לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 

אודות הפורום קינסיולוגיה ומוח אחד

היי לכולם,
02/08/2008 | 14:48
9
1
אולי אתם מכירים פורום שדומה באופיו לפורום השנה שלי?
אם כן, אשמח אם תוכלו להפנות אותי אליו..

תודה.
פעם היה כאן בתפוז
02/08/2008 | 15:29
5
פורום השנה הכי טובה שלי.
את עובדת עם הספר הזה?
מאיה
לאיזה ספר את מתכוונת? לא עובדת עם ספר
02/08/2008 | 15:31
4
1
אני יודעת שהיה פורום השנה שלי, צירפתי קישור שלו.
'השנה שלי' מקושר לאותו פורום (לא פעיל).
02/08/2008 | 15:33
1
השנה הכי טובה שלי
02/08/2008 | 15:52
2
1
של תמי לוביץ ותמרה ליברמן.  
יכול להיות שהם הפכו לקומונה?
על כל פנים מעניין שהגעת לפורום שלנו ואת מוזמנת להישאר איתנו.
מאיה
היי מאיה,
02/08/2008 | 16:14
1
1
לא עובדת עם הספר הזה, או כל ספר אחר.
יש מלא חומר עזר בכל מקום, ומאוד נגיש, כך שלא נראה לי שאזדקק לספר או חומר נוסף. - תודה.
ניסיתי למצוא את 'השנה הכי טובה שלי' כקומונה או פורום, ולא מצאתי. מצאתי רק את הספר.

מחפשת פורום שבו אוכל לשתף בפעילות שלי להשגת מטרות.


שירה.
אז הנה מצאת
02/08/2008 | 16:26
את מוזמנת לשתף אותנו בפעילות שלך להשגת המטרות.  אולי נלמד ממך גם כמה טיפים... פתחתי אתמול שרשור על הצלחות והדרך להשגתן, את מוזמנת לשרשר גם לשם.
הניק שלך מוכר לי...אולי הנורה עוד תדלק מתישהו...
ביי והמשך סופשבוע של העצמה!
מאיה
שלום שירה
02/08/2008 | 16:15
2
אני זוכר את הפורום הזה, יעל ארבל ניהלה אותו והוא היה פעיל קצת פחות משלוש שנים אם אני לא טועה.
הוא היה פורום מאוד מוצלח מבחינת הרעיון שלו ויעל ארבל החליטה לסגור אותו כשהוא היה בשיאו.
אחד הגורמים לסגירתו לפי מה שהיא כתבה היה הפורום איבד את הייחודיות שלו ואת הדרך הראשית שהוא הלך בה.

איני מכיר עוד פורום שדומה בנושאו לפורום השנה שלי שהוא בעצם היה פורום של השגת מטרות.
אם אני זוכר, הגולשים הציבו מטרות ופעלו למענם בתמיכת הפורום.
היו שם כל מיני פינות נפלאות (שוב אם זכרוני אינו מטעה אותי) כמו כתיבת בוקר ועוד כל מיני דברים מאוד יחודיים.

תודה שהזכרת לי, אעשה שם סיבוב נוסף.

את מוזמנת לקחת חלק פעיל בפורום הזה ולהביא פינות שאהבת משם.

עדי.
עדי, הפורום הנוסף שאתה מכיר..
02/08/2008 | 16:30
1
נקרא "השגת מטרות", או שם אחר?
אשמח להשתתף בפורום, פינות אני לא כ"כ זוכרת משם, אבל רעיונות טובים תמיד עולים..
את יותר ממוזמנת...
02/08/2008 | 16:37
אשמח אם תשתפי ותשתתפי איתנו כאן.

אני לא מכיר פורום אחר בנושא השגת מטרות (כתבתי איני, אולי היוד הסתתרה )
אולי אימון אישי ?

הקפצת שרשור המסע לאחור
02/08/2008 | 13:58
32
בגלל שהשרשור כבר לא קופץ אבל פעיל...
מסע לאחור
29/07/2008 | 21:57
26
5
בואו ונצא למסע מיוחד...
מסע אחורה בזמן...
כולנו נכנסים לתוך מטוס מיוחד, לנסיעה חד פעמית אחת ויחידה, חזרה בזמן לאחור.
כל אחד מאיתנו יכול לבחור מאורע\מצב חיים אחד שאליו הוא היה חוזר :)

לאן היינו חוזרים ?
מה היינו משנים או איך היינו פועלים באותו מצב לעומת איך שפעלנו בעבר ?

חזרנו להווה - מה השתנה בחיינו\בעצמנו בעקבות השינוי שבצענו בעבר ?

שיהיה לנו שיתוף מהנה.

עדי
עדי יישמע אולי הזוי
29/07/2008 | 22:32
1
אך ברגע ששמעתי חזרה לאחור חשבתי על מעמד הר סיני, לא יודעת למה...

אילו יכולתי לחזור לאחור,  לתקופה מסוימת בחיי, הייתי רוצה לחוש  את המעמד המדהים שעברו בני ישראל...

ולגבי שאלתך לגבי העבר, אחשוב ואחזור

אז ביי לבינתיים

רותי
מעמד הר סיני
01/08/2008 | 17:00
נשמע מעניין :)

ולגבי העבר, מצאת משהו ?
לקח לי בדיוק שניה אחת בשביל להחליט
29/07/2008 | 22:39
1
לא יודעת אם מתאים לכתוב את זה פה עכשיו אבל בלי ספק הייתי חוזרת ליום הארור ההוא לפני ארבע וחצי שנים.ליום שבו זה קרה בפעם הראשונה.. לשניה שבה הוא הציע להחזיר אותי הביתה. הדבר היחיד שהייתי משנה : "לא תודה שי, אני אקח מונית..."
כל כך פשוט...

חוזרת קדימה:הייתי בעלת קונדיטוריה/סטודיו לעוגות מעוצבות. הייתי מאושרת. אולי נשואה+2 (בהריון שלישי עם תאומים) , בעל אוהב ומתחשב.. זה הכל.  לא צריכה יותר מזה.

היי מיכל
01/08/2008 | 17:03
אכן תקופה לא פשוטה את עוברת.
נקווה לטוב, תודה על השיתוף ואת מוזמנת להעזר בפורום.

המסע שלי ...
01/08/2008 | 20:48
2
הייתי חוזרת לתקופת בית הספר, ככה כיתה ז, ח, ילדה חסרת
ביטחון בטירוף, מפחדת מהצל של עצמה, בגלל צורת ההתנהגות שלי
מן הסתם מקובלת לא הייתי והרבה חברות גם לא היו לי, הפכתי להיות
ילדה מופנמת ושקטה, לא ממש הצטיינתי בלימודים ולזה הייתה סיבה
עיקרית אחת - המחנכת שלי, היא אהבה את הילדים החזקים, אהבה
להשקיע בהם, לטפח אותם ולהעלות אותם למעלה, את החלשים יותר,
השקטים יותר היא בחרה להשאיר מאחור, זוחלים בניסיון להגיע אליה
ואל ה"חזקים", המקובלים....
בגלל היחס המזלזל, וחוסר האכפתיות נוצר אצלי מצב של אנטי...
אנטי ללמוד, סיימתי את בית הספר היסודי עם ציונים נמוכים ולא היה לי
קל להתקבל לתיכון שרציתי...הרגשתי שאני מאכזבת את ההורים שלי וזה כאב!
יש לי אליה כעס עצום, כי אם היום בתור אדם בוגר אני חושבת על זה,
סימן שאת החותם שלה היא השאירה אצלי לנצח, אבל..................
אם הייתי יכולה לחזור לשם עם הראש של היום, בחיים היא לא הייתה יכולה
להתנהג אלי בצורה שהיא התנהגה כי פשוט לא הייתי נותנת לה.
אם לרגע אני חוזרת להווה, הדבר הראשון שאני יכולה להיות גאה בו זאת אני!!!
רק בזכות עצמי הגעתי למה שהגעתי כי בזכות אותה מחכנת כיתה הייתי מגיעה ל...
לאחר הצבא נכנסתי למשטר עצמי גבוהה והשלמתי בגרויות, עברתי את הכל בהצלחה
עם ציונים גבוהים, למדתי במכללה למנהל, והותרתי את הורי המומים....
לא האמינו שאלמד בחיים שלי... הם פשוט לא ידעו שזאת היא האשמה בכל.
היום כשאני מי שאני והגעתי למה שהגעתי ואני הכי שלמה עם עצמי, מלאת ביטחון
עצמי שכנראה מפצה על השנים האבודות, היום אם אני אראה אותה במקרה ברחוב
אשמח לספר לה לאן הגעתי....
למרות שלקח לי זמן להיות כאן, למרות שזה לא היה קל, אני מאמינה שהכל תלוי בנו
הכל מתחיל ונגמר בראש, אני פשוט בתוך תוכי ידעתי שאני שווה, שאני מיוחדת
פשוט האמנתי בעצמי וזה כל כך עזר...
שבת שלום

איזה יופי של תהליך
02/08/2008 | 14:12
1
קראתי בנשימה אחת את כל מה שכתבת והיה לי מרתק - תודה!

שאת חושבת על אותה מורה האם יש רגש שצף ?
בהחלט
02/08/2008 | 14:30
יש רגש של כעס משולב ברגש של ניצחון וגאווה
אבל לדעתי היום, הניצחון מנצח
עדי אנסה לחזור מעט לאחור
01/08/2008 | 22:28
5


יש כל כך הרבה רגעים שהייתי רוצה לחזור אליהם בחיי.

הרגע שהייתי מאוד רוצה לחזור אליו ולשנות אותו, הוא הרגע של תקופת בית הספר, כשהייתי ילדה ביישנית, מסמיקה מכל דבר, לא בטוחה בעצמי. שנאתי מאוד את התקופה הזו, אם היה לי הכוח שיש לי היום ויכולתי לחזור לאחור ולתקן את שיש צורך לתקן, הייתי שמחה, כי זכרונות טובים אין לי מבית הספר, ואף שידעתי שהיתה פגישת מחזור, היה לי מאוד קשה להגיע, ובאמת לא הגעתי.. כלומר לא השלמתי את המעגל, מעניין שלפני כן יצא לי המגעיל, שכנראה היתה לזה משמעות, משום לגבי ככל הנראה זו תקופה "מגעילה"..............

ולעומת זאת תקופת הצבא, היא תקופה של פריחה עבורי,  הכרתי את בעלי וביחד הקמנו בית עם ארבעה ילדים, הוא נתן לי המון ביטחון ובזכותו פרחתי... כך שתקופת הצבא ואחריה היא התקופה היפה ביותר עבורי.כשיש פרטנר תומך ואוהב, הכל נראה אחרת בחיים, ולכן חיי השתנו מקצה אל הקצה מהרגע שהכרתי אותו.

רותי
תודה לך רותי על השיתוף
02/08/2008 | 16:28
4
את יכולה לסגור את המעגל לבד ללא נוכחות המשתתפים.
את יכולה להעזר בקינסיולוגית שלך או לעשות זאת לבד עם הדמיון.

עדי, אם זה היה כל כך מפריע לי
02/08/2008 | 18:18
3


לא נראה לי שהייתי מסוגלת לשתף אחרים...

אני מתמודדת עם הרבה דברים בחיים, בצורה חיובית כעת, לאחר שעברתי דמיון מודרך ועוד הרבה מאוד דברים חיוביים שלימדה אותי הקיניסיולוגית המדהימה שלי, שבטח היא מסמיקה מעט כעת, כמו שאני מכירה אותה..

אני חייבת להשלים עם העבר, אחרת החסימות לא תשתחררנה... ואני  עושה זאת יפה, אין מה לעשות צריך להתמודד עם "שדוני העבר" כמו כולנו, לכולם יש שדוני עבר, השאלה אם יודעים להסתכל להם לתוך הפנים, ולדעת כיצד להתמודד עימם, אני נמצאת כעת בדרך הנכונה, זו התחושה שלי... וכעת אני במסע ומתן לגרש אותם מתוך תוכי, מפני שהם לא צריכים להיות שם יותר, אני בעמדה הגבוהה יותר מבחינתם...

זה מה שהיה לי לספר...
רותי
כל הכבוד רותי, תהליך מדהים
02/08/2008 | 22:20
1
תודה לך, סופי
03/08/2008 | 10:43
רותי עלי והצליחי
03/08/2008 | 15:18
מרחיב את הלב לקרוא אותך.
מסע בזמן
01/08/2008 | 22:30
4
הייתי מוחקת הרבה דברים מהעבר שלי אבל לא רוצה לגעת בהם במחשבה שניה כי מאמינה שלכל אחד מסלול משלו ואם הייתי משנה את העבר לא הייתי עם בן זוגי כעת ולא הייתי חובקת את שניי ילדיי. אז עם הכאב משאירה ולא נוגעת. מסע ארוך עברתי כדי להקים את התא. לא נוגעת.
מה שכן
01/08/2008 | 22:31
3
הייתי מוותרת בכייף על התאונה שעברתי לפני חודש
עכשיו לא הייתי מרותקת לכיסא גלגלים (למרות שזה זמני)
מרינה, תאונות דרכים זה דבר אכזרי ולא נעים, אב
01/08/2008 | 22:44
1


אבל אל תשכחי כמו שאמרת זה דבר זמני..

גם אני עברתי תאונת דרכים לא נעימה לפני כשנה וחצי, זעזוע מוח ודברים לא נעימים, אבל אני לא מוותרת, אני נלחמתי ועדיין נלחמת לחזור עד כמה שאפשר לעצמי... אל תוותרי את חזקה.. זיכרי שיש לך 2 ילדים, והם מקור הכוח והאושר שלך..

תנסי להיתפס לדברים הטובים בחייך, לכייף שיש בחייך..

רותי
תודה רותי
02/08/2008 | 00:00
זו לא תאונת דרכים אלא תאונת עבודה. החלקתי במדרגות וריסקתי את הקרסול. לפני חודש עוד שלושה חודשים לפניי. נראה כמו נצח.... תודה על העידוד. לפעמים נדמה לי ששכחתי ללכת. אסור לי לנסות אפילו בחודש הקרוב. ניתוח אחד מאחורי ושני עוד לפניי. אבל יעבור אני בטוחה

כל הכבוד של וויתרת אין שום סיבה שבעולם!.

לילה טוב וסופש נעים
החלמה מהירה והרבה בריאות
02/08/2008 | 16:30
את מוזמנת להנעים את זמנך בקריאה וכתיבה בפורום
מסע לאחור.....
02/08/2008 | 11:34
7
חשבתי על כך ו...העבר קיים בי כאן ועכשיו בהווה והולך איתי לכל מקום..לא הייתי רוצה לשנות מאומה ממה שחוויתי
בילדות,בנערות וכו'...כל מאורע שחוויתי עיצב את חיי בצורה זאת או אחרת והביא אותי לכאן ועכשיו.
למדתי לקבל ולאהוב את עצמי והבחירות שעשיתי ועדיין עושה בכל הזמנים.


עדי תודה על הריענון
ושבת נפלאה
אסיה
תודה אסיה על השיתוף
02/08/2008 | 16:33
6
יחודי ומעורר לחשיבה.

זה נכון שהעבר הוא חלק מאיתנו וקיים איתנו בכל מקום...ורק בזכותו אנחנו במקום שבו אנו נמצאים היום.

תודה


שאלה קשה ולא פעם התחבטתי בה
02/08/2008 | 19:42
5
כן, אני יודעת שהייתי רוצה לשנות הרבה, בהרבה תחומים.
בעיקר מהבחינה הכלכלית
נכון שזה היה מעמיד אותי היום בנקודה טובה, אך מאידך האם לא היה זה חלק מתהליך הלמידה?
האם לא כול מה שאנו עוברים הוא הסיבה והתוצאה למה שאנו היום ?
והיום לא בטוחה שהייתי רוצה לשנות משהו בי
אך כן הייתי רוצה להיות אני כפי שאני כיום - אך מוקדם יותר לפני עשרים - שלושים שנה !!
כמו שנאמר : "אילו הייתי בת עשרים עם השכל של היום "


הייתי משנה כל כך הרבה
03/08/2008 | 10:37
3
הייתי רוצה לחזור ליום שבו הלכתי ל"ראיון עבודה" במקום נוראי, מזעזע, שלא הבנתי איך אני הולכת לעבוד שם, כל הניצול, כל ההתנהגות , האלימות , הייתי רוצה לחזור לאותו יום ופשוט ללכת לישון ול"פספס" את אותו ראיון.
היי עצובה 23
03/08/2008 | 17:18
מה קרה בעקבות אותו ראיון ואיזה דברים השתנו בחייך מאז ?
הלכתי ל"ראיון עבודה"
03/08/2008 | 17:21
1
היי יקירה,

האם את עדיין עובדת באותו מקום?
מה משאיר אותך שם?
מה מונע ממך לעזוב אם את כל כך סובלת?
האם חשבת לחפש מקום עבודה אחר?

את לא צריכה לענות לי ע"ג הפורום (רק אם את רוצה לשתף)
אבל חשוב שתשיבי לעצמך ותבדקי את הסוגיה בכנות עם עצמך.

ב ה צ ל ח ה  
זה קצת קשה להסביר
04/08/2008 | 09:15
(קשה נפשית לא פיזית), אבל גרמתי לכך שיפטרו אותי אחרי 3 שבועות, זו הייתה עבודה נוראית שעד היום גורמת לי בעיות בחיים, זכרונות כואבים, וכו', חשבתי שאני הולכת למקום נקי, ובסוף התברר שזה היה נורא.

אין סיכוי שאני יכולה להפתח ככה כרגע ולספר על כל תלאותיי בחיים.

אבל תודה על הרצון להקשיב
היי מיקא
03/08/2008 | 17:14
תודה על השיתוף

אני כ"כ מסכים איתך שכל מה שאנו עוברים הוא הסיבה והתוצאה למה שאנו היום.
הכל! כולל הדברים החשובים והפחות חשובים, כל הדברים שעברנו בלא יוצא מן הכלל מצטרפים לפאזל של מה שאנחנו ומי שאנחנו היום.

תודה!
המסע לאחור
04/08/2008 | 11:41
4
יותר נכון פנטזיה לא בטוח שזה יקרה אבל נקודת זמן,
זה להגיע למקום שהתפלגו ויצרו דתות שונות , להגיע   ושם לאחד את הכול לאחד, חוקיות אחת , עולם אחד ותומך ולא מפולג כמו שהוא היום, שבכול עשיה כזאת או אחרת מחפש כוח או קרדיט
היי אורי
04/08/2008 | 12:04
3
מדוע לדעתך קרה הפילוג ?

הרי דברים קורים לא סתם, וצורך אי אפשר להחניק לאורך זמן.

תראה - כל דבר שקיים ושקשור לידי אדם נוצר מתוך צורך מסויים של אדם יחיד שהפיץ את תורותו או של קבוצה שהתאגדה.

האם אתה יכול לראות גם יתרונות במצב הקיים ?

מה עם החריג ?
מה עם אותו אדם שמחפש את הקבוצה שמתאימה לו ולא מתאים לו להיות כמו כולם.

אני חושב יותר בכיוון של חופש - אדם אדון לגורלו.
פחות חוקים, פחות דת.

מה דעתך ?
זה מה קורה היום
04/08/2008 | 21:51
2
פחות חוקים יותר חוקים פיזים אבל זהו כול אדם לגורלו אם תציץ החוצה זה מה קורה לדעתי,
שוכחים ת החוק האנרגטי שהוא די ברור וחד, א מגמישים זאת בחוקיות פיזית כזאת או אחרת,
דת= זה משהו עברי אם לוקחים את הדת כתורה מסיני אז אנחנו בצרות, אם לוקחים אותו כספר היסטוריה ולומדיםמתוך הטעיות שנעשו שם זה משהו אחר
הדת כתורה מסיני
04/08/2008 | 22:25
1
אורי שלום,

עד כמה שאני מבינה, אתה מתייחס בדבריך לשני דברים שונים בתכלית:
1. דת - שהיא שילוב של אמונות ומסורות ודרך חיים
ב. התנ"ך - שאותו אפשר לקרוא כספרות, הסטוריה, תעוד גינאלוגי מסמך חברתי-פוליטי ספר חוקים  ועוד,  ואפשר ללמוד ממנו המון בכל אחד מהתחומים הנ"ל ואף יותר  (אם מתמודדים עם הרבדים השונים של הכתוב).

לכן לא ברור לי המשפט: "אם לוקחים את הדת כתורה מסיני אז אנחנו בצרות, אם לוקחים אותו כספר היסטוריה ...שנעשו שם זה משהו אחר"
איך אפשר לקחת את הדת כספר הסטוריה?
ברגע שזה דת?
07/08/2008 | 15:12
או אמונה איאפשר לשנות כלום, כאילו לפני 5000 שנה היו חוקים סבבה, אבל היום הרבה חוקים לא רלונטיים,  האמונה הזאת נכתבה אם הרבה הבנה ומאמץ, כבודם ובגדול מונח ומונחל, אבל עדיין אם רואים זאת כדבר שאי אפשר לשנות אז אנחנו בצרות, ולא במובן  הפיזי אלא מהמובן האנרגטי,
וסתם משהו שקפץ  ,  אוקי היינו בעבדות 400 שנה, אוקי בא משה העביר את כולם תהליך של 40 שנה תהליך של התנקות מהעבדות, אוקי.
היום אנחנו לא משועבדים? וכול אחד בשיעבוד שלו, אם אני לוקח זאת ולא משנה את העבדות שלי או של כול אחד אנחנו באותו מעגל, ואם רוצים משהו חדש צריך לפתוח את המעגל ולתקן אותו
מה בין קינסיולוגיה לפסיכותרפיה
02/08/2008 | 11:26
7
שלום
אני מניח שהיו כאן דיונים בהבדל שבין שני התחומים.
אני מוכרח לומר שהתנסיתי כמטופל בשתי הגישות
ואני תוהה מה היתרון של קינסיולוגיה לעומת פסיכולוגיה.
אני יודע שקינסיולוגיה מאפשרת לעקוף את מנגנוני
ההגנה של המיינד ולאבחן בעיות בשורש שלהן
מה שיתכן ולוקח זמן רב יותר בפסיכותרפיה.
ואותי מעניין יותר הצד הטיפולי. נאמר שמגיע מטופל ומאבחנים
לו רגשות מסוימים שתקועים ומחלישים אותו ומפריעים
להתפתחות שלו בחייםץ איך הקינסיולוגיה מתמודדת בקטע
של הריפוי לעומת פסיכותרפיה שהיא תהליך ארוך יותר
שמצריך בניית מע' יחסים עם מטפל ויצירת חוויה מתקנת
שקשורה לרגשות המסוימים.
אני מוכרח לומר שאני מתמודד כיום עם קושי מסוים
שלא הצלחתי להתגבר עליו לא בקינסילוגיה ולא בפסיכותרפיה.
מזכרוני, בטיפול הקינסיולוגי המטפלת בדקה מתח שרירים
ואמרה לי מהם הרגשות שפועלים אצלי.
בפסיכותרפיה המטפל לא איבחן את הרגשות שלי אלא
שאל אותי תוך כדי מה אני מרגיש.
בקינסילוגיה הריפוי היה בעזרת היגדים שכנראה לא
היו אפקטיביים עבורי. בקיצור לא הצלחתי להבין מהו
החלק של הריפוי לאחר שבוצעה אבחנה.

תודה על כל הבהרה
שלום neptunian
02/08/2008 | 12:54
קינסיולוגיה היא תורת התנועה.
בבסיסה עומד באמת מבחן או מבדק השריר אבל הכלים שלה גם הם באים מתחום התנועה.ל
לאחר זיהוי המקור לבעיה / לחסימה, משלבים את ההיגדים החיוביים או המחשבה החיובית בפעילות של הגוף כלומר בתנועה.
אם אין תנועה או הפעלה של הגוף בטיפול,  (ולא רק של אנרגיות,דמיון, רגשות, מחשבות) זו לדעתי אינה קינסיולוגיה.
שלום וברוך הבא
02/08/2008 | 13:07
2
ראשית גם בתהליכי עבודה קינסיולוגיים יש צורך במערכת יחסים של אמון רב בין המטפל למטופל מפני שאם לא יהיה אמון הגוף לא יאפשר להכנס פנימה.
בתהליכי העבודה שמתבססים על בדיקת השריר (כמו שעברת) החלק של התיקון מגיע מהגוף ע"פ כלים שהגוף בוחר.

מצרף לך לינק למאמר של איריס אבידור שהיא פסיכולוגית שיקומית שמטפלת בקינסיולוגיה (כולל תאורי מקרה) על תהליכי עבודה.

http://www.negiot-center.co.il/Session_Description...

אשמח לנסות להאיר ככל יכולתי.

עדי

פסיכולוגית שיקומית שמטפלת בקינסיולוגיה
02/08/2008 | 17:03
1
1
מתאורי המקרים שקראתי  (לא עכשיו אלא כבר מזמן, ואם זכרוני אינו מטעה אותי)  איריס אבידור עובדת עם בדיקת שריר ככלי אבחוני אבל את הטיפול היא עושה בשיטות אחרות ובעיקר בדמיון מודרך או בכלי פסיכולוגיים אחרים.

מבקשת בזאת לתקן אותי אם אני טועה ולפתוח דיון:   מהם "כלים קינסיולוגיים"?
זהו נושא חשוב שעלה כבר בשרשור של אותה מורה "שואלת" שרצתה לדעת מה הצפיות של תלמידי ומסיימי הלימודים בקינסיולוגיה.

תודה  
היי סופי
03/08/2008 | 21:50
1
איריס אבידור כותבת כך - "כפסיכולוגית מוסמכת אני משלבת עבודה פסיכולוגית במגוון שיטות עם הקינסיולוגיה, גישה הוליסטית לטיפול במגוון נושאים גופניים, רגשיים ולקויות למידה. אין גבול לנושאים בהם ניתן לטפל!"

בהיותה פסיכולוגית אני מאמין שהיא משלבת את שתי השיטות ביחד.

ולגבי שאלתך - הקינסיולוגיה (ד"ר גורג גודהרט) הביאה לעולם את בדיקת השריר ועל בסיס זה הוקמו שיטות נפלאות.
לכן, אם אני מבין נכון, שאנו מדברים על כלים קינסילוגים אנו בעיקר מדברים על בדיקת השריר כאשר לכל שיטה יש טכניקות משלה לתהליכי העבודה.







ההבדל לדעתי הוא
02/08/2008 | 13:36
2
שקינסיולוגיה מטפלת בשלושת הרמות גוף-נפש-רוח בעוד הפסיכותרפיה מטפלת רק בנפש.
אני משתמשת מעט מאוד בקנסיולוגיה ככלי אבחוני.  פחות מעניינות אותי ההגדרות, כי הן מאוד כוללניות ויכולות להתבטא בצורות שונות ומה  שמעניין אותי זה האדם שמולי וההתייחסות לאיך שהגופנפש שלו מביא את הכל לידי ביטוי.  לכן אני עובדת על מטרות ובודקת מה ניתן לשחרר כרגע, באיזה תחום, באיזה אמצעי, בודקת שהמתח אכן ירד וממשיכה מכאן הלאה...
יתכן שבקטע הרגשי יש פסיכולוגים שמשתמשים בכלים דומים. לא עברתי טיפול פסיכולוגי ולא למדתי פסיכולוגיה בצורה יותר מעמיקה כך שקשה לי לאמר מה יש בטיפול הפסיכולוגי ששונה מהטיפול הרגשי בקנסיולוגיה.  אני כן יכולה לאמר לך שטיפלתי פעם בפסיכולוגית שלא חיפשה פסיכולוג כשהיא היתה זקוקה לטיפול, כי היא הבינה שהיא היתה זקוקה ליותר מאשר רק טיפול רגשי.
בקנסיולוגיה הטיפול הוא לא רק בהגדים, הוא בתנועה של הגוף של הנפש של הרוח.
מאיה
אמון ותנועה
02/08/2008 | 14:36
1
אז האמירה שמבחן השרירים עוקף את המחשבה וכו' היא לא תרופת פלא
שהרי לדבריכם אם לא נוצר אמון אז גוף המטופל לא ישתף פעולה אפילו
בקטע האבחוני. מה הדהים אותי זה היכולת לאמוד התרחשות של אירועים
רגשיים משמעותיים אם כי לזכרוני זה לא תרם לי כמטופל מאומה וגם
לא היה מדויק ממילא. אבל שוב אמון מן הסתם פותח ומאפשר ריפוי
ולא משנה באיזו שיטה. אומרים שהגוף לא משקר וכאילו קינסילוגיה
שמשתמשת בגוף ככלי אבחוני, זה נשמע כמו תרופת קסם, לפחות כך
אני ראיתי את זה ...אבל זה לא כל כך פשוט....דרוש שיתוף פעולה
של משהו מעבר לגוף עצמו שכן לגוף אין קיום בפני עצמו.

לגביי תנועה, זה חדש לי לגמריי...לא זוכר תנועה בטיפול שקיבלתי.
למה הכוונה תנועה של הגוף?

היום מקובל ללכת לכיוון ל טיפול קצר וקינסיולוגיה כמו שיטות אחרות
נתפסות כמקצרות.... אבל זה לא מתאים לכל מקרה מן הסתם וקשה
לעשות הבחנה. נראה לי שבמקרים של מחלות עם סימפטומים פיזיולגיים
הרבה יותר קל לאמוד ריפוי.
הקנסיולוגיה לדעתי
02/08/2008 | 15:27
היא תהליך וככזה אני זקוקה לקשר טוב בין המטפל והמטופל כשיש קשר טוב והוא יכול להיווצר ישר מן ההתחלה, העבודה היא פשוט מופלאה.  לפני שבועיים הגיע אלי תלמיד שהתקשה בחשבון.  עשיתי איתו הרבה תרגילי צוואר וגרמתי לו לצחוק וסיימתי עם איזון צאקרות.  לאחר יומיים האמא ההמומה אמרה לי שהוא הפסיק לגמגם בכיתה ואני אפילו לא ידעתי שהוא מגמגם בכיתה והגמגום בכלל לא עלה בטיפול אז הנה פלא שקרה ובזבנג. סוף טיפול? לא, זו רק ההתחלה.אין לי מושג לאן הוא יוביל אותנו.  אני כן יודעת שיש לו היום יותר בטחון עצמי וזה מאוד חשוב.  לא תמיד זה עובד כך.  אני כבר שנתיים מטפלת באון ואוף בבחורה שלא רוצה לשחרר את העבר, אז יש התקדמות, אבל איתה זה בצעדי צב וכל פעם שאנחנו נוגעות בשחרור תחושה מהעבר משהו משתחרר.  זה טוב מספיק כדי לפרוץ דרך אבל כנראה לא מספיק כדי להניע את הגלגלים. אני מקווה שעוד כמה נגיעות שכאלה והיא תאפשר לנו לגעת במקור ולא רק בקליפה החיצונית.
וכן הגוף הוא רק הבט אחד ואנחנו צריכים לטפל בכל המערכת המופלאה הזאת שנקראת אדם.
יש דרך לאמוד הצלחה.  והדרך אפילו מאוד פשוטה.  מבקשים מהמטופל לדרג מ-1 - 10 את איך שהוא מרגיש פיזית עם הגוף שלו,
לדרג מ-1-10 כמה אנרגיה יש לו לעשות את המטלות שהוא עושה ולדרג מ1-10 את איך שהוא מרגיש עם עצמו.  אם בסוף הטיפול השתנו המימדים באופן חיובי - יש הצלחה.  לפעמים אני כבר מזהה את השינוי המטופל עדיין לא ואז זו הצלחה שבדרך, אותה אולי לא אני אראה, אבל אני זה לא מה שחשוב בטיפול.  ולפעמים, מה לעשות, מתברר שאני לא המטפלת המתאימה ויתכן מאוד שמטפל אחר יצליח להגיע עמוק יותר.
מאיה
סופשבוע נעים לכולנו עם...
01/08/2008 | 20:17
8
1
שחרור העבר

כאשר החלטת לצעוד צעד קדימה באמונה

אל תביט לאחור

אל תצטער על מה שהשארת מאחוריך

קבל את העתיד הנפלא מכול

הייה מוכן לקראתו

התבונן בו כשיתממש

והשאר את הישן מאחור

הוא תם

הוא נשלם!

היה אסיר תודה..

על השיעורים שלמדת

על החוויות שחווית

שסייעו לך לגדול

והעניקו לך הבנה עמוקה יותר

אך אל תנסה לדבוק בו, בעבר

מה שממתין לך הוא נפלא.

החיים לעולם לא ישתבשו כאשר

מסרת את חייך להדרכתו ולהכוונתו הישירה של...(כל אחד ימלא באופן אישי)

כשאתה צועד צעד קדימה

ואחרי כן תוהה אם צעדת נכונה

ומאפשר לספקות ולחששות לחדור פנימה

הכול מתחיל להתבלבל בתוכך

ואתה מוצא את עצמך כורע תחת משקלן של ההחלטות

לכן קרא דרור לעצמך

שחרר את העבר וצעד קדימה

כשליבך מלא אהבה והכרת תודה.............

מוגש ישירות המייל לסופשבוע משחרר (-:
סופשבוע נעים לכולנו
01/08/2008 | 21:25
3
מצרפת עוד סיפור נחמד באותו נושא..

ישנו מקום אחד, רחוק רחוק, שאין לו כתובת מדוייקת ואינו מופיע בשום מדריך לתייר, ובכל זאת רבים כל כך מגיעים מידי פעם לשעריו, לבד.
והמקום הוא סוף העולם.

מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, שיקום.
מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, עייף מהדרך, מחזיק בידיו שברי חלומות שנופצו, תקוות שנכזבו, ועל מסכת פניו הבעת תימהון אמיתית, איך הגעתי לכאן, איך לא ראיתי קודם, ואיך, בשם אלוהים, לא נזהרתי.

מין נקודה ריקה ברצף החיים.
לשום דבר שידעת אין יותר משמעות, לשום רצון אין כח רצון, כל שלטי הכיוון מכוסים בערפל, ואין יודע מה נכון ומה לא, מה לעשות ומה לא. רק הכאב נשאר, חד וחריף בעוצמתו, בוער בך מבפנים ללא רפואה הנראית לעין.

למקום הזה אינך לוקח חברים וקרובים, גם אינך יכול להיעזר בהם, כי איך תדע לבטח מי חבר ומי גרוע מאויב.
מי בעדך, ומי כאילו בעדך. ובמי אתה יכול לבטוח, כשאת עצמך אינך מכיר יותר, שלעצמך אתה חסר.
לבד אתה מגיע לשם, בלי כח, שום מוצא לא נראה לעין.
שערי סוף העולם גבוהים ומסורגים, והשברים בידיך מכבידים מאוד.

מתוך אותה עיפות אתה מניח אותם שם, את מי שרצית להיות ואינך, את כל מה שרצית שיהיה ולא נהיה, האמיתות שנשברו, כל הדברים שהאמנת בהם, ולא היו ראויים.

הכל שבור, מנופץ, אתה מסתכל עליהם, אלה מילאו את חייך. אלה היו חייך, הדברים ששימחו אותך, שהעציבו אותך, שהפחידו אותך, היו שלך. ועכשיו, איך תוותר עליהם, ואפילו שהם שבורים, וכובלים את ידיך, הם עדיין משהו לעומת הכלום הצפוי.

זמן אתה עומד שם, מול השערים, נאבק מאבק אחרון.
בסוף אין לך כח להחזיק יותר, אתה מניח אותם מול השער.
תראה מה קורה. כמו בלחש קסמים, נפתחים השערים לרווחה, לקראתך, עולם חדש נפרש אליך, המשך לעולם הישן שהיה כבר צר עליך, צפוף, מחניק, ולא התאים לך יותר.

מה קרה, מה עשית פה. הרחבת את גבולותיך.

ברגע שוויתרת על השברים הישנים, הרווחת שלם חדש. לא מוכר עדיין, לא בבית עדיין, אך שלך, מלא אפשרויות ויופי.

זהירים זהירים אתה פוסע דרך השערים, עורך הכרות עם נחלתך החדשה. היא אמיתית, אלה יכולותיך, אלה צעדיך החדשים, זהו קולך שהועשר בעוד גוון, אלה חבריך האמיתיים, אלה חייך החדשים. כמה טוב.

בשלב זה אתה עדיין לא יודע, שעוד יגיע יום, וגם נחלתך זו תקטן עליך, ושוב ישברו לך דברים, ושוב תמצא עצמך ללא אזהרה כפוף וכואב מול שעריו של סוף העולם. ותעמוד שם שפל ברך, נושא בידיך את שברי עברך הכואב, ואותה מלחמה פנימית קשה תתחולל בך שוב ושוב, לוותר ולהניח או להחזיק בכל הכח ולא להרפות.

ובכל פעם שתוותר, יפתחו אליך השערים, יגדל עולמך ויתעשר. והתנאי היחיד הוא שהוויתור יבוא מתוכך ויהיה אמיתי.
כבר קרה שעשית קולות של וויתור, וברגע שנפתחו לקראתך השערים, רצת להרים בחזרה את השברים, לנסות להבריח איתם את הגבול. זה לא עובד, בשנייה הזאת נסגר הכל מחדש, ושוב אתה תקוע ללא דרך ומוצא.

יש אנשים שתקועים כך שנים. עומדים מול השערים, ידיהם מלאות בעברם, בשברי חלומם הקודמים, מחזיקים חזק חזק במה שיכול היה להיות ולא קרה, במה שהיה ונשבר, ומסרבים להרפות.

יש כאלה שמתים כך מול השער, מאוכזבים, מרירים.

אחרים בזמן הזה, מרחיבים את גבולות עולמם וממשיכים והולכים, וידיהם פנויות להחזיק בחדש, לקטוף פרח.

מתוך, הסיני הזקן.
שרון - זה מקסים!
01/08/2008 | 21:51
לדעתי סיפור עם מסר חשוב...
02/08/2008 | 13:40
איך שלעיתים קרובות אנו לא מוכנים לוותר על הדברים שמפריעים לנו, מעכבים אותנו ולא נותנים לנו להתקדם.
אותו חוסר רצון לוותר, אותו חוסר יכולת להרפות גורם לחסימה ולחוסר יכולת לדברים חדשים להכנס פנימה כי כאשר המיכל מלא דברים חדשים לא נכנסים.
בד"כ אחרי ששחררנו, השתחררנו ואפשרנו לחדש להכנס - אנו לא מבינים מדוע החזקנו ולא שחררנו.

גם בעיני זה מקסים ומאד אמיתי
02/08/2008 | 23:20
מדהים
01/08/2008 | 21:47
1
עדי, אהבתי את מה שכתבת
כל כך נכון וכתוב כל כך יפה
אני מסכימה בהחלט שמכל דבר שקרה לנו בעבר אפשר ללמוד ולהסיק מסקנות, לקחת משם את הדברים החשובים באמת ואיתם לצעוד קדימה נחושים יותר ומחוזקים יותר, עם השנים למדתי שלכל דבר שקורה בחיינו יש סיבה, כלום לא קורה סתם.
כמו שכתבת יש מצבים שאנחנו חוזרים אחורה, ומתחילים להתיש את הראש במחשבות של למה זה קרה דווקא לי....
זה לא בריא לנו אבל זה קורה...
לפני שמונה חודשים עברתי פרידה מאדם שמאוד אהבתי לאחר שנתיים חברות ומגורים משותפים, כלפי חוץ הייתי בסדר, אבל בפנים הייתי שבורה, מרוסקת, גמורה, המשכתי בחיים אבל בלי חשק לכלום.
כל הזמן עלתה וחזרה שאלת ה... למה??? שאלה מאוד מורכבת שאין עליה תשובה.. למה זה נגמר? למה אחרי שנתיים? למה דווקא לי זה קורה...? ואיך אני אצליח להתמודד עם זה עכשיו...?
ואחרי הרבה מחשבות שהעסיקו אותי רוב היום ואחרי זמן ממושך שהצלחתי לקום על שתי הרגלים לאסוף את שיברי הלב שלי ולהבין שזאת לא אשמתי וכנראה שמהקשר האחרון הייתי צריכה ללמוד כמה דברים בכדי שאגיע לדבר האמיתי מוכנה...
היום אני יכולה להגיד תודה שזכיתי לאהוב כמו שאהבתי אותו, שלמדתי ממנו דברים על עצמי שלא ידעתי ולימדתי אותו .
היום מהמקום הנקי הזה אני מאמינה שאהבה יותר גדולה ומשמעותית תגיע בקרוב ואז אוכל לתת את כל ליבי לבחור שיהיה שווה את זה.
אל תצטערו על שום דבר שקרה לכם בחיים, שוב, לכל דבר יש סיבה.
שמעתי לא מזמן משפט גדול שאומר... "אם יש ספק, אז אין ספק...."
סופ"ש מקסים!
זה יפה מה שכתבת כאן eyeyey
02/08/2008 | 13:48
קראתי ואהבתי כל מילה ומילה, כתבת מילים ישר מהלב ושכותבים ישר מהלב זה נוגע.
אני בטוח שאהבה יותר גדולה ויותר משמעותית תכנס לחייך ואנחנו כאן נהייה עדים לכך.
אני בעד
01/08/2008 | 22:25
1
להשאיר את העבר מאחור ולהמשיך לצעוד לעבר העתיד
בידיעה שאת מה שעשינו עשינו על הצד הטוב ביותר שידענו לעשות

סופשבוע נעים עדי
מזמן לא קראתי מכתבייך....

שבת נפלאה מרינה
02/08/2008 | 13:53
איזה יופי שחזרת
אין דבר העומד בפני הרצון
01/08/2008 | 20:09
10
זהו.  המשימה הושלמה.  עד שלא ראיתי את הפועלים עולים על הגג, לא הייתי לגמרי בטוחה שהגג שלי אכן יתוקן הקייץ, למרות שהצעדים הראשונים לקראת זה כבר נעשו. ועכשיו כשיש כבר זפת על הגג אני  שואלת את עצמי.  איך זה קרה? מה עשיתי כדי שזה יתממש?
אז נתחיל מזה שההגיון אמר שאין מצב שהגג יתוקן.  אני גרה בבית דירות.  רוב הדיירים בו פנסיונרים, חלקם עולים חדשים בקיצור
אנשים שכסף הוא לא הצד החזק שבהם. הדליפה היא בעיקר בדירה שלי וכל מי שגר מתחתי לא ממש הזיז לו.  
בפסח החלפתי את דף המטרות שלי וכל פעם שעברתי לידו קלטה העיין את המטרה(=מודעות) לקראת הקייץ התחלתי
לזמןלעצמי את הגג המתוקן שלי.  התחלתי לברר כמה זה עולה, מה האופציות שלי אם לא ירצו לשלם, במה תרבות הדיור תוכל לעזור (=איסוף מידע) כשכל המידע=כוח היה בידי התחלתי לעשות את חפ"צ חיים עם המטרה שבחרתי. יחד עם זה התחלתי לקחת תמציות קריסטלים שיגבירו מצד אחד את היצירתיות שבי ומצד שני את היכולת שלי להתמודד מול קשיים גדולים. את אסיפת הדיירים זימנתי לשבוע שאחרי החופשה שלי שבו היה לי ים של רוגע והרפייה. לפני האסיפה הלכתי לדבר עם אנשים שאני יודעת שיתמכו בי ( והם לא היו רבים), כמו כן דיברתי עם כל מי שיכולתי ומכל אחד קיבלתי סוג אחר של |תמיכה|.באסיפה רוב הזמן שתקתי כי היא התנהלה ברוסית אמרתי בשקט אבל בבטחון מלא שעוד שנה אני לא עוברת עם הגג הדולף שלי.  היה שם מהלך מאוד משונה של התפרצות וכמעט קטטה שלאחריה הכל נרגע.  נתתי לועד הבית את הכבוד להמשיך את התהליך ואני רק מדי פעם בפעם התעניינתי, איפה הוא עומד.   וכמו איזה קסם לאחר המודעות ההתכווננות,ההרפייה,העשייה למען המטרה, השימוש בכל הכלים אותם אני מכירה,כדי להביא אלי את התמיכה לה הייתי זקוקה  - נתתי לתהליך פשוט לקרה.  וזה קרה.
כשאני חושבת על התהליך שקרה ועל מה שקורה אצלי בטיפולים/הדרכות - זה בדיוק אותו הדבר, בדיוק אותם השלבים.  לכולנו יש את זה. לכולנו יש סיפורים של הצלחה.  אני מזמינה אתכם לשתף אותנו בסיפורים שכאלה ובדרך בה הגעתם לשם.
מאיה
מאיה איזה יופי, שמחה בשמחתך
01/08/2008 | 22:18
6

מאיה

את בוודאי יודעת כשאנו מזמנים לנו אנרגיות חיוביות, וחושבים על דברים חיוביים, כל השפע הרוחני, האושר, וכל החיובי מגיע אלינו, כך שאין זה פלא, כשחשבת על גג תקין ללא דליפות והאמנת שהכל יעבור בשלום, אין זה פלא שהכל עבר בשלום.

עם אמונה ענקית בטוב, חיינו מלאים באושר, ואנו מרגישים שהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר.

שמחה בשמחתך..



רותי
חשיבה חיובית בלבד
01/08/2008 | 22:42
5
לא היתה מביאה את הזפת אל הגג.  היו שם דברים שעשיתי כדי לממש את הרצון שלי.
מאיה
מאיה אין לי ספק שחשיבה חיובית
01/08/2008 | 22:47
4

מביאה עימה דברים חיוביים ומוצלחים אל חיינו, אין אחד בלי השני, את לא חושבת כך??

אם לא היית מאמינה שתצליחי במשימה שלך.. היית מוותרת על כך מראש, זה היה מאבק אבוד מראש, נכון??.

אך את לא ויתרת והחלטת לחשוב על "גג שלא דולף" "על גג תקין", משם התחיל הכל, לא??

וכמובן שאח"כ המשיכו הקריסטלים וכו'... אך הכל החל מהמחשבות החיוביות...

רותי
הכל התחיל מהמודעות
01/08/2008 | 22:55
3
שהשנה אני לא אחיה בבית דולף.   ללא אותה המודעות, אותה הזכרתי לעצמי יום יום הייתי נשארת עם החשיבה החיובית ועם  הגג הדולף כמו שקרה לפני שנה ולפני שנתיים...
ברור שחשיבה חיובית חשובה, אבל ללא מודעות, ללא התכווננות,ללא עשייה למענה - לא הייתי מגיעה לשם. וכן חלק מהעשייה - היתה החשיבה החיובית.
מאיה
בכל אופן העיקר הוא שלא יהיה לך נחל בבית
01/08/2008 | 23:03
2

כהשחורף יגיע וידפוק לך בדלת...

לא נעים לגור בבית עם גג דולף

וחוץ מזה אני בטוחה שגם נעים לך עכשיו ופחות חם

מפני שהגג לבנבן עכשיו..

שיהיה לך לילה טוב, אני פורשת

רותי
פחות חם
01/08/2008 | 23:56
מחר הבטיחו שיהיה חם יותר
לילה טוב!
מאיה
ודרך אגב,
02/08/2008 | 11:28
בסיפורי ההצלחה שלך, רק חשיבה חיובית עשתה זאת? את רוצה לספר לנו סיפור שכזה?
מאיה
חשיבה שיוצרת מציאות
02/08/2008 | 12:30
2
היא משהו שהולך בילד אין אצלי עם כל מהלכי חיי היופי הוא שמלבד החשיבה החיובית אנו יכולים להוסיף כלים ישומיים לעזור ליצירת המציאות שאותה אנו מבקשים לעצמנו.
יש כאלה שאומרים שרק חשיבה תיצור את המציאות והם מוסיפים שכאשר נדמה את מה שאנו מבקשים לעצמנו המוח שאינו מבדיל בין מציאות לדמיון יתחיל לגרום לנו להתנהג כאילו כבר השגנו את הדבר ודרך כך יזמן לנו את אותם דברים לחיינו.

יהיו כאלו שיחלקו על הדבר ויאמרו שבכדי שאותה מציאות אותה אנו מדמיינים תתממש יש לבחון כמה דברים כמו - שהיא תהיה ראלית, קשורה לנו, שנדע איזה פעולות אנו אמורים לעשות בכדי לממשה ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

מה שיפה זה שיש סיפורי הצלחה גדולים גם מכאן וגם מכאן - אז מי אנו שאם סיפורי הצלחה נתווכח.
,
מה שברור הוא שחשיבה חיובית שיוצרת מציאות חיובית היא משהו חיובי וזה העיקר מבחינתי :)

אני שמח בשבילך, מאיה על ההישג שהשגת ועל כך שגגך לא ידלוף השנה.
אני בוחר להביא סיפור שקשור לשימת לב לגוף.

כל חיי סבלתי מהגב עד שלפני שנתיים וחצי הכאבים היו בלתי נסבלים וגרמו לי לכאב רב.
לקראת הסוף הכאב עבר לרגלי השמאלית והתבטא בכאבים חזקים שגרמו לי לעיתים קרובות למשוך רגל.
במשך השנים ניסיתי פיזיוטרפיה, רפלקסולוגיה, שיאצו  שלא עזרו, כדורים שהפסיקו לעזור.
עברתי בדיקות, צילומים שהראו פריצת דיסק בין החוליה הזאת והזאת ונראה היה שניתוח קרוב יותר מאי פעם.

לפני כשנתיים שהתחלתי ללמוד קינסיולוגיה, התחלנו בשימת לב.
קיבלנו שעורי בית לעשות תהליך אישי של שימת לב לגוף.
אחד הדברים אותם לקחתי על עצמי זה לברר מה הגוף רוצה לספר לי, מדוע הוא מכאיב לי שם!!!

שגיליתי, בשניה הפסיק הכאב.

חברה, זה היה מדהים!

שנתיים אחרי אין לי כאבי גב, אני מרים משאות ועושה הכל.

לפעמים...
בקטנה, שהרגל מאותתת - אני חוזר רגע לאחור, מנסה לברר מה עשיתי לא טוב לעצמי שקשור לאותה סיטואציה שממנה סבלתי, מגלה והאיתות נפסק.

מאז, העמקתי בכל נושא הגוף מחשבה ורגש ומתכוון להמשיך להעמיק עוד ועוד.

עדי :)
אני משתמשת המון בתשומת הלב
02/08/2008 | 13:18
1
תשומת ה - מה קרה? מתי זה קרה? מה היה לפני כן? למה זה קרה בדיוק עכשיו? מה זה מנע ממני? מה יש לגוף לספר לי? וגם אצלי, ברגע שעליתי על הסיבה  - הכאב/תופעה פשוט נעלמים, כי הגוף סיים את תפקידו.
אם אני משווה את שני המקרים: הכאבים היו בלתי נסבלים, שנינו ידענו (מודעות) שאנחנו חייבים למצוא פתרון לתופעה, שככה אנחנו לא מוכנים להמשיך הלאה ועשינו כל מה שהכרנו כדי לשחרר את עצמנו מהתופעה הזאת.  כשהמטרה ברורה - הדרך כבר הרבה פחות חשובה.
מתברר שיש לנו יותר כלים ממה שאנחנו חושבים שיש לנו
מאיה
נכון
02/08/2008 | 13:29
ההחשפות למידע הזה וההתנסות האישית בו גרמו לי להבנה וליכולת.

מבחינתי זה היה חידוש ענק.

פיתוח חשיבה לוגית ומתמטית
31/07/2008 | 23:09
6
507
שלום
אני מעוניין לפתח חשיבה לוגית ומתמטית
אשמח לעוזרה
משחקי מוח
01/08/2008 | 08:37
3
96
היי רועי,
משחקי מוח יכולים לעזור בפיתוח חשיבה לוגית ומתמטית. אם הבעייה היא בהעברת מידע בין האונה הימנית והשמאלית הייתי ממליצה לך על כל תרגילי ההצלבה עליהם אתה יכול לחשוב ואם תוכל לשלב אותם בהליכה על ה-8 - מה טוב.  כל התרגילים הקשורים לשחרור הצוואר יאפשרו לך ראיה מרחבית טובה יותר.כך גם תרגילי העיניים, כדי לפתח את המיקוד ותשומת הלב תרגילי הנדנה, הארכת השרירים ומרכז הכובד - יכולים לעזור. שתיה של מיים חשובה לאיחסון ושליפה של המידע, לריכוז.  מאחר שאנחנו לא יודעים מה מכל המיומנויות האלה חסרות אצלך עדיף שתעשה את כל משחקי המוח.  ועד שתמצא מטפל או קורס שבו תוכל ללמוד את משחקי המוח - הכנס למאמרים ועשה את השישיה הזריזה.
מאיה
לא מצאתי
01/08/2008 | 11:42
2
46
לא מצאאתי את המאמר
שעליו דיברת
roi
01/08/2008 | 12:37
47
הנה השישיה הזריזה
01/08/2008 | 16:58
62
ועוד
01/08/2008 | 12:40
30
פיתוח חשיבה לוגית ומתמטית
01/08/2008 | 16:41
61
שלום רוי וברוך הבא לפורום..

ד"ר דברה סנבק פיתחה שיטה שקוראים לה אינטלגנציות מרובות בתנועה בשילוב הליכה בעקבות השמונה.
ד"ר סנבק השתמשה בתאוריה של ד"ר הווארד גרדנר על שבעת האינטלגנציות (מצורף קובץ על שבעת האינטלגנציות)
ופיתחה שיטה נפלאה שמפתחת את שבעת האינטלגנציות הנ"ל דרך הליכה אינסופית ע"ג השמונה.
אחת האינטלגנציות שניתנות לפיתוח היא האינטלגנציה הלוגית מתמטית.
דרך טכניקה מסוימת שמותאמת לאינטלגנציה הלוגית אתה הולך על השמונה, מפתח ומשפר באופן גדול את האינטלגנציה הלוגית.
הרבה בעלי מקצוע בתחום הקינסיולוגיה משתמשים בהליכה האינסופית ככלי עזר בארגז הכלים שלהם.

יש גם תרגילי מוח שעוזרים לפיתוח היכולת המתמטית כמו הינשוף והארכת שריר הסובך.

אם ברצונך לשפר אינטלגנציה\יכולת זו אתה יכול ליצור קשר עם בעל מקצוע מהתחום.

עדי
שלום
31/07/2008 | 13:41
6

קיבלתי מסר שאולי כדאי לי לשתף את מה שעובר עליי גם בפורום הזה, אז סליחה אם ראיתם כבר את ההודעה שלי בפורום אחר.

יש לי בעיה מפגרת, אני בת 26, הוצאתי רישיון לא ממזמן, קניתי אוטו לפני קצת יותר מחודש, וביום שני עשיתי איתו תאונה קטנטונת עם רכב אחר, וביום הראשון שנסעתי איתו לא אמדתי נכון מרחק ונכנסתי טיפה בקיר (הכל קרה באותו מקום , וכולם מסתכלים עלי, פשוט רציתי לקבור את עצמי באותו רגע באדמה.) בכל אופן, מהיום השני שאני נוהגת עליו, ( בערך 3 שבועות) יש לי חרדה עצומה מהמקום הזה(החניון של המשרד), אני מפחדת להתחיל נסיעה, אני פחדת מהכניסה לאוטו, אני בוכה המון, אני מרגישה שאני לא נושמת, כשאני נוהגת הפה שלי סגור כל כך חזק שאני אפילו לא שמה לב לזה, ונורא קשה לי לפתוח אותו (נשמע מוזר נורא אני יודעת), שלשום ביום של התאונה ניסיתי לשכנע את עצמי , די כבר , תרגעי כולה מכה קטנה, תתגברי על הפחד, את לא יכולה להמשיך ככה, את לא יכולה לקום בבוקר, ומהמחשבה על האוטו תכנסי להתקף של קוצר נשימה(מה שקורה בשבועיים האחרונים בוקר בוקר, ואז כשהגעתי הבייתה פשוט התחלתי לבכות כל כך , שחבר שלי אמר לי, די אל תיסעי עם האוטו, קחי קצת הפסקה, ובאמת אני יומיים כבר חזרתי ליסוע בתחבורה ציבורית, ואני הולכת לישון יותר רגועה וקמה יותר רגועה.
זה ממש נשמע לי תסמינים של PTSD, (אני חייבת להפסיק לקחת קורסים בפסיכולוגיה), ואני פוחדת ואני מוטדת, ואני רוצה להיות רגועה , וליסוע כמו כולם.

אוף למה אני לא מצליחה.




זה כל כך הזכיר לי את עצמי
31/07/2008 | 14:20
2
בחודש הראשון שבו נהגתי, שפשפתי קלות את האוטו שעמד צמוד אלי בחניה.  הנהג ראה במי המדובר וויתר על תביעה, כי בתכלס לאוטו לא קרה כלום חוץ מסריטונת קטנטונת. זו היתה התאונה האחת והיחידה שהיתה לי ב-3 שנות הנהיגה שלי.
כשהתחלתי לנהוג הבן שלי יום אחד אמר לי: או שאת עוזבת את ההגה, או שאת עוזבת את ההגה!  החזקתי אותו כל כך צמוד אלי וכן בקושי נשמתי.  המשפט הזה שלו, שחרר אותי קצת. אחרי חודש בקשתי מכל המומחים שיניחו לי.  שמתי את שלמה ארצי לידי ברקע ואיתו עשיתי נסיעות ממש ארוכות.לאחר 3 שנים על הכביש עשיתי יותר קילומטרג' מגיסתי שנוהגת כבר 30 שנה.  הנסיעות הארוכות האלו הפכו להיות לרגע שלי עם עצמי ואהבתי אותן מאוד.

ממליצה לך לבחור משפט אליו את רוצה להגיע, משהו כמו אני נוהגת בכיף ולעשות יחד איתו את חפ"צ חיים (תוכלי למצוא במאמרי הפורום).

מאיה
תודה על התגובה
31/07/2008 | 14:41
1
את יכולה בבקשה לשים לי קישור של חפ"צ חיים , אני לא מוצאת את זה.

תודה מראש
קישורים
31/07/2008 | 14:53
שלום וברוכה הבאה
31/07/2008 | 16:40
בנוסף למה שכתבה לך מאיה אני רוצה שתדעי שלהדרכה קינסיולוגית יש אפשרות לשחרר לך את המתח מהארוע הזה לכן אם את לא מצליחה להתגבר לבד, את יכולה להעזר במדריך.

אם את זקוקה לטיפים נוספים לשחרור ראשוני ממתח את מוזמנת לשאול.

בהצלחה

עדי
למה עצובה, מראש את חושבת לא טוב
01/08/2008 | 22:38
1

אני מציעה לך לעשות את חפץ החיים כמו שאמרו לך כולם, עוזר ומרפה מאוד..

אני לימדתי הרבה מאוד מחבריי וממשפחתי, בטח הקינסיולוגית שלי מחייכת...

את צריכה לחשוב שאת מסוגלת לנהוג ולא יקרה לך דבר, ולחשוב כמו שמאיה אמרה על משפט חיובי, כשאת נכנסת לרכב, בשום אופן לא להפסיק לנהוג, רק תגבירי את הפחד.

זה מזכיר לי שהייתי בהריון עם הבן שלי האחרון, בערך בחודש חמישי, עשיתי פרסה ומישהו הגיע מלמעלה הוא מיהר מאוד להגיע לרחוב שלי, ולא שם לב לרכב שבא מהצד השני, הוא התנגש לי ברכב.. בכל אופן המשכתי לנהוג זה היה קרוב לבית, אני זוכרת את פיק הברכיים והפחד, ועוד בהריון... בכל אופן כמעט שנה לא עשיתי פרסה לאחר מכן, אבל לנהוג לא ויתרתי, כי ידעתי שאם ארד מההגה, לא אחזור אליו, על כן חיזרי ומהר מאוד...

שיהיה לך בהצלחה, ומחשבות חיוביות יביאו לך את האנרגיות החיוביות

רותי
תודה רבה לכולם\ן
03/08/2008 | 10:33
שלום.. אני חדשה פה..
31/07/2008 | 11:47
3
1
האמת שבחיים שלי לא שמעתי את המילה הזאת "קינסיולוגיה" אני אפילו לא יודעת איך להגיד אותה. ..
ואני כותבת פה משום שהציעו לי לכתוב פה ואולי זה יעזור. אז אם אני ממש לא במקום ואני סתם מחרטטת אני אשמח אם מישהו יידע אותי:S.. בכל אופן אני מצרפת פה משהו שכתבתי בפורום אחר:

שעת לילה מאוחרת, תמיד זמן טוב לקטר..לא?
עצוב לי.. אבל שוב, אולי זה רק בגלל השעה.
זה אפילו לא שעצוב לי. רע לי. לא יודעת מה יש לי. משהו בתוכי ריק.. אני חוזרת על עצמי.
פעם הייתי כותבת לעצמי את כל החרטוטים האלה, עכשיו אני כותבת על גבי הפורום..(תסבלו גם אתם..למה לא)..
נראה שכל העולם מתקדם בעוד אני עומדת במקום..
נכון, לא עומדת במקום, התקדמתי בחיים. אבל עדיין. מי אני, והחיים שלי..לאן?
אני פוחדת טוב? אני פוחדת להתחתן. אני פוחדת שיהיו לי ילדים. אני פוחדת.
אני פוחדת מההרגשה הזאת, מהלבד הזה.. מלהסתכל על המשפחה של חבר שלי ולהרגיש שאני לא רוצה את זה בחיים שלי.
אוהבת, לא אוהבת. טוב לי, רע לי.. מה יהיה..
מתלבטת ומתחבטת עם עצמי בלבטים כל כך קטנים ומפגרים כמו מה ללבוש מחר. ונשבר לי.נשבר לי לחיות ככה.
נהייתי דובה מהכדורים האלה מה שמדכא לא פחות ונמאס לי.
נמאס לי להתבייש בעצמי..נמאס לי להיות אפס..אפס עגול גדול ומאופס.
נמאס לי לתייק, נמאס לי שאין לי עתיד.. נמאס לי לפחד..
אתם יודעים, האמת היא, שמאז שהכרתי בדבר הזה "חרדות" גיליתי עולם אחר. בערך כל בנאדם מפחד ממשהו, יש כאלה שמודים בזה יש כאלה שלא. יש כאלה שחיים עם זה. יש כאלה שלא.
יש כאלה שחיים בהסוואה של אושר.. אבל אני יודעת. אני רואה את העיניים שלהם.
אני רואה גם את העיניים שלי.. למרות שקשה לפעמים לראות מבעד לדמעות.
אני מרגישה במירוץ.. שהחיים הולכים ונגמרים ואני כאן..
לא משיגה כלום לא מקבלת כלום. נשארת פה. בחורה רווקה ומתוסבכת בלי עתיד רק עם הרבה עבר.
ומאיפה האופי הזה בא לי. ויודעים מה, רוב הזמן אני אוהבת את האופי שלי. כי כן, אני שונה.ואני שמחה שכך.
כי רוב האנשים בעולם הם חארות. מה לעשות. אני שמחה שאני לא דומה לרובם.. (למרות שכידוע, גם אני יכולה להיות חרא..)
אני סתם מחרטטת.
אין עם מי לדבר. אין אפילו טעם לקרוא את זה.
סליחה למי שקרא
שלום rache2
31/07/2008 | 12:35
2
1
מתייחסת למשפט שכתבת "בחורה רווקה ומתוסבכת בלי עתיד רק עם הרבה עבר. ומאיפה האופי הזה בא לי."
האופי הזה בא מכל העבר שלך ומהגנים שירשת. כך שזה לא בא יש מאין.
ובקשר לעתיד יש עתיד. השניה הבאה היא העתיד!
כשחיים את העבר וחושבים על העתיד מפספים את הדבר החשוב ביותר את ההווה, את כאן ועכשיו.
החיים הם מסע בעל מסלולים רבים, ואת ירדת רגע למסלול צדדי וקטן יותר, אולי כדי להתגונן אולי כדי לעצור לרגע.
מאמינה שמטפל מקצועי יוכל להדריך אותך חזרה למסלול המתאים לך.

בהצלחה.
תודה על התגובה
31/07/2008 | 14:11
1
אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי וכן טיפול תרופתי שאני רוצה באיזשהו שלב בחיים שלי להפסיק..

"ירדתי מהמסלול" ממש לא לרגע.. אני לא מתקדמת בחיים שלי כי אני פוחדת מהצל של עצמי..
ואת הדבר הזה שקוראים לו חיים קצת קשה לעצור.. כי החיים ממשיכים איתי או בלעדי. אז כך שגם אם אני רוצה לעצור..
זה קצת קשה..
סתם רע לי
שלום וברוכה הבאה
31/07/2008 | 16:49
1
קראתי ונהנתי, מהאמיתות - מהאמת שלך כפי שאת רואה אותה ומציגה אותה.
בייחוד לכד אותי המשפט - "בערך כל בנאדם מפחד ממשהו, יש כאלה שמודים בזה יש כאלה שלא. יש כאלה שחיים עם זה. יש כאלה שלא.
יש כאלה שחיים בהסוואה של אושר.. אבל אני יודעת. אני רואה את העיניים שלהם."

בתור אחת שמטפלת בעצמה אני יכול להציע לך את הפורום הזה כמקום לשתף ולהשתתף ואולי עם הזמן גם תוכלי לקחת ממנו משהו בשבילך.

ולגבי קינסיולוגיה - תכנסי לכאן - http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Links/Default.as...

ותקראי על השיטה.

עדי


חסימת אופציה כתיבה בניק אורח
31/07/2008 | 10:31
4
בעקבות היממה האחרונה בהם כל מיני "גורמים אינטרסנטיים" כתבו דברים בעילום שם והתנגחו עם הפורום ואיתי באופן אישי (הודעות אלו שהיו משתלחות נמחקו לאלתר) פניתי להנהלת תפוז וחסמנו את האופציה של כתיבה בניק אורח.

בדרך זו המערכת תוכל לפקח יותר על הכותבים ולא יכתבו דברים "ללא שם" וללא הזדהות לפחות של ניק שרשום במערכת תפוז.

לכן, כל מי שרוצה לכתוב בפורום יצטרך לפתוח שם משתמש בתפוז - http://www.tapuz.co.il/common/Register.aspx?BackUr...

פורום קינסיולוגיה והעצמה נקרא ע"י כמות גדולה מאוד של גולשים ואני מתכוון לשמור אותו נקי.

אם למישהו יש ביקורת על אופן ניהולי ודרכי, אבקש לעשות זאת דרך מערכת המסרים בלבד !
כל הודעה כזו ע"ג הפורום תמחק והגולש יוזהר.

כל הודעה שתכיל השתלחות או פגיעה אישית במישהו אחר תימחק והגולש יוזהר.

זהו פורום חופשי בו כל אחד יכול להביע את דעתו אבל לשמור על כבוד האחר.

עדי
31/07/2008 | 10:44
כנ"ל
31/07/2008 | 10:49
31/07/2008 | 12:13
רעיון טוב מאוד.
הגיע הזמן [לניקים קבועים]
31/07/2008 | 16:36
תרגילים לעזרה
31/07/2008 | 07:28
1
2
אני מאוד רוצה לקבל עזרה כאן.....
בן 24 מנסה לסיים את הבגרויות שלי אך ללא הצלחה יתרה
אובחנתי כבר לפני שנים בכיתה ח כדיסגרפי עם בעיות קשב וריכוז
כנראה שגם היפראקטיבי במידה מסויימת,לא נגשתי לטיפול בבעיות
בביה"ס לא למדתי כלל,המורים פשוט לא ידעו איך להתמודד איתי
הבעיה היא שאני לא מצליח לשבת ללמוד מרגיש שאני נרדם כשמתחיל ללמוד
מחפש תרוצים לא ללמוד אבל יש לי רצון ענק אבל לא מצליח להזיז את עצמי
נשאר לי רק לעשות מתמטיקה שאני מנסה זה פעם שלישית
אין לי בעיה בהבנת החומר זה דווקא דיי קל לי אבל צריך לשנן ... ואת זה אני לא
מצליח לבצע
בשאר המקצועות לא למדתי כלל רק הקשבתי ובלילה לפני הבחינה חזרתי
על חומר מרוכז הציונים שלי ברוב המקצועות גבוהים
מה לעשות אני מרגיש דיי מיואש עזבתי את העבודה כדי ללמוד
ואין לי עוד הרבה זמן עד הבחינה
מבקש תרגיל שיעזור לי ללמוד או כל משהו אחר שאתם יכולים להציע לי
מתמטיקה זה אחד המקצועות
31/07/2008 | 09:00
שאם אתה לא מתרגל - קשה מאוד להצליח בהם.  מה אתה צריך לשנן במתמטיקה?  נראה לי שאתה מקבל את כל הנוסחאות בדף המצורף למבחן.  הכנס למאמרים יש שם את השישיה הזריזה. התחל לעשות אותה.  מתי המבחן?  למה אתה חושב שנכשלת במבחן הקודם? יכול להיות שאתה כותב ספרה מסויימת ומתכוון לכתוב סיפרה אחרת? האם יכול להיות שאתה לא מצליח לקרוא את הכתב של עצמך ולכן טועה? האם אתה מספיק לסיים את כל המבחן?
מאיה
מבקש עזרה
30/07/2008 | 23:32
6
שלום רב
אני מטפל במח אחד ואני מחפש חומר ממוחשב של מח אחד או קינסיולוגיה
מודים תרגילים תהליכי עבודה וכדו' האם משהו יכול לעזור לי ולשלוח אלי ?
בתודה ובברכה
שלום דוד וברוך הבא לפורום קינסיולוגיה והעצמה
31/07/2008 | 00:45
לצערי איני יכול לעזור לך במה שאתה מבקש ואם יש מישהו שכן אז אשמח שיעשה זאת.

ולשמחתי..
אז אני שמח על כל מטפל נוסף שמגיע אלינו.
אתה יותר ממוזמן לשתף ולהשתתף כאן.

עדי
למה אתה בדיוק מתכוון?
31/07/2008 | 09:45
4
איך אתה מטפל במוח אחד אם ין לך מודים ותהליכי עבודה?
מאיה
גם לי זה נשמע מוזר מאוד
31/07/2008 | 16:50
3
היכן אתה לומד ומדוע אינך מבקש חומר כתוב מהמורה?
תגובה
31/07/2008 | 19:26
2
אני למדתי אצל יוסי גולד וגם יש לי חומרים מעולים מעדנה שפירא ,
רק שאני מחפש חומר ממוחשב שאין לי ואשמח באם משהו יכול לעזור לי
ברב תודות
תהיה ספציפי.
31/07/2008 | 20:40
1
מה אתה בדיוק מחפש.
חומר...
01/08/2008 | 08:41
לדוד שלום
להזכירך "מטפל" במוח אחד זה מי שגמר 11 שלבים.
מי שממשיך ללמוד יש לו גם את החומר והוא לא צריך "לשונרר"
חשוב שתהייה הכשרה מסודרת בכדי להיות מטפל.
רק טוב
יוסי
שאלה לתלמידי ומסיימי לימודי קינסיולוגיה
30/07/2008 | 14:21
20
72
דובר על "פריצות" שיש בתחום,ולכן אני מעלה שאלה שמסקרנת אותי...
מה הציפיות שלכם מלימודי קינסיולוגיה?-
מה הייתם רוצים ללמוד (וכמה זמן לדעתכם הוא משך זמן אופטימלי)
איך הייתם מגדירים את עצמיכם בתום הלימודים?
עם אילו מצבים (סוגי "בעיות" של אנשים) הייתם מוכנים לעבוד?
שאלה
30/07/2008 | 15:18
11
עפ"י השאלות ניתן להבין ששואלת השאלות הינה מורה לקינסיולוגיה.
והנה שאלה שמסקרנת אותי, מדוע בחרת לכתוב בעילום שם?


מהמקום האישי שלי
30/07/2008 | 15:50
18
22
הדבר הכי חשוב לדעתי הוא אמינות ואחריות בתחום הלימוד - הווה אומר, שלא לקרוא לקורס שנתי או של שנתיים "קינסיולוגיה כך וכך...."
ובעצם ללמד שיטות אחרות שלא שייכות לקינסיולוגיה, ולקרוא לזה - לימודי קינסיולוגיה.
אפשר לקרוא לזה - קורס הרחבה למטפלים וכדומה אבל לא להשתמש בשם הזה אם באמת לא נותנים כלים מתחום הקינסיולוגיה.

בואו וניקח את תרגילי המוח הקורס הבסיסי של הקינסיולוגיה החינוכית - זהו קורס נפלא של 32 ש"ל.
שמעתי על אנשים שעברו את הקורס הזה (גם אני למדתי אותו) וקיבלו בו כלים נפלאים למען עצמם.
אני ממליץ בכל פה לכל אחד ללכת ולעשות את הקורס הזה, הוא מעשיר ומדהים.
אבל...
אי אפשר ללמוד רק את הקורס הזה ועם זה לצאת לרחוב ולטפל ולקרוא לעצמך "קינסיולוג"
זהו רק קורס אחד מתוך שישה של הקינסיולוגיה החינוכית וזהו הקורס הבסיסי ביותר.
באתר הרשמי של תרגילי מוח ישראל הקורס מוגדר כ - " סדנה לשיפור איכות החיים והלמידה." וזה מה שהוא!
סדנה נפלאה לשיפור איכות החיים והלמידה.

אני מצפה ממורים שאם הם מלמדים שיטות מוכרות, אז אנא מכם, אנחנו תלמידים, מוזנים מכם, לא יודעים בידיוק מהי השיטה -
למדו את השיטה כפי שהיא, כי כאשר אתם מוסיפים משלכם ולא אומרים לנו אתם מבלבלים אותנו. (עברתי לשימוש ברבים כי אני משמש קול לאחרים שעברו איתי שנתיים של לימודים) תנו לנו את השיטה כמו שהיא ואנחנו נתבלה בדברים שלנו אם נרצה.
כי אם כל הכבוד אנחנו באים ללמוד את השיטה ולא את המורה.

יש בארץ 2-3 שיטות שנתמכות ע"י מרכזים בינלאומיים שיש להם מוקדים ומדריכים כמעט בכל מדינה נאורה בעולם.
לאותם מרכזים יש בארץ אגודה אשר מסמיכה את המדריכים ומפקחת עליהם, קוראת להם להגיע להשתלמויות ויכולה לקחת מהם את ההסמכה אם הם ימצאו כלא מתאימים.
את השיטות האלו לומדים כתקנם, כי הם פטנט רשום ומוכח.
אז מצטער, אבל במצב הקיים היום - זה מה שלדעתי צריך להיות.
ולא שכל אחד שהחליט.. פותח מחר חדר, קורא לעצמו קינסיולוגיה X ונכנס לעץ "הענף" של הקינסיולוגיה בתור השיטה ה101
ומתחיל ללמד.
אבל מה..
השוק חופשי, כל אחד יכול ולדעתי מי שנפגעים אלו התלמידים ואח"כ המודרכים.

ולשאלותייך -

אחרי הלימודים הייתי מגדיר את עצמי לפי השיטה אותה למדתי כתקנה - מדריך brain gym, יועץ במוח אחד וכדומה...

הייתי מוכן לעבוד עם כל הדברים שהשיטה אותה למדתי הסמיכה אותי.

זמן הלימוד לדעתי תלוי בשיטה.
היום המגמה היא להאריך מאוד את זמני הלימוד שהיו נהוגים פעם ובהרבה מקומות אפשר לראות קורסים שהיו נערכים בשנה הופכים לתוכנית של 3 שנים ובצדק לדעתי כדי שאפשר יהיה באמת להטמיע את החומר.

עדי.
"אין עליך, עדי . תודה
30/07/2008 | 15:59
8
מסכימה עם עדי
30/07/2008 | 16:38
9
10
השוק חופשי ולצערי ללא פיקוח.
בשווק ובפרסום מוכרים קינסיולוגיה, בפועל מקבלים מעט מאוד קינסיולוגיה והרבה מאוד משיטות אחרות
שאינן קינסיולוגיה.
ממליצה לכל מי שרוצה ללמוד קינסיולוגיה שיבדוק טוב טוב את הסיליבוס עם תלמידים משנים קודמות ובנוסף לא יזיק לבדוק עם בעלי מקצוע בעלי נסיון בתחום, והחשוב יותר שלאותם בעלי מקצוע איתם אתםמדברים לא תהיה מעורבות כספית וכלכלית באותו מקום.
אני מגיבה למרות שאני חושבת שאין זה נכון לעשות
30/07/2008 | 19:04
8
16
לכולם

קינסיולוגיה היא בסה"כ מבחן שריר ותו לא למי שאינו יודע זאת. זה הכלי שהקינסיולוגיה הביאה לעולם. כל היתר הם פיתוחים של אנשים שלמדו את המבחן שריר ופיתחו גישות הדרכה שונות המשתמשות בכלי מבחן שריר.

קינסיולוגיה חינוכית היא אוסף של תרגילים הלקוחים מיוגה, חכמה סינית ועוד שנבדקו ע"י דר' פול דניסון ונמצאו שהם עוזרים בתחומי הלמידה השונים.
מגע בריאות פותח ע"י דר' תאי מתוך הבנתו שהשיטה צריכה להיות פתוחה לכולם והוא חיבר אותה לחוכמה הסינית כמו: איזון מרידיאנים, עיסוי נקודות לימפתיות ועיצביות דמיות.

מוח אחד פותח ע"י גורדון (אם אינני טועה) והוא פיתח את הברומטר וקשר את כל הנושאים לברומטר ועוד.

קינסיולוגיה יצירתית - מכילה בתוכה את הקינסיולוגיה החינוכית, עבודה עם קלפים המחליפה את הברומטר ועוד כלים והיא פותחה ע"י שרון פרומיסילו שהיא תלמידתו של מרכז פול דניסון ומשתפת פעולה עם המרכז והם מוכרים את ספריה וגם פוסטרים שלה כל אחד מכם יכול להכנס לאתר ולבדוק זאת כך שאין שם דבר פרוץ בלמידה בגישה של שרון פרומיסילו.   בנוסף היא בקשר עם ז'נט המלמדת בישראל קינסיולוגיה חינוכית כמו בולגר ואחרים (זאת אני יודעת משום היותי בקשר עם שרון פרומיסילו והיא הפנתה אותי לז'נט).  
בנוסף רכשתי את הספר מבולגר שאינו שונה מהספר קשרים וכישורים.
גם פניתי למרכז בארה"ב של פול דניסון והצגתי עצמי לפי מה שלמדתי ונענתי בשמחה ונשלח אלי חומר מקצועי כתבות/מאמרים וכל מה שביקשתי אושר לי להעלות מאמרים מהמרכז באתר הפרטי שלי וגם נאמר לי שישמחו לארח אותי במרכז והם ידעו בדיוק היכן למדתי.

אני חושבת שכדאי שתניחו לנושא ולדבר סרה כי אנו עושים עבודת קודש עם המודרכים שלנו ללא קשר היכן למדנו כולנו ניזונים מאותו מקור אולם חלקנו רוצה עוד כלים כדי לעזור.

אני אדם לא דתי אולם אני אציין זאת אנו נמצאים בתקופה שבין המיצרים שבו היה חורבן בית שני וכל זאת משום שלא שמרנו על החשיבות של כבוד הדדי, התייחסות הוגנת וחברית, דיבור סרה באחר ובכלל ועוד.

המשפט שלמדתי בלימודי פרחי באך ע"י רון גלעם מוביל אותי היום "ואהבת לרעך כמוך" וכמדריכים/מנחים/מטפלים זה הדבר החשוב שאתם צריכים לשים מול עיניכם.

מה שלא נראה לא לוקחים אבל גם לא מלכלכים.

אני נפרדת מכם משום שהפורום הפך למקום שאינו נעים לי יותר וחבל שכך.
אהבתי לענות לפונים להאיר את עיניהם לתת ידע ומענה האפשרי באופן וירטואלי אולם זו אינה דרכי להיות במקום בו מדברים סרה בעיסוקי.

שלום לכם
בברכה
יעל שר





גם לברוח היא דרך
30/07/2008 | 19:40
10
ולא של התמודדות..
מקורי ממקומות של מאבקים מתחומים אחרים ולמדתי שמי שעוזב עושה זאת בשקט ולא מצהיר על עזבתו בקול רם.
ממה בידיוק נפגעת? היכן מדברים סרה בעיסוקך הלא על ראש ה... בוער הכובע לא?

אני קורא את הפורום ממש מתחילתו שואל ומתלבט היכן ללמוד ומתעניין בדברים שכותבים כאן.
בוחן כל דבר ולא מקבלו כתורה מסיני. אז על מה יוצא כעסך ??

לימודים שעולים הרבה כסף וזמן אמורים לתת מענה ואני לא צריך להתנצל על כך שאני מברר!

רק פתאים הולכים בעיניים עצומות ורק מקצועות מכובדים יכולים לקרוא תיגר על עצמם ולהתחזק מכך.

אפי
שלום רב לגב' יעל שר
30/07/2008 | 20:26
1
14
קינסיולוגיה יצירתית - מכילה בתוכה את הקינסיולוגיה החינוכית ??
ברשותך הייתי רוצה להתייחס למשפט זה.
ולבדוק אותו.

החומר הנלמד בקינסיולוגיה חינוכית :

תרגילי מוח איזון לפעילות בחיי היומיום 101 ® Brain Gym

ארגון אופטימלי למוח Optimal Brain Organization

מעגלי חיים  Lifecircles

מעגלי ראייה ® Visioncircles

שבעת מימדי האינטליגנציה ® Edu-K in Depth  

סדנת מדריכים לתרגילי מוח ® Brain Gym

סדנת הדרכה - סטאז'

נלקח מאתר http://www.braingym-israel.com/homepage.php?catego...

החומר הנלמד בקינסיולוגיה יצירתית

   כיצד עובד המוח

   תהליכי שילוב מוח/גוף שונים

   משמעותה של בחירת מטרה והפרמטרים לבחירתה

    תהליך האיזון הבסיסי בן חמשת הצעדים

     תרגילי מוח -  סדרה של פעילויות חושיות מוטוריות המביאות לשיתוף פעולה בין המוח והגוף.

     תהליכי האיזון לשלושת ממדי המוח/גוף: הצידיות, המרכוז והמיקוד, לשיפור מיומנויות תקשורת, ארגון, תפיסה, הבנה ושינוי זוויות ראיה.

      תהליכי איזון לקשב, לראיה/התבוננות, מוטוריקה  גסה ועדינה, גישות חיוביות ותהליכי איזון בכל תחומי החיים

     הכרת התנועה הבסיסית של ההליכה האינסופית ואופן פעולתה בפיתוח קשרים עצביים במוח

    הוספת מיומנויות מתוך האינטליגנציות המרובות בהן בורכנו: תנועתית, חזותית, קשב, קצב מוסיקה, מילולית, לוגית מתמטית, בין אישית, תוך אישית.

      מסע הקלפים המספרים עם המילים והתמונות שבתוכנו

      פיתוח דרכים יצירתיות לעבודה על פי החומר הנלמד

נלקח מהאתר http://www.combination.co.il/kinesiolgy_2/brain_bo...

האומנם???

הערה לסטודנטית וליעל שר
30/07/2008 | 21:07
10
תרגילי מוח יכול ללמד רק מדריך מוסמך   ל ® Brain Gym וזהו כלל מאוד חשוב.
כל מי שאינו מוסמך מטעם הפקולטה הישראלית לתרגילי מוח Brain Gym ® שהיא השלוחה של ד"ר פול דניסון בארץ אינו יכול ללמד תרגילי מוח וגם עובר על החוק אם הוא עושה את זה לכן קנסיולוגיה יצירתית לא יכולה להכיל בתוכה את הקינסיולוגיה החינוכית וגם אסור לה ללמד תרגילי מוח.
בלומדי להסמכה להדרכת ® Brain Gym אני משקיע זמן וכסף ולא הייתי רוצה לראות אנשים שמשתמשים בשמות ובשיטות שאסור להם ללמד.
מילים קשות מהלב ומי שלא מסוגל שיעבור הלאה
30/07/2008 | 21:48
3
13
קראתי את הפורום עוד שהוא היה קומונה ולא העזתי להשתתף כי הוא נראה לי כפרסומת מהלכת לעדנה שפירא ולשילובים וזה הגעיל אותי. שהעזתי להשתתף בפורום בהתחלה שלו הרגשתי כמוקצה מחמת מיאוס. כל מילה שלי על בדיקת השריר נתקלה בהתנגדות רבה והס מלזכיר את מוח אחד כי בכל פעם שהשם הזה עלה קיבלתי מקלחת של עץ עם 100 שיטות הקינסיולוגיה.
הכל היה מגמתי ומובנה לכיוון שהתאים לעדנה. אכלתי את עצמי וכמעט לא השתתפתי. דווקא בחודש האחרון אני מרגיש חופשי ויכול לכתוב את מה שאני מרגיש מבלי לקבל נו נו נו על המילה האסורה מוח אחד. היום הפורום מאוזן. אז מה אם כותבים מה אנחנו בערב הסעודית או שכאן זה כמו בברית המועצות לשעבר ואסור להעלות ספקות?? ואם כבר שופכים את הלב אז אכתוב מה מפריע לי!! מפריע לי שמעוותים את השיטה שאני לומד. מפריע לי שבכירה בקינסיולוגיה ההתפתחותית (לא זוכר איך קוראים לה) לפני חצי שנה כתבה שקינסיולוגיה התפתחותית היא בידיוק כמו מוח אחד והטעו אנשים. אני אמצא את ההודעות האלה ואשים אותם כאן. אז ביי ביי לכל אותם נפגעים יפי נפש למיניהם ושלום ולא להתראות כי הייתם כאן כל עוד הפורום שרת את מטרתכם. אביב שגאה להיות שייך למוח אחד.
מה שקרה כאן
30/07/2008 | 22:13
2
9
זה שהפרסומת פשוט התחלפה לה. ולי קשה להביט בתשדירים החדשים בדיוק כמו שהיה לי קשה להביט בתשדירים הראשונים.  כשהפורום הוקם היתה לי תחושה של פתיחות לכל הכיוונים.  אני זוכרת דווקא את המילים של עדנה שאמרה:  כולנו משתייכים לאותו העץ.  ואני אומרת שאם אנחנו לא יכולים להסתדר עם הענפים של העץ שלנו, אם אנחנו נלחמים זה בזה, למה שאחרים ילכו בעקבותינו?  לכולנו יש מקום כאן על פני האדמה.
אביב, אני מאוד שמחה שאתה נהנה ממה שאתה לומד, מהחוויות שאתה חווה.  קשה לי עם הנחרצות שלך ועם המסר שזו הדרך האחת והיחידה.
מאיה
מאיה
30/07/2008 | 22:23
1
6
כנראה שהנחרצות שלי באה כי הרגשתי שאין לי מקום כאן. אקח את דברייך לתשומת לבי.
30/07/2008 | 22:34
2
כן| מסכימה עם כל מילה
30/07/2008 | 21:54
5
קנסיולוגיה הוא כלי מדהים בפשטותו שאף אחד לא יכול לאמר שהוא המציא אותו.  הוא היה קיים כאן כבר הרבה מאוד שנים ורק מישהו ליקט בעבורנו  והעצים אותו. וכמו כל מורה שלומד את כל התורה כל אחד לוקח ממנו את מה שהכי מתאים לו.

אני את התשובות שלך.  מקווה שבקרוב תחזרי אלינו.

מאיה
עדי יקירי
30/07/2008 | 23:53
6
5
אני מסכימה איתך שחשוב שיהיה סדר בדברים, ויחד עם זאת, אני מאוד מאמינה באמת הפנימית שכל מרצה מביא איתו.
גם אם ניקח שני מדריכים, שמלמדים בדיוק את אותה השיטה, עדין יהיו ביניהם הבדלים, ויהיו גם הדגשים שונים בלימוד שלהם.... זה קסם הלימוד.

האהבה והאמת של כל מרצה צריכים להיות משולבים בלימוד.
אם אני כמרצה לא אתלהב מהדברים אותם אני מלמדת - לא אוכל להלהיב גם את האחרים.

אני יכולה להעיד רק על עצמי ולספר, שאני מאוד נאמנה לשיטתו המופלאה של דניסון ויחד עם זאת, תוך כדי הלימוד והעבודה בקליניקה הפרטית, גיליתי הרבה דברים נוספים שהעצימו את ההדרכה, ואני שמחה לשלב אותם בלימוד שלי, כי אני בטוחה שהם מוסיפים לעוצמת התהליך, והם מלהיבים אותי מאוד.

יש שיטות מופלאות, נוסחאות קסומות, רעיונות אדירים ... שנוצרו כהברקה של שיטה או נוסחה קודמת.
הרי רוב השיטות מתפתחות מתוך הבנות וידע של שיטות אחרות.
זה קסם החיים - התפתחות.
ואם להגיד את האמת – אין שיטה אחת מושלמת שעונה על כל הדברים.
ואין שיטה אחת שנכונה לכל האנשים.

אני מאמינה בקבלה ואהבה. זו האמת שלי בחיים.
ומתוך המקום הזה אני מאחלת לכולנו שנצליח להיות במקום מקבל יותר, זורם יותר, אוהב יותר ... ולהיות בהקשבה זה לזה.

אני, קודם כל בתור אישה ואמא ואח"כ בתור מרצה ומדריכה חושבת, שעלינו להיות סבלניים ורגישים זה לזה.
יש מקום לכולם ביקום הזה.
אין נכון ולא נכון – הכול בעיניי המתבונן.
וגם אם אנחנו לא מאמינים בדרכו של מישהו, בואו נגיד את האמת שלנו בלי לפגוע באחר.
זה בדיוק המקום של הצניעות וההידברות המגביהה.

אני אישית יודעת, שכשנאמרו פה בפורום דברים "שהציקו לי", אלו בדיוק היו הדברים שהניעו אותי לבדוק את עצמי ולחדד את חשיבתי... וזה נפלא. כי לפעמים דווקא הקושי, הכעס, הבילבול... הם שמניעים אותנו קדימה.

השיחות פה בפורום מגביהות, מעוררות ומעצימות - גם אותנו כמדריכים וגם את הקוראים. בואו נסכים להישאר במקום הטוב והמקדם.
אני מציעה לכולנו, להיות במקום של קבלה, אהבה, הקשבה ופתיחות.

באהבה גדולה
סמדר




היי סמדר
31/07/2008 | 00:37
2
3
מצטרף ומסכים לכל מה שכתבת כאן.

לפני כשבועיים שהיתה התלקחות דומה מחקתי שרשור שלם, אני מרשה לעצמי לומר שאז בשיחת טלפון עם מאיה היא אמרה לי שיש דברים מתחת לפני השטח ושצריך לתת לדברים לצאת ואולי לא היה כדאי למחוק את השרשור (ומאיה אני מצטער אם אני לא כותב את מה שאמרת לי במדוייק)
בימים האחרונים ראיתי עד כמה היא צדקה ובאמת הדברים גועשים ובכל נגיעה של שרשור בנושא מקומות לימוד ושיטות יש התלקחות.
מאוד כאב לי לקרוא את דבריו של אביב, על ההרגשה שלו כמוקצה מחמת מיאוס ואם אני הייתי חלק שתרם לאותה הרגשה אז אני מתנצל.

אז כן אפשר לכתוב כאן והפורום הוא במה גם לכך אבל בואו נשמור על יחס מכיל ומכבד לכל אחד ואולי דווקא מתוך המקום שמוציאים דברים החוצה ולא שומרים בפנים, דווקא מכאן נתחזק כמו שכתב champ "רק מקצועות מכובדים יכולים לקרוא תיגר על עצמם ולהתחזק מכך"

ואני רוצה לסיים בדברי סמדר - "בואו נסכים להישאר במקום הטוב והמקדם.
אני מציעה לכולנו, להיות במקום של קבלה, אהבה, הקשבה ופתיחות."

עדי
עדי היקר
31/07/2008 | 00:52
1
2
עדי. אני גאה בך מאוד.
תראה מה קרה לך.
הגעת ללמוד קינסיולוגיה - ובזכות הלימוד, וההתרגשות שהתעוררה בך, נולד בך חלום - שהפך למציאות.
הללויה.
והנה הפחת מסטודנט לקינסיולוגיה, למנהל פורום בקינסיולוגיה - עבודה לא קלה בכלל.

וזה הרגע לשאול אותך עדי יקירי, האם מישהו לימד אותך להיות מנהל פורום. האם אתה יודע בוודאות מה נכון או לא נכון?
אתה הרי לומד מתוך התנסות ותהייה, וזה מדהים בעיני. ותראה מה שיצרת פה.
הללויה

אהבתי את האמת שהייתה בך בתור סטודנט, שבדק כל אמירה והתנסה בעצמו בכול תהליך, ואני גאה בך על הדרך המופלאה שאתה עושה בתור מנהל אתר כל-כך דינמי, מרגש, מאתגר ומלא חיים.
כל הכבוד לך.

אני שולחת אליך קרני אור ואהבה, וסולם של קשתות בשלל צבעים.

אוהבת
תודה סמדר, הבנתי את המסר.
31/07/2008 | 10:00
3
סמדר שלום,
31/07/2008 | 10:46
1
3
דבריך היוצאים מן הלב, חודרים אל הלב.
אבל כמרצה לקינסיולוגיה עליך, לדעתי,  לדבוק באחת השיטות וללמדה כפי שהיא.
זה נראה לוקה בחסר כאשר הלימודים מכילים מעט מאוד קינסיולוגיה וכלים  הידועים כ"כלים קינסיולוגיים",   ואפילו לא משנה מאיזו שיטה (אם את מרגישה נוח לשלב את יכולה לעשות כך) אבל השארי נא בתחומי הקינסיולוגיה כדי שתוכלי להעניק לבוגרים שלמדו אצלך תעודה של "קינסיולוג".

תודה לך על דבריך המאירים בפורום.
אוהבת לקרוא את דבריך.

סופי יקירה
31/07/2008 | 11:44
3
ראשית, תודה על מילותייך.

ולגבי הלימוד - את זאת בדיוק אני עושה.

אני מאוד מאמינה בקינסיולוגיה חינוכית (®Brain Gym) ומלמדת אותה באהבה גדולה.
את התוספות שלנו (של שחר ושלי) אנחנו עושים כתוספת, ולכן הקורס נקרא גם: קינסיולוגיה והעצמה.

ברכת אור
סמדר


סמדר, אני מאוד מסכימה איתך ועם הגישה שלך..
31/07/2008 | 16:40
5
ואני, באופן אישי, חושבת שזה באמת חלק מהקסם..
המורה עצמו!
כי השיטה היא שיטה, וכאשר בוחרים מורה
בוחרים מורה.

לפעמים דווקא התוספות והחידודים
הם מה שעושים את הלמידה לטובה יותר.

[אני לא מדברת דווקא על שינויים בשיטה, אלא על תוספות שמעבר
וכמובן שאם משנים משהו תמיד חשוב להגיד.. זה X מכאן והלאה
אלו תוספות..]

מהי הצלחה בטיפול/הדרכה קנסיולוגי/ת?
29/07/2008 | 21:21
13
בעקבות שרשור של הימים האחרונים הרגשתי צורך להבהיר לעצמי מהי הצלחה בטפול/הדרכה בקנסיולוגיה?   מתי אני יכולה לאמר לעצמי:  וואלה הצלחת!  יש בכלל מצב כזה? עד כמה ההצלחה של הטיפול/ההדרכה תלויה במטפל/במדריך ועד כמה היא תלויה במטופל/במודרך?  מתי אני אאלץ לאמר לעצמי: הפעם פישלת! עד כמה הכישלון הזה תלוי במטפל/במדריך ועד כמה היא תלויה במטופל/במודרך?  האם מושגים של הצלחה/ כישלון מתאימים בכלל בקונספט של של טיפול/הדרכה בקנסיולוגיה?
מאיה
לפי דעתי
30/07/2008 | 12:33
5
הצלחה בתהליך היא כאשר המודרך השיג את מטרותיו\נושאיו שלשם כך הוא הגיע לתהליך.(ראשוניות או משתנות)
כאשר המודרך קיבל כלים להתמודד,
למד להשתמש ביכולות שלא השתמש בהם בעבר,
סיים את התהליך במקום אחר ומתקדם ממה שהוא התחיל אותו.
ואפשר להמשיך ולכתוב עוד...

אני חושב שההצלחה בתהליך תלוייה גם במדריך וגם במודרך ובמערכת שנוצרת ביניהם.

לגבי שאלתך - האם מושגים של הצלחה/ כישלון מתאימים בכלל בקונספט של של טיפול/הדרכה בקנסיולוגיה?
אני חושב שכן.
אני מכיר את האנשים שאומרים "אין דבר כזה כשלון" אבל אם אין כשלון אז אין גם הצלחות.
מכשלונות ניתן לצמוח, ללמוד, להבין איך לשנות ולשפר - אם אנו אף פעם לא נכשלים זה אומר שאין אצלנו מקום לשיפור.
לכן כשלון לא נתפס אצלי כמילת גנאי, אלא כהזדמנות, כפתח לשינוי.
אם אנו לא נכשלים, לא מזיקים, לא לוקחים אחריות כי אנו "רק" מדריכים והכל בסדר - אז באמת "הכל בסדר" ואין מה ללמוד כלים קינסיולוגים ואין מה להתמקצע כי הכל הולך.

איני חושב כך

וברור לי שהצלחה של התהליך היא בראש ובראשונה הצלחה של האדם שהגיע לתהליך.
הוא הצליח התהליך הצליח.

מה את חושבת ?
הצלחה בתהליך
30/07/2008 | 21:27
4
היי עדי,
שאלתי ע ל הצלחה בטיפול/ הדרכה ואתה דיברת על הצלחה בתהליך.  ואתה צודק.  אנחנו עוסקים כאן בהעצמה של תהליכים ולכן לא נכון למדוד אותם בנתונים של הצלחה/כשלון.  כל מה שאנחנו עושים  זה לזרוע זרעים.  לפעמים אנחנו עוד מספיקים לראות את השתילים שצומחים, לפעמים הם יצמחו רק הרבה אחרי שהטיפול יסתיים ולפעמים התהליך נפסק טרם זמנו ולאדם אין מספיק כוח להמשיך משם הלאה.
בספר המסע ברנדון מספרת את התהליך שהיא עברה בהתמודדות שלה עם הסרטן.  לאחר תקופה מסויימת הגוש נעשה קטן יותר, לקח עוד שבועיים עד שהוא נעלם לגמרי.האם היא הצליחה?שנה או שנתיים לאחר מכן היא הועמדה שוב בפני עובדה מאוד קשה שאיימה להפיל אותה עמוק עמוק לתוך החור השחור.  האם זה סופו של התהליך? האם מהיום והלאה צפויות לה רק עליות? הרי כולנו יודעים את הסוף.  בסופו של דבר היא תמות.  השאלה היא רק באיזו דרך היא הולכת ועל הדרך קשה לומר שהיא מוצלחת או  מלאת כשלונות.  הדרך היא פשוט דרך.
מאיה
הנה בזה אנחנו מסכימים
31/07/2008 | 00:39
3
31/07/2008 | 08:39
2
אחלה, אז נוכל לעבור לשאלה הבאה .
אם אנחנו מסכימים שאת התהליך אנחנו לא מודדים בהצלחה/כשלון, אז מהי אחריות המטפל/המדריך בתהליך הזה?
מאיה
אחריות המדריך היא
31/07/2008 | 11:06
1
דבר ראשון להיות בשביל המודרך לאורך כל התהליך.. ולהביא את מי שהוא, ניסיונו ומקצועיותו לתהליך.
האחריות של המדריך היא לעשות את כל מה שהוא חושב ויודע למען התהליך.
.אז יש יותר מנושא אחד עליו אחנו מסכימים
31/07/2008 | 14:08
ההצלחה של הטיפול/ההדרכה
30/07/2008 | 16:53
3
הדיון הזה, לדעתי הוא תאורטי לגמרי משום הלפעמים השגת המטרה מתרחשת לאחר זמן רב מאז הטיפול.

א. מהי "הצלחה" בטיפול
בואו נניח שמטרתי לרדת 15ק"ג ממשקלי.
היתה אינטראקציה נהדרת ביני לבין המטפל, עשיתי "שעורי בית" ופעלתי לפי הנחיותיו  אבל בשום פנים ואופן לא הצלחתי לרדת יותר מ12 ק"ג. - האם זו הצלחה או כשלון?

כמו שכתב עדי, כאשר משיגים את המטרה לשמה הגענו לטיפול (כמטופלים) אז  הטיפול הצליח.
אבל מה קורה אם לא הגעתי ליעד : להפטר /להשתחרר מהכאבים? נכון, היה שיפור אבל הכאבים לא חלפו לגמרי, רק פחתו.  יחד עם זאת חל בי שינוי אדיר במובנים אחרים: מבחינה מנטלית, אנרגטית וכיוב'. האם זו הצלחה? של מי? של המטפל או של המטופל?

לכן, לדעתי, נתן להגדיר טיפול כטיפול מוצלח כאשר המדריך/ היועץ/המטפל מביא את האדם שפנה אליו לידי כך שיכיר בכוחותיו , ידע לגייס אותם ולהסתייע בהם כדי להגיע למטרתו.
תפקידו של המטפל / יועץ/מדריך/מנחה (תרשו לי לכתוב פשוט מטפל?) לשחרר את האדם ממה שחוסם אותו ולהעצימו כך שיוכל בעצמו למצוא את כוחות הריפוי שבו, את תעצומות הנפש ואת הכוח לפעול באופן מעשי לקידום מטרותיו.  


ב. מה חלקו של המדריך מה חלקו של המודרך בתהליך ובהצלחתו?
כמו שכבר רמזתי לעיל מה שחשוב זו האינטראקציה ביניהם.
המטפל יכול להיות מעולה אך אם המטופל אינו בוטח בו לחלוטין  ואינו מקבל לגמרי ובשלמות, במלוא מובן המילה, את מה שהמטפל מעניק לו, הוא יוצא נפסד והצלחת הטיפול נפגמת. אך גם לקבל בצורה עוורת את דבריו ומעשיו של המטפל, יש בזה טעם לפגם.
מטפלת חכמה פעם אמרה לי כי לאפשר למטפל לעשות כל דבר היא מעין הסרת האחריות של המטופל לגמרי מהתהליך. כלומר שיתוף הפעולה הוא חיוני. כך שחלקו של המטפל וחלקו של המטופל במהלך הטיפול ובהצלחתו מתחלקים שווה בשווה: 50%/50%

ותודה למי שלא התעייף וקרא עד הנה

ומה עם ג ?
30/07/2008 | 21:37
1
מסכימה עם כל מה שאמרת ולכן אני חושבת שזה לא נכון לדבר במונחים של הצלחה/כשלון.  כמו שעדי אמר זה תהליך שהיה לנו את הזכות להיות חלק ממנו ואת התהליך לא הייתי רוצה לשפוט.  כי זה כל מה שהוא, תהליך של העצמה.
מאיה
ג. מושגים של הצלחה/ כישלון
30/07/2008 | 23:35
כשמדובר בטיפול קינסיולוגי הם מאוד אמורפיים ובד"כ לא נתן למדוד אותם. כפי שכתבת: אנו זורעים ולפעמים השתיל נובט במועד מאוחר יותר. לכן אי אפשר להיות נחרצים בנוגע להגדרת הכשלון או ההצלחה.
יחד עם זאת  אני מתחברת מאוד למה שכתבה תלת מימדית " כשאני קשובה לחלוטין למטופל שלי ממקום נקי משוחרר מאגו ועוזרת לו להגיע ליכולות שלו במלואן, אז אני אומרת וואלה הצלחתי".
זוהי הצלחה כפולה: מבחינתה האישית כמטפלת ומבחינת העזרה=התוצאה של הטיפול עבור המטופל.

Soffi
31/07/2008 | 00:41
לא רק שלא התעייפתי אלא גם למדתי ממה שכתבת כאן.
תודה לך.
הצלחה בטיפול קינסיולוגי
30/07/2008 | 22:21
2
מאיך שאני רואה את הנושא.
כשאני קשובה לחלוטין למטופל שלי ממקום נקי משוחרר מאגו ועוזרת לו להגיע ליכולות שלו במלואן, אז אני אומרת וואלה הצלחתי.
ואם הוא לא הגיע
31/07/2008 | 08:45
1
ליכולות שלו במלואן האם אז נכשל התהליך?
מאיה
לא הוא לא נכשל הוא בדרך.
31/07/2008 | 10:02
אם אנו מדברים על נושא ספציפי כאשר שחררנו את המתח באותו מקום ספציפי יחד עם שחרור זה יכולותיו לגבי נושא זה מושגות
איני מדברת על להגיע ליכולות במלואן באופן כללי, לכך סביר להניח לא יספיקו חיים שלמים.וגם לא רואה צורך בכך.
קריאה איטית - כבר אין לי כח...
29/07/2008 | 00:43
5
57
בני עולה לכיתה ג',
ילד ADHD רכש סוף סוף את הקריאה לפני מספר חודשים, אבל מתקשה מאוד בפיענוח כל אות, מה שגורם לקריאה איטית שלא מתקדמת מספר חודשים, אנחנו עובדים יום יום, מה עושים?
יכול להיות
29/07/2008 | 07:13
12
שהוא לא למד בשיטה שהתאימה לו.  יתכן מאוד שאם הוא היה לומד בשיטת המילה השלמה - הוא היה רוכש את הקריאה טוב יותר.  על כל פנים משחקי מוח יוכלו לדעתי לעזור לו.  כל תרגילי ההצלבות, תרגילים להרפיית הכתפיים ותרגילי עיניים.  בנוסף הייתי משחקת איתו לגו, או כל משחק הרכבה שבו הוא צריך להרכיב את השלם מחלקים, לפי תמונה נתונה.
מאיה
מיקי בוקר טוב לך
29/07/2008 | 09:08
2
12


כאמא לילד עם דיסלקציה, יש אור בקצה המנהרה, הבן שלי למד בסוף כתה ב' לקרוא, עד היום לא קל לא, אבל אני יכולה להגיד לך שאפשר להתגבר על הכל עם עידוד מצידנו ודחיפה מצידנו, והרבה מאוד הבנה ותמיכה, אתה לא אמור להיות מאוכזב ממנו, מפני שאז הילד נלחץ וכשאנו לחוצים, אתה בוודאי יודע שדבר לא מסתדר..

הוא לא אשם במיגבלה שיש לו, האם הוא אובחן שאתה יודע שיש לו בעיה??

עצתי לך או שתיפנה לקינסיולוגיה כפי שמאיה ציינה, שלדעתי זהו כלי מצויין מאוד שיעזור ויפתח את כישוריו של בנך, או לפנות לניצן שעשו נפלאות עם הבן שלי, היום הבן שלי גדול הוא חייל, ואני יכולה לספר לך שהוא טכנאי מטוסים, שלעולם לא הייתי מאמינה שזה יכול לקרות אם היו אומרים לי את זה שהוא היה קטן.

עם המון אמונה בבן שלך קודם כל הכל הסתדר. תאמין בו ותבין אותו הוא לא מתכוון לקרוא לאט, והוא לא רוצה שיהיו לו קשיים, אל תיתן לו את ההרגשה שהוא מאכזב אותך, זו ההרגשה הכי לא טובה שילד יכול לקבל ועוד מההורים שלו.

השאלה לאן תיפנה.. ובמה תיבחר..

לא לקחת בשום אופן ריטלין, אלא לטפל בבעיה!!!!!!!!!!!!!!

בהצלחה

רותי
תודה לרותי ולמאיה על תשובתכם המעודדת
29/07/2008 | 14:06
1
8
הבן שלי כן מקבל ריטלין וגם הוראה מתקנת.
הוא הובחן במבחן "טובה" עד כה.
הזמנתי גם איבחון פסיכודידקטי בניצן.
אני משתדל מאוד מאוד לא להראות לו שאני מאוכזב ממנו, אלא נותן לו כל הזמן חיזוקים.
מקווה שיבוא יום והוא יסתדר.

תודה.
קריאה איטית
29/07/2008 | 14:39
9
למיקי 313 שלום

ניתן לעזור לבנך עם קריאה איטית באמצעות קינסיולוגיה.
הייתי מוסיפה על דברי רותי ובמקום להשתדל לא להראות לו את האכזבה חפש את הדברים הטובים שיש בו ובכל יום אמור לו משהו אחר כך תוכל לחזק אותו ולך יהיה קל יותר מהמקום שתראה את הטוב שבו. כי גם כשאנו משתדלים לא להראות לרובנו יש חושים המאפשרים לנו להרגיש מה האחר מביע דרך תגובת הגוף, מילים שלא נאמרות ועוד וכך גם בנך יתכן ומרגיש מבלי שתדע.

לקינסיולוגיה י ש כלים טובים העוזרים בתחום הקריאה כמו גם בתחומים נוספים עבודה על קשר עין, שחרור מתח מקריאה ועוד יכולים לסייע לו.
מיקי היקר
29/07/2008 | 17:14
5


לצערי הרב ריטלין היא תרופה על פני השטח, זו לא תרופה שעוזרת, אלא עוזרת למורים שהילד יהיה שקט.

זו תרופה המיועדת לפורום החינוך בכללו, שאינו יודע להסתדר עם ילדים עם לקויות למידה וחבל, כל ילד שיש לו קוצים, מיד ממליצים על לקיחת ריטלין.

זהו סם לכל דבר, מניסיון הבן שלי לקח שנתיים ריטלין, וכלום זה לא עשה, חוץ מזה שהבן שלי היה רזה מאוד עם כאבי בטן, בלי תיאבון בכלל, וכשפגה התרופה, ונכנסת לדם, הם הופכים להיות פופקורן...

אני מציעה לפנות לקיניסיולוגיה או להיעזר בניצן, לא בסמים, כמה שזה נשמע נורא. שים לב כיצד מחתימים את כל הטפסים, אף אחד למעשה אינו יודע איזו השפעה תהיה לריטלין לטווח הרחוק, אני החלטתי להפסיק לתת ריטלין, והילד שלי לאט לאט מתמודד, הוא אוכל סוף סוף, ואין לו כאבי בטן יותר, כעת הוא כמעט בן  12 .

להבדיל מבנך הוא ילד מחונן מאוד, אבל היפראקטיבי, שזה לא קל בכלל, והבן הגדול שלי שהיה דילסקטי מעולם לא לקח ריטלין, ואיני מצטערת עד היום..

צריך לטפל בבעיה עצמה מבפנים ולא מבחוץ..

שיהיה לך בהצלחה, והכי חשוב הצלחה לבן שלך, וזכור שאתה הוא זה שמחזק אותו בחיזוקים ובאהבת אין סוף שתרעיף עליו

רותי
עזרה בבקשה
27/07/2008 | 16:43
52
אני קינסיולוגית מתחילה ושאלתי היא: איזה איזון נכון לעשות לילדה בת 5 עם עודף משקל ?
הילדה מאוד חסרת מנוחה, איזה תוכנית אפשר לעשות לה ?
מה המחיר שלדעתכם אפשר לגבות בתור מתחילה ?
תודה רבה למי שיוכל לעזור לי.
המשך>>
אני קינסיולוגית מתחילה ושאלתי היא: איזה איזון נכון לעשות לילדה בת 5 עם עודף משקל ?
הילדה מאוד חסרת מנוחה, איזה תוכנית אפשר לעשות לה ?
מה המחיר שלדעתכם אפשר לגבות בתור מתחילה ?
תודה רבה למי שיוכל לעזור לי.
פינת הקלפים של אשיגא
26/07/2008 | 16:45
23
1
בואו ונדבר על...

הטהרות

בואו ונדבר על הטהרות...

מה זה הטהרות בשבילכם ?


האם יש מקומות בחייכם שבהם אתם מרגישים צורך להטהרות ?
מהם המקומות האלו ?
הטהרות ממה ?

האם יש מקומות בחייכם בהם אתם מרגישים טהורים ?
אם כן, איזה מקומות אלו ?

האם לדעתכם הטהרות היא צורך ?
ואם כן, מהיכן הוא נובע ?

האם יש דבר כזה "הטהרות" בחיים ?

אתם מוזמנים לכתוב באופן חופשי ככל העולה בכם על המילה הלא פשוטה הזו (לדעתי) ונראה לאן נגיע איתה.

עדי.
טיהרת כך את הקלף
26/07/2008 | 17:35
שהוא הפך לשקוף לגמרי?
טהרה
26/07/2008 | 18:31
3
טהרה בשבילי זה מחשבות טובות ולשון נקיה.

המקומות שבהן אני מרגישה צורך בהטהרות - כאשר נמצאת בסביבת אנשים שלא שומרים על מחשבה טובה ולשון נקיה

המקומות בהם אני מרגישה טהורה הם בזמנים שאני מתפללת ומתחברת למקור.

הטהרות היא צורך שנובע מהרצון לחזור לטבעיות, לשורש ולמקור - להרגיש נשמה ולא רק גוף.


המשך שבת נפלאה
אסיה


על השיתוף ושאלה...
26/07/2008 | 20:15
2
1
מה לדעתך יש בתפילה שמחבר אותך אל המקור ? ומה יש במקור שמחבר אותך אל הטהרה ? (מחשבות טובות ולשון נקיה כהגדרתך היפה לטהרה)


חיבור למקור
27/07/2008 | 08:07
1
התפילה מחברת אותי למקור כי היא כתובה בשפת קודש ואני נכנסת לתדר שונה בתפילה
מה יש במקור שמחבר אותי אל הטהרה ? תחושה של אמת וחזרה הביתה.


שבוע טוב
אסיה

תודה לך אסיה ושבוע נפלא
27/07/2008 | 13:05
כאן נמחקה הודעה לבקשת הכותב.
26/07/2008 | 20:49
המילה הטהרות מעוררת בי קונטציה שלילית
26/07/2008 | 23:00
7
2
אולי זה אזור הנוחות שלי אך המילה המקבילה
להטהרות בעיני היא שקיפות

הטהרות היא מקום צח וצלול מקום "נקי" ללא מסכות.
האם יש מקום בחיי שצריך הטהרות? לשמחתי אינני חשה שי מקום שזקוק לכך.
האם יש מקומות בחיים שבהם אני מרגישה טהורה? בכל המקומות ובכל הרבדים אני חשה
את הניקיון שקיים בטוהר, את השקיפות והצלילות שמחזקת את התחושה של מקום מאד נקי.

מסכימה איתך עדי שהמילה הזו לא פשוטה ומאד טעונה מאחר והמילה המנוגדת לה
הינה מילה מאד שלילית, מאד לא מחמיאה. אינני חושבת שנדרש טיהור בכדי לחוש טהורים.

דברי נשמעים מבולבלים מאחר וקשה להסביר ורבלית מילה כל כך טעונה.



כמוני כמוך ויותר...דפנה
27/07/2008 | 13:18
6
1
יש לי בעיה עם המילה הזו מכיוון שהטהרות היא להטהר, להתנקות, להעשות טהור - להטהר ממה ?
בהנחה הבסיסית שאני יוצא ממנה שבכל רגע ורגע בחיינו אנו נותנים 100 אחוז ממה שאנו יכולים באותו רגע ותמיד אנו עושים את כל מה שאנו יכולים בכדי שיהיה לנו טוב אז מהי הטהרות ? ממה צריך להטהר ?
ההטהרות באה לנקות את המצפון, את הנפש, את הגוף ממה ?
אם אנו חושבים שאנו זקוקים להטהרות זה אומר שאנו לא טהורים, אז אני חושב שכדאי לטפל ברצון להטהרות, בצורך להיות טהורים ובהרגשה שאנו לא טהורים.
כי לפי דעתי הטהרות היא בריחה מהתמודדות.
עשיתי דברים שאיני גאה בהם, או מתבייש בהם ואז אני זקוק לדברים שיטהרו אותי....
ההטהרות תגרום להרגשת ניקיון וכביכול תמחק את אותם דברים (כי עכשיו אני טהור וכל מה שנעשה בעבר לא נחשב)
אבל בעוד שעה, בעוד יום, או שבוע אחזור על אותם דברים שיגרמו לרצות להטהר.

באופן אישי אני רואה בכל הנושא של ההטהרות בעייתי כי במקום לטפל במה שגורם לנו לרצות להטהר אנו מטהרים את עצמנו וחוזר חלילה.

מקווה שהצלחתי להעביר מקצת מה שאני חושב.

עדי.
עדי אני מזדהה עם כל משפט שלך
27/07/2008 | 15:18
1
בהחלט העברת נקודת מבט מעניינת
במקום להתעסק בטיהור עצמי
לבחון מאין מגיע הצורך לעשות זאת.

ההזדקקות ל"זיכוך"מגיעה מהנשמה
ולכן כל מחשבה מהמיינד לצורך הזה רק עלולה להוליך שולל.

להיות שלם, להרגיש שלם, ולחיות בשלום עם עצמנו
מוביל לידיעה שאין צורך בטיהור עצמי.

אני מקווה שהארתי למה כוונתי

הארת יותר טוב ממני :)
27/07/2008 | 15:25
מטהר אויר
27/07/2008 | 17:06
1
זה בדיוק אותו הדבר כמו מטהר אויר בשירותים.
הוא רק משנה לכמה רגעים את ריח החרא ככה שיהיה כשושנה או יסמין.
אם לא נשנה את התפריט סביר להניח שהחרא ימשיך להסריח.

28/07/2008 | 17:04
השלכה מיוחדת
אהבתי
היטהרות
27/07/2008 | 20:01
1
1
תמיד אפשר עוד ועוד להתנקות, להִטהר.
זה לא נגמר. אין סוף להיטהרות. אבל את הטוהר הזה =את תחושת הנקיון נתן להשיג רק ע"י שרור.
ניקוי רעלים מהגוף והנשמה שבד"כ צוברים קצת לכלוך בבואם במגע עם העולם. (אפילו המאוורר שלי, שרק דוחף אויר מצד לצד מתלכלך כי גם האויר אינו נקי).
ההיטהרות היא תמיד "עד הוק" כי אנחנו ממשיכים לחיות, לאכול, לשמוע, לקלוט. צריך להמשיך ולהתנקות, להטהר כל הזמן.
לפחות לשאוף לזה.
אם אנו משתמשים בהטהרות כדי לבטל או למחוק  פעולה או מעשה שאנחנו מתחרטים עליהם מבלי להתמודד עם הגורמים והתוצאות של מעשינו, אז באמת אין לה ערך והיא מתפוגגת  במהירות.  (זה גם מחבר אותי ליום הכיפורים שכל כך  מחכים לו כדי להטהר מהחטאים  אך בשאר ימות השנה לא מקפידים על "נקיון כפיים" ויש בזה, לטעמי, מידה רבה של צביעות).

מקווה שלא בלבלתי יותר מדי אבל זה מה שעלה בי למקרא דבריו של עדי.

תודה עדי


סופי - תודה על התגובה :)
28/07/2008 | 17:39
באמת אחרי יום כיפור אנשים מרגשים "מטוהרים" ואני חושב שהרבה צמים בכדי להשיג את תחושת הטוהר הזו.
רואים כל היום סרטים, לא אוכלים, לא שותים, סובלים...עמדנו בזה - יש 9 כוכבים בשמים וטוהרנו (כמובן בציניות)

האם את מכירה דרכים נוספות שבהן ניתן להשיג את תחושת ההטהרות ?

טוהר
26/07/2008 | 23:16
1
טוהר, הטהרות בשבילי, זה מקום נקי מאוד...ללא פשע, ללא שקרים ללא רוע
כל אחד מרגיש בשלב מסויים בחיים (גם אנשים המקסימים ביותר) צורך לטהר
את הנפש, אצלי כאשר אני מרגישה צורך כזה אני קוראת תהילים, זה מרגיע
אותי ומחבר אותי הכי חזק להוא שיושב לו למעלה, פתאום אני מקבלת כוחות
ומרגישה שאני יכולה להתפלל לכל דבר ולהאמין שזה יקרה.
קרה לי מקרה, לפני כמה חודשים הייתי בתאילנד באי שנקרא קו פאנגן
תאילנד זה מקום שמלא בפיתויים (מסיבות, שתיה וכו') ודווקא שם באותו האי
שמעתי שיש מסעדה של ישראלי שבימי שישי עורך קידוש, החלטנו כל החברה ללכת
לשם. ליד המסעדה שלו יש בית כנסת, ואני שכל כך התגעגעתי לארץ הרגשתי צורך
חזק במיוחד להגיע לבית הכנסת לפני הארוחה ולהתפלל לפני שבת
(בארץ מעולם לא הייתי בבית כנסת ביום שישי בערב) לאחר התפילה יצאתי משם
כל כך מחוזקת והרגשתי הכי טהורה שיש נתתי לכל החברים שלי שלא נכנסו איתי
נשיקה ובירכתי אותם בשבת שלום - זאת הייתה חוויה מדהימה בשבילי.
תודה על השיתוף eyeyey ושאלות :)
27/07/2008 | 13:50
גם את וגם אסיה כותבים על התפילה כמטהרת...
מה לדעתך יש בתפילה שגורמת לך להרגיש הטהרות אחריה ?
ושאלה שניה - מתי היתה הפעם האחרונה שהרגשת צורך להטהרות והאם קדם לצורך ההטהרות ארוע כלשהו ?
הטהרות
26/07/2008 | 23:23
1
אני לא חושבת שיש אדם שיכול להגיע למצב כזה בו הוא מנוטרל לגמרי מכל השפעה חיצונית.  ככל שאני עברתי תהליכים של נקוי פנימי, נעשיתי י ותר רגישה וקשובה  ועם עיין הרבה יותר חדה לקלוט את הלכלוך, כך שאני מתנקה ומתנקה, עוברת לרמה יותר עמוקה וכל פעם מבינה איזו עבודה עדיין מחכה לי.  זהו לדעתי תהליך אינסופי, שיותר ממה שחשובה התוצאה - חשובה הדרך.

היה מקום אחד בחיי שבו חשבתי שהוא בא ממקום של אהבה ללא תנאי, או במילים אחרות אהבה טהורה.  אבל ככל שהבטתי יותר פנימה התברר לי שהכוונה שלי אולי היתה מאוד כנה, אבל מתחתיה ישבה כוונה לא מודעת, שממנה הרווחתי ובגדול ולך תדע, אולי רק זימנתי לעצמי התמודדות שכזאת...

אני הרבה יותר מתחברת למילה שחרור מאשר למילה הטהרות.

מאיה
מתחבר לדברייך
27/07/2008 | 14:24
גם אני לא חושב שאנשים שחיים יכולים להגיע למצב כזה בו הם מנוטרלים לגמרי מכל השפעה חיצונית, ואם יש כאלו אז הם גורויים וכל מיני נזירים וסגפנים למיניהם (אולי ).
חושב שיש מקום להבין תהליכים, ודרך ההבנה מגיע השחרור.

ולגבי הפסקה השניה של הזימון...חושב שאם נחשוב טוב ובאופן מקיף על ארועים בחיינו נוכל להבחין שגם שזה לא נראה ככה במבט ראשון...אנו מזמנים אלנו כמעט את הכל. (וכתבתי כמעט :))
הטהרות
27/07/2008 | 16:58
2
לחוות את העולם כמו שהוא ללא הצורך במסכות והגנות
המילה היטהרות
27/07/2008 | 20:09
1
1

לעדי היקר ולשאר החברים

היטהרות באה לגבי מנפש טהורה, ללא חת..

בעבר הזדהיתי עם נידה שבאה כהיטהרות של האשה

לאחר המחזור עליה לטבול במקווה

כיום אני לא מזדהה עם הרעיון בכלל

אני לא חושבת שאני צריכה לטבול במקווה שמוסיפים לו מים, מה טהור בזה בדיוק??

היטהרות היא כשאנו רוצים לעשות דבר מה במצפון נקי ללא סייג, משהו שמגיע מבפנים, מעומק הנשמה,  וללא מחשבות נוספות, אני מזדהה גם עם רעיון התפילה שאמרו פה (סליחה איני זוכרת מי? ייתכן וסופי), במיוחד ביום הכיפורים, שבו כולם לובשים לבן, כפי שהכוהנים לבשו בעבר, כאילו לנקות את כל הנפש כולה..

רותי
רותי תודה על השיתוף
28/07/2008 | 17:40
היטהרות
28/07/2008 | 21:35
1
מה זה הטהרות בשבילכם ?
בשבילי בריחה

האם יש מקומות בחייכם שבהם אתם מרגישים צורך להטהרות ? מהם המקומות האלו ?
כן בהרבה מקומות בחיי.

הטהרות ממה ?
סיפור ארוך..

האם יש מקומות בחייכם בהם אתם מרגישים טהורים ? אם כן, איזה מקומות אלו ?
לא אין כאלו.

האם לדעתכם הטהרות היא צורך ?
כן צורך אובססיבי.

מהיכן הוא נובע ?
מהילדות סיפור ארוך..

האם יש דבר כזה "הטהרות" בחיים ?
לא היטהרות היא פיקציה בעיני.
תודה אביב על השיתוף
29/07/2008 | 15:59
איך מגיעים להחלטה
25/07/2008 | 22:00
3
היי לכולם,
שיתפתי אתכם בעבר בקשיים שאני חווה בחיי, והייתי רוצה להתייעץ איתכם על משהו נוסף.
לפני שבועיים סיימתי את תקופת המבחנים בשנה שהייתה לי קשה מאוד הן לימודית והן נפשית בחיים.
לצערי הציונים לא ברף שהעמדתי לעצמי וכעת אני ניצב לפני מועדי ב'. אני יושב ללמוד לחלק מהמבחנים על מנת לשפר וכל מה שאני עסוק בו זה לחפש לעצמי תירוץ למה לא לגשת לבחינה.
בשיקולי בעד אני רואה את הממוצע מול עיני והחשיבות שלו על מנת שאתקבל לתואר השני.
האמת שבתוכי הסיבה הנוספת  שנראה לי בגללה אני ניגש ללמוד זה על מנת לגרום לעצמי לסבל. אין לי כוחות ללמוד, אבל אין לי כוח לצאת לחפש עבודה, לצאת לבלות עם חברים ובעצם העניין שאני צריך ללמוד למבחן אני פוטר את עצמי מהתמודדות עם החיים.
רע לי, אני מדוכא כבר הרבה זמן, מייחל למשהו רע , וגורם לעצמי לסבל. אני עושה את המבחנים להוכיח לעצמי שאני לא נשבר כמו שקורה לי בתקופה האחרונה ואני לא בטוח שזו הסיבה הנכונה...
אומנם ההחלטה נתונה בידי, אך אשמח לשמוע את דעתכם שכן אני מעריך את התגובות שלכם כאן בפורום.
שבת שלום,
ערן
ללמוד למבחן = להתמודד עם החיים
26/07/2008 | 07:39
היי ערן,
כדי להצליח ללמוד למבחן צריך לאסוף הרבה מאוד כוח ויכולת התמדה וכשתצליח במבחנים זה יתן לך גם כוח להצליח בתחומים אחרים.  א ני לא רואה בלמידה בריחה מהחיים, אלא הכנה לחיים טובים יותר.משחקי מוח יוכלו לעזור לך להתמקד בלמידה.  אז הייתי מתחילה בשישיה הזריזה, בוחרת לי משפט חיובי ואם אפשר מחפשת מדריך שיעזור לי  למצוא את מקור הכוח שבי.
מאיה
ערן יקירי
26/07/2008 | 08:18
ערן שבת שלום ונפלאה לך

החיים שלנו נתונים בידינו

אנו בוחרים בטוב או לצערנו בוחרים ברע

כשאנו חושבים על דברים חיובים, אנו מזמנים לנו דברים חיוביים

אושר וקבלה של חיים טובים ונפלאים

אך כשאנו חושבים על דברים שליליים

מגיעות לצערי האנרגיות השליליות

ואז בא הדיכאון שאופף אותך, וכל דבר שתעשה לא יצלח בידך

תאמין בעצמך אסוף כוחות, אתה מסוגל לכל.....

אתה חזק עם כוחות עצומים שאתה לא מודע להם

לא כל אחד מסוגל להגיע לתואר שני, נכון?

האמונה שלך בעצמך תביא לך דברים חיוביים לחייך

קום אסוף את עצמך, ותן לעצמך צ'אנס נוסף,אתה יכול...

ותראה את האור בקצה המנהרה

שיהיה לך יום מוצלח ומקסים

ואני מאמינה שמעכשיו דרכיך יהיו אחרות ומוארות

ערן האמיץ

רותי
דבר אחד אני שואל
28/07/2008 | 21:42
אתה כותב הרבה על לגרום לעצמך סבל והשאלה שלי היא על מה אתה מעניש את עצמך?? אינני מצפה לתשובה כי במודע אינך יכול לדעת.
התשובה נמצאת בתוך גופך ואם תלך לטיפול במוח אחד אני חושב שגם תוכל לתקן את זה.
בני בן 7
25/07/2008 | 18:09
19
10
בני בן 7 הוא לא אוהב מגע. אני רוצה לחבק אותו. את זה הוא עוד מאפשר לי ....איכשהו..... אבל נשיקות..... - לא!
אמא רוצה לחבק ולנשק את הילדים שלה. הוא מסרב שאנשק אותו מאז ומתמיד. הוא מרשה לי לנשק אותו בראש , בשיער.
כשאני "גונבת נשיקה" על הלחי שלו, הוא מוחק אותה. שאלתי אותו לפני כשנה למה הוא מוחק את הנשיקות שלי, הוא הסביר שהוא מוחק את האודם שלי. הסברתי לו שאני לא משתמשת באודם במיוחד כאשר אני רוצה לנשק אותו. זה לא עזר הוא ממשיך למחוק את הנשיקות שלי.  מעביר תנועת יד ופשוט מוחק את הנשיקה. שוחחתי איתו . אמרתי לו אני אנשק אותך ואתה לא מוחק, לא מוחקים נשיקות של אמא. באתי להגיד לו לילה טוב ולתת לו נשיקה ואני מזהירה אותו " לא למחוק". הוא שכב כמו מאובן וחיכה שאני אסתובב והופ.... מחק. תפסתי אותו והוא צחק. לפעמים אני מנשקת אותו והוא אומר לי " אני מוחק!!". אני מוכרחה לציין שזה לא רק נשיקות שלי, כל מי שירצה לנשק אותו אם זה בעלי, אמא שלי, אבא שלי הוא פשוט מוחק.
זה לא שאנחנו רוצים לנשק אותו כל הזמן ,זה במקרים האלה שבא לך פשוט לאהוב את הילד הזה.
האם זה נורמלי? כיצד אפשר לגרום לו לקבל את הנשיקות שלי לפחות?
יש לי בן שקטן ממנו בשנה, הוא ילד לבבי, הוא רק מחפש שאני אחבק ואנשק אותו, הוא מת על זה. יש אנשים שאפילו שאלו אותי אם אני אוהבת אות יותר . התשובה היא לא. אני אוהבת אותם באופן שווה. הוא פשוט נותן לי לחבק  ולנשק אותו..

ועוד משהו נוסף, הייתה לי לידה קשה איתו, לידה רגילה שהסתיימה בקיסרי. הוא נולד במשקל 4 ק"ג. אבל כאשר יצא לעולם לא הניחו אותו על החזה שלי כי כנראה התעלפתי או הורדמתי, התעוררתי לאחר שהכל נגמר. למעשה ראיתי אותו אחרי שכל המשפחה ראתה אותו.אחרי 10 שעות לפחות. המגע הראשוני הזה תמיד היה חסר לי, אולי גם איכשהו לו?
יש לציין שהוא ילד נבון, נשמע להוראות, מנומס, יצירתי, סקרן, עוזר, ילד ממש טוב, קורא נפלא סיים כיתה א' בהצטיינות.
מחכה לתשובה,
תודה
נשיקות אי אפשר למחוק..
25/07/2008 | 18:28
2
גם לא עם תנועת יד.
הסירי דאגה מליבך נשיקות הניתנות מאהבת אם גדולה כמו שאת כותבת נכנסות באופן ישיר לתוך הלב והנשמה של הילד.

מאיך שאני רואה את הדברים סביר להניח שהילד לא כל כך אוהב שרטוב לו בלחי או שהנשיקה מדגדגת אותו או שהוא קצת רגיש יותר ותנועת המחיקה לכאורה היא סה"כ כדי לאזן את הגירוי במקום.

המשיכי לנשק אותו באהבה וזכרי שלמרות שהוא מוחק הן מגיעות למקום אליו את מכוונת אותן.

חסך במגע הראשוני
25/07/2008 | 18:41
4
היי מקשית,
כן, יתכן ויש קשר בין זה שמהילד נחסך המגע הראשוני לבין זה שהוא לא אוהב מגע.  מתישהו הוא יצטרך לעשות תיקון לחוויה הקשה שהוא עבר שם בלידה. יחד עם זה יתכן שטראומה אחרת מונעת ממנו לקבל מגע אוהב. בינתיים הייתי מכבדת את הרצון שלו.  שולחת לו נשיקה מרחוק.
מאיה
מקשית שלום
26/07/2008 | 01:44
2
4
התופעה שאת מדברת עליה היא תופעה מוכרת ונגרמת בד"כ בגלל עודף רגישות תחושתית - בעיה טקטילית (כאשר גירויים שונים נחווים בעוצמה חזקה או חלשה מהסביר).

חסרים לי פרטים לגבי הילד כדי שאדע בוודאות שאכן מדובר בבעיה זו (האם הילד נגעל ממגע בחומרים שונים כמו דבק, חול, בוץ... האם הוא אוהב להתרחץ. האם הוא מסתרק. האם תפרי הגרביים מפריעים לו או הפתקיות של הבגדים....).

בכול אופן, ילדים אלו לא אוהבים מגע על עורם, ויש דרכים נעימות כדי לעזור להם להתחיל וליהנות מהמגע.

בהחלט יש דרך לעזור לילד. צריך רק לוודא שזו אכן הבעיה.

בינתיים, למרות הקושי, קבלו את התנגדותו בהבנה, והרעיפו את אהבתכם אליו במילים במקום במגע.
בהצלחה


קודם כל תודה גדולה לכולם אני מרגישה יותר טוב.
26/07/2008 | 18:33
1
1
סמדר לגבי שאלתך.
הוא מאוד יצירתי , ולכן כל דקה פנויה אצלו תהיה עיסוק במשהו אם זה קופסאות שהוא גוזר ובונה. מדביק מצייר, ממציא. בקיצור כל הזמן עוסק ביצירה הוא עושה דברים מדהימים. ומצייר מגיל שנתיים.
לגבי בגדים- הוא לא אוהב חולצות עם צווארון, הוא מבקש שאגזור את הפיתקיות, הוא אוהב להתרחץ הוא גם שוחה פעמיים בשבוע, והוא אוהב להסתרק.
גם אני לא אהבתי ולא אוהב עד היום את הפתקיות
26/07/2008 | 18:36
2
בבגדים וגוזר אותם שלא יפריעו לי.
מקשית יקרה
26/07/2008 | 09:05
1
2
לפני הכל חיבוק עבורך
אין ספק שזו תחושה מאד כואבת ומתסכלת שילד פרי בטנך "מוחק" לכאורה את נשיקותיך,
ולא במקרה כתבתי לכאורה, מאחר ואי אפשר למחוק נשיקות אלא רק את הרגישות שהן גורמות לו
ואני מסכימה עם סמדר שניכר שיש לו סף רגישות גבוה למגע במקומות מסויימים ולא משהו
שהוא גורף או תמידי.

יש לי 4 ילדים בוגרים ובזמנו לא היה נהוג להניח את התינוק מייד עם לידתו על בטנה של האם.
את רובם ראיתי שעות רבות אחרי הלידה, ואת הילד הרביעי ראיתי לראשונה אחרי 3 ימים
ויכולתי לאחוז אותו בזרועותי רק אחרי 6 ימים. כל ילד היה עם רגישות שונה.

אני זוכרת שהבן הבכור שהיום בגיל 34 כבר מגיל 5 היה "מוחק" או מנגב את הנשיקות,
מתחמק מהן, וזה לא גרם לי לנחת רוח והסבתות היו נעלבות ולוחצות עד שהבנו שלא מומלץ
להכריח אותו לקבל נשיקות, שאפשר להעריף אהבה בדרכים אחרות, שזה הוא ולא נכון להסיק מכך
שהוא סובל מחסך כלשהו ולכן נרתע ממגע.

הזמן עושה את שלו, ביטויי האהבה רבים ומגוונים ויש דרכים רבות שניתן לפצות במקום הנשיקות,
בלי ללחוץ בלי לדחוק, כמה שפחות לדבר על כך. הרגישות הזו חולפת עם הזמן או שהילדים לומדים
להתמודד עם הרגישות הזו בעיקר בגיל ההתבגרות בה ההורמונים נמצאים בשיאם. אז הם לומדים
לקבל את הרגישות הזו במקום שהיא תהייה מציקה היא משנה פנים להנאה.

אני יכולה להעיד שכבר שנים שהבן שלי "נשקן" רציני  מנשק בכל הזדמנות, מקבל באהבה נשיקות ובכלל מגע פיזי,
וכניראה שה"טבע" האנושי מתוחכם מספיק בכדי לעשות תיקון לרגישות הזו ככל שהילדים גדלים ומתבגרים.

אני בטוחה שאת תמצאי דרכים חילופיות שתפצנה אותך על הצורך והחסך להעריף על בנך נשיקות אהבה.




תודה
26/07/2008 | 18:34
1
לדעתי הבן שלך בסדר גמור
26/07/2008 | 18:34
3
3
גם אני הייתי ילד כזה שלא אהב נשיקות וכל נשיקה הייתי מוחק. לא אהבתי את הרטיבות שבנשיקות ולא היתה לי שום בעיה שמצריכה טיפול. יכול להיות שבדרך זו הוא מקבל ממך תשומת לב ונהנה ממנה. לא מכל זבוב צריך לעשות פיל. את צריכ ה לראות את כל אותם ילדים שיש להם סימני OCD וכל אותם ילדים עם הפרעות החרדה בכדי להבין מהם הפרעות אמיתיות. תמשיכי לתפוס אותו צוחק תוך כדי ניגוב נשיקותייך ותני לו נשיקה נוספת.
מה זה OCD?
26/07/2008 | 18:37
2
3
טורדנות כפייתית
26/07/2008 | 18:50
1
3
הם חוזרים על אותם פעולות באופן אובססיבי כמו שטיפת ידיים עשרות פעמים ביום, סגירה ופתיחה של אורות הרבה פעמים. חוזרים עשרות פעמים על אותו משפט כמו אתה מבין? אתה הבנת את זה?. יש להם כל מיני טקסים לפני פעולות שהם צריכים לעשות.
יש כל מיני רמות של טורדנות כפייתית וברמות הגבוהות הם לא יכולים לתפקד. בזמן מתח הטורדנות הכפייתית יותר משמעותית.
זה לא הוא!
27/07/2008 | 17:54
2
תודה על ההסבר המפורט, הילד שלי בסדר גמור. אולי זה יעבור לו מתישהו.
תיקון ההיתקשרות
27/07/2008 | 01:10
6
3
בס"ד

שלום לך.

יש במוח אחד תיקון שנקרא תיקון ההתקשרות , כשהוא עולה בזמן הדרכה במוח אחד, זה מבטא צורך לתיקון של תהליך ההתקשרות בין האם לתינוק בזמן הלידה. יתכן ותיקון זה יכול להיות יעיל במקרה זה, אך כמובן יש צורך לשאול את הגוך האם רלוונטי לעשות את התיקון הזה,לבקש את רשותו לעיניין.וכמובן לכבד את הבחירה של הילד- במידה ואינו מעוניין בתהליך זה.

כמובן כל גילוי אהבה אמיתי שלנו לילדינו עובר גם אם הם לא מקבלים אותו בצורה הפיזית, הלב יודע ומבין.
בהצלחה,
שבוע מבורך

27/07/2008 | 08:06
לא ניראה לי לעשות תיקון כזה אבל תודה בכל מקרה
27/07/2008 | 17:57
4
1
וזה נכון, הוא יודע שאני אוהבת אותו גם ללא הנשיקות.

תודה לכל המגיבים.

מקשית יקירה
27/07/2008 | 20:02
3
1

כל ילד הוא עולם בפני עצמו

כל ילד הוא פרח מיוחד במינו

הנשיקה נשארת בתוך הלב

אם הילד לא אוהב נשיקות בלחי

ומוכן לקבל נשיקות בצידי הראש, ביד או במקום אחר אך לא בלחי

זה לא צריך להפריע לך

גם הילד שלי היה כזה

והיום הוא אוהב נשיקות

ודרך אגב, גם אני גוזרת את הפתקים מהחולצות, הוא צודק הם מציקים...

הילד שלך מקבל את האהבה הענקית שאת מרעיפה עליו

אם לא נעים לו בלחי, אפשר במקום אחר, העיקר שאת מנשקת...

ומנשקת המון

רותי
תודה רותי, זה בדיוק מה שאני עושה
28/07/2008 | 19:12
2
1
אני מנשקת אותו בראש שם הוא לא מוחק את הנשיקות אבל כמובן, כמובן אני מנשקת אותו למרות שהוא לא רוצה.
פעם הוא אמר לי , אל תנשקי אותי אני אנשק אותך, אכן הוא עושה זאת לפעמים. הוא גם רואה שאני לא אוהבת את המחיקות אז הוא מפצה אותי ומנשק אותי,
שוב תודה לך ולכולם , קיבלתי המון אהבה והכי חשוב חיזוק. הייתי זקוקה לזה.
תודה
מקשית יקרה, שמחה שעזרנו במקצת
28/07/2008 | 19:18
1


שעודדנו, חיבקנו וליטפנו

וראית את האור בקצה המנהרה

את תמיד יכולה לחזור

ולקבל עידוד ותמיכה מכולנו

באהבה

רותי
היי מקשית
29/07/2008 | 16:01
1
את מוזמנת להמשיך להשאר כאן איתנו בפורום - לשתף ולהשתתף.

עדי
המנעות ממגע
29/07/2008 | 11:06
1
שלום מקשית!
בני היום הוא בן 14 וגם הוא עדיין לא אוהב נשיקות....
כשהיה בן 4 טיפלנו בו שיטת רמי כץ ע"י זה שהצלחנו להוריד ממנו את סף הגירוי הגבוה שהיה לו למגע.
התרגילים שהינו עושים זה היה לגלגל אותו בתוך מיזרון כמו עיפרון ולמחוץ אותו מחיצות לא כל כך עדינות אבל מספיקות בכדי שזה לא יפריע לו.
הטיפול עבר בהנאה ובצחוקים וזה באמת הביא אותו תקופה מסוימת שהוא אכן יכל לסבול ליטוף, מגע או אפילו ליהות בצפוף לילד אחר
הכונה לשבת קרוב קרוב למישהו אחר בלי שיפריע לו.
כמובן שכל עוד תירגלנו הוא הגיב ברגע שהפסקנו במשך כ 7 חודשים זה חזר על עצמו והוסבר לנו שזה משהו שצריכים לתחזק כל הזמן.
הילד שבך
24/07/2008 | 09:59
3
1
מי לא אוהב להרגיש ילד לפעמים...?
הרי כולנו אנשים בוגרים, רציניים, עסוקים
אבל קורה שלפעמים מוצאים את עצמנו עושים שטויות
ומרגישים כמו ילדים ואפילו נהנים מזה...
מה גורם לנו להרגיש ככה? מאיפה זה מגיע?
ולמה בעצם אנחנו הכי מתגעגעים מהילדות שלנו...
אשמח לשיתוף...
בגיל מאוד צעיר
24/07/2008 | 13:51
החליפו לנו את השובבות באחריות, את השמחה בדאגה, את החופש בזהירות ומשהו שלא בא אל מימושו במחזור חיים אחד - ננסה למצות במחזור שאחריו, אך ככל שאנחנו מתבגרים זה נעשה הרבה יותר קשה לביצוע כי המחוייבות הולכת וגדלה, אז יש לנו כמה רגעי אור כאלה בחיים, רגעים בהם אנחנו הולכים על כל הקופה וכשאנשים מזדקנים ולא מצליחים להביא את הרגעים האלה לחיינו
לפעמים אנחנו מחליטים לחיות כילדים, שאחרים ידאגו לנו, מדברים כמו ילדים, כאילו בלי קשר בין מילה למילה ונהנים מהתמיכה של אנשים שפויים מאתנו. לי היתה הזכות ללוות חולת אלצהיימר שכזאת - אמא שלי - שבשנת חייה האחרונה ויתרה על השפיות  והחזירה אותה רק כשהיא הרגישה שאני עדיין  זקוקה לאמא שהיתה לי.
שהעלת את הנושא והזכרת לי כמה חשוב לחוש את החופש, לבטוח בו, לנשום אותו פנימה.
מאיה
ילדים זה שמחה....
24/07/2008 | 18:13
לדעתי בכל אחד מאיתנו שוכנות מספר דמויות וביניהם גם הילד שמאוד אוהב לשחק, להשתולל ולהשתובב.
יש כאלה שהדמות של הילד נמצאת עמוק עמוק בפנים ולא מביעה את עצמה, מפחדת להביע את עצמה כי היא זוכרת כבר מלפני הרבה שנים, עוד מהזמן שהדמות שהיא שוכנת בתוכה היה בעצמו ילד, גערו בו, "תתנהג כמו גדול", "זה לא מתאים לך כבר"
אל תעשה כך וכך, "תתנהג יפה" וכדומה וכדומה...שהדמות קצת גדלה היא התחילה ללכת לבית ספר וגם שם היא לא יכלה להביע את היחודיות שבה...את מה שהיא ומי שהיא...וכך ככל שהילד גדל וגדל והפך לנער כך הילד הפנימי קטן וקטן ולמד שאין מקום בחייו של הנער\הבוגר למשחקים, להשתובבויות וצריך להתאים למציאות.
האדם שהפך לבוגר התחיל נותן יותר ויותר מקום לדמויות האחרות שבו, לדמויות שמתאימות לחברה שבה הוא חי.
והילד הקטן...מה זה ? מי זה ?
אותו ילד קטן, שיודע הכי טוב לצחוק, להנות, לאהוב, לשמוח, לקפוץ, להשתולל נמצא עמוק בפנים ורק לעיתים רחוקות משמיע את קולו.

ומהצד השני יש את אותם מבוגרים שהוריהם, או הם בעצמם אחרי תהליך דאגו לטפח את הילד, ולשמור עליו ועל הייחודיות שבו...
והם חיים עם כל המשתמע מכך....הם יכולים גם באמת לשמוח, עם כל הלב והנשמה...וגם להתרגז וגם...חיים :)

אתם מכירים את המבוגרים האלה ?
תודה על השיתוף
26/07/2008 | 23:05
מאיה ועדי, מאוד נהנתי לקרוא את מה שכתבתם ואני מאוד מזדהה
גם לי יש לפעמים רגעים בחיים שהכל נראה "גדול עלי" וכבד
לי פתאום ובא לי לעזוב הכל בידיעה שה"מבוגרים" ידאגו לזה
ולחזור להיות הילדה הקטנה הזאת בלי הדאגות והצרות
לפעמים אפילו כשאני חולה אני נהנת להתפנק אצל אמא
ולקבל חיבוק חם ונשיקה.
זה עושה טוב על הלב
יש שיר שאומר:
"כולנו ילדים של החיים..."
פורומים חדשים בתפוז אנשים
24/07/2008 | 15:52

המונח "דולמייקרים" אינו זר לכם? רוצות להראות את הדולי החדשה שלכן ולקבל עליה חוות דעת? פורום דוליז פותח מחדש את שעריו
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

על בחורה שהיופי לא פותח לה דלתות - אבל זה לא אומר שהיא לא נתקלת בהן. בואו להצטרף להיסטריה העולמית בפורום הסדרה בטי המכוערת
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

לא רק אחות של... אתם מוזמנים לפורום לדבר על האלבום החדש של ג'נט ג'קסון
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumPage.aspx?f...

הידעתם? כל ילד צריך להיות פעיל לפחות 60 דקות ביממה! פורום רפואת ספורט ופעילות גופנית בילדים יספק עבורכם מענה בכל עניין הנוגע לנושא.
ד"ר גל דובנוב-רז, רופא ספורט, מומחה ברפואת ילדים במרכז לאיכות חיים "הדסה אופטימל" לשירותכם
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

מלכת היופי לשעבר ושחקנית ודוגמנית לוהטת בהווה זוכה לפורום משלה. מעריצים ומתעדכנים בכל מה שקשור לגל גדות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

גם אם אתם יודעים מה זה "אוטוריטה" והיכן ממוקמת לבנון על המפה - אתם מוזמנים לפורום הריאליטי החדש - היפה והחנון
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
קומונות
קומונה לרוכבי אופני-הרים.קומונת AM כשמה כן היא - All Mounta...
כאן תקבלו מבזקי-חדשות בזמן אמת ודיווחים ראשוניים מסביב לשעו...
עדכונים שוטפים
16:01 | 07.08.15 ע ד י בכר
20:08 | 15.12.14 אורחים בפורום
11:22 | 01.12.14 havaberman1
00:27 | 28.11.14 cici3cici3
09:07 | 25.11.14 שנבל 25
12:49 | 18.11.14 lironii60
09:25 | 16.11.14 אורחים בפורום
12:23 | 13.11.14 freearth100
11:13 | 12.11.14 ע ד י בכר
21:46 | 01.11.12 אורחים בפורום
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ