בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

שוב דילמה, זה הולך להיות קשה
20/08/10 05:26
4צפיות
מה לעשות שזה מעסיק אותי...

סה"כ בשבוע תשיעי, לקראת ילד/ה מס' 4. יש שלוש בנות מתוקות בבית. וקונפליקט ענק בין שנינו כשמדובר על ברית מילה.
ברור לי שאצלו ההחלטה למול היא רגשית, והוא נסגר ונאטם כשהעליתי את הנושא בהריון הקודם. לא משנה כמה לינקים שלחתי לו (ולא את כולם הוא הסכים לקרוא. מבחינתו זה לא רלוונטי). הוא מאוד נחרץ ומאוד אמוציונלי בנושא, ואני חסרת אונים.

אחת הסיבות להתעקשות שלו היא שאבא שלו דתי (חוזר בתשובה. כיפה שחורה). והוא בטוח שאבא שלו (וכל חוקי היהדות) לא ייתחסו אל הילד כיהודי אם הוא לא נימול. ולא משנה מה אני אומרת בנושא, הוא החליט שככה זה.
ולא, הוא לא מתקרב לדת בכלל. אנחנו לא חיים בארץ. חילונים לגמרי ולחלוטין.

והבטחתי לעצמי שהפעם, עד שאדע אם יש לי בן או בת בבטן (פה יש סקירה אחת, בסביבות שבוע 18-20... יש תקופת המתנה לא קצרה), אעזוב את הנושא, ואם זה בן, אצטרך להתכונן ולהתמודד ולעבור את זה כי כנראה לא תהיה לי ברירה.
ואפילו יש לי שם של רופאה-מוהלת מאוד מומלצת פה, שתעשה את הפרוצדורה אם צריך.
וגם בהריון הקודם התחלתי לקבל את זה שפשוט אצטרך לעשות את זה.

וכמובן שעכשיו זה מעסיק אותי. ואני מנסה למצוא דרכים לקרב אותו קצת לרעיון, איזה טריגר שיפתח אצלו איזה חלון, משהו קטן שאולי יגרום לו להבין את הצד שלי ואולי גם להזדהות.
יש לי זמן, אני יודעת. ואני מתכוונת לקחת את הזמן, ולנסות לא להתעסק יותר מדי. ובכל זאת בער לי לכתוב פה עכשיו, סתם כי התגלגלתי לפה שוב תוך כדי גלישה.

קראתי את המאמר על דיון בנושא קונפליקט בין בני הזוג לגבי ההחלטה. נדמה לי שהמצב שלנו קצת יותר מסובך וקשה לפיצוח. יש עצות?
צעד אחד אחורה
20/08/10 10:24
2צפיות
הטיעונים שלך כלל לא משנים.
נראה לי שהשאלה שצריכה להשאל כאן היא למה הוא מצפה שאת תזנחי את דעותייך ותתיישרי לפי הקו שלו, בעוד הוא, כדברייך, החליט שככה זה ולא מוכן לדון בעניין.
האם זאת הדרך להגיע להחלטות בזוגיות שלכם, לדעתו?
עוד צעד אחורה
20/08/10 11:24
3צפיות
ולדעתך?

אם כן, אם ככה זה עבד עד עכשיו, תצטרכי לשנות את זה ומהר.

אם אני רואה נכון, את יכולה לעשות זאת בלי לגלוש לריב ולכעס.

תתחילי מרגשות. תהיי אמוציונאלית. התרכזי ברגשותייך בנושא (התינוק, שלמותו, ההגנה עליו, האהבה אליו) ובטאי אותם בפני בן זוגך.

בטאי פחדים.

בטאי רגשי זוועה מפני הצפוי לתינוקות בעמנו בגיל שמונה ימים.


אל תשכחי לרגע את אהבתך לבן זוגך.


נדמה לי שתסתדרי.
בהצלחה.
º
תודה. אני מקווה לטוב.
21/08/10 01:13
20/08/10 14:41
2צפיות
התינוק נולד עם העורלה אז למרות שבהתחלה, מרוב הרגל,  אנחנו נוטים לחשוב ההיפך, אם נחשוב על זה שוב, הרי שהחובה לשכנע חלה על מי שרוצה לנתח אותו ולשנות את גופו ולא מי שלא רוצה לעשות כלום.
הייתי מנסה גם להבין ממה באמת נובעת ההתנגדות שלו. עושה רושם שהסבא שייעלב הוא לא השורש האמיתי של ההתנגדות. כי הרי גם לך יש רגשות ובתור האמא, הם יותר רלבנטיים להחלטה מאשר, עם כל הכבוד, רגשותיו של אחד הסבים שגם לא מעורב בחיי היום יום של התינוק.
ובטח שעדיף להעליב את אחד הסבים מאשר לפגוע בתינוק שלכם.  
זהו, שהגישה שלו אמוציונאלית לחלוטין
21/08/10 01:15
1צפיות
ולא נראה לי שהוא מסוגל להסביר את זה בעצמו.
אולי (אם זה יהיה רלוונטי) נצליח להכנס לזה יותר עמוק בהמשך.
22/08/10 08:21
1צפיות
ואם כבר הגישה אמוציונאלית, אז מי יותר טוב מהריונית תוכל לייצג מצוין את ההיבט הזה
בכל מקרה, זה לא משהו שכדי להשאיר לא פתור, כלומר כדאי שלפחות יהיה רציונל קצת יותר מוצק ויותר משמעותי מזה שאולי סבא ייעלב או יכעס לפני שעושים צעדים בלתי הפיכים.
תודה. באמת נקודה חשובה.
21/08/10 01:14
2צפיות
ובפעם הקודמת כשהעלתי משהו דומה, הוא המשיך להתבצר בעמדתו.

בגלל זה הפעם אני לא מתכוונת לעשות שום פעולה עד שנדע מה יש בבטן.
שבוע תשיעי? 50% שעוד בת בדרך ;)
20/08/10 11:36
2צפיות
ותשובה יותר עמוקה קצת יותר מאוחר :)
נכון. וכך היה בפעם הקודמת...
21/08/10 01:12
1צפיות
לכן בינתיים אני לא נכנסת עמוק לנושא או מדברת איתו על זה בכלל בשלב הזה, לפני שאנחנו יודעים את מין העובר.

יש לנו חברים שנולד להם בן אחרי שתי בנות לפני חודשיים. לפני כמה חודשים (אולי עוד לפני ההריון שלה) ישבנו ודיברנו ונושא המילה עלה. היא היתה בעד והוא נגד.
בסופו של דבר, אחרי כמה שיחות לא קלות בינהם הוא ויתר. היה לה מאוד חשוב שהילד לא יהיה שונה מאחרים וכנראה שהיא חזקה ממנו או מסבירה את עצמה טוב, או מי יודע מה ואיך הוא השתכנע.
הם מלו בבי"ח ממש אחרי הלידה (ולא חיכו שמונה ימים) לפני היציאה הביתה. (אגב, היא טוענת, שגם לפי נסיון החברות שלה, שמילה עוד יותר מוקדמת היא יותר קלה (כך אומרים גם הרופאים) וההחלמה מהירה יותר. FYI).
שאלתי אותה איך הוא התמודד עם זה. ואיך היא התמודדה עם זה כשבצעו את החיתוך - היה לה קשה. היא לא היתה בחדר כשחתכו.

אין לי מסקנות מהסיפור הזה. פשוט עצוב.
ועוד סיפור מטריד
22/08/10 17:02
1צפיות
אין לי את כל הפרטים אבל עד כמה שאני יודעת - בן של חברים שלנו נולד חצי נימול. עשו לו ברית. לא ברור מה קרה שם, אבל לפני יומיים הוא היה צריך לעבור איזה ניתוח שההורים קוראים לו "קוסמטי" כדי לתקן שם משהו.
הילד בן ארבע וחצי.

הרבה תיקוני ברית מילה נקראים אצל ההורים
23/08/10 02:03
2צפיות
"ניתוח קוסמטי" או "ניתוח אורולוגי"
הן מפאת רגשות אשמה והן (הרבה פעמים) כדי שחס וחלילה אף אחד לא יחשוב אפילו שמשהו בבולבול של התינוק "לא בסדר"
במשפחה שלי הסתירו ועדיין מסתירים ברית מילה רשלנית שגרמה נזק רציני-כנראה לילד (הילד בן 30 ... כבר :) )
"נסגר ונאטם"?!?
20/08/10 14:27
2צפיות
כאן מדובר על בריאות וטובת הילד שלכם. אם זה יהיה בן.
בני זוג מלבנים דברים יחד ומדברים. כמו שאפונה כתבה כדאי מאד להתחיל להבין את טיב הקשר - ובטח שלא יבוא על חשבון הרך שייולד.
רק בנושא הזה
21/08/10 01:06
2צפיות
התגובות שלו כשמדובר בנושא הזה, הן לא מהראש.
בנושאים אחרים אין בעיה. אנחנו מדברים, פתוחים ומחליטים החלטות יחד. אם אני מוצאת מידע ברשת שרלוונטי לנושא, הוא מקשיב וקורא ופתוח לרעיונות חדשים. חוץ מהנושא הזה. יש בברית מילה משהו שגורם לאנשים הכי רציונלים פתאום להתנהג הפוך מהטבע שלהם.
º
מאחל לך רק הצלחה ושיתוף מוצלח גם בנושא הזה
21/08/10 13:12
קוראים לזה "דיסוננס קוגניטיבי"
22/08/10 16:36
2צפיות
כשמישהו עשה - או שעשו לו - משהו שהוא בפירוש נגד דעותיו, דעותיו נוטות לזוז לכיוון המעשה.

כנראה, אם הוריך מלו אותך, יסוננס קוגניטיבי יקשה עליך להסכים שמילה זה לא טוב.

אבל מצאי את הדרך!
כן זה נשמע הגיוני
22/08/10 17:04
1צפיות
זה, ו"שייכות לעם היהודי".
סליחה על התשובה המאוחרת, לא הייתי בארץ
23/08/10 22:59
2צפיות
אבל בכל זאת חשוב לי לכתוב, מקווה שאת עוד קוראת.

מקרה כמו שאת מתארת הוא באמת לא פשוט... (ואגב, פגשתי גם בפורום וגם במפגשי קה"ל מספר זוגות שהסיפור שלהם היה בדיוק - אבל בדיוק, כמו שלכם)

התשובה שלי בכלל לא נוגעת לעניין מילת התינוק כן או לא, היא נוגעת לתחום שעוסק בכללים מאוד בסיסים של דיאלוג שאמור לתפיסתי, להתקיים בין בני זוג בכל הנוגע לחיי המשפחה שלהם ושל ילדיהם. בכל משפחה קיימים מספר כללים שמנעים את כל העגלה הזאת שנקראת "משפחה" והכללים האלה נמצאים שם כדי לנתב אותה בדרך שההורים רוצים שהיא תתנייד בעולם הזה.

את מתארת מצב בו קיים אצלכם דיאלוג תמידי וחי בכל סוגיה שנוגעת לחייכם, דיאלוג שמתבסס על פתיחות, השמעה והקשבה. זה בעיני מצב נהדר.

לדעתי הדבר שכדאי לך להתמקד בו הוא העובדה שלא יתכן מצב בו הכל עובד מצויין, אבל ברגע שהנושא מגיע למילת תינוק, כל הכלים נשברים וחוקי הדיאלוג משתנים. עם כל האמפתיה שיש לי לתחושות ועניינים לא רציונליים של בן הזוג שלי (ולו לשלי, כמובן) לא יכול להיות מצב שבו נושא מסויים יהיה טאבו בשיח בינינו, ולא יתאפשר בו דיאלוג שכולל לא רק עניינים רגשיים ולא רציונאליים, אלא גם דברים אחרים ששייכים לעולם ההגיון.

את צודקת - יש משהו ברעיון שלא למול תינוק שפשוט שובר את כל הכלים אצל חלק גדול מהאנשים. ולכן את יכולה למצוא למשל אנשים מאוד משכילים, אפילו7 עם ידע במדע, רפואה ופיזיולוגיה שפתאום שולפים לך כל מיני אמירות ועובדות עקומות רק כדי שתאימו לקושי  ולפחד שלהם. או אנשים מאוד הומניסטים שתומכים בזכויות בסיסיות של בחירה וחופש שפתאום מסתובבים ב 180 מעלות בכל מה שנוגע לאי מילת תינוק. או אנשים שהם לא סתם לא דתיים אלא ממש מתעבים את הדת ולא מרגישים קשורים אליה שפתאום מרגישים ש"אם לא זה, אז מה באמת ישאר לנו?" (מה שנקרא: "חתכת-שכחת" ) או אנשים שהרעיון של "להיות כמו כולם" צמרר אותם כל חייהם והם עשו תמיד מאמצים מאוד גדולים להוכיח לכולם שהם מה שהם ואף אחד לא יצליח להכניס אותם לשום משבצת, פתאום מרגישים שהם "עושים אידאולוגיה" על הגב של התינוק שלהם ומתחילים לפלוט פנינים שלא היית מדמיינת אותם פולטים עד אותו הרגע.

לכן, אני חושבת שלו אני במקומך - זה המקום בו הייתי מתעקשת להישאר. כי כאחת מצוות של בני זוג, שנקבעו בינינו כללים שבגללם בין היתר הזוגיות הזאת קיימת, זה קו אדום שאני לא הייתי מוכנה שיחצה. אני מוכנה להיות סבלנית, להיות אמפטית לקושי, לנסות להבין ולבדוק ביחד מה באמת מפחיד וקשה שם ולקחת את הזמן שצריך, אבל עצירת השיח רק בגלל שמישהו פתאום נהיה לגמרי אמוציונאלי ולא מוכן לפעול בהגיון, זה דבר שאני לא הייתי מקבלת.

תחשבי איך היית מגיבה אם ההתנהגות הזאת שלו היתה נוגעת בתחום אחר שקשור בילדים שלכם - בבריאות, בחינוך שלכם, במקום המגורים או כל דבר אחר שחשוב לך, וגם לו.

אני חושבת שאחת הדרכים לשאול שאלות בעניין מילת תינוקות היא להוריד את האקט הזה מהמקום בו ההיסטוריה והתרבות היהודית שמו אותו. לקרוע מעליו את המסכה הדואלית, שיש לה פן אחד (שבו כורתים את העורלה) שהוא רוחני ובעל עוצמות לא ידועות, ופן שני (שבו העורלה נשארת מחוברת אל בעליה החוקי) שהוא דמוני, לא בריא, מסוכן לגוף ולנפש ולקיום המשפחה והחברה.

צריך לדון בנושא הזה בדיוק כמו שדנים בנושאים אחרים שקשורים ל"איך אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו" ואז לרוב מגיעות התשובות הכי מדוייקות. זה לא מבטיח שיהיה קל ולא כואב, אבל לפחות זה מבטיח שיהיה דיאלוג פתוח.

בהצלחה, שההריון יעבור בטוב ובקלות, ואת מוזמנת להמשיך לבוא לכאן ולעדכן
כן, אני קוראת ותודה על תשובתך
24/08/10 00:01
1צפיות
נתת לי חומר למחשבה.
(כרגיל, אם אפשר לציין.)
(וכן, אנחנו מכירות. אני עוד בארון...).
אה, וואו, מסקרן...
24/08/10 01:15
1צפיות
משהו מעניין מהרשת - ברית מילה ומלחמות הזרע
19/08/10 13:59
3צפיות
ברית מילה ומלחמות הזרע
כתובות אינטרנט מצורפות:
מנסה להקפיץ
20/08/10 15:52
מה דעתכם בנושא?
שוב הביטו, זה מאוד מעניין
23/08/10 15:32
הביטו, זה מאוד מעניין.
אפשר לשים את זה בקישורים.
שוב הביטו, זה מאוד מעניין
23/08/10 15:34
אפשר לשים את זה בקישורים.
קראתי, בהחלט מעניין!תודה רבה!
24/08/10 07:59
צריכה זמן לחשוב על זה
º
הקישור הוסף לקטגורית קישורים "מהעיתונות".
17/10/10 18:13
רוצה את חוות דעתכם
19/08/10 13:47
5צפיות
בפורום הורים לתינוקות שוב נפתח שרשור על אכזבה מרופא שעשה ברית מילה. למיטב הבנתי האכזבה הייתה יותר מהיחס של הרופא ופחות מטיב הפרוצדורה.
ואז התחיל דיון על למה בכלל לעשות את זה לילד. התגובות הזועמות לא איחרו לבוא.
מה שמטריד אותי זה שהאם זה באמת נכון להתערב בשרשורים כאלה ולכתוב "חבל שעשיתם ברית" כי הזעם של המתנגדים היה יותר על העיתוי ופחות על עניין המילה כן או לא.
ואיך בכל זאת אפשר להיכנס לשרשורים כאלה ולהעביר את המסר שלא חייבים לעשות ברית בלי שניתפש כלועגות לאנשים לאחר מעשה?

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

ושימו לב שמישהי הציעה לפתוח שרשור על אי עשיית ברית בצורה נפרדת, זה נראה לכם מתאים?
הכי קל בעולם!(קבלי עיצה שעובדת יופי)
19/08/10 15:21
2צפיות
תשאירי הודעת השתתפות כנה בצערו של העולל.(באותו שירשור )
כולל איחולי החלמה מהירה.
ותוודאי שהחתימה שלך בסיגנון שלי...(ראי פה מטה)
לא צריך יותר מזה.
בסוף הברית התינוק מאוד בכה כי הוא היה רעב
19/08/10 18:21
4צפיות
אין לי מילים
º
גם לי אין מילים...
19/08/10 22:36
האמת שאין לי כבר כוח לכתוב בשרשורים כאלה
19/08/10 19:42
4צפיות
קשה לי להתמודד עם כזו כמות גדושה ומרוכזת של הכחשה, בורות ומיתוסים בבת אחת. אני חושבת שזה גם מצב שאין יותר מדי הקשבה מהצד השני.
אני חייבת לומר שככה אני מרגישה פה לפעמים
19/08/10 22:43
3צפיות
כשמעלים את הנושא של טבעונות.
ההכחשה, הבורות והמיתוסים נמצאים פה כמו בכל שכבת אוכלוסיה אחרת. אני יודעת שאנחנו לא קבוצה הומגנית, אבל אני כן מצפה למצוא פה אנשים עם חשיבה ביקורתית יותר, מתקדמת, נאורה ופתוחה.
ההודעה הזו לא מכוונת אליך אישית, אני לא זוכרת מה הדעות שלך בנושא, פשוט ביטאת בדיוק את מה שאני מרגישה.
מצטערת, אני יודעת שזה ממש לא קשור לשרשור המקורי, רק מספרת לכם איך אני מרגישה. מתאפקת המון, אל תכעסו עלי שלפעמים אני לא יכולה יותר.
לפי דעתי את לא צריכה להתאפק בענייני טבעונות.
20/08/10 11:44
2צפיות
לא בפורום ולא בפורומים אחרים. חופשי - תתקיפי :)
זה חופש הדיבור.

(אני לא זוכרת על איזה דיון או דיונים מדובר, אז התשובה תיאורטית)
אבל - כן - זה פוורם על ברית מילה ואת צריכה לשים   או לשרשר לאיזה פתיל קיים שהוא ולא למלא עם זה את כל הפורום (אני לא אומרת שזה מה שעשית רק כותבת מה נראהלי נכון)
כלומר - נימוסים - כן
לסתימת פיות - לא להכנע.
ובכל מקרה אני אשמח לשמוע
20/08/10 11:45
3צפיות
את דעותיך על טבעונות (ומה בכלל כל כך פרובוקטיבי בקצת קמח מלא? ;) למה את מרגישה מותקפת?)
º
גם אני אשמח לשמוע
20/08/10 14:13
אף פעם לא ראיתי שכתבו כאן על טבעונות
20/08/10 14:26
3צפיות
או שאולי כתבו ולא קראתי.
אין לי הרבה ידע בנושא ואני יודעת בעיקר שאני לא יודעת על זה יותר מדי ומשערת שגם אני חוטאת בהכחשה.

אין לי ציפייה שאנשים שלא מלו יהיו שונים מהחתך הרגיל של האוכלוסייה בדעותיהם בנוגע לנושאים אחרים.
כיף לדעת שאתם פתוחים לשמוע- עונה לשלושתכם
20/08/10 19:47
2צפיות
מופתעת- אני כן מצפה שאנשים פה יהיו יותר פתוחים לדעות שונות, מפני שהם בעלי חשיבה עצמאית שמובילה לניפוץ של מיתוסים עליהם גדלנו.

רונית: עוד לא פתחתי פה דיון על זה, אבל אולי באמת כדאי שאני אפתח לפעמים OFF. הגבתי על דברים שנכתבו, וזה כבר נהיה שרשור ענק. הרגשתי שאין פה דיון אמיתי ומעמיק,שאנשים נעולים על מיתוסים ולא פתוחים להקשיב.
אני חושבת שזה מצטייר פרובוקטיבי לאנשים כי זה שם אותם בעמדה נשפטת, בדיוק כפי שמעלים את נושא ברית המילה.
אנשים טוענים שאכפת להם מבעלי חיים, שהם נגד התעללות בבעלי חיים, אבל קונים מוצרים מהחי בתעשייה שמתייחסת אל בעלי החיים כאילו היו מוצר או חפץ, תוך אלימות ואכזריות קשה, כשאין לכך שום הצדקה בריאותית.
-דרך אגב: קמח לבן זה גם טבעוני, יש נטייה להניח שטבעונים אוכלים מוצרים מדגנים מלאים, אבל זה לא מחייב...

תודה רבה על התגובות שלכם, זו הקלה אדירה בשבילי לדעת שיש פה מקום לדון בזה.

הנה שני קישורים לדיונים שהשתתפתי בהם, שהשאירו לי טעם רע...
נאמר לי לחסוך את השיפוטיות המוסרית ולא לפקפק במוסר של אחרים

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...
לי אישית קשה להבין
22/08/10 05:28
2צפיות
מאיפה יש לך כל-כך הרבה אמפתיה לבעלי חיים.
אולי הבעיה איתי שאני לא מספיק רגיש..
לעניות דעתי, לאכול בשר זה מוסרי למהדרין
22/08/10 17:14
2צפיות
ככה אלוהים תכנת אותנו, לאכול יצורים שצריך להרוג אותם קודם, בשר וצמחים כאחת.

מה שלא מוסרי זה לגדל בעלי חיים וצמחים בעבדות - כלומר לשלול מהם את חייהם כדי שיהיה לנו נוח להיזון מהם מתי שנרצה.

וזה נכון לגבי גידול צמחים בשבי באותה מידה שזה נכון לגבי גידול בעלי חיים.

יש פה אשליה אופטית מתעתעת - כיוון שרגישותנו נדפקה עד כדי כך שאנחנו לא מרגישים את סבלם של הצמחים, אנחנו לא מודעים לעצם קיומו... ומי שמדבר עליו, מתייחסים אליו כאל הוזה, מדבר שטויות, או מתעלמים מדבריו.

הצמחונות מסוכנת - א.כי היא תומכת בעיוות אקולוגי עוד יותר חמור, ו-ב.כי היא מטיפה לגידול בני אדם על דלק לא מתאים - דבר שיעוות אותם ואת כושרם לשפוט נכונה ולפתור בעיות עוד יותר מעכשיו.


אכזרי לצוד, נכון - אבל לא כל אכזריות היא בלתי מוסרית!
בעולם תקין (והעולם הזה איננו תקין), האכזריות היתה נקודתית, לא השאירה אחריה טראומות (וקרמה שלילית) ודירבנה את כל החי להתפתחות ולאושר - כזה שאיננו יכולים לתאר לנו בכלל.
º
הי האלזה? מה את אומרת?
26/08/10 15:11
1צפיות
זה מעלה שאלה
26/08/10 16:45
2צפיות
איך קובעים שזה לא מוסרי להתעלל בבעלי חיים בשביל הרווחה שלנו?
זה לא שמתעללים בהם סתם שיהיה להם רע, עושים את זה בשביל תעשייה משגשגת.
איך קובעים פה אם זה באמת מוסרי או לא?

ודאי שזה לא מוסרי.
27/08/10 16:05
2צפיות
גם למות ולהיטרף כנראה לא ממש כף - אבל התעללות ביצורים (בעלי חיים וצמחים) לשם תעשייה משגשגת גוזלת מהם לא רק את המשך החיים - אלא את כל החיים, ואת הסיכוי להתפתח, לעבור אבולוציה.

זה משחית את האקולוגיה, את הסביבה,  ואת הנפש (שלהם, של הקרבנות, ושלנו, התוקפנים במקרה זה) [אם כי גם אנחנו קרבנות של תוקפנים אחרים, לפחות כך אומרת השמועה] והופך את טעם החיים (בסופו של תהליך מורכב) לקוקה קולה דיאט.


והנזק הכי חמור נגרם לנו - למי שהפך אחרים לקרבנות. כי קרבנות צריכים להירפא מן הטראומות שעברו - וזה ממש לא קל - אבל תוקפנים צריכים לשלם את החשבון הקרמי... מה שלא תמיד אפשרי בכלל. יכול להיות מצב שאין להם תקנה אלא בתרוודו של מתיך הכפתורים (כמסופר ב"פר גינט" של איבסן).
; ;; ;;; ;;;;; ;;;;;;; ;;;;;;;;; ;;;;;;;;;;; ;;; ;; ; ; ; ;

איך זה יכול להיות מוסרי?
טוב, מתוך ההנחה - המקובלת על אלה שעושים ניסויים בבעלי חיים, למשל - שבני אדם הרבה יותר חשובים מכל אחד אחר.

הנחה אגו-מניאקית מטורפת ןמוטעית לחלויטן!

הנה סיפור (לא שלי) שמדגים את זה היטב.
טבעונות או צמחונות?
22/08/10 16:46
2צפיות
לדעתי הפגיעה בעדשים אינה שונה בעיקרוון מהפגיעה בפרות - גם לעדשים כואב (וגם לגזר - היה פה פעם קישור למאמר על חוקר שחיבר גזרים לאלקטרודות וגילה שהם מתענים כשפוגעים בהם)

...ולדעתי, זה בסדר לאכול - אם צמחים ואם בעלי חיים.

איך מגדלים את אלה ואת אלה - בשעבוד מוחלט - זה ממש לא בסדר, וזה מדרדר את העולם להיותו כלא מצחין וצפוף לכל שוכניו (אנשים, בעלי חיים ורוחות).
לא שלא "חייבים" אלא פשוט לא עושים.
19/08/10 21:46
2צפיות
ומה פתאום מתוך "לעג"? מתוך צער ודאגה לפגיעה בילדים בתינוקות הזעירים.
לגבי השרשור על אי עשיית מילה...
19/08/10 23:31
4צפיות
זה נחמד ואחלה אבל זה ירד מהר מאוד וילך לאיבוד בפורום, אם כבר אז הייתי פותחת אחד כזה פעם בשבוע כמו שיש שם שרשורים על כל נושא אחר כל יום...

נגיד שרשור שבו מסכמים את כל מה שקשור לנושא, או אפילו כל שבוע לכתוב על משהו אחד שקשור בנושא (כמו שרשור של מה זה בעצם עורלה ולמה היא חשובה וכן בריאה ושבוע אחר כך שרשור על פגיעות ותיקונים כתוצאה מברית מילה וכל פעם לבחור נושא אחר) ככה שזה יהיה תמיד מול העיניים.

הבעיה היא שלא נראה לי שבאמת יאפשרו לזה לקרות ובטוח יהיו אין ספור תגובות דוחות ותלונות.

אגב אחת הבנות שנכנסה בי בשרשור הזה שמה לפני כמה זמן תמונה של הבן שלה ללא החיתול וזה היה לי ממש עצוב לראות את זה שיש לו איבר מין בצבע כחול/סגול מוזר ולא טבעי כמו של תינוק, לא שמתי לב לזה לפני זה אבל זה ממש קפץ לי לעיניים...

ליאת
מה חבל
20/08/10 10:12
2צפיות
שבעינייהם לתינוקות שלנו יש איברים מכוערים.
בעיניי לראות תינוק קטן נימול זה מראה קשה...
20/08/10 10:59
2צפיות
ועצוב מאוד, קשה לי להאמין שיש הורים שבאמת שמחים לעשות את זה ולא עושים את זה בלב כבד ורק כי "אין ברירה" לדעתם...

ליאת
ואני בטח שלא מבינה איך ברית מילה...
20/08/10 11:08
2צפיות
יכולה להיות חוויה טובה או נעימה למישהו, זה לא נתפס לי בראש בכלל...

ליאת
בשבוע שעבר היינו באירוע לרגל הולדת תינוק
22/08/10 10:02
2צפיות
(הם עשו את החיתוך בגיל 8 ימים ואת האירוע כעבור שלושה חודשים).

ישבנו בשולחן עם מישהי שסיפרה כמה הברית של הבן שלה היה אירוע מרגש, ושבכלל לא היה לה קשה והיא החזיקה לו את היד בזמן החיתוך ושהוא בכלל לא בכה (עשו עם רופא) אבל שאח"כ הוא כן בכה. אמרה שהיא מצטערת שעשו עם רופא כי ילדים שעשו להם עם מוהל בכלל לא בוכים.

הסברתי לה שהם לא בוכים בגלל שהם בהלם אבל היא המשיכה להתעקש על זה שעדיף מוהל. באיזשהו שלב שאלתי אותה אם היא הייתה מעדיפה שיעקרו לה ציפורן עם או ללא הרדמה, וזה השתיק אותה לכמה דקות...

אחרי זה היא חזרה להגיד כמה שהברית של הבן שלה הייתה אירוע משמח

כשמתרגלים למראה הטבעי, איבר מנותח נראה משונה
20/08/10 14:22
2צפיות
לא הייתי בוחרת במילה שאת השתמשת בה, "מכוער",  כי זו מילה שלא מסתדרת לי בהקשר של תינוקות שהם פלא מושלם בעיני

אבל כיום כשאני רואה תינוק נימול האיבר שלו נראה לי מוזר, פצוע, כאילו חסר משהו. ובהתאמה, המראה הרגיל, הטבעי של תינוק כפי שהוא נולד, כנראה יהיה משונה בעיני מי שרגיל לתינוקות נימולים.
לצערי, לא אני בחרתי במילה מכוער
20/08/10 17:17
3צפיות
שמעתי מישהי אומרת את זה על האיבר של הבן שלה ביום הברית: "עכשיו הפיפי שלך מכוער ועוד מעט יהיה יפה"
אמרתי לה שבעייני הוא יפה כמו שהוא.
22/08/10 08:23
2צפיות
אנשים מקשיבים למה שיוצא להם מהפה?
מנסיון שלי - לגמרי לא!
22/08/10 11:03
2צפיות
אחרת איך תסבירי שמישהי שואלת בפורום למי יש המלצה לקצב לברית. או "הקיצוץ עבר בשלום"
בכל פעם שאני רואה את האחיין הצעיר שלי במקלחת
22/08/10 10:03
1צפיות
אני נדהמת מגודל הצלקת שיש ועוד תהיה לו. מסכנון קטן.
מישהו מגיע למפגש מחיפה ויכול לקחת טרמפיסט
20/08/10 11:54
1צפיות
טרמפיסטים? (2)
יכתוב לי מייד :)
אני חושבת שזו עובדה נתונה : אי אפשר!
20/08/10 13:31
1צפיות
אי אפשר לכתוב נגד ברית מילה בפורום כלשהו בלי שזה יעלה למישהו על העצבים. בפורום הריון על אחת כמה וכמה כי מדובר שם באוכלוסיה מתחלפת (בעקרון, ככה בנוי הפורום) וברוב המקרים בהכרות זמנית-לצורך-העניין בין המשתתפות.

בנוסף כמובן מדובר בנושא נפיץ :) ורגיש משום שהוא כרוך בהמון רגשות שמתחת לפני השטח : החל ביחס לדת (גם אם המתעצבנים דתיים וגם אם המתעצבנים חילוניים) דרך היחסים עם ההורים שלנו-עצמנו (כן יאהבו את זה, לא יאהבו את זה) ועם הציפיות שלהם מה נעשה עם הנכד החדש וכמובן עם השאלה המתהווה על "האם אני אמא טובה" (איך אני נותנת שיחתכו את הבן שלי? האם זה לטובתו). זה מציב את הקוראות שם בעמדה של חבית חומר נפץ וזה נתון.
ועכשיו נוסיף גם את זה שהדיון עצמו על ברית מילה הוא מעצבן מעצם הנושא הלא-סימפטי. חלק מהכותבות בפורום הריון רוצות לחולמות לעבור אותו ב"מוד סינדרלה" לקשקש ולפטפט על : בגדים קטנים, צבע מפות במסיבה, מי יהיה הסנדק (תוך הדחקת הזוועה שבברית עצמה, לפעמים), ההתרגשות המשפחתית, ההישג (או ההישג-לכאורה, לא חשוב)  שבעובדה שאת מביאה תינוק חדש למשפחה, ולזוגיות, איך לצבוע את הקירות, איזו עגלה - רוצים לדבר רק על דברים מתוקים וטובם. והנה את נתקעת שם עם צורך לחשוב על משהו לא רק חדש לחלוטין אלא גם קשה ועם הרבה השלכות.

ועל זה נוסיף : המדיה הפורומים היא אנונומית בחלקה ואפשר לכתוב דברים מגעילים בהינף מקלדת ולשפוך שם גם את הדברים הבאמת מכוערים שאת חושבת שאולי במציאות לא היית מעזה בכלל לומר באופן כזה.

אז : אין סיכוי לעבור את זה בשקט. תמיד תמיד תמיד מישהו לפחות אחד יתעצבן וזה יעורר את המתעצבנים השקטים יותר וכמובן את המתלהמים - סוג של תגובת שרשרת.

זה היה תיאור המצב :) אכתוב גם את הפתרונות לדעתי, אבל אחר כך... זה כבר ארוך לי מדי.
אייקונים חדשים!
19/08/10 12:04
1צפיות


אולי יש עוד. נסיתי לעבור יסודי אבל אולי פיספסתי משהו..?
הי מי שלא יודע אני גולש בים
17/08/10 21:40
5צפיות
הי זה שוב אני ,
נזכרתי בפורום כי המון אמהות הוטרדו פה מהמלתחות פה ושם .
אז בגלל שאני גולש הרי מלתחות זה חלק בלתי ניפרד אז בעיקר עכשיו שנפתחה עונת הרחצה כבר מזמן היא נפתחה אבל עכשיו אני פשוט חורש ת'ים בזמן האחרון
ובמלתחות שמתי לב שאני חופשי לגמרי הסתכלתי על הבולבולון השלם שלי ונורא שמחתי שאני מתרחץ ערום והכל ומהלך פה ושם ולאף אחד לא אכפת .
אני לא יודע האם זה ככה אצל כולם אבל לפעמים יש לי הרגשה שחושבים שאני אירופאי כאילו בגלל זה לא מלו אותי
בכל מקרה אני מסתובב חופשי פה ושם ולא קיבלתי עדיין תגובות .
אבל אני חייב להגיד שבעבר די התביישתי בזה וניסיתי להסתתר
פשוט היום אני חופשי מתמיד ורציתי לשתף אותכם בשמחה שלי ובחופש שלי
סחטיין עליך
18/08/10 00:10
1צפיות
כייף לך שאתה מרגיש חופשי ומאושר עם גופך ובכלל .
תהנה בגלישה! מקווה גם להספיק לתפוס קצת גלים לפני תחילת הסמסטר הבא.
תעשה חיים ותהנה!
18/08/10 09:48
שמתי לב(ילד פרטי עירום בים/בבריכה כבר שנה שלישית), שכל הפחדים מ"מה יגידו" מתחילים ומסתיימים בראש של הורה בהריון/טרי מאד, מהר מאד מגלים שאת אף אחד לא מעניין איבר המין של תינוק/פעוט, לא שמים לב וזה גם לא משהו בולט.
מה גם שאברי המין שונים זה מזה גם לאחר ברית והרבה פעמים בגללה.
אם הילד/נער/גבר מתנהג בצורה טיבעית, אין שום סיבה שאנשים ינעצו עיניים, ברגע שמתפתלים ומנסים להסתיר, העיניים ישר מחפשות את הסיבה, זה גם מתפרש כבושה ממשהו חריג הדורש הסתרה ומושך תגובה.

מאחלת לך הרבה כייף והנאה



º
הכי כיף בים בלי בגדים! תיהנה!
18/08/10 12:17
תודה על העידכון המשמח
19/08/10 12:00
תמשיך להנות ותשמור על עצמך מפני השמש
סבבהנה שאתה גולש תהנה
19/08/10 21:48
רק מה מיוחד בזה:)
תהנה בים ותודה על הנכונות לשתף אותנו
20/08/10 11:41
בתור אשה ביישנית נראה לי משונה משהו שסתם מסתובבים ככה עירומים איפשהו (עם או בלי עורלה, עם או בלי בולבול) , אפילו במלתחה - כשיש אנשים זרים.
אבל אני מודעת לגמרי לזה שזו שריטת הביישנות שלי :)
אפרופו ביישנות....
20/08/10 22:21
כשהייתי ילדה היה למשפחה שלי מנוי בקאנטרי.
כשהייתי נכנסת למלתחות, לא הייתי מבינה איך הנשים שם עירומות לגמרי!!!!!הולכות, מתקלחות,מפטפטות, מתמרחות בקרם ובכלל לא ממהרות להתלבש.
הטראומה הגדולה שלי היתה שיום אחד פגשתי שם את השכנה האהובה והמוכרת (עד אותו יום בלבוש מלא) עירומה שם בדרך למקלחת, ושניה לפני שהרכנתי ראש וניסיתי להתאדות משם, היא הבחינה בי ופצחה בשיחת ידידות ארוכה כאילו היינו במרכזו של קניון.
לא יכולתי להסתכל עליה כששני שדיה האדירים חשופים מולי במרחק סנטימטרים ספורים ושערות ערוותה מתבדרות להן ברוח....
עניתי בקצרה, הינהנתי בביישנות, נסוגתי לכיוון היציאה ונמלטתי משם.
מאז לא נכנסתי למלתחות ! עשיתי פיפי כמו כולם בבריכה!!!!
הבוקר ב mako. ענף ייצוא חדש מישראל: ברית מילה
17/08/10 07:47
3צפיות
הסטארט אפ של אברהם אבינו תופס תאוצה: ארגון הבריאות העולמי ממליץ למול גברים כדי למנוע את התפשטות מחלת האיידס, וכדי לממש זאת נקראה משלחת מיוחדת של רופאים כדי להתחיל במילת 2.5 מיליון הגברים של שבט הזולו באפריקה. המשלחת מלמדת את המקומיים כיצד למול גברים בוגרים בשיטות מודרניות. מישראל לאפריקה באהבה

הביקוש ל"להיט" היהודי מתפשט באפריקה: כדי להתמודד עם הדבקה ההולכת וגוברת של אוכלוסיית יבשת אפריקה באיידס, החליט מלך שבט זולו גודוויל זואליטיני שכל הגברים יערכו ברית מילה באופן מיידי. כדי לבצע 2.5 מיליון ניתוחים תוך חמש שנים הוא קרא למשלחת מומחים מישראל.

http://www.mako.co.il/news-world/international/Art...
ארגון הבריאות העולמי
17/08/10 09:28
יש דבר כזה? והאם זה נכון שהם המליצו על דבר כזה?
מה אומרים כל "הנאורים" על ההוכחה המדעית
17/08/10 22:38
1צפיות
שברית מילה היא מונעת את התפשטות האיידס ומחלות מין אחרות?
בבקשה
17/08/10 22:49
רק קונדום מגן מפני מחלות מין
18/08/10 00:10
ותינוק בן 8 ימים איננו מקיים יחסי מין כך שמניעת איידס כלל אינה רלבנטית.
במדינות שלא נהוג מילה יש פחות איידס ממדינות
18/08/10 01:11
שנהוג מילה, למה?
כי בשביל להילחם באיידס צריך להקפיד על יחסי מין מוגנים, אתה
הרי מילא שם קונדום שאתה שוכב עם אישה, אז זה ממש מיותר גם לחתוך את
הזין שהוא מתחת לקונדום.

אם אתה לא מאמין, כנס לזה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A1#.D7.90.D7.A4.D7.99.D7.93.D7.9E.D7.99.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.92.D7.99.D7.94

בישראל אחוזי ההדבקויות זה 1-3%, נגיד בצפון אמריקה ומערב אירופה
זה בין 0.3-0.6 אחוזים.
" ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס ונשא HIV, התריע כי למיטב ידיעתו "ישראל קפצה השנה למקום הראשון בעולם מבחינת הידבקויות של הומואים. אנחנו שיאני העולם בשיעור העלייה השנתי במספר הנשאים ההומואים"
אבל אם להיות הוגנים, המחקר מתייחס להידבקויות של איידס רק בין יחסי מין הטרוסקסואלים.

כי בישראל זה עובד יופי
18/08/10 07:41
יותר מ-95% נימולים, ועדיין יש כאן איידס בדיוק כמו במדינות אחרות.
אוקיי חיפשתי בגוגל ונראה שזה כנון
18/08/10 01:09
1צפיות
ארגון הבריאות העולמי WHO כן ממליץ על זה, בין היתר.
עכשיו תסבירו לי, איך זה שארגוני הבריאות ברחבי העולם קבעו שזה לא מומלץ (לפי האתר גונן)
וארגון הבריאות העולמי קובע משהו אחר?
איך דבר כזה קורה?
כדאי לקרוא את ההודעה מאת מנתח
18/08/10 01:32
1צפיות
שמסבירה יפה מה קורה כשרפואה ופוליטיקה מתערבבות

CLICK
אולי אני תמים
18/08/10 03:34
אבל לא הצלחתי להבין מה האינטרס שלהם לבזבז ביליון דולר ככה סתם.
שילוב של פנטיות דתית וגזענות
18/08/10 11:00
מסתבר שלא הרבה השתנה מאז שהמסיונרים הלבנים הראשונים הגיעו לאפריקה השחורה כדי להביא לפראי האדם השחורים את הקידמה
כי זה חדש
18/08/10 11:52
2צפיות
ארגוני רופאי הילדים במדינות רבות קובעים שאין יתרון רפואי למילה (רובם לא שוללים אותה, אגב).
לאחרונה, ארגון הבריאות העולמי שינה את המלצתו לגבי מילת מבוגרים באפריקה כאמצעי למניעת התפשטות מחלת האיידס.
גם אם אני חושבת שזו המלצה שגויה ומסוכנת - יותר בהיבט של האיידס מאשר של המילה, היא לא סותרת את המלצות ארגוני רופאי הילדים.

ובכל מקרה, מגוחך שמדברים על "ברית מילה" באפריקה, כשברור שהם לא יהודים, לא מקיימים מצוות ולא מלים מסיבה דתית.



נניח שכן, אז עולה בי התהייה
18/08/10 14:45
3צפיות
שבמדינה שלנו בה 90% מהאוכלוסיה  נימולים, עפ"י הסטטיסטיקה של הורדת הסיכוי להדבקות באידס, צריך להיות 60% פחות מקרי הדבקות מאשר במדינות אירופה למשל שבה אחוז הנימולים קטן מאד.
בפועל - בארצינו לצערינו אחוז החולים/נדבקים הוא פחות או יותר כמו במדינות ארופאיות עטורות ערלים.
איך מסבירים את זה? איפה ההגנה המובטחת?!

אני אתן לכם תשובה לפחות  לגבי בני שבט זולו הבוגרים.
בדיקת אחוז הנדבקים נעשית אחרי הברית.
אז קודם כל זמן ההחלמה דורש התנזרות שלכשעצמה עוצרת הדבקות.
אח"כ בתקופת ההסתגלות (ההתקרנות הפיזית וההתייבשות) יש גם ירידה בתדירות וגם העדר חשק.
וזה לכשעצמו מוריד סיכוי.
בל נשכח את ההחלמה בתנאי השטח של שבט פראי בטבע שגורר הרבה זיהומים וזמן החלמה ארוך שגם מהווה מניעה לתרופה מסויימת.

ואז יש סטטיסטיקה יפה שבה אכן ניכרת ירידה בהדבקות של בני שבט זולו שנותנת אינדיקציה מעוותת בהכללה על כל הנימולים באשר הם.
גודל ועומק הקונספירציה מאחורי המילה -
18/08/10 18:34
אנחנו לא מתחילים להבין את זה!

תראו, למישה\הם\הן\אפשרויות נוספות שטרם נתקלנו בהן \ - יש אינטרס עצום שאנשים ונשים יימולו, יהיו נכים,לא ייהנו ממין, קשריהם עם בן זוגם לחייםהיו זוגיות ולא אהבה,

שאמהות ואבות יבגדו בילדיהם בעודם תינוקות רכים -

אחרת זה לא היה קורה!


זה נשמע פסיכי, אני יודעת - אבל החיים פסיכיים באותה מידה!
החיים אינם פסיכים אלא משמרים מסורות קדומות
19/08/10 21:50
3צפיות
וגם כאלו שאינן נחוצות וידוע שמזיקות היום. כוחה של מסורת הוא רב, וטבעי שלוקח פרק זמן ממשוך לתקן מסורת רעה.
טבעי או לא - זו זוועה.
20/08/10 11:27
האם אלוהים רצה את מינון הזוועות הזה בעולם? האם אלוהים רוצה מילת תינוקות? לא נראה לי.
שרלה חמודה
20/08/10 14:33
את בטוחה כי זה המקום, הפורום הטוב שלנו, לדון במושגים 'בחירה חופשית' מול 'ידיעת האל'?
אין לי מושג מה רמת הידע הפילוסופית שלך אבל אולי כדאי שתניחי לביטויים כגון "רצון האלוהים" ושאר אתנומורפיזמים ונתרכז בטובת העוללים הצעירים?
מי זאת שרלה? ולמה לא לדון ברצון האל?
22/08/10 17:23
זה נושא פחות לגיטימי מצמחונות?

יש טענה שמילה היא רצון האל - ולדעתי, (המבוססת על ידע אישי, לא על שום פילוסופיה) היא מנוגדת לרצון האל.

יש לך בעיה עם זה שאבטא את דעתי?
מה גם שאם אני צודקת, ו\או אם אצליח לשכנע, זה יתמוך בטובת העוללים.

(הבעיה שלך עם הניק שלי - שלא נעים לך להגיד שרלילה? צודק - זה לא שרלילה - זה צ'רלילה)
ולתומי חשבתי שאנו בפורום "מוותרים על"...
22/08/10 22:47
תודה שהארת עיניי כי טעיתי - אכן אנו בפורום פילוסופיה. אה סליחה! פורום צימחונים.
רגע, תגידי לי בעצם איזה פורום אנחנו?

:)
כי נראה לי שגם אם מסכימים...
21/08/10 16:50
שמילה מפחיתה את סיכוי להידבק באיידס, ומצב האיידס באפריקה הוא כזה שהיא בחזקת טובע הנאחז בקש, זו לא סיבה להמליץ על מילת תינוקות.
º
הודעות בנושאים הקשורים לפורום
15/08/10 23:14
בעינין המפגש ב-20 בחודש בחיפה. מי בא? מי
08/08/10 21:34
יכול לארח?

היי
יש לי מארחים (תודה לכם!!! זה יפה) אך הם אינם גרים בחיפה ולא ב"הסביבה" אלא יותר צפונה, מקום שהמכונים שלי מעולם לא היתה ;) וגם נראה שיקשה על האחרים להגיע.
אפ יש כאן מישהו שיכול לארח את המפגש אנא יכתוב לי מסר.

רונית של הארבעה - תודה על ההצעה (זכרון זה יופי) אבל ... אני לא יכולה להזיז לתאריך אחר. חבל, כי דווקא רציתי מאד לפגוש אחרי שנים של הכרות בוירטואליה (עוד מהימים בהם היית בעד ברית מילה ;) )
תוך כמה ימים אשלח הזמנות.

מדובר ביום שישי אחר הצהריים ~5, משך המפגש לכל היותר כ-3 שעות. את הכיבוד מביאים האורחים עמם ולפעמים אפילו נשארות שאריות שוות ...

וואללה יופי, איך הפכת אותה ל"רונית"
08/08/10 22:12
בהינף מקלדת

צר לי, אני לא אגיע גם כי אני מהמרכז, וגם כי אני בדיוק בלונדון ...

מקווה שימצא מיקום מתאים, ומקווה להגיע למפגשים הבאים בתקופות פנויות יותר ובאזור המרכז.

כל הכבוד ובהצלחה
:) כולה ת'
16/08/10 23:02
טיול נעים. אנחנו בטוח נבלה בצפון
אני מאוד רוצה לבוא עם הבעל ומייקי כמובן...
08/08/10 22:38
לצערי הפעם לא אוכל לארח, אולי בפעם הבאה...

ליאת
אמנם חור אבל לא צפונה אלא מזרחה מחיפה
09/08/10 02:23
ולזכותו יאמר- אחד החורים היותר יפים בצפון
היי היי רגע : לא אמרתי חור! מה פתאום.
16/08/10 23:00
רק היה נראה לי טיפה מסובך להגיע\ אבל אין לי מושג - אולי זה נראה ככה רק לי :)
מבטיחה שעוד נתראה  ומזמינה אתכם הפעם להדרים לזכרון
ותודה , תודה רבה על ההזמנה - הרגשתי שזה מכל הלב
תודה על הת' הנוספת
09/08/10 08:37
לא נורא. בפעם הבאה.... סקרנת אותי - הימים בהם עוד לא התוודעתי לאפשרות שלא למול כל כך רחוקים ממני, ואם את זוכרת אותי עוד מאז סימן שזה היה ממממממששששששש מזמן!!

שיהיה לכם מפגש מצויין!
º
:) עוד נתראה. נסיעה טובה ותודה על ההזמנה
16/08/10 23:03
מתכננת לבוא
09/08/10 08:41
לפי המיקום, נראה אם גם האיש (אם יש פתרון לילדים).
אפשר אצלינו, כמובן!
09/08/10 13:02
גם זכרון (אם אתם עוד זוכרים את הדרך...)
כן כן יש לנו זוכה ההצעה התקבלה. תודה!!
09/08/10 23:20
נמשיך ב|מכתב|
שלום, אני מאוד רוצה לבוא.
09/08/10 15:43
הודעתי לך גם במסר - ועדיין מחכה לתשובה.

מאחר ואני מהמרכז - אין מה לדבר על אירוח,
אבל אשמח להביא כיבוד....
יש סיכוי לתפוס איתך טרמפ?
09/08/10 22:38
אם כן, אז גם אנחנו נבוא.
בהחלט כן -
10/08/10 12:00
עלי עוד לברר כמה פרטים בנוגע לתוכניות אחרות,
אבל בעקרון - אני ממש ממש רוצה להגיע למפגש!

אעדכן אותך במסר עד סוף השבוע הזה.
יש חדשות לגבי השעה והמיקום?
13/08/10 18:08
אנחנו מאוד רוצים לבוא ונשמח לדעת מה נסגר בסוף...

ליאת
הכל נסגר :) מחר תשלחנה הזמנות
13/08/10 23:13
תכננו להיות ב-4:30 בזכרון :)
הכי טוב לשלוח אלי אי מייל ל- ronit.kahal@
13/08/10 23:26
בגי מייל דוט קום ואני אחזיר הזמנה.
לכל המבקשים להיכנס לקומונת קה"ל
14/08/10 14:38
עקב תקלה טכנית איני יכולה להיכנס לניהול הקומונה ולאשר כניסה של גולשים חדשים. על כן אני מבקשת להתאזר בסבלנות, ומבטיחה לטפל בכל הפניות, וגם לענות במסר למי שחזר אלי.

מחפשת גברים/בחורים שלא נימולו
14/08/10 13:25
אני מחפשת גברים או בחורים יהודים שלא נימולו (או שנימולו בגיל מאוחר) לצורך כתבה על הנושא. מישהו מכיר?
אני - בגיל 16...
14/08/10 13:41
המייל שלי:
pe.gadol.1985@gmail.com

וכן, זה היה כבר אחרי שהספקתי לקיים יחסי מין (מגיל 15)...
מצד שני אני גם לא יהודי...
14/08/10 13:46
אז לא בטוח עד כמה רלוונטי עבורך...
אני חושבת שכדאי לך לכתוב יותר פרטים
14/08/10 15:44
מטעם מי הכתבה? את כתבת? תחקירנית? מצולמת או כתובה? ובכלל - נראה לי משונה לפנות ככה לאנשים, בלי קשר לנושא הכתבה, בלי לפרט.

אני מציעה לאנשים כאן (ויש לי הרבה נסיון עם התקשורת, במיוחד בנושא זה) לא למהר בלי לברר. ולך היינריך היקר - גם. באופן כללי אגב, אתה מרואיין טוב בדיוק כמו כל לא-נימול אחר ואין לעובדת היותך לא-יהודי שום חסרון מבחינת הכתבה - מכיון שרוב השואלים מתעניין בפן החברתי של "אז מה עשית במקלחות בבריכה כשכולם הורידו תחתונים" .... וכאלה ולא בהקשרים הדתיים שבדרך כלל יהיו משניים בכתבה (כמו למה בכלל ההורים שלך לא מלו אותך). בכל אופן בוא ניתן לשואלת להוסיף פרטים :) קודם.
אז כדאי שתתחילי להזדרז כי בקרוב נדוש
15/08/10 21:12
זה יהיה בערך כמו לראיין בעלי קעקועים או מצביעי קדימ. לא בדיוק "זן נדיר"...
:) אני מהמרת על לכל היותר עוד 10 שנים מהיום
15/08/10 22:50
שא]שר יהיה לעשות על זה כתבות "ווא, תופעה מעניינת בחברה הישראלית"
אחר כך זה יהיה באמת כמו ללעוס מסטיק לעוס, כמו לעשות כתבה על נישואין אזרחים :)
כתבה פרסומים שנשלחה לי למייל
15/08/10 22:17
במסווה של בדיקה , המלצה למוהל.
מדובר באתר שמתיימר לתת מידע אובייקטיבי בנושאי הריון ולידה.
התוגבה שלי היא מספר 3.
אני חושבת שאם היא מתיימרת להיות הוגנת, היא צריכה לתת במה גם לאופציה שלא למול על כל היבטיה ולו רק למען האינפורמציה להורים שבדרך.

שלום, חדשה כאן
15/08/10 17:28
4צפיות
בפורום ושמחה לראות שהוא קיים!!

שמי איילת, ולפני כשבועיים וחצי נולד לנו מלאך מתוק ומושלם...

ברית מילה היא כמובן מחוץ לפרק, ולשמחתי הגדולה המשפחה כבר הבינה מזמן שאין מה לנסות ולשכנע/להתערב, שכן הנושא אינו עומד לדיון.
בהריון הקודם, כשהימרנו לכל אורכו שיוולד לנו בן עוד ניסו להשפיע, אבל אז נולדה ניקה וכולם נשמו לרווחה מסביב. עכשיו פשוט מקבלים, וכבר לא שואלים...

עכשיו - היות ואין לנו נסיון גדול בבולבולים לא נימולים של תינוקות (אבא שלו לא נימול, אבל אין לו זכרונות מגיל כ"כ מוקדם) פתאום אנחנו תוהים לגבי משהו:
שמנו לב שהעורלה שלו, שלא כמו עורלת מבוגר, אינה יכולה ל"המתח" כלפי מעלה ולחשוף את הכיפה (או איך שקוראים לזה, לא טובה במונחים המדוייקים...). כן יש לו אפשרות להשתין (בעיקר על אמא שלו), אבל שוב, כשניסיתי למתוח את העורלה כלפי מעלה בנסיון לנקות קקי שפלש לאיזור, גיליתי שזה מחובר, נעול....

אז מנסיונכם - האם זה עניין של זמן עד שזה משתחרר? או שמא הדבר דורש התערבות כירורגית והיקום יושב וצוחק עלינו ועל התכניות שלנו להשאיר אותו כמו שהוא נולד?
חשבנו להתייעץ עם רופאת הילדים שלנו, אבל כמה פעמים היא כבר ראתה בולבולים לא נימולים בחייה? אני מניחה שלא הרבה...

אשמח על כל מחשבה ועזרה בכיוון!

תודה,
היי ברוכה הבאה
15/08/10 17:49
2צפיות
אצל תינוקות העורלה מחוברת לעטרה ונפרדת בגיל מאוחר יותר(לפעמים אפילו רק בגיל ההתבגרות)-בטח יש כאן הורים לשלמים שיוכלו להסביר יותר ממני.
בכל מקרה זה נורמאלי וממש לא כדאי לנסות להפשיל את העורלה,זה יכול לכאוב ולפגוע. ועד כמה שידוע לי לא נכנס שום לכלוך מהחיתול מתחת כי כאמור העורלה מחוברת.

מקווה שעזרתי
:)
ברוכה הבאה ומזלטוב!!
15/08/10 20:43
2צפיות
כמו שכתב לך ttmess, העורלה אצל תינוקות מחוברת ודבוקה היטב לאיבר, ואין שום צורך להפשיל אותה או למתוח אותה. נסיונות למשוך ולהפריד אותה בכח עלולים לפצוע את התינוק ולהכאיב לו. יש סיבה מצויינת שזה דבוק - זה נועד כדי להגן על הפין של התינוק, וכדי למנוע כניסת חלקיקי לכלוך פנימה. אל דאגה, לא תכנס לשם צואה ולא יצטברו שם תלתלי אבק

אז מתי נפרדת העורלה? מסתבר שלא כל כך מהר... לפי מה שאני קראתי בכל מיני מקומות (כולל כאן בפורום) תהליך ההפרדות נע בין גילאי הילדות המוקדמת (לרוב גיל 3-4, אבל יש גם שנפרד יותר מוקדם), ועד לגיל ההתבגרות. רק אם בגיל ההתבגרות העורלה עוד לא נפרדה, יש מקום לבדוק את המצב ולראות מה ניתן לעשות. וגם אז - אין בד"כ צורך במילה ויש דרכים אחרות לטפל בכך. אצל התינוק שלי, בן שנה וחמישה חודשים, העורלה עדיין דבוקה היטב כביום הוולדו. הוא משתין מצויין, ואין לו עם זה שום בעיה. כשיש לו זקפה, זה נראה טיפה מתוח (מה שבטח ייראה אחרת עם עורלה מופשלת) אבל זה לא מציק או מפריע לו כלל.

אז איך מנקים? תחשבי שהפין שלו הוא אצבע לא צריך להפריד את הציפורן כדי לנקות מתחת, נכון? פשוט מנקים בעדינות עם מים, וזה הכל. לא צריך למתוח, להפשיל, או להזיז שם שום דבר. אם את משתמשת בסבון אפשר גם סבון עדין, מגבונים, וכל מה שהיית משתמשת לו היתה לך בת (או לחילופין - תינוק נימול...). אני באופן אישי העדפתי תמיד לשטוף את הטוסיק הקטן מתחת לזרם מים בכיור בעדינות. בגיל הזה נמנענו מסבון וגם ממגבונים. בהמשך השתמשנו בסבון של וולדה (מוצרים טבעיים) ובמגבונים אקולוגיים כשיוצאים מהבית או כשעולה הצורך.

שיהיה המון מזל טוב!
º
מזל טוב וברוכים הבאים לפורום המקסים הזה!!!
15/08/10 21:22
1צפיות
תודה
15/08/10 22:06
1צפיות
על הברכות ועל התגובות המהירות והמועילות!
וכשחושבים על זה, זה מאד הגיוני שהעורלה עדיין מחוברת לעטרה - הטבע חכם ולכל דבר שהוא יוצר יש בד"כ סיבה

ורק להבהיר - לא ניסיתי להפריד את העטרה - ניסיתי בתמימותי (ומהפיזיולוגיה שאני מכירה אצל האיש) להפשיל אותה מעט בכדי לנקות שם וכשהיא סירבה לזוז, הנחתי לה...
גם אני, כמו רוני, לא משתמשת במגבונים. אנחנו משתמשים בצמר גפן ומים והמגבונים האקולוגיים משמשים אותנו לשעת חרום ובזמן שאנחנו מחוץ לבית.
אגב, שמן האמבט של ולדה נהדר כבר מההתחלה - השתמשנו גם אצל הגדולה, שעדין משתמשת בסבון שלהם. יקר אבל משתלם...

היי ומזל טוב.!!! שמחה שכיף לכם עם ההחלטה
15/08/10 22:56
1צפיות
ושהמשפחה בסדר :)
בגיל זה כל מה שפין הצעיר צרים לדעת לעשות זה להשתין ומכיון שזה עובד טוב - הכל טוב, לא?
מה שכתבו לך על הפרדות העורלה הוא נכון, אצלינו זה היה בגיל 3 וחצי אבל שמעתי על גילאים הרבה יותר מאוחרים.
הנקוי - כמו שרוחצים אצבע , במים, ובלי לנסות "לנקות מבפנים"
אני חושבת שהיקום דוקא מרוצה מכם (ואם לא - בעיה שלו :) )
אם בא לך להפגש עם עוד הורים (או לבן הזוג לבוא לבד, אם קשה לך לצאת אחרי הלידה) - יש מפגש הכרות עם קה"ל ביום שישי הקרוב.
שלחי לי מייל לפי החתימה או למייל הפרטי שלי
ronit.kahal@gmail.com
ואשלח לך הזמנה.
תודה על ההזמנה!
17/08/10 18:22
2צפיות
אשמח להצטרף למפגש הבא, ביום שישי נטולת רכב בשעות האלה, ועם ילדה חולה (נכון לעכשיו) נראה לי מורכב מדי...
מזל טוב איילת!
17/08/10 16:57
1צפיות
שמעתי שהייתה לך לידה מהסרטים!
כיף לראות אותך פה, אני אתן להורים שבפורום לענות לך.
אלה (אחות של יערה)
תודהחמודה
17/08/10 18:15
2צפיות
ולא יכולה להתאפק...  מה את עושה פה?! כיף לראות אותך, עכשיו תעמיסי את אחותך על האוטו ובואו!!!
אני כבר מלא זמן פה!
17/08/10 20:44
1צפיות
כי כבר מיציתי להכין את המשפחה (שדווקא עד עכשיו כבר נחתכו בה 2 אחיינים ) ומשעמם לי לשמור את המחשבות שלי לעצמי...
אני אעביר את המסר, תודה. בטח נבוא כשליבי תסיים עם שביתת הנסיעות שלה, לא ברור כמה זמן זה ייקח לה אבל תמסרי למתוק שלך שיחכה לה, היא שידוך ראוי!

מזל טוב וברוכה הבאה!
17/08/10 21:43
1צפיות
כתבו לך נכון - עכשיו הגיע הזמן להנות מהשלמות (תרתי משמע)
עזרה במציאת אתר נגד ברית מילה
14/08/10 19:44
9צפיות
שלום,

לפני כחודש-חודשיים נתקלתי באיזה אתר נחמד בעברית נגד ברית מילה, משהו בסגנון "10 דרכים בהם ברית המילה פוגעת בהנאת האישה מסקס" ועכשיו אני מנסה למצוא אותו ולא מצליח, והוא גם לא מופיע בקישורי הפורום

מישהו מכיר ויכול לתת לי לינק?

תודה.
אולי גונן?
14/08/10 22:45
6צפיות
http://www.gonnen.org/
לא, אבל תודה - מצאתי
14/08/10 23:27
9צפיות
זה:
http://www.10harmfulways.com


אתר מעניין
15/08/10 03:23
12צפיות
ציינו שהסיבה שיותר קל לנשים להגיע לאורגזמה עם שלמים היא בגלל שנימולים בדרך
כלל עושים תנועות ארוכות יותר.
"כיוון שהפין הנימול בדרך כלל דוחף באופן לא אחיד, ובמשיכות ארוכות מדי הרחק מן הפות, הוא מפעיל לחץ לעיתים רחוקות מדי על איזור הפות. בקצב שמפחית את סיכויה לאורגזמה."

זה מזכיר לי שהיית לי חברה שמעולם לא גמרה מחדירה, אחרי שנה וחצי מאז שנהיית פעילה מינית (שרובם היו איתי).
גמרה פעם ראשונה כשעשיתי תנועות ממש קצרות עם העטרה, "זיון כיפה" קראתי לזה.
אולי זה סתם צירוף מקרים.
עשית לי נוסטלגיה לאהבה הראשונה :)
אבל לדעתי מפרק 8 מגזימים לגמרי =/
15/08/10 05:53
4צפיות
עדיין לא נתקלתי במחקרים האלה שקבעו ש70% מהנשים לא גומרות, הרבה מהנשים שאני מדבר
איתן על מין חוו אורגזמה מחדירה..
באמת? זה מאוד חריג
15/08/10 08:48
4צפיות
ברוב המקומות מדברים על אחוזים גבוהים מאוד של נשים שלא גומרות מחדירה. זה לא אומר שהן לא גומרות בכלל אני למשל, לא יצא לי עדיין לשוחח עם אשה שסיפרה שהיא כן גומרת מחדירה, ואני אשה כבר כמעט 35 שנה...
דיברתי על גמירה מחדירה בלבד
15/08/10 15:45
4צפיות
מדברים על אחוזים גבוהים, אבל בדומה למחקר המפורסם של היום השמיני, לא יצא לי לראות
את המחקר על זה שנשים בקושי גומרות.
מעניין לעשות השוואה כמה נשים גומרות במדינה שהרב ערלים לעומת מדינה שהרב נימולים.
º
תתקשרי!יש לנו על מה לדבר!
15/08/10 16:58
2צפיות
אני הייתי שמה אזהרה
15/08/10 23:06
5צפיות
האתר מכיל תמונות מפורשות של אברי מין של מבוגרים ושל יחסי מין
לא הייתי רוצה לפתוח אתר כזה בבית קפה או בעבודה...
מהעיתון כלכליסט: לחתוך או לא לחתוך
14/08/10 16:06
1צפיות
החיים מלאים בחירות. כמה מהן גורליות וכמה חסרות משמעות. לאיזו מהקטגוריות שייכת ההחלטה אם לעשות ברית מילה לילד? עבור רוב היהודים בישראל ובעולם לא מדובר בבחירה אלא בטקס קבלה לקבוצה, או לכל הפחות בפרוצדורה שגרתית. מנגד יש כאלה שרואים בזה טקס ברברי מהעת העתיקה שנכפה על תינוקות חסרי אונים.

לפחות הם טורחים ומדגישים שהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים לא ממליצה על ביצוע ברית מילה מסיבות בריאותיות.
להמשך:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L...
אופס, אני רואה שאיחרתי את הרכבת בשעה וחצי...
14/08/10 16:08
1צפיות
אפשר לאחד
בדרך כלל, כשאני יוצא נגד ברית מילה...
14/08/10 17:03
2צפיות
מייד קופצים עלי ואומרים לי "מחקרים הוכיחו שזה יתר בריא".
כשאני שואל איזה מחקרים הוכיחו את זה, אומרים לי לחפש בגוגל.
אם מחפשים בגוגל, אתה רואה אנשים שכותבים שמחקרים הוכיחו שזה בריא יותר, אבל את המחקרים עצמם אתה לא מוצא בשום מקום.
אפילו סטודנטים משועממים לתואר שני בטכניון לא מנפיצים כזה מחקר כי זה אבסורדי מדי.

אבל "ידוע לכל" או "ברור לכולם", שמחקרים הוכיחו שזה בריא, במיוחד כשעושים את זה דווקא על היום השמיני...
"הוכח בספרות המקצועית, שבלה בלה בלה..."

האמת היא שאני לא הגבתי שם למטה כי כבר לא היה לי כוח להגיב... כל כך הרבה פעמים אני אמרתי/כתבתי את אותו הדבר...
גם אני ראיתי את זה
14/08/10 17:04
1צפיות
שום טענה חדשה, חוזרים על אותו בולשיט שוב ושוב.
º
קושר בקישורים מהעיתונות.
17/10/10 17:47
הנה עוד משהו מגוחך במיוחד...
14/08/10 14:38
4צפיות
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L...

אגב, אני לא מבין איך זה קשור לכלכלה...
יכול להיות שהם בעצם דואגים לפרנסתם של מוהלים/ רופאים-מוהלים?

בכל מקרה. לבת דודה שלי נולד בן (ראיתי אותו היום לראשונה). אני שמח לבשר שאף אחד לא מתכוון לחתוך אותו, בדיוק כמו שאף אחד לא חתך את אחיו בן ה - 8...
º
המון מזל טוב! שתי בשורות טובות בבת אחת!
15/08/10 11:10
תודה... :)
15/08/10 11:29
איך עובר ההריון?
לא יכולתי לאחל לעצמי הריון קל מזה....
15/08/10 15:36
החלק הקשה יהיה אחריו.

אני עדיין מקווה שכל הסיפור עם ה"אוי גוועלט, את לא חותכת???"
יעבור בקלות כמו ההריון. ומי יודע - לפעמים חלומות מתגשמים...
סרט על ברית מילה באתר הדברות, הרב זמיר כהן
13/08/10 19:28
סרט קצר. זה בריא, יש חיידקים, זה מגן מאיידס, בלה-בלה-בלה...
סיפור משעשע לשבת...
13/08/10 16:33
3צפיות
השבוע אמא שלי הזמינה אותי לפדיקור אצלה בבית - המטפלת עושה את הטיפול בבית הלקוחה, מאוד נוח ונחמד . התיישבנו במרפסת, רגליי בתוך גיגית מים והילדים מתרוצצים סביב. פתאום מגיע הקטנטן שלי (שנה וחמישה), ומחליט שגם הוא קופץ למים... אז הפשטתי אותו והוא נכנס. במהלך החצי שעה שלאחר מכן הוא התרוצץ עירום במרפסת, נכנס ויוצא מהגיגית. הפדיקוריסטית שתקה ושתקה ובסוף לא יכלה להתאפק יותר ואמרה: הוא צריך תיקון לברית מילה?

אני התאפקתי שלא לצחוק, שהרי הילד בפירוש אינו נימול ורואים את זה בבירור, לא מצליחה להבין איך אפשר לחשוב שהוא כן עבר ברית... בסוף אמרתי שלא, אנחנו לא מלים ולא מתקנים, ובאופן כללי לא נוגעים בילד בריא עם סכינים היא לא כל כך ידעה איפה לקבור את עצמה...
º
13/08/10 16:43
º
תיקון לברית מילה, איזה פחד!
13/08/10 17:06
1צפיות
הרבה אנשים עושים את זה
15/08/10 08:53
3צפיות
אלו תיקונים קוסמטיים למי שהשאירו לו "יותר מידי עור". התינוקות האומללים, הם יכולים רק לשמוח שהשאירו להם  קצת עור... אבל הורים רבים "מתקנים" ומקצצים עוד כדי שחלילה הילד לא ייראה חצי נימול. מה שעוד יותר נורא בזה, זה שעושים את התיקונים האלה כשהתינוק עדיין תינוק והפין עדיין קטן - אני שמעתי בד"כ על סביבות גיל שנה, שנה וחצי, לא יותר. לא מבינה איך הם לא חושבים על זה שהפין יגדל והעור ימתח... ואם יסירו את העור, זה יכול לגרום לעוד יותר בעיות (עקמת הפין, שיעור של הפין, וכד').
זה ממש יותר מידי בשבילי על הבוקר
15/08/10 09:01
2צפיות
שמתי לב שמשהו מוזר קרה לי בהרגשה. אחרי שפחתי את ליבי כאן בהודעה וקראתי את כל מה שכתבתם, הנושא פשוט "עזב"

לא יודעת איך זה קרה, שמתי לב לזה אתמול שהינו אצל חברים ששאלו איך עבר הניתוח והאם עשינו ברית בסוף באותה הזדמנות ואמרתי לא! אנחנו גם לא עושים. וזהו בזה זה נגמר בלי הרגשת כבדות אצלי בלב.
(אומנם אלו חברים תומכים שהיו עדים ללבטים, שיש להם בן בגיל של ביתי וניסיתי לשכנע אותם בזמנו לא לעשות ברית, והם עשו רק בגלל העניין החברתי, כך שהם קהל תומך אבל עדיין הרגשתי שמשהו אצלי הברגשה השתנה)
º
13/08/10 21:23
º
ענק
13/08/10 21:59
מתי לספר למשפחה?
13/08/10 11:25
4צפיות
לאחר התלבטויות רבות החלטנו סופית לא למול את בננו וההתלבטות היחידה שנותרה היא מתי לספר למשפחה (כרגע אני בשבוע 33).
הנטיה שלנו היא לחכות לרגע האחרון בכדי להימנע מעוד חודש וחצי של חפירות, ריבים וכעסים.
מתי אתם סיפרתם לסבים ולסבתות? נשמח לשמוע עצות מבעלי ניסיון, גם על החוויות שלכם ובעיקר איך הייתם נוהגים בדיעבד.

תודה :0)
בשעה טובה
13/08/10 12:01
3צפיות
ההחלטה מתי לספר היא מאוד אישית. בפורום הזה תוכלו לקבל מגוון דיעות, כל אחד בהתאם לנסיונו ומה שמתאים/התאים לדינמיקה המשפחתית שלו.

אנחנו בחרנו לספר כבר במהלך ההריון ואפשרנו למשפחות לאוורר ולדון איתנו את הדברים כי לא רצינו שכולם יפלו עלינו לאחר הלידה של תינוק ראשון, עם כל המשמעויות שלה.

הבחירה שלנו לא עשתה לנו חיים קלים, אבל כבר אז, ובטח היום, בדיעבד (הבן הגדול בן 9) ברור לנו שעבורנו זאת היתה דרך הפעולה המתאימה. היה קשה כי המשפחות לא באמת רצו לשמוע ולקרוא שום דבר. הם רק נאמו ודיקלמו וחזרו שוב ושוב על ההפחדות ועל הקלישאות הידועות. אנחנו התאכזבנו מהם כי ציפינו שיהיה קצת יותר פתוחים לפחות לשמוע ולחשוב לעומק.

לאחר כמה שבועות נמאס לנו מכל הקטע וגם היה משעמם כי כולם אמרו שוב ושוב אותו הדבר וכל הזמן הציפו אותנו באמירות מדכאות על כמה העולם קשה, וכמה הילדים אכזריים וכמה הילד שלנו עומד להיות אומלל שפשוט הודענו שהדיון נגמר, החלטנו לא למול ואנחנו מבקשים לא לדבר איתנו על זה. (מיותר לציין שכל התחזיות הקשות שלהם ושל אחרים לא קרו בפעול מעולם).

פרט לעוד אםיזודה קטנטונת 3 ימים אחרי הלידה, מאז אף אחד מהמשפחה לא העלה את הנושע מיוזמתו.  אנחנו דיברנו על כך מעט שוב לאחר הלידה של הבן השני (בן 4) וראינו שהכל היה כבר הרבה יותר רגוע. הם אמנם לא מודים עדיין בפה מלא שאולי לא הרסנו את חיי הילדים שלנו (זה לא פשוט להגיע למקום שבו אפשר להגיד "כן, דיברנו שטויות, היינו לחוצים ומבוהלים" ), אבל נראה שהם עדיין סומכים על ההורות שלנו ומשוכנעים שהילדים שלנו מאוד מאושרים.

רק אתם מריכים את המשפחה. האם חודש וחצי של ריבים וויכוחים עכשיו, פחיות עדיפים על פני חודש וחצי של ריבים וויכוחים על הראש שלכם, עם תינוק קטן בידיים, עניינים של הנקה, הורמונים והסתגלות למצב חדש של הורות? רק אתם יודעים, וגם לא בטוח שתצליחו לחזות בדיוק מה יהיה. כבר היו מקרים שהיו הפתעות (יותר קל, או יותר קשה ממה שחשבנו).

אנחנו לא ידענו מה יהיה ולכן העדפנו ללכת על בטוח, להיות אמיצים ולפתוח את זה בשלב שאנחנו יודעים בוודאות שאנחנו חזקים ויכולים לנסות לןהשפיע על כך שהדיון ישאר ענייני ובשליטה שלנו.

מה שלא תחליטו, שיהיה בקלות ובהצלחה, וכמובן, הישארי איתנו ועדכני
כמה שיותר מוקדם!
13/08/10 15:47
1צפיות
כפי שאת יכול לקרוא בדיון שפתחתי, בני בן שלושה וחצי חודשים, הודענו שאנחנו לא מלים לפני כמעט 4 שנים, בתחילת ההריון עם הבת שלי, ועדיין קשה מאוד להורים שלי לקבל את ההחלטה שלנו.

אני חושבת שאם לא מודיעים מראש, ופתאום כשיגיע היום ה-8 או הימים לפני כשכולם יתנו לכם טלפונים של מוהלים ואז תגידו "אנחנו לא עושים" יכולים להיות קשים מאוד ויהיה קשה מאוד לנמק ולהסביר את ההחלטה עם פיצפון בידים, הורמונים משתוללים וכד'.
אני מכירה זוג אחד שהחליט לא לימול ובסוף מל כי הם לא עמדו בלחצים שהפעילו עליהם ההורים ישר אחרי הלידה.

אז עכשיו זה זמן טוב, יש לכם עוד זמן עד הלידה תני להם להתרגל לרעיון.

שיהיה בהצלחה.
לידה קלה
בשעה טובה הכי חשוב שאתם-עצמכם תמימי
13/08/10 12:33
1צפיות
דעים :)
לפי נסיוני עם משפחתי שלי  - הכי טוב אצלינו היה דווקא לחכות לאחרי הלידה.

אני חייבת אבל להדגיש שגם אחרי הלידה זה לא נושא לדיון. אנחנו אמרונו (הודענו) וזהו. בימים הראשונים בעלי היה זה שיותר ספג את השאלות של "למה אתם עושים לנו את זה" ואת האיומים של "אם אתם לא עושים - אז זהו!" ("זהו" מה? לא ידענו ;) )
אחרי כמה ימים החלטנו שהוא יגיד שזה שיגעון פרטי שלי ואין ברירה. זו היתה שיטה טובה (וזה גם היה די קרוב למציאות, כי לו לא היה אכפת כן לחתוך) בעוד כמה מקרים בחיים להגיד שאני ה"משוגעת" כי איתי פשוט קשה להתווכח - אני לא מתווכחת ברמה של לשכנע ואני , במיוחד בעניין ברית מילה ממש נגד לשכנע.

לדעתי מי מהקרובים שרוצה הסברים "מדעיים" או "מאמרים" או "מחקרים רפואיים" או "לשמוע מה יש לנו להגיד" - צריך ללכת לאינטרנט ולחפש בעצמו.
מנסיוני רב השנים בעניין זה מעטים האנשים שבאים לזוג לפני לידה ובאמת רוצים שיפנו אותם למאמרים ולמידע. בדרך כלל זה רק כיסוי לא הוגן לרצון שלהם להתווכח ולהראות "איזה עוול אתם עושים לילד" (לזה אין להם "מחקרים מדעיים" משלהם  בדרך כלל אלא רק סיפורים על הנכד-של-השכנה-שעלה-לארץ-לפני-38-שנה-והיה-בקיבוץ-וצחקו-עליו-בבריכה)

אז אני מראש מסרבת לסמפוזיונים מדעיים או לדיונים תאורטיים כביכול.

את כל אלה אני עושה בנינוחות ובשלווה, בלי להתעצבן עליהם או מהם. כי זה לא מאיים עלי, אני לא מנסה להוכיח, לא להתווכח וגם לא לשכנע או לרצות שיקבלו אותי או את בחירתי. אני פשוט אני. ומי שרוצה אוהב אותי ככה.

מקווה שהצלחתי להעביר את הגישה שלי.
שאלה טובה...
13/08/10 13:00
1צפיות
אצלינו בחרנו לספר לאחר הלידה מתוך מחשבה שכשיראו את התינוק הכל יראה פחות חשוב. בפועל זה לא ממש עבד והיתה סערה גדולה במשפחה.
קחו בחשבון שכמו שלכם לקח זמן להגיע להחלטה, לחשוב ולהתלבט ככה גם יקח זמן למשפחה שלכם זמן לעכל את ההחלטה הזו. אל תצפו שהם בהכרח פשוט יקבלו את הדברים כמו שהם - כי מבחינתם זה יכול להיות כמו רעם ביום בהיר. אני מניחה שכמו ברב המשפחות לאחר זמן של מחשבה ועיבוד רגשי של העניין- החיים ימשיכו כרגיל, אבל זה יכול לקחת זמן. ההחלטה מתי ואיך לעבור איתם את זמן העיבוד הזה תלויה בכם ומתי זה יותר מתאים לכם. בכל מקרה אני מסכימה לחלוטין עם הגישה של רונית- לא להתווכח, לא לשכנע, לא לתת הרגשה שזה פתוח לדיון. הדרך להבנה צריכה להיות שלהם כמו שאתם עשיתם את הדרך שלכם. בכל אופן - בהצלחה ומזל טוב!!!
מסכימה עם הדולפינה
13/08/10 14:46
1צפיות
ברכותיי על ההחלטה!

אנחנו הגענו להחלטה לא למול עוד לפני שהייתי בהריון וכשהתברר לנו שיש לנו בן חיכינו עד חודש 5 בערך כדי להודיע למשפחה שהחלטנו לא למול. עם המשפחה של בעלי לא הייתה בעיה (הם לא יהודים ונגד מילה). למשפחה שלי אני הודעתי באופן נחרץ ביותר כדי שלא יבלבלו לי את המוח אחרי הלידה. ההורים התרעמו, האחים התייבשו ורק אחותי סערה וצעקה בקולי קולות. בסוף כולם התרגלנו לרעיון גם כי לא הייתה להם ברירה...
אבל מה שהכי חשוב זה שכשהמתוק שלנו נולד נושא המילה לא עלה כלל.
לדעתי, ככל שתקדימו לספר כך ייטב.

מאז אני מסמנת וי כל פעם שאנשים רואים שהוא לא נימול ולא עושים עניין, רק השבוע ישבתי ליד אישה הריונית וכשהחלפתי למתוקי חיתול היא הסתכלה עליו ואמרה "איזה כיף לו הוא לא נימול". מסתבר שאת שני בניה הגדולים היא מלה אבל היא לא מתכוונת למול את התינוק שבדרך

בהצלחה ותהיי חזקה!
מצטרפת לשאלה
13/08/10 15:57
1צפיות
בינתיים סיפרנו רק להורים שלנו שקיבלו את זה די יפה. כמובן שעלו הטיעונים הרגילים של "זה יותר בריא" ו"יצחקו עליו" אבל לא ניסו להתווכח יותר מדיי.
בינתיים החלטנו לנקוט במדיניות ה-don't ask don't tell לגבי שאר המשפחה ואני תוהה עד כמה אפשר להמשיך ככה (אנחנו חיים בארה"ב והמשפחות בישראל, אז אין הרבה סיכוי שהנושא יעלה מול המשפחה ביום יום).
אז מה אתם מציעים - פשוט לבוא ולהגיד למשפחה out of the blue שהחלטנו לא למול או לחכות שהנושא יעלה מעצמו ואז לספר?
אני לא הייתי מודיעה "רשמית" רק אם מישהו
13/08/10 16:04
1צפיות
מתעניין בברית. לא כי אני מתביישת או מנסה להמנע מהנושא (אני לא :) ) אלא כי אני גם לא מודיעה עוד כל מיני דברים אישיים לא מעניינים ... כמו למשל אם הוא עדיין יונק או לאו. אבל אם מישהו שואל - ממש לא אכפת לי להגיד.
זו גם הגישה שלי
13/08/10 16:16
1צפיות
אני מניחה שהנושא יעלה בביקור המשפחתי הבא, כיוון שאנחנו בארה"ב אנשים מן הסתם יתעניינו אם עשינו את הברית בבית חולים או אצל מוהל ואני חושבת שזה יהיה זמן טוב להגיד את האמת
אני צופה כמה דיונים מעניינים... אנחנו לא מתכננים ביקור בארץ לפחות 3-4 חודשים אחרי הלידה, אז לפחות ההורמונים יירגעו קצת.
כנ"ל
14/08/10 10:53
2צפיות
ומאותן סיבות... זה לא עינינו של אף אחד (גם לא המשפחה) אלא רק שלי ושל בן זוגי- אנחנו ידענו הרבה זמן לפני הלידה כי לא תהיה ברית. כדי למנ וע את כל הטררם של חודשים בנושא (שידענו שיהיה ולו רק מהפן החברתי) פשוט לא העלנו את הנושא (הרי לכולם ברור שתהיה  ברית) ואחרי הלידה ששאלו מתי הברית (כי היתה צהבת חזקה) פשוט אמרנו שלא תהיה, למי שממש חפר אם זה אומר רק שאין מסיבה או אין ברית בכלל אמרנו שאין בכלל.
דנו בזה וקיסבלנו על הראש בערך חודש וזה עבר...כן, המשפחות התנגדו ועמדו לנו על הראש... אבל רק אחרי הלידה וזה עבר להם, אני לא הייתי מעונינת שיחפרו לי גם כל ההריון.

ושום דבר לא היה מזיז אותנו מהחלטתנו והיום "ממרומי" כמעט 3 שנים אחרי- אין מצב שאני אחתוך ילד שלי... זה כבר אפילו לא נושא לדיון, אני יותר ויותר מתקשה להבין את אלו שכן, אבל לא מטיפה להם "מוסר" ומביעה את דעתי רק אם התבקשתי (ולפעמים כן יש התענינות...)
אני מסכימה עם כל מילה :) במיוחד עם 2
14/08/10 11:24
2צפיות
השורות האחרונות.
חוץ מאשר "זה לא עניינו של אף אחד" כי ברית מילה נחשבת שמחה משפחתית וקהילתית וחברתית
וברור שאנשים מתעניינים
אפילו אני מתעניינת (אבל  לא בקול רם בליבי בלבש - כי הנושא הזה נהייה לפעמים נושא רגיש, ככה שמתי לב) אם אני רואה תינוק חדש אצל מישהו.
כי התינוק הזה עבר עוד טקס יהודי-קהילתי וזה טבעי שיתעניינו.

עוד משהו שחשובלי לומר הוא שהעובדה שהשאלה על ברית מילה כבר אינה לגיטימית ב-100% כמו שהיה בעבר  היא תחילתו של קרחון, אינ מקוה ומאמינה, שבו ברית המילה (בחיתוך, לא בטקס בלבס) לא תהיה לגיטימית.
אנשים שיעשו ברית מילה לא ירגישו נח שהם עושים לא כי אלה שלא מלים יתנו להם להרגיש לא נח אלא רק כי יש יותר מודעות למשמעות העניין (כאב, סיכון, הטלת מום) והאמירה "אנחנו עושים ברית מילה עוד יומיים" היא יותר טעונה בשל כך.
בדיוק כמו שהייתם מרגישים לא נח לומר על בית שאתם עושים לה חיתוך הדגדגן בשבוע הבא. אפילו אם היית דתיים והדת היתה מצווה זאת והייתם שלמים ב-100 עם הטקס. כי אתם יודעים שהסביבה כבר לא שלמה עם זה ויש הרבה פחות "עיוורון חברתי" (אין לי ביטוי אחר) שבאופן אוטומטי משייך את זה כטקס שמח-בלבד.
גם לדעתי עדיף כמה שיותר מוקדם
13/08/10 16:00
2צפיות
וכמה שיותר רחוק מהלידה. אולי עכשיו זה נראה לכם שכדאי להמנע מחודש וחצי של כעסים, אבל אני חושבת שאם יהיו כעסים הם לא יימנעו אלא רק יידחו. ועדיף שזה יהיה עכשיו, מאשר דקה אחרי הלידה כשהיולדת הטריה תהיה מוצפת בהורמונים, דמעות, רגשות חדשים, ובעיקר יהיה לה תינוק חדש לטפל בו ואפס זמן להתעסק עם השטויות של המשפחה. עוד דבר שאני מאוד מאמינה בו זה נחרצות: יידעו את המשפחה שלכם על החלטתכם, באופן שלא ישתמע לשתי פנים. אם החלטתם, וזו לא התלבטות ואינכם מעוניינים להתייעץ איתם - שידעו את זה מיד, ושלא יחשבו לרגע שאתם לא בטוחים, או שאתם רוצים עיצה מהם. אחרת הם ישגעו אתכם. מותר לכם לבקש שלא יעלו את הנושא אלא אם יש להם משהו חיובי להגיד עליו... אתם לא חייבים לסבול הצקות בגלל ההחלטה שלכם.

אצלנו היה ככה: אנחנו ידענו שלא נמול כבר מההריון השני שלי, שהיה לפני 7 וחצי שנים ובסופו נולדה בת . עוד בהריון כשעלה הנושא ע"י המשפחה (לפני שידענו את מינה של העוברית) הודענו לכולם שסכינים לא יתקרבו לילדים שלנו. במשפחה שלי היו די רגועים בנוגע לעניין, ובמשפחה של בעלי רק אבא שלו צעק עליו פעם אחת בטלפון שהוא "גוי" (פחחחח ואני חשבתי שזו מילה גלותית שפסה מן העולם, ועוד לשמוע אותה מפה של תימני זה היה קצת מצחיק) והוא העמיד אותו במקום מיד, וזה לא חזר על עצמו. לאחר מכן נולדה עוד בת, וכשסוף כל סוף הבן הגיע אחרי 3 בנות (לפני כשנה וחצי) כולם כבר הספיקו להתבשל עם זה כמה וכמה שנים. השאלה האם אנו עוד עומדים בדעתנו שלא למול עלתה במהלך ההריון איתו, אבל אנחנו היינו נחרצים וההערות פסקו מיד. מצד משפחתי לא היו הערות, רק שאלו באופן ענייני כדי לדעת איך לתכנן את הביקורים בארץ (הוריי גרו אז בחו"ל). אני מאמינה שחלק ניכר מחוסר ההצקות והחפירות שהיה אצלנו הוא הזמן שעבר ונתן להם אפשרות להתרגל לרעיון, וחלק ניכר לא פחות מגיע מהעמדה שלנו שאנחנו לא נותנים לאף אחד לבלבל אותנו! אנחנו החלטנו, חקרנו, בדקנו - וזהו. אין מקום לדיונים בנושא, וזה לא רלוונטי עבורנו לשמוע שהמוהל של מוישלה עשה עבודה מעולה והתינוק לא צייץ.
º
הסוף של ההודעה שלך קורע...
13/08/10 17:03
קודם כל מזל טוב על ההריון ועל ההחלטה!!!
13/08/10 17:23
1צפיות
אני לא יודעת מה נכון ומה לא נכון, מה שאני יכולה זה לספר לך איך זה היה אצלנו...

כיום אחרי שגיליתי שיש לי בן בבטן נפלתי לגמרי במקרה על שרשור בנושא הברית בפורום הריון ולידה וזה גרם לי ללכת לקרוא עוד ועוד על הנושא ולהבין כמה אני לא רוצה לעשות את זה לילד שלי וכמה טעיתי כשחשבתי שזה "בריא". מיד התחלתי להציף את המייל של בעלי בחומרים בנושא, שישב ויקרא בדקות המעטות החופשיות שיש לו בעבודה.
כבר באותו היום הא אמר לי בסדר ודי החלטנו שאנחנו לא מלים את הילד אבל כמובן שעדיין לא היינו סגורים על זה ב-100 אחוז ובטח שלא ידענו איך המשפחה שלו תקבל את זה (במשפחה שלי הכל עובר יותר בקלות אז פחות נלחצנו מהם)...

באותו השבוע בעלי דיבר עם אחותו (היא כן מלה את הבן שלה) והוא זרק לה שאנחנו חושבים לא לעשות ברית ומה היא חושבת על זה. היא אמרה שהיא עשתה ברית לילד שלה רק בגלל הקטע החברתי ושזה העניין שלנו (אז עוד לא חלמנו שגם היא תחפור לנו אחרי הלידה).

הציפור עפה לה ישר אל חמותי וכבר באותו שבוע כשבאנו לבקר (אני הייתי בסך הכל שבוע 17 גג להריון) חמותי אמרה לי שיש לה רעיון נפלא לעשות את הברית לבן שלנו בגינה שלה (זה נראה לי ממש לא תמים ובמיוחד שהייתי אמורה ללדת בסוף ינואר וחמותי פולניה אם אתם מבינים למה אני מתכוונת...). באותו רגע שאמרה את זה מיד עניתי לה שאנחנו בכלל חושבים לא לעשות ברית מילה ושככה או ככה יהיה קפוא בזמן הזה של השנה ושאם נחגוג את הלידה שלו אז זה יקרה כחודשיים - שלושה אחרי ואולי נחשוב באמת על הגינה שלה כאופציה...

חמותי מיד נכנסה לפאניקה והתחילה לחפור ולחפור ולחפור עד שאמרנו לה שאנחנו עדיין חושבים על זה ושאנחנו חייבים ללכת...

מאז ועד סוף ההריון הנושא לא ירד מהפרק אבל הכל נעשה יחסית בעדינות, לא ידעתי שבזמן הזה חמותי מכינה צבא שלם של כל המשפחה נגדי (כן נגדי כי היא הייתה בטוחה שאני לוחצת על הבן שלה עם ההחלטה הזאת).

בשבוע אחרון אחרי הלידה עברנו טרור ולא היה יום שהיא לא גרמה לי לבכות, היא לא עשתה את זה ישירות אלה דרך כל המשפחה שלה ושלי (היה לה את החוצפה להתקשר להורים שלי ולצעוק עליהם שהם חייבים לגרום לי לשנות את דעתי ולהגיד לי שאם לא אז הם לא יעזרו לי בכלום כפי שהיא כבר עשתה, כמובן שההורים שלי לא עשו את זה אבל כן היו שיחות לא נעימות בנושא). היא לחצה על בעלי 24 שעות ביממה ובסופו של דבר הוא נשבר ובא אלי מתחנן ואמר לי בואי נעשה את זה כי אני לא יכול יותר...
אמרתי לו על גופתי!!! ושאין בכלל מצב שאני אתן את האישור שלי לזה ושמצידי שיעזוב להורים שלו אם לא טוב לו המצב הזה (כמובן שגם ההורמונים שלי דיברו אז אבל אני לא מצטערת על זה שעמדתי על שלי כמו נמרה).

אחרי כל זה היה פיצוץ מטורף בין בעלי לבין אמא שלו כשהיא האשימה אותנו בכך שאנחנו חרא של הורים ושהיא לא הייתה רוצה להיות הבת שלנו (מי בכלל רוצה בת כזאת...) ובעלי ניתק לה בפנים ואמר לאבא שלו (סוף כל סוף) שהנושא סגור ושאנחנו לא מדברים על זה יותר עם אף אחד ושאם אמא שלו בכלל רוצה קשר איתו אז שקודם תבקש סליחה.

היא ביקשה ממנו סליחה (כאילו שאני לא קשורה לזה) והזמינה אותנו לארוחת ערב עם הצד של המשפחה שלו בשביל להרים כוסית לכבוד מייקי.
אחרי כל מה שעבר אלי באותו שבוע לא היה לי כבר כוח להילחם, הלכנו לשם לארוחה שנגמרה בזה שכמעט התעלפתי (הרגשתי שנהיה לי שחור ונצנצים בעיניים ושאני הולכת ליפול) ומאז אף אחד במשפחה שלו לא מדבר על זה יותר (בהתחלה עוד היו טיפה רמיזות אבל עכשיו נראה שזה נעלם...).

זה הסיפור שלנו והמשפחה שלנו, אולי זה יעזור לך לחשוב מה יהיה הכי נכון לכם ולמשפחות שלכם...

סורי על האורך, לרגע הרגשתי כאילו אני כותבת סיפור לידה, אולי הייתי צריכה לשחרר את זה וניצלתי את ההודעה שלך לזה...

שתהיה לך לידה קלה ומהירה ותינוק מהמם בריא ושלם!!!

ליאת
וואו קבלי חיבוק ניחומים על מה שעברת
13/08/10 18:56
1צפיות
מדהים כמה שהסיפור שלך נוגע בחששות שלי. גם אצלנו אנו דואגים בעיקר מתגובת ההורים של בעלי וברור לנו שהם יאשימו אותי ב"הדחתו של בעלי לדבר עבירה".

אני מקווה שהסיפור שלנו יהיה קצת פחות נורא (אבל גם מתכוננת לגרוע מכל).
אחרי שעברנו את זה...
13/08/10 23:59
1צפיות
אני יכולה להגיד לך שהיה שווה לסבול את כל הבלאגן הזה ולא לחתוך לילד שלי חלק מהגוף שלו ששייך לו בלבד וכמובן שאם יהיו לנו עוד בנים אז כבר עברנו את החלק הזה ולא נראה לי שזה יחזור על עצמו שוב.

חוץ מזה תחשבי שלמרות שהיה לנו מאוד קשה ולא נעים, זה נגמר בדיוק אחרי שבוע, אפילו התפרים של הלידה כאבו לי יותר זמן

ליאת
:) וןעוד משהו : עשיתם משוה חשוב לעתיד לא רק
14/08/10 11:35
2צפיות
בעניין ברית מילה (מנסיון), אצלינו הסבים-סבתות מתנהגים עכשיו למופת!!! אפילו בכל הקשור לעניינים שאינם ברית מילה : הנקה, בית ספר פתוח, ילד שלא הולך בכלל לגן, ילד שמותר לו לשתות קפה, ילד שמותר לו לחתוך בסכין בעצמו, ילדה שישנה אצל חבר...  ומי יודע מה עוד.

עכשיו אם אני אגיש שאני מתחתנת עם שתי כושיות, לא יהודיות, עם שערות ירוקות שאוכלות רק בננות וכולנו נגור באי בלב ים - הדבר יתקבל ללא צקצוק שפתיים אחד (כן, מחשבות בלב - ברור. הרמת גבות - ברור)

אני "משוגעת" ומשוגעים הם חופשיים :)
בהחלט!!! גם בזה הרגשתי...
14/08/10 12:17
1צפיות
נכון שעדיין הם ידחפו את האף לכל מקום אבל כבר לא ברמות הלחץ שהיה קודם...

כשאמרתי שאני מפסיקה לחסן את הילד לפחות עד גיל שנה אז הנושא כמעט ולא עלה

ליאת
אבל (באמת, זה לא קינטור) למה זה כל כך נורא
14/08/10 11:38
1צפיות
שיאשימו אותך? מה יהיה? ומה זה לעומת הנצח ;) ולעומת התינוק שלא יצטרך לעבור את זה? זה ממש כלום, לא?|
14/08/10 12:22
1צפיות
כשהבן שלי היה חולה אז בדיוק חשבתי שהלוואי והייתי לוקחת את הסבל שלו על עצמי, עכשיו כשאני חושבת על זה אז זה באמת קרה בעניין הברית, רק שלי זה כאב תקופה קצרה יחסית ולא כאב פיזי ולא נשאר לי מום לכל החיים, נשאר רק כעס על חמותי שהיה שם גם קודם

אם זה מה שצריך לעבור בשביל להגן על הבן שלי אז זה ממש לא נורא...

ליאת
אנחנו סיפרנו לפני
13/08/10 19:55
1צפיות
ברגע שראינו בסקירה הראשונה שיש בן התחלנו לשדר שלא תהיה ברית.
היו ויכוחים, בעיקר עם הצד שלי במשפחה (אנחנו זוג נשים ואני הריתי ראשונה, משפחתה כנראה לא הרגישה נוח מספיק כדי ללחוץ). במפתיע עיקר ההתנגדות היתה מהדור הצעיר (אחי) אבל כל השאר גם טמנו ידם בצלחת, סבתי ביקשה בפולניות לא אופיינית שנמול כבקשתה האחרונה לפני מותה (עברו מאז 5 שנים והיא בריאה ), אבי שונא הדת אמר שצריך למול כי אנחנו יהודים (משפחה של צדיקים בה בר המצווה של אחי נחגג ב"על האש" של סטייקים לבנים ולא עלה לתורה או משהו...)
לקח להם כמה חודשים אבל הם הפנימו והשלימו והעניין סגור.
שנה וחודש לאחר שנולד בכורנו ילדה זוגתי בן נוסף. משפחתה מייד החלה ללחוץ שנמול, מתוך נקודת הנחה שגויה שכל אחת מחליטה על מי שהיא יולדת ושאני המשוגעת... הסברנו ל-א-ט שההחלטה היא משותפת ושאם לא מלנו את הראשון ברור שלא נמול גם את השני
בסוף זה הופנם.
בשלישי אף אחד כבר לא שאל אם תהיה ברית
התגובות שלכם הן בהחלט חומר למחשבה
13/08/10 20:46
1צפיות
תודה לכולכם על השיתוף!

היינו בטוחים שאם נספר לאחר הלידה הנושא ייבלע טיפונת בתוך כל ההתרגשות מהנכד הראשון. בנוסף, חשבנו שההורים יהיו עדינים ואולי יציקו קצת פחות מתוך התחשבות בי כמי שהרגע ילדה ובשנינו כהורים טריים.
אבל, מרוב התגובות שלכם משתמע שאנחנו אופטימיים ואולי לא נקל על עצמנו אם נחכה עד הלידה.
נמשיך לחשוב...
תשמעי, אולי... יש משפחות בהן זה קרה בדיוק כך
13/08/10 21:15
1צפיות
ובדיעבד ההחלטה לא לספר מראש שירתה את ההורים הטריים והתינוק.

אבל יש מקרים בהם קרה בדיוק ההיפך וההורים הטריים היו בשוק, עד כדי קושי אמיתי לעמוד מול המשפחות בתקופה של הזדקקות גדולה.

אף אחד לא יכול לחזות במדוייק מה יקרה אצלו במשפחה, אלא רק לשער בהתאם להיכרות שלו עם הנפשות הפועלות, תוך כדי שהוא זוכר שלידה של תינוק מפעילה הורמונים לא רק אצל ההורים שלו אלא גם אצל הסבים ושאר הסביבה, ויש אנשים שנוטים לאבד קצת את הגבולות עקב כך.

מאחלת לכם הצלחה בכל אשר תחליטו, והכי חשוב שתזכרו שהאחדות שלכם - בני הזוג - ההורים לעתיד היא זאת שהכי קובעת
לדעתי הטיפ הכי חשוב - חומת ברזל
14/08/10 19:22
2צפיות
החלטתם, זהו.
º
16/08/10 00:54
אצלנו הסיפור די משעמם וחסר דרמות
15/08/10 20:51
1צפיות
אני אישית לא בעד לספר אחרי הלידה כי זו תקופה כל כך לחוצה ורגישה גם ככה. מה גם, שאחרי לידה התגובות שלי הרבה יותר חריפות וקיצוניות, הכל מקבל הגבר ואני יודעת שלא היתה לי סבלנות להכיל את התגובות של אנשים ולהקשיב להם.

למשפחה שלי סיפרתי כשאפילו לא הייתי בהריון. זה היה בין הבת הראשונה לשנייה, כך שכשהייתי בהריון שני, זה כבר היה ידוע להם שברית לא תהיה בכל מקרה. לצד השני לא סיפרנו כי שם העניין יותר מורכב והיו ברוגזים וחרמות שנמשכו שנים על רקע הרבה פחות מאי-מילה (לא איתנו אבל בכל זאת, זה דפוס התנהגות).

מכיוון שהמדיניות הזוגית שלנו היא שכל אחד אחראי "לטפל" בצד שלו וגם להחליט לגביו. אז כשידענו שיש בן, בעלי העדיף שנספר רק אחרי הלידה, למרות שלי זה נראה טעות. למרבה ההפתעה, זמן קצר לפני הלידה (כמה שבועות), חמתי העלתה את הנושא מיוזמתה, בשיחת טלפון איתי. עד היום לא ברור לנו איך היא ניחשה אבל בניגוד לחששות שלי לא היו איומים, לחצים או ברוגזים והם אוהבים את הילד הזה בדיוק כמו שאר הנכדים (ואני היום מתביישת שחשבתי שיהיה אחרת).

º
וזו (המשפט האחרון) הסיבה לניק שלך?
15/08/10 23:04
בנוסף לעיצות החכמות שקיבלת
13/08/10 21:36
1צפיות
אני ממליצה לך לעיין במאמר המחכים של בשמת אבן-זהר כאן - לא רק בקשר למילה אלא באופן כללי בקשר ליחסים ביניכם - אמא ואבא טריים - לבין שאר המשפחה, שלפעמים רואה בתינוק שלכם את רכושם הפרטי.  

אצלינו - הודענו כשלושה חדשים מראש. התלבטנו בנוכחות מי שחשבנו שיתמוך בכל מקרה (הורי, שהמסר העיקרי מהם היה: אנחנו חושבים אחרת, אבל מה שלא תחליטו - נתמוך בכם). לא שיתפנו בהתלבטות אף אחד אחר.
לשאר המשפחה נודע בדיעבד וקיבלנו מהם תמיכה רבה. יש אנשים במשפחה שעד היום לא יודעים באופן רישמי (הבן שלנו בן שמונה וחצי כבר) אבל למען האמת אני חושבת שמי שלא שואל לא באמת רוצה לדעת

אני חושבת שהוגן לתת לאנשים שחשובים לכם זמן לעכל את ההחלטה שלכם ולקבל אותה. כפי שכתבו לך למעלה, חשוב להציג את זה בתור החלטה ולא בתור התלבטות, ולהיות מוכנים לענות על שאלות ולספק מידע למי שמבקש. בנוסף תחשבו את מי באמת חשוב לכם לשתף כי זו החלטה פרטית שלכם ולא ענין מישפחתי/ציבורי, ובניגוד לדיעה הרווחת זה גם לא יהפך לענין משפחתי/ציבורי גם כשהילד יגדל...
כתובות אינטרנט מצורפות:
כל הכבוד!
13/08/10 22:20
1צפיות
לא מבין בדיוק על מה יש להתלבט , אבל איך אומרים? כל זוג והקטע שלו..
אשר למשפחה זה כלל לא משנה מתי הם ידעו.
אם הם סובלנים -יהיו אתכם ישר.
אם קצת קשים (כמו שלי) יתבאסו "טיפה" אבל יחזרו אליכם לגרמי תוך חודשיים.
אלא אם כן הם ממש לא סובלנים וזו בעיה.
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום