ממני או מבוגר ממני.

לדעתי הדוגמא עם ילדים קטנים היא לא לעניין כאן. ברור שילדים קטנים חווים הפרש קריטי של פערי יכולת, ידע ומידע על העולם הסובב אותם כמעט בהרבה הפרשי גילאים, אפילו קטנים. אצל אנשים מבוגרים ההפרש הזה לא קיים. לדוגמא יש תחומים שאני לוקחת דוגמא אישית מאחי הקטן, הוא בן 32 (הפרש של 6 שנים לטובתי) ויש תחומים שאחותי לוקחת ממני  (וההפרש בננו 6 שנים לטובתה). ההחלטה שלך להמשיך להדיין עם אחותך על הנושא בזמן שהיא אינה מעוניינת מראה זאת היטב.

באופן כללי אני חושבת שלי אישית הרבה יותר קל להפתח לעיצות ותובנות של מי שבאמת ובתמים יכול להכיל ולקבל דרכים ובחירות שונות משלו, וכל מי ששואף לתת דוגמא אישית ולעזור, אני ממליצה לו לנקוט בדרך של פתיחות וקבלה. לי אישית ממש מתחשק לעשות "דווקא" למי שמסמן לי ישירות או בעקיפין ששום בחירה היא לא טובה חוץ ממה שהוא החליט. זה בהחלט תכונה ש"מושכת אש", לפחות ממני, כן, אני יודעת שזה קצת אינפטנטלי אבל ככה אני.

בעניין מאפיינים יהודים, ברור שלך זה חשוב, יש כאלה שלא חשוב להם מאפיינים יהודיים או שהם מסתפקים במסורות ומאפיינים אחרים, יש כאלה שיותר חשוב להם מאפיינים ישראלים (למשל שירות בצבא או שירות לאומי או שפת אם עיברית או תרבות ישראלית). כל אחד הוא אחר וזה מה שיפה, שלכולם יש מקום, ומי שרוצה לגור מחוץ לישראל, גם לו יש מקום (שם, ואפילו לחזור). זה שלך חשובה המילה כמאפיין יהודי לא אומר שזה חשוב למישהו אחר.  

גם ההגדרה שלך ל"ברבריות" של מעשה המילה לא משותפת לכלל גולשי הפורום. לי אישית למשל אין שום דרך להגדיר ניתוח מיותר בקטין חסר ישע  שמסכן ומשנה את תיפקוד איברי מינו מלבד פולחן פוגעני שלא מכיר בזכויות הקטין על גופו  ושאבד עליו הקלח, בפרט עבור חילוניים, אבל אין לברברים לדעתי שום קשר אליו. יש המון מסורות יהודיות יפות ממנו שלא מערבות ניתוח מסוכן וחסר התוויה רפואית בחסר ישע שויתרנו עליהם לפני כשני דורות ואני לא רואה אף חילוני שמל שמבכה אותם ואת אובדנם ומנסה להחיות אותם.

את כמובן מוזמנת להרשם למפגש קה"ל הקרוב ולראות במו עיניך את הבחירה של אחותך בדוגמת הורים וילדים מאושרים ורגילים.

בכל מקרה כל הכבוד על הפתיחות שלך ועל הכתיבה בפורום מאחלת לכם המשך אהבה משפחתית גרעינית ומורחבת
להנהלת תפוז, נא לא לקדם את ההודעה
24/01/2010 | 23:47
1
תודה.
נו מה לעשות
25/01/2010 | 15:25
3
את באמת קצת משונה. כמו שאני קצת משונה...
הסיפור שלך מאד מזכיר לי את הסיפור שלי, רק שאצלנו אני האחות הגדולה.
בעלי לא יהודי, אבל גם לא מדבר עברית כך שהוא לא נכנס לדיונים האלה אלא אם אני מתרגמת לו... ואני בד"כ מתרגמת לו שיידע על מה דיברנו.

אין מה לעשות כשהמשפחה שלך עם דיעה אחרת. וגם אין מה לנסות לשכנע אותם שללא ברית זה עדיף. לעולם לא תצליחי - אז עדיף לעזוב את החזית הזו, ורק לומר להם שכך החלטת ושיכבדו. עשית את המחקרים שלך, (ופה את יכולה להפנות אותם לכל מני לינקים) והגעת למסקנה שהסיבה היחידה למול היא מסורת ודת ולא שום סיבה אחרת והחלטת לא לעשות את זה. וזהו.

כשאני הסברתי לאבא האמיתי שלי למה החלטתי לא למול הוא אמר שאני לא צריכה להסביר ולא לתרץ. זו זכותי והחלטה שלי. אמא ואבא חורג לעומת זאת נחושים בדעתם שאני צריכה למול, ולא משנה איזו כמות של הסברים הבאתי להם... בינתיים סתרתי את כל הסיבות שלהם ל"למה צריך למול" חוץ מאשר הסיבה המסורתית (את יהודיה ולכן צריכה למול) ושם אמרתי שאני לא מאמינה באלוהים ולכן לא הולכת לנסות לרצות אל שלא קיים בעיני או לחילופין חברה שעוקבת אחריו.

אחותי בזמנו אמרה לי "למה את חייבת תמיד ללכת נגד הזרם?" והסברתי לה שאני לא נגד ולא עם, אלא פשוט בוחרת איך ללכת בלי קשר לזרם, ולכן לפעמים זה יוצא שונה. וזהו. ושיקבלו את זה...

לדעתי הגזמת כשקראת למילה הטלת מום. כמו שאת לא רוצה שהם יהיו קיצוניים לכיוון מילה את צריכה לא להיות קיצונית לכיוון השלם. שכל אחד יעשה מה שהוא חושב שנכון יחסית למערכת האמונות והשיקולים שלו. צריך לכבד בחירה של אחרים... חוץ מזה שמילה היא לא הטלת מום. כי אין בה כדי למנוע מעשה שאחרים יכולים לעשות. בטח לא בחברה שבה 99 אחוז מהזכרים נימולים.

בקיצור לדעתי את צריכה ללכת על הקו של שיכבדו את הבחירה גם אם לא מסכימים איתה. כמו שכיבדו את הרצון שלך להתחתן עם בעלך גם אם לא העדיפו שתתחתני עם גוי. אלו הם החיים שלך והם צריכים לשמוח בשמחתך.


בנוסף מנסיון, ברגע שהילד נולד, ועובר השבוע הקריטי - אנשים מרפים מהרעיון. זה כבר מצב קיים וזהו. וזה לא מונע מאף אחד לאהוב ולמות על הילד. אמא שלי מתחננת שנבוא כבר לבקר כי היא מתגעגעת אליו וקשה לה בלעדיו, וזה אחרי שהיא אמרה שהיא לא יודעת איך היא תתייחס לילד שלא מרגיש לה יהודי כשהייתי בהריון. אם כי אני מאמינה שהיא לא התכוונה לזה.
כל כך מבינה אותך
06/02/2010 | 19:25
1
גם אצלי תמיד חושבים שאני מוזרה כי אני אוהבת שהדברים תמיד נעשים עם חשיבה ויכולת החלטה עצמית אינדוידואלית.

הכי חשוב שאת ובעלך תיהיו מרוצים מהחלטתכם כי אתם ההורים ולא אף אחד אחר.
כתבה
21/01/2010 | 23:14
2
22/01/2010 | 21:06
כתבתי משהו בקומונה - לא דחוף
23/01/2010 | 23:49
סתם שיתוף, תציצו אם יבוא לכם
אוף מכובס
20/01/2010 | 14:32
8
1
עושים כושר ב- אנשים
20/01/2010 | 14:24
1

ד"ר איתי זיו, סגן מנהל בית הספר להסמכות והשתלמויות בספורט ובתנועה של "קמפוס "שיאים" שבמועדון הספורט באוניברסיטת ת"א ובעל תואר שלישי (P.h.d) במסלול Sport Administration יתארח בפורום נשים בספורט.
ניתן לשאול אותו שאלות בנושא חדר כושר, כושר גופני, לימודים, הסמכות ועוד:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

יש לכם שאלות לגבי נישואין חד מיניים? אתם לא בטוחים מהם ההליכים שצריך לבצע ולהשלים ולאילו גופים לפנות? נתקלתם במחסומים בירוקרטיים ואתם תוהים כיצד לעבור אותם בהצלחה?
הערב בשעה 21:00, פורום לסביות 30+ יארח את עו"ד אירית רוזנבלום, שתענה על שאלותיכם בנושא נישואין חד-מיניים.
אתם מוזמנים לשרשר את שאלותיכם בפורום:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

דף הבית הראשון שלי בשיתוף ערוץ דיסני חוגגים יחדיו את יום המשפחה.
שלחנו ציורים של המשפחה שלכם וביום המשפחה יתפרסמו הציורים הנבחרים על מסך ערוץ דיסני, כולל קרדיט לילד שצייר!
אז למה אתם מחכים? הצטרפו למשפחה -  שלחו את הציורים לכתובת mfhp.disney@gmail.com או לערוץ דיסני, רח' החילזון 6, רמת גן.
בוחרים את שירי לאה גולדברג
16/01/2010 | 21:35
הגיע הזמן לבחור את שירי לאה גולדברג למצעד!

ביום שני ה-17 בינואר, בין השעות 15:00-17:00 ייערך ברשת ג' מצעד בסימן שירי לאה גולדברג, לציון 40 שנים לפטירתה.

אחרי שגולשי  הציעו מגוון עצום ומקסים של שירי לאה גולדברג שזכו להיות מושרים, 50 שירים עלו לגמר וכעת הגיע הזמן להצביע ולבחור את 24 השירים שישודרו במצעד.

אל תחכו - הצביעו לשירים של לאה שאתם הכי אוהבים, כי ביום א' ההצבעה נסגרת:

http://www.tapuz.co.il/reshetgimel/
יום פתוח ופורומים חדשים ב
14/01/2010 | 19:07
ההרשמה ליום הפתוח של תפוז מסתיימת ביום ראשון!
ביום רביעי, 20.1.2010, בין השעות 16:00-19:00 נקיים בתפוז יום פתוח, בו תוכלו להיפגש עם בעלי תפקידים בתפוז. במסגרת המפגש תוכלו לשאול אותנו שאלות העוסקות בתחום עליו אנו ממונים, להתרשם מתהליך העבודה שלנו ולקבל טעימה קטנטנה מהתפוזים שעומדים מאחורי הפרדס.

לפרטים נוספים ולהרשמה הקליקו כאן:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

פורומים חדשים בתפוז

מבלים את יום שישי בערב בארוחה טובה והופעה בפורום הרשמי לתוכנית מועדון ארוחת הערב
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

השורד השרמנטי עובר לכבוש את לבבות בנות ישראל. בפורום הרווק מדברים על הריאלטי החדש
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

גולשי תפוז יבחרו את השירים שיכבדו מדי שבוע במצעד של רשת ג'. בואו להציע, להצביע ולהשפיע בפורום מצעד השירים התפוזי ברשת ג'
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

עולם העילית של משפחת חיל האוויר הוא כביכול מושלם, אבל בטלנבולה החדשה נשות הטייסים האמת נחשפת. בואו לעקוב יחד איתנו בפורום
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

כואב הגרון? השקדים מציקים? האוזן סתומה? בפורום רפואת אף אוזן גרון מטעם איכילוב תקבלו תשובות ויעוץ מרופאים מומחים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

התנשאי לי אהובה ותהיי לי לפדיחה בטלוויזיה בפורום עונת החתונות תוכלו לעקוב אחרי התוכנית הכי שתגרום לכם לחשוב פעמיים לפני החתונה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

מפגש פסגה בין ליאור שליין, אורנה בנאי וגורי אלפי בתכנית סאטירה חדשה. בפורום מצב האומה (טלוויזיה) תוכלו לקבל דו"ח שבועי מלא הומור על מה שקרה לנו השבוע.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


רוצים לנהל פורום?
הפורומים הבאים זקוקים למנהל:

תשתיות ופיתוח סביבתי
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

האוניברסיטה העברית
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

אוניברסיטת תל אביב
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

נגני mp3
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

הסוד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

תרבות הלאדינו
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

איטלקית ותרבות איטליה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

חטיבת הביניים
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

ישראלים בחו"ל  
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

פינק פלויד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

הכרויות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

להגשת מועמדות, הקליקו כאן:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...
בוחרים מלך שווארמה ב- אנשים
21/01/2010 | 14:20
1

בין השעות 15:00-17:00, יתארחו עו"ד שמואל יקירביץ' וד"ר אבי רובינשטיין בפורום חוק ומשפט, ויענו על שאלות בנושא רשלנות רפואית.
אתם מוזמנים כבר עכשיו לשרשר את שאלותיכם:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

תחרות מלכי השווארמה יוצאת לדרך!
"מאמא עוף" מציגה שווארמה אמיתית ושווארמה פרגיות בטעם אסלי ומזמינה אתכם להראות שאתם מלכי השווארמה שלנו.
הציעו לנו בפורום עושים שוק את מתכון השווארמה המקורי והשווה במיוחד שלכם ואולי תזכו בנופש זוגי או במוצרי "מאמא עוף" בשווי מאות שקלים!
http://www.tapuz.co.il/forums/apps/spCount.asp?spi...

הגיע הזמן לבחור את שירי העצים למצעד!
ביום שני ה-25 בינואר, בין השעות 15:00-17:00 ייערך ברשת ג' מצעד בסימן שירי עצים, לציון חג ט"ו בשבט הבא עלינו לטובה.
אחרי שגולשי הציעו מגוון עצום ומקסים של שירים בנושא, 50 שירים עלו לגמר וכעת הגיע הזמן להצביע ולבחור את 24 השירים שישודרו במצעד.
אל תחכו - הצביעו לשירי העצים האהובים עליכם, כי ביום א' ההצבעה נסגרת:
http://www.tapuz.co.il/reshetgimel/
יש לכם את מה שצריך כדי לנהל פורום?
21/01/2010 | 16:54

אנחנו מחפשים בדיוק אתכם...

לפורומים הבאים דרוש/ה מנהל/ת:


דוגמנות:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

גרושים דתיים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

הכרויות:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

טיולי תרמילאים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

מורי דרך מייעצים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

קולנוע ישראלי:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

אהבה ורומנטיקה:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

עובדים סוציאליים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

תמיכה בתפוז:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

לימודי פיזיקה:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

מפקד צבאות וגינדיס:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

איטלקית ותרבות איטליה:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

תרבות הלאדינו:  
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

סדירים:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

ישראלים בחו"ל:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

פינק פלויד:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

אגדות רוק:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

מיי כמיקל רומנס:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

כדורגל:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ForumPage.aspx?F...

כדי להציע את מועמדותכם, מלאו את הטופס הבא ונחזור אליכם:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/forms_applicatio...

נתראה בפורום...
הזמנה לאלבום והופעה ב- אנשים
25/01/2010 | 13:56

סוליקו מזמינים אתכם להופעה ולאלבום!
סוליקו מוצאים אלבום חדש ומזמינים אתכם לזכות בו ו/או בכרטיס לזוגי להופעת ההשקה.
השיבו על חידון קצר בפורום מוזיקה שחורה ואולי תהיו בין 8 הזוכים  באלבום הבכורה של סוליקו Exotic on the Speaker ו/או בכרטיס זוגי להופעת ההשקה לאלבום החדש:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

לבלבו אגס וגם תפוח - מצעד חדש יוצא לדרך!
מוכנים למצעד הבא שלנו ברשת ג'?
רגע לפני שנחסל את כל הפירות היבשים של ט"ו בשבט ונעבור לאזני המן, בואו נהנה עוד קצת מהעסיס. לכן, אחרי שבמצעד הקודם עסקנו בעצים, המצעד הבא יעסוק בנושא שירי פירות וישודר ברשת ג' ביום שני 01 בפברואר בשעה 15:00 בדיוק.
הציעו לנו בפורום מצעד השירים התפוזי ברשת ג שירי פירות אותם אתם הכי אוהבים ואולי הם יושמעו במצעד!
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

חיתולים, קרמים, תחליפי חלב, בגדים, עגלה, עריסה... כל כך הרבה דברים שצריך לקנות לכבוד הרך הנולד, כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה דעות והמלצות שונות של כל הסובבים אותך. איך יודעים במה לבחור?
תפוז אנשים ומכון הסקרים פאנל מזמינים אותך לספר לנו מה קנית, לייעץ ולעזור לגולשים ולגולשות אחרים ולקבוע אחת ולתמיד מהם המוצרים הטובים ביותר בשוק.
היכנסו כבר עכשיו לקישור והשיבו על סקר קצר:
http://www.panel4all.co.il/tapuz
דרושים זוגות בהריון לרגל מחקר
15/01/2010 | 20:57
1
סליחה אם זה לא במקום לפרסם, אני מבקשת בשם אחותי סטודנטית לפסיכולוגיה, היא עוזרת מחקר בנושא הכניסה להורות.
דרושים זוגות בהריון ראשון בלבד בחודש רביעי עד שביעי בלבד, להשתתפות במחקר תמורת תשלום + כניסה חופשית להרצאות מעניינות על התפתחות הילד וכניסה להורות.
מי שמתאים ומעוניין מוזמן לפנות למייל centerhorim09@gmail.com
תודה,
עינת
ט"ו בשבט מגיע למצעד התפוזי!
17/01/2010 | 16:09
1
גולשים יקרים,

מדי שבוע רשת ג' ו אנשים מנעימים לכם שעתיים במצעד שירים אותם אתם, גולשינו היקרים, בוחרים ומדרגים.

השנה, נחגוג את חג הנטיעות המתקרב במצעד שירים שכולם ברוח עולם הצומח. המצעד ישודר ברשת ג' ב-25 בינואר החל מהשעה 15:00.

רוצים גם אתם לנטוע עץ לצלילי "ברוש" של אריאל זילבר, "כי האדם עץ השדה" של שלום חנוך או  "עץ האפרסק" של אסנת פז? כל מה שצריך לעשות הוא להיכנס לפורום מצעד השירים התפוזי ברשת ג' ולהציע את השיר שיגרום לכם לצאת לגינה עם רון בלב ואת ביד.

הקליקו כאן:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/AddMsg.aspx?Foru...



נשתמע במצעד!
לשתף ולעדכן
20/01/2010 | 08:24
7
6
שלום לכולם, לפני כמה זמן סיפרתי לכם שההורים של הבן זוג שלי ניתקו אתנו את הקשר חודשיים לפני הלידה. למרות שעברנו לידה קשה ואני שיקום מאוד ארוך וקשה. הבן שלהם(בן זוגי) היהזקוק לתמיכה ועזרה ולא קיבל אותה מהם. האמא עוד יצרה קשר כלשהו וראתה את הנכד פעם אחת אחרי שהוא היה בן 3 שבועות. אתמול היה איזה מפגש ספונטני הגענו למקום ששניהם היו בו וסוף סוף אחרי שהנכד בן 3.5 חודשים הם ראו אותו. למרבה הפלא הסבא התנהג רגיל וגם סבתה השתדלה להיות נחמדה. אני מרגישה ברגשות מאוד מעורבים. כשלא היינו בקשר זה מאוד פגע ביקירי והודדתי אותו כן להתפייס אתם. עכשיו כששוב היה איחוד אומנם ראשוני ניזכרתי עד כמה שאני לא אוהבת את הסביבה של המשפחה הזא. יש בה המון צביעות ושיפוטיות וביקורת והשוות עם אחרים. אני לא תמיד יודעת איך "לאכול" אותם וחוששת שהבן שלי יקבל יחס כמו שאבא שלו מקבל.
אם יש לכם רעיונות איך מתמודדים עם משפחה כזאת אשמח. אם לא תודה שיקשבתם זה הרבה.
תודה שוב
מה דעתו של בנזוגך?
20/01/2010 | 12:55
1
1
זה נשמע מאד לא קלאין לי ניסיון בדברים כאלה ומקווה שגולשים אחרים יענו לך. ממליצה לך גם להוועץ בפורומים ה"מתמחים" בעניני משפחה מורחבת. יש רבים כאלה.

בנזוגי עדיין חולם
20/01/2010 | 15:29
על משפחה חמה ותומכת. הוא לא מוותר במחשבה שלו. קשה לו לקבל שזאת המשפחה שלו. אבל הוא מבין שנצתרך גם אנחנו לשנות גישה ולא לצפות.
ואולי קשה להם עכשיו לאכול את הכובע?
20/01/2010 | 13:09
3
1
אם אתם רוצים להיות איתם בקשר כדאי אולי לתת להם הזדמנות להתקפל בלי שירגישו מקופלים.
השאלה היא באמת מה את מוכנה לעשות ע"מ להיות איתם בקשר.
מה אני מוכנה לעשות
20/01/2010 | 14:08
2
1
זאת בדיוק השאלה שמעסיקה אותי. אני מאמינה שנעשה על זה עוד שיחה אני ובנזוגי. אבל בגדול לא הרבה. מינימום מפגשים מינימום אינטרקציה. רק עלמנת לשמור על שקט נפשי של הבית שלנו המשולש אני בנזוגי והנסיך.
אני זוכרת את ההודעה הקודמת שלך
20/01/2010 | 14:46
1
ונדמה לי שכתבתי לך גם אז, שאצלינו היו כמה וכמה ניתוקי קשר במהלך השנים האחרונות, מהצד של המשפחה המורחבת דווקא. אמנם ברית המילה הייתה נושא עקיף כאן (כלומר עוד נקודה שחורה בכתב ההאשמה הארוך נגדינו), אבל בהחלט ניתלו גם בזה.
אז אני מספרת לך מנסיוננו, ומהמחשבות שלי בנושא:
קודם כל אני חושבת שאתם כרגע הצד החזק. לא וויתרתם ולא התקפלתם. למרות הלחץ המזעזע שהופעל עליכם וניתוק קשר זה גם דרך ללחוץ, לא מלתם את הבן שלכם, והלכתם עם האמונה האותנטית שלכם. בעיני זה שם אתכם בנקודת פתיחה מאוד חזקה בהורות שלכם. ובאמת עוד כל כך הרבה פעמים תהיו צפויים להתמודדות עם המשפחה בנושאים של גידול הילדים, במיוחד כשזה ילד ראשון שלכם וההנחה של כל מיני אנשים היא שהם יודעים יותר טוב ממכם... אני יכולה להגיד לך שלי יש עכשיו חילוקי דיעות עמוקים בנושא חינוך עם אמי, וזה לא פחות דרמטי מאשר עניין המילה. ודווקא משום כך - אתם נוהגים סופר נכון בעיני. לא מתפשרים מצד אחד, ומושיטים יד לשלום מהצד השני.
זו הגישה שגם אנחנו אימצנו, והיא עובדת נפלא! מהרגע שהפסקנו להתכתש ולכעוס ולהתרגז, ונקטנו בשילוב של ענייניות קרה ואמפתיה, היחסים התחילו לחזור למסלול התקין. מצד אחד הודענו שיש נושאים שאנחנו לא מתכוונים לפתוח, כי אין הסכמה וגם לא תהיה, ואין לנו רצון לריב. אפילו אמרנו שאולי פעם יווצרו תנאים נכונים יותר לדיון, אבל בכל מקרה לא מדובר בהתנצלות או במיקוח, אלא במתן הסבר למי שמעוניין, מתוך כבוד והקשבה. מהצד השני - שידרנו שמחה על גילויי הקשר. הזמנו אלינו, שיתפנו במה שנוגע לחווית גידול הילד (בהתחלה במיוחד מהצד של השמחה והאור, כדי לשדר את השלמות שלנו כמשפחה ואת החוזק שאנחנו מרגישים). קרבנו אותם אלינו - ימי הולדת, הזמנות סתם לקפה, טלפונים בנוסח "תשמעו מה הזאטוט עשה/אמר היום"... והמשפחה לא נותרה אדישה לזה.
תדעי לך - מאוד נדיר שסבא וסבתא יוותרו על החוויה הזו. אנשים סבירים לא מפנים עורף לנכד שלהם, בוודאי לא לילד קטן שבעיקר ממיס לבבות (מה, חמותך לא רוצה שהוא יתרפק עליה ויקרא לה סבתא? לא בא לה לפנק אותו?). היום זה קצת קל להם להיות קשוחים, כי מדובר בתינוק זעיר. אבל הוא גדל במהירות, אוטוטו יצחק בקול רם ויגיב מאוד לסביבה. מי מוכן לוותר על העונג הזה?

לכן, אני מציעה, עם כל הכעס והמשקעים ומה שיש לך בלב עליהם - תנהגי בדיפלומטיה. תהיי מלאת רצון טוב ושיתוף פעולה, מבלי לוותר על האני מאמין ההורי שלך. בעיני מה שעשיתם היה נהדר. טוב שבאתם למפגש ספונטני, ועובדה שהם לא הגיבו ברתיעה.
תדעי לך שתגובה נרתעת מצידם הייתה מקטינה אותם עוד יותר, ולא אומרת דבר על התנהלותך שלך. אני מניחה שגם נורא קשה להם לרדת מהעץ. אז אתם תגישו סולם בלי אומר ודברים. בעיני אתם יוצאים מאוד חזקים ומועצמים מההתנסות הזו כמשפחה.
מה יהיה בעתיד? אין לדעת, אבל בעיני יש סיכוי גדול להתקרבות הדרגתית. אם היו אומרים לי לפני 7-8 שנים שאני אהיה היום במקום כזה עם המשפחה שלי - הייתי צוחקת. אבל כן - הילדים קירבו אותנו מחדש.
לא יודעת מה תרגישי כלפיהם בעתיד. אולי תרגישי שאת סולחת ואולי לא. את גם לא חייבת לאהוב אותם. בעיני אם יש כלפיכם יחס הגון ומכבד, אם אפשר לשבת יחד בלי מתח, אם יש אהבה לנכדים - דיינו.


תודה
20/01/2010 | 15:27
את כל כך צודקת. זה באמת הכי נכון לעשות להיות דיפלומטית ולהניח לחששות של מה יהיה. יש לי נטיה לפעמים לנתח ולחפור לעצמי את המוח.
תודה לך
בולעים את הצפרדע
21/01/2010 | 12:49
1
זו לא המשפחה שלך ולכן הדרך הכי טובה שלך לטפל בעניין היא לראות מה בן הזוג שלך צריך. במקרה הזה לא משנה אם את אוהבת אותם או לא, אלא כמה הוא צריך את נוכחותם ותמיכתם - האגו שלך לא אמור לשחק תפקיד בגלל שעבורך הם חבורה של אנשים זרים שמשמעותית רגשית לבעלך. וכך את צריכה להתייחס אליהם בעיני.
מעניין אותי לדעת מה הסיבה
18/01/2010 | 18:48
39
15
שהביאה אתכם להחליט על ההחלטה הזאת?
האם אתם מגדירים את עצמכן אטאיסטים? אתן מרגישות קשר למסורת של הסבים וכו' שלכם?
אותי מעניין לדעת אם זה כתוצאה מרחמים על הילד או משהו אחר.
הרי ברור שלא זוכרים את האירוע ושזה לא משהו שמפריע (אולי ההפך.. תלוי לפי איזה מחקרים הולכים)

מחקרים דווקא מראים שהגוף זוכר
18/01/2010 | 19:03
11
4
באותה מידה תוכלי להגיד שאפשר להטריד מינית תינוקות כי הם לא זוכרים... ובכל אופן, מחקרים מראים שתינוקות שעברו מילה מגיבים במצוקה רבה יותר לחיסונים מאשר תינוקות שלא עברו מילה, כלומר שהגוף אכן חווה טראומה ומגיב אל כאב עתידי בצורה שונה.

אישית אני מאמינה בעצמי ובבחירות שלי . אני לא עושה מעשים שאני לא מוצאת להם סיבה, ובהחלט שמתנגדת לפגיעה וסיכון תינוקות ללא סיבה מוצדקת. אלו לא רחמים אלא כבוד לגופו של אדם אחר ולבחירות שלו. אם ירצה התינוק, כשיגדל ויהפוך לגבר, יוכל לקחת אחריות והחלטה על גופו שלו ואם ירצה יוכל לבקש שיחתכו את עורלתו.

ושכחתי: אותי מעניינת מה הסיבה
18/01/2010 | 19:05
10
5
שהביאה אותך להחליט שאתה בעד מילה?
בעיני מי שכן מחליט לחתוך הוא זה שצריך להסביר את מעשיו ולא מי שמחליט להשאיר את התינוק שלם כפי שהוא נולד.
כל האמת
18/01/2010 | 19:38
9
3
החשיבות שיש לי למסורת אם לקרא לזה מאיפ שבאנו.
אני דתי לשעבר ועדיין חושב שיש איזה חשיבות לשמור על מה שהעם הקטן שלנו עבר.

לפי דעתי זה כן משהו רגשי כי עובדה שהרוב הן נשים שמתנגדות למילה
בתור גבר אני יכול להגיד לך שלא זוכרים דבר :)
זה לא שרוב המתנגדים למילה הן נשים
18/01/2010 | 19:46
6
4
זה שנשים יותר מדברות על זה בפורום הספציפי הזה מאשר גברים, זה הכל .
אני מאמין שזה לא מקרי
18/01/2010 | 20:00
5
2
אני בטוח שזה בגלל הסיבה הרגשית שיש לאמא
בכל הפורומים באשכול המשפחה יש יותר נשים
18/01/2010 | 22:31
3
3
מה זה אומר?
שליותר נשים יש משפחות מגברים
21/01/2010 | 21:22
2
5
אבל זה לא כך
21/01/2010 | 21:46
1
3
הרוב המוחץ של נשים בפורום הורים לתינוקות והורים לפעוטות הן נשים נשואות לגברים..
כנראה לא הייתי מספיק ציני
22/01/2010 | 21:17
3
מאחורי רוב הנשים שמתנגדות למילה
18/01/2010 | 23:01
2
יש בן זוג שמסכים איתן לגמרי.

אמנם יש זוגות שבהם האישה לא רוצה למול והגבר דווקא בעד, וכמובן יש גם את המקרים ההפוכים, אבל הרוב הדומם של ההורים שלא מלים מורכב מאבא ואמא ששלמים עם ההחלטה.

בתור גבר?
20/01/2010 | 08:08
3
אתה לא יודעה מה אתה זוכר ואיפה זה יושב לך. בתור גבר אתה אף פעם לא תדע מה הפסדת . כי ביצעו בך ניתוח בלתי הפיך
"לשמור על מה שהעם הקטן שלנו עבר"?
22/01/2010 | 09:05
1
ע"י כך שאחתוך לבן שלי את הז'??

לי יש דרכים הרבה יותר נעימות, עדינות, ולא פולשניות לשמור על המסורת ולחנך את ילדיי. הן לא כוללות חיתוך באברי מין.
שלום לך, וברוך הבא
18/01/2010 | 19:04
1
שאלת שאלות מצויינות שנשאלו פה כבר פעמים רבות, ובכל זאת אענה בשמחה

מה שהביא אותי להחלטה לא למול את בני היה בראש ובראשונה שעוד כשהייתי צעירה ולפני שהייתי אפילו בהריון ומאז ומתמיד כל רעיון המילה בבסיס שלו - לא מצא חן בעיני. לא מצא חן בעיני שמכאיבים לתינוק קטן וחסר ישע בגלל מסורת.

כשקצת גדלתי וכבר הייתי בהריון עם בני הבכור, קראתי על הנושא וחשבתי עליו עוד והבנתי שלפי תפיסת עולמי אין בכלל שום יתרון בביצוע הניתוח הזה ולכן לא ראיתי שום סיבה לעשותו, מפני שאני אדם שצריך סיבה טובה לעשות דברים.

אני לא מגדירה את עצמי אתיאיסטית ולא מגדירה את עצמי בשום דרך אחרת. אני לא באמת חייבת להגדיר את עצמי בצורה כלשהי, אין איזה חוק בעניין, נכון? אני יהודיה, ומרגישה קשר למסורת בעיקר על רקע תרבותי, הסטורי ולאומי. הסבים שלי ראו במסורת משהו קצת שונה, ומן הסתם לו היו חיים כיום לא היו מאוד מרוצים מבחירותי (לא רק בגלל שלא מלתי את בני), אבל אלה החיים - אנחנו כל הזמן מתקדמים ומשתנים וזה לא אומר שום דבר רע על מה שהיה פעם, פשוט עבורי יש המון דברים שהשתנו מאז התקופה שבה חיו הסבים שלי.

ולסיכום, בוודאי שליבי נכמה על ילדי ולא רציתי להכאיב להם שלא לצורך. אני מרחמת עליהם גם כשהם צריכים לקבל חיסון, או טיפול אחר לא נעים, אבל מכיוון שבדברים אלה יש יתרונות, אני מתגבר על הרחמים ומאפשרת אותם. בכל מה שנוגע למילה - מכיוון שאין בזה שום דבר טוב, אין בעיני שום סיבה לתת למישהו לעשות להם את זה.

ואם זוכרים או לא זוכרים, זה בכלל לא העניין. קודם כל, יש ויכוח על עניין הזיכרון, יש מחקרים שמעידים אדם זוכר דברים גם משלבים מאוד מוקדמים בחייו, גם אם הוא לא ממש מודע להם, אבל הם כן משאירים את חותמם עליו.

אבל בכל מקרה כל זה לא רלוונטיף כי כמו שכבר כתבתי - אם במילה היה איזשהו יתרון, הייתי מאפשרת שיעשו אותה לילדי, אבל לדעתי אין בה שום יתרון - אז למה סתם לפגוע בילד שלא לצורך, רק בגלל ש0אולי) הוא לא יזכור בעתיד? אני לא פועלת ככה.
חיתוך באיברי המין ופשיטת העור.
18/01/2010 | 19:05
5
בתמים אתה חושב שזה "לא מפריע" ליילוד?
או לילד מוסלמי או בן שבט באוקינוס השקט כשמבצעים בגיל אחר?
אם היו עוקרים לך את העףעף (שזה בערך שווה ערך בעוצמה) גם היית מסכים?

מה עניין מסורת כאן - אני לבטח לא פחות מסורתי ממך מבחינת הקשר למקורות.
אה ושכחתי - ברוך הבא לפורום שלנו :)
18/01/2010 | 19:07
5
נשמח לענות לכל שאלותיך. היה בטוח כי מאיתנו לא תצא חסר תשובות!
שלום וברוך הבא noamm
18/01/2010 | 20:26
3
לכל גולש כאן יש את הסיבות שלו.

בין היתר אפשר לאמר שזה החסרונות והסיכונים הרפואיים, הכאב, הפגיעה באיכות חיי המין והאוננות, הסיבות הנגועות לזכויות האדם על גופו והמנעות מטיפול רפואי פולשני ללא התוויה רפואית כחלק מזכויות של חסר ידע הן בין היתר הסיבות של הגולשים כאן. תוכל לקרוא על כל אלה ועוד במילון שלנו והקישורים שלנו. במילון יש שפע של מידע רפואי, תרבותי, הלכתי, מיסטי, חברתי ועוד ועוד.

בנוגע לשמירה על המסורת-אני אישית יודעת שעד לפני שלושה דורות כל המשפחה שלי היו דתיים ושמרו קלה כחמורה. שמירה על כ"כ הרבה מצוות ומסורות הלכה לאיבוד. אני מעדיפה לשמור (או "להחיות") מסורת אחרת ולא לדבוק במסורת היחידה הנוגדת את מצפוני שיש בה פגיעה וסיכון של חסר ידע שכל מה שאני אמורה לעשות זו לחשוב על טובתו ולהגן עליה בכל דרך שאני מכירה.
אני חושבת שמסורת זה דבר מאד יפה
18/01/2010 | 22:20
6
אני חושבת שמסורת מאחדת את המשפחה/העם, אני חושבת שמנהגים שנשמרים דורי-דורות הם מיוחדים ויפים, כשדובר בחגיגת ארועים, בתבשילים, בלבוש, בקישוט, בסמלים אפילו בתפילות.
אבל האקט של חיתוך תינוק בן שמונה ימים - זה "פולחן" , כשם שאינני מאמינה שצריך להקריב שום חיה על שום מזבח, כדי להראות אמונה (ואני לא צימחונית), כך אני חושבת שמנהג של פציעת/הריגת/חיתוך בבשר של מישהו אחר לא תופסת ולא משקפת שום דבר פרט למעשה פולחני שנובע מחוסר היכולת/רצון להתנגד .
אני חושבת שאתה צודק ביחס הרגיש שיש לנשים בעיניין הזה וההתקוממות שלהם הרבה יותר גם לדעתי נגד המנהג לאומת הגברים, לדעתי מהסיבה שהרבה גברים מתביישים/מפחדים להודות/להווכח שהרבה מהבעיות המיניות שיש להם או שהם חוו/חווים נובעים מהחוסר בעורלה - יש מין התגוננות אישית תמיד כשזה עולה של הגבר כלפי הסביבה "דווקא אצלי הברית היתה מוצלחת מאד" כאילו הוא אומר "אני בעל יכולת מינית נהדרת ואין לי שום בעיות", הפחד והאי ודאות (האם זה באמת מהברית או שזה משהו בי לא בסדר?)גורמת לגברים לשתוק.
קשר השתיקה הזה מזיק מאד כי אם היתה קמה צעקה - אז היו יודעים שמיימדי הפגיעות הן פי הרבה ממה שאפשר לדמיין.
בשיחות אחד על אחד אתה מגלה הרבה גברים פגועים ומתביישים.
אז נכון שלא זוכרים את הארוע, אבל העדר העורלה מזכירה לכל נימול במיימדים שונים את הארוע הבלתי הפיך בכל זיקפה וזיקפה שהם יחוו במהלך חייהם.
זוכרים. לא בזכרון היומיומי, אבל זוכרים.
18/01/2010 | 22:29
4
יצא לי לדבר עם אישה שמטפלת בשיטת NLP שעוסקת בזכרונות, גם משלבים מאוד מוקדמים של החיים (אל תשאלו אותי איך היא גורמת לאנשים להזכר, זו הטכניקה שלה, אני רק שמעתי את הסיפור) ואותו אחד סיפר על מה שהוא זוכר מברית המילה שלו.
בעקבות התיאור המפורט והמזעזע שלו היא לא מלה את בניה.

אני יהודיה. משני הצדדים. זאת המורשת שלי, כל אבותיי היו יהודים.
זאת ההיסטוריה שאני באה ממנה.
וכמו באספקטים אחרים של היסטוריה, חלק ממנה מלא בסיפורים נפלאים, ברעיונות טובים ובמנהגים שאני מאוד אוהבת, וחלק ממנה - עדיף שיישאר היסטוריה.
אצלנו בבית בהחלט יש מנהגים ששומרים באדיקות, ויש כאלו שפחות. את מנהג המילה בחרנו שלא לשמור.

אני לא מרחמת על הילד שלי. אני לא מרחמת על אף אחד, אני לא כל כך אוהבת את הרגש הזה. אבל אני לא אכאיב לילד שלי בלי סיבה - בדיוק כמו שאני לא אתן לו סטירה (הוא בן 10 חודשים, הוא לא יזכור כלום בבגרותו) אני לא אחתוך לו חלקים מאיבר המין. זאת נראית לי פגיעה בזכויות אדם בסיסיות (כי הגוף שלו הוא לא שלי ומי אני שאכפה אמונה או העדפה אסתטית עליו?) והתייחסות מאוד לא מכבדת לילד.

מקוה שעניתי בצורה ברורה.
ועוד נושא שתמיד נשכח, ההגדרה העצמית שלי כהורה
18/01/2010 | 23:44
3
6
סוג של הצהרת כוונות.

כיצד עשיית המילה מגדירה אותי,
האם אני בן אדם שמוכן לגרום פציעה חמורה לתינוק ?
לתינוק שלי?
האם העובדה שעשו לי את זה מצדיקה את זה ?
האם אני עוצר לשאול שאלות, להטיל ספק לחקור ?
האם אני מסוגל ללכת לבית לוינשטיין ולדקור נכים משותקים בסיכות רק בגלל שהם לא מרגישים את זה ?
ואולי הם כן מרגישים את זה ורק לא יכולים להביע את הכאב ?
למה לא אכפת לי מהשבת? מכשרות ?
האם אבות אבותי לא מתו (והרגו) בגין השבת ?


מלא שאלות.
ויש עוד
אבל זה תמיד חוזר לשאלה , איזה מין בן אדם אני אם אני מסוגל ביודעין לגרום כאב לתינוק, (לתינוק שלי) ללא כל סיבה, וכנגד הרבה סיבות טובות לא.
רגע של עברית
18/01/2010 | 23:48
2
"האם אתם מגדירים את עצמכן"
רק לי השינוי המגדרי נראה מוזר?
נראה לי שהכותב שינה את המין תוך כדי הכתיבה, כדי לנסות לתלות את ההסבר במגדר.
להגיד *אתן* חושבות כך
גברים *שהם הגיוניים* וביניהם אני, הכותב לא חושבים כך.

היינו כבר בסיפור הזה.
יש כאן לפחות 10 גברים בפורום
יכול להיות שבכרטיס המשתמש כתוב ש א ש ו זה אישה
זה רק עצלות זו הייתה ברירת המחדל אאלט ולא שיניתי
מה שהתכוונתי לומר , זה שגם אם התינוק שוכח
19/01/2010 | 09:48
1
4
ההורה לעולם לא שוכח שהוא עשה את המעשה הזה
כמה נכון.
19/01/2010 | 13:17
5
בעיקר כי לא מצאתי סיבה כן לעשות מילה
19/01/2010 | 00:21
31
רק אציין שאני בעת בחודש תשיעי, ועוד לא הגענו ממש לביצוע (או אי הביצוע, יותר נכון).
אני לא אתיאיסטית. איני מאמינה באלוהים או בישויות שהן מעל לאדם, אבל אני יהודיה בהחלט. כבר כתבתי זאת כאן -
אני לגמרי הולכת לגדל את בני כיהודי, כי אני חלק מהעם הזה. למעגל השנה ומעגל החיים היהודי יש הרבה משמעות בחיים שלי. אני עסוקה תדיר בלימוד המקורות היהודיים וארון הספרים היהודי, אני מצויה בתוך העולם הזה הרבה יותר מרוב החילונים שאני מכירה שחותכים מבלי לחשוב פעמיים. יש לי חברות שאומרות שאורח החיים שלי הוא בכלל דתי (בגלל שיש בו אלמנט משמעותי של אמונה, אבל לא באל - יותר באדם).
אני רק לא מקבלת את התפיסה שאני צריכה לחתוך לילד שלי איברים בשביל להיות חלק מהעם. אני עצמי חלק מהעם היהודי יפה מאד מבלי שחתכו לי דבר.

מאז שגילינו שזה בן אני ניסיתי לברר עם עצמי ועם יקירי מדוע צריך לעשות ברית. אני לא מרגישה שקיבלתי תשובות מניחות את הדעת לשאלה הזו. אז מבחינתי זה ברור - אם אין תשובה לשאלה למה לעשות - לא עושים!
בנזוגי דוקא כן חושב שצריך לעשות, כי יש לסמל השייכות הזה איזו משמעות עמוקה עבורו שהוא מתקשה להסביר לי במילים רציונליות. ואני לא משתכנעת מהסבר לא רציונלי. רגש כזה אינו סיבה טובה מספיק בשבילי כדי שתצדיק הטלת מום בבן שלי. ובנזוגי לא יתעקש על משהו שהוא יודע שמפריע לי. הוא מקבל את זה שאם קשה להחליט - אז לא עושים. ולא ההיפך. הוא גם חושב בכל מקרה שאם כבר לעשות - אז בגיל מעט מבוגר יותר כשהמערכת החיסונית מתחזקת והגוף הפצפון מסוגל להתמודד יותר בקלות עם טראומה כזו.

אז נכון לעכשיו אנחנו לא נמול את הילד. ברית דוקא תהיה - טקס של הכנסת הילד בבריתנו - לחיינו, עולמנו, משפחתנו, קהילתנו, תרבותנו ועמנו.
עונה לסקר
19/01/2010 | 01:04
2
אני לא מגדירה עצמי אטאיסטית
אני מרגישה קשר למסורת של הסבים (וכו'?) שלי
זה לא כתואה מרחמים
אולי כן בגלל משהו-אים אחרים (קוראים לזה סיבות)
ברור לי שזוכרים את האירוע ושזה משהו שמפריע אבל זה לא בגלל המחקרים שלפיהם אני הולכת אלא הגיון בריא ונסיון אישי.
לא רחמים אלא כבוד, כבוד לבני וכבוד לזכויתיו
19/01/2010 | 02:10
1
3
מי זה "אתם"?
אם "אתם" אלו אני ובן זוגי אז איננו זקוקים לסיבה. לדעתנו מי שצריך סיבה אלו ההורים הבוחרים למול את בנם.

אני לא מגדירה עצמי אתאיסטית. אני (בהקשר הזה) יהודיה חילונית, אינני מקיימת מצוות רבות של היהדות בינהם כמה שדווקא הייתי מאמצת אם היו משתלבות באורח חיי (למשל הייתי מקפידה על שמירת שבת שזהי דרך נפלאה להבדיל בין שבוע לשבוע אם זה לא היה מתנגש במנהגים אחרים שלי ושל חבריו ובני משפחתי).

ידעתי שבני ישאר שלם הרבה לפני שידעתי שאלד אותו, הרבה לפני שידעתי שארצה אותו. לפני שנים בן זוגי חלק איתי את ריגשותיו לגבי הטקס הזה, כשהזדמנו לארוע ברית מילה הוא סיפר לי שהעניין מחריד בעיניו והוא לא מבין איך אפשר לעשות את זה לתינוק. לא חשבתי על הנושא לפני כן אבל כשהסב את תשומת ליבי דבריו נשמעו לי נכונים והגיוניים בדיוק כמו שקיצוץ זנבות ואוזניים של כלבים היה פסול בעיני עוד לפני שהוצא מחוץ לחוק. לא נחרדתי פיזית מהמילה אבל כן הבנתי שיש הרבה סיבות לא למול תינוקות (אכזרי, מסוכן, מכוער, כואב, מזיק, מגעיל, בלתי הפיך...).
רק כשהייתי בהריון הרגשתי בגופי את הרגש עליו דיבר בן זוגי כל השנים, לא צריך לדון, לא צריך להתפלפל. לא צריך סיבות.  את התינוק הזה אף אחד לא יסכן בתינוק הזה אף אחד לא יפגע. התפקיד שלי כאמו, שלנו כהוריו, מרגע שבחרנו להרות אותו, הוא להגן עליו, על נפשו ועל גופו. צריכה להיות סיבה מאוד משמעותית, סיבה שתפריד בין חייו למותו, שתגרום לי להעביר אותו ניתוח בגיל 8 ימים או בכל גיל.
כתבת ממש ממש יפה!
23/01/2010 | 17:39
1
לבעלי ולי הייתה שיחה דומה מאוד אבל בהקשר אחר ושם נזרע הזרע של המחשבות לוותר על ברית המילה. היום כשהתינוק עדיין שוחה לו בבטן שלי אני בטוחה בעצמי שלא ארצה לעשות זאת.
תשובתי
19/01/2010 | 10:35
1
אני זוכרת שכשהיו לי צירים מאוד כאב לי.

אבל אני לא זוכרת איזה סוג של כאב. בקיצור אני לא זוכרת כלום.

מה הקשר?

גם ילד בן שנה או שנתיים אם תוריד לו אצבע הוא גם לא יזכור כשהמקום יתרפה.
זה משנה שהוא לא זוכר?
הסיבה שלי
19/01/2010 | 15:54
7
4
אני מגדירת את עצמי כחילונית דתית. החילוניות שלי היא האמונה שלי, שהבסיס שלה הוא שאלת שאלת ובחינת נושאים משמעותיים, ואי הליכה כעדר בכל נושא שהוא.
עם זאת, כמו רבים אחרים, לא הקדשתי מחשבה ייתרה לנושא ברית המילה, עד שבני עמד להיוולד.
מהרגע שהתחלתי לחשוב על ברית מילה לבן שלי, עלתה באופן טבעי השאלה למה להעביר את תינוקי הרך כריתה כואבת בגופו. מהר מאד היה לי ברור שלא רק שלא אוכל לעולל לו את זה, גם אין שום סיבה שתצדיק מעשה אלים שכזה בתינוק.
התינוק הזה יהיה בעוד שנה בגיל בר מצווה, ואני מרגישה שההחלטה ההיא היתה אחד הצעדים הראשונים בגידולו וחינוכו בדרך של כבוד לגופו ולאישיותו, כמו גם גופם ואישיותם של אחרים.
מעניין אותי לשמוע חוויות...
20/01/2010 | 10:43
6
2
איך בנך התמודד עם השונות? האם נתקל באיזושהי צורה בבעיוה חברתית כזו או אחרת בעקבות היותו שלם בחברה של נימולים?
חוויות
21/01/2010 | 13:19
1
2
בני אינו "מתמודד" עם ה"שונות".
עד גיל שש הוא אהב מאד להתרוצץ ערום בחוף הים, בבריכה ובבית, אבל לא זכורות לי תגובות מיוחדות. אהה, כן, היה ילד אחד בגן ששם לב לשוני כלשהו ושאל אותו לפשרו. בני הסביר לו שאת הבולבול שלו (של החבר) חתכו כשהוא נולד ואת שלו לא. אני מניחה שההורים של אותו ילד נדרשו ל"התמודדות" כלשהי באותו היום...
מאז שגדל, הוא לא אוהב להראות את איבריו המוצנעים, והאמת היא שזה גם מאד לא נהוג ולא מקובל לעשות זאת. איבר המין שלו הוא עניינו הפרטי ולא נחלת הכלל, כמו איברי המין של כל חבריו וחברותיו.

תראי, מנסיוני ומנסיון כל מי שאני מכירה כאן, ה"התמודדות" היא רק של ההורים בנושא הזה. לילדים זה כל כך טבעי ומובן מאליו שלא חתכנו אף איבר בגופם, שלא נדרשת מהם שום התמודדות מיוחדת.
ואם קורה ונדרשת התמודדות כלשהי, היא אינה שונה מכל התמודדות עם שוני. יש ילדים עם משקפיים, נמשים, שיער ג'ינג'י, שמנים, נמוכים - כל אילו שונויות נראות לעין.

אגב ראיתי בחיי כמה וכמה אברי מין זכריים, וכולם היו שונים אחד מהשני, גם בין אלו הנימולים
כמה נכון! לאחרונה
21/01/2010 | 20:44
5
הבן שלי "גילה" את ברית המילה (כי סיפרתי לו). וזה ממש ממש לא עניין מבחינתו. לו יש עורלה, ולאחרים אין. בזה זה נגמר. הוא גם יודע שאיבר המין הוא פרטי, ושלא מראים לאחרים ולא אמורים לראות לאחרים.
לא שמים לב!
21/01/2010 | 19:47
3
4
בני בן שלוש ולא שם לב (אולי כי הוא עדיין קטן), אחותו בת 5 גם לא שמה לב (שיצא לה לראות לו ולאבא שלו), בים לא שמו לב אפילו שהוא היה עירום, גם לא במשחקיה כשהוא החליט שהוא רוצה פיפי והוריד את המכנסיים והתחתונים והלך כשהם מופשלים עד אלי.
ובשיחות מזדמנות במקומות שונים התברר לי שהעורלה שלו לא כל כך ייחודית...יש עוד הרבה הורים שהשאירו את הבחירה בידיהם של בניהם (והם דווקא לא עולים חדשים).
נכון! יש לא מעט ילדים שלמים
22/01/2010 | 09:02
2
2
ואותי, לפחות, עכשיו זה יותר מפתיע לגלות תינוק שעבר מילה, מאשר ההיפך... אולי אני חיה ב"לה לה לנד", ואולי אני פשוט יותר מידי קרובה לפרדס חנה
זה לא אותו הדבר?
23/01/2010 | 15:50
1
1
פכככככ כן, יש מצב...
24/01/2010 | 13:25
1
הסיבות הן רבות
20/01/2010 | 08:05
2
1. כי זה מעשה ברברי, אני לא חושבת שיש משהו בגוף האדם שמצריך חיתוך או ניתוח כל שהו.
2. כי זה כאב בלתי נסבל שנגרם לילד ללא שום סיבה
3. כי זאת פלשנות לגוף האדם ולא שואלים את רשותו, פגיע בזכות קיום בסיסית
4. הסכנה לסיבוכים ופגיעות בלתי הפיכות, ויש כאלו לא מעטות

אלו סיבות העיקריות למען האמת.
ובקשר ל"במלה לא זוכרים" נתון במחלוקת. הם זוכרים, מרגישים וזה מיותר לגמרי.
מקווה שעניתי לך
גם עוורון צבעים מלידה אינו מפריע
20/01/2010 | 12:27
4
גם לחרש מלידה באוזן אחת לא מפריע לשמוע מונו... כי זה מה שהם יודעים כמציאות שלהם.
הדוגמאות הנ"ל מקבילות פחות או יותר להפסד שלך בהנאה בקיום יחסי מין, הפסד בעקבות המום שהטילו באיברך... אבל אתה עיוור לכך מאחר שזה מה שאתה יודע וטוב לך עם זה... כאמור, כנ"ל... היה יכול להיות טוב יותר בסדרי גודל (תרתי משמע)
זה שאתה דתי לשעבר שלא מקיים מצוות חשובות וחמורות יותר במסורת אבותיך, אך מקיים ברית מילה, הופכת אותך לצבוע... וזאת על חשבון של גוף\נשמה אחרת שאתה מפר זכות בסיסית שלו\ה על שלימות הגוף.
אתאיזם במקרה שלי
21/01/2010 | 15:50
2
עבורי אלוהים הוא המצאה וממילא גם החוקים שלו - לכן אני עוקבת אחרי סט חוקים אחר לחלוטין, דברים שעוברים דרך המוסר העצמי שלי - פשוט רואה מה לא נעים לי ומנסה להמנע מלעשות אותו לאחרים (ע"ע לא תגנוב, לא תרצח, אבל יש דברים הרבה יותר עדינים מזה, כמו לכבד אנשים וכו)

פשוט מאוד - אני לא נוהגת לחתוך איברים מילדי
24/01/2010 | 23:28
1
כתבה על אתאיזם
16/01/2010 | 22:57
21
3
נכון שזה לא קשור בברית מילה, אבל יש קשר כלשהו בעיני בכל זאת

כתבה מעניינת על אתאיזם

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3833761,00...


אגב - לעדכן אתכם - ילדתי לפני שלושה שבועות - והוא הילד השלם הראשון אצלנו מזה דורות על גבי דורות... לצערי המשפחה מצד אמא לוקחת את זה קצת קשה. למשפחה מצד אבא זה לא משנה.
המון מזל טוב!!!
17/01/2010 | 04:11
מזל טוב! אתם גרים בחו"ל, נכון?
17/01/2010 | 08:03
14
2
את רוצה לספר קצת על הדינמיקה?

מקווה שהעניינים יזרמו על מי מנוחות בסופו של דבר
כן
17/01/2010 | 11:35
13
גרים באנגליה.
בעקרון בינתיים המשפחה של אמא לא מעורבת בזה כל כך, כי הם לא באיזור לחקור ולשאול, אבל אמא כועסת עלי שלא עשיתי ברית, כי כשהתחתנתי אמרתי לה שאעשה לילדים שלי ברית מילה ובעצם הפרתי את ההבטחה הזו.

היא מדברת בעיקר על מבוכה מאנשים ששואלים אותה מה עם הברית והיא לא יודעת מה לומר להם (אמרתי לה לומר להם שהחלטנו לדחות את זה עקב סיבה רפואית - מה שדי נכון, כי רפואית אנחנו לא רואים סיבה לעשות את זה ולכן החלטנו לדחות עד שהילד יחליט לבד מה בא לו), אבל אני מניחה שזה לא באמת מה שמפריע לה, אלא העובדה שהחלטתי לשבור מסורת ארוכת ימים.

כשאני מתבוננת בקטנצ'יק שלי, אני לא מבינה איך אפשר לחתוך אותו, ולא משנה לי באיזה אופן.
קיבלתי הסברים על זה שהיום משתמשים באצות מסויימות, שזה לא כואב להם, שהם לא זוכרים, שהם חייבים להיות כמו המשפחה שלהם וכו - אבל אף אחת מהסיבות האלו לא מצדיקה חיתוך.

בביקור בארץ בקרוב אצטרך להתמודד עם הדיעות של שאר המשפחה - למזלי נולדתי עקשנית ויודעת לעמוד על שלי, אז אני מקווה שהביקור בצד של אמא לא יהיה רק סביב האם יש לילד ברית מילה או לא.
אין לי בעיה לקום וללכת אם זה יאבד פרופורציות ויימשך יותר מעשרים דקות ככה...

בנוסף, בלי קשר לברית, אני תוהה כמה יש להורים שלכם השפעה עליכם.
אמא שלי רצתה שנוסיף שם שני לילד או לפחות שנחליף לו לשם ארוך יותר כי קראנו לו בן. לא בנימין אלא בן.
חשבתי על זה, לא בא לי שם מיוחד לראש והחלטתי לא להוסיף לו שם נוסף - בעלי לא אוהב בנימין ולא רוצה שם נוסף גם.
אמא לוקחת את זה קשה ונעלבת שאני לא מתחשבת בדעתה. לא עוזר כמה שהסברתי שלהתחשב בדעתה זה לא לבצע אותה, אלא לשקול ואז להחליט.
אני מגלה שלא פשוט לרצות הורים שמנסים לקבוע לך על הילד. אבל התשובה שלי במקרה הזה היא שיש לילד שני הורים מוצלחים שיודעים לעשות את השיקולים עבורו, ואי אפשר לרצות 5 סבים בנוסף (כולל אבא חורג) לכן שלא יתפלאו אם הצעה כזו או אחרת נדחית... בסופו של דבר דעתו של בעלי חשובה יותר מדעתה של אמי. כמו שאני רוצה שדעתי תיחשב יותר מאשר דעתה של אמו או אביו.

איך התקשורת שלך עם אמא שלך באופן כללי?
17/01/2010 | 17:36
1
אולי אין מנוס מלקיים סוג של דיאלוג על העניין הזה. יש פה כמה עניינים לא פשוט שקשורים אחד בשני ויכול להיות שצריך יהיה לשים את הדברים על השולחן בשביל שאת לא תרגישי שאת כל הזמן צריכה להתווכח ולהרגכש לא נעים, ובשביל שהיא תבין איפה עובר הגבול האפשרות שלה להשפיע ולהתערב כסבתא.

מצד אחד אני די מבינה אותה, כי מבחינתה הנושא טעון בראש ובראשונה אני מניחה בגלל שהתחתנת עם גבר "לא מפה" ואת גרה "לא פה". אני בטוחה שזה קשה לה, וכמו כן את הבטחת לה משהו ומבחינתה את כרגע מפרה את ההבטחה.

אני כמובן לא מצדיקה אותה אני פשוט מצליחה לראות איך העסק הסתבך לכם.

לדעתי כדאי לך להיות ברורה ומסידרת בעניין.

קודם כל, אהבתי את האמירה "החלטנו לדחות את זה עקב סיבה רפואית" וההסבר שלך: "מה שדי נכון, כי רפואית אנחנו לא רואים סיבה לעשות את זה ולכן החלטנו לדחות עד שהילד יחליט לבד מה בא לו" גזרתי ושמרתי - אמירה מצויינת

ועכשיו - קודם כל כדאי לפתוח את עניין ההבטחה. אני חושבת שאת יכולה להסביר לה שנתת לה הבטחה שרק בדיעבד הבנת שאת לא יכולה לעמוד בה. לפעמים אנחנו מבטיחים דברים כי אנחנו רוצים לרצות מישהו ולשמח אותו, בעיקר כי אנחנו ידעים שאנחנו עושים משהו שבאופן כללי הוא לא לרוחו. אני לא יודעת מה בדיוק עמד בזמנו מאחורי ההבטחה שנתת לאמך, אבל מה שלא תהיה הסיבה, מותר לך בשלב כלשהו להרגיש שאת מתחרטת על ההבטחה ולא לרצות לקיים אותה. זה לגיטימי, אנחנו לא בבית משפט פה, מדובר בבני אדם, בבני משפחה שלא רוצים לפגוע במזיד אבל לפעמים טועים.

אני חושבת שכדאי לבקש ממנה שתהיה ספציפית לגבי מה שמפריע, כדי שתכולי לענות ספציפית. אם היא נבוכה כי שואלים אותה את יכולה להציע לה לבחור להגיד "לא אמת" ואחרי כמה זמן הרי כבר לא ישאלוץ אם היא אדם שמרגיש לא נוכן עם להגיד "לא אמת" היא חייבת להתמודד עם זה כאדם בוגר. בגלל שלה קשה משהו זאת לא יכולה להיות סיבה שאת תעשי מה שמנוגד לתפיסת עולמך והיא חייבת להבין את זה ולהתמודד. את הבת שלה, וכמו שהיא מקבלת את כל ההחלטות שעשית גם אם זה לא קל לה, עניין ה(אי) ברית לא יוצר דופן בהקשר הזה.

לגבי עניין שבירת המסורת - הרי בכל מקרה שברת מסורת בכך שהתחתנת עם גבר לא יהודי. אני בטוחה שזה לא קל לה, אבל היא אמא שלך, היא בטח סומכת עלייך שבחרת באיש הנכון לחלוק איתו את חייך וזה הדבר הכי חשוב. מה גם שבנך בכל מקרה נחשב יהודי לפי ההלכה כך שההתעקשות על הברית במקרה הזה היא יותר בגדר מנהג ופחות אישו הלכתי.

כמובן שכל ההסברים על האצות ועל זהב שלא כואב להם (נו באמת) ושהם חייבים להיות כמו המשפחה שלהם (נו באמת בפעם השניה ) הן סיבות לחלוטין לא רלוונטיות וכדאי להבהיר כבר עכשיו שסיבות לא ענייניות לא יכולות להוות חלק ממערכת השיקולים שלכם.

אני חושבת שחשוב בכלל, ובעיקר בביקור בארץ שתבהירי כבר על ההתחלה (וזה יכול להיעשות בצורה נעימה ןלא חייבים פיצוץ) שעניין (אי) הברית הוא לא דבר שאת מוכנה לנהל עליו שיחות עם כולם. מדובר במשהו אישי, שנתון להחלטה שלך ושל בעלך ואת לא מחוייבת לדון עליו עם כולם. בכך שהחלטת לא למול את בנך הפקעת את הנושא מידי המשפחה והקהיל והפכת אותו לדבר פרטי ואישי. לדעתי זה דבר שעומד בבסיס הקושי הגדול של אנשים עם רעיון אי המילה. טבוע בנו מאוד חזק שיש דברים מסויימים שבהם לקהילה ולסובבים אותנו יש סיי (במובן אמירה) בלתי מעורער, ואחד הדברים שמטריפים אנשים זו העובדה שאנחנו, שהחלטנו לא למול קוראים תיגר על כך. ולכן, אין שום סיבה בעולם שכשתגיעי לארץ תשתפי פעולה עם המגמה להושיב אותך ולדון איתך על השנוא עם אנשים ובסיטואציות שבהן זה לחלוטין לא מתאים לך.

וגם בעניין השמות - אמא שלך חייבת לקבל ממך מסר ברור ומכבד על כך שזאת לא החלטה שלה וחבל שבמקום להנות מהסבתאות היא מוצאת סיבות להיעלב ולגרום לך ולבעלך - הורי התינוק - להרגשה לא טובה.

ברור לי שלך זה ברור, אבל כנראה שאמא שלך עוד לא הפנימה ואני מציעה לך לא ליפול למלכודת של התסבוכות הרגשיות המשפחתיות הטעונות, לא להתעייף ולחזור כל הזמן ולהגיד לאמא שלך כמה את מכבדת את דעתה ותחושותיה ויודעת שהיא רוצה רק בטובתך וטובת בן ועם זאת, לצערך את לא תוכלי להיענות לכל בקשותיה לגבי איך לגדל את בן, באיזה שם לקרוא לו וכו'. אני בטוחה שלמרות שקשה לה ולמרות שהיא אולי תנסה מדי פעם, הצהרות אהבה והבנה כלפיה בסופו של דבר יעשו את הריכוך המתבקש והיא תתחיל להתמקד בדבריםפ החשובים באמת ותעזוב את כל המחלוקות בצד.

ברור לי לגמרי שאת לא צריכה את ההסבר שלי, היה לי חשוב לכתבו אתץ הדברים גם בשביל אנשים אחרים שקוראים פה

אני מקווה שהכל יהיה בסופו של דבר ברוח טובה, ושגם מי שלא מרוצה במאה אחוז (לא אתם כמובן ) יקבל את הדברים כמו שהם ועל משפחתכם תשרה אוירה טובה ומקבלת.
את צודקת בכל מה שכתבת
21/01/2010 | 13:09
אמא שלי בעיקר פגועה - אז חיזוקים חיוביים יעזרו.
אני מאד מקווה שהיא תבין שזה לא קשור אליה, וזה לא אישי נגדה...

באמת התכוונתי למול את ילדי, כי לא הטלתי בזה ספק דאז. אבל דברים משתנים, ואנשים משתנים - ובעלי שהוא אתאיסט גמור גם משפיע על התפיסה שלי... ממילא הגעתי אתאיסטית לקשר אבל נשארו בי מנהגים מהבית שלא הטלתי בהם ספק, וגם הם קיבלו עם הזמן טעם של "אז למה לעשות אותם?"

אני לא מאמינה שאוכל להפקיע את הנושא מהדיון הציבורי, כי לכולם תהיה דיעה אחידה על זה - וזה בלי להזכיר כמה דמויות יותר פנאטיות במשפחה שלא מסוגלות לקבל דיעות שונות (דודים עם דיעות קיצוניות). אבל אני בהחלט לא מתכוונת להיות תקועה במתקפה, כך שאם הם יגזימו אני אומר להם שיגדלו את ילדיהם כמו שהם מוצאים לנכון, ואני את שלי ובזה אסיים את הדיון.

חשבתי להציע לאמא לשקר ולומר שעשינו עם רופא בבית החולים ולגמור עניין. הרי אף אחד לא נכנס לילד שלי לחיתולים לבדוק מה קורה שם... נראה לגבי זה

אני מאמינה שזה לא יפגום באהבה שלהם לילד. רק ביחס שלהם לבחירות שלי. ולכן לא מודאגת מדי

מזל טוב!
17/01/2010 | 19:21
2
מזדהה איתך לחלוטין. מבין בדיוק מה את עוברת אם לא יותר מזה כיוון שמי שמחרים אותי בינתתים הוא אבא שלי.

ויש לי הערה לדולפין,הערה בונה : הכוונות שלך נהדרות זה ברור.אבל מהנסיון שלי לא ניתן תמיד לשוחח על העניין כפי שהצעת להיבריס, עם אמא.הלוואי שניתן היה - ואולי היא באמת תצליח! מהנסיון הכואב שלי, למרות שהורי נבונים לעילא וחינכוני תמיד לראש/ פתוח ולמעשה באורח חיי אני די מקיים חינוך זה (וגןם המסורת חשובה לי - המסורות הטובות!) הרי שיח עימם יש לי המון אבל לא בגרוש בנושא במילה. זה כה טעון אצלם שאין לי האפשרות כלל להעלות את טיעוניי והם רבים רבים (קראתי כ-1000 עמודים כבר על הנושא בעוד הם לא קראו דבר ממה שלחתי להם).

אז עצתך הטובה לחוד דולפין - והמציאות הכואבת ממול...
תודה, אבל ההערה שלך אלי מיותרת
17/01/2010 | 20:27
הועלתה פה סוגיה ואני עניתי והצעתי בדרך שמתאימה לנסיוני ולהשקפת העולם שלי. אתה, כמו כל גולש מוזמן לעשות זאת בדרכך, על פי נסיונך.

לא אני ולא אתה מכירים לעומק את הנפשות הפועלות בסיפור של קתרזיס ולכן היא תכול לקחת את כל מה שיכתב לה כאן ולבחור בדרך שנראית לה מתאימה לה.

אני אף פעם לא כותבת בצורה אבסולוטית בסגנון של "כך צריך לעשות וכל דבר אחר הוא טעות מרה", אלא מציעה את נקודת מבטי ואת הדרך שלדעתי תעבוד, ומשלבת בכך את נסיוני האישי שהוא כידוע מאוד שלי ולא של אף אחד אחר.

דבר נוסף, הכתיבה שלי בפורום היא אף פעם לא רק אישית, גם כשאני עונה לגולש מסויים על נקודה מסויימת שהוא העלה. למשל, אפילו עכשיו, כשאני עונה לך, אני כותבת עם מודעות לכך שבסופו של דבר יש רבים אחרים שקוראים את דברי ואני מכוונת את דברי גם אליהם. אז אולי מה שאני כותבת לא יעזור בכלל לגולש שלו עניתי, אבל אולי זה יעזור דווקא למי שלא כותב אלא רק קורא פה.

לכן, אני מבקשת ממך לחדול מלתת לי ציונים על כתיבתי ועל גישתי אל הגולשים בפורום ועל עצותי. אני בטוחה שיש רבים שירגישו שהשיטות שלך מתאימות לדינמיקה המשפחתית שלהם יותר מההשיטות שלי - שכל אחד יקח ויעשה מה שהוא רוצה - כולנו פה אנשים בוגרים ואני לא לוקחת אחריות על אף אחד.
תודה
21/01/2010 | 13:15
מאד יכול להיות שלא יעזור לדבר איתם, כי הנושא באמת טעון, אבל התחושה שלי היא שאצל אמא שלי זה טעון באופן אישי כי היא מרגישה מזולזלת ולא נחשבת ולכן אשמח אם היא תצא מנקודת המבט האישית ותתחיל להסתכל על זה כבחירה שונה שלי. ולא כמשהו שנעשה מתוך זלזול.

אני כנראה אצטרך להגן על העמדה הזו עוד הרבה זמן עד שהנושא ירד מהדיון הציבורי ויישכח.

first of all - mazaltov!!
17/01/2010 | 22:15
6
it sounds like we are in a similar boat
I live in Scotland, we had a son 6 months ago and issues arose with my entire family, not just the biological family, I had some strange and infuriating comments from my mother's husband like he was going to "kidnap my son and do it" - only joking he said. but not very funny.
My mother and her husband think it is very funny to call him "areliko" or instead of Gabriel call him Gibril - not really thinking about muslims circumsicing their sons too.
She also said to me right after he was born :how can you stand it, it's so disgusting?" which I found entirely astonishing, but just think she is a bit mad.
I just ignore it now, but we are going to visit at Pesach and I know that there will be comments then from everyone and to be honest, I am not sure I want to deal with it all.
Hope your journey with the family becomes easier with time but in the meantime, enjoy your new treasure
מדהים לאיזו תהומות אדם מסוגל
18/01/2010 | 14:19
2
לרדת כאשר דברים מתבצעים בניגוד לדעתו או לתפיסת עולמו.

החרות שאנשים לוקחים לעצמם להתערב בחייום ולפגוע במישהו אפילו קרוב ואהוב עליהם רק בגלל שבחר לא למול פשוט לא תיאמן.

הנחמה היחידה (אפ אפשר לקרוא לזה כך ) היא בעובדה שברוב המקרים ההתנהגות הזאת לא שמורה רק לענייני (אי) מילה. מי שמתערב, מתבטא בגסות, מנסה להפעיל לחצים בדרכות לא כשרות מבחינה מוסרית - לרוב יעשה זאת גם בתחומים אחרים ולא רק סביב עניין ה(אי) מילה.

במקרה כזה אולי באמת טוב שאתם לא גרים קרוב...
there is always a reason -
19/01/2010 | 11:23
1
2
why a child goes to live far away, I think there is always a reason for it - I love my parents dearly but we get on so much better when we are apart, I chose to create my own family away from the one I was brought up in, whereas many of my friends stayed very close to their parents, particularly so after having kids.
So we don't get help with babysitting and there is no doubt that my kids will miss out on being close to their grandparents, but I will have the peace of mind to know that not everything I do or decide is scruitinised.
Of course I will be very sad if when the day comes Emily and Gabriel will chose to live in a different country, but such is life!
19/01/2010 | 13:53
תודה ....
21/01/2010 | 13:23
2
אני זוכרת את ההודעה שלך אז. ואני חושבת שאפילו הגבתי בזמנו.

בעלה של אמא שלך ממש חצוף. וגם היחס שלה מרגיז... אני חושבת שלא יזיק להיות יותר תקיפה איתם.
אם המצב היה כזה אצלי הם היו מקבלים הודעה שהם לא יראו את הילד עד שיירגעו עם זה.

דרך נוספת להתמודד עם זה, מה שאני הולכת לעשות, זה לומר שמי שמקבל החלטות על ילד הם ההורים שלו, וזה מה שהחלטתם ואתם לא רוצים לדון בזה יותר. אם הם רוצים אתם יכולים לשלוח להם אימייל מפורט עם הסיבות אבל אתם לא רוצים לחזור על זה לכל אדם שמתעניין. ולכן שיניחו לזה פנים אל פנים ושיתמקדו בביקור עצמו.

מקווה שלכולנו יהיה קל להתמודד עם המשפחות... למה אנשים כל כך מתקשים לכבד בחירה של אחרים?
we are going with option 2...
22/01/2010 | 21:10
1
We agreed that we would say that this is not up for debate
That we decide for these kids
that they can decide for themselves if they want to have brit, ear rings, tattoos when they are old enough to decide to mutilate their perfect bodies....
That anyone wishing to know why we chose what we did for the kids can read Gonen
I am not going to get into an email exchange with people who say things like

Every religion has a notion of sacrifice, and this is what Jews do
?!?!?!
this was from my brother.
I shut him up by saying that I don't believe that there is a God, so why in the world would I wish to sacrifice anything for him??

Good luck to you when you go!
לפחות הוא לא מצפה שתקריבי
22/01/2010 | 23:32
את ילדייך קורבן למולך בגיא בן הינום - שזה חלק מתרבות הקורבן שהייתה בארץ בתקופת התנ"ך.

אני דווקא רואה בטיעון הזה סיבה למה לא למול - פעם היו גם קורבנות אדם אבל אף אחד היום לא היה מוכן לזה...
אברהם היה מוכן להקריב את הבן שלו לאלוהים, אז אני לא מתרגשת מזה שהוא הסכים לחתוך אותו... אם אלוהים היה פונה אלי, יש מצב שהיה מקבל תגובה אחרת לחלוטין...
18/01/2010 | 11:38
לפחות באנגליה יש נטיה לא להתערב בחיים של אחרים או לכל הפחות לעשות את זה יותר בעדינות...
מזל טוב!
17/01/2010 | 09:59
1
מזל טוב! איזה
17/01/2010 | 19:34
1
איזה מבול של תינוקות שלמים יש פה בזמן האחרון!
מקווה שתמצאי דרך לגרום לאימא שלך להבין את מקומה בסבתאות...
מזל טוב
18/01/2010 | 16:45
1
מקווה שהסערה תחלוף עם הזמן
מזל טוב ממני - ארחיב אחר כך בענייני הורים
18/01/2010 | 16:50
1
אגב - שימו לב לחתימה ולמספר הטלפון
18/01/2010 | 16:51
החדש של קה"ל
03-5238327
סיפרו לי שבכותרת הראשית של עיתון כל העיר(?)
15/01/2010 | 14:16
6
1
בירושלים יש כתבה על ברית שהסתבכה. בשבת שעברה בשכונת גילה אחרי שהמוהל הלך ההורים החליפו חיתול וראו שהוא מלא בדם. מסתבר שנכרתה כיפת הפין של התינוק. הוא פונה להדסה וכנראה יזדקק לעוד ניתוח בעתיד.
העיתון פנה למשרד הבריאות אבל אני לא יודעת מה בדיוק כתוב שם.
ניסיתי לחפש מידע ברשת על זה וכשלתי, אשמח אם מישהו ימצא.
נקודת מבט
15/01/2010 | 14:59
5
2
מה מטרת הפורום בנות?
לעיתים אתן "יורדות" עלי, על טון לוחמני כשאנו עומדים מול נער או נערה פותים או סתם טיזרים של עמך שבאים לבקר כאן.
בסדר,די מקבל את ההטפה - אבל מה הטעם בכתבות מיום ליום על פשלות במילה הנוראית שעדיין אני מעריך 80-85 אחוזים מהחילונים עושים? הרי בהנתן הניתול,המילה האומללה על ידי מוהל מטומטם,תמיד,סטטיסטית יהיו אסונות.
איזו מטרה זה משרת???

אותנו - את הנאורים (לפחות בקטע של ביטול המילה) אין צורך לשכנע, וארחי פרחי שמזדמנים אלינו ממילא יבטלו ב"נו, אז היה אסון אחד ל-100 עדיין נמשיך לכרות".
כל התשובות ב"אודות הפורום והנהלתו"
15/01/2010 | 16:02
4
בגלל שכמעט אף אחד לא מדבר על (ברית) מילה ובאופן עקרוני זה נושא ממודר, מושתק ומודחק - קודם כל הפורום נועד להעלות את הנושא על מפת הדיון הציבורי. לכן מתווספים כאן כל הזמן קישורים לכתבות שעולות בעיתונות היומית - מפני שבמקומות אחרים זה עולה ומיד נעלם בתוך הרעש החדשותי הכללי, אבל אצלינו אפשר להמשיך לדון בזה ולהתמקד בהבטים השונים של המילה.

אחד המשפטים החשובים ב"אודות הפורום והנהלתו" הוא "יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא." והדגש הוא על תרבותי - כלומר כזה שלא מדרדר להאשמות, קללות והכפשות, ופורה - כזה שאולי בסופו המתדיינים יוכלו לומר שהם למדו משהו, או לפחות עשו הכרות עם גישה קצת אחרת, או נתנו תמיכה ועזרה למתלבט. איזושהי תוצאה חיובית.

אני חושבת שלפעמים דרך ההתבטאות שלך לא תורמת לקידום המטרות האלה של הפורום. קודם כל, לכנות מישהו צעיר "פותה" או "עמך" זה שיפוט מאד מכליל ולא צודק. מאיפה אתה יודע, על סמך משפט או שניים שנכתבו באינטרנט, מה הרקע של מי שכותב? מה הסיבות לכך שהוא או היא בחרו לכתוב בפורום שלנו? איך אתה יכול לשפוט איזה אפקט יהיה לתגובות רציניות, מושקעות והגיוניות על מי שקורא אותן? אפילו תיכוניסטית בת 15 שכותבת תגובה מזועזעת בפורום עשויה ללמוד משהו חדש, לשנות את דעתה או להפתח לנקודות מבט חדשות בעקבות מה שנכתב פה בפורום.
ואל תשכח שמה שנכתב פה נשאר לנצח (עד כמה שהאינטרנט נצחי ) ויש דיונים שנקראים עדין מהארכיון, וכמובן יש המון קוראים שקטים שלא מגיבים פה אבל בהחלט קוראים ולומדים כל הזמן.

אז מה מועיל לכנות מישהו טרול ולנסות להדיר אותו מכתיבה בפורום? מה הוא וכל שאר הקוראים ילמדו מזה על הנזקים שכורכים במילה, על חוסר התועלת שבניתוח הזה ועל הסכנות שבו?
כלום.
ומה הם ילמדו עלינו - ה"נאורים" כפי שכינית אותנו? שאנחנו קבוצה סגורה ואיליטיסטית? שאנחנו בכזאת עמדת חולשה שלא מאפשרת דיונים מחדש על ה'תועלת' שבמילה או על ה'יתרונות הבריאותיים' שלה?
ומה הרווחנו מזה שמתלבטים או הורים צעירים שצריכים עזרה יחשבו פעמיים לפני שהם כותבים כאן מפני שהם יחששו מתגובה שמכפישה אותם? כלום.

אם אין לך או לאנשים אחרים סבלנות לכתוב תגובות להודעות שנראות בעיניך לא רלוונטיות - סבבה. לא חייבים. אבל אין צורך לנסות לגרש מפה מי שלא נראה לך "שייך".
סלחי לי גברת דנה לא עם הכל אני מסכים
15/01/2010 | 19:37
3
"נאור" בוודאי שאיני מכנה את עצמי - קטונתי.
נאור - רק בקטע הקטן בחיינו בו בחרתי (כמוך) לוותר על המאכלת הנוראית של קטימת העורלה בשם מסורת אכזרית.

איני מתיימר להיות נאור או מתקדם מאחר - העניין הוא שאולי אני תמים מכן בנות. השתייפתי לא מעט עם טיפוסים רעים ומניפלוטיביים בחיי ודי צימחתי עיניים בגבי, לכל דורשי שלומות ו"כוונות טובות".

אנסה בעתיד לשים לב ברגישות מי אכן בא להתדיין וללמוד וללמד - לבין מי שבא לפגוע לקלל ולהתנשא עלינו. ולפעול בהתאם.

ולכן רק אעוץ, מכל טוב הלב שלכן שלא תהיינה תמימות במקרים לא לצורך.
סלח לי מר פיקט1
15/01/2010 | 19:56
1
למי בדיוק אתה מתכוון כשאתה פונה ל"בנות"?

ומי אלה "אנחנו" ו"עלינו" שאתה כותב עליהם?
הרגיעי דנה
15/01/2010 | 21:41
1
ציפור לבנת כנף ונעימת הליכות ,מוכרח לציין כבר השיבה בנועם ובחוכמה. היא קלטה אותי ונתנה לי פתרון - לא ידעתי שיש מסרים אישיים להנהלה ששם אוכל להזהיר אתכן.

ולשאלתך מי אנחנו ומי הם - נו וזה לא ברור? "אנו" - השומרים על ילדינו מכל משמר וסכין הבאה לפגוע ו"הם" - המתירים לכורתף לעלות על איבר בנם (או ביתם לא עלינו אצל המוסלמים).
אחרי כמה שנים בפורום מצופה שתדעי הבדל "דק" זה....
מודות לך על הדברים
15/01/2010 | 20:22
ומבקשות בכל לשון של בקשה-ביקורות ועיצות לניהול, דיעות על מי טרול ומי לא, ולמה וכמה, מתי כדי להיות תמים ומתי חכם, נא להעביר במסרים אישיים להנהלה (למעלה יש כפתור ששולח לכולנו יחד את המסר אוטומטית).

אנחנו מפעילות שיקול דעת משותף לכל מקרה לגופו. לומדות מהניסיון וחושבות שוב ושוב.

הפורום נא בין שני מטרות עדינות שחשובות לנו, שבגללן אנחנו כאן. האחת לתמוך בלא מלים והשנייה לספק את הצד שלא מל למתלבטים ומלים.  כן, אנחנו הגדרנו את המטרות. וכן, אנחנו הגדרנו את הדרך להשיג אותם בצורה מייטיבית, וכל החלטה ניהולית דורשת אותנו לחשוב מחדש איך ומה עושים. מניחה שכל גולש היה מגדיר אותן אחרת וגם את הביצוע. אין דרך אחת לנהל פורום. אנחנו מקבלות בברכה ובתודה מסרים אישיים המכילים דיעות, עיצות ובקשות הנוגעות לניהול, שביעות או אי שביעות רצון ממנו. ברור לנו שאין דרך אידיאלית שתהיה מקובלת על כולם.

תודה מראש
האחד והיחיד! ערן שדה!
14/01/2010 | 17:31
9
1
היום יגיעו אלינו מערוץ עשר התוכנית של אמנון לוי "שומר מסך" לראיין את ערן! לידיעתכם!
בהצלחה.
14/01/2010 | 19:47
15/01/2010 | 00:52
ספרו חוויות!
15/01/2010 | 07:55
2
16/01/2010 | 08:11
1
2
היה בסדר גמור
16/01/2010 | 11:10
1
התוכנית תשודר או ביום שני הזה או ביום שני הבא... כך נאמר לנו.
המראיינת דפנה היתה ממש מקסימה! ערן אומר שהיו שאלות טובות ורלוונטיות! ניראה מה יצא....
בעיקרון כל תוכנית על אי מילה היא כבר סוג של מדהים בעיניי....
16/01/2010 | 08:36
1
16/01/2010 | 17:56
1
כל הכבוד לערן! אני מקווה שהכתבה תהיה
17/01/2010 | 08:14
2
מוצלחת.

אשתדל לצפות.
17/01/2010 | 15:22
3
קשוריםברשתוגםועוד
13/01/2010 | 16:35
19
1
אם יש כאן מתנדב/ת שרוצה לקחת את נושא שירשורים ברשת תחת חסותו גם בצורה חד פעמית ו/או עד שימאס לו/ה, נשמח נא לפנות אלי במסר לקבל הדרכה בסיסית (זו לא תורה כ"כ גדולה).

שימו לב   כשאתם מקשרים לפורום שירשורים בפורומים אחרים. אנא קחו בחשבון שתגובות חדשות לשירשור עשויות "להקפיץ" אותו ולגרום לתגובות לא נעימות באותו שירשור. אנא התחשבו בנימוסי הרשת המקובלים בפורום כדי להמנע מפגיעה בגולשים ומיצירת תגובות נגד. המלצתי היא לחכות למלאות  72 שעות להפתיחת שירשור ולקשר את השירשור כשכבר אינו "קופץ".

בואו נשרשר לכאן כל מה שקשור לנושא שלנו מהרשת, מספרים, סרטים, עיתונים וכל השאר,בואו נשרשר להודעה ראשית (זו) ולא נשכח אייקון ציבעוני בכותרת להקלת ההתמצאות בשירשור.

אם אתם מוצאים באחד השירשורים עדות שצריכה לדעתכם להכנס למאגר הסיבוכים שלנו, למילון המוהלים או למילון הכללי,  אנא שרשרו כאן או שילחו מסר אישי להנהלה. תודה
בקשת המלצות מפורום אימוץ
13/01/2010 | 16:54
אני מוטרדת מהברית...
13/01/2010 | 17:01
1
קישור לדיון מעניין בהריון ולידה תמיכה

מההודעה:

חלמתי על בת דודה שלי שעושה ברית מילה לבן הבכור שלה..והוא כולו סגול וצורח משהו מלחיץ..
בכל מיקרה החלום היה מאוד דמיוני,
אבל יש משהו ספציפי שאני מאוד לא רגועה ממנו.
אני בהריון ראשון בן בכור בעז"ה,
מאוד מפחדת מהברית.
קטע מאתר יולדת / תומכת הלידה אורנה דן
13/01/2010 | 17:08
1
מתוך הקטע:


'אנשים רבים מסתכלים על העולם כמושלם, על התינוק שנולד כמושלם. אבל הבורא אומר
לנו: היצירה שלי לא מושלמת – אתם תשלימו אותה.
זה מחמיא לי כבת אנוש, שיש לנו, הקטנים בני התמותה, מה להוסיף ולשכלל בעולמנו.

ועם כל הדברים הנשגבים הללו, עדיין, כאמא, הבטן מתהפכת, ואת מתפלצת לעצם
הרעיון שהתינוק הזה, שאת כה נזהרת אפילו שראשו לא יישמט כשמרימים אותו, שאת
מחליפה לו חיתול כה בעדינות שלא ייבהל, כי הוא עדיין רגיל למים החמימים של הרחם'

מאתיאזם, דיון שמתחיל בקישור לשיחת רדיו
13/01/2010 | 17:15
השיחה היא באנגלית בין רופא לשדרן רדיו על טיעונים שונים בעד מילה והפרכתם.

קישור
מפורום גינון
13/01/2010 | 17:24
4
מתחיל באיריסים ומהר עובר לחיתוכים. קישור
שלחו לי לינק שנראה מוצלח מאד מאתיאיזם
02/01/2010 | 12:27
3
10
הנה זה. יש שם אגדה על ארץ קצוצי האף. לא קראת הכל וגם לא את כל האגדה אבל זה נראה משוקע מצ'ו-מצ'ו.
נורא נורא ארוך ומתאים רק לאתיאיסטית
02/01/2010 | 14:04
1
למרות שישנם טיעונים רבים שלא קשורים כמו טיעון-חברתי וטיעון בריאותי, עדיין הכותב חוזר ומתייחס לעובדה שהוא אתיאיסט כל הזמן במהלך הסיפור ושזו מביאה אותו לבחירה לא למול.

ספציפית הסיפור מתייחס לאנשים שאין להם אמונה ולכן הוא מתאים להם ומדבר אליהם אפילו בציניות שהרי הם לא מאמינים אבל הם חותכים ומצדקים את זה בכל מיני סיבות שבאות כביכול לטובת הילד ומכפות בעצם עלהסיבה האמיתית שהיא חוסר הרצון להתמודד אישית עם הלחץ החברתי שיופעל עליהם.

יש דבר אחד שאהבתי שם ולא הכרתי קודם
14/01/2010 | 08:18
הטענה שלכרות את העורלה מסיבות הגייניות זה כמו לכרות את האף כדי שלא תהיה נזלת. זה משהו ששווה להשתמש בו בעתיד.
אוי, שירשרתי לא טוב
13/01/2010 | 18:24
13/01/2010 | 18:20
3
ויקיציטוט
05/01/2010 | 11:26
2
8
בקוראי את "3001: האודיסאה הסופית" נתקלתי בהתיחסות להפקת מנהג המילה, והגיבור, בן זמנינו הנימול, מקבל יחס של בעל מום. ניתן למצוא את הקטע בחיפוש בתוך ספרים אחר המילה circumcision בעמוד אמאזון של הספר. בעודי מחפש את הציטוט, נתקלתי בעמוד ויקיציטוט הנוגע לברית מילה - וחשבתי שכדאי להוסיף אותו בקישורים שלנו. בעיקר אהבתי את הציטוט המשתנה לאורך השנים של ד"ר ספוק (לא ממסע בין ככובים, השני):

I think circumcision is a good idea... However, it is not absolutely necessary. (1946-68)
I think circumcision is a good idea... However, it is not necessary. (1968-74)
I strongly recommend leaving the foreskin alone. (1985)
~ Dr Benjamin Spock, Baby and Child Care
ראוי להערכה, לדעתי.
05/01/2010 | 12:06
הוא מתאים את עצמו לידע הרפואי של תקופתו ומוכן לשנות את דעתו.
תודה, מעניין מאוד
05/01/2010 | 13:03
בעוד כעשרים דקות אדבר ב 99FM על אי מילה
14/01/2010 | 08:21
5
בתוכנית של גיא מרוז ומאיה בנגל.
להתראות מעל גלי האתר :)
ביטלו בתואנה משונה :( ש"בגלל רעידת האדמה
14/01/2010 | 08:48
4
בטהיטי..."
אבל ראיינו אוהד בית"ר ירושלים... ממש חשוב !
(חשבתי שעברנו את עידן סתימת הפיות)
האיטי (על סתימת הפיות ועל האיטי)
14/01/2010 | 09:54
3
1
ועכשיו אני רוצה לתקן
16/01/2010 | 17:29
2
(סליחה ברח לי) שלא היתה סתימת פיות
16/01/2010 | 17:31
1
או תירוצים אלא שבאמת היה איזה עניין אקטואלי חושב (לפחות בעיני כל-המדינה-חוץ-ממני) שקשור לבית"ר ירושלים ובתוכנית אקטואליה סביר מאד שידברו על זה.
אז אני בהחלט מכירה בזכותם לחתוך את עניין ברית המילה מהתוכנית.
ולעניין האיטי :( אין מילים, איזה אסון. מחריד.
גם לי זה קרה...
16/01/2010 | 19:00
כמנהלת פורום זוגות מעורבים הייתי אמורה להתראיין בקשר לקמפיין ה"אבודים" של הסוכנות היהודית אבל ברגע האחרון ביטלו את זה כי אהוד ברק אישר בנייה בהתנחלויות...
בובת תינוק- עם עורלה לתפארת
14/01/2010 | 15:59
10
131
בובת תינוק- עם עורלה לתפארת
מצחיק שמאצתי אותה בחנות של בעל עסק דתי שאפילו לא שם לב.
שזה מצטרף למסקנה הקולקטיבית בעיניין השד החברתי - שאם לא עושים מזה עיניין- זה לא הופך לעיניין.
אמרת לו משהו?
14/01/2010 | 19:47
1
14
נחשי?....
14/01/2010 | 21:59
36
ברור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בעל העסק לא היה, אבל הבת שלו כן, שאלתי אותה אם היא שמה לב לבובה-בן העירומה שהיא ערלה לתפארת?היא אמרה שהיא לא שמה לב, קצת היתה המומה מהפניה שלי ובכלל מהפתיחות הריגעית של לקוחה זרה חמש דקות בחנות.
אחרי שהיא אמרה שהיא לא שמה לב, אני הוספתי שאין לי בעיה עם זה ואפילו להיפך ושאני מאד שמח ה שגם לבעל החנות אין בעיה עם זה .
(החלק האחרון במשפט היה בציניות).
הבת שלי המשיכה לשאול למה הבובה עם הבולבול בחוץ, כי לה דווקא הפריע העובדה שהתינוק עירום בחלק גופו התחתון.
ואני עניתי לה כדי שיראו שזה בובה-בן, דבר שלא סיפק את תחושת הגיחוך של ילדה בת 5.
כל הבובנים הם ערלים...
16/01/2010 | 17:38
1
103
עוד לא יצא לי להתקל באחד נימול, לא בארץ ולא בחו"ל. כנראה שזה בגלל שלא מייצרים אותם בישראל אלא בסין יש לי מכרה דתיה שלילדים שלה יש בוב כזה, ערל כמובן, ומאוד מאוד אהוב. הם מבחינתם אמרו לילדים שהוא פשוט עוד קטן מידי, עוד לא בן 8 ימים, ולכן עוד לא עשו לו ברית
ענק ההסבר שלהם על הבוב הערל
18/01/2010 | 16:42
17
זה מזכיר לי שכשבוכרי היה בן חצי שנה בערך,
17/01/2010 | 08:09
2
55
הזדמנתי לאחד הרחובות הראשיים בבני ברק.

באחת החנויות שם צדה עיני בחלון הראווה איזה בגד מסויים מסוג שחיפשתי לקנות כבר הרבה זמן ולא מצאתי. כשבדקתי את הבגד מקרוב ראיתי שמצויירים עליו חזרזירים סגולים קטנים ומתוקים

מייד הסבתי את תשומת לבה של המוכרת שהיתה מופתעת ואמרה שבכלל לא שמה לב, והצעתי ברוב נדיבותי לפתור לה את הבעיה בכך שאקנה את מה שיש לה במלאי (שניים) היא מאוד שמחה וגם אני שמחתי כי זה מה שחיפשתי וזה גם היה מאוד זול

ולגבי הבובה - עצם העובדה שלבוב יש בכלל איברי מין זה כבר מרשים בפני עצמו.

לרוב אין לבובות האומללות כלום שם חוץ מפלסטיק חלק

"שכשבוכרי"?! לא שיש לי משהו נגד בוכרים
17/01/2010 | 08:11
1
43
אבל הכוונה היתה כמובן ל"בכורי"

הגיע הזמן ללכת לשתות את הקפה של הבוקר, אחרת הטעויות האלו רק יחמירו
באמת תהיתי. אני מכירה שמות חיבה מוזרים אבל
18/01/2010 | 23:37
33
יש גבול....
גם לנו היתה כזאת
17/01/2010 | 08:27
2
41
אני אפילו זוכרת שקניתי אותה במיוחד בגלל זה, כדי שאם יהיה צורך, יהיה לילד נקודת הזדהות. אבל הילד בכלל לא שם לב... זה בכלל לא היה משהו משמעותי בעיניו (ולא ראיתי צורך להפנות את תשומת לבו).

מצחיק אותי לגלות בכל פעם מחדש
17/01/2010 | 08:41
1
43
עד כמה הילדים שלנו לא הפנימו את העובדה ש(אי) ברית אמור להיות "קטע-קטע"
האמת שנכון - גם אצלי הוא כבר בן ארבע פלוס
17/01/2010 | 20:09
74
ועדיין לא יצא לו לשאול את אבא שלו למה הבולבול שלהם שונה...
נראה לי שנראה להם הגיוני כמו שהם לא שואלים למה האף / אזניים / עיניים שלהם שונים...
מצחיק איך בשבילנו ה"גדולים" זה אישיו כזה גדול וכ"כ הרבה לבטים לפני קבלת ההחלטה ואז מגיעים לשם וזה בעצם כלום אחד גדול... הם אפילו לא שמים לב
חם בפורומים של תפוז
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
לא מצליחה לתמוך בו
לא מצליחה לתמוך בו
מפחיד אותי שיהיה קשה למצוא עבודה, שנחיה בתת תנאים....
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
מעצבים את מטבח חלומותיכם?
עכשיו בפורום מטבחים, על מה פשוט אסור לכם לוותר?
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
ד
ד"ר יעקב יולנו
שטיינר מכשירי שמיעה
שטיינר מכשירי שמיעה
ד
ד"ר שמואל אביטל
קומונות
קומונה זו מיועדת לאנשים שמזדעזעים או שאכפת להם מההתעללות הנ...
לעורלה יש תפקידים אשר נפגעים עם הסרתה. האיבר נפגם לצמיתות ב...
היי לכולם. זו קומונה סגורה לאנשים שאני מכירה אישית ושמכירים...
עדכונים שוטפים
00:17 | 27.08.15 מוהל חינם בריתמילה
19:43 | 26.08.15 ציפור לבנת כנף
17:06 | 25.08.15 chomed
14:07 | 24.08.15 אבהשנה
13:36 | 24.08.15 ציפור לבנת כנף
00:52 | 24.08.15 מוהל שוחט
00:08 | 20.08.15 yooey
16:25 | 19.08.15 ציפור לבנת כנף
16:06 | 17.08.15 ציפור לבנת כנף
15:31 | 17.08.15 ציפור לבנת כנף
13:29 | 13.08.15 חנוך בן-ימי
08:04 | 12.08.15 דוד עבד באולם
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ