בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
שלום לכם וברוכים הבאים לפורום מוותרים על ברית מילה! בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על הורים והורים-לעתיד המתלבטים אם לערוך לבנם ברית מילה, ומה שהיה להליך כמעט אוטומטי כשנולד בן, הופך לנושא שבהחלט לגיטימי לשאול את עצמנו לגביו - האם זה הכרחי? לנושא רגיש זה יש פנים רבות : מיניות, דת, מסורת, זהות יהודית, הבדלות מעמים אחרים, בריאות, אסתטיקה, לחץ חברתי, הורות, השתייכות, מוסר ועוד. "מוותרים על ברית מילה" הם אנחנו, הגולשים והמנהלות של הפורום. אנחנו החלטנו שלא לערוך ברית מילה לבנינו - אנחנו כאן כדי לספק את הצד שמתנגד לברית מילה. בלי התנצלויות, בלי התנצחויות, בלי צורך להצטדק מול אף אחד. אנחנו נמצאים כאן כדי לתת למי שרוצה לשמוע, לקרוא, לשאול, לבקש עזרה או מידע על ברית מילה, אי מילה, המלצות או אי המלצות על מוהל ועוד... אנחנו כאן כדי לתמוך אחד בשני וכדי לתמוך במי שמתלבט ורוצה לשמוע את הצד שלנו ולהעזר בנו. מעבר לכך הפורום הוא פורום ציבורי ופתוח עבור כלל הגולשים. כולם מוזמנים לקרוא בו וגם לכתוב. אנחנו מקבלים בברכה גולשים שמתלבטים באשר לדעתם בעניין ברית מילה. פה תהיה לכם הזדמנות לפגוש וירטואלית קבוצה של אנשים שלא ערכו ברית מילה לבניהם, הורים לילדים בגילאים שונים שיוכלו לשתף אתכם בנסיונם, בהשקפת עולמם ובמסלול שעשו בדרך אל ההחלטה הסופית נגד ברית מילה לבנם. לא כולם מתלבטים, לא כולם מעוניינים להתלבט ובוודאי שרוב האנשים בוחרים אחרת מאיתנו, אך יש לנו עניין לאפשר שיח תרבותי ופורה בנושא. חשוב לנו לשמור על רוח דיון נאותה בפורום. דווקא בגלל שמדובר בנושא טעון ורגיש, ולא נאפשר לכתוב ע"ג הפורום התבטאויות פוגעות בגולשים אחרים. תומכי מילה מוזמנים לקחת חלק בכל הדיונים תוך הקפדה על רוח הדיון, כראוי לפורום שהוא פורום תמיכה בהגדרתו. גם כשיש חילוקי דיעות יש להביען ללא זילזול, בהתייחסות לגופו של עניין ולא לגופו של גולש, תוך נימוס וכבוד הדדי.על שינוי השם של הפורום מ"ברית מילה בעד ונגד" ל"מוותרים על ברית מילה" ניתן לקרוא בשאלות נפוצות. קהילת ``מוותרים על ברית-מילה`` נועדה בין השאר לאפשר למי שהנושא קרוב אליו - מוהלים, רופאים, אנשים דתיים או מסורתיים, עולים חדשים, זוגות או יחידניות בהריון, סבים וסבתות, אנשים שאמצו ילד בחו``ל, אזרחים לא-יהודים החיים כאן בישראל וכל מי שמעוניין לשוחח בנושא זה ולשמוע דעות לכאן ולכאן. כמו כן בקהילה מרוכזים מידע, מאמרים, דעות, סיפורים והצבעות למקומות רלוונטיים. פה גם המקום להתייעץ עם אנשים שחקרו את הנושא של ברית מילה מכיוונים שונים. פילוסופיה, דת, חברה, היסטוריה, פיזיולוגיה ורפואה. ולסיום - שתי בקשות: מכיוון שהפורום הינו פורום תמיכה ובמקביל גם פורום דיונים, עזרה ויעוץ להורים בשלל מצבים רפואיים, חברתיים ואחרים הקשורים בברית מילה ואי מילה, הגולשים מתבקשים לא לערב התנצחויות אישיות או דיונים כללים בשירשורי בקשת עזרה או עידכון של הורים או מתלבטים במצב רגיש או בהתיעצות אישית אחרת. לשם כך יש לפתוח שירשור נפרד אליו ניתן לקשר את העמדה או הציטוט ולהמשיך את הדיון שם. אין לדון מעל דפי הפורום בניהול הפורום הזה או פורומים אחרים בתפוז. בין היתר אין לדון במחיקת הודעות וחסימת גולשים (עתידיות, עכשויות או בעבר), השערות או מידע לגבי טרולים וכל מה שקשור לניהול תחום זה.  את כל אלה יש להעביר למסרים אישיים או פורום משוב, על פי הצורך. גלישה נעימה ופוריה לכולנו

מה חשבתי על ברית מילה ביום ה-8 ומה היום?
21/12/10 12:31
2צפיות
כמובן גם המלים מוזמנים לשתף על המילה בעיניהם בפרספקטיבה של זמן סביב הנ.צ. של יום המילה (/אי המילה).

שתפו אותנו בתהליך שעברתם עם עצמכם, בנ/בתזוגכם, חברכם או בני משפחה, בחלוף הזמן או בגלל המילה/אי המילה

זהו עוד שירשור בנושא הולדת, לכבוד שבוע יומולדת של התפוז
אני לא זוכרת את היום השמיני.
21/12/10 12:51
2צפיות
עד כמה שזכור לי, לא התייחסתי אליו במיוחד, לא עבר לי בראש ש"בדיוק היום, אילו הייתי מלה"... או משהו כזה. מה חשבתי על המילה? שהיא תהליך מיותר ומכאיב ומוזר שכל כך הרבה אנשים מרגישים הכרח לעשות את זה לתינוקות שלהם. ומה אני חושבת היום?.. אותו דבר. ההבדל היחיד הוא, שהיום אני יכולה להגיד בודאות שלילד לא היו בעיות בגן, מה שאז היה תאורטי.
כי מי יעשה לו בעיות בגן?
27/12/10 14:32
הגננת?חכי שיתבגר..
כבר התבגר.
28/12/10 09:37
ואני עדיין מחכה לבעיות.
כשנולדה הגדולה, ביום השמיני שמחתי שהיא בת
21/12/10 15:59
1צפיות
כשנולדה השנייה, כבר ידעתי שבכל מקרה ברית לא היתה ביום הזה. דווקא עם הבן, היום השמיני עבר כמו כל הימים ואני לא זוכרת אותו במיוחד.
כשבני הבכור היה בן 8 ימים
21/12/10 20:50
אז אמא שלי ביקרה אותי בהולנד וביום הזה שאלתי אותה משהו כמו "את מתארת לעצמך שהיינו היום חותכים לו" משהו כזה, לא זוכרת בדיוק את הנוסח. והיא סיפרה לי לראשונה על ברית המילה של אחי הצעיר, איך שהוא צרח שעות על גבי שעות אחרי האירוע...
כשבני היה בן 8 חודשים אז כתבתי את הרשומה "לא משנה בן או בת" בבלוג שלי. שם שיתפתי בתהליך (הקצר) שעברתי
כשהצעיר נולד כבר בכלל לא "ציינו" את היום הזה מכיוון שהמושג ברית מילה לא מתקשר אליו בכלל,  אבל יתכן שעברה לי מחשבה בראש, איך אפשר לעמוד באירוע כזה אחרי לידה לא קלה שהאמא בקושי יכולה ללכת ולשבת..
גם ההורים שלי עברו תהליך. בהריון הראשון שאלו אותי "ואם זה בן, מתי ואיך מלים בהולנד" אמרתי שזה לא רלוונטי לנו איך ואיפה כי אנחנו לא מלים. עוד קרובת משפחה אמרה "מה? אבל זה כל כך טבעי למול"  בהריון השני, הנושא לא עלה אפילו פעם אחת... ההורים שלי עדיין לא הפנימו לגמרי את העניין כי הם ממשיכים לספר לי "היום הייתי בברית של..." למרות שביקשתי לא לספר לי והם לא באמת קולטים כמה הנושא מסעיר וכואב לי. ולפעמים נפלט לאמא שלי "תמיד את חייבת לעשות דברים אחרת" ואז היא שותקת כשאני שואלת אותה אם היא חושבת שלא מלתי את בני כחלק מאנג'נדת הלעשות דברים אחרת שלי... חבל, הייתי רוצה שהם יבינו יותר מאיפה זה נובע.
אחי הצעיר הפתיע אותי. אחרי שבני הבכור נולד הוא אמר לי משהו כמו "אבל זה יותר בריא" ושלחתי אותו לקרוא בנושא. לפני כמה שבועות שמעתי אותו אומר לאמא שלי משהו נגד המנהג הזה ברית מילה...
אפשר לשלוח לך את החומר שברית זהכי
27/12/10 14:34
1צפיות
בריא?מבטיח לקרוא גם את החומר שכנגד.
º
לא תודה
27/12/10 14:52
למה?
27/12/10 15:11
האמת קצת מכאיבה?
כי אני מעדיפה לענות לך בנימוס
27/12/10 15:14
אני לא יודעת למה פנית דווקא אלי בשאלתך. ואני לא מעוניינת להתחיל לפרט לך למה אני לא צריכה שתשלח לי חומר על מילה. עניתי "לא תודה" כי זו התשובה המנומסת לענות.
בכל מקרה נראה לי שימיך ספורים פה בפורום
אתה מציף
º
בטח, בריא כמו קטיעת יד
27/12/10 17:36
ביום השמיני...
21/12/10 23:11
3צפיות
עם ביתי פרצתי בבכי רק מהמחשבה על להתקרב אליה עם סכין (הורמונים זה אני..!)

עם בני, הוא באותו יום השתחרר מהפגיה, אפילו לא 2 וחצי קילו, והיו לי דברים אחרים על הראש, אבל כשעיכלתי שזה היה בדיוק היום השמיני חשתי כעס עצום על כל אלה שניסו (וחלק שעוד לא מרפים) לשכנע אותי למה זה נחוץ.
באופן טיבעי, חיתוך פג שובר את ליבי הרבה יותר, כיוון שההורים מחכים ומחכים לעשות את המעשה ואפילו שמעתי אמירות כגון "סוף סוף הוא יהודי כשר". אין לי ממש מילים לתאר איך שאני מרגישה לגבי דברים שכאלה...
Anyway
דיעותי היום עוד יותר נחרצות לגבי ואני מאמינה שככל שיעבור הזמן אני אמשיך להקצין, כמו כולם כשמזדקנים...
º
מאמינה באלוקים?
27/12/10 14:35
אנחנו גם היינו קטנים מדי בגיל 8 ימים
22/12/10 10:39
2צפיות
עם משקל של 2500 בערך וצהבת.
יומיים קודם השתחררנו מביה"ח, ועדיין באנו לעשות בדיקות בילירובין.
ביום השביעי עשינו את הבדיקה האחרונה, אחרי שרמדי הומיאופתית עזרה מאוד, וביום השמיני, לראשונה מאז נולד, לא הכניסו לו שום דבר לגוף, לא שמו עליו אלקטרודות ולא דקרו אותו.
תמיד חשבתי שזה לא לענין למול בגיל כזה
23/12/10 00:48
1צפיות
בהתלבטות על אם למול בכלל, תמיד היה ברור לשנינו שאם נמול - זה יהיה אצל רופא, ואחרי קצת קריאה בנושא החלטנו שאם זה יהיה, זה יקרה רק בגיל כמה חודשים שהמערכת החיסונית קצת תתחזק.
כל הקונספט של חיתוך בגיל 8 ימים, כשהתינוק כל כך קטן ושברירי, וההורים עוד בשוק ורק לומדים איך לחיות בסיפור החדש הזה, והאמא עוד כואבת ומדממת וחלשה - מי צריך לטלטל את כל הדבר הזה עכשיו עם חיתוך?? ומי צריך אירוע עם כל הדודות עכשיו?

זה תמיד היה נראה לי שילוב דפוק, והזמן הכי גרוע שיש לאירוע (גרוע בפני עצמו).

לפני כשנתיים הייתי באירוע פדיון הבן של חברה (אחרי שלא יכולתי להגיע לברית כי זה היה בשבת ביישוב דתי), והבנתי שזה הרבה יותר הגיוני לעשות את האירוע עם המוזמנים בגיל חודש.
זהכי מגניב ונכון שזה ביום ה8
27/12/10 14:30
לילד הרך פחות כואב,זהזמן שמקובל אצל היהודים.בגיל 8 ימים קורים כ"כ הרבה דברים שזהיום הכי נכון לעשות בו ברית.
פרפרר, הכי פחות כואב בלי - ומה איכפת לך
27/12/10 17:39
שאחרים לא חותכים? למה אתה מתעקש להידחף לפה? לא ברור לי.
מגניב??? מכל הדברים שאפשר להגיד על מילה
27/12/10 21:26
לטוב ולרע, מגניב זו לא המילה שהייתי מעלה בדעתי.
אני זוכרת שדווקא כן חשבתי לי מחשבות שמחות
23/12/10 07:42
1צפיות
ביום השמיני. בעיקר שמחתי שאנחנו לא הולכים לפגוע בבן שלנו, והייתי גאה בהחלטתנו. היום (הילד בן שנה ותשעה חודשים) אני עדיין שמחה בכל פעם שהוא עושה פיפי או מתלבש או מתרחץ או סתם מתרוצץ עירום, שהוא שלם זו מחשבה שלא מרפה ממני, איך אפשר לעולל זאת לכל כך הרבה תינוקות... וכשאני רואה תינוק או ילד נימול, המראה קשה לי עד מאד.
...מעניין מה שקרה אצלי...
23/12/10 11:11

גם אני כמוך, כשאני רואה את הבולבולונציק אני גאה בהחלטתינו.

מה שמעניין הוא שבגלל שאנחנו בחו"ל, אני לא רואה תינוקות נימולים ופעם אחת אצל חברנ ישראלית בזמן החלפת החיתול של בנה, די נחרדתי למראה החתוך, זה נראה ככ לא נכון, לא טבעי. אבל אם היית שואלת אותי בגיל עשרים הייתי אומרת שפין שלם נראה מוזר ולא טבעי  
Thank goodness changes...
כשאת גרה בחו"ל אז ההחלטה הרבה יותר קלה אבל
23/12/10 16:57
כאשר גרים בישראל - וגם מרגישים שייכות רבה לעם היהודי ולמסורת - ההחלטה הרבה יותר קשה.
היה סרט אמריקאי די נחמד שהציג את הבעייתיות של העניין - נדמה לי ששם האב החליט למול את הבן הראשון אבל שלא למול את הבן השני - החלטה די מוזרה לדעתי אבל מצד שני לקח לו זמן להגיע אליה ואחרי שהגיע אליה - כנראה שלא יכול היה להמשיך ולנהוג כפי שנהג לגבי הבן הראשון.
מישהו/י ראה/תה את הסרט הזה?
ברור שההחלטה יותר קלה...
23/12/10 20:20

ואפילו עוד יותר קלה כי בעלי לא יהודי.
ועם הלחץ המשפחתי שלעיתים עוד ממשיך תאמיני לי שמחיר הריחוק שווה את זה. המשפחה שלי מאוד ביקורתית והתערבותית.
פלא גדול שעזבתי אחרי הצבא....
הייתי היום בהרצאה של נסים אמון והקרנת סרט
25/12/10 01:51
שמייד לאחריו בסינמטק - walk hard
על חייו של הזמר דיואי קוקס (אבל הסרט היה קומדיה מטורפת ופארודית.
נושא ההרצאה - בהקשר להודעתך - היה הטבעות שהורים מטביעים בילדים וכיצד להשתחרר מהן... ההטבעות נוצרות בקשר לכל עניין, סקס, עבודה, נישואין, והכי חשוב - לגבי מי שאנחנו והדימוי העצמי שלנו - הסרט הנ"ל גם הדגים זאת אח"כ באופן קיצוני ופארודי.
בכל מקרה, בנוגע למשפחתך - נראה לי שמצאת את דרכך שלך בחיים אבל אל תשכחי שגם להם יש הטבעות משלהם שגורמות להם לפעול כמו שהם פועלים, מתוך כוונות טובות כנראה, מבלי לדעת על דרך אחרת... ויש גם מקרים יותר גרועים של משפחות שלא מתערבות בכלל או מתוך אדישות/חוסר אכפתיות או סיבות אחרות והקיצוניות השניה הזו גם היא גרועה ואולי אף יותר...
בכל מקרה, לענייננו, שאלתי את נסים אמון לגבי עניין ברית המילה - כמו שציפיתי הוא אמר שהוא נגד :)
לדעתי זו תהיה החלטה עוד יותר מוזרה
24/12/10 09:42
2צפיות
למול את הילד השני *רק בגלל* שמלת את הראשון. כהורים מותר לנו לתקן טעויות שעשינו עם הילד הבכור. אין יום כעת שאני לא מצטערת שלא הנקתי את בכורי יותר מחודשיים ומרגישה רגשות אשמה על כך שהצעיר הרוויח אמא יותר מוכנה ויותר רגועה והוא נהנה כבר כמעט 6 חודשים והיד נטויה ולבכור אתרע מזלו ונולד בכור. אז אם למדת והשתנית ואת יודעת עכשיו יותר טוב אז לחזור על טעויות בשביל שהבכור לא ירגיש מופלה לרעה? או אולי כדי לא להודות שעשית טעות (פונה בלשון נוכח אבל לא באופן אישי אליך אלא באופן הניסוח הכללי) לי אין בעיה להודות שעשיתי טעויות עם הילד הראשון ומשתדלת לא לחזור עליהם. בנושא המילה.
נשגב מבינתי איך אפשר להיות נגד מילה ולמול. ויש כאלו. אני לא יודעת איך אפשר לשקם יחסים עם בן זוג אם הוא או אילץ אותך להתפשר בנושא כזה. אם את ממש נגד מילה ורואה בה הטלת מום והשחתת איבר המין, כמוני, זה בלתי אפשרי.
º
24/12/10 12:12
º
24/12/10 14:04
כן, את צודקת לגבי תיקון טעויות אבל עדיין
25/12/10 01:56
מדובר בשני אחים ואיך שלא מסתכלים על זה - נראה לי שמישהו מהם אם לא שניהם, יסבלו מתסבוכת כלשהי עקב העניין הזה. זה קצת שונה מהנקה שבסופו של דבר נשכחת ואין זכרונות מודעים לאחר מכן לילד עצמו לגביה. מדובר בשינוי פיזי בולט שמלווה את הילד כל החיים ותמיד תהיה המחשבה - למה לי כן ולאחי לא - או להפך.
בכל מקרה - יכול להיות שאת צודקת וזו ההחלטה הנכונה יותר שהיה צריך לקבל בעניין הזה. אין לי מושג. רק הבעתי את התמיהה שלי לגבי זה.
קנאת אחים היא תופעה שכיחה בלי קשר למילה
25/12/10 07:12
2צפיות
מדובר בשני אנשים שונים, עם צרכים שונים ותמיד יהיו הבדלים בין שני ילדים. לדעתי אין בכלל טעם לנסות ליצור שוויון מלאכותי ובטח לא בדרך של "אם עשיתי טעות עם א' אז אני חייבת לחזור עליה עם ב'" בשם השיוויון.  

אצלנו בבית הקנאה  הזו קיימת בין שתי הגדולות שלי שהן בכלל בנות.  אני שומעת את האמירה הזו של "למה אחותי כן ואני לא", לפחות פעם ביום אם בצורה מפורשת ואם באופן משתמע. אני לא חושבת שאם הם היו שני בנים זה היה ממש משנה מי מהם נימול או לא.

אפרופו הנקה, אם מניקים מספיק זמן, אז ייתכן זיכרון מודע. הבת הצעירה יותר ינקה עד גיל 4 והיא עדיין זוכרת. ולמרות שלגדולה אין זיכרון מודע גם על זה יש טענות (כי היא ינקה "רק" עד גיל 11 ח'). אז ברור שלא גמלתי את הקטנה מוקדם יותר רק כדי ליצור ביניהם שיוויון. אני מסבירה לגדולה שחשבתי בצורה מסוימת אז ואחר כך שיניתי את דעתי. היא לא תמיד אוהבת את זה אבל היא גם לא אוהבת כשאני דורשת ממנה דברים שאני לא דורשת מאחותה הקטנה.
ואם אח אחד היה נולד עם 4 אצבעות ביד?
25/12/10 09:12
האם ראוי להסיר את האצבע החמישית גם לאח השני, בשביל ששניהם יהיו שווים? אם האחד עיוור האם עלינו להוציא את העיניים גם לשני? כשהייתי אמא צעירה, ההורות שלי היתה שונה מההורות שלי היום והילדים קיבלו כל אחד ואחת יחס שונה עם השנים. לדוגמה, עם שתי הגדולות הייתי בטוחה שחייבים לשים אותן במיטה שיבכו עד שיירדמו, אחרת יהיה אסון נוראי והן לא תדענה לישון. עם שני הקטנים נוכחתי כי טעיתי, וכי שיטת ההרדמה הזו רק הובילה לנזק . לפי השיטה של "כולם אותו הדבר" הייתי צריכה לפעול כך גם עם האחרים, כדי שחלילה לא יהיה שוני ביחס שלי אליהם... לא הייתי עושה זאת בחיים. זה שאחד סבל בגלל טעות של הוריו, לא אומר שהאחרים צריכים לסבול גם... יש לי הרבה דוגמאות כאלה באופן אישי על החיים שלי וההורות שלי עם כל אחד מהילדים, ושינויים שחלו עם השנים.

בתחילת ההורות שלי הייתי בטוחה שחייבים שהכל יהיה שווה בין הילדים. עם השנים הבנתי שזו טעות צריך לקבל ולהבין ולאהוב כל ילד בזכות מי ומה שהוא, וכל אחד מהם הוא אדם שונה ומיוחד. אחד הדברים הכי חשובים שאפשר לתת לילדים זה את ההבנה והקבלה של מישהו ששונה ממך, ואת זה שמקבלים אותך ואוהבים אותך בלי קשר למי שאתה ביחס לאחר (אח, למשל).
אני מבינה את תמיהתך כי אנחנו לא באותו מקום
25/12/10 12:53
מי שהגיע לכך שהוא נגד מילה מכל הסיבות ורואה בה מעשה שלא יעשה לילדים שלו לא יכול למול את השני רק מהסיבה ש  *כדי שהאחים יהיו דומים* כסיבה יחידה. בדיוק כמו שאי אפשר להיות נגד מילה ולמול כדי "שהילד יהיה דומה לאבא" מי שזה הטיעון שלו הוא פשוט לא נגד מילה ולא הפנים עדיין מהי מילה ואת הסכנות שבה. אם הייתי מלה את הבכור ומצטערת על זה אחרי שהייתי לומדת על העורלה ומהי מילה איך הייתי יכולה לסכן במודע את הבן השני
יש פה בפורום גם הורים שמלו ילד אחד ואת הבא לא ויש גם בפורום כל הסוגים של המתלבטים ולא חסרים כאלו שטוענים שהם נגד מילה ולא יעלה על דעתם לעשות דבר כזה לילדים שלהם ובאים להתייעץ על נושא אחד, למשל איך לשכנע את ההורים, וכשעונים להם פתאום הם מעלים כאלו טיעונים שברור שנועדו כדי לאפשר ירידה מהירה מהעץ שהם מטפסים עליו..
אני שמחה שהגעתי למסקנה שאני נגד מילה ושלא אמול את בניי לפני שבני הבכור נולד.
אגב, בני הבכור שאל אותי למה הוא לא נולד בבית כמו אח שלו. האשמתי את אבא שלו
היכרתי מישהו שנהג כך
27/12/10 17:44
(אמריקאי, לא יהודי, נימול בעצמו)
עם הראשון אשתו ניצחה, בניגוד לדעתו (סתם העדפה אסתטית)
עם השני היא שינתה את דעתה - אבל הוא התעקש שהילדים יהיו אותו הדבר - שלא יצא ילד מקופח.
אוף! מה עדיף, ילד מקופח או שני ילדים מקופחים?
אנשים מחפשים תירוצים מתחת לשטיח
27/12/10 21:14
למה לעשות את זה.

ברגע שמדברים על ברית כאילו נכנס בהם דיבוק. גם אנשים חילוניים שלא צמים ביום כיפור.
אבל אלו לא אנשים שהם נגד מילה..
27/12/10 21:24
בשבוע שעבר או לפני שבועיים היתה פה מתלבטת ששאלה על איך להתמודד עם המשפחה שלה, ניתנו לה כל מיני אפשרויות - לספר מראש, לא לספר ושיתוף מנסיון ובהודעה המסכמת שלה היא הודתה על התשובות וכתבה שסבא שלה ז"ל יפגע מאוד אם היא לא תמול... גם סבא שלי היה אדם מאוד דתי וגם פרטיזן וניצול שואה. אני מכבדת אותו אבל הוא לא קשור להחלטות ההוריות שעשיתי 11 שנים אחרי שהוא נפטר..
גם אצלי זה כך.
23/12/10 19:10
1צפיות
אומנם - ליום השמיני לא היתה שום משמעות מיוחדת בעיני -
מאחר ויש לו משמעות דתית.
אבל ביום השמיני (ברגע שנזכרתי שזה מעצם היום השמיני)  -
חייכתי לעצמי בלב.

זה יצא ביום שבת - וחשבתי לעצמי שאם כן הייתי מאלה שמלים בבית בנוכחות כל העולם ואחותו -
אז הייתי גורמת להרבה חילול שבת, כי כמו שאני מכירה את עצמי - בטח הייתי מתעקשת שזה יהיה בשבת.

אבל מאז שהוא נולד - כל פעם שאני מחליפה לו או עושה לו אמבטיה - ואני רואה אותו שלם ובריא,
אני מתמלאת בהרבה שמחה בלב. השמחה הזו גדלה מפעם לפעם - ואני יודעת שעשיתי החלטה
נכונה לגמרי. מבחינתי זו עמידה בחוזה שיש לי כלפי הילד הזה - להגן ולשמור עליו ולדאוג לרווחתו
עד שיהיה גדול מספיק לדאוג לעצמו.

מאחר ואני לא מורגלת באיברים לא נימולים - רק עכשיו אני מתחילה להפנים עד כמה איבר שלם ניראה יותר
טבעי ו"הגיוני" מאיבר נימול.
רק עכשיו אני קולטת את מה שאני רואה אצל תינוקות אחרים - ועד כמה זה מזויע.
זה היה יום מיוחד
23/12/10 20:57
1צפיות
זה יום שסימל לי את הנקודה שבה הייתי אמורה לבחור בין טאבו חברתי לשלומו זכותו ובריאותו של התינוק שלי.
ביום הזה חיבקתי אותו המון המון והזכרתי לו ולעצמי ולשתי הילדות הגדולות שברית אמיתית היא להגן ולתת להם זכות בחירה.
אף אחד סביבי לא ספר את הימים, ככה שזה לא הוזכר, זה רק היה ביני לבין עצמי.

אני זוכרת שהשכנה הדתיה שלי בדירה מימול כן ספרה לי ושאלה אותי על הבוקר כשלקחתי את הילדה הגדולה לבית הספר אם היום זה הברית?
לא רציתי לספר לה מצד אחד (כולה שכנה שדוחפת את האף)אבל גם לא רציתי לתת לה סיפוק אז אמרתי לה שעשינו בבית חולים לפני יומיים!
היא הזדעזעה שזה לא היה ביום השמיני, אז אמרתי לה שזה בלאו הכי לא מטעמי דת וזה  בלאו הכי נעשה על ידי רופא ולא מוהל ובמסגרת בית חולים, ככה שזה לא משנה באיזה יום.
ומאד נהנתי שהיא לא נהנתה.

חוצמזה במשך עוד מעט ארבע שנים...אין יום שאני לא מרגישה שזה עוול לחתוך לילדים חלק בריא מהגוף שלהם.
שאין לנו שום זכות לגעת בהם.
ושהאושר, הבריאות והשמחה בכלל לא תלויים בחתיכת עורלה!

אני זוכרת טוב מאוד שהרגשתי שזה היום בו
24/12/10 11:10
1צפיות
מסתיים שלב הפוסט הריון ולידה שלי ומתחילה ההורות שלנו.
היום בו נכנסה לתוקף ההחלטה ההורית הראשונה שעשינו בחיים (עשינו אותה הרבה לפני שעשינו את ההחלטה לעשות ילדים)
השבוע הראשון היה מאוד אינטנסיבי, (מטבעו, וכנראה קצת יותר מהרגיל כי הלידה היתה קיסרית) וביום השמיני היה יום אביבי יפה זו היתה הפעם הראשונה מאז הלידה שישבנו בנחת על הספה בסלון, הכלבים רובצים לידנו והתענגנו על המשפחה הקטנה שלנו.
אני זוכרת את פלג מעורסל בידי בנחת, הסתכלנו עליו ואמרנו אחד לשניה "את קולטת שעכשיו היינו "אמורים" להתעסק עם מילה?". היה פער מאוד מורגש בין הדראמה בהליך הסטנדארתי לרגע היפה שחוינו.

היום?
גם היום יוצא לי מדי פעם להשתומם מהפער בין מה שנראה לי כל כך פשוט ונכון לבין הבחירה של הורים חילונים סביבי למול על כל הכרוך בזה אבל התרגלתי כבר לתחושה הזו ורגעים כאלו כבר לא ממש נחרטים בזכרון.
היום השמיני לא היה מיוחד
30/12/10 12:33
1צפיות
לא חשבתי אפילו מה-היה-קורה-אילו...
היו לי תאומים-יונקים בבית. הייתי אחרי קיסרי. רציתי לישון .
שיעורי היצרות פתח השופכה כתוצאה ממילה 2%-11%
20/12/10 23:26
5צפיות
http://en.wikipedia.org/wiki/Meatal_stenosis#Cause...

זה קצת בתגובה לתרד הארוך, אבל זה מצדיק שרשור נפרד. (וגם בגלל שההוא היה נראה לי שרשור עם פוטנציאל מחיקה)

סיבוך אחד אפשרי מתוך רשימה גדולה קורה אצל ~5% מהתינוקות

כאב מיידי, ומתמשך קורים אצל כולם.
-- > כדאי לזכור ש " חיבור עמוק לשורשים שמטבטא בקיום המשכי של מסורת עתיקת ימים"
יכול בקלות להראות כמו
"ברברים פרימיבים שלא למדו דבר ב4000 שנה האחרונות"

ההבדל העיקרי זה אם מדברים בגוף ראשון או בגוף שלישי
שלום לחברי הפורום החדשים והוותיקים
20/12/10 10:08
3צפיות
היי לכולם,

אני צריכה פרטים של רופא אורולוג מומחה.
יש כאן מישהו שנמצא בקשר עם מנתח?


תודה מראש.
צריכה עזרה, יש מישהו שיכול להמליץ?
20/12/10 16:56
1צפיות
תודה (:
דברי עם קהל
20/12/10 16:59
1צפיות
אחד התפקדים שהם לקחו על עצמם זה לעזור בנושאים רפואים בנושא הברית.
בהצלחה
רעיונות לשירשורי יומולדת לתפוז
19/12/10 19:46
3צפיות
לכבוד שבוע החגיגות לרגל יומולדת 14 לתפוז שחל החל ממחר (יום שני) התבקשנו לאתחל שירשורים חגיגיים שקשורים לתפוז בכלל ולפורום ותפקידו או הקשר שלו לחייכם בפרט. אם יש לכם רעיון לשירשור כזה ,אתם מוזמנים לשרשר לכאן או  לשלוח אותו אלי במסר אישי.

תודה ויומלדת שמח לתפוז
מילה משלכם-שינוי שקרה אחרי שגיליתם את הפורום
42תגובות
19/12/10 19:44
3צפיות
כולם מוזמנים לספר (גם המלים כמובן)

מה למדתם או מה השתנה אצלכם לפני ואחרי שגיליתם את הפורום?

ברור שיש הרבה דברים אבל אתם מוזמנים לספר מה שבא לכם וגיליתם חדש, גם אם הוא קשור רק בעקיפין (על טרולים, על מנהגים, על עצמכם,...

(המשך...)
כולם מוזמנים לספר (גם המלים כמובן)

מה למדתם או מה השתנה אצלכם לפני ואחרי שגיליתם את הפורום?

ברור שיש הרבה דברים אבל אתם מוזמנים לספר מה שבא לכם וגיליתם חדש, גם אם הוא קשור רק בעקיפין (על טרולים, על מנהגים, על עצמכם, על יוזמות, ה-כ-ל באמת).


אתם הזויים לגמרי וצריכים אישפוז דחוף!!!
48תגובות
19/12/10 14:52
59צפיות
תפסיקו לחפש מתחת לרצפה סיבותמטומטמות לא לבצע ברית.שאין בו שום בעיה רפואית
יש לי2 בנים שמלתי ואני שמח על כך ואם יהיו לי עוד אמול גם אמול.
נראה לי שהבעיה שלכם היא חלק מבעיה שנפוצה מאד בעולם.
וזה נקרא:
חוסר בתשומת לב.
לכו תחפשו דברים אחרים יותר נכונים להתעסק בהם

(המשך...)
תפסיקו לחפש מתחת לרצפה סיבותמטומטמות לא לבצע ברית.שאין בו שום בעיה רפואית
יש לי2 בנים שמלתי ואני שמח על כך ואם יהיו לי עוד אמול גם אמול.
נראה לי שהבעיה שלכם היא חלק מבעיה שנפוצה מאד בעולם.
וזה נקרא:
חוסר בתשומת לב.
לכו תחפשו דברים אחרים יותר נכונים להתעסק בהם
חוגגים עם בקולנוע
19/12/10 12:35

הכל על עיצוב פנים, שיפוץ הבית ומה שביניהם
בשעה 19:00 דניאל חסון - מעצב הפנים של התוכנית "הבית שלכם שווה יותר" - יגיע להתארח בפורום עיצוב פנים כדי לענות על שאלותיכם!
הקליקו והעלו אותן כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

תחרות הרגלי האכילה של הילדים - שלב ההצבעות
לאחר שגולשי פורום בישול לילדים סיפרו על הרגלי אכילה משעשעים במיוחד של ילדיהם, הגיע תורכם להצביע לאלו שהכי אהבתם - ולעזור לנו להחליט מי מהם יזכה בספר "ארוחות ילדים" מאת מיכל וקסמן ובהוצאת ידיעות אחרונות:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

חוגגים עם בקולנוע!
לכבוד יום ההולדת של התפוז הבא עלינו לטובה השבוע, אנו מזמינים את גולשי האתר להקרנת טרום בכורה מיוחדת של הקומדיה החדשה פגוש את הפוקרס הקטנים, בהפצת גלובוס גרופ.
ההקרנה תתקיים ב-21/12 בקולנוע גלובוס מקס נתניה.
לפרטים נוספים ולהרשמה הקליקו כאן:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=...
מהרו, נותרו מקומות ספורים בלבד!
כבר שלחתם הזמנה לחברים לקבוצה בפייסבוק?
19/12/10 22:02
3צפיות
אנחנו עכשיו 102 חברים, אני שלחתי היום לחברים הרלוונטים שלי, אז בטח נתנפח טיפה:
http://www.facebook.com/group.php?gid=105832486126...
החדשות הטובות הן שיש מקום לעוד, בואו בהמוניכם!
º
מפגש קה"ל - רונית כבר יש לכם תאריך ומקום?
16/12/10 19:51
2צפיות
אני מאמינה שיש מקום ואין תאריך,
17/12/10 10:39
אבל זו לא תשובה רשמית או משהו.
כתבתו עליכם במעריב....
16/12/10 09:47
5צפיות
הגיע הזמן לתפוס אותם במילה
על רקע הביקורת המואצת כנגד ברית המילה, ארנון סגל יצא לבדוק את טיעוני הלוחמים נגד המצווה הכי פופולרית בעולם היהודי


ארנון סגל | 16/12/2010 1:44
תגיות: ברית מילה,הרב שלמה אבינר
טקס ברית מילה צילום: אלכס רוזקובסקי
בעניין הזה, לכאורה, לא הייתה אמורה להיות לשומרי המצוות סיבה לדאגה: כ-99 אחוזים מהזכרים היהודים הנולדים בישראל נימולים. לעומת ימי החשמונאים, שבהם, ככל הנראה, היו המתכחשים למילתם והמושכים בערלתם רוב בעם, ישראל תשע"א מצטיירת ממש כמדינת הלכה. באופן יותר ממפתיע, דווקא על המצווה שנראית הכי 'פגאנית' ביהדות, מקפידים אפילו חילונים אדוקים שלא צמים ביום כיפור. למה? רשמית התשובה היא 'כדי שהילד לא יהיה יוצא דופן בין חבריו', אבל לאור הממצאים המרשימים מותר בהחלט לפקפק בכך ולחפש תשובות עמוקות יותר.

ובכל זאת, יש מי שבעקביות מתעקש לחתור גם תחת המבצר הדתי הזה. גם אם טרם שמעתם עליהם מעולם, ממשיכי מסורת הגימנסיון היווני פעילים בישראל תשע"א יותר מתמיד. די לרשום בגוגל את צמד המילים 'ברית מילה', ומיד קופצים למולך אתרים רבים של עמותות, קבוצות תמיכה ופורומים שכל מטרתם לערער את הטאבו הישראלי בנושא הברית, ולעודד את מי שבוחר להפר אותה. לדוגמה, האם שמעתם על 'קה"ל - קהילת הורים לילדים לא נימולים', או על פורום ברית המילה של אתר תפוז – פורום שכל כולו התנגדות לביצוע הברית ("כל מה שלא רציתם לדעת על ברית מילה, וממילא לא היה לכם את מי לשאול")? וכך עוד אתרים רבים, ביניהם: 'באופן טבעי - מדור ברית מילה', 'גונן על הילד', אתר 'חופש', 'בן שלם', 'אף מילה' ו'מילה רעה'.

להמשך:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/189/924.html?hp...


לשכנע את המשוכנעים
16/12/10 11:19
רפרפתי ודילגתי,חיפשתי איפה בדיוק תופסים אותנו במילה,ראיתי צידוקים למילה, מושג הזוי "ברית מילה רפואית" לתינוקות בנני 8 ימים, שכנועים כאילו זה רלוונטי לילדים שלי שהאו"ם מל את האפריקאים והכחשת הסיבוכים.  והגעתי לפסקת הלפני סיכום:

ואולי מה שמתארים מכחישי הברית כנזק הגדול של המילה, החלשת היצר, הוא דווקא חסד שגמל עמנו בורא העולם בכך שהקל מעלינו במעט את עולה הכבד של התאווה? ייתכן מאוד שהסימן הזה, אות העבדות שמלך מלכי המלכים ציווה לבצע בנתיניו, נועד בסך הכל לאפשר להם להתמקד מעט פחות בעצמם ובהנאותיהם האנוכיות, וקצת יותר בפנייה אליו. כן, מתנגדי מילה יקרים, גם אם אתם צודקים והמילה אכן פוגעת באגו, אנחנו, היהודים, משום מה שמחים בכך.

יפה. אז תגידו ככה,לא בריאות ולא נעליים. "מלך מלכי המלכים ציווה לבצע בנתיניו"
לא רלוונטי לי,"ממשיכת הגימנסיון היווני" ולשני בני היקרים השלמים כביום בריאתם שגם מחוסנים באופן חלקי כי גם חיסונים (מגיב לטוקבק 6) הם לא תורה מסיני!

מסכימה
16/12/10 12:33

הכתבה נכתבה על ידי אדם שהוא כפי הנראה אדם דתי. הוא מצטט רבנים ומוהלים אבל אף לא הורה אחד שבחר לא למול, ויש בכתבה ערבוב מביך של מידע רפואי לא מבוסס והשקפת עולם דתית שהפסקה הלפני אחרונה משקפת אותה.

יש בכתבה גם רמיזה לאיזו תיאורית קונספירציה מצחיקה על כך שהאירגונים (?) שמתנגדים למילה רוצים בעצם לקדם פעילות של מוהלים-רופאים על חשבון מוהלים מסורתיים קראתי את זה וצחקתי בקול רם

בכל אופן אני מאד שמחה שהנושא הזה עולה שוב ויוצא לאור ונדון בציבור כי כמה שיותר ידברו על זה ככה יותר טוב.
יש לנו דירוגוגל גבוה, מגניב.
16/12/10 15:03
1צפיות
שאר התכבה היה בעיקר משעמם. לא התחברתי לכל הסקירה הרוחנית-היסטורית.
99%?
18/12/10 23:03
2צפיות
פעם לפחות היו אומרים 97..
כמו שיעור התמיכה של מפלגת הבעת' בסוריה
19/12/10 09:10
1צפיות
ובאותה נשימה הוא מונה 10 אתרי מתנגדים
תודה רבהמשיהו יודע האם זה היה גם ב"נייר"?
19/12/10 08:42
בכל אופן לדעתי הכתבה הזו ומה שעומד מאחוריה (ניסיון לגייס כספים עבור אתר בעד) הם סימנים נהדרים מיני רבים שמשהו קורה, ואם יהיה אתר כזה וזרמים דתיים אכן יתחילו לתחוב את אפם לגבי איך חילוניים/מסורתיים עושים (או לא) את הבחירות לגבי (אי מילת) או מילת בניהם רק יגבירו את המודעות לעניין הבחירה וזה יהיה נפלא.
פעם קראתי על איזשהו כנס בנושא חקיקה דתית
19/12/10 18:03
2צפיות
אחד הנושאים שעלה שם היה דיון לגבי איך זה שאין חקיקה דתית בשאלת ברית מילה והמשתתפים די דחו את הרעיון פה אחד בטענה שזה יגרום לתופעת אי המילה לתפוס תאוצה.
לצערי לא שמרתי את הלינק.
תודה, זו טענה נבונה שחוזרת בהמון וריאציות
20/12/10 10:32
ואף נזכרת במילון שלנו בערך של חידושי הלשון  תחת הביטוי-'מלחמת בני העור בבני האור' עלו לי בראש הרגע עוד כמה וראיציות כמו חותכי העורלה בבני האור', יש הרבה מה לשחק ).

גם לדעתי ביום שתהיה אזשהי התערבות או ניסיון להתערבות תחיקתית במילה או צורתה זה יאיץ את התהליך שקורה עכשו וזה יהיה נהדר.
הכתבה ניראת כמו מסע פרסום
20/12/10 17:08
לטובת המילה ועוד בסוף נותנים מספרים לתרומות בעיניין....
כתבה גם בטיים אאוט תל אביב
24/12/10 20:38
http://digital.timeout.co.il/activemagazine/welcom...

כתבה בע"מ 50 בגיליון הסקס השנתי שלהם.
די אובייקטיבית, מצוטטים שם ד'ר זוסמן דיסקין מבן שלם
וערן שדה מגונן.
ויש אפילו תמונה :) כי זה גיליון סקס.
אתר מידע, לא יודעת אם כבר היה כאן...
14/12/10 13:42
4צפיות
האתר נמצא בקטגוריית ה"בעד" שלנו בקישורים
15/12/10 09:25
קטגוריית ה"בעד". מהראשונים שם, לפני שאני נכנסתי לניהול...

אם משהו מוכן להעיף מבט שיטחי ולתת כאן או במסר אישי אלי-מטעם מי האתר, התחומים שהוא מכיל (3-4 משפטים, זה הכל)  זה יהיה נהדר ויעודכן בתיאור האתר בקטגוריית ה"בעד".
בן נולד לנו
14/12/10 01:42
4צפיות
בלידה מדהימה מהירה וטבעית ללא אפידורל באותו יום הינו בבית.
חוויה מתקנת לנתוח הקיסרי שעברנו בלידה הקודמת
º
14/12/10 03:36
לתוספת החדשה למשפחה
14/12/10 09:33
ו על הלנל"ק המוצלח.
תהנו מהקטן החמוד.
º
מזל טוב!
14/12/10 10:29
באותו יום?
14/12/10 13:26
כלומר, חתמתם עם טפסי שיחרור מאחריות ועזבתם, או שזה בית חולים שבו קיים סידור כזה, או שזה לא בית חולים בכלל?
אני שואל כי בלידה הבאה אני מעוניין לצמצם ככל האפשר את השהות של התינוק בבית חולים.
מזלטוב לליאונרדו! ולשאלתך, כן
14/12/10 16:55
אפשר ללדת בבית חולים ולהשתחרר תוך שעות ספורות. זו בחירה שלכם. יש נשים רבות שבוחרות כך, ותוכלו לקרוא על כך בפורום לידה פעילה וביתית. כמובן שאפשר גם ללדת בבית, וגם במרכזי לידה מחוץ לבית החולים. אבל אם בוחרים בבית חולים והכל בסדר עם האם והתינוק, אין סיבה להשאר שם.

(ינסו לשכנע אתכם להשאר, זה כמעט בטוח... אתם לא חייבים. חותמים על טופס, והולכים הביתה).
אכן חתמנו
14/12/10 20:01
אישתי שונאת בתי חולים במיוחד ובקיצוניות לכן הפעם שכרנו רופא פרטי ו 2 דולות והעברנו אצלם את השלב השני של הלידה והגענו לבית חולים עם פתיחה של 10 סמ ילדנו תוך 20 דקות ואחרי כמה שעות יצאנו משם
מאוד נפוץ היום, גם אנחנו עזבנו מוקדם
14/12/10 20:44
אמנם לא באותו יום, כי אני לא הרגשתי כל כך טוב ביממה שאחרי. איכשהו נתפס לי איזה שריר במהלך הלידה ולא יכולתי לקום בלי כאבים . אבל למחרת אכן עזבנו ומשום מה גם לא החתימו אותי על שום דבר. נראה לי שכבר די מורגלים לזה כי בניגוד לפעם הקודמת לא התייחסו אליי כמו אסירה נמלטת.
בשתי הלידות האחרונות השתחררנו כ 12 שעות
14/12/10 20:57
אחרי הלידה.

לא היה קל לעשות זאת כי הצוותים ניסוי לגרום לנו להישאר ונקטו בכל שיטה אפשרית, החל משכנועים בדרכי נועם ועד איומים והפחדות ודיבורים קצת מגעילים.

אבל אנחנו היינו כל כך בהיי ושטוםי אוקסיטוצין ששום דבר מזה לא נגע בנו

צריך שהכל יהיה תקרין אצל האם הויולדת ולהצטייד במידה מסויימת של אסרטיביות וידע, ופשוט לגרום לכם לשחרר אתכם.

זה בהחלט אפשרי ואף מומלץ למי שמתאים לו
ושטוםי=ושטופי / תקרין =תקין / הויולדת=והילוד
14/12/10 20:58
ג'יזס...
º
14/12/10 14:41
º
תודה לכל הברכות והאיחולים החמים!!!!
14/12/10 20:03
מזל טוב מאחלת לכם שתגדלו אותו בשמחה
14/12/10 20:54
וכמה טוב לשמוע על החוויה המתקנת שעברתם.

כן ירבו!
מזל טובאיזה סיפור נהדר
15/12/10 08:26
הרבה חלב, נחת, בריאות והנאה הדדית של המתוק החדש מכם ושלכם ממנו
º
שמחה, אושר וכף!
15/12/10 09:28
º
מזל טוב
15/12/10 17:39
עוד אחד - הווריד נחתך
14/12/10 00:20
3צפיות
התינוק דימם שעות
כתובות אינטרנט מצורפות:
"התינוק במצב תקין לחלוטין "
14/12/10 01:36
1צפיות
אחרי כל מה שהוא עבר, איך אפשר לחשוב שמשהו פה "תקין"? מסכן!
מה שלא ברור לי הוא
14/12/10 02:14
1צפיות
איך אפשר לבדוק אצל ילד בן 8 ימים שהכל תקין ושלא נגרם נזק מוחי כלשהוא כתוצאה מעיבוד דם
הוא אורולוג אז הוא מדבר מנקודת מבט בהתאם
14/12/10 09:34
כנראה שהוא מתכוון שמבחינת מה שהוא יכול לתקן, הכל נראה תקין עכשיו. מקווה שהוא גם צודק!
בשבדיה הרמוניה
14/12/10 07:15
מחסור חמור במוהלים   ..לרופא המוסלמי היחידי שמורשה לבצע בריתות  נשלל רשיון הרופא ..שתי תנוקות שמל הובהלו לבית החולים .עכשיו המוסלמים נאלצים להשתמש בשרותי המוהל היהודי..
לדברי העוזר למשרד הבריאות מספר שיש פגיעות חמורות עקב בריתות דימום... זיהומים..קשיים להשתין ועוד..
º
סיבוך בברית: הווריד נחתך - התינוק דימם שעות
14/12/10 09:47
1צפיות
תגידו, יכול להיות שמישהו ערך מחדש את הכתבה?
14/12/10 11:55
כי כשאני קראתי אותה בבוקר היה שם ציטוט של אחד הרופאים שציין שזה משהו נפוץ ושחיתוך וריד באיבר כל כך קטן יכול לקרות בקלות. ועכשיו זה כבר לא שם...
לא נראה לי
14/12/10 12:41
קראתי אתמול בערב והיום בדיוק את אותו הדבר.
אני די בטוחה שלא דמיינתי את זה כי אני זוכרת
14/12/10 14:59
שציינתי בפני עצמי שאני רוצה לחזור ולעשות צילום מסך של העניין. ממש מוזר.
º
אולי באתר אחר?
14/12/10 19:52
º
גמאני
14/12/10 19:52
משפט מדהים
14/12/10 15:03
"חשוב להבין כי כמות הדם הכללית של תינוק בן שבעה ימים היא כרבע ליטר בלבד. כל איבוד דם, אפילו אם מדובר בטיפות בודדות, הוא משמעותי ביותר ועלול לגרום לנזק בלתי הפיך ואפילו למוות. לכן הוחלט לא לבזבז זמן ולבצע תפירה במקום".
º
14/12/10 21:16
תודה רבה. כמו תמיד, כואב מאד לקרוא...
15/12/10 09:18
לא רוצה לפתוח את הקישור...
לגמרי, משתפת גם פה
13/12/10 21:37
5צפיות
לגמרי לא קשור אבל זה מאוד משמעותי בשבילנו וזה המקום היחיד בנט שאני כותבת יחסית באופן רציף כך שיהיה לי מוזר לא להזכיר את זה גם כאן.

החתול שלנו נפטר בשיבה טובה בגיל 19.5 ואנחנו מאוד מאוד עצובים כל כך קשה להפרד מחבר טוב שכזה, שתמיד קיבל אותי כמו שאני והעניק לנו אהבה ללא תנאים. נכון שהוא היה "רק חתול" אבל בשבילי הוא היה בן לוויה וחלק מהמשפחה והוא מאוד חסר כאן בבית.
º
משתתפת בצערכם.
13/12/10 21:52
חיבוק ממני. כתבת עליו כל כך יפה
13/12/10 21:57
והסברת בדיוק מי הוא היה ומי הוא היה בשבילך. אני משתתפת בכאבך.
חוץ מזה הוא באמת היה חתול יפהפה ומיוחד - כזה לא ראיתי אף פעם. תנחומי.
מצטערת לשמוע
13/12/10 22:49
אם את רוצה חתול חדש שיעזור לך קצת עם הגעגוע אז יש לנו מספר חתולים פרסים בוגרים (בין גיל שנתיים לגיל 4) למסירה...

ליאת
מצטערת
14/12/10 00:30
לאבד חיה אהובה זה תמיד קשה
º
ברור שהוא חלק מהמשפחה. נורא עצוב. תנחומיי.
14/12/10 00:38
º
14/12/10 03:38
º
על ההבנה
14/12/10 09:33
מאד מאד מבינה לליבך
14/12/10 11:15
3צפיות
מאד מאד מבינה לליבך
אחת החתולות שלי (הותיקה והאהובה ביותר שישנה איתנו) בת 12 בימים אלה. אני חוטפת דיכאון רק מלחשוב שהיא תמות יום אחד. לפני שלוש שנים חשבתי שאיבדתי אותה לנצח ("עברה" בין גלגלי אוטו נוסע מול עיניינו) ונעלמה לשלושה ימים. פשוט הוכיתי בדיכאון שהדהים אפילו אותי. כמעט לא אכלתי ולא ישנתי שלושה ימים (ואז היא חזרה, אמנם רעבה אבל כמעט לחלוטין בלי סימן, כנראה מכה יבשה באגן/רגל ושיפשוף שיטחי באוזן).
מאוד התרגשתי לקרוא אותך
14/12/10 21:01
גם לי היה חתול במשך די הרבה שנים ומאוד אהבתי אותו (למרות שהוא לא היה נחמד כמו החתול שלך ) והייתי מאוד עצובה כשהוא מת...

תקחו חתול חדש?

מכיוון שהחתול שלי היה בסוף ממש חולה והרגשתי שהמחיר של ההתמודדות עם זה היה לי מאוד קשה מבחינה רגשתי ולוגיסטית (כן, וגם כלכלית ), אני כרגע במצב שלמרות אהבתי הרבה לבעלי חיים בכלל ולחתולים בפרט, מתקשה לראות את עצמי לוקחת עוד חתול הביתה...
תודה .. כרגע לא מסוגלת לחשוב על אחד אחר
15/12/10 09:23
הבנות שלי מאוד רוצות, אבל אני לא מרגישה רצון או יכולת לפתוח את הלב עדיין. נראה לי גם שליאו יהיה a tough act to follow כי אפילו הוטרינר שראה אלפי חתולים לאורך השנים, אמר שהוא היה יוצא דופן בהתנהגות שלו. זה כמו לצפות לזכות פעמיים בפיס

אולי החיים יפגישו אותי עם החבר על ארבע הבא. אם וכאשר שיגיע הזמן המתאים, זה יקרה. או שלא
º
ניחומים.
15/12/10 17:37
חתול הוא לא "חתול" וכלב הוא לא "כלב"
16/12/10 09:30
1צפיות
אני לא מסוגלת לקרוא לבן המשפחה שלי-כלב!
אני לא מכנה אותו ככה כי אני מרגישה כלפיו הרבה יותר מהמילה הזאת שמתארת הולך על ארבע.
מניסיוני, ילדים שגדלים עם חיית מחמד, מתפתחים מבחינת אנטיליגנציה ריגשית יותר, ועם עוד יכולות ותכונות מופלאות שמעניקה להם החווה של טיפול בחיה שמצד אחד  היא כל כך תלויה בנו ומצד שני היא יצור עצמאי בעל זכויות.

זה כל כך מתקשר לפורום הזה.
יש לי כלב מגזע יורקשייר טרייר, הוא בן 7.
עד לפני 7 שנים בדיוק בחודש שהוא נולד הוציאה המדינה איסור חיתוך זנבות ואוזניים לבעלי חיים והוא היה השגר הראשון שלא נחתך.
(אבסורד שעל זכויות כלבים מגינים ועל זכויות תינוקות לא)
אני לא רואה את המשפחה שלי בלעדיו.

החתול היקר שלך חי שנים ארוכות מאד (ביחס לחתול), הוא נפטר בשיבה טובה, עטוף אהבה ובתחושה של הגנה וחום.
זה הדבר הכי נפלא שיכול כל אדם מבוגר לבקש לעצמו(לצערי הרבה הורים מסוגרים נזנחים ונאלצים למות במקומות קרים לא לצד בני המשפחה שלהם שלא רצו אותם תלותיים עליהם)..

מניסיוני, לא תמצאי לו לעולם תחליף! הוא היה משהו מיוחד וישאר כזה בזיכרונך לנצח.
אבל תוכלי להתנחם במשך הזמן.
חדשה כאן, איך מתמודדים עם המשפחה?
13/12/10 12:30
7צפיות
בהנחה שאחליט שלא לעשות ברית לתינוק שאמור להיולד לי עוד חודש, איך בכלל מתחילים לספר למשפחה כל כך מקובעת כמו המשפחה שלי?
ולהגיד לי שזה לא עניינים לא יעבוד במקרה כזה, כי אכפת לי מהרגשות שלהם. נראה לי שכאן יחצה הגבול מבחינתם, אחרי חתונה שמאנית, בחירה בטבעונות, זה נראה לי הקש שישבור הכל. מישהו התנסה?
שלום וברוכה הבאה
13/12/10 12:59
4צפיות
את כמובן לא הראשונה ששואלת את השאלה ונתקלת בהתלבטות הזאת.

תיכף הגולשים יענו לך כאן מנסיונם, וגם אני אעשה זאת בהמשך.

בינתיים, הישארי איתנו, (אם את טבעונית, מה אפשר להציע לך ביום קר וסוער כזה? תדמייני שזאת כוס תה צמחים ) תקראי קצת חומר בפורום ובמאמרים ובטח יהיו שם דברים שידברו אלייך. מה גם שכמו שאת כותבת, יש לך כבר נסיון בבחירות לא כל כך קונוונציונאלית וההתמודדות מול המשפחה בגינן.

כמו שאבא שלי אמר - "כשהחלטתם לא להתחתן, ידעתי שזה לא ייגמר בזה!"

º
13/12/10 13:02
ברור שהתנסנו
13/12/10 13:55
3צפיות
קודם כל, שיהיה במזל טוב, הרבה בריאות והנאה.
גם לי אכפת מהרגשות של המשפחה שלי. הם יקרים לי, ואני אוהבת אותם מאד. ועדיין, אני לא רואה מה זה עניינם, למשל, מה אני אוכלת. אם הייתי מחליטה עכשיו להיות טבעונית, לא הייתי חושבת אפילו לשאול לדעתם. מצד שני, אילו הטבעונות שלך היתה חציית גבול מבחינת המשפחה שלך, והם היו מתנגדים נורא, וחושבים שאת עושה טעות איומה מעשרות סיבות שבטח כבר שמעת הרבה פעמים ואת לא מסכימה איתן, ונעלבים נורא שאת לא מקבלת את עצתם - זה היה משנה את הבחירה שלך?
לשמחתי, המשפחה שלי לא נוטה לדרמות. הם יודעים שאני "מוזרה", יש לי כל מיני מוזרויות שקשורות למה שאני אוכלת, איך שאני חיה, השאיפות שלי, איך אני מתחתנת/לא מתחתנת/מתגרשת ואיך שאני מחנכת את הילדים שלי. אנחנו מתווכחים לפעמים, אבל זה אינטלקטואלי. הם לא יהיו כמוני, ואני לא אהיה כמוהם. אם הם היו בוחרים לכעוס ולהיעלב מהבחירות שלי, זו היתה זכותם המלאה, אבל אני לא הייתי משתנה בגלל זה.
עכשיו, אם לחזור לעניין העורלה של בנך העתיד להיוולד, היא לא שייכת למשפחה שלך. היא שייכת לבן שלך. לא מתקבל על הדעת שתקריבי אותה למענם. אז אם יוצאים מההנחה הזאת, יוצא שהעורלה לחוד, והיחסים המשפחתיים לחוד. העורלה נשארת. עכשיו בואו נתמודד עם היחסים... נקודת המוצא היא: אני אוהבת אותכם, אתם חשובים לי, אני לא עושה את זה כדי להכעיס אתכם, אבל זה המצב. חשוב להזכיר להם את זה, גם במהלך המריבות הכי קשות.
בהצלחה וברוכה הבאה!
אהבתי אהבתי אהבתי!!
13/12/10 14:07
את המשפט :".... לעניין העורלה של בנך העתיד להיוולד, היא לא שייכת למשפחה שלך. היא שייכת לבן שלך"
º
13/12/10 17:55
º
מסכימה עם הכל
13/12/10 22:38
1צפיות
האמת, לפעמים עם משפחות מקובעות זה יותר קל
13/12/10 14:03
2צפיות
כשאת כבר ככה נתפסת כמסובבת משהו.
פשוט כבר לא מצפים ממך.

מה שכן חשוב הוא לשמור על חזית אחידה - שאת ובעלך תדגישו שזו החלטה משותפת של שניכם, זה מה שמתאים לכם, חשבתם על זה לא מעט ואין דיון של ממש בנושא (אבל תשמחו לענות לשאלות ).
נראה לי שאת יודעת היטב מה לעשות!
13/12/10 14:05
3צפיות
יש לך עקרונות, את חזקה בעמדותייך, את יודעת מה טוב בשבילך ואת בהחלט מבינה שישנם סביבך אנשים שחושבים אחרת, פועלים אחרת ועדיין אוהבים אותך ומקבלים אותך עם כל ה"שריטות".
לפי דברייך אין אצלך כבר מזמן "גבול" שחוצץ בינך לבין המשפחה שלך, יש תחושה כזאת של  אי יכולת לספק את ציפיותיהם - מצידך שיוצר אצלך צורך להוכיח אולי בדברים אחרים שאת "משלהם" ומצד שני את הציפייה שלהם ממך שתוכיחי שישנם דברים שבהם באמת את "משלהם".
בגלל זה אני חושבת עצרת לחשוב- מצד אחד את יודעת שלחתוך תינוק בריא בן 8 ימים כדי לספק את הצורך המשפחתי אינו עולה בקנה אחד עם עקרונותייך ועם דעתך, שאת לא תרצי לעשות את זה אם זה תלוי בך.
מצד שני- זה עוד טאבו שאת עומדת לשבור ועוד משוכה שאת מציבה בקשר שספק אם המשפחה תלך איתך ותבלע.

התשובה (שלי) ברורה - את האמא של התינוק שלך! את מרגישה בדיוק מה עלייך לעשות. את יודעת שתפקידך להגן עליו כשם שאת מגנה על זכויות בעלי החיים בטיבעונות ועך זכותך בחתונה שמאנית.
המשפחה שלך צריכה להבין שאלו הם הבחירות שלך שלא נובעות מחוסר כבוד או זילזול או חוסר רצון להשתייך.
איך זה קורה?
נראה לי שאת כבר מומחית מניסיון עבר.
את מודיעה את כוונותייך בצורה ברורה והחלטית, באותה נשימה את מבקשת שיכבדו את בחירתך ושימנעו מלהגיב כי זה לא ישנה את דעתך ותסיימי בהבעת אהבה למשפחה שלך ושמחה והערכה אם הם יתמכו בך.

עם רקורד כמו שלך....לא נראה לי שמישהו יוכל לעמוד בפנייך!
תהי חזקה!!!


º
מדהימה, תודה
13/12/10 17:57
שלום לך וברוכה הבאה
13/12/10 16:35
1צפיות
כמספר המתמודדים עם המשפחה מגוון הדרכים להתמודד עם הקונפליקט הזה, ולכל משפחה וזוג יש הדינאמיקה המיוחדת להם מול ההורים ומול הטיעונים וכשר ההתערבות שלהם בחיים. יש שמשכו את הזמן ואמרו שלא החליטו ומשכו את זה הרבה אחרי הלידה עד שהפסיקו לשאול אותם, יש שהודיעו הרבה זמן מראש כדי שאחרי הלידה הכל כבר יהיה סגור ולא יהיה פתח ללחצים בתקופה הרגישה של אחרי הלידה, יש שהדפיסו מאמרים עבור ההורים, יש כאלה שסחבו את ההורים למפגש קה"ל, יש מכל הסוגים

מצרפת לך קישור למילון שלנו על לחצים משפחתיים, ביחוד שימי לב לקישורים בתחתיתו.

ממליצה לשוטט במילון ובקישורים, יש שפע של חומר ללמוד בתחומים שיעניינו אותך בשלב זה וכמובן בשלבים הבאים בעתיד.

המשך קל ומשעמם, תקין ומהנה

למה ששם יחצה הגבול מבחינתם?
13/12/10 17:03
2צפיות
למה שזה יהיה ה"קש" שישבור הכל?
ולמה זו בכלל השאלה? הרי השאלה האמיתית היא איפה חוצה הגבול מבחינתך. האם הבחירה בחתונה ובטבעונות הן בחירות מערב לגבול שהם מורשים להתערב אבל עורלת בנך כן ניתנת למשא ומתן ולהתפשרות מבחינך. זו השאלה האמיתית.
º
13/12/10 17:07
יש כאן איזה עניין מורכב
13/12/10 17:57
1צפיות
מצד אחד - נראה שהם לא יגידו לה איך לחיות את החיים שלה
מצד שני זה מדלג דןר
כי יכול להיות שהם רואים את עצמם אחראיים לגבי התינוק המסכן שלא יפגע מהאמא המשוגעת שלו ( )

מניסיוני , הברית זה רק נקודה אחת, ומכיוון שהיא בהתחלה היא נקודה מצויינת לצייר גבול ברור עבור האדם החדש (כי לאנשים הישנים כבר יש גבולות ברורים כלפי המשפחה)
זה לא עניין הסבתא מה התזונה של הילד, גרף הגדילה, הצלחה בלימודים שיטות לימוד , וכו'.
הברית, וההתעקשות עליה,  עוזרת לכולם להבין שיש כאן מישהו חדש עם זהות וגבולות משלו ואתם מוזמנים לקחת צעד אחורה אם קשה לכם עם הערלה
לדעתי לא
13/12/10 20:38
כשאנשים באים לפה ומספרים שבני המשפחה שלהם מאיימים בחרם אני לא שמתי לב שהם מדברים על התינוק בכלל, הם מאיימים בחרם על הילדים שלהם, ההורים של התינוק ולא עם הנכד. הנכד הוא בכלל תיאורטי ואף אחד לא מתייחס אליו. משפטים כמו אתם שוכחים שאתם יהודים, זרקתם את המסורת לפח, ככה חינכנו אותך ואיפה טעינו לא מתייחסים בכלל למישהו חדש עם זהות וגבולות אלא בדיוק לאנשים הישנים.

אצלי אגב לא היה שום דבר מזה. בחרתי בבן זוגי שאינו יהודי, 3 שנים נדנדו לנו על חתונה. הפסיקו לנדנד לנו על חתונה כשהריתי. כשאמרתי שלא תהיה ברית מילה אמרו "טוב, זו החלטה שלכם" למה שההחלטה שלי לוותר על הברית לבניי תהיה מה שישבור את ההורים שלי כשהם כבר יודעים שאני מחליטה החלטות שלא קשורות אליהם לבד. זה הנסיון שלי. הרגשות של הורי חשובים לי מאוד ולכן לא התווכחנו מעולם על הנושא אבל הגבול בו אני מרשה שיתערבו בהחלטות שלי לא נגמר כשמדובר בגופם של הילדים שלי.
º
13/12/10 22:51
כמספר המשפחות, כן מספר ההתמודדויות השונות
14/12/10 21:16
3צפיות
אחרי הרבה שנים בפורום הזה למדתי שאין דרך אחת שמתאימה לכולם.

אנחנו בחרנו לשתף את המשפחה כבר בשלב ההתלבטות ואפשרנו להם לקחת בה חלק, ואחרי שההתלבטות מבחינתנו הסתיימה הודענו להם שיש החלטה ואנחנו מבקשים להפסיק את הדיון בנושא. עבורנו זאת הייתה הדרך המתאימה ביותר, ולמרות שהמשפחות קצת איכזבו בדרך שבה שיתפו פעולה עם הפרוייקט היינו מרוצים וגם היום (10 שנים אחרי) אנחנו חושבים שזאת הייתה הדרך הנוכנה לנו ולמשפחות שלנו.

בצד השני של הסקאלה יש כאלה שבחרו בכלל לא לספר עד אחרי הלידה, ועבור חלק מהם דווקא השיטה הזאת עבדה מאוד טוב.

אז רק אתם מכירים את עצמכם, את המשפחות שלכם ואת הדינמיקה המקובלת אצלכם בכל מה שנוגע לשיתוף/אי שיתוף בדברים מסויימים ומאוד קשה להמליץ על גישה כזו או אחרת.

אגב, אני בהחלט חושבת שזה עניינם, אבל הם לא קובעים זאת אומרת, זה עניינם כי אתם חשובים להם, וכל מיני בחירות שאתם תעשו הן דברים שמעסיקים אותם. כמו שאותי, כאמא מעניינים כל מיני דברים שקשורים בילדים שלי כיום, ואני לא חושבת שזה יגמר בשנייה שהם יעזבו את הבית. אבל יש הבדל גדול בין משהו שהוא עניינים, לבים משהו שהם קובעים בו. ויש הרבה משפחות שבהן ההבדל בין הדברים לא לגמרי ברור.

בנושא הברית יש קושי מיוחד, כי הניתוח הזה, הוא דבר שבאופן מסורתי הוא מעניינה של קהילה, משפחה מורחבת ומשפחה קרובה. ולכן גם לנו, כיום, בעידן המודרני שבו חיים קצת אחרת, קשה מאוד לעשות משהו שכביכול יוצא בצורה מתריסה נגד מה שהיה נהוג במשך אלפי שנים בסביבתנו הקרובה. ולא משנה כמה אנחנו משכילים ותמקדמים, באופן כללי כשזה מגיע ללידת תינוק וספציפית לעניין הבריתף כולנו מרגישים צורך רגשי ופיזי לקבל את האישור של ההורים שלנו. אני מניחה שזה יושב גם על קטע השרדותי מהעבר, בו אם המשפחה היתה מתנכרת מסיבה כלשהי לאמא ולתינוק - פירוש הדבר היה פשוט גזר דין מוות. ולמרות שהיום זה לא המצב, רגשית והיסטורית אנחנו עדיין לגמרי שם וזה עובד עלינו חזק בצורה שאנחנו אפילו לא לגמרי מודעים אליה.

לכן, אם הניתוח נראה לכם מיותר, בדיוק כמו שאתם בוחרים לא לאכול בעלי חיים, אז אל תנתחו, גם אם למשפחות זה יהיה קשה. ברוב המקרים רוב חברי המשפחה (בהנחה שמדובר באנשים סבירים - מקרים קיצוניים קיימים, אבל הם לא רבים)   מתרגלים לרעיון די מהר והעסק נהפך לנושא שלא מעניין להתעסק בו.

את רוצה לספר קצת על התהליך שעברתם מול המשפחות בהתמודדות עם הסוגיות שנתת כאן לדוגמא? איך בעליתם את הנושאים בפניהם, מה הייתה התגובה שלהם ומה קרה בסוף? נראה לי שאנחנו וגם אתם נוכל ללמוד מכך הרבה על הדרך שאולי מתאימה לכם בהתמודדות עם אי המילה, אם וכאשר תחליטו לא למול.
שלום לך גם כאן
14/12/10 21:56
1צפיות
זה אך טבעי שכמישהי שנלחמת על זכויות בעלי החיים ונגד התעללות בהם, תרגישי אותו הדבר לגבי בנך. אני אישית לא יכולה למצוא הגיון בטבעונות וצמחונות ופעילות למען בעלי חיים, אם בד בבד הולכים וחותכים חתיכה מבשרו של ילד . אז זה באמת מאוד הגיוני לי לראות אותך גם כאן . ברוכה הבאה!

מכיוון שזה ילד ראשון שלך, אני רוצה להזכיר לך משהו חשוב מאוד: הילד שלך הולך להיות הדבר הכי הכי חשוב בחיים שלך! המחוייבות הראשונה שלך הולכת להיות כלפיו - עוד לפני המחוייבות שיש לך כלפי בן הזוג, ובטח ובטח עוד לפני המחוייבות שלך למשפחה. אם תעצרי לרגע ותעשי חושבים עם עצמך, יש לך בבטן ילד שכל בטחונו מופקד בידייך. מנגד יש לך משפחה של אנשים בוגרים שיכולים להתמודד יפה עם כל החלטה שתקחי. ההחלטות הן שלך בלבד, לא שלהם. אני לא אומרת שזה לא עניינם, אני כן אומרת שזו לא ההחלטה שלהם אלא שלך ושל אבי הילד. רק אתם ההורים שלו, רק אתם המחליטים. מה יקרה אם הורייך יאמרו לך שזה לא מקובל עליהם שאת לא אוכלת בשר ושלדעתם את חייבת להתחיל לאכול, ושאם את לא מתחילה לאכול בשר אז זה הקו האדום מבחינתם? האם תתחילי לאכול בשר, או גבינות, או ביצים?

אנחנו הודענו למשפחות שהנושא הזה אינו עומד לויכוחים או דיונים. זו ההחלטה שלנו, ושיתמודדו. והם התמודדו יופי אבא של בעלי צעק עליו בטלפון פעם אחת "מה אתה, גוי?" ואח"כ אמא שלו (הדתיה!!) שטפה אותו שזה לא העסק שלו ושאנחנו ההורים ואנחנו המחליטים. זה היה כמה שנים טובות לפני שנולד הבן בכלל... זה רק היה בתיאוריה כשהבן הגיע אחרי 3 בנות, המשפחה של בעלי באו בכל מיני יציאות כמו "חכה ותראה אתה תחתוך כמו כולם" ועוד כהנה וכהנה פנינים. ברגע שהם הבינו שזה לא מעניין אותנו ושאנחנו נעשה מה שמתאים לנו, הם פשוט הפסיקו ולא נאמרה על כך עוד מילה נוספת מאז. ההורים שלי לא אמרו שום דבר שלילי כי הם תומכים בהחלטתנו (בעיקר אמי - לדעתי אבא שלי לא אומר כלום, אבל עדיין חושב שצריך לעשות "כי ככה כולם" אבל הוא לא אמר לנו אפילו מילה אחת על זה). וכל האחים שלי נגד ברית
את מכירה את המשפט האלמותי:
14/12/10 22:04
2צפיות
"תבכו-תבכו, בסוף תחתכו"?

האמת, עכשיו תוך כדי שאני כותבת אותו, וכשאני מכירה כל כך הרבה הורים שחתכו נגד צו מצפונם ותפיסת עולמם וחיים כל חייהם בתחושה קשה, הוא בעיקר עושה לי לבכות...

ואגב, כפי שכבר דובר פה בפורום - יש הרבה אנשים שלא יכולים למצוא היגיון בהתנגדות למילה אם בד בבד אוכלים בשר וצורכים מוצרים מהחי או כאלה שמתערבים בעולם החי (והרשימה רק ממשיכה).

וגם אני מתקשה למצוא היגיון בהתנגדות למילת תינוקות והתעקשות על שמירה על זכותו של התינוק על גופו, ועל כך שלא יכאיבו לו או יפגעו בו, בד בבד עם חוסר אכפתיות מוחלטת מול פגיעה בזכויות אדם כאלו או אחרות של אנשים כאלה ואחרים.

זה רק מראה עד כמה נפלאות דרכי העולם
לא מכירה את המשפט...
16/12/10 07:34
1צפיות
אבל כן את ההרגשה של למה אמירות כאלה יכולות לגרום לי

נכון, שכחתי שהיו פה בפורום בעבר דיונים על צמחונות/טבעונות לעומת ברית מילה - פשוט כתבתי את מה שמרגיש לי. דווקא לכוון ההפוך אני לא מרגישה אותו הדבר, אולי בגלל שאיפשהו אני (אישית, לא משליכה על שאר הפורום!) לא שמה בעלי חיים ובני אדם באותה קטגוריה זהה בדיוק. לא שאני לא חושבת שלבע"ח אין זכויות, אלא שאני חושבת שלאנשים יש קצת יותר. אני מבקשת לא להפוך את מה שאני אומרת לויכוח בנושא הזה... אני לא מתכוונת להכנס לדין ודברים וזה גם לא רלוונטי לפורום.
האחים שלך נגד בעקבותיך?
15/12/10 09:25
2צפיות
אצלנו זה לא קרה.
לא ממש בעקבותיי..
16/12/10 07:36
2צפיות
אולי יותר בד בבד איתי. יש עוד ילדים לא נימולים במשפחה המורחבת הרחוקה - יש ילד שהוריו הם פורצי הדרך שהוא כבר בן מעל 10 אצלנו, אולי אפילו יותר קרוב ל 11-12 (לא יודעת בדיוק, זו משפחה די רחוקה מצד גיסי) ככה שאנחנו לא הראשונים
עכשיו רק צריך להחליט...
15/12/10 11:02
1צפיות
העניין הוא שהחיתוך עצמו בשלב זה פחות מטריד אותי. אולי בגלל שהוא לא נולד עדיין ואני עוד לא קולטת את המשמעות ואולי בגלל שזה תמיד נראה לי מובן מאליו שזה מה עושים.
מה שמטריד אותי זה הלמה? אם הטבע נתן לבן עורלה, כנראה שכך הוא התכוון. התשובה ללמה אינה ברורה לי מספיק.
אני מסכימה עם כל מילה שאת אומרת ובאמת הראית לי צד אחר לעניין - הם אנשים מבוגרים והוא תינוק שתלוי בי, את צודקת - שיתמודדו...
מה שנשאר לי כרגע הוא להחליט ביני לבין עצמי מה אני באמת רוצה.
קשה לי לצאת נגד כל מה שחונכתי עליו, תביני, מבחינתי ברית זה הדבר הבסיסי שעושים לילד שנולד. רק עכשיו פתאום הבנתי שמשהו בי כל כך השתנה שאני לא מוכנה יותר להתייחס לדברים באוטומציה אלא בהתכוונות.
סבא שלי ז"ל נמצא לנגד עיני ואני חושבת שזה היה פוגע בו מאד. אני לא יכולה להיות בטוחה אבל כך נדמה לי.
אבדוק לעומק את הנושא וראוי שאעשה החלטה בוגרת ואקח אחריות.
תודה
זה מוטו להורות: "הם מבוגרים שיכולים להתמודד..
15/12/10 11:57
2צפיות
...והוא תינוק שתלוי בך". זה תקף להרבה דברים.
את יודעת, כולנו חונכנו על זה...
17/12/10 10:41
1צפיות
מי בכלל שמע כשהיינו ילדים על זה שלא צריך לחתוך בכלל? זה היה משהו באוטומט... היום, גם אם הרוב עדיין חותכים, המון המון המון מתלבטים וזו לא החלטה אוטומטית יותר.

יחד עם זאת, יש עוד המון דברים שאנחנו לא עושים כמו שחינכו אותנו - אני למשל, לא יולדת כמו אמי, לא אוכלת בבית תזונה כמו שאכלו בבית אמי, לא מחנכת את ילדיי כמו אמי... כשהיינו ילדים, לא חגרו אותנו בכסאות בטיחות. היום לא אסע באוטו בלי לחגור.
לגבי הסבא - אני לא יודעת מה לומר לך בלי לחשוש שזה יפגע ברגשותייך... אז מראש אני אומרת שאין לי כוונה כזו. אבל מעבר לפגיעה ברגשות סבך ז"ל, כדאי מאוד ללמוד על הפגיעה העצומה בתינוק בעת המילה.
אגב, עלתה בי עוד מחשבה הקשורה לזכויות
17/12/10 15:08
1צפיות
וכאן מתקשר לי נושא זכויות בני האדם לנושא זכויות בעלי החיים - עד לפני שנים לא רבות, היה נהוג ומקובל לקצוץ זנבות ואזניים של גזעים מסויימים של כלבים. לא מזמן דיברתי עם מישהי שמגדלת בוקסרים (להנאתה, לא למחייתה...) והיא סיפרה לי על הגורה שהם קיבלו, ושהם מתלבטים אם לקצץ את זנבה או לא... כשהיא סיפרה לי על התהליך, זה העביר בי צמרמורת עזה קודם כל בגלל שכמובן התהליך אינו חוקי, אבל יש וטרינרים שמוכנים לכתוב בגיליון שהיה פצע מזוהם בזנב ולכן קיצצו. אבל בנוסף, מסתבר שאצל גורים  מאוד מאוד רכים, פשוט גוזרים להם את הזנב! לא ניתוח, לא הרדמה, לא כלום. כפי שהיא תיארה את זה, הזנב "רך כל כך כשהם עוד קטנים, ולא צריך שום דבר, הם בקושי מרגישים". וזה זרק אותי מיד לנושא ברית המילה, וכל המיתוסים הקשורים בה (לא כואב להם, קרישה יותר טובה בגיל 8 ימים, רק גוזרים וזהו, וכן הלאה מיתוסים ואמונות טפלות לרוב). החברה אף טענה כי לחברים שלהם יש בוקסר עם זנב, והזנב "רק מפריע לו ונתקל כל הזמן בדברים בבית". אהה, כן. בטח. ולשאר גזעי הכלבים לא מפריע שיש להם זנב? זה לא הגיוני ונורמלי לכלב, שיהיה לו זנב? בעיניי כל נסיונות השכנוע העצמי האלה למצוא סיבות הגיוניות לקיצוץ זנבה של הגורה היו פאתטיים ועצובים. אם אני לא טועה, בסוף הכלבה לא קוצצה... אבל באמת שלא ראיתי אותה זה זמן רב.

בקיצור - זה מזעזע בעיניי שבמדינה כמו שלנו, שיש בה חוקים נגד קיצוץ אברים של חיות מחמד, אף אחד לא העלה בדעתו לחוקק חוקים נגד קיצוץ הילדים שלנו
גם חיות אחרות
19/12/10 02:12
1צפיות
למרבה הצער הגישה הזאת קיימת בתחומים נוספים
ראיתי כאן באוסטרליה בטלוויזיה איך מסרסים גורי חזירים בתעשיית הבשר גם כן באותה גישה.. פשוט תולשים להם את הבייצים כשהם גורים בני יום...
נדמה לי שבישראל פועלים באופן דומה לסירוס עגלים או חיות אחרות..בעצם גם בישראל מגדלים חזירים בתעשיית הבשר..
למה את צריכה להתמודד?
15/12/10 17:36
4צפיות
הם אלו שצריכים להתמודד.

בהומור כמובן
אבל רק חצי הומור.

עזרי להם להתמודד, תמכי בהם באהבה וכבוד, אבל זכרי שלך אין בעיה.

לכולנו היו משפחות מקובעות. אני אפילו הוחרמתי תקופה לא קצרה. זה חלף. את יכולה לקרוא על זה במאמרי הפורום.

בהצלחה.
נראה לי שאת כבר ילדה גדולה
15/12/10 22:31
3צפיות
ולא חייבת לשאול את ההורים שלך מה כן לעשות ומה לא לעשות. אם עד היום לא הרגלת אותם לעצמאות שלך אז העניין נראה קצת מסובך. הבעיה מחמירה גם בכך שקיבלת את החלטתך "קצת" מאוחר- חודש בלבד עד יום D. מה שאת יכולה לעשות זה להתחיל להכין את הוריך ממש מהיום הזה והעיקר כאן-זה סבלנות וסובלנות. אם התווכחת כל הזמן אם הוריך אז הפעם- אל תתווכחי ואל תגיבי לביקורת. אם להיפך- היית כנועה (שזה לא נראה לי) אז הפעם תעמדי על שלך חזק. אך אפילו אם זה לא ייצא לפועל- גם לא יקרה כלום. העיקר שהילד העתידי שלך יהיה בריא.
º
היא עוד לא החליטה בכלל
15/12/10 23:39
1צפיות
אז, כנראה, עוד בן אחד יימול...
18/12/10 13:12
1צפיות
אך לא נורא, העיקר שיהיה בריא
לא בטוח
18/12/10 13:48
1צפיות
גם אני חשבתי כך, בלי הצחוקים, זה דווקא מעציב אותי. גם סבא שלי ז"ל היה אדם דתי מאוד אבל ועם המון כבוד אליו, אין לו משקל בהחלטה הזו והוא ממילא לא בחיים אז אני דווקא בחרתי לחשוב שסבא שלי משכמו ומעלה היה מבין אותי. אני לא צריכה לבדוק אם זה נכון וגם אי אפשר, הוא נפטר כשהייתי בת 18.. 11 שנים לפני שבני נולד.
אבל היא כותבת שבעלה נגד ברית מילה...  
נחיה ונראה...
21/12/10 19:04
3צפיות
רק חוששני שלא נדע את התוצאה הסופית של העניין כי אחרי שהתינוק ייוולד לאימא שלו לא יהיה זמן לשבת מול המחשב ולדווח לנו על ההתפתחויות... אך בכל אופן חשוב שהשאלה עולה על סדר היום, והעובדה שאנחנו (הגברים הישראלים הלא נימולים) כבר לא מהווים 1% אלא הגענו ל-5% משמחת כשלעצמה.
דווקא היו פה מתלבטים שבסוף מלו וכן עדכנו
21/12/10 20:11
1צפיות
וחלק מהמתלבטים שלא מלו נשארו לתמוך במתלבטים אחרים. גם עם תינוק מוצאים את הזמן. גם אני לא התנתקתי מהעולם כשבני נולד לפני כמעט חצי שנה (איך הזמן טס זה לא יאומן!!)
תשובה קצת באיחור.....
18/12/10 10:20
2צפיות
אין דרך להמנע מזה פשוט צריך לצאת מהארון כמה שיותר מוקדם.  זה מה שאני עשיתי.  זו היתה אכזבה מאוד גדולה בשבילהם, ומאוד כואב להם- אבל, סליחה, עדיף שיכאב להם מאשר לי או לתינוק.  הסברתי את עמדתי, אבל שוב אנחנו לא מאותו 'עולם'.  רבנו, כעסנו, לא דיברנו.  עכשיו עברה הסערה, אף אחד לא מדבר על זה.  אני חושבת שהם מתחילים לעכל את העובדה.  עם האחים שלי- לאף אחד לא איכפת.

למשפחה המורחבת עוד לא יצא לי להודיע על הבן שיבוא.  אם ידברו איתי ישירות על ברית- אז אסביר את עמדתי.  אם לא ידברו, אין לי שום צורך להעלות את הנושא.

ככל שהזמן עובר אני יותר ויותר משוכנעת שאני עושה את הבחירה הנכונה, ודי מופתעת לגלות שיש עוד הרבה שחושבים כמוני.  ראיתי בשירשורפלצת בפורם השכן שאמרת שאף פעם לא ראית גבר לא נימול.  אם לא ראית, סימן גם שלא חווית.  בתור אחת שחיה עם גבר לא נימול אני יכולה רק להגיד שזה הרבה יותר טוב עם מאשר בלי.  היום אני חושבת שהרבה אנשים שמבצעים ברית, פשוט מפחדים מהלא נודע, ואולי גם יש להם רגשי נחיתות.
תודה על התשובה
18/12/10 10:44
2צפיות
באמת היה קשה שם בפורום השכן אבל לפחות קיבלתי המון המון דעות לכאן ולכאן. בסופו של דבר אצטרך להחליט בעצמי וזו אחת ההחלטות הקשות בחיי. אצטרך גם להחליט ממש לבד כי בעלי נגד ברית מילה ונותן בידי את זכות המילה האחרונה. כך שאצלו אין בכלל התלבטות...
ממש ממש קשה חייבת להגיד.
אתמול ניסיתי לספר לחברה הכי טובה ולא היה קל. היא פשוט לא הבינה. היא אמרה לי שאצלה אין שאלה בכלל... ברור שעושים ברית. היא שאלה אותי אם אני רוצה להתנתק לגמרי מהמסורת היהודית היפה ושנמשכת כבר אלפי שנים...לצערי זה המצב. אנשים פשוט לא שואלים את עצמם שאלות ופשוט עושים מה שאומרים להם או מה שהורגלו אליו.
מקווה שאצליח להחליט את ההחלטה הנכונה כי בכל מקרה זו החלטה מאד הרת גורל לכאן ולכאן עבור יצור אנוש שתלוי בי.
אבל למה את כל כך לחוצה?
18/12/10 13:52
2צפיות
הרי בן זוגך הוא בכלל נגד כך שאף אחד לא עומד לך עם דד-ליין על הראש. אז למה הלחץ? את יכולה גם להחליט עוד לא להחליט. בחודש תשיעי יש כל כך הרבה דברים אחרים לחשוב עליהם. למה לבזבז אנרגיה כאילו יש לך דד-ליין לחליט על מילה דווקא עכשיו. אני הייתי מתעסקת כעת בלידה ובהנקה (וזה באמת מה שעשיתי בהריון האחרון, עסקתי המון בהכנה ללידה ולהנקה, לפני המילה גם בנושאים אלו יש החלטות הרות גורל לא פחות).
בהצלחה.
אפשר בבקשה לינק לשם?
18/12/10 21:40
3צפיות
קראתי בו כשהיה לו קידום ועכשו לא מוצאת אותו...

הייתי רוצה לחזור עליו ולהעלות כאן כמה הטעיות/טעויות ותיקונים שלי להם, היו בו כמה "עובדות" לא כ"כ מדוייקות.

תודה



º
שלחתי לך במסר
19/12/10 19:59
2צפיות
"פרח המדבר"
11/12/10 16:44
18צפיות
סרט/ספר מדהים ומומלץ!
סיפור אמיתי של דוגמנית וואריס דירי שברחה מבית הוריה בגיל 13 בסומליה ונדדה במדבר כדי להמלט מנישואיי כפייה.
באנגליה היא הופכת לדוגמנית-על אבל מסתירה סוד נורא! היא עברה בגיל 3 ברית אותה עוברת על אישה סומלית כדי להפוך ל"נקיה".
וואריס מחליטה לחשוף את הסוד בשיא הצלחתה ולהפוך נציגה באו"ם לכל הנשים בסומליה שעוברות ברית.

הקטע הקשה בסרט (שהוקרן ומוקרן בפורומואים בטלויזיה) מראים אותה בגיל 3 עוברת את הברית בזעקות אימה כשאמא שלה מחזיקה אותה והמוהלת חותכת אותה.
לא קשה להחליף בדימיון את אותה ילדה קטנה חסרת אונים בתינוק בן 8 ימים המוחזק ע"י הסנדק/סד והמוהל גוער מעליו וחותך אותו בעודו בוכה וזועק.
העיניים הזועקות, מבט האיימים, הבעטה והדמעות....של כל הילדים בעולם ...הן אותה קריאה של חוסר אונים מול מבוגר מכאיב...פוצע ופוגע בגוף בריא.
עיניים שמשדרות- הפרת-ברית.

קישור לפרומו
11/12/10 16:45
3צפיות
קישור
כתובות אינטרנט מצורפות:
º
תודה עשית לי חשק לראות את הסרט
11/12/10 17:36
ראיתי
12/12/10 15:53
2צפיות
סרט יפה והנאום של וואריס דירי באו"ם מרגש.
אמש הלכתי לראות את הסרט
12/12/10 15:12
4צפיות
בכיתי ברוב הסרט. כל כך קטנה ועברה כל כך הרבה. והקטע של הברית אכן קטע הכי קשה. דבר הראשון שחשבתי עליו איך מרגישה אמא שמלה את בנה? בטח אני הייתי מרגישה נורא. ילדה בת שלוש יכלה לתאר כשגדלה את הדבר הנטרא הזה לעומת זאת תינוק בן 8 ימים אין מי שיספר במקומו מה הוא חש. זה נורא ממש היה לי קשה, איזו עומללה היא הייתה. לא הבנתי למה אחרי הברית השאירו אותה לבד במדבר, איזה דבר זה אלוהים. באמת ככה מתייחסים לתינוקות. אני מתנצלת לא רוצה להשמע שופטת אבל איך אפשר? ועוד יותר איך התינוקות סורדות בכלל גבר כזה בלי השגחה רפואית בלי חיטוי, לא שעם זה יותר טוב פשוט איך הם סרדו בכלל?
הן לא ממש שורדות
12/12/10 16:44
3צפיות
היא מספרת ששתי אחיותיה מתו!
האחת מיד אחרי הכריתה והשניה בלידת הילד הראשון.
כנראה שרובן לא שורד את הזוועה.
היא הושארה שם על ידי אמה כי היה לה חום וזיהום ואמא שלה היתה צריכה ללכת להאכיל את אחיה.....אולי בידיעה שצריך לתת לגוף הקטן שלה להלחם ולנצח או להפסיד ולמות.
היא קוראת לזה "היום ששינה את חיי".
והיחס שלה מאד ותרני לאמא שלה, היא טוענת שהאשמה היא אך ורק של המנהג הסומלי הדתי כלפי נשים.
היא קוראת לעצור את הטקס באותו משפט שבו היא אומרת שהיא אוהבת את אמא שלה.
שימי לב שהטקס מצולם בשליש האחרון של הסרט - לדעתי זה בגלל שהיא רוצה להדגיש את המום שהוטל על איבר המין שלה וההתמודדות שלה איתו, עם הידיעה המוטעית שמדובר במנהג שחווה כל אישה בכל מקום.

הבת הגדולה שלי (בת 12) ראתה איתי את הסרט, היא כל כך גאה בי כאמא על הבחירה שלי להמנע מחיתוך אחיה.

º
עשית לי צמרמורת על מה שהבת שלך אמרה לך
12/12/10 18:34
שלי היקרה זה לא נשמע סרט שאפשר לראות
13/12/10 22:01
3צפיות
בגיל 12 .
כמובן אני גאה בבת שלך שגאה בך על אי החיתוך, אבל הזוועה הזו, לילדה רגישה... אני שמחה כמובן שזה עבר בשלום.
גמני קצת בשוק...
14/12/10 10:22
2צפיות
מתלבטת על נפשי הרכה האם לראות או לא...

אז בגיל 12?

מישהו יודע האם יש על הסרט הגבלת גיל? אם כן, מהי?
זה לא שבאמת רואים אותה חותכת..
14/12/10 11:39
2צפיות
וגם כשהיא בתור בוגרת מרימה את החצאית כדי להראות לחברה שלה מה עשו לה או שוכבת על כסא גניקולוג לא רואים. אם הילדה מספיק בוגרת שהיא יכולה להתמודד עם הנושא עצמו אז הסרט הוא לא מה שיזעזע נפש רכה. הרעיון שמלים ילדות הוא לכשעצמו מזעזע גם נפש פחות רכה (או שאולי הנפש שלי עדיין רכה,כי אני בקטע הזה רק מלמלתי לחבר שלי "איך אפשר.. איך אפשר... איך אפשר..." ובכיתי..)
נכון שזה "לא נשמע" אבל כשתראי תביני!
15/12/10 22:14
2צפיות
אני אישית חושבת שהרבה סרטים שמוקרנים כיום לילדים אפילו המצויירים שבהם, משדרים אלימות קשה.
אלימות כזאת שמגיעה ממקור-רע נטו, ו/או נקמנות הרסנית עם אכזריות סדיסטית.
משהו שמוח של ילד לא יכול אפילו לתת מענה שירגיע את נפשו ליצר הרע שהוא נחשף אליו - אין גם תשובה בסרט/סידרה.
הרע הוא רע וזהו.
אני יודעת למשל שכל הקטע של השואה, ישפיע על הילדה שלי בצורה כזאת שאני חושפת אותה רק בשטחיות (למרות שהיא ממשפחה ניצולת שואה משני הצדדים)
בסרט הספציפי הזה (שראיתי אותו קודם לפניה) הנושא מובא כל כך יפה וכל כך חינוכי שלא היה לי ספק שזה יחזק אותה.
וזה היה אכן כך.
אין שום קטע שכולל זוועה ויזואלית, יש התחבטות נפש עמוקה ויפה של השחקנית הראשית, יש חברות אמיתית, כמו שכתבתי אין נגיעה בקטע של הביקורת על ההורים אלא על החברה.
יש את הכוח הפנימי שפרץ ממנה ברגע הכי נמוך אל אולם מלא נציגי האו"ם ומשם למעלה.
אני חושבת ואני מתארת לעצמי שגם את תחשבי כמוני כשתראי את הסרט - שילדה בוגרת וחכמה בת 12 יכולה בהחלט להפיק מהסרט הזה הרבה הרבה כוח, גם (ואולי בייחוד) אם היא רגישה.

אתמול הקרינו להם בבי"ס את הסרט "גלדיאטור"
15/12/10 22:21
2צפיות
את הסצנה שאחד הלוחמים עורף ראשים לכמה אנשים (לא ראיתי את הסרט זה התיאור שלה כשהיא חזרה מזועזעת והמומה).
אין שום צנזורה- רואים ראשים עפים, רואים דם רואים הכל(לדבריה)
למה?
כי זו היתה הפתיחה לשיחה על אלימות בחברה.
הילדה חזרה ע ם בחילה וזעזוע, היא לא קלטה ולא שמעה שום מילה אחרי הסצנות המזעזעות שהיא ראתה מולה על המסך.
מדובר בגירוי מאד גבוה שהפיק, לדעתי ודעתה מהילדים בדיוק את התגובה ההפוכה  -במקום לפתוח בשיחה - הוא סגר אותם בהלם.
סתם דוגמא - להבדיל -בחירה של אנשי חינוך.
אוי ויי..
19/12/10 20:35
2צפיות
לדיון על אלימות בחברה בחרו סרט היסטורי איזו בחירה מזעזעת גם לולא היו שם סצינות שאני עצמי לא מסוגלת להסתכל עליהן... גם לא קשור וגם מזעזע. ממש נורא! בחיי הדברים שאני קוראת שמתרחשים במערכת החינוך זה לשלוח את הילדים ולהתפלל שלא יגרמו להם שם נזק בלתי הפיך..
אוי סומליה
13/12/10 12:38
5צפיות
להשכלה כללית הספר של אייאן חירסי עלי כופרת מתאר את המצב האומלל בסומליה  

ולהתרעננות.. להקת מחאה סומלית שכדי לשיר ככה ברחו לקניה
עייאן הירשי עלי
13/12/10 23:24
5צפיות
קיבלה מקלט בהולנד לדעתי באותה תקופה שוואריס דירי קיבלה מקלט באנגליה. שתיהן בתקופה של מלחמת האזרחים בסומליה. הן גם בנות אותו גיל. עייאן הירשי עלי צעירה מוואריס דירי ב-4 שנים.
וואריס דירי גם כתבה 4 ספרים אוטוביוגרפים שהם בעצם המקור לסרט. לא קראתי עדיין אבל דווקא בגלל הסרט אני רוצה לקרוא את כולם.
º
עכשיו אני חייבת לראות את הסרט הזה...
13/12/10 22:51
1צפיות
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום