לא מנוהל - רוצה לנהל את הפורום? לחץ כאן.
אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
פורום ....."תרבות יהודי לוב"
נפתח לשימור והנחלת מורשת מפוארת, בת 2500 שנים,
של יהודי לוב לדורות הבאים ולכלל עם ישראל.

הצטרפו והביאו כל פיסת מידע על מורשת יהודי לוב .




טאkילה..

הבאתי שיר שכתבתי על סבתא שלי
20/03/06 11:47
14צפיות
תמונה ישנה

רכבת ילדותי חולפת לעיני
פעם שועטת פעם עוצרת
בידי סיגריה וקפה מהביל
נזכרת בתמונה ישנה ומחייכת.
,
איך סבאשלי היה מבעיר פחמים
סבתא ישבה מולו על שרפרף
הכרס שלה הייתה רופסת
מכוסה בשמלה פרחונית.
,
ידה השמנמנה סובבה ידית
המחוברת לכלי אטום ממתכת
עם פתח קטן ממנו הכניסה פולי קפה
וסגרה את הדלת.
,
את הפולים הקלויים
העבירה לרחיים מנחושת
דפקה חזק טחנה דק דק
והאוויר התמלא ניחוח קפה.


אני זוכרת שסבתא שלי היתה יושבת על שרפרף עץ,
היתה לה חאראקה עם ידית לסובב מתחת לחארקה היו פחמים מלובנים
שסבא הבעיר לקליית פולי הקפה, את הקלייה סבתא עשתה בחצר הבית
הריחות היו מתפזרים באוויר וואווווווווווו.......
אחרי הקלייה סבתא שלי טחנה את הקפה בתוך המארזה מנחושת.
יה אפשר
20/03/06 12:03
4צפיות
שימציאו כבר מכונת זמן
הזכרת לי את פולי הקפה שבתי הייתה טוחנת
היום אמא שלי קונה את הקפה המיוחד הזה רק בנתניה אבל היא קונה אותו מוכן
עדיין ני אוהבת לטבול בו קעק יאמי
באשר לקלייה בחצר ניראה לי שכל הסבתות הטריפולטאיות היו ממש אבל ממש אותו הדבר לגבי ההכנות חבל שאנחנו לא לקחנו את זה מהם
שניצלים מקרונים פה ושם איזה מאכל או שניים שאני מכינה אבל בסוף לרוב אני אוכלת את הכל כל השבוע כי לאחרים דרישות שונות
ג'ול
קוראת ומחייכת...
20/03/06 12:13
3צפיות
איך שאת מזכירה לי ימים (כמעט) נשכחים.

סבתי היתה מושניקית (בן-זכאי)כשהיינו נוסעים לשם,

אני זוכרת שהיא היתה קולה את הקפה במין מכשיר גליל מחורר

על האש, וטוחנת במראזה.......ואוווווווו

   מתענגת בזכרונותתתתתת  שלפני המון שנים קסומים
  

   תבורכי טאקי על הפרוייקט המופלא..........
ואת הקפב היו מערבבים.....
20/03/06 13:28
5צפיות
עם חומוס שהיו שורפים אותו בחאראקה

ואמא שלי ז"ל הייתה מכבדת אותנו מזה
נכון היו קוליים גם חומוס
20/03/06 13:41
2צפיות
ומערבבים עם הקפה.

º
זה נקרה "חומוס קפה"..
20/03/06 13:46
1צפיות
היו מערבבים גם צ'יקוריה
21/03/06 10:17
2צפיות
מי זוכר את הצ'יקוריה?
האמת אני לא ממש זוכרת מה זה?
ומה הצ'יקוריה מוסיפה לקפה?
º
זה קפה לבן!!
20/03/06 21:38
1צפיות
קפה לבן..זה
21/03/06 08:25
2צפיות
קפה לא קלויי..
למיטב ידיעתי החצי השני שלך שותה קפה לבן עם חווייג'
º
נכון וגם קפה רגיל ותה וזה נורא טעים
21/03/06 14:44
1צפיות
היום ב- אנשים
20/03/06 10:57

עודה בשאראת, מזכ"ל תנועת חד"ש, יתארח הערב בשעה 18:00 בפורום ערבים.
אתם מוזמנים לשרשר לו שאלות כבר עכשיו בקישור הבא:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp...

רונית מור, יועצת זוגיות, תתארח ב-18:00 live ב-BlogTVבפורום הכרויות לגילאי 30+ ותענה לשאלות הגולשים:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp...

ב-19:00, מני בגר יתארח לייב ב-BlogTV ויענה לשאלות גולשים. ניתן לשרשר כבר עכשיו שאלות בפורום רוק ישראלי
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp...

במלאת שנתיים לפטירתו של המשורר נתן יונתן, פורום מוזיקה עברית ישנה וחדשה עורך חידון בפורום.
אתם מוזמנים להשתתף ולזכות בדיסק האוסף של נתן יונתן
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp...

כמדי שבוע, אתם מוזמנים לדרג את מצעד המוזיקה השחורה היחיד בארץ:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/communityEv...

ח"כ אחמד טיבי, יו"ר סיעת תע"ל, יתארח מחר בשעה 13:00בפורום ערבים:
שרשרו שאלות בקישור הבא:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp...

ח"כ אילן ליבוביץ´, מס´ 3 ברשימת שינוי לכנסת ה-17, יתארח מחר בשעה 16:00 לייב בבלוג טי-וי. אילן ליבוביץ´ הוא יו"ר שדולת ההומואים והלסביות בכנסת ובתוקף תפקידו זה יזם חוקים המיטיבים עם הקהילה. כמו כן הוא זכה לתעודת הוקרה וציון לשבח מנשיא המדינה על פעילותו למען איכות הסביבה, וצוין בדו"ח האחרון של אדם טבע ודין כאחד מחמשת הח"כים הפעילים ביותר בתחום. בנוסף לכל אלה אילן הוא בין חברי הכנסת הבודדים שעושים שירות מילואים פעיל ומלא גם בעת כהונתם (רב סרן בשריון). אתם מוזמנים לשרשר שאלות כבר עכשיו בפורום מפלגת שינוי:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp...

מחר בשעה 18:30 יתארחו ב- Blog TV בן ואפרת שיגלו לנו את רזי הטנטרה.
בן ואפרת, מטפלים הוליסטיים במגע ואהבה, יוצאים איתכם למסע משותף אל הטנטרה האמיתית, העמוקה והרוחנית. מסע של אדם בחיבור אל עצמו, אל האני האמיתי שלו, אל היקום, הבריאה והבורא תוך שימוש בכלים שונים ובינהם גם מיניות.
שרשרו שאלות עכשיו בפורום זוגיות פתוחה ואחרת ואל תשכחו לצפות!
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp...

ל-BlogTV:
http://www.tapuz.co.il/blogtv/

תחרות הסיפור האישי שלכם יוצא לדרך!
מה קרה אצלכם בבית כשאחות חדשה הצטרפה למשפחה?
כתבו לנו סיפור על בסיס הספר "נולדה לי אחות" ואולי תזכו ב 2 ספרים מסדרת צ'רלי ודודו!
http://www.tapuz.co.il/dodo/storyVote.asp
טאKילה- מזל טוב
20/03/06 10:39
2צפיות
אני לא לוביט
אבי ז"ל מרוקאי ואמא ז"ל נולדה בונצאולה
עד שהמרוקאי אבשלי המדהים חטפותה.

ולא הכרתי תקהילה המיוחדת הזו, יהודי לוב.
עד ש'הבת  שלי שבתה את ליבו של לובי
יפיופ ואדם מדהים, חם אוהב ובשלן יאמי.
(גמהו מעורב, לובי וטוניסאי)

אז מידי פעם אמ'שלו שולחת לי מיני מתוקים
מצופים בדבש טעים יאמי (אבל משמין)
יאמי איזה משלוח מנות שלחה לי בפורים{}

מאז שהבת שלי איתו, תאמת גדל לה טוסיק
נעשה אצילי בתנועותיו, שהיא צועדת ני מוקסמת
ממנו כפרה עליה.


טאקילה גוד לאק על הפורום המקסים
בכלל אני אוהבת שכל קהילה יש פורום
אפשר להציצ וללמוד על כל התפוצות
קיבוץ גלויות, עדות ועמים.
הכל על צג אחד, חכם .



טאקילה מזל טוב
ובהצלחה


פיפונט בובע
20/03/06 10:49
1צפיות
ידעתי שיש מי שדואג לגדל לך ולבת ת'טוסיק,
אחלה חתן נו

תודה מותק ויופי שבאת לPO
בוקר טוב טרבלס..
20/03/06 07:30
6צפיות
שיהיה לכולנו בוקר נפלא וקסום..}{
בוקר טוב לכולם
20/03/06 08:26
1צפיות
שיהיה יום פורה ויפה

בלונדה בוקר טוב
º
|שמש בוקר טוב עולם
20/03/06 09:14
שוש בוקר טוב
20/03/06 09:21
1צפיות
יום נפלא לך
ה צ י ל ו ..
19/03/06 22:18
7צפיות
טוב אז ככה..
התערבתי עם מישהו טרבלסי כמוני בצאט.
זרקנו מילים ...מפה לשם הוא אמר לי.
יאסר מלדואה פארנה.. חחחחח
אמרתי לו יו עכשיו אני מתערבת איתך. לא אומרים פארנה.
אומרים פאלרה.
פרוש למי שלא מבין--דיי עם דיבורים של שטויות--
אז איך באמת אומרים. פלרה או פארנה?
אמא שלי ישנה עכשיו. אוי ואבוי לי אם אני אעיר אותה .
(מקווה שאני היא המנצחת בהתערבות )
עוררתי מהרעש
20/03/06 04:13
4צפיות
אומרים "יאסר מדואה פאררה".
º
וואי..נראה לי שגם את טועה
20/03/06 07:29
4צפיות
º
זה המשפט שזכור לי מהבית.
20/03/06 08:43
5צפיות
:ב ו ק ר ט ו ב ע ו ל ם !
20/03/06 08:49
5צפיות

  בלונדוש !

  כפי שאני זוכרת אומרים " דואה פארה" (דיבור ריק)

  ולעבמברייייייי

      זה היה סתם קוד זיהוי שתדעי מי אני ......

        
         המשך יום נעים לכולםםםםםם.........
º
תמי בוקר טוב
20/03/06 09:22
3צפיות
תמי..
20/03/06 16:04
3צפיות
אני זוכרת..חחחחח
את היית אז עם כוכבית. ולא ידעתי מי את..
היה לנו קוד זיהוי. "עבמבר"
אבל בכייף הייתי מוכנה לקבל את המתכון המקורי באמת.
אולי יהיה נס..וסוף סוף יתנו לנו את המתכון.
יום טוב.
בל.
שמעו אני בבעיה אני חצי טריפולי
20/03/06 18:46
10צפיות
ואני רוצה ללמוד פתגמים קצת ומילים נפוצות בישביל שאני אדבר עם סבא שלי (סבתא נפטרה שנה שעברה) מישהו יכול לתת קצת?
אתה לא בבעיה...
20/03/06 19:02
3צפיות
פתחתי שירשור כזה ואני מקווה שיתרמו שם עוד ועוד פתגמים יפים.

אתה עוד תהיה PO שלם כבר אמרתי לך
אני גם רוצה לשמור על הצד השני כן?
20/03/06 21:37
3צפיות
חחח
מוקרמתתתתתתתתתתתתתת
19/03/06 19:32
3צפיות
את פשוט גדולה מהחיים ידעת זאת...
מווווווואה אחלה פורום
אני רק חצי אבל יש פה עוד חצאים ככה שאנחנו שלם
חחח
אחלה תמונות של בושייף כל שנה ני שם סוכות ולג בעומר
השנה לא יודעת אם ייצא לי
זיירה מקבולה לכולם
ג'ול
גם חצי זה טוב נחבר אותך לחצי השלם
19/03/06 20:01
1צפיות
אוהבתותך יכרובית שלי

ברוכה הבאה
אני הייתי בבושיף לפני כמה שנים היה
19/03/06 22:06
ממש יפה! התפללנו וקבלנו ברכות והכל!
היי אני חדש וגם טריפולי ( חצי) אבל
19/03/06 15:54
3צפיות
מתגאה בחצי הזה ואני מקווה שתקבלו אותי בפורום הזה! ויש לי שאלה גם אתם חושבים שתמנים וטריפולים הולכים ביחד יופי?
bigi100 ברוך בואך לפורום
19/03/06 18:31
אתה חצי חצי היידה PO נעשה את החצי לשלם


ערב טוב
יאללה את באה!
19/03/06 21:58
2צפיות
ואתם יודעים ביגי זה השם משפחה למי שמזהה (שונה מהשם ברגיג) מישהו יודע מה הפרוש?
שמעתי את השם הזה, אבל...
19/03/06 22:00
1צפיות
אין לי מושג מה פרוש השם.

היידה תנדב מידע
בסיסה
19/03/06 14:19
259צפיות
כידוע  שבועיים מלאים לפני פסח  נוהגים יהודי לוב

לקיים מנהג שנקרא בסיסה...

שזה תערובת של כל מיני קיטניות ופירות יבשים
ומערבבים את זה עם מפתח  מיוחד

לשמירה על מזל ובריאות

ולכל המעוניין  הנה המתכון של הבסיסה

באדיבות   מרכז אור לשלום

ולדיה בן עטיה תודה

הבלילה הטעימה אותה נוהגים יהודי לוב לאכול בטקס מיוחד בליל ראש חודש ניסן ובכל אירוע חגיגי המסמל התחלה חדשה - כניסה לבית חדש, הולדת בן וכו'.
קל להכנה, ריחו עדין ונעים וטעמו גן עדן.

המצרכים:

חצי ק"ג גרגרי חיטה
50 גר' גרגרי כוסברה
50 גר' גרגרי כמון שומר
1/3 כוס סוכר
200 גר' תמרים
100 גר' אגוזים
100 גר' שקדים
100 ג' צימוקים

אופן ההכנה:

קולים במחבת/סיר את החיטה בנפרד ואת גרגרי הכוסברה והשומר בנפרד.
לטחון את החיטה והכמון והכוסברה יחד במטחנה או במראזה עד לקבלת אבקה.
לערבב בתוך קערה גדולה את החומרים יחד.
האבקה מוכנה לטקס.
לאבקה מוסיפים את התמרים, השקדים, האגוזים והצימוקים כשהם שלמים (ניתן, לפי הטעם, לשבור את השקדים והאגוזים לחתיכות קטנות יותר).
להוסיף השמן ולערבב עד לקבלת עיסה סמיכה.

בתיאבון
שושה שלי...
19/03/06 15:25
6צפיות
יא בוייה.. יש לי ריר  חחחחחחח
לא מעניין אותי כלום.. את הבסיסה שלך את חייבת להביא לי.
אין לי כח להכין.
בכל אופן רשמתי את המתכון.
ואני אכין שבוע הבא. יאמי יאמי..
שבוע טוב לכולם..יאלההההההה טרבלס..
חייבים להזכיר את היום של הפסיסה
19/03/06 19:03
14צפיות
תזכרו שאני סנילית!
º
29.3 ערב הבסיסה בשבילך טאKי
19/03/06 21:08
12צפיות
יו כמעט בממולדת שלי...
19/03/06 21:10
2צפיות
בלועזי 31.3
נולדתי בערב הפסיסה
19/03/06 19:02
6צפיות
אני מאוד אוהבת את זה למרות שזה משמין אוחחחחח
פעם בשנה נו מותר

שוש את אחלה אוהבתותך
ממש מרגש לקרוא את הדברים
19/03/06 21:43
5צפיות
הערב הזה דוקא זכור לי
מהילדות
וכמו שאמרתי אני אמנם לא
טריפולטאית
אבל
גם בעדמה שממנה צמחתי
עושים ומצינים את הערב הזה
חויה יפה
וטעם הפסיסה
ממש מענג ומהנה |4U
דרך אגב ,צוין פה התאריך הלועזי
אבל את הערב הזה חוגגים בראש חודש ניסן
זה היום למעביר את המנקים לפסח להילוך גבוה יותר ,לקראת החג
היי חברים אני מהשכנים
20/03/06 11:12
2צפיות
מאתר עמית של התונסים
אפשר לקנות בסיסה מוכנה היום למי שמתעצל..
טעמתי והיה מצויין

כל הכבוד לכם על הפורום - שיהיה בהצלחה. אל תישכחו שההורים שלנו היו הרבה יותר טובים ומחונכים מהזבל שיש היום אז תכניסו הרבה מורשת, מסורת, ואהבת ישראל מהציניות המכוערת שיש בעולם "הישראלי" המודרנים ע"ע ערוץ  1 ערוץ 2 וערוץ 10 -

טוב, יללא בלי הטפות מוסר - ביי
שלום שכן נחמד
20/03/06 11:30
1צפיות
את הפסיסה קונים בחנות תבלינים מובחרת,
ההכנה יש לנו את שוש המקסימה עם ידע שופע

אתה מוזמן להשאר איתנו,
שתי העדות עם מנהגים דומים להפליא.

ברוך הבא
שכן באת בזמן..
20/03/06 15:23
1צפיות
וואלה הבסיסה המוכנה הזאת. בדיוק טובה בשבילי.
אין לי כח לכל התהליך הזה. אני אקנה מוכן.
אוסיף כל מיני דברים טעימים.
ואזלול הכל לבד !!!  
עשית לי חשק לאיזה
20/03/06 11:27
4צפיות
צ'איי ערבי עם בוטנים
ההוא שמבשלים המון יוצא ממש ממש כמו קפה כהה
שותים בכוס קטנה שלוש פעמים הפעם האחרונה היא הכי טעימה היא הכי חזקה
אני אוהבת להוסיף עוד קצת סוכר ולשים את הבוטנים שייתרכו קצת
סבתי עליה השלום הייתה מכינה את התה הזה על פרימוס ממש כמו פעם היא הייתה אומרת שזה האורגינל..
יה הזכרת לי את הילדות שלי עם העסידה בקערה ענקית מסביב הרוטב עם הרינגה
כולם יושבים על השטיח ועם שתי אצבעות אוכלים את היאמי הזה
ויש עוד ועוד ועוד...
משנה לשנה כולנו במשפחה מוצאים את עצמנו חוקרים עוד ועוד לעומק השורשים
מכינים יותר ויותר מאכלים כמו שפעם היו מכינים ומדברים יותר על המנהגים והמסורת ואיך היה פעם כשהיינו ילדים וכשהיו חיים אולי קשים אבל מיוחדים
אולי זה הפחד שילדינו לא יידעו מהיכן הכל צמח אולי נוסטלגיה
לי חשוב שילדיי יידעו מהי המורשת שלהם ומאיפה הכל התחיל
ג'ול נוסטלגייה ובלוטות ריר
שיי ערבי עם בוטנים יאמי
20/03/06 11:37
5צפיות
.
הבאתי תמונה עתיקה של נשים בישיבה על החסאירה [מחצלת]
עוסקות בהכנה ושתיית שיי ערבי בל קאקוויאיה

את השיי הערבי שותים בשלושה שלבים.

הכוס הראשונה תה מר
הכוס השניה תה מתקתק קלות
הכוס השלישית תה עם סוכר שנף מתוק מתוק עם בוטנים קלויים.

טקס התה נערך שעות כשכל המשפחה מתאספת יחד.

אהבתי מאוד כשסבתא שלי היתה באה להכין את התה המיוחד הזה,
היינו מתאספים סביב הפתיליה חסרי סבלנות מחכים לכוס השלישית
שהיתה הטעימה מכולן.

אוחחחחחחחח נוסטלגיה כייף
שהיי ערבי
20/03/06 11:46
5צפיות
יו אני זוכרת  כשסבתי עליה השלום

הייתה מגיעה אלינו מפתח תקווה

ידענו שהיא מכינה מטעמים  שאנו אוהבים

בכל יום בשעה ארבע היינו  מתאספים כולם

על החסירה>מחצלת< ומחכים מתי היא תכין את התה עם הקאקווייה

סבתי הייתה מכינה גם  קעקע  מלבס אם מישהו יודע  מה זה בכלל
עוגיות קעקע עם חלבון מוקצף ןמייבשים את זה בשמש כמה ימים
(אני מכינה את זה היום)

זוכרת אני כשהיא הייתה מכינה את הבוטנים היינו הילדים  גונבים לה מהצד
בוטנים שנפלו לה כשהיא הייתה מורידה את הקליפה

עם כל זה אני מתגעגעת לימים ההם
טאקילה , את מזמינה לשיי ערבי ?
21/03/06 17:01
3צפיות
את יודעת באירעים מיוחדים,היו
מחלפים את הבוטנים בשקדים קלויים..
וואלה לא צחוק
21/03/06 17:21
2צפיות
אני יודעת להכין שיי ערבי,
את הכוס השלישית הטעימה מכולם.

איפה הפתיליה ובראק אל שיי,
יאחסרה על איאם.

הייתי רוצה למחזר המון דברים, לו רק יכולתי!
יו מתוקית
20/03/06 11:42
2צפיות
עד היום אנו מכינים את העסידה הזו
והילדים אוכלים עם האצבעות <<אני לא מסוגלת<
והטעם יאאאאאאאאאאאאאאאאאאמי
טוב אחרי
20/03/06 11:57
4צפיות
שעשית לי בלגן במיציי העיכול
ני אלך לבשל משו.. אממ
אוי אתם לא תאמינו מה בא לי עכשיו
נו ... נו... איך קוראים לזה שכחתי את השם
נו האוכל עם הסלק נו ... שועית עם עלי סלק וקוקלה
טוב זה כבד זה אולי בשבת אם לא יהיה חם
אולי נוקידס...
או אוף לא יודעת בלגן בטעמים רוצה הכל מהכל
מה להכין..?
º
זה נקרה "לוביה שחורה" יאמיייייי
20/03/06 12:20
34צפיות
חחחח טפינה בסלק אבל........
20/03/06 13:26
10צפיות
רק בחורף זה מתאים
טבחה בל סלק
20/03/06 13:43
14צפיות
.
מהנט...
מתאים לחורף..... אבל
20/03/06 13:44
3צפיות

  אני מכינה את הלוביה בלסלקלא כחמין,

  בסיר לחץ וזה יוצא טעיםםםםם
אוחחחחח על המעדן הזה
20/03/06 12:23
5צפיות
את העסידה רק החורף שיחזרנו ,(לא אוכלים בידיים)

  אבל הטעם מזכיר נשכחות......

הבאתי תמונה ומתכון באזין
20/03/06 12:31
15צפיות
.
באזין שבועות
===================================

לבצק:
חצי ק"ג קמח
3 כוסות מים
1 כף מלח

לרוטב:
3 בצלים
חצי כוס שמן
כף וחצי רסק עגבניות
שלו וחצי כוסות מים
חצי ק"ג בשר בקר או עוף
2-3 תפוחי אדמה  

הנכהה ןפוא
   שלב א': הבצק

1. מרתיחים את המים עם המלח

2. מוסיפים את הקמח באיטיות ומערבבים ברצף

3. ממשיכים לערבב עד שנספגים המים

4. לשים את התערובת היטב ויוצרים ממנה כדורים לפי מספר הסועדים

שלב ב': הטבכה (הרוטב)

1. מטגנים את הבצל בשמן עד להזהבה

2. מוסיפים את הפלפל עם חצי כוס המים וממשיכים לבשל

3. מוסיפים את רסק העגבניות וממשיכים לבשל עוד כ-5 דקות

4. מוסיפים את הבשר ועוד 3 כוסות מים

5. לקראת סוף הבישול להוסיף תפוחי אדמה ולבשל עוד כ-10 דקות

6. מסדרים כדור בצק ולידו את הטבכה ומגישים חם.


[המתכון והתמונה מהנט]
אצלנו כל יום שלישי
20/03/06 20:28
6צפיות
יש קוסקוס דחבה (רגילה בשבת וחגים יש דבחה כרת אני לא זוכר את השם המקורי ,דבחה שחורה וכולי) וחרימה ומסייר וצ'רצ'י והכל! והדגים בחריימה דגים ישר מהים  שסבא והמשפחה  דגו
מנהגי פסח
19/03/06 13:54
33צפיות

טז. חג הפסח
1. בשבת הגדול נהגו לשיר את השיר "שבת וגדול נקראת" (סימנו: סעדיה חזק) בשעת הוצאת ספר התורה מההיכל, לפני ההגבהה.

2. בקערה של פסח שמים ביצים כמספר בני המשפחה משני המינים (ויש ששמים ביצים גם לזכר הנפטרים ונותנים לצדקה). ישנן משפחות ששמות שתי ביצים לכל נפש. עם הזרוע שמים גם חתיכת כבד וחתיכת ריאה צלויות הלקוחות לרוב מהכבש שכל משפחה משתדלת לקנות ולשחוט לכבוד החג.

3. בזמן ה"יחץ" לוקח אחד מבני הבית, עפי"ר אחד הקטנים, את חצי המצה של האפיקומן, שם אותה במפית על שכמו ויוצא כמה צעדים מחוץ לחדר, כשכל בני המשפחה קוראים אחריו "גנב, גנב!", ואין קץ לשמחת הילדים. בשובו שואל אותו אבי המשפחה:
"איפה היית?"
והוא עונה: "במצרים".
ושוב שואל: "ולאן אתה הולך?",
והתשובה: "לירושלים".
כל המסובים אומרים: "לשנה הבאה בירושלים" שלוש פעמים ואח"כ מתחילים בקריאת ההגדה.

4. בשו"ע או"ח סימן תמ"ג בסעיף ו' כתוב שיסלקו את הקערה מעל השולחן:
כדי שיראו התינוקות וישאלו. והנה נוסף להגבהת הקערה נוהגים שבעלת-הבית מסובבת אותה על ראשי כל בני-המשפחה, ואפילו על ראשו של התינוק הישן בעריסתו. סיבוב זה נעשה תוך קריאת הפסקה "מה נשתנה".
זה מוסיף חגיגיות ושמחה בבית, במיוחד כשהנשים במשפחה מוסיפות לזה תרועות שמחה ("זג'ארית" בערבית).

5. מנהגי גניבת האפיקומן ע"י הילדים ו"כוסו של אליהו" אינם קיימים אצל יהודי לוב.

6. עקרות-הבית נהגו להשאיר קצת מתבשיל האורז שממנו אכלו בלילה הראשון של פסח למחרת, ומשאירות אותו גלוי, ללא כיסוי, כל הלילה, ובבוקר טועמים ממנו בני המשפחה. לדעתן זו סגולה שלא יזוקו במשך כל השנה.

7. בליל ב' של פסח (בא"י ליל א' דחוה"מ), לפני תפילת מעריב, מחלק השמש בבית-הכנסת גבישי מלח לכל המתפללים. את המלח הזה שומרים בכיס במשך כל ימי ספירת העומר, ובשעת הספירה בכל לילה ממשמשים בו או מחזיקים אותו ביד. ויתכן שהמלח בא להזכיר את קרבן העומר, ככתוב: "על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג). ואולי זה נתקן כדי שלא ישכח אדם לספור את ספירת העומר.

8. מסורת בידנו - אם זורקים חתיכת מצה מהאפיקומן וגביש "מלח העומר" שספרו עליו ספירה שלמה אחת לים הסוער, ישקוט הים מזעפו. במקרה שקשה למעונין להגיע לים, כגון לבני משפחה שאחד מהם נמצא בנסיעה בדרך הים, זורקים המצה והמלח לתוך באר מים חיים. הרה"ג ר' אברהם אדאדי ז"ל בספרו "ויקרא אברהם" כותב על זה:
"ועתה ראיתי להרב חיד"א בככר לאדן קס"ב ע"א שכתב דמלשון ירושלמי מוכח שהיו נוהגים להצניע ד' מינים, וסיים הוא ז"ל שזה בתוך הים, שהיו עמי ד' מינים ראיתי פלאות בזה כשקט הים מזעפו. וכן בחתיכת מצה ממצה שהיא שמורה משעת קצירה, ואני הצעיר מנהגי שביום ע"פ אני מדליק מד' מינים בביעור החמץ והנשאר להחם התנור לצורך מצת מצווה של הלילה".
9. את החלק הנשאר מהאפיקומן ואת הזרוע (שנזהרים מאד שלא לשבור אותה, משום שכתוב: "ועצם לא תשברו בו") מצניעים בבית, יחד עם הלולב, ההדס והערבה, עד לערב חג הפסח, ובשעת הסקת התנור לאפיית מצת מצווה משליכים אותם לתוך האש.

10. רוב יהודי לוב אופים בכל יום מימי החג מצות טריות בבית, בתנורי חרס או פח העשויים לשם כך. זריזותן של הנשים ושמירתן על כשרות העיסה מתחילת הלישה ועד סוף האפייה ראויה לשבח. כל הפעולה הזאת נמשכת לא יותר מרבע שעה.

את הקמח לאפיית המצות מכינים מחיטה שנטחנה בריחיים שהוכשרו לפסח. בשעת הניפוי והריקוד של הקמח אין האישה מדברת כלל, וליתר זהירות היא קושרת מטפחת על פיה. ביום שלפני ערב פסח מכינים את "המים שלנו", כשאחד עומד וקורא את ההלל. קריאת ההלל נהוגה גם בשעת הכנת מצת המצווה בערב פסח, אולי לזכר קריאת ההלל שהייתה נהוגה בשעת שחיטת קרבן פסח בזמן הבית, מנהג זה של הכנת מצות טריות יום יום במשך ימי החג נהוג עד היום בריכוזי עולי לוב בארץ, ובייחוד במושבי העולים.

11. ראיתי בקהילת מסלאתה (קוסבאת) משפחות אחדות שאינן טועמות יין בימי הפסח; ואת מצוות ארבע הכוסות הן מקיימות במי צמוקים מבושלים. כמו-כן ישנן משפחות שבימי חג-הפסח אינן מכניסות בשום פנים אורח לבית למען יטעם משהו, אפילו כוס מים אינן נותנות לשום אדם, וכל שכן שאינן מקבלות אורח לארוחה. זהו מנהג מנוגד למסורת ישראל בימי חג זה, שעליו נאמר: "כל דכפין ייתי וייכול". לא שמעתי הסבר מניח את הדעת לכך, ואולי הוא הונהג כדי למנוע נהירת הגויים השכנים לבתי היהודים כשחמץ בכליהם6. מצאו אפוא אבותיהן של כמה משפחות תחבולה זו כדי למנוע אי-נעימויות של כניסת גויים לבתיהם. במשך הדורות נשתכח הנימוק שבשבילו הונהג המנהג, והוא נשתמר אצל בני משפחות אלה גם לגבי יהודים.

12. מנהג אבותיהם בידיהם של יושבי חבל ההר בלוב (כיום תושבי הכפרים עוזה ושלוה בדרום), שבליל שביעי של פסח, כשעורכים "תיקון ליל ז' של פסח" ומגיעים ל"שירת הים", נאספים כל בני הכפר על יד בית-הכנסת כשמביאים אפילו את התינוק מעריסתו, ושרים את השירה בציבור. מנהג זה נהוג עד היום, כשאר המנהגים היפים שבני קהילות אלה שומרים עליהם בקפדנות, וכולם מטרה אחת להם: להחדיר את האמונה בלבבות, לתת צורה נאה להווי החג ולקיים את הצו האלקי: "והגדת לבנך!"
המשך
19/03/06 13:56
2צפיות

13. בשני הימים האחרונים של החג (ובא"י ביום האחרון) נוהגים להתאסף בכמה בתים ולקרוא בנעימה שיר השירים עם תרגום יונתן ב"ע בצירוף תרגום בערבית, פסוק פסוק ותרגומו. בעלי הבתים מגישים כיבוד לקוראים, משקאות ומיני תרגימא.

14. ילדי ישראל נהגו ביום זה להסתובב קבוצות קבוצות ברחובות היהודים ולהכריז בקול רם ובניגון של שירה: "הא טארונה, הא אלכמאמן" (תנו נטרון, תנו כמון). זוהי מעין הודעה שהיום הוא היום האחרון לאכילת המצה, ומהערב כבר מכינים את לחם החמץ הראשון אחרי החג, זהו לחם ה"מימונה" שמתבלים אותו בתבלין. בעלי הבתים מכבדים את הילדים במיני פירות, וגם במשקאות שהילדים יוצקים לבקבוקים שבידיהם, כשהם שרים שירים של ברכה לבעלי הבית שלא יחסר להם כל טוב.

15. הפטרת יום שמיני של פסח בגולה היא, כידוע, "עוד היום בנוב לעמוד" (ישעיה י, לב), את ההפטרה הזאת קוראים גם בתרגום יונתן בן עוזיאל, המתרגם את דברי הנביא בהרחבה יתירה ומתאר בפרטי פרטים את חיילותיו של סנחריב בבואו על יהודה. את נוסח התרגום עצמו מתרגמים לערבית המדוברת, פסוק פסוק ותרגומו ותרגום תרגומו.

16. ביום שמיני של פסח מגיעה חגיגיותו של החג לשיאה. בשעות שאחרי הצהרים מתמלאים כל רחובות היהודים באלפי מטיילים, בעיקר צעירים, כשבפתחי הבתים, בחלונות, בגזוזטראות וגם על גגות הבתים שאינם גבוהים, עומדות בנות העיר כשהן מלובשות במבחר מלבושיהן ומקושטות בעדייהן, ומזכירות בזה את המנהג שהיה נהוג בישראל ביום ט"ו באב וביום הכיפורים ("בחור, שא נא עיניך ראה..." תענית כו), והרבה קשרי שידוכין היו נעשים כתוצאה ממנהג זה.

17. ליל מוצאי חג הפסח נקרא בפי ההמונים בשם "ליל אלכץ ונוואר" (ליל החסה והפרחים). בלילה זה נושאים הבחורים המאורסים אל בתי ארוסותיהם סלים מקושטים בפרחים ובתוכם חסה ופרחים, תפוזים ומיני סוכריות. הסלים נישאים על ראשי ילדים מהמשפחה, ובהגיעם לבית הארוסה מקבלים את פניהם בני המשפחה, בעיקר הנשים, בתרועות שמחה ובשירה. ברוב הבתים מופיעים זמרים עם כליהם ומבלים עד חצות בשירה ובזמרה.

בלילה זה קונה כל אבי משפחה חסה ופרחים, וכשנכנס לביתו חובט בהם על ראש כל אחד ואחד מבני המשפחה. אם המשפחה מברכת את כולם בברכת "עקבאל דאיר" (מעין "כה לחי").

מנהג דומה נהוג גם ביום הושענא רבא - כשחוזר האב מבית-הכנסת אחר תפילת שחרית הוא חובט בלולב (ואם אין לו לולב - חובט בבדי ערבה) על ראשי בני המשפחה, ואם המשפחה מברכת כנ"ל, "עקבאל דאיר".

18. באסרו חג הפסח נוהגים ללוש לחם עם תוספת כמון, ככר ככר לכל אחד מבני המשפחה. לפני משלוח הכיכרות לתנור תוקעים ביצה בכל ככר. את הלחם האפוי אוכלים עם הביצה הקשה, ולרוב מוסיפים לו חביתה עם נתחי בשר כבוש, אותו השאירו משחיטת הכבשים ששחטו בערבו של היום האחרון של פסח, ללחם זה קוראים "מימונה"7.


יז. בין פסח לעצרת
בשש השבתות שבין פסח לעצרת, נהגו הילדים להכין לעצמם מיני משקאות ממותקים (גזוז, סירופים, לימונד וכדו'). בשעות שלפני הצהרים היו נראים ברחובות היהודים מאות ילדים המוכרים זה לזה כוסיות משקה תמורת כל מיני קליות ופירות8. ההורים היו מעודדים "מסחר" זה ולא היו מונעים מילדיהם את החומרים להכנת המשקאות האלה שנקראים בשם כולל "לאבסוס".
איזה יופי שוש
19/03/06 19:04
1צפיות
אני אכניס הכל למאמרי הפורום.
שוש אחותי
25/03/06 12:19
1צפיות
המנהג לא להכניס אדם זר בערב ליל הסדר נהוג עדין אצלהעדה המסילתיה  וגם לא לתת אפילו כוס מים גם זה עדין קיים מניסיון אישי שלי
מאכלים לשבת מלוב
19/03/06 13:53
61צפיות

ד. מאכלי שבת
בין המאכלים לשבת הרגילים אצל יוצאי לוב, חביבים עליהם במיוחד:

1. ה"קוסקוס" - עשוי מסולת בלולה במים ומעט שמן, אותה מבשלים על אדים. זהו מאכל קל וטעים מאד.

2. ה"מפרום" - קציצות העשויות מבשר טחון ובצל, פטרוזיליה ותבלין שונים. תערובת זו לשים בביצים ונותנים אותה בין פלחי תפוחי אדמה או חצילים; נמצא שהמילוי מכוסה משני צדדיו, זכר למן שהיה נתון בין שתי שכבות טל, מלמטה ומלמעלה.

3. ה"חראימי" - דגים עם בצל, פלפל, שום ורסק עגבניות. מאכל חריף המוגש כמנה ראשונה.
מה עם הריסה?
19/03/06 20:05
4צפיות
בל פיג'לעדו
והכי הכי הקעאר של המפרום.....
19/03/06 20:23
2צפיות

  אימי הייתה נוהגת להכניס לפלטה את הקעאר (התפו"א והדלעת בתחתית הסיר של המפרום)וכשזה היה מתייבש יאמיייייי

   בטח נשמע מוכר לרובנו....

אני קוראת אותך ומחייכת
19/03/06 20:25
יאחסרה על הקעאר טעים יאמי יאמי...
עכב אל תאג'ין לדראוויש
הקעאר לך במיוחד תמי
19/03/06 21:02
שמים בסיר שטוח,  פרוסות של תפוחי אדמה, בצל, גזר,כף רסק, מעט פלפל
אדום,מלח  ,,מערבבים ומסדרים את המפרום מסביב בוזקים מעל מעט קינמון
ומכסים עד לחצי הסיר מים והופה על האש עד  להתאדות הנוזלים

טעים יאמיייייייייייייייייייייייי
הריסה לשבת כבקשתך
19/03/06 20:59
3צפיות
החומרים:

1 כף פלפל אדום חריף>או חצי מתוק>

2.5 כפות רסק עגבניות

חצי כוס שמן

פלפל שחור מלח

1.5 כוסות חיטה

דגים מה שאוהבים> אבי ז"ל היה מביא ראש שללוקוס ענק
וזה היה טעים יאמי>

                        אופן ההכנה

לשים בסיר את השמן ,פלפל,ורסק, ולתת לזה לטגן מעט עד שהחמיצות של הרסק תיפוג,    לאחר מכן  מוסיפים  מים כארבע כוסות ומביאים לידי רתיחה,
מוסיפים את החיטה  ונותנים לבשל על אש נמוכה כשעה בערך.
לקראת כניסת השבת מחממים שוב את ההריסה שמים מעל את הדגים,
ומעבירים לפלטה.

בהצלחה ובתאבון
º
|מעדן ,ללקק את ההשתיים
19/03/06 21:47
1צפיות
º
אפשר עם בשר בקר, רצוי שריר מס' 8
20/03/06 12:36
ועוד...........אחרון
19/03/06 13:51
4צפיות
9. אין מנהג "בת-מצוה" נהוג בקהילות לוב.


אבלות
1. מקפידים הרבה לבל ישאירו את הגוסס לבד, פן ילך מן העולם בלי קריאת שמע. אנשי חברה קדישא (הנקראים "חברים" בפי בני העדה) יושבים (במקרה הצורך גם לנים) אצל הגוסס עד אשר ישיב את נשמתו לבוראו. הם בקיאים במלאכתם זו, ובעת שנראים אצל הגוסס סימנים של פטירה, סימנים מיוחדים שרק ה"חברים" יודעים אותם, מתחילים לקרוא קריאת שמע. מנהלי בתי החולים הממשלתיים בארץ לוב היו יודעים את זה, ורשות ניתנה לכל ה"חברים" להיכנס בכל שעה ובכל זמן לבית-החולים, כשנקראים לשם ע"י קרובי הגוסס. בגלל זה נהגו ה"חברים" (וכך נוהגים עד היום) להימנע מביקור חולים, שלא ייפול לב החולה עליו בחושבו שהם באים לא לקיום מצוות ביקור חולים כי אם למילוי תפקידם.

2. כשנפטר אדם והניח אישה בהריון, נוהגים שנושאי ארון הנפטר עומדים עם הארון בפתח החדר שממנו הוצא, ואשת הנפטר עוברת מתחת לארון, לעיני קהל המלווים - והיה זה אות שהיא הרה. מנהג יפה זה בא למנוע לזות שפתיים על האלמנה. כשנולד בן זכר אחרי פטירת האב, הוא נקרא על שם האב המנוח.

3. לאחר הקדיש שאומרים על יד בית-הכנסת, קורא השמש בקול רם: "מחילה יא קהל!" בזה הוא מזכיר לקהל המלווים לבקש סליחה מהנפטר ולתת לו מחילה. הקהל עונה: "מחילה", קריאה הכוללת מתן מחילה לנפטר ובקשת מחילה ממנו.

4. נהגו שבניו של הנפטר אינם מתקרבים כדי ד' אמות למטת אביהם, וכן אין נכנסים לבית-הקברות אחרי מיטתו, אלא מחכים בפתח עד צאת הקהל אחרי הקבורה, ושם, בפתח בית העלמין, אומרים קדיש, עורכים השכבה לנפטר ומנחמים את האבלים.

5. בשעת הלוויית המת, כשעומדים ליד בית-הכנסת לאמירת קדיש, וכן אחר קבורת המת, נוהגים אנשי חברה קדישא לאסוף נדבות תוך כדי קריאת זירוז: "צדקה תציל ממות". כסף זה עובר לח"ק, או לקופת "תלמוד תורה" השולחת מקהלת ילדים ללוות את הנפטר בקריאת קינות לאיש, ופרקי תהילים לאישה. נהגו שאותם קרובי הנפטר, שעליהם חלה חובת אבילות, אינם תורמים למעשה צדקה זה, וזאת משום שבחלק מן הכסף שנאסף בהזדמנות זו קונים את צרכי סעודת ההבראה, וסעודה זו צריכה להיות משל אחרים.

6. איש חברה קדישא מביא לאבלים את סעודת ההבראה (לחם עם ביצה או זיתים) והוא עומד על האבלים עד שיגמרו לאכול. אח"כ הוא אוסף את שיירי הסעודה (לחם, קליפות הביצים או גלעיני הזיתים) ומקפיד מאד שלא להשאיר כלום בבית, ואפילו לא פירורי פירורין. את הכל לוקח איש הח"ק וקוברו באדמה. ייתכן שזה סמל לקבורת האבילות, שלא תחזור עוד למשפחה.

7. כל העוסקים בצרכי המת, הן אלה היושבים אצלו בשעת הגסיסה הן אלה העוסקים בטהרת המת ובכריית הקבר וכו', עושים זאת בדרך כלל שלא על מנת לקבל פרס, וכל מעשיהם לשם מצווה. כנגד זה עושים אנשי הקהילה לאנשי חברה קדישא שתי מסיבות בשנה, ביום טוב האחרון של פסח וביום שמחת תורה. למסיבות אלה קוראים "סעודת רבי-גרשון"14. במסיבות אלה מגישים ל"חברים" ערק לשתיה ופולים או חומוס מבושלים, ומבלים שעה ארוכה בשירות ובזמירות. נוסף לזה שולחים לכל "חבר" (וכן ל"חברות" המטפלות בטהרת נשים נפטרות) קצת ערק הביתה. השכנים והשכנות טועמים מזה ומאמינים שזו סגולה לאריכות ימים.

8. בימי השבעה מתקבצים בבית האבל לשלוש התפילות. בין מנחה למעריב מספיד דרשן ת"ח את הנפטר (או הנפטרת) בדברי תורה ובשבחי הנפטר. אח"כ אומרים קדיש דרבנן ומתפללים תפילת מעריב. אחר התפילה יושבים האבלים לארץ והקהל עומד סביבם. החזן אומר השכבה, ואחר כך אומרים כל הקהל את הפסוקים: "בלע המות לנצח" וגו', "יחיו מתיך" וגו', "והוא רחום" וגו' ופונים לאבלים לאמור: "מן השמים תנוחמו". האבלים עונים: "ובירושלים תנוחמו" ועומדים.

9. במשך שבעת ימי האבלות נמנעים מאכילת בשר, ורק בשבת שבתוך ימי השבעה אוכלים בשר, אך באבלות על הורים אין אוכלים בשר גם בשבת.

10. בערב שבו מסתיימים ימי השבעה, באים לבית האבל להספד ולתפילות וגם לומדים משניות למנוחת הנפטר. ישנו סדר קבוע של לימוד לפי החיד"א ז"ל, והוא: המסכתות נדרים, חלה, תמיד, מנחות וזבחים. כמו"כ לומדים פרקי משנה שאותיותיהם הראשונות הן כמו אותיות שם הנפטר ושם אמו, לקט של פסוקים מספרי התנ"ך וביניהם ספר רביעי של תהילים, כמה קטעים ממסכתות שונות והקטע בזוהר לפרשת ויחי המתחיל ב"ויקרבו ימי ישראל למות", ומסיימים בקדיש דרבנן.

11. סדר לימוד זה נקרא בפי העם בשם "פקידה". כמוהו עושים בסוף ה"שבעה", בסוף ה"שלושים", בסוף שישה חדשים וכן ימים אחדים לפני תום י"א חדשים (מקפידים לעשות את ה"פקידה" האחרונה לפני תום י"א חדשים, בהתאם למאמרם ז"ל: "משפט רשעי ישראל בגיהנם י"ב חודש", ובכדי שלא להחזיק את הנפטר לרשע, מקדימים לעשות את הלימוד לפני התחלת החודש הי"ב). על סדר לימוד זה חוזרים בכל שנה ביום הפטירה (יום היארצייט) וקוראים לזה "פטירה".

12. ביום האחרון לשבעה, לאחר תפילת שחרית ולאחר ההשכבה אומרים במקום הפסוקים הנ"ל (בלע המות וגו'), "לא יבוא עוד שמשך" וגו', "כאיש אשר אמו תנחמנו" וגו'. אל האבלים אומרים: "מאבל לשמחה", והם עונים: "ובירושלים תשמח", והאבל מסתיים.

13. בסוף ה"שבעה" וכן בסוף ה"שלושים", בסוף שישה חדשים ובתום אבל ה-י"ב חודש (כמה ימים לפני תום החדש האחד עשר, כנ"ל) מכינים קרובי הנפטר אוכל ומביאים אותו למושב הזקנים או לילדי ת"ת, וכן למשפחות עניות - צדקה לעילוי נשמתו של הנפטר.
את שכחת את זה שהטריפולים
19/03/06 16:02
2צפיות
עושים אזכרה גם בחצי שנה וב11 חודש
º
נכון אתה צודק, ושלא נדע
19/03/06 19:07
º
אמן אמן!!!
19/03/06 19:23
º
אתה חמוד אתה שמחה שאתה כאן
19/03/06 19:29
צודק ביגי....................
19/03/06 21:03
אבל לא יכולתי להכניס את הכל לא קיבל ממני
º
ביגי פסוק 13 מדבר על זה
19/03/06 21:10
º
צודקת אני מתנצל
19/03/06 21:59
ממנהגי יהדות לוב
19/03/06 13:45
31צפיות

חתונה
הולדת בנים
בר-מצווה
אבלות  


חתונה
1. אור ליום הרביעי שלמחרתו מקיימין את החופה, מביאים את הכלה מבית אביה לבית הורי החתן בהילולא ובשירים. בהגיע הכלה לפתח הבית עולה החתן על הגג וזורק לתוך הבית כד מלא מים. הכד נשבר, המים נשפכים, הכלה צועדת עליהם בדרכה אל החדר, והנשים שרות: "יא חתן כצצר לעבאר..." (החתן, שבור הכד). ייתכן שטעם מנהג זה הוא לעשות סימן להצלחה ואריכות ימים, כמו שהיה נהוג למשוח את המלכים על מעין בכדי שתמשך מלכותם (ראה הרמב"ם הלכות מלכים פרק א', י"א).

2. אחרי שבע הברכות שוברים את הכוס שממנה שתו החתן והכלה, בעוד שהיא כמעט מלאה יין; היא נשברת על-ידי החתן, והיין נשפך על הארץ (השוה שו"ע אמה סי' קע"א).

3. בקהילת מסלאתה נהוג שהחתן לוקח את הכוס, אחרי ששתו הוא והכלה ממנה, ומוזג את יינה בכוס ריקה שהרב מחזיק באותה שעה. הרב שופך בחזרה לכוס החתן והחתן לכוס הרב, וחוזר חלילה עשרות פעמים, כשהקהל הנוכח מלהיב את שני הצדדים במחיאות כפים ובקריאות עידוד משולהבות. תוך כדי הרקות אלה נשפך היין, והשמחה רבה.

4. אבי החתן או אחד מקרוביו (במקרה שהאב אינו נמצא) מלביש את החתן טלית מצויצת. החתן לוקח את קצה הטלית ושם אותו על ראש כלתו. פרישת כנף הבגד על ראש האישה הוא סמל לנישואין: "ופרשת כנפך על אמתך" (רות ג, ט). בני הזוג נשארים מכוסים בטלית אחת עד תום שבע הברכות. המנהג להעמיד את החתן והכלה תחת חופה המוחזקת בידי אנשים אינו נהוג אצל יהודי לוב.

5. בקהילות העתיקות של ערי השדה, ובמיוחד בקהילת מסלאתה, הייתה קבוצה של בחורים הנקראים שושבינין (שוואש) מלווה את החתן בכל שבעת ימי המשתה שלפני החופה, ואתו הם הולכים בכל מקום שהוא הולך, וכן עושה קבוצה של בחורות עם הכלה. קרובים וידידים מזמינים את החתן והכלה לארוחה, יחד עם השושבינין, כך שבמשך שבעת הימים עוברות הקבוצות מבית אל בית, לפי ההזמנות.

בחגיגה שעושים בבית החתן בערב שלפני החופה, מנדב כל אחד סכום כסף, לפי יכולתו. סכום ניכר נאסף באותו ערב בדרך זו והוא נמסר לחתן ומשמש להוצאות חתונתם בדרך כלל גם נשאר לו סכום לא מבוטל לאחר החתונה. כל התרומות - כולל הארוחות - נרשמות בפנקס המשפחתי המיוחד לכך, ובבוא הזדמנות שמחה בבית התורמים (ברית מילה, בר-מצוה או חתונה) חייב החתן להחזיר לכל אחד מהם כפי ערך התרומה שתרמו לו. במקרה של השתמטות מצד החתן מקבל התרומות יכול התורם לתבוע אותו לדין תורה, המכריח אותו לשלם מה שקיבל (כמו שפסק מרן בשו"ע, אבן העזר סימן ס').

6. בטריפולי ישנה "תקנת ההישבון" שנתקנה ע"י קדמונינו זצ"ל בשנת תע"ז (1717), והיא שאם האישה נפטרה בלי להשאיר זרע, הרי חפץ שנשאר מנדונייתה בעין מבלי שחל בו שום שינוי, אלא הוא כפי שהביאתו עמה, אין בעלה יורשו אלא הוא חוזר ליורשיה מבית אביה. ונהגו לרשום כל התכשיטים והחפצים בכתובה גם מפני טעם זה (נוסח התקנה מובא בספר "השומר אמת", מאת ר' אברהם אדאדי, דף ע"ג).

7. בליל שבת שאחרי החופה (שקוראים לה "שבת ואברהם זקן" על שם הקריאה המיוחדת בתורה, ר' להלן) באים לבית החתן אחר תפילת ערבית (או מתפללים אצלו בבית) ומברכים שם שבע ברכות, כשהחתן והכלה עומדים כמו ביום הכניסה לחופה. ככה עושים גם למחרת אחר תפילת שחרית, אלא שביום נותנים לפני הקהל כיבוד קל, משקאות וממתקים.

בתפילת שחרית מוציאים לכבוד החתן בבית-הכנסת ספר תורה נוסף. אחרי שמעלים כמה מקרוביו "לכבוד החתן", הוא עולה לתורה בספר זה וקוראים בפרשת חיי שרה שבעה פסוקים, מהפסוק "ואברהם זקן" עד "ולקחת אישה לבני משם". החזן קורא פסוק ראשון, ואחד מהקהל, בעל קול נעים, קורא את התרגום (אונקלוס) שלו, וכך נוהגים לגבי יתר הפסוקים. את תרגום הפסוק האחרון קוראים לאחר הברכה האחרונה על התורה, כדי שלא לעשות הפסק בין הקריאה לברכה. כאשר חוזר החתן למקומו, שרים: "לך לשלום במקומך, ירצה הא-לוהים את מעשיך, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". כך נוהגים לגבי מי שנושא כלה בתולה. לנושא אשה אלמנה אין קוראים (ראה מגן אברהם בשו"ע אורת חיים קמ"ד, סעיף קטן ה').

8. מנהג מיוחד במינו נהוג אצל יהודי הג'בל (חבל ההר). בחג הסוכות, ביום טוב שני של גלויות, מתכנסים כל החתנים שנכנסו לחופה בערב החג, הם ושושביניהם וקהל רב, על-יד באר מים (וכשעברו בני קהילה זו לעיר זוארה, היו מתכנסים על חוף הים), ומקיימים מרוץ החתנים הנקרא בפי כולם "מרוץ והוא כחתן". החתנים רצים במלוא כוחם שעה ארוכה לקול צהלתם, מחיאות כפיהם ושמחתם של כל הנוכחים. לאחר מכן, חוזרים הביתה בתהלוכה, שרים שירים מיוחדים לכבוד החתן ושם עושים מסיבה לכבוד המאורע. זקני העדה מסתמכים על הפסוק: "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח", ומזה שם המרוץ "והוא כחתן".


הולדת בנים
1. בהיוולד בן זכר למז"ט מעלים בשבת שלפני המילה את האב לתורה, ולפני הברכה והקריאה שרים בני הת"ת או ציבור המתפללים את השיר "אערוך מהלל ניבי", שיר המדבר בשבחו של אליהו הנביא ז"ל. באותה שעה עובר השמש בין הקהל כשבידו בקבוק מי פרחים (בדרך כלל אלה המזוקקים מפרחי עצי הדר) ונותן כמה טיפין בידי כל אחד - לברך "בורא מיני בשמים".

מנהג זה של חלוקת מי פרחים בבית-הכנסת נהוג גם כשעולה לתורה בר-מצוה או חתן. בעל השמחה הוא המספק את מי הפרחים.

2. נוהגים לקשט את החדר שבו מתקיימת ברית מילה ברדידים צבעוניים, אותם תולים משני צדי הכניסה. לרוב בוחרים בצבע אדום. יש אומרים שמקור מנהג זה מימי האנוסים, שהיו מפחדים למול לפי דיני ישראל, ע"י מוהל מוסמך ובנוכחות מנין אנשים. מכיוון שלא יכלו לתת פרסום לברית מפחד האויבים, נהגו לתלות רדידים אדומים אלה, הרומזים לדם ברית, למען ידעו האנוסים שיש בבית זה ברית מילה ויכנסו לתוכו.

3. ר' אברהם אדאדי ז"ל כתב בספרו "ויקרא אברהם" (פרק "מקום שנהגו") שהמנהג הוא לכבד את אבי היולדת להיות סנדק אצל הבן הראשון, ואם איננו, זוכה בכיבוד זה אחיה, ובלבד שהסנדק מביא משלו, קודם המילה, את כל הבגדים הצריכים לתינוק.

4. ביום שלפני הברית, לפנות ערב, באים לבית היולדת וקוראים בנעימה את ההלל השלם עם ההלל הגדול. ילדים רבים מתאספים ומצטרפים לקריאה זו. בעל הבית מכבד את הקוראים במשקה ועוד, ואת הילדים הוא מכבד בפולים או "חומוס" קלויים ומבושלים, בתוספת מטבע קטנה לכל ילד. לילדים חוש ריח מפותח מאוד והם יודעים יפה, היכן יש "הלל", והם נוהרים לשם מכל הרחובות הסמוכים.

מיד אחר כך באות נשים, מקרובות המשפחה, ודכות "הבשמים" כשהן בסמוך לכסא אליהו, זוהי תערובת של מיני תבלין ופרחים מיובשים, שאבי הבן קונה בכדי להכין מהם את הבשמים, אותם מגישים לקהל בשעת המילה. הנשים דכות ומערבבות אחר כך את הבשמים הכתושים במי בושם, עד שריח התערובת משיב נפש. בשעת הדיכה שרות הנשים המומחות לכך (הן באות לכל בית שיש בו ברית מילה ומתיישבות תחת "כסא אליהו") שירי קודש על המשיח, אליהו הנביא, האבות, משה, אהרן, יוסף הצדיק, ארץ ישראל, שבח התורה ועוד. שירים אלה מושרים בשפה הערבית המדוברת ובמנגינה עממית המושכת את הלב. הם מלאי געגועים לכל דבר שבקדושה ומביעים את כיסופי הדורות לגאולה ולשיבה לארץ-ישראל, את הקשר הנצחי של עם ישראל לתורתו ואת האמונה החזקה שרק בה יוכל לחיות ולשוב לימי תפארת עלומיו. לקבוצת שירים זו קוראים "ג'נא הספר" = שיר הספר.

5. בערב שלפני הברית מתאספים בבית היולדת וקוראים את הקטע בזוהר לפרשת "לך לך" המתחיל ב"ויאמר אליו אני א-ל שדי", עד סוף הסדרה, ושרים כמה שירים מענינא דיומא.





.

















































ותודה ל.."דעת" מרכז ללימודי היהדות
המשך למנהגים
19/03/06 13:49
18צפיות
הולדת בנים
1. בהיוולד בן זכר למז"ט מעלים בשבת שלפני המילה את האב לתורה, ולפני הברכה והקריאה שרים בני הת"ת או ציבור המתפללים את השיר "אערוך מהלל ניבי", שיר המדבר בשבחו של אליהו הנביא ז"ל. באותה שעה עובר השמש בין הקהל כשבידו בקבוק מי פרחים (בדרך כלל אלה המזוקקים מפרחי עצי הדר) ונותן כמה טיפין בידי כל אחד - לברך "בורא מיני בשמים".

מנהג זה של חלוקת מי פרחים בבית-הכנסת נהוג גם כשעולה לתורה בר-מצוה או חתן. בעל השמחה הוא המספק את מי הפרחים.

2. נוהגים לקשט את החדר שבו מתקיימת ברית מילה ברדידים צבעוניים, אותם תולים משני צדי הכניסה. לרוב בוחרים בצבע אדום. יש אומרים שמקור מנהג זה מימי האנוסים, שהיו מפחדים למול לפי דיני ישראל, ע"י מוהל מוסמך ובנוכחות מנין אנשים. מכיוון שלא יכלו לתת פרסום לברית מפחד האויבים, נהגו לתלות רדידים אדומים אלה, הרומזים לדם ברית, למען ידעו האנוסים שיש בבית זה ברית מילה ויכנסו לתוכו.

3. ר' אברהם אדאדי ז"ל כתב בספרו "ויקרא אברהם" (פרק "מקום שנהגו") שהמנהג הוא לכבד את אבי היולדת להיות סנדק אצל הבן הראשון, ואם איננו, זוכה בכיבוד זה אחיה, ובלבד שהסנדק מביא משלו, קודם המילה, את כל הבגדים הצריכים לתינוק.

4. ביום שלפני הברית, לפנות ערב, באים לבית היולדת וקוראים בנעימה את ההלל השלם עם ההלל הגדול. ילדים רבים מתאספים ומצטרפים לקריאה זו. בעל הבית מכבד את הקוראים במשקה ועוד, ואת הילדים הוא מכבד בפולים או "חומוס" קלויים ומבושלים, בתוספת מטבע קטנה לכל ילד. לילדים חוש ריח מפותח מאוד והם יודעים יפה, היכן יש "הלל", והם נוהרים לשם מכל הרחובות הסמוכים.

מיד אחר כך באות נשים, מקרובות המשפחה, ודכות "הבשמים" כשהן בסמוך לכסא אליהו, זוהי תערובת של מיני תבלין ופרחים מיובשים, שאבי הבן קונה בכדי להכין מהם את הבשמים, אותם מגישים לקהל בשעת המילה. הנשים דכות ומערבבות אחר כך את הבשמים הכתושים במי בושם, עד שריח התערובת משיב נפש. בשעת הדיכה שרות הנשים המומחות לכך (הן באות לכל בית שיש בו ברית מילה ומתיישבות תחת "כסא אליהו") שירי קודש על המשיח, אליהו הנביא, האבות, משה, אהרן, יוסף הצדיק, ארץ ישראל, שבח התורה ועוד. שירים אלה מושרים בשפה הערבית המדוברת ובמנגינה עממית המושכת את הלב. הם מלאי געגועים לכל דבר שבקדושה ומביעים את כיסופי הדורות לגאולה ולשיבה לארץ-ישראל, את הקשר הנצחי של עם ישראל לתורתו ואת האמונה החזקה שרק בה יוכל לחיות ולשוב לימי תפארת עלומיו. לקבוצת שירים זו קוראים "ג'נא הספר" = שיר הספר.

5. בערב שלפני הברית מתאספים בבית היולדת וקוראים את הקטע בזוהר לפרשת "לך לך" המתחיל ב"ויאמר אליו אני א-ל שדי", עד סוף הסדרה, ושרים כמה שירים מענינא דיומא.

6. על כסא אליהו הנביא שאותו תולים בחדר-היולדת ומכסים בטלית ועליה מפה של ס"ת שלוקחים מבית-הכנסת, מניחים צלחת מלאה חול נקי. חול זה משמש בשעת המילה להטמין בו את הערלה ולשפוך בו את דם המציצה מפי המוהל. על החול מניחים שתי ביצים הנשארות בצלחת במשך כל הלילה. נותנים לאחר הברית את הביצים לאישה חשוכת ילדים - סגולה לפרי בטן.

ממעל לראשה של היולדת עושים, מצואתו הראשונה של התינוק, צורת מפתח (על הקיר או בנייר שתולים אל הקיר) - רמז למה שנאמר בתלמוד שמפתחה של חיה (יולדת) הוא אחד משלושת המפתחות השמורים בידי הקב"ה.

על דלתות חדרה של היולדת תולים שני ניירות, שבהם מודפסים השבעות וקמיעות נגד כל מיני מזיקין העלולים לבוא לבית היולדת ולהזיק לאם ולתינוקה.

7. מקובל לקרוא לנכדים ולנכדות על שמות הסבים והסבות שנמצאים בחיים. דבר זה גורם שמחה גדולה לזקנים, בראותם שעוד בחיים רואים את שמם מונצח בנכדיהם.

8. מקובל בכל ערי לוב (וגם כיום בריכוזים שבהם נמצאים עולי לוב) שלא לומר תחנון בכל בתי-הכנסת בתפילת שחרית ביום שיש ברית מילה בעיר. מקורו של מנהג זה בתקופה קדומה, כאשר בכל מדינת לוב היה בית-כנסת אחד ובו התפלל מנין אחד, ונמצא שביום שיש ברית מילה, בלי ספק היו גם אבי הבן והסנדק בין המתפללים. ואף על פי שהישוב גדל ובתי-הכנסת והמניינים רבו, המשיכו לנהוג כך עד היום.

9. בעלי השמחה שולחים בערב יום המילה לכל קרוביהם ושכניהם (במושבי העולים שולחים לכל המשפחות שבמושב) צלחת מלאה פולים או חומוס מבושלים, מאלה שהכינו לכבוד ה"הלל". המשפחה המקבלת את המנחה הזאת, איננה מחזירה את הכלי ריק. היא שמה בו ביצים או כמה כפיות של סוכר ומחזירה אותו לבעלי השמחה.

מנהג זה שלא להחזיר ריקן לבעליו כלי שבו הובאה איזו מנחה, נהוג בכל המקרים של משלוח מנות, ולאו דווקא בשמחת ברית מילה. המיוחד בשמחת ברית מילה הוא שמחזירים אחד משני הדברים הנ"ל - ביצים או סוכר.

10. במלאת לילד ארבעים יום עושה לו אמו חגיגה קטנה, המתבטאת בהדלקת נרות בבית ובבישול פולים או חומוס שמהם היא מחלקת לשכנים. לערב זה קוראים "ליל הארבעים". ייתכן שמספר זה של ארבעים יום צריך להיות מקביל לארבעים יום של יצירת הולד, וכמו שספרה לה האם ארבעים יום שבעת יצירתו עד שנודע לה שנוצר עובר במעיה, כך היא מונה ארבעים יום לאחר הוולדו13.

11. בהגיע התינוק לגיל צמיחת שיני החלב, תופעה שגורמת לעתים קרובות לחום ולנפיחות בחניכיים, הולכת האם לבית-הכנסת הקרוב ומבקשת מהשמש לתת לה את קולמוס הכסף שהקורא בתורה מחזיק בו בשעת הקריאה. היא מעבירה אותו פעמים אחדות על חניכי התינוק ומאמינה שעי"כ תצמחנה השיניים ללא כאבים.

12. כשהתינוק ישן בעריסתו, והאם צריכה לצאת לשעה קלה ולהשאיר אותו לבדו, היא שמה ליד ראשו חומש, סידור או תיק הטלית והתפילין, לשם שמירה עליו, והיא יוצאת בביטחון גמור שלא יאונה לו כל רע.

13. ביום שבו נכנס הילד לתלמוד תורה, לוקחת האם ביצה ראשונה לתרנגולת (תרנגולת מבכירה), שולקת אותה עד שתהיה קשה ומביאה אותה עם הילד אל הרבי, הרבי קולף את הביצה וכותב עליה את האותיות ת, צ, ל, מ, מ, ק, י, ג, ע, ה נ, מ - ראשי התיבות של הפסוקים "תורה ציווה לנו משה" וגו' ו"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". אחר כך הוא קורא עם הילד מלה במלה את הברכה "שהכל" ומאכילו את הביצה. אחר כך הוא לוקח את החומש, טופח בו בקלות על ראשו של הילד, וכך עושים גם ילדי הת"ת - למען יכנסו דברי תורה בראשו.


בר-מצוה
1. ביום חמישי שלפני השבת שבו נכנס הנער למצוות, הוא מסתפר בביתו בטכס מיוחד. ההורים מזמינים זמרים על כליהם, והנער מזמין את חבריו שיסתפרו עמו. בכל זמן התספורת הזמרים והמשוררים שרים, והנשים מריעות ומגישות כיבוד לכל המשתתפים בשמחה.

2. ביום הכנס הבן לעול מצוות, ולאחר שגמר ללבוש את כל בגדיו (את הבגדים העליונים מלבישים אותו הקרובים והקרובות) ומתכונן ללכת לבית-הכנסת, מבקש הנער את סליחתה של האם על כל אשר חטא נגדה, מגיש לה את ידיו לרחיצה, והיא שופכת מים עליהן. רגעים אלה הם מרגעי האושר בחייה של אם, ועליהם אינה מוותרת בשום מחיר.

3. אחרי רחיצת-ידיים זו מלביש האב את הבר-מצוה טלית, והקהל מלווה אותו לבית-הכנסת, תוך שירים וזמירות, כשהוא עטוף בטלית ונתמך משני צדדיו ע"י שני ילדים מחבריו, המתחלפים לאורך כל הדרך עד לבית-הכנסת.

4. אין יהודי לוב נוהגים לעשות חגיגת בר-מצוה באחד משאר ימות השבוע, החגיגה והעלייה לתורה מתקיימות ביום שבת, חוץ ממקרים נדירים מאוד כשהמשפחה אינה יכולה להרשות לעצמה עריכת שמחות וחגיגות - וזה לרוב אם אחד מהורי הנער נפטר באותה שנה. במקרה כזה מביאים את הנער לבית-הכנסת ביום שני או חמישי, מלבישים אותו טלית ותפילין ליד ארון הקודש, הוא עולה לתורה באותו יום, ובכך מסתיים הכל.







.

















ועוד המשך על מנהגים
19/03/06 13:50
1צפיות
4. אין יהודי לוב נוהגים לעשות חגיגת בר-מצוה באחד משאר ימות השבוע, החגיגה והעלייה לתורה מתקיימות ביום שבת, חוץ ממקרים נדירים מאוד כשהמשפחה אינה יכולה להרשות לעצמה עריכת שמחות וחגיגות - וזה לרוב אם אחד מהורי הנער נפטר באותה שנה. במקרה כזה מביאים את הנער לבית-הכנסת ביום שני או חמישי, מלבישים אותו טלית ותפילין ליד ארון הקודש, הוא עולה לתורה באותו יום, ובכך מסתיים הכל.

5. מנהג מקובל להקדים בהכנסת הילד לעול מצוות גם לפני היותו בן י"ג שנים, אם הוא יתום מאב או מאם, כדי שהנער יקיים מצוות ויגרום בזה לעילוי נשמת הנפטר.

6. מנהג יפה נהגו אנשים רודפי צדקות ואוהבי מצוות, שעם הכנסת בנם לעול המצוות מצרפים אליו ילד אחר, יתום או עני, ואין מפלים ביניהם לא במלבושים ולא בחגיגה ובכיבודים, כאילו שניהם אחים בני אותם ההורים.

7. גבאי בתי-הכנסת או ועדי הקהילות נהגו לעשות חגיגת בר-מצוה כללית לילדים רבים בני משפחות מעוטי יכולת. קונים להם מערכות בגדים שוות ועורכים להם מסיבה כללית שבה משתתף קהל גדול יחד עם בני משפחותיהם של חתני המסיבה. לרוב מכוונים חגיגות כאלה בימי חג השבועות - חג מתן תורה.

8. במניין שבו מתפלל נער שמניח תפילין בפעם הראשונה, אין אומרים בו תחנון.

9. אין מנהג "בת-מצוה" נהוג בקהילות לוב.
קהילת יהודי לוב מהעתיקות בעולם
19/03/06 11:17
38צפיות
.
הקהילות היהודיות בלוב הן מן העתיקות ביותר בפזורה היהודית בתפוצות. המסורות הרווחות בחלק מקהילות יהודי לוב מייחסות את ראשית הקהילות היהודיות בלוב להתישבות של יורדי-ים פיניקים בחופי צפון אפריקה, אליהם הצטרפו יהודים, בתקופת שלמה המלך במאה העשירית לפנה"ס.  קיימות מסורות על בית כנסת עתיק מימי שלמה המלך בגריאן בלוב, ששרידים ממנו קיימים עד היום.. לפי המסורת, יהודי לוב סיפקו לבית המקדש עצי מור וקטורת בשמים ("אושק", "עוד-קמארי") וברבורים שעלו על שולחנו של שלמה המלך. קיימות מסורות המייחסות את ראשית הישוב היהודי בלוב לתקופת גלות עשרת השבטים (720 לפנה"ס). מסורות אחרות מייחסות את ראשית הישוב היהודי בלוב לתקופה שאחרי חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס). בקירינייקה התגלה קמיע ועליו כתובת עברית: "לעבדיו בן ישב", שזמנו בין המאה העשירית לפנה"ס למאה הרביעית לפנה"ס.  ספר החשמונאים מלמד על קשרים הדוקים של יהודי קיריניי עם הישוב היהודי בארץ-ישראל ובית המקדש בירושלים, על משלוח תרומות מיהודי לוב לבית-המקדש, על מצוות עלייה לרגל לירושלים שקיימו יהודי לוב ותרומת שערי הנחושת הגדולים והמעוטרים של לשכת הגזית בבית המקדש. העיר ישינה באזור סירת' נזכרת בימי השלטון הרומי בלוב בשם יודיארוס אוגוסטה - הישוב היהודי על שם הקיסר אוגוסטוס, וניבנתה כנראה על-ידי יהודים. ההסטוריון יוסף בן-מתתיהו מזכיר את הקהילה היהודית בלוב השולחת תרומות מחצית השקל לבית המקדש בירושלים. קיימות גם עדויות על התיישבות יהודים באזור קיריניי שבקירנייקה ובטריפוליטניה, במישור החוף ובאזור הג'בל בשנים 155-117 לספירה. שבטים ברברים (שבטים פגנים מאזור הג'בל בלוב) התייהדו, ונוצר קשר תרבותי יהודי-ברברי, וכמו כן  קלטו הקהילות היהודיות בלוב  רבים ממגורשי ספרד.




[נגרר מאתר אחר]
הידעתם ש...
20/03/06 11:15
4צפיות
שגם לנו זה קרה כנסו לקישור ואח"כ
הנה הסיפור האישי שלי
כשהלב בוכה בשקט
---------------
סיפור מצפון אפריקה


אישה פשוטה ושמה שרה נישאה ליוסף דבוש סבי
לרבות הימים נולדו להם 2 ילדים בכור וג'וליה ,כן  אני נקראת אני  על שמה.
בכור היה ילד קטנטן וג'וליה התינוקת הייתה בחיק אמא יונקת
בזליטן אשר בלוב, כשנכנסו כמה חיילים וירו בשרה כהיא מניקה את התינוקת ג'וליה.
אינני יודעת איך ולמה יצאו מיד לאחר מכן החיילים מהמקום ולא המשיכו את מלאכתם המזוויעה.
התינוקת שנפלה מידיה של שרה שמתה בו במקום והילד הקטן בכו עד שמישהו מצא אותם בבית עם אמם שהייתה ללא רוח חיים והם ליד גופתה המגועלת בדם
יוסף בעלה נשא לאשה את אחותה של שרה שמה רבקה  מיד אחרי כן
,כך היה נהוג אז
סבתי רבקה וסבי יוסף גידלו את 2 הילדים והביאו לעולם עוד 10 ילדים
כיום גם סבי וסבתי אינם בחיים,כנל 2 הילדים ג'וליה נשרפה כאן בישראל באיזה צריפון רעוע ,בכור נפטר לפני שנים בודדות ממחלות שונות מי שזוכר כתבתי כאן על מותו של איש הספר..בכור ולימים עמיחי מגל
.השאיר אשה ותאומים בן ובת נשואים .
ובתוך כל זה ניצחון קטן להם לסבי שנקם את מות אשתו וסבתי שנקמה את מות אחותה ,הם הביאו לעולם שבט ענק 10 ילדים עשרות נכדים ובינתיים מעל 15 נינים.
עד כאן הסיפור האישי שלי מנקודה שלא הרבה מכירים או יודעים שהייתה גם היא קיימת.
זה כל מה שהצלחתי לדלות מסבתי ז"ל בכל פעם כשהייתה מצליחה לדבר על זה
ג'ול שלא שוכחת לעולם ...
יהי זכרם של כל הניספים ברוך
בוקר טוב ישראל
כתובות אינטרנט מצורפות:
וואוו ג'ול
20/03/06 11:26
1צפיות
סיפור עצוב, מרתק,
והעיקר דור ההמשך שיגדל להיות איתן ורם כארזים.

º
20/03/06 11:27
ג'ולי מותק עם כל הרע הזה שקרה
20/03/06 16:17
1צפיות
גם יצא טוב ואת איתנו כאן!!!! שאלוהים ישלח לגהנום את החיילים שעשו את זה אמן!
טאKי ב ה צ ל ח ה !
19/03/06 11:16
1צפיות


טאקוש הצלחה בהקמת הפורום המופלא.......

תמי מואאאאאה
19/03/06 11:20
קדימה להפשיל שרוולים,
בואו נקים פורום לתפארת יהדות לוב

תביאו חברים ומכרים יוצאי העדה הלובית גם ילדי תערובת.

19/03/06 11:36
יש לי שובל של אנשים שישמחו להצטרף,,,,,

  אני לרשותך, בכל אשר אוכל לסייע אשמח......
נו קדימה...
19/03/06 11:43
תבואי עם השובל הארוךךךךךךךךךך בשמחה רבה.
הינה .......בהצלחה לך
19/03/06 11:49
טאקיייייייי


בטוחה אני ,שאת תדעי להריםםםםםםםםם

את הפורוםםםםםםם


זה שיש מטעמים מעדנים ושאר מאכלים ממממממממ,ליוצאי העדה כולם יודעים

וגם אני!!

נחמד ללמוד ולדעת עודדדדדד


ב ה צ ל ח ה
ג'וזפין
19/03/06 11:52
ברוכה הבאה לחדש דנדש הזה

יהיו מתכונים אותנטיים והרבה נושאים מעניינים.

בהצלחה יקירתי..
19/03/06 13:46
טאקוש יא עזי..חחחחחחח המון הצלחה מאמי.
אוהבת אותך. ואת הכתיבה המיוחדת שלך.
נבוא כולנו.. ויהיה שמח..
שלך באהבה תמיד.
בל.
יאבלונדה יאחצ'י מראחבה ביק
19/03/06 18:57
2צפיות
מחלא ג'ייצ'ק ללפורום

צ'פאדלי יבובע
חי אדוני !!! שאוו האדה טאקילה?
19/03/06 16:49
חי אדוני !!! שאוו האדה טאקילה?
ברכות מותק!!! הצלחתך מובטחת!
ולחברים פה אני מודיע שיש לכם פה מתחרה מוזר ביותר - אני!
אימי ממרוקו ואבי - עוד יותר "גרוע" פולני...
אבל גדלתי בשכנות לטריפולטאים ואני אפילו מבין את השפה והכי הכי אוהב מפרום וחריימה...
אלמרה מותק שלי
19/03/06 19:06
ברוך הבא ימעורב מדליק

איזה כייף לראות אותך גמPO
ברוך הבא אלמרה
19/03/06 21:05
1צפיות
חחחחחחחחחחח אלמרה

כולם אבל כולם מוזמנים לפורום המדהים הזה
שבו סוף סוף יכולים יוצאי לוב לכתוב לשאול ולהתרשם
מיהדות לוב המדהימה


חחחחחחח נו מה חשבת אני גם מלוב
חחחח אלמרה
19/03/06 21:34
חי אדוני
צריך להגיד את זה נכון
ובהגיוי הנכון
ומי כמוך ,גם אם אתה מרוקאי פולני מעורב
אבל שגר בעיר שרובה טריפולטאים
יודע ומכיר את המבטא
עדה מקסימה לדעתי
יש בה הרבה חריפות
ופיטקניות
º
19/03/06 17:14
יערית
19/03/06 19:13
תודה מתוקה אחת
בהצלחה והנאה טאkי
19/03/06 18:17
ואת תבני כמו פאזל פורום נפלא ותהייה בו אוירה ויופי כמו תמונה מקסימה
ואני אבוא לפעמים  לבקר ולראות, בטוח שיהייה לי ממה להנות
הרבה אהבה לך אני שולחת
ליאור

ליאור נשמה טובה
19/03/06 18:55
תודה יקירתי
טאKילה בהצלחה
19/03/06 10:42
5צפיות
המון הצלחה בפורום החדש  טאKי

מי  חוץ ממך מתאים להרים פורום כזה?

אז כך:בכל הנוגע  למתכונים אני כאן..........

ב ה צ ל ח ה
שושי
19/03/06 10:59
1צפיות
את לא זזה מכאן,
יהיה נחמד אם כולנו נתלכד לשמר את העדה הנפלאה הזו.
º
19/03/06 17:13
º
19/03/06 21:10
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום