לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
אתם נושאים/נשאתם יותר מעובר אחד
אם בדרך הטבע או בדרכים אחרות-זהו מקומכם!

בטוחני שתמצאו ב הזה מקום להכל:
לשאול, לתהות, להזדהות ולשתף
ועוד הרבה מעבר

ברוכים הבאים




שאלה דחופה בנוגע לשמירת הריון
07/09/14 17:09
82צפיות
שלום לכן,
היום הומלצה לי שמירת הריון באסף הרופא. אני יודעת שאני צרריכה לצבור עכשיו חודש ימי מחלה לפני שביטוח לאומי מתייחס אלי. זה אומר שהחודש אני לא אקבל משכורת נכון. זה הכל רטרואקטיבי בלבד?
º
מישהי אולי יודעת
09/09/14 14:45
11צפיות
תשלום באוטובוס
07/09/14 15:10
146צפיות
כשעולים לאוטובוס מהדלת האחורית עם עגלת תאומים, אין אתן משלמות?
זה קרה לי פעם אחת ופשוט ביקשתי ממישהו שהיה לידי שישלם במקומי
07/09/14 19:24
97צפיות
הבאתי לו סכום כמעט מדוייק כדי לא לסבך עם עודף .
שאלה לא קשורה
07/09/14 14:52
49צפיות
אולי מישהי יודעת במה אפשר לדשן עציצים מחומרים שיש בבית? שמעתי על קפה שחור, על לחם יבש... יש אולי המלצות מנסיון על משהו גוטה גוטה? 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מצטרפת בחשש כבד
07/09/14 13:48
305צפיות
הי, נעים מאוד, אני תולש, מצטרפת מפורום שכן.
אחרי שלוש שנות טיפולים, הריון שהסתיים בגרידה בשבוע 12, הריון חוץ רחמי והריון כימי.
IVF מספר 6 בו הוחזרו 3 חמודים, בטא נחמדה ובשבוע שעבר הגעתי למוקד בגלל כאבים חזקים ושם ראו שני שקים ושחלות מאוד נפוחות בגלל הטיפולים.
התחלתי ללא אמונות טפלות וכעת אני ללא ספק מלכת החששות הלא הגיוניים. פחדתי אפילו להכנס לקרוא כאן מהמחשבה שהחבר'ה יחליטו לפרוש בגלל זה. אני יודעת שעדיין יש סיכוי גדול לכך.
החלטתי שמה אכפת לי להנות לפחות בינתיים מהמחשבה שאני הופכת להיות אמא לשניים ובכל זאת להצטרף! 
אז בינתיים תהיתי אם מישהי מכן בשלבים המממש מוקדמים הייתה עם כאבים חזקים - כאבי מחזור שבאים והולכים, בעיקר באים. זה זכור לי מההריון הקצר הקודם אבל לא בעוצמה כזו..אני לא ישנה בכלל בלילות האחרונים וגם לא מוצאת תנוחה שלא כואבת .הבטן שלי עדיין נפוחה כולה מהטיפול האחרון והבטן התחתונה ממש באיזור מתחת לפופיק התחילה לבצבץ כמו עיגול קטן ומגוחך. אני מיום חמישי מסתובבת עם מכנסי הריון בגלל שכל המכנסיים שלי יושבים בדיוק שם ויוצרים לחץ בלתי נסבל.
מרגישה מאוד מגוחכת (בערך שבוע 6..)
רציתי לשאול גם לגבי ברזל- האם מקובל לקחת שניים ביום במקום אחד (משום מה זה מה שהרופאה שלי אמרה היום כשהתלוננתי על הכאבים. היום ספציפית הרגשתי כמה דקות כאילו מישהו חותך לי את הבטן אבל עכשיו זה עבר ואני מאוד מאושרת) 
אז זהו, בינתיים אני פה :)
 
תולש...
07/09/14 14:19
145צפיות
איזו דרך עברת עד אלינו! וואו... "מלכת החששות הלא הגיוניים" יכול בהחלט לתאר אספקט נכבד באמהות אז תרגישי ממש בבית  משמח שהחלטת להנות מהרגע הזה, אחרי כל מה שעברת מגיע לך ועוד איך. נכון, יש סיכון מסויים שדברים ישתנו (כמו בכל הריון) אבל בכל זאת, רוב הסיכויים לטובתנו 555 כך שההשתתפות כאן היא חלק חשוב מעיבוד החוויה. כולן חוששות, כולן מפחדות, כנראה שזה חלק מעסקת החבילה. וביננו, אם זה לא היה, א ז משהו לא היה בסדר...
לגבי הברזל- לקחתי שניים ביום בהריון ובהנקה כי אני צמחונית ויש כמה רופאים שזו המלצתם.
לגבי המיחושים- להריון מרובה יש דרך מיוחדת משלו להכביד על הגוף ולבחון את הסבלנות, והוא לא קרא את כל המדריכים ולפעמים הוא מפנק בתופעות לוואי כבר בשבועות מאוד מוקדמים. ההמלצה היא תמיד כשיש משהו חריג לפנות לחוות דעת רפואית. מקסימום יגידו שזו סתם היסטריה אבל זה עדיף על האופציה השנייה.
אז, ברוכה הבאה אלינו, שיהיה ארוך, קל ומצ'עמם  
תודה על התגובה החמה!
07/09/14 18:28
83צפיות
הרופאה שלי התקשרה כרגע ממספר לא מזוהה ואמרה משועשעת "גברת *** בטח שיהיו לך כאבים מטורפים עם תאומים אחרי שאיבה" לא זיהיתי אותה וניסיתי לגלגל בראש מי זו יכולה להיות כי לא סיפרנו לאף אחד (בקושי לעצמנו), רק פה כתבתי את המילים המפורשות ואז הבנתי שזו היא וצחקנו. אמרתי לה שזה הרגיש כמו רצח עם בלילה אז היא אמרה "חכי שיוולדו..." 
אמרה שמבחינתה אני יכולה לעשות אולטרסאונד כל שבוע אם זה ישמח אותי.
אני אגב, טבעונית ,לכן כנראה הברזל הכפול למרות שבד"כ אני ממש בסדר איתו. שכחתי לשאול אם משנה אם לוקחת שני כדורים ביחד או שעדיף אחד בבוקר ואחד בערב?
 
אחלה רופאה
09/09/14 14:44
45צפיות
וכיף שהיא ענתה תשובה מרגיעה ומנחמת (טוב נו, אולי לא מרגיעה, אבל אמיתית ).
בהריון לקחתי 2 כדורי ברזל, אחת ליומיים שלושה כדור B12 התגברתי על ה ולקחתי גם 2 אומגה3 בכל יום ו-2 פרנטל. לקחתי הכל ביחד והשעה שהיתה נוחה לי היא הצהריים. זה לא רלוונטי במקרה שלך, כי את טבעונית, אבל באופן כללי אם כדורי הברזל הם טבעיים (כלומר לא סינתטיים כמו פריפול למשל) אז חשוב לקחת מרווח של שעתיים לפני ואחרי מוצרי חלב כי הם מפריעים לספיגת הברזל בגוף. 
 
לי הרופא אמר לקח בבוקר ובערב
10/09/14 13:54
28צפיות
הריון קל ומשעמם!
ברוכה הבאה ובהצלחה
07/09/14 21:24
63צפיות
גם אחרי ivf , זכור לי (לא בחום...) הכאבים שתיארת, תוסיפי לזה עוד כמה תסמינים נחמדים שיצטרפו בהמשך ויש לך הריון תאומים שגרתי ;)שיהיה ארוך ומצ׳עמם
לא מצליחה לישון :(
07/09/14 07:51
215צפיות
צריכה לקטר קצת, מתחילה שבוע 33 , לא ישנתי כול הלילה..
לא מצליחה לישון,כמה כול הזמן ומתה מפחד מהלידה \ ניתוח קיסרי
עוד לא החלטתי איפה ללדת(איכילוב או תל השומר) ואני כבדה מידיי כבר כדי לעשות סיור בתל השומר ולראות מה קורה שם,
לא יכולה כבר לזוז מרוב שהן כבדות לי....:( ומתה מפחד מהרגע שהן יצאו....
כרגע אחת עכוז ואחת ראש - ולא יודעת האם לעשות קיסרי..( מצד אחד זה נשמע פחות מפחיד מהלידה , מצד שני זה ניתוח לכול דבר!!!)
צריכה עידוד והרגעה........
ממשיכה בקיטור -
07/09/14 07:53
106צפיות
ואני גם בשמירה כבר חודש , ומשעמם בבית ונראה לי אני משגעת את עצמי במחשבות במקום להיות עם אנשים שיכניסו אותי לפרופורציות או לפחות יוציאו ממני את המחשבות.
ובכלל מפחדת גם מה יהיה אחרי שהן יצאו - מה עושים? איך משתלטים ?
 
כמוני כמוך..
07/09/14 09:27
86צפיות
אוטוטו שבוע 35, לא ישנתי כל הלילה הבדלקתי מזגן, כיביתי מזגן, פתחתי חלונות, סגרתי חלונות...כבד, כואב, לא נח....מתה מפחד....כי גם אחרי הלידה לא נראה לי שזה ישתפר. שתיהן עכוז ולא נראה שיש להן כוונה להתהפך אז מיועדת לקיסרי וממש לא בא לי שיחתכו אותי...מה גם שפוחדת לא להגיע בזמן לבי"ח (יש לי כשעה נסיעה, אומנם יש בי"ח אחר רבע שעה אבל ממש לא בא לי ללדת שם)...
טוב לדעת שאני לא היחידה שמשתגעת וזה בסדר...
07/09/14 09:42
81צפיות
מה עושים? איך נרגעים .?
חחח...חשבתי שפתרון כמו בשיר Wake me up, when september ends.
07/09/14 09:57
84צפיות
יכול להיות פתרון מוצלח ביותר...אי אפשר לבקש הרדמה מלאה בבי"ח ושיעירו שזה יגמר....ואז לקבל אפידורל עד שהצלחת של הניתוח מחלימה :D
º
וואי רעיון מצויין!!!!!!!!!!!!
07/09/14 11:16
43צפיות
קיסרי זה לא נורא
07/09/14 11:30
112צפיות
מלחיץ כן שלא יודעים למה לצפות וכן זה כואב אחרי, ואז זה עובר. מכינים מראש הרבה משככי כאבים - ולגמרי אפשר להתמודד
º
07/09/14 13:56
16צפיות
מותק, קבלי קצת עידוד ממני...
08/09/14 10:45
74צפיות

ממש מקווה בשבילך שלא יגמר בקיסרי...תמיד עדיף ללדת בלידה רגילה – כמו שאמרת בכל זאת ניתוח וגם ההתאוששות קלה ומהירה יותר.
אם את רוצה לדעת בדיוק מה הולך לקרות בקיסרי, יש להם באיכילוב סיורים מיוחדים לפני קיסרי, אפשר לתאם את זה דרך מועדון היולדות שלהם. אני הייתי בסיור ומיד בסופו היה לי ברור שאלד שם. שמעתי על ליס רק דברים טובים לפני הלידה ואכן לא התאכזבתי. בהצלחה מותק מחזיקה לך אצבעות!
 
בדילמה.. עד כשכבר התחלתי להנות מההריון , גילו
05/09/14 13:16
306צפיות
ששני העוברים סובלים מהתפתחות לקויה של הכליות (והם לא זהים!! בן ובת)בסופו של דבר לכל אחד מהם יש כליה אחת, ולבת הכלייה הבודדת היא אגנית (לא שאני יודעת מה זה אומר).פרסמתי גם בפורום של התאומים, אם מישהי חוותה / שמעה על משהו זהה.מתכננת לעשות גם מי שפיר עם צ׳יפ בהקדם, אבל.. אפילו אחרי אני חושבת אולי עדיף להפסיק את ההריון ? ;(בעלי מדבר על זה מאז שגילינו, בהתחלה כעסתי עליו ועכשיו אני מתחילה להשלים עם הרעיון.יש לי כבר ילדה בבית (בריאה לחלוטין) ולא מספיק שהיא ׳תסבול׳ מחוסר תשומת לב כשהם יגיעו אני גם אהיה עסוקה כל הזמן בדאגה לבריאותם... אני ממש לא יודעת מה לעשות, גם כל העולם כבר יודע שאני בהריון, כל כך לא מתחשק לי ׳לחיות׳ שוב את החוויה האיומה כשמישהו ישאל אותי על ההריון (אם נפסיק). אני יודעת שזה לא שיקול לכלום אבל מטריד אותי
º
משום מה מהאייפד הכל יוצא משפט אחד ארוך... סורי
05/09/14 13:17
73צפיות
הי, נסיון של חבר קרוב עם בעיה דומה
07/09/14 00:34
143צפיות
לחבר נולד תינוק עם כליה אחת, בכל שבוע הזמינו את הפונדקאית לעשות אולטרסאונד, כיוון שראו התפתחות העובר לא המליצו על הפלה. התינוק נולד עם כלייה אחת בלבד שאינה מתפקדת בתפוקה מלאה. אבחנת הרופאים שכנראה יצטרך השתלת כליה בעתיד. בבדיקה גנטית ומי שפיר שנעשתה במהלך ההריון לא נמצא פגם גנטי/כרומוזומלי. אם תרצי לשוחח בטלפון שלחי לי הודעה בפרטי.
לגבי הפן הרפואי הייתי מוצאת את הרופא/ה הכי תותח/ית והכי הכי
07/09/14 14:31
102צפיות
מקצועי ומנוסה שאתם סומכים עליו לקבלת חוות דעת. אני מקווה גם שיענו לך נשים שחוו את זה ושיצרת קשר עם רמונה. 
כרגע נראה לי שמה שהכי קשה ומייסר זה אי-הוודאות שנוטה לייצר סרטים, פחדים ומחשבות הרבה יותר גרועים לפעמים מהמציאות עצמה.לגדל ילד פגוע זו משימת חיים (לא פחות) וצריך בהחלט לשקול את כל האספקטים וההיבטים של זה, בפרט כשיש עוד ילדה בבית. נשמע שאתם מגלים אחריות ועירנות לכך. לגבי מה שתארת על הפחד משאלות הסביבה, נכון זה לא שיקול, אבל זה בהחלט מטריד ומצער, בפרט שיש אנשים שמרשים לעצמם להתעסק בעניינים לא להם וזו חוויה מאוד חודרנית. נראה לי גם שיותר קל להתמודד עם המחשבה על זה, מאשר המחשבה על אובדן ההריון עצמו ואולי לכן האנרגיה הולכת לשם? בכל מקרה, כרגע את לא שם, וזה גם דבר מעודד...
בהצלחה רבה מכל ה- ותעדכני!
 
תודה
07/09/14 21:33
72צפיות
עדיין אובדי עצות , אבל יצרנו קשר עם עוד רופאים ונלך לחוות דעת נוספת בתל השומר.קצת נמנעתי מהפורום ליום-יומיים (ונכנסתי שוב...), ואני שמחה שנכנסתי לראות שעניתן :)אני בהחלט אצור קשר עם רמונה.. אבל אני אומר בכנות שאני לא מוכנה נפשית להביא ילד (או במקרה זה שניים) שיש סיכוי שיצטרכו השתלת כלייה בעתיד, זה פשוט משהו שאני לא יכולה לגזור עליהם או על אחותם ׳הגדולה׳.ההריון הזה חשוב לי (הושג בטיפולים) ואנחנו מבינים את ההשלכות של ההפסקה בשלב הזה. מקווה מאוד שיהיו לי חדשות טובות יותר בהמשך השבוע *אמן*
תקשיבי
09/09/14 14:38
31צפיות
אף אחד אף אחד אף אחד לא ישפוט אותך על ההחלטה הזו (אם וכאשר כמובן)! זה כל כך מורכב ומסובך וצריך להתייחס לכל כך הרבה אלמנטים ובסופו של דבר זה על כתפיכם והאחריות והנטל יהיו רק עליכם. אני יכולה רק לדמיין לעצמי מה את עוברת ויכולה להגיד שבמצב כזה כנראה- שוב, אם זה הולך להיות הכיוון- כנראה שהייתי בוחרת באותו הדבר עם כל הכאב העצום הזה. כואב לשמוע גם שזה הריון שהושג מטיפולים, מתארת לעצמי שזה בוודאי מכביד יותר על ההחלטות. 
אז קודם כל שמחה נורא שמצאתם רופאים נוספים, להיות ב-DOING עוזר מאוד להעביר את הזמן ולהתמודד עם חוסר הוודאות. מתפללת איתך לבשורות טובות השבוע ובכלל. מחכה לעדכונים 
תוצאות חריגות בבדיקת דם ושתן
05/09/14 08:42
81צפיות
בוקר טוב.
שבוע 23+3 מרגיש כמו שבוע 50 + 100
עשיתי בדיקות דם ושתן השבוע. מעבר לדברים הרגילים של המוגלבין נמוך היו כמה תוצאות חריגות- מי יודעת לפענח?
במשטח מיקרוסקופי:
Myelocytes % Confirm 2.6 כאשר הטווח הוא בין 0-0.1
Lymphocytes % confirm 18.5 הטווח הוא בין 22-44
בספירה:
Lymphocytes  19.5 הטווח בין 22 ל 43
 
שתן- מיקרוסקופיה
  Leucocytes (U)/Field 4
  Mucous (U) +
  Squamous Epithelial Cell ++
 
שתן כללי
Leucocytes (U 75 הטווח בין 0 ל 10
בהריון קורה שהתוצאות חריגות
05/09/14 09:02
43צפיות
אני לא יודעת מה התוצאות שלך אומרות אני לא רופאה אבל באתרים של הקופות חולים מוסבר במפורט כל  בדיקה ומשמעותה אבל אני במקומך כדי להפסיק לדאוג הייתי מתקשרת למוקד ומדברת עם האחות. אם התוצאות שלך היו מדאיגות הרופא היה מדבר איתך ברגע שהיה מקבל אותן.
הרבה בריאות ושבת שלום
º
מה שתמרה אמרה
07/09/14 14:33
3צפיות
º
שרשור ציוד- כל מה שרצית לדעת, לשאול ולהתייעץ לגבי ציוד
41תגובות
05/09/14 00:14
152צפיות

(המשך...)
הפינה לאם הטריה ולזו שבדרך!
04/09/14 23:10
118צפיות
שלום לכן,
הפינה חוזרת אחרי חופשת קיץ קצרה.
אתן מוזמנות לשתף, להעלות נושאים שמעסיקים אתכן, להגיב לנושאים שמועלים ולקחת את זה לכל כיוון ומקום שמעניין אתכן.
הפעם רציתי לשתף אתכן בהתחלות חדשות, בכניסה של הקטנטנים למעון.

החדר בבית החולים בו ילדתי, היה סמוך לתינוקיה. כל הלילה בקע ממנו בכי תינוקות רכים שהדיר שינה מעיני. שכבתי במיטה וניסיתי לזהות את בכי התינוקות שלי. דמיינתי אותם שוכבים חסרי אונים בעריסותיהם בתינוקיה המוארת והרועשת ואף אחת לא ניגשת אליהם. וכך, מצאתי עצמי קמה 3-4 פעמים בכל לילה, הולכת בשארית כוחותיי לתינוקיה כשהלב פועם והגוף חרד, רק כדי למצוא אותם רגועים ושלווים.
עכשיו אני יושבת מחוץ לתינוקיה בגן אליו נכנסו השבוע כשעוד מעט ימלאו להם ששה חודשים, ובתוך מקהלת התינוקות הבוכיים, מנסה לזהות את קולם של האפרוחים שלי. אני מתאפקת שלא להציץ מהחלון, מנסה להדביק את ישבני לכסא, לפטפט עם אמא היסטרית שמאיימת לפרוץ פנימה ולחטוף את הבת שלה ולהחליק מטה את הגוש בגרוני. זה מחזיק בכל סיבוב שתי דקות לכל היותר, כי אחרי דקותיים אני מתנתקת באחת מהכסא ומודיעה לסביבה שזהו, הם בטוח צורחים שם, אני נכנסת פנימה! ברוב הפעמים היתה לי טעות בזיהוי פלוס פאדיחה אחת כשהסתערתי היישר למשטח הפעילות הצבעוני כשאחד הבנים השתעשע עם שמיכה על פניו ואני הייתי בטוחה שאני מצילה אותו. פניה ההמומות של המטפלת, שמסתבר שעמדה ממש לידו וצחקקה איתו, הבהירו לי היטב שקצת, אבל קצת הגזמתי.
 
בתום שלושה ימים מבצעיים מחוץ ובתוך מעון התינוקות החדש, אחרי שהתחלתי לטפל גם בתינוקות הבוכיים האחרים, לגרום לאיזו סבתא לחשוב שאני עובדת שם ולדמיין כמה נחמד זה היה יכול להיות, הבנתי, שלטובת כולם, כדאי לבצע התנתקות. להפתעתי, זה היה הרבה פחות דרמטי ממה שחשבתי שיהיה. הם חייכו, אני נישקתי, הם שיחקו, נפרדתי ויצאתי, בראש מורם ללא דמעות ועם הרבה גאווה, שרתי כל הדרך לאוטו את 'אמא אווזה'.
אני רוצה ילדים עצמאיים ובטוחים. זה לא נורא גם כשהם בוכים. הטיפול צריך להיות הולם, לא מושלם, שינויים ומעברים קשים לכולם. ככה אני משננת לעצמי ברגעים של חולשה כשאני חושבת כמה עדיף וטוב היה, להיות איתם בבית עד...עד להודעה חדשה.
 
איך אתן נפרדות? עד כמה אתן משחררות ואיך מתמודדות? מעבר ליום-יום, אלא ממש עם הרעיון שהילדים מעכשיו בנפרדות גדולה יותר מאיתנו, בוכים ומתנחמים על כתף אחרת שהיא לא שלנו...
Tני לא מאמינה, אבל פשוט ברחתי מהבית
06/09/14 11:36
118צפיות
הבאתי מטפלת מה - 1 לספטמבר, הייתי איתה בבית 3 ימים ואז ביום חמישי בבוקר אמרתי שאני הולכת, לקחתי את עצמי וממש ברחתי מהבית, חזרתי בצהריים רק כדי לקחת את הגדולים ושוב לברוח מהבית
היה מצוין לכולנו, לגדולים לקטנים ובטח למטפלת
בכנות? שוני עצום בין לידה ראשונה לשניה אצלי
07/09/14 14:46
62צפיות
עם הבכורה שלי, אני חושבת שהייתי פשוט בהלם מהאמהות- ממה שהיא דורשת, מחוסר השינה, מאובדן הספונטניות והחופש, מהכל, פשוט מהכל.... כבר כשהגברת היתה בת שלושה חודשים היא עברה למטפלת ואני חזרתי לעבוד. זה אפשר לי להיות הכי נוכחת ומסורה שיש בשעות אחה"צ, הערב והלילה ובסופשים איתה ולעכל את האמהות. הקושי להיפרד בא קצת אחר כך, כמה חודשים אחר כך, כשנפל האסימון וצברתי קצת נסיון כאמא והבנתי יותר. ומאז הוא לא ממש הלך לשום מקום. 
 
עם התאומים שלי היה לי כבר הרבה הרבה הרבה יותר קשה לשחרר. אולי כי הם היו פגים ותחושת חוסר השליטה והתלות באחיות וברופאים בטיפול בהם בדברים שעם הבת הבכורה שלי היו כל כך טבעיים ועצמאיים ואולי כי כבר הייתי בשלה יותר ומבינה כבר מה המשמעות של האמהות. הם היו איתי בבית שנה ושלושה חודשים (עבדתי פה ושם ועשיתי תואר שני גם תוך כדי, אבל לא היתה לנו מטפלת או גן). 
 
אני מנסה להפריד בין הצרכים של שלושתם- להתנסות, ללמוד, לחקור, להכיר סביבה חדשה, לפרוש כנפיים, ובין הצורך שלי כאמא שהוא לפעמים להשאיר אותם קרוב קרוב ולגונן. ללמוד לשחרר אותם במינון הנכון, המצמיח, כזה שלא מעורר חרדה (אצלם או אצלנו) זו עבודת חיים שאף פעם לא נגמרת...
 
ולגבי מה שכתבת בצורה כל כך יפה ומרגשת, כמה זה חשוב היכולת שיהיו לך הרבה כתפיים כאלה אחרות בחיים שעליהן אתה יכול לבכות, לא רק של אמאבא, והנה את מאפשרת להם את זה... הקושי הוא בהחלט שלנו הרבה פעמים, הרבה יותר משלהם, סתגלתנים הקטנטנים האלה שאת לא מאמינה!  וגם אנחנו מתרגלים לכמה שעות חופש האלה מהר מאוד 
 
 
 
 
איבוד מלחים בגוף
04/09/14 17:31
77צפיות
היי לכן...
כמו שנאמר הריון תאומות זהות ואכן כל שבוע מלווה איתו תופעות חדשות.
השבוע אושפזתי שוב בבית חולים והפעם בשל איבוד דרסטי של מלחים בגוף שהתגלו לאחר לחצים חזקים בחזה.
תודה לאל אתמול שחררו אותי עם המשך טיפול ועלי לקחת עכשיו גם מגנזיום ואשלגן.
לא ברור ממה נגמרה הסיבה אך החדש הוא שתיית מים מרובה.. כן כן מסתבר שיש חייה כזו עודף נוזלים בגוף...
רציתי לשמוע אם למישהי זה קרה במהלך ההריון ומה היא הכמות מים שאתן מקפידות לשתות??
 
מים מים בששון
05/09/14 00:26
49צפיות
באופן כללי מאוד, בהריון מרובה מומלץ לשתות בין שניים וחצי לשלושה ליטרים ביום. כנראה הגדלת ראש? 
ספציפית לא שמעתי על מקרה כזה, אבל אני בטוחה שישנם לא מעט. בטח תכף ישתפו המנוסות מנסיונן. בכל מקרה, שמחה ששוחרת כבר וזה מאחוריך. לא נעים, זה בטוח, אבל לפחות טוב שאת במעקב ובהשגחה. 
האם חלה עלי חובה להודיע למעסיקי כי אני בהריון תאומים?
04/09/14 16:35
176צפיות
רק מעגל מאד מצומצם סביבנו מודע לעובדה המדהימה,
וממש לא הייתי רוצה לשתף בזה את הבוס.
השאלה אם מבחינה חוקית אני צריכה ליידע אותו (חופשת לידה ארוכה יותר, עם סיכוי גבוה יותר להארכה).
ובכלל- במקום עבודתי מקובל לספר הכל על הכל, אבל אני ממש לא בקטע...
תודה על תשובותיכן
מומחיות לכאן..... שאלה מעניינת
05/09/14 00:36
110צפיות
האמת שאין לי מושג כי אני עצמאית. מקווה שתכף יענו המנוסות 
לא. אין לך חובה ליידע אותו שמדובר בתאומים אבל
05/09/14 07:46
142צפיות
את יכולה בשבועות מתקדמים ליידע שאת מתכוונת לקחת חופשה ארוכה קצת מהרגיל שיתכונן לכך שלא תחזרי מיד יש גם נשים בהריון יחיד שמאריכות באמצע חופשת הלידה את חופשת הלידה שלהן. בכל זאת את רוצה לחזור למקום העבודה וכדי ליצור יחסי אמון טובים כדאי ליידע על חופשה ארוכה מהרגיל מבעוד מועד.
אני לא מיידעת ולא מרגישה צורך - ובוודאי שלא חלה החובה על כך
05/09/14 09:00
111צפיות
בואי נעשה קצת סדר גם למען הריון של יחידים... אין בחוק חובה להודיע למעביד שאת בהריון!!!
זו הבנה לא נכונה של החוק. החוק אוסר להעסיק נשים בהריון בעבודת לילה לאחר חודש חמישי בשעות נוספות וביום המנוחה השבועית ומכאן רווחת הטעות שעלינו לספר עד חודש חמישי.
מבחינת חופשת לידה - חופשת הלידה כיום מוגדרת בחוק ל 6 חודשים מתוכם 3.5 חודשים בתשלום (או רק 7 שבועות במידה ולא השלמת את תקופת האכשרה) מביטוח לאומי. בהריון מרובה עוברים יש תוספת של 3 שבועות לכל ילד נוסף כלומר אם זכאית למלוא התשלום מביטוח לאומי ונולדו לך במזל טוב תאומים את זכאית ל 17 שבועות. כלומר ההבדל לצערנו הוא ממש אבל ממש לא משמעותי.
 
עכשיו לענייננו האם להודיע או לא למעסיק? אני חושבת שאף יולדת לא יודעת מה יקרה לאחר הלידה ואיך היא תרגיש, האם היא תרצה רק את התקופה המשולמת מביטוח לאומי או האם היא תרצה להאריך ל6 חודשים? גם יולדת בהריון יחיד לא חיבת לומר למעסיק שלה מה הן תכניותיה. המשפט הכי טוב לדעתי לומר הוא "בוא נעבור את הלידה בשלום ונדבר לאחר מכן..." כי באמת איך אפשר לדעת?
 
בקיצור - אני איתך. לא מספרת. לא מתכוונת לספר. באמת רק הסביבה הקרובה מאד (משפחה ושתי חברות) יודעות את הסוד הכפול והקסום.  מבחינתי אם לא הייתי חושבת שהאמא והחמות יכולות לחטוף התקף לב חס ושלום מהידיעה בזמן אמת גם לא הייתי מספרת להן....
 
שיהיה בקלות בהמשך. ובתור את שלא מספרת רק אשאל - מה את אומרת לאלה שאומרים לך הלידה בקרוב? ואת יודעת שיש לך עוד 4 חודשים..
 
rabot, אמנם תשובתך נשמעת נחרצת, אך לגמרי לא נכונה
05/09/14 09:34
114צפיות
חוק עבודת נשים סעיף 10:
10.   (א)  עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה.
(תיקון מס' 15) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 39) תשס"ז-2007
           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מעסיק להעסיק עובדת בהריון, בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעסיקה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגינקולוגיה, כי אין מניעה להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית, ובכפוף לתנאי האישור.
(תיקון מס' 42) תשס"ח-2008
           (ג)   מעסיק לא יעסיק עובדת שילדה בעבודת לילה, או במנוחה השבועית אף אם היה רשאי או הותר לו לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, אלא אם כן הסכימה העובדת לכך בכתב; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות ועל שירותים, על מקומות, על עבודות ועל תפקידים, הכל לפי סעיף 2(ג).
(תיקון מס' 42) תשס"ח-2008
           (ד)  בסעיף זה, "עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.
 
זה החוק.
לגבי תאומים, אין כל בעיה לא להודיע.
תקראי שוב את החוק ותביני על שום מה ההודעה...
05/09/14 10:25
81צפיות
עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון.
 
כלומר ההודעה, אם אכן צריכה להיות כזו. וזה לא משתמע שחייבת להיות כזו כי הרי נאמר בהמשך המשפט "או משנודע למעביד בדרך אחרת" - כלומר צצה לה הבטן. הרי מדובר על חודש חמישי.... אז אסור למעביד להעסיק בשעות נוספות או בעבודת לילה או במנוחה השבועית ועוד ועוד...
 
את רואה בחוק שכתוב ומשלא עשתה כן המעסיק רשאי להעביר מתפקידה/לפטר אותה ללא פיצויים או כל דבר אחר? משמע ההודעה של העובדת היא רק ע"מ להגן עליה ולא על מנת שהמעסיק יוכל להתארגן על מחליפה.
 
 
 
ההודעה למעביד מחייבת רק במקרים שמדובר בעבודה שיש בה
05/09/14 11:22
68צפיות
סיכון בריאותי לאישה ולעובר ואז מודיעים גם לפני חודש חמישי ובמקרים שיש שעות נוספות או עבודה בשבת זה כדי להגן על המעסיק שאסור לו להעסיק בזמנים האלה אישה הרה אלא באישור בכתב על כך מהרופא שאכן מותר לה לעבוד בשעות האלה.
 
בקיצור אין חובה להודיע על הריון בכלל אם את עובדת ״רגיל״בלי סיכון/ בלי שבתות/ בלי שעות נוספות
אין חובה אבל כדאי לשים לב לכל מקרה לגופו ייתכן שרק את מסוגלת לעשות את העבודה ואת מומחית בתחומך במשרד ויש צורך להכשיר מישהי אחרת וזה לוקח זמן וכו אז כדי ליצור יחסים טובים עם הבוסית יחסים של אמון כדאי ורצוי להודיע על ההריון בזמן מספיק שיאפשר למעסיק להתכונן.  אבל ממש לא צריכה גם במקרה כזה לדעתי להגיד שמדובר בתאומים.
תודה לכולכן על התשובות המושקעות
05/09/14 13:55
49צפיות
לגבי לספר על ההריון- בלי קשר לחוק- בכל מקרה הבטן לא משאירה מקום לספקות
בזה אין לי בעיה- סיפרתי לו והכל בסדר. 
לגבי תאומים נרגעתי. לא מספרת!!!! שיקבלו את ההפתעה וההלם בזמן המתאים.
רבות מחשבות- לשאלתך- נכנסתי בשעה טובה לחודש השביעי היום :):) עם בטן של שמיני פחות או יותר... עם האנשים ששואלים מתי הלידה ומצפים לשמוע "אוטוטו".. אני אומרת "יש עוד זמן", "נכון אני גדולה", "הריון שלישי בכל אופן",  כאילו צוחקת איתם על עצמי... יש גם נשים בהריון יחיד והמון מים או סתם גוף גדול, בינתיים לא חושבת שמישהו חושד בי..... ואם כן- שיחשבו!! 
אני את שלי עושה...
 
 
יש לי מחשבה שניה בעניין ה"לספר בעבודה" על התאומים
09/09/14 20:15
14צפיות
פתאום היום התחלתי להרהר בכך שוב... אני יודעת שאין כאן עניין של חוק,
אבל... אני נושאת בתפקיד די בכיר ופתאום חושבת אולי אני עושה משהו שלא בהגינות?
בונים עלי שאחרי 3.5 חודשים אניכבר חוזרת... וכאן אולי עוד תהיה שמירה לפני, ואח"כ יש לי עוד 3 שבועות בבית...
 
מה אתן אומרות? נכון זה לא מחוייב לפי החוק, אבל האם זה בסדר מצד ההגינות?
º
לא. וגם לא חייבים להודיע לפני חודש חמישי
06/09/14 08:12
27צפיות
שלום לכולם
04/09/14 13:33
228צפיות
אני בשבוע 23 עם זוג בנים לא זהים. בהריון הקודם שלי (ילד אחד יחיד ומיוחד) ממש נהנתי עד שבוע 26 שאז התחילו צירים מוקדמים ונכנסתי לשמירה. בהריון הנוכחי אני מרגישה שאני עם טבלת ייאוש...כמעט כל יום כואב לי הגב או הרגליים או הצד ואני רק מתה שהזמן יעבור ושהם יצאו בריאים ובמועד. היה יכול להיות נהדר אם הייתי יכולה פשוט להשאר בבית בלי ללכת לעבודה.
 
זהו...רק רציתי לפרוק תסכול.
היי (:
04/09/14 16:30
70צפיות
גם אני עם תאומים לא זהים , היריון ראשון - IVF  3  אני בשבוע 22 ו3 ימים ב"ה
את במעקב היריון בסיכון ? אם כן.. אשמח לדעת איפה את מטופלת ?!
 
לגבי הכאבי גב תחתון-אגן החדים והכואבים -אויי אני כל כך מזדהה איתך ! 
 
 
שלום גם לך:)
04/09/14 20:58
56צפיות
נחמד למצוא מישהי כמעט כמוני...אני הפסקתי לספור כמה IVF עברתי לפני שנכנסתי להריון הנוכחי.
בהריון של הילד הגדול הייתי במעקב הריון בסיכון באסף הרופא והם היו ממש מדהימים אז כמובן שגם עכשיו אני שם. בתקווה שגם הפעם תהיה לידה מצויינת ובלי שהייה בפגייה.
ברוכה הבאה לבית חם! בדיוק המקום לפרוק תסכולים בשעה טובה
05/09/14 00:19
47צפיות
על ההריון!
מה הסיבה בעצם באמת שאת לא בשמירה?
לא בשמירה...עדיין
05/09/14 04:04
53צפיות
אין עדיין עילה רפואית מספקת לשמירה. לא היו צירים (וטוב שכך) וגם לא התקצרות צוואר. רק כאבי גב ורגליים.
בהחלט לא בכל הריון תאומים נכנסים לשמירה. שאלתי פשוט כי יש לך
07/09/14 13:48
22צפיות
היסטוריה של צירים מוקדמים בהריון יחידני ושמירה משבוע 26 ועד כמה שידוע לי, לוקחים בחשבון עבר מילדותי. בכל מקרה, אם את מרגישה כבר חוסר כוחות כאבים וקושי, שווה לבדוק עם הרופא המטפל אופציה לשמירה, מי יודע... 
יכולה רק להזדהות..
05/09/14 00:24
61צפיות
בהריון קודם כמוך יצאתי לשמירה בגלל צירים בשבוע 26...
בהריון הזה תאומות לא זהות, טבעיות בהפתעה, עם צירים משבוע 24, כאבים בכל מקום בגוף וביקורים במיון יולדות החל משבוע 13 כולל אשפוזים אחרי כל ביקור...רע לי כבד לי ורק מחכה להגיע לשבוע 36 כדי להמנע מהפגיה...
ממש מבינה אותך
05/09/14 04:09
36צפיות
אני ממש מבינה אותך. אנחנו היינו במיון בשבוע 8 כי התעוררתי בשלולית של דם...הייתי בטוחה שהכל הלך אבל עכשיו כבר שבוע 23 והם כאן. אני כל הזמן תחת בדיקות ומעקבים. יש חשש אמיתי שאצטרף אליך אז בנתיים הדבר היחידי שעושים כדי למנוע,פרט למעקב, זה זריקות פרוגסטרון שבועיות.
חוזרת לעדכן- הרחבה גבולית של חדרי המח
04/09/14 11:49
240צפיות
ב''ה חזרנו מסקירה מכוונת מח.האנטומיה של המח נראית תקינה לחלוטין מלבד ההרחבה שב''ה נשארה גבולית ( פחות מ10)חששתי קצת מהסקירה הזו ואני שמחה מאוד שזה המצב:)יאללה.. שבעז''ה מעכשיו יתחיל להיות משעמם...( כמובן שמשהו חייב להשאיר אותנו קצת במתח אז הצוואר התקצר בס''מ... עוד קיצור קטנטן ואני נכנסת לשמירה בשכיבה. בנתיים צריכה פתרונות יצרתיים איך לא להרים את הגדולה)
שמחה לשמוע
04/09/14 16:49
74צפיות
מה הגבול התחתון של צוואר הרחם לשמירה בשכיבה?
רשמית 25
04/09/14 17:36
79צפיות
אבל התחלתי מ44 ועכשיו אני על 33 כך שמבחינת הרופא אם אגיע ל30 זה מראה חד משמעית על דינמיקה צווארית מניחה שיש כאלה שבנורמה יש להן צוואר קצת יותר קצר ולא יוציאו אותן לשמירה לפני 25...
גם אצלי הממוצע 42
04/09/14 19:20
64צפיות
היום ביקשתי שיבדקו והם אמרו שהחל משבוע 30 לא בודקים יותר  ?????
אם כל הצירים האלו ממש לא איכפת להם אם הוא התקצר?!
איך לא להרים ילדים גדולים? הממ...
05/09/14 00:22
90צפיות
הייתי לוקחת את הבכורה שלי "על הידיים" רק כשישבתי על כיסא. בד"כ לא קילחתי אותה, אבל כשכן, אז ישבתי על שרפרף ליד האמבטיה ולא בעמידה. היינו מתכרבלות במיטה במקום להשתולל. ובעיקר, חשוב לדעתי להסביר לילד בהתאם ליכולתו ולהבנתו את המצב החדש. זו ההתחלה של האחאות בעצם- האמפתיה וההבנה שיש עוד אנשים בעולם עם צרכים שלעיתים מתנגשים בצרכים של הילד וללמוד כיצד להתמודד עם כך ואף למצוא את היתרונות שבזה. אז שיחת תיאום ציפיות קטנה בהתאם לגיל, עם התייחסות מיוחדת אליו כאח הבוגר והתפקיד המיוחד שלו יכולות גם כן לעשות את העבודה...
היא קצת צעירה לשיחת תיאום ציפיות
05/09/14 00:26
68צפיות
כלומר אפשר לעשות אבל היא בטח תשכח אותה די מהר:) בת שנתיים וצ'ופצ'יק...

אבל באמת אנסה את הרעיונות שהבאת

תודה
באמת צ'ופצ'יק יש ספר מצויין לאחים בכורים שעומדים להיוולד
05/09/14 00:31
53צפיות
להם אחים תאומים. הוא נקרא "אח אחד ועוד אחד" והוא מדבר בגובה העיניים ומתייחס לכל המורכבויות של קנאה ותחרות. סה"כ מומלץ, גם אם לא לגילה כעת, הבכורה שלי בת חמש והברווזים בני שנתיים ושלושה חודשים ועדיין לפעמים היא מבקשת שאקריא לה את הסיפור הזה. אני יודעת שלפעמים קשה להשיג אותו בחנויות אז אולי יש בספריה. 
אחפש אותו!
05/09/14 01:17
22צפיות
תודה:)
גם שלי בת שנתיים +
05/09/14 13:39
46צפיות
ומבינה כמה שאפשר... אני כמעט ולא מרימה אותה. אלא אם כן זה לפיפי ואין אף אחד אחר בבית.
אני מזכירה לה שאמא לא יכולה ומחפשת משהו אחר להסיח את דעתה באותו הרגע.
וגם אנחנו מתכרבלות בישיבה.
º
תקני לה ישבנון שתתפס לבד לאסלה..
06/09/14 21:22
19צפיות
º
תטפס כמובן
06/09/14 21:23
10צפיות
נורא קשה להם לטפס לבד
07/09/14 09:29
15צפיות
לישבנון כי זה לא יציב כ"כ...בכל אופן אצלי הוא מטפס כשאני נותנת לו יד, אבל הוא גם גדול יותר..
מדידת צוואר רחם
06/09/14 19:27
56צפיות
היי , 
אני בהיריון תאומים , שבוע 22 +5 
בשבועיים האחרונים יצא לי למדוד בכמה מכשירי אולטראסאונד את צוואר הרחם שכל מכשיר מדד לי מידה אחרת של הצוואר
שאלתי את הרופא שלי איך זה ייתכן ?!
הוא אמר שקודם כל הכל תלוי במהלך היום-הלילה לפני באיזה תנוחות אנחנו שוכבות , דבר נוסף שתדעו לכן שכמו שהצוואר מתקצר ככה הוא יכול לסירוגין להתארך , אני בהפרש של יום מדידה אחת הייתה לי 36 ולמחרת 31 
ברוך השם ! אני עדיין עומדת על 31 מ"מ ובע"ה שככה זה ישאר לעוד הרבה זמן ...
אז בנות ... אל ייאוש מחזיקה לכולנו אצבעות אולי ישמע לכן שאני מדברת מניסיון אבל ממש לא , אני בהיריון הראשון שלי , אבל כל שלב בהיריון אין ספק שמלמד המון ! 
 
שיהיה לנו שבוע טוב בע"ה והמשך היריון עגול בריא תקין ומשעמם - אמן ! 
 
 
הקיצור הנוכחי עומד על מעל ס''מ
06/09/14 23:28
39צפיות
כך שבמקרה שלי באמת יש שינויוזה לא רק עניין של מכשירים וזמניםגם אם שני רופאים יבדקן אחד אחרי השני עם אותו מכשיר יכול להיות הבדלבקיצור. ... מאחלת לכולן צוואר ארוך וסגור לאורך זמן
חדש חדיש ומחודש- פינת ההשראה
03/09/14 16:36
42צפיות
פינה חמה וקטנה של כל מיני דברים- סרטונים, שירים, כתבות וכו' וכו'-  שעשו לכן טוב, שהרחיבו את הלב ושובבו את הנפש.
מה זה להיות אמא?
03/09/14 16:40
70צפיות
אחד מהקטעים האהובים עלי. ליהיא לפיד מספרת על החוויה שאין לה באמת מילים- איך זה להיות אמא... מה חשבתן?
 
אסיפת הורים/ ליהיא לפיד
ישבנו, אתה ואני, על הכיסאות הקטנים בכניסה לכיתה שלך, וחיכינו לתורנו ליד הדלת הסגורה, שומעים שברי מלמולים מהשיחה של המורה עם ההורים של הילדה שלפניך.הושטתי את היד ואספתי אותך לתוך החיבוק שלי, סתם ככה, ופתאום הרגשתי שזה לא כמו תמיד. משהו היה אחרת. אתה, ילד שלי, שתמיד מתכרבל לי בתוך החיבוק בהתמסרות מתמוססת, תמיד בדיוק באותו מקום, המקום שלך בין זרועותי, לא באמת חיבקת. לא באמת התמסרת. היי מתוק, שאלתי כבדרך אגב, הכל בסדר? ואמרת שכן, אבל זה לא נשמע ככה. ואספתי את פניך בין כפות ידי, והסתכלתי עליך. פתאום ראיתי שאתה קצת חיוור. 
מה קרה, שאלתי, ואז ראיתי שגם המבט שלך אחר. שאין בו את הניצוץ הזה, הניצוץ השמח הזה שיש לך תמיד. ואמרת שאתה קצת דואג. 
היי ילד, חיבקתי אותך, אל תדאג כל כך. 
ואמרת שאתה מפחד מה המורה תגיד. זה לא משנה מה היא תגיד, אמרתי לך, אני יודעת מי אתה. אתה ילד הקסם שלי. ואז שאלת אם אני זוכרת את הפעם הקודמת. ואמרתי שכן, והשפלתי את המבט. וגם אתה השפלת מבט, ושאלת אותי אם אני זוכרת איך כעסתי עליך. 
ואמרתי שאני זוכרת. וזה קרע לי את הלב. 

כי זכרתי. זכרתי איך הלכנו ברגל הביתה, אחרי אסיפת ההורים ההיא, ואיך אני, אחרי שכעסתי עליך, לא דיברתי איתך, ואיך הדמעות זלגו על פניך. ואיך הבטחת שתשתדל יותר. ואיך אני המשכתי לשתוק. ואמרת לי שבגלל זה, בגלל הפעם ההיא, אתה דואג. 
ואמרתי לך שזה לא יקרה שוב. שאני לא אכעס עליך ככה יותר אף פעם בגלל לימודים. אף פעם. 
והילדה שהיתה לפנינו יצאה, ואנחנו נכנסנו. 
וכשיצאנו מהמורה שאלת אותי אם אני כועסת. ואמרתי לך שהבטחתי שאני לא אכעס, ושאני תמיד מקיימת הבטחות. ושאלת אותי אם אני מאוכזבת. ואמרתי שכן, אבל אמרתי לך שלא ממך אלא מעצמי. ושאלת למה אני מתכוונת. ואמרתי לך שאני זו שנכשלתי. שאם אתה כל כך מפחד מאיך אני אגיב, אז אני נכשלתי. וחיבקתי אותך חזק, ואמרתי לך שאני יודעת בדיוק מי אתה, ואני לא צריכה שום תעודה, ושום מורה שיגידו לי מי אתה. אתה ילד הקסם שלי. 
וחיבקת אותי חזרה. חיבקת אותי כמו שאתה תמיד מחבק. בחום. עם כל הלב. והאמת, אתה כבר גדול, ילד, אז חיבקת כל כך חזק שזה קצת כאב. אבל לא אמרתי. 
כי הרבה יותר כאב לי זה שידעתי שטעיתי בפעם ההיא. שבאותו יום, אחרי אסיפת ההורים ההיא, היית צריך שאהיה לצידך, ולא הייתי. ולא חיבקתי אותך כשכל כך היית צריך את זה. ואם מישהו קיבל ציון נכשל זה לא אתה. זו אני. אני נכשלתי בדבר הכי חשוב בחיים שלי, בלהיות אמא שלך. בלהיות הגב שלך, ולהיות זו שמאמינה בך, וזו שזוכרת תמיד לא רק איזה ילד נפלא אתה, אלא גם להגיד לך את זה. 
והפעם, בניגוד לפעם ההיא, עצרתי באמצע הדרך הביתה, והתיישבתי על גדר אבן, והושבתי אותך לצידי, ואמרתי לך שטעיתי. תשמע, אמרתי לך, אתה הילד הראשון שלי, ואני לא ממש מנוסה בזה, בלהיות אמא. אז אני טועה לפעמים. ואני מתנצלת. אבל אני לומדת. וחשוב לי רק דבר אחד בעולם, שתדע, ילד שלי, שאני לא יכולה להיות מאוכזבת ממך. אתה הרי ילד הקסם שלי. ואין כמוך בכל העולם. 
ומזל שהיית קבור לי עמוק בתוך החיבוק, ולא ראית איך זלגו לי דמעות כשאמרת לי שאתה אוהב אותי ושזה בסדר, ושכולם טועים לפעמים. 

חמישה דברים על להיות אמא 
1. להיות אמא זה לנסות להיות צודקת, ולדעת שלפעמים תטעי. 
2. להיות אמא זה לחשוב שתמיד תדעי יותר טוב, אבל לדעת שלפעמים לא תביני כלום. 
3. להיות אמא זה לדאוג, אבל לדעת שלפעמים את חונקת. 
4. להיות אמא זה לפעמים לנדנד, ולפעמים לדעת להעלים עין. 
5. אבל להיות אמא זה בעיקר לאהוב כמו שהם אף פעם לא יוכלו להבין. 
 
ממש בכיתי... ליהיא לפיד אלופה בכתיבה
03/09/14 17:18
38צפיות
וכנראה גם בלהיות אמא..
הלוואי שלא נערוך מדי הרבה ניסויים וטעיות על הגדולים שלנו..
 
º
פינת המתכונים- תנו את המתכון המנצח שלכן ובקשו המלצות למתכוני
03/09/14 16:30
27צפיות
לביבות תירס מהספר טעמים ראשונים
03/09/14 16:33
56צפיות
טוב שלישה, את לא תאמיני, אבל מהפך- התחלתי לבשל 
 
השבוע הכנתי לשלושת הגוזלים ובעל רעב אחד. עוד לא יבש הנייר הסופג וכבר חוסלו כל הלביבות שתכננתי שיחזיקו מעמד בפריזר לעת מצוא (והכנתי כמות כפולה). ממליצה בחום, מתכון קליל ופשוט 
 
לביבות תירס
מצרכים:
350 ג´ תירס מקופסה או קפוא ומופשר
2 כפות קמח תופח
1 ביצה
2 כפות גבינה צהובה מגוררת
מעט מלח
שמן קנולה לטיגון.

אופן ההכנה:
טוחנים את התירס במעבד מזון.
מעבירים לקערה ומערבבים עם ביצה, קמח, מלח וגבנ"צ.
מטגנים במחבת, כמה דקות מכל צד.
 
נשמע מעולה אפשר גם בלי לטחון את התירס?
03/09/14 22:32
23צפיות
לא תאמיני, אבל אני בשלנית עוד יותר חלשה... חחחמחפשת בעיקר לערבב-לחמם-להגיש
לדעתי לא... טחנתי אותו בקוצץ ירקות ידני צ'יק צ'ק. המתכון הזה
05/09/14 00:12
18צפיות
מיועד במקור לתינוקות בני 8-9 חודשים, אבל טעים גם לגדולים. 
אבל הכי אני מבסוטית שיש עוד בשלניות מתחילות כמוני  
קצת לפני ראש השנה- עוגת תפוחים, תמרים ודבש
04/09/14 09:30
35צפיות
אז לכבוד היומולדת של הילדים, בעלי היקר ביקש מתנה בשבילם(ו), מסחטת מיץ. מה שאומר שיש לי מלאי תפוחים וגזר שהופכים בדקות לטחונים. באופציה שבין לזרוק אותם לפח ובין להכין מהם משהו, החלטתי לנסות להכין עוגה, והיא יצאה מעולה! כיוון שיש גם דבש , גם תפוחים וגם תמרים, אני לא מוסיפה לה סוכר.
 
כוס וחצי תפוחים טחונים/ מגורדים (לא לטחון בבלנדר כי זה יוציא את כל המיץ).
3/4 כוס דבש
2 כפות גדולות של ממרח תמרים
כוס שמן
3 ביצים גדולות
כוס וחצי קמח תופח
1 שקית אבקת אפייה
קינמון לפי הטעם (לא חובה)
קורט ציפורן טחונה  (לא חובה)
 
לערבב את כל החומרים, לשים בתבנית אפייה אינגליש קייק, או בתבניות קפקייקס (מאוד מתאים). אופים בתנור ב 180 מעלות כמו כל עוגה בחושה.
 
הילדים טרפו אותה, בעלי העלים אותה, ובקרוב נראה לי שהוא יתחיל למחות על זה ששהוא משמין כי אני מכינה יותר מידיי עוגות... זה גם יהיה הזמן הנכון להעיר לו על כמויות המיץ שזורמות בבית, ושהילדים לא שותים
 
עד אז, בתיאבון
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום