לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
אתם נושאים/נשאתם יותר מעובר אחד
אם בדרך הטבע או בדרכים אחרות-זהו מקומכם!

בטוחני שתמצאו ב הזה מקום להכל:
לשאול, לתהות, להזדהות ולשתף
ועוד הרבה מעבר

ברוכים הבאים




יש המלצות לחנות לבגדי הריון בפתח תקווה?
16/11/14 13:39
29צפיות
תודה.
הזדמנות לעזור לתינוקות נטושים|נחמה|
16/11/14 13:15
56צפיות
|בועית|מדי שנה ננטשים מאות תינוקות על ידי הוריהם בבתי החולים בישראל. התינוקות מאושפזים במחלקות השונות של בתי החולים, לעיתים למשך חודשים ארוכים, בלי מגע וחיבוק של אמא.
עבור כך הוקמה העמותה "חיבוק ראשון" ? כאשר תינוק ננטש מקבלת עמותת "חיבוק ראשון" פנייה רשמית מבתי החולים, ומארגנת בזריזות קבוצת מתנדבות המגיעות לבתי החולים ומייצרות עבור התינוק סביבה ביתית ומשפחתית ככל האפשר.

חברת האגיס יצאה בשיתוף פעולה עם עמותת חיבוק ראשון ותתרום 5 שקלים על כל תמונה של הורה מחובק עם תינוק/ילד שתועלה עם תיוג hugtag#!
העלו תמונה שלכם מחובקים עם הקטן או הקטנה שלכם, הוסיפו  את התגית ותתרמו 5 ש"ח לעמותה החשובה כמעט ללא מאמץ.


http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?for...
יש ימי אישפוז נוספים בגין לידת תאומים?
16/11/14 01:05
89צפיות
ובעניין ההחזר ממכבי על בית החלמה ליולדות/מלונית, הבנתי מהאתר שלהם שיש החזר (אני מעל לידה רביעית...) עבור 3 ימים ואם זה לידה מרובת עוברים אז עד 6 ימים, עד 257 ש"ח. אי אפשר לבקש מהם 3 ימים בהחזר כפול? פעם זה היה 80% כמדומני. מישהיא יודעת?
פינת השמוצ"ניקית
15/11/14 20:08
47צפיות
נשים בשמירה- זו הפינה שלכן.
כאן אפשר לשאול כל שאלה הקשורה להתנהלות מול הביטוח הלאומי, הרופאים, מקום העבודה, הילדים שלא מבינים למה אמא פתאום יכולה פחות לשחק איתם, התלות בבן הזוג שהיא לא תמיד קלה, מה עושים כשמשעמם (המלצות על ספרים/ סרטים/ סדרות/ תחביבים/ פעילויות יתקבלו בברכה!) וכל מה שקשור לשמירה. 
המלצה על סדרת ספרים לאוהבות הז'אנר
15/11/14 20:12
59צפיות
כשאני בתקופות לחוצות אני לא רוצה (טוב נו, מכורה שכמותי, לא יכולה) לוותר על ספרים, אני מחפשת לי דפרים קלילים וחביבים. כל מי שאוהבת לקרוא, אבל אין לה סבלנות למשהו כבד מדי ואוהבת ספרים בסגנון מדע בדיוני בשילוב הומור, אני ממש ממליצה על סדרת הספרים "אני מספר 4". קליל, קולח, הרבה אקשן מעניין ולא דורש יותר מדי להפעיל את התאים האפורים. 
גילוי נאות- זו סדרה לנוער  אבל אז מה.... 
הארכת שמירה- עזרתכן
16/11/14 15:26
43צפיות
הרופא שלי בטפסים מילא לי שמירה עד 14.11.כלומר שבוע 37 כי לא חשב שאסחוב יותר... כך גם אישרו לי בבטלא, עד ה-14.11 רצה הגורל ואני עדין בהריון, איך אני מאריכה את השמירה? מה עושים?
הי. לי הרופא אמר
16/11/14 18:21
36צפיות
שלא מאשרים שמירה אחרי שבוע 37, כי אז מבחינתם, לידה מקובלת...
כדאי לבדוק לעומק באתר שלהם או עם נציג.
תעדכני...
º
בטח שמאשרים אפשר לכתוב ״עד הלידה״ ולא לציין תאריך.
16/11/14 19:07
16צפיות
מממממ.. נראה לי, שאם הסיבה היא
19/11/14 00:31
18צפיות
לידה מוקדמת,אז משבוע 37 כבר לא נקרא כך, ולכן הם לא מאשרים מעבר לכך. 
הסיבה לשמירה היא לאו דווקא
19/11/14 14:55
18צפיות
לידה מוקדמת זה בכלל כל מיני עניינים שקשורים בהריון בסיכון רעלת, תינוקות במשקל נמוך וכו. לי רשמו בפעם הקודמת עד הלידה וגם עכשיו בהריון הזה זה מה שנכתב ואושר.
פינת הטוב הרע והלא נורא
15/11/14 20:03
12צפיות
הי לכולן, 
מה שלומכן? איך עבר השבוע?ספרו מה היה 
טוב 
רע 
ולא נורא 
פינת הקיטורים
15/11/14 20:01
108צפיות
כאן אפשר לקטר, לשפוך את הלב, להתלונן, בלי חשבון בלי להרגיש רגשות אשם ופשוט לשפוך הכל 
פינת השאלות ליעלי. אנא כל שאלה שקשורה במה
16/11/14 15:01
120צפיות
להכין לקראת לידה בבית, התארגנות, תיק לידה, תיק למחלקה, תיק לגוזלים...
שאלות שקשורות בטיפול וטיפים לגידול הגוזלים
מחכה לענות לכם בשמחה
יעלי
שאלה ליעלי
22/11/14 20:07
24צפיות
היי יעלי
אשמח לשמוע איזה ציוד יש לקחת לבית החולים במידה ונקבע ניתוח קיסרי מראש?? ציוד לתיק ללידה , למחלקה , לגוזליות בעזרת ה'
יש עוד קצת זמן אבל אשמח לדעת :)
Lol1001. סליחה על תשובתי המאוחרת...
26/11/14 16:12
21צפיות
אם ניתוח מתוכנן מראש
ממליצה לקחת תיק ובו:
כל הניירת הריון
בגד להחלפה,
בקבוק מים פיית ספורט
3 תחתונים שלא איכפת אחר כך לזרוק ונוחים
מצלמה, פלאפון, מטען, שבועון, תשבץ ועט (לבעל)
בקבוק מים וחטיף לבעל
שטרות קטנים ומטבעות למכונות
פירות יבשים/טריים לאחרי הניתוח..
גרבים חמות
קופושון גדול
 
למחלקה לאחרי הלידה
תעודות זהות
בגד החלפה
ובגד ליציאה מביח
קפקפים ונעלי בית לחורף
מגבונים גם לאם וגם לקטנות
כוסות חד״פ
שקית לכביסה
הרבה תחתונים
אקמול למקרה כאבים
כותנות עדיף של בית החולים אבל אם מאד בא לך להביא מהבית..
טרנינג
חזיות הנקה ופדים למקרה שתרצי להניק
כלי רחצה, קרם גוף, איפור, מראה קטנה וכו..
שתיה ונישנושים
וגם כאן לא להביא כרטיסי אשראי אלא רק כסף קטן (גם לא תכשיטים)
כדאי להביא מוצצים וכובעים קטנטנים לגורלות מהבית
 
ליציאה מביח בשעה טובה
בשבילך בגדים נוחים, נעליים שטוחות
מעיל גדול חם ועוטף
 
לקטנטנטות
2 סלקלים
4 גופיות מעטפת
4 רגליות
4 אוברולים או חליפות
2 שמיכות (העובי בהתאם למזג האוויר)
2 כובעים
2גרבים
4 טטרה
2 פלנל
6טיטולים למרות שבדרך כלל אפשר לקחת מביח
מגבונים
ולבקש כמה בקבוקי ממ״ל מוכנים לפחות ליום הראשון
 
לקראת ההגעה הביתה
זה הזמן לגייס את העוזרת או סבתות, דודות, חברות,
לנקות את הבית, להכין עוגה טובה
כמה סירים על הגז או אוכל במקרר
עריסות
בקבוקים מעוקרים (סטריליזציה)
מים רתוחים בבקבוק זכוכית,
תמ״ל... כלל אלה כמובן למי שאינה מניקה
 
טיטולים
אלכוהול
קיסמי אוזניים
טטרות רבות
מס חיתולי פלנל
מס שמיכות בעובי שונה
שהבית יהיה מחומם 23-24 מעלות כשתכנסו אם חורף
משחה לטוסיק
חזיות הנקה ופדים למניקות
אם תוכלי לארגן בשבועיים הראשונים לפחות עזרה בכל שעות היום
גם להסתגלות וגם לשיפור הניתוח והוצאת התפרים
חיבוק ענק ושיהיה בהצלחה בבוא היום
ומקווה שלא שחכתי כלום ואם כן מוזמנות להוסיף
יעלי
כבר שמתי לב ששכחתי לציין שביח מספק תחבושות הגיוניות אבל
26/11/14 16:14
6צפיות
כמובן לא את המשובחות אז להחלטתך אם להביא איתך
º
יעלי תודה רבה!!! :)
27/11/14 18:00
6צפיות
נמאס לי שנכנסים לי לשחלות
16/11/14 21:21
234צפיות
כבר העליתי את החששות שלי כאן לפני שבוע לגבי ה"יציאה מהארון" שאני מצפה לתאומים. 
מאז עברתי בשלום את הסקירה המוקדמת והתחלתי על אש ממש קטנטנה לספר בעבודה שיש תאומים בדרך. כל כך מעט אנשים יודעים וכבר אני כל כך פגועה. אנשים כל כך חסרי טאקט, יורים לי בפנים את השאלה אם זה מטיפולים, צובטים לי בנקודות הכי רגישות ואני יוצאת מהעבודה כמעט בוכה... מי אמר שאני צריכה לתת דין וחשבון לכל אחד על מצב השחלות שלי ואם יש לי בעיית פוריות או שאני מבייצת כפול?? אני לא רוצה להעמיד אנשים במקומם כי זה יסגיר אותי על הדרך.
אבל אני מרגישה כמו ילד שמציקים לו בבית ספר והוא לא רוצה לחזור לשם יותר 
תנסי...
17/11/14 19:24
137צפיות
אני אוהבת להסתכל להם בלבן של העיניים ולהגיד ״איזה יופי ששאלת, כבר 5 שנים טיפולים גיהנום, הזרעות, הזרקות, כל הקרקס. תודה ששאלת, באמת רציתי לספר״ וכשהם מורידים מבט ומבינים שזה לא עניינם, מי שמכיר יודע שאני צוחקת, ומי שלא- שירגיש רע שנכנס לי לרחם. לאנשים אין גבולות!
כמו שכבר אמרתי
17/11/14 21:53
131צפיות
לא בא לי לשתף או להסגיר את עצמי כרגע אז אני בולעת, אבל בינתיים חיה בפחדים לספר ובעלבון ועצבים תמידיים 
אין מה...
17/11/14 22:53
92צפיות
זכית בתאומים- ושכל שאר הקנאים/חשוכים יתפוצצו. אין במה להתבייש או להתפדח, זכית במתנה ענקית וכפולה שלא באמת משנה איך היא הגיעה לשם- וגם לא עניינו של אף אחד. בחירתך למי לספר! בעיקר שישמחו בשמחתך :) בסופו של ההריון יהיה קשה להסתיר 2 זאטוטים קטנים, אז אפשר להתחיל את השמחה כבר מעכשיו
השלמה
18/11/14 08:24
110צפיות
אני יכולה לתאר לעצמי את התחושה שלך. את בטח הולכת בין אנשים ומנהלת עם עצמך דיאלוגים על מה ישאלו ומה תעני, מרגישה לפעמים על הקצה, מנסה להתחמק ונסערת מבפנים.
אני חושבת שדווקא מה שיעזור לך זה להתמקד בעצמך פנימה ולא באנשים הסקרנים והחטטנים. אם תהיי שלמה עם עצמך, עם המציאות שלך, עם הדרך שעברת, את לא תצטרכי להסתובב בתחושה של לא לרצות להסגיר את עצמך. את לא ביצעת כל פשע ועל כן אין צורך להסגיר אף אחד. תחשבי על זה, אולי מה שמעסיק אותך פה זה חוסר ההשלמה? אפשר להבין את זה מאוד, ולמענך, ואך ורק למענך והאחרים פה לא מעניינים בכלל, תנסי לספר לעצמך את הסיפור שלך. איך הכל התחיל, איך הרגשת ואיפה את נמצאת היום ותנסי לזהות את הרגש האמיתי שלך פה שכנראה מתבטא קצת בתחפושת של כעס על האנשים שמפגישים אותך כל פעם מחדש עם מה שלך עוד קצת קשה לקבל.
 
לקחתי את הסיכון ואולי נגעתי במקום רגיש,
פשוט קראתי ואמרתי לעצמי שזה ממש לא הוגן שככה תחווי את ההריון המבורך הזה.
וואו, קלעת בול לתחושות
18/11/14 19:46
82צפיות
אני משתדלת לספר כמה שפחות ולהתקל כמה שפחות באנשים ששמעו את זה ממני או מאחרים.
ויכול להיות שיש משהו במה שאת אומרת, אבל כנראה שעד שאני לא אראה אותם בחוץ בריאים ושלמים אני באמת לא אשלים.
זה באמת קצת מורכב הסיפור שלי, כי בחרתי בעל עקר בידיעה שהוא עקר, אבל האהבה ניצחה... התחלתי טיפולים כשהפחד הכי גדול שלי היה תאומים - בעיקר מתוך חרדות מסיכוני הריון. החזרתי 4 עוברים בלי לחשוב על זה מספיק קדימה והכנסתי את הילדים לסיכון נוסף של דילול עוברים. אז כן, אולי עלית פה על משהו, אולי אני חרדה לזה שההחלטות שלי בחיים יגרמו לקטנטנים שלי להוולד פגים ואומללים. 
אבל עדיין, שום דבר מזה לא נותן לגיטימציה לאנשים לחטט בעניינים הפרטיים שלי. ומתי כבר אנשים במדינה הזאת יבינו את זה???
עכשיו גם מבינה אותך יותר טוב
18/11/14 20:54
75צפיות
ואת הצורך שלך לא לשתף או כדבריך לא להסגיר עצמך. את מגוננת עליו, על בן זוגך, את שומרת לו נאמנות ומבקשת לשמור על פרטיותכם.
בעולם מתוקן היו עוזבים אותך לנפשך ואף אחד לא היה מעלה על דעתו לתשאל, להמר, לנחש ולהסיק מסקנות לגבי הדבר הכי פרטי שלכם.
אני אתחיל מהסוף של מה שכתבת ואחזק אותך בכל הכוח. את צודקת! אין כל צידוק והצדקה לפולשנות הזאת מצד אחרים, זרים או קרובים.
את בצדק כועסת על הצורך של אנשים רבים לדעת הכל על הכל עד הפרט הקטן, אבל את בעצם יותר כועסת על חוסר הרגישות שלהם, על כך שהם כלל לא מעלים בדעתם מה הסיפור של האישה העומדת מולם. מניחים שישאלו ויקבלו תשובה מעניינת שתספק להם סיפור או תשובה משעממת שתוכיח את מה שהם חשבו. מכעיס ומרגיז עוד יותר לנוכח מה שסיפרת כי למרות שאחוז טיפולי הפוריות רק נמצא בעליה עם השנים, ולמרות שנדמה ואולי אכן כך, שיש יותר פתיחות כלפי הנושא, שיח חופשי ופחות בושה והסתרה כפי שהיה פעם, לפני 15-20 שנה, כשניצבים מול זה, זה באמת יותר מורכב. וכשאישה צריכה להתמודד עם קשיי פריון, שלה או של בן זוגה, או כמו ברוב המקרים כשבכלל לא יודעים מהו מקור הקושי ומהו מקור הבעיה, להוסיף לזה את הקושי להתמודד עם תגובות הסביבה, יכול להיות "קצת" יותר מידי.
בדיוק השבוע נפגשתי עם אישה באמצע שנות ה 40, מרצה באוניברסיטה, חכמה, משכילה, מרשימה, שסיפרה לי ששני ההריונות שלה הם תוצאה של טיפולי פוריות ושעד היום אף אחד, לא המשפחה הקרובה ביותר, לא החברים וודאי לא הילדים שהיום כבר בגיל העשרה, לא יודע "את הסיפור האמיתי". הסתכלתי עליה ולא הבנתי, איך אישה כזו מגיעה למצב שהיא מרגישה צורך להסתיר באדיקות כזו את העובדה שעברה טיפולי פוריות. ואת יודעת מה היא ענתה לי? "לא היינו מסוגלים להתמודד עם תגובות הסביבה". אז תראי לאן האנשים האלה שאת כל כך כועסת עליהם יכולים להביא אותך, להשקעה של אנרגיה בהסתרה, בהתחמקות, בלא להתקל בהם ולהיות מותקלת. רק כי החברה שלנו, למרות הפתיחות והקדמה, בעצם לפעמים כל כך סגורה, ביקורתית ופרימיטיבית.
אני לא מעודדת אותך לחשוף את הסיפור, להיפך. דעתי האישית היא שאין זה מעניינו של אף אחד. מה שאני מנסה לומר הוא שאל תתני לאנשים, לסביבה את המקום החשוב הזה בעיצוב הרגשות שלך. אנשים ת מיד ידברו ואם לא ידברו אז יחשבו ואין לנו השפעה על זה. אל תתני לזה להשפיע עליך. תהיי משימתית כלפי זה. תאספי לך סל של תשובות שינפנפו אותם. ובינך לבין עצמך תהיי גאה. תהיי גאה בבחירה האמיתית שלך באהבה, תהיי גאה במאמץ שלכם להביא ילדים, ולעולם אל תרגישי שזה "סיפור פחות טוב" רק כי זה לא קרה כמו שמספרים לנו בספרים. להיפך, תבחרי את הסיפור שלך שיש בו אמת, אומץ, אהבה, נחישות וילדים בריאים ומאושרים לאמא ואבא נפלאים.
ובאשר לחרדה לפגות, אני חושבת שאין אישה שנשאה יותר מעובר אחד ולא חשבה על זה או היתה חרדה מזה. הריון תאומים, שלישיות, הוא אכן הריון בסיכון, אבל זה ממש לא אומר שהתוצאה שלו תהיה התגשמות של כל החרדות.
תחשבי על תרחישים חיוביים, תשמרי על עצמך, והפעם, תני לטבע לעשות את שלו.
 
 
וואו, תודה על העידוד
19/11/14 20:06
49צפיות
דרך אגב, מאז שכתבת את התגובה הקודמת אני לא מפסיקה לחשוב על העניין הזה שאמרת עם ההשלמה, איך קלטת אותי כ"כ בקלות, ואיך שאני פשוט צריכה יום אחד להשלים עם זה... וכמה פעמים אמרתי לעצמי לאורך הדרך שאולי אם אני אספר להורים שלי הם יחשבו שאני ממש מטומטמת שנכנסתי לזה בידיעה, כי מי סופר את זה שהרווחתי בעל מושלם על הדרך, ומי עושה את החשבון שגם כשאתה חושב שהכל תקין אף פעם אי אפשר לצפות אם יהיו בעיות כשתנסה לעשות ילדים...
אני באמת חושבת שהמעט שמכירים את הסיפור שלי מעריכים אותי הרבה יותר, ואולי יום אחד יהיה לי פחות אכפת לשתף.
 
חוץ מזה דווקא רציתי לעדכן שהיום היתה לי חוויה מתקנת, כי עוד כמה וכמה אנשים שמעו על זה היום ולאף אחד לא היה משהו חצוף להגיד או לשאול 
 
משפט מומלץ למקומות האלה של "מה יחשבו"
19/11/14 21:54
55צפיות
תמיד אני נזכרת בו- אם היינו יודעים באמת כמה אנשים אחרים חושבים עלינו, היינו ממש נעלבים... 
כיף שגיתית ענתה לך בצורה כל כך נבונה ורגישה וכיף לראות את העיבוד שעשית לזה. לדעתי זה לא רק שאנשים אחרים שמעו ולא היה להם מה להגיד או לשאול, אלא משהו באיך שאת אמרת את זה כנראה השתנה....
 
ו.... פגים הם לא רק מסכנים, הם גם מסכנים, אין ספק אבל הם גם הלוחמים הכי עזים שיצא לי אי פעם לפגוש 
 
זה בדיוק כך
23/11/14 15:04
22צפיות
מה שטל כתבה. זה איך שאת אמרת את זה מתוך איך שאת מרגישה כלפי זה.
כל הכבוד לך על הפתיחות לשמוע ולהציץ פנימה כל כך מהר ובקלות.
כיף ששיתפת. נראה לי שנגעת בנקודה שמטרידה פה לא מעט בנות.
 
 
אז תשקרי.
18/11/14 05:19
122צפיות
תעמדי הבוקר מול המראה ותאמרי 20 פעמים: זה טבעי זה טבעי זה טבעי.
ואז כשיישאלו אותך תעני: זה טבעי.
כבר אמרנו לך-אנשים הם עם נודניק. אין מה לעשות.לצערי הרב השאלות החטטניות שלהם ימשיכו להגיע. ולצערי הרב זו את שצריכה לשנות גישה. פשוט תשקרי והם יילכו לדרכם. ויקירה- לצערי זה לא מסתיים בהריון. גם כשתסתובבי עם עגלה אנשים ימשיכו עם אותה שאלה דבילית.
אז תתאמני בלשקר.
º
אני בעד לשקר. זה לא עניינו של אף אחד
18/11/14 08:41
40צפיות
זה מה שאני עושה
18/11/14 19:51
66צפיות
אבל זה עדיין פוגע כל פעם מחדש לקבל את השאלה הזאת.
וחוץ מזה שאני מפחדת מהשניים וחצי אנשים שכן יודעים שלא יסגירו אותי ואז אני אצא מטומטמת. עד לפני חודשיים אף אחד לא ידע, חבל שהרסתי את זה בלספר לבוס שלי, שאני לא יודעת כמה לסמוך עליו אם איזשהו רכלן במשרד ינסה לדלות ממנו את המידע הזה.
וכן, אני יודעת שאנשים ימשיכו לשאול. אם זה אנשים זרים ברחוב אני אעמיד אותם במקומם, צריך לחנך אותם גם במחיר של להסגיר את עצמי פה ושם. ולגבי אחרים, לא יודעת, אולי אחרי הלידה זה יהיה לי פחות אכפת. ככל שינקפו השנים אני בטח קצת אצחק על זה אפילו...
הנה זה בא...
17/11/14 19:00
175צפיות
אז ככה: כבר 3.5 שבועות שלא הייתי בבית שלי. אחרי שבועיים אשפוז בשל צירים מוקדמים, השתחררתי לבית של אמא שלי בהרצליה. הרופאים לא הסכימו שאחזור הביתה לפני שבוע 34 כי אין בית חולים קרוב. אז נכון, אני נחה, ונכון, מפנקים אותי. אבל אני באמת חןשבת שעוד 3 שבועות כאלה הרחק מהבית ומהילדים יטריפו אותי.
וחוץ מזה, הקושי הפיזי נהיה על גבול הבלתי נסבל. אני בקושי זזה כבר, כבד ולוחץ נורא, והתחילו כאבי גב נוראיים ששום תנוחה לא מקלה עליהם. אני מרגישה כמו אינקובטור אנושי חסר תועלת... ההריון הזה הוא ללא ספק הכי ארוך בעולם!
זהו, שפכתי...
ומי עוזר לכן עם הגדולים?
17/11/14 19:21
90צפיות
וואי נשמע קשה וכל הכבוד לך על ההקפדה בסוף זה ישתלם
º
לכם
17/11/14 19:22
27צפיות
בהתחלה היה ממש כאוס בבית
17/11/14 20:03
108צפיות
מכיוון שבעלי חקלאי והעבודה שלו היא די סביב השעון, זה היה מאוד קשה. בהתחלה אמא שלו עזרה לנו מאוד אבל עדיין השגרה של הילדים היתה מאוד מעורערת. מצאנו אופר שעוזרת גם בתחזוקת הבית והיא נמצאת עם הילדים מהצהריים עד שהם הולכים לישון. מאז שהיא הגיעה נראה שהמצב די נרגע בבית.
טוב מאוד. קצת מרגיע בשבילך
17/11/14 20:06
62צפיות
לדעת שיש להם סדר יום ומישהו שדואג רק להם. כנראה שגם אנחנו  ניקח עזרה כזאת אחרי הלידה גם בעלי עובד נון סטופ...
בהצלחה לך בשמירה והלוואי ותחזיקי הרבה יותר מ34.
º
19/11/14 21:56
5צפיות
מחשבות ותחושות...
15/11/14 18:42
385צפיות
אז ככה...
מכיוון שיש לי כמה פיות להאכיל אני חייבת כל שישי לעמוד קצת עך הרגליים ולתפקד. אני אמנם עושה את זה במנות קטנות (שלמעשה הן ממש גדולות), אבל תמיד זה מתנקם בי. כמעט כל ליל שבת יש לי כאבי גב מטורפים. לא התכווצויות לא צירים פשוט כאב מטורף בעצם האגן.
ןאז מתחילות המחשבות של "אולי כבר עדיף ללדת?" אולי עדיפה פגחה על כאבי התופת האלו.... אני בשבוע 33.4 ויודעת שכל יום שם בפנים זו ברכה משמים אבל עדיין הסבל הפיזי כל כך גדול.
ואז אני משכנעת את עצמי שעדיף שאני אסבול עוד שבועיים לפחות מאשר שהקטנים יסבלו כי הם יסבלו אם זה יקרה עכשיו (נכון??)
ב"ה הגיע שבת בבוקר והכאבים הנוראיים האלו חלפו והתחלפו בסליחה על התיאור, נפיחות מטורפת שם למטה... מה זה אומר? שוב לא צירים אין התכווצויות רק לחץ מטורף שם למטה ונפוח...
לקחתי את הגדולה שלי (בת כמעט 12 ) לשיחה היום ואמרתי לה "מתוקה שלי, אנחנו עוד לא רוצים שזה יקרה ואני צריכה אותך. ממש. אמא חייבת לשכב עם רגליים למעלה". הנסיכה שלא יודעת על ריבוי האוכלוסין שאלה אותי "אבל למה אצל פיצקית זה לא היה ככה ולא היית כל כך שמנה?".... לא יכולתי לענות לה:)... איזה הפתעה מחכה להם.
זהו. פרקתי. תודה שיש איפה...
מקווה שלא תקבלי את התגובה שלי כ"נו נו נו" או כהפחדה...
15/11/14 19:29
232צפיות
קודם כל כמובן שאני מבינה כמה שזה קשה קשה קשה וכואב וחלילה לא מזלזלת או מפחיתה באתגרים שאת עומדת בהם...
 
התלבטתי הרבה אם לכתוב את הדברים, באופן כללי בלי קשר להודעה שלך, אני מרגישה באופן כללי מהודעות של כמה אמהות פה בפורום שמטבע הדברים, אין הבנה מה המשמעות של פגות. פגייה זו לא תינוקיה רק להרבה הרבה זמן. פגייה, לפחות בשלב הראשוני, היא טיפול נמרץ לכל עניין ודבר- טיפול נמרץ של יילודים. 
 
בתור אמא שילדה פגים בשבוע 30+2 במשקלים מכובדים של 1.400 ק"ג ו- 1.700 ק"ג, שהיו 39 יום בפגייה, בריאים טפו טפו טפו שצמצמו לגמרי את הפער עם בני גילם המתוקן, זה לא רק תקופת הפגיה המצמררת  זהירות, תיאורים ריאלים אך לא פשוטים
 
 
 
 
 
 
 
 (זונדה, קטטר, בדיקות דם סביב השעון (כשהיה צריך לחבר לבת שלי עירוי, כבר לא היה איפה לדקור אותה- לא נותרו ורידים שלמים- כך שהיה צריך לגלח לה את הפדחת ותקעו לה עירוי שם...), זיהומים, אולטרה סאונד מח, דימומים במח, בדיקת קרקעית העין שהקטנים צורחים בה את נשמתם, חיבור למוניטור 24 שעות, אינקובטור שבגללו/בזכותו אי אפשר פשוט לחבק ילד שלך שבוכה, אלא צריך לחכות שאחות תוציא את הפג עם כל החוטים שמחוברים למוניטורים השונים, ירידות דופק, הפסקות נשימה, חמצן סביבתי ושלא לדבר על הנשמה ועוד), בקיצור רכבת הרים רגשית מטורפת. 
זה נמשך גם אחרי- מעקב התפתחות הילד, בדיקות שמיעה, פיזיותרפיה, חיסוני RSV פעם בחודש, בדיקות שונות ומשונות במשך כל השנה הראשונה ועוד ועוד ועוד ועוד. המשמעות היא כמובן לצאת מהבית בכל פעם עם תאומים לכל הבדיקות הללו. לפגות עלולות להיות השלכות נוספות החל מקלות ביותר כמו לקות למידה ועד  שיתוק מוחין וכלה באוטיזם,  וכו' וכו'. 
 
 
 
 
גם פג לייט בשבועות מתקדמים יותר עלול לסבול מתופעות דומות ופג שנולד בשבוע מוקדם יותר עשוי להפתיע ולשרוד ללא כל לקות. העניין הוא שאי אפשר לצפות איזה פג, באיזה שבוע, ובאיזה משקל, יגיב באיזה אופן ולכן, למרות הקושי שלנו, ושוב, שלא ישתמע לרגע שאני מזלזלת בו! כדאי לתת לקטנטנים כמה שיותר זמן בטן אפשרי שרק ניתן. אני מקווה מאוד שברור שהכוונה שלי היא לא להפחיד.
תודה. אני רצינית...
15/11/14 19:38
185צפיות
אני דווקא כן צריכה את ההפחדה שלך. כמו שאמרתי בסופו של דבר עדיף את כאבי הגב שלי מאשר לראות תינוק בוכה מעוד בדיקה...
הרופא שלי לא ייתן לי למשוך מעל 37 ואני תוהה מתי אותה פגות מוקדמת מסתיימת 35? 36?מתי אני יכולה לקום ולהתהלך בארץ? בחופשיות וולא חשש?
ומה זו הנפיחות הזו?
תודה טל. ברור שפגיה זה לא החלום שלי. כלל לא.
לגבי לידה מוקדמת- שבועות ומשקלים
15/11/14 19:54
170צפיות
הנה כאן עמוד של משרד הבריאות שמסביר לגבי הפגות
 
לדעתי, שתי השאלות ששאלת כדאי לפנות לגורם רפואי- האם יתנו לך להסתובב? תלוי בסוג ההריון, בהיסטוריה הספציפית שלך וכדומה. מעניין באמת מה יגידו, תעדכני?
ולגבי הנפיחות, אני מצטערת, באמת אין לי מושג. אולי מישהי חוותה משהו דומה ומוכנה לשתף?
 
ואחרון אחרון חביב, אין לי ספק בכלל שאת לא בעניין של פגייה
 
 
º
מבחינת הרופא שלי אני יכולה לעשות הכל
15/11/14 21:24
70צפיות
תפוז הבריח לי הודעה ואח"כ לא נתן לי לערוך אותה
15/11/14 21:46
123צפיות
אז...
מבחינת הרופא שלי כל עוד אני יכולה לעשות, אני מה עושה מה שאני יכולה, אם קשה לי אז להרגיע.
אני מרגישה שיש צורך בהורדת הילוך בעיקר בגלל הכאבים בגב והנפיחויות.
העבר המיילדותי שלי לטובתי כל הלידות היו במועד.
נכנסתי לקישור - ההמלצה היא לסחוב כמה שיותר... זה ברור לי גם מהריונות יחיד.
כמו שאמרתי מעבר ל37 הרופא של ההי ריסק לא ייתן לי למשוך. אמן שנגיע לשם. 
 
הייתי מדברת איתו שוב או שוקלת להחליף רופא עם קושי
19/11/14 21:59
35צפיות
גדול כמו שלך. עם כל הכבוד לדעתו, הגוף מאותת לך משהו. שווה להקשיב לו... 
נראה לי שלא הובנתי נכון...
19/11/14 22:51
38צפיות
הוא רופא נהדר. מלווה אותי כבר הריון 5, הריון בסיכון גבוה בגלל הסוכר.
הוא כן הוציא אותי לשמירה כבר לפני חודש. מבחינתו היה מוציא אותי כבר מזמן...
הוא רק אמר שאני לא מחוייבת לשכב - אלא להקשיב לגוף שלי.
אין לי קיצור או צירים.
אני פשוט פילה
º
השעה... השעה... שמחה שאת בידיים טובות!
19/11/14 23:05
11צפיות
לי הייתה נפיחות כזו
18/11/14 15:26
54צפיות
הרופאה אמרה לי שמדובר על ורידים שהתנפחו, אני אמרתי לה שלפי איך שזה מרגיש, עוד מעט הם יתפוצצו ואני אדמם בטירוף.
 
זה לא קרה.
 
מה שכן ילדתי. (ב- 35+3.) הנפיחות עברה כבר בביה"ח, אם אני זוכרת נכון.
 
ומצטרפת למפחידות. אני אמא לפגות לייט. רק 8 ו- 17 יום בפגייה. רק השמינו והשתזפו במיטת השיזוף.
 
תאמיני לי, את תעדיפי לצאת עם שני הגוזלים הבייתה מיד, ולא לתזז את עצמך בין הבית והילדים ששם, לבין הפגייה, או להיקרע בין תינוק שרק שוחרר לבין זה שעוד מאושפז בפגייה. הייתי בשני הסנריו (הבאנדליקו הייתה בת 3 כשהמור והקינמון נולדו). לא כיף בכלל קטן מלתאר.
וגם כאן המעקבים לא מסתיימים
18/11/14 15:27
41צפיות
מעקבי השמיעה יסתיימו בגיל שלוש ככל הנראה...
טל תודה!עשית מצוה גדולה עם הפוסט הזה
18/11/14 19:31
66צפיות
חייבת להודות שגם לי היו הרהורי כפירה על לידה מוקדמת ואיפסת אותי ואני מאד שמחה על זה. גם התמונה הריאלית שהצגת על מה שקורה שם וגם ההוצאה מהאופוריה שפגיה היא תינוקיה משודרגת. כנראה שצריך להיות שם כדי להבין ועדיף לא להבין...אז שוב תודה על הפוסט שכתבת יודעת שלי הוא בהחלט היה נחוץ.
º
19/11/14 22:00
6צפיות
קודם כל תודה לשתיכן!!
15/11/14 20:19
152צפיות
לך rabot על השאלה הכל כך חשובה הזאת ולך טל על תשובה מנומקת. גם אני תהיתי לגבי הנושא רבות.
בקשר לנפיחות - גם לי יש, וכששאלתי את הרופא הוא ציין שזו בצקת, שנגרמת מעמידה/הליכה/ישיבת יתר. זה הגיוני שאחרי שעמדת לבשל כל כך הרבה זמן כל האיזור נפוח מהעומס. לי לפעמים יש גם תחושת נימול שם ואז אני ישר הולכת לשכב.
אני במצבך בדיוק. יש ביננו בסה"כ יומיים .
אני מבשלת בישיבה כל מה שאני יכולה ואז נעזרת בבעלי. לפעמים הוא מבשל את השבת לבד.... למזלי.
ועוד משהו משותף - גם אצלי אף אחד לא יודע על ריבוי האוכלוסין!! גם אצלנו הולכת להיות הפתעה גדולה. אולי חלק קטן מנחש, אבל התחמקי מכל ניחוש.
בהצלחה...
15/11/14 21:56
79צפיות
סיפרנו רק להורים משני הצדדים, לצערי הם לא כל כך שמרו על הסוד אבל הם העבירו רק לאחים האחרים... בתקווה שהשרשרת נעצרה שם.
גם אצלנו אני מחלקת את העבודה בין יושבי הבית והחמודים שלי כבר לא נותנים לי לעמוד, אני יושבת על ידם ונותנת הוראות. אבל לפני שבת... אני אומרת לעצמי אל תתפנקי. בקיצור - טעות. אלו הם תחושות אמיתיות ואפילו שעה עמידה עושה את זה...
מה עוד יש משותף? את יודעת מה יש לך בפנים? כי אנחנו התאפקנו ולא שאלנו.... אולי יש לי כאן שותפה גם לזה?
ואני מתחמקת מכל ניחוש - הילדים אומרים לי שלא יכול להיות שזה רק אחד כי אני ממש שמנה אבל הם מפריזים ואומרים שזה בטח 6 כמו במצרים 
לא נשאר לך עוד הרבה. ותפקידי לשכב כמה שיותר (למרות שזה קשה)
15/11/14 22:20
111צפיות
במיוחד בשבת כשכולם בבית...
 
לגבי השבוע, אני יצאתי לסיבוב קצר מאד בעבודה בשבוע 33+6 (נסעתי במונית והייתי שם רק שעתיים- וזה אחרי 5-6 שבועות שעבדתי רק מהבית מהמיטה) וכעבור 3 ימים ילדתי...
 
ולמרות השבוע הלא רק בכלל  (34+2) הקטנציק נולד בלי נשימה ועבר אינטובציה מיד אחרי הלידה, היה מחובר לחמצן והדאיג אותנו לא מעט (א.ס. מוח בעייתי). אז נכון שהכל עבר, ונגמר מהר, אבל יכול להיות אחרת והדאגות לא פשוטות. אז עוד קצת... כל יום הוא ברכה. אל תחשבי קדימה מדי. כל יום שאת עוברת זה מעולה. לפחות עד 36.
 
והנפיחות זה באמת לרוב בצקות
זה הזמן להיעזר בכל מי שאפשר:
15/11/14 23:53
93צפיות
משפחה, חברות, שכנים, קהילה או קניית אוכל מוכן.
הפגות היא עד סוף שבוע 36.
השבועות האלו זכורים לי כנצח.
אנחנו היינו בפגיה קצרצרה ועד היום (בת 15 חודש)  זה כולל ביקורים תכופים בהתפתחות הילד ומעקבי משקל. בקיצור כל יום בפנים שווה זהב.
התאפקתי רק עד הסקירה המאוחרת.
16/11/14 18:18
79צפיות
אז כבר רציתי לדעת איזה בגדים אני מכינה, האם מה שיש בבית או צריכה לבקש "נדבות" ניטרליים, כמובן. 
אנחנו גם להורים לא סיפרנו.... אני רואה שאכן הורים קשה להם להתאפק.
עוד קצת
16/11/14 17:14
108צפיות
מה שמחזק אותי מלבד כל מה שכתבה ובצדק טל זה המחשבה שאני מונעת מהילדים הגדולים סבל אם חלילה תהיי פגייה. כי ההתרוצצות היא אינסופית מהבית לפגייה גם פיזית וגם במחשבות. אז עדיף שיוולדו במועד ולשמור על עצמנו עד כמה שאפשר לטובתם ולטובת הילדים שבבית אפילו במחיר פגיעה זמנית מסויימת בילדים הגדולים בכל המובנים לטווח הארוך זה לטובת ההתנהלות הנורמלית של כל הבית. אז תחזיקי מעמד
כל כך מבינה אותך
16/11/14 18:49
62צפיות
גם אני סבלתי מאוד מאוד בשבועות האחרונים של ההריון - אני מדברת על חודש וחצי אחרונים.
מכאבים באגן, סימפיוליזיס, נפיחות גדולה ושלושה שבועות לפני הלידה גם כפות רגלים מאוד נפוחות ועוד שלל תופעות
אשר גרמו לי לא לישון בלילה מרוב כאבים, אי יכולת לעמוד על הרגלים יותר מעשר דקות וכיוצ"ב.
מבחינתי זה היה ללדת וכעת.
אני שמחה כי הצלחתי להחזיק מעמד עד סוף שבוע 37 בדיוק.
הבנות אמנם נולדו במשקלים יחסית בסדר - 2.100 ו 2.400 אבל זה היה על הגבול, ממש על הגבול כי בבית החולים הקטנה יותר ירדה ל 1.990.
ולצאת עם שתיים כאלה קטנות - לא פשוט. ממש לא פשוט. האכלות כל שלוש שעות והן פיציות כל כך...
אני לא יכולה לדמיין מה זה להיות בפגייה כי כאשר היינו בתינוקייה ואחת מהן היתה צריכה כרית חימום, בסך הכל כרית חימום, ולא יכולתי לקחת אותה אלי יום שלם - בכיתי מרוב כאב.
וכאשר לקחו מהן דם לבדוק סוכר וטסיות בדם (יש לי בעברי מחלה אשר קשורה לטסיות הדם ורצו בלדוק שהבנות לא קיבלו זאת) והידיים הקטנות והמתוקות שלהן היו כחולות מסימנים כאלה - התכווץ לי הלב בכמה ס"מ ואת בדיקת הדם מהעקב כבר לא הרשתי לעשות בלעדיי כאשר אני מחזיקה כל אחת קרוב לליבי.
זה קשה מאוד, אני מתארת לעצמי, כהורה, לעמוד מהצד ולראות את הילד שלך סובל או עובר טיפולים רפואיים והוא רק נולד.
אז, כעת, אני יכולה לומר - אזרי כוחות, תנוחי כמה שאת יכולה ותחזיקי אותן כמה שאת יכולה שם בפנים.
כאשר אמרו לי את זה הבנות כאן ובכלל, אמרתי לעצמי "אוקי, אבל אתן לא מבינות באיזה סבל אני נמצאת כעת". את סובלת ולא פשוט אבל זה שווה כל יום, כל יום.
מבטיחה לך.
 
קחי עזרה, תנוחי הרבה -המנוחה ולהרים רגליים מאוד עזרה לי. אני לא הייתי בשמירה כלל, לא רציתי אבל הורדתי הילוך בשבועות האחרונים ועשיתי מה שאני יכולה ואם הגזמתי זה מיד בא לידי ביטוי בכאבים איומים בכל הגוף.
º
צודקת תמרה בכל מילה.. גם לי חיכתה עוד ילדה בבית.
16/11/14 19:21
38צפיות
רבות מחשבות ממליצה בחום אם אין ברירה ועליך לבשל ואין
16/11/14 19:18
79צפיות
מי שיכין במקומך או יעזור שתבשיל דברים ממש קלים וכמות גדולה
ובמגוון פחות גדול מתמיד..
תבשיל קדרה
חמין
כמות גדולה של עוף ותפוחי אדמה לשים הכל בתבנית חד פעמית גדולה
ואיזשהו דג שגם שמים בתבנית מעליו דברים טובים ולתנור
דברים שלוקח לשים על הגז או בתנור 5 דקות ואחר כך מתבשל לבד
לא יקרה כלום אם לא יהיו המון מנות וסוגים שונים של סלטים
העיקר שיהיה אוכל ומספיק ושאמא תרגיש טוב
תודה לכל העונות בשביל זה פרקתי בכדי לקבל חיזוקים
16/11/14 22:16
105צפיות
בע"ה נסחוב עד הסוף.
ב"ה שיש שמירה. והילדים כבר פחות או יותר מבינים אותי.
היום הבן - בן ה7 הכין לכל המשפחה לחם מטוגן לא. ערב... חמודים.
תודה לכולן שאתן כאן מחזקות, מעודדות ונותנות כח להמשיך...
 
שאלת בורות - סוף שבוע 36 זה 36+0 או 36+6?
º
ישך ילד מקסים. לשאלתך 36+6 זה סוף שבוע 36.
17/11/14 08:15
41צפיות
הפינה לאם הטריה ולזו שבדרך!
14/11/14 14:27
261צפיות

אני מתקרבת אל הבית ההוא והלב מתחיל לפעום בחוזקה. "תתאפסי על עצמך", אני מפצירה בעצמי, "את חייבת להיות חזקה". בפעם הקודמת שביקרתי בבית הייתי בתחילת ההריון. לעיני נגלה מראה התינוקות הקטנים, הרכים, אשר הוצאו מבתיהם, ומייד התחזק לו הגוש בגרון. ניסיתי לעלות במדרגות ולהפנות את המבט לצד השני, ידעתי שאם אפגוש זוג עיניים קטנות בוכיות, כבר לא אוכל להחזיק את עצמי.
לא הצלחתי לחלוף שם ככה סתם, עצרתי ומייד הרחקתי במחשבות על כמה הייתי רוצה לתת להם בית חם. המטפלת הסתכלה לעברי ואז על הבטן הקטנה, וחייכה חיוך עצוב של הזדהות והבנה. כנראה שעמדתי שם דקות ארוכות, כי לפתע ראיתי את העובדת הסוציאלית מתקרבת ומייד התחלתי לבכות. היא הניחה יד על כתפי כיאה לעובדת סוציאלית מנוסה, הרגיעה ואמרה שכל אמא כך היתה מגיבה.
אז היום אני מחליטה להיות חזקה ולא לבכות, בכל זאת, פניי לפגישה מקצועית, כך שזה פחות מתאים ונאות, אבל ברגע שנפתחת בפני הדלת, הדבר הראשון עליו אני חושבת, שהיא מאוד מזכירה את זו של הגן אליו אני לוקחת כל בוקר את שחר ויונתן. רק שמהגן ההוא הם חוזרים הביתה אחרי כמה שעות, וכאן זהו מעונם החדש של לא מעט פעוטות ותינוקות. הפעם העובדת הסוציאלית את פניי לשלום  מקדמת, והחיוך הרך שלה מאשר שמותר לי שוב לבכות, כמו בפעם הקודמת. אז אני מוותרת על כל השטות הזאת של לנסות להיות מקצועית וחזקה, מסירה את משקפי השמש השחורות ונותנת לדמעות לזלוג מעיני במשך דקה ארוכה.
צהריים ויום שמתקרב לסופו בגן, אני עוברת ליד החצר ורואה את אחד האפרוחים שלי מקשקש עם חברו הקטן. אני עוצרת ומביטה בו בשקט מרחוק, הוא לפתע מבחין בי ומתחיל לזחול ולצחוק.
אני נזכרת בביקור בבית ההוא לפני כמה ימים, בתינוקות הקטנים ומבטיהם המצפים. כל דמות אישה שנכנסת בשערי הבית, וודאי מעוררת מחדש את הכמיהה, לאמא שתבוא לקחת אותם, לחום, בטחון והגנה.
החוויה הזו מגייסת אצלי כוחות חדשים. אני זקוקה להם אחרי כמה שבועות שהיו לי קצת קשים. אני אסירת תודה על כך שאני יכולה ומסוגלת, להעניק להם סביבה בטוחה, אוהבת ומוגנת. עבור תינוקות וילדים רבים, זהו לא דבר המובן מאליו וזה גם משהו שאנחנו בשגרת חיינו כמעט לא נוטים לחשוב עליו.
צהריים בגן ואני נכנסת פנימה, והיום, יותר מתמיד אני מתרגשת כשהמטפלת קוראת לי "בואי אמא".
 
 
מרגש כמו תמיד
15/11/14 00:32
84צפיות
כתבת שוב כ״כ יפה ונוגע..... גם בלי להכיר את הסיטואציה שתיארת, הבנתי את התחושות שלך... היום שאני אמא חדשה הכאב על ילדים שלא מקבלים כל מה שהורים יכולים להעניק גדול פי מיליון...
הרצון לתת לקטנטנים שלנו הכול הוא פשוט מדהים, לפני שנולדו, שעוד הייתי בהריון איתם לא תיארתי לעצמי איזה עוצמות רגש הם יוציאו ממני... ומי שמכיר אותי יודע שרגשנות ממני והלאה
שיהיה סופ״ש נעים....
מחכה לפוסט שלך כל פעם מחדש!
15/11/14 16:06
41צפיות
מרגש ולגמרי פורט על כל אחד ואחד ממיתרי הרגש האימהי.
º
מרגשת
15/11/14 18:01
22צפיות
º
מרגשת
15/11/14 18:01
17צפיות
º
מרגש נורא
15/11/14 19:30
31צפיות
גיתית, אני מגדלת 2 ילדי אומנה כבר 6 שנים, בן 6 ובת 7, אני
16/11/14 19:54
105צפיות
מתנדבת בעמותת חיבוק ראשון שעכשיו עושים את מבצע הצילומים!!
שם התאהבתי בתינוקי ברמות מטורפות והרגשתי שאני נוטשת אותו.. וכך החל לו
תהליך האומנה ואחרי שהגיע לביתינו נתבקשנו לקבל למשפחתינו עוד תינוקת..
כמובן שהסכמנו בלב שמח ורחב.
שניהם היו עם צרכים מיוחדים ובגאווה ואהבה אני שמחה לספר שאהבה ללא תנאי
והמון טיפולים כאלה ואחרים הביאו את שניהם להיות ילדים כמעט רגילים
אבל...... אנחנו כבר הורים לילדים בוגרים, מסודרים כלכלית, ויש לנו את הזמן והסבלנות.
אז כמו שאני תמיד קיוויתי שכשיהיה גדולה אהיה אם אומנת או משפחת קלט והחלום
התגשם כפול 2
אז אוליייי כשגם את תהיי גדולה תוכלי בכל זאת לעשות את זה,
הלוואי שהיינו יכולים עוד ילד אחד או שניים אבל הגיל בקטע הזה כבר לרעתינו
יש הגבלה בגיל לקבלת ילדי אומנה
בנתיים קבלי חיבוק ריגש מאד מאד
אני מאוד מקווה לעשות זאת
18/11/14 08:00
43צפיות
המון הערכה אליך על כל מה שאת עושה ועל מי שאת, אישה מיוחדת.
 
גיתית, במילה אחת: זכיתי!!!
18/11/14 09:20
47צפיות
תודה לפורום המדהים הזה שהפגיש אותי עם אישה מדהימה כמוך ועוד כמותך.עכשיו מסתדר לי כל השגעון שלך עליו דיברנו בקבוצה את אישה אמא וחברה מדהימה!!!
גרמת לי לבכות....נושא האומנה קרוב לליבי וכבר שנים שחושבת על
19/11/14 12:58
43צפיות
זה לעתיד.
בילדותי היו לשכניי 2 בנות אומנה והגדילה לצידן וההבנה כמה זה תרם להן וקידם אותן השאיר אצלי חותם רציני.
כשעלה נושא הילדים מול החצי עוד לפני הנישואים זה היה וטו מבחינתי שיום אחד יצטרף ילד אומנה למשפחה.
האמת שאחרי שנה ומשהו של ניסיונות להיכנס להריון היינו על סף ויתור ופנייה לאומנה אבל אז גילנו שאני בהריון...ועם תאומים...אז זה ימתין להמשך הדרך...
בהחלט כדאי להמתין אבל לא לוותר... זה הרבה יותר נותן מלוקח
19/11/14 13:31
24צפיות
אין גבול לאהבה והנתינה הדו צדדית הזאת ואיזה כיף זה לחזור מהעבודה
בבקר אחרי לילה לא קל וקופצים להם שני אהובים בכזאת שמחההההההה
כיף להתחיל ולסיים את היום הלב מלא
אבל כל דבר בזמן שלו...
 
גרד נוראי בבטן ובחזה - HELP
14/11/14 11:03
122צפיות
הי כולן..
זה בטח כבר עלה פה בעבר,
אני בשבוע 22+6 וכבר כמה ימים סובלת מגרד נוראי בבטן וגם בחזה ומסביב לפטמות.
אני שמה קרם ולא הכי עוזר, ניסיתי גם שמן של וולדה. למישהי יש פיתרון ? קרם מומלץ....?
זה גרד שבא ממתיחות נכון??
אשמח לעזרה.. ושבת שלום
המתגרדת!!!!
תתקלחי עם אמול
14/11/14 12:30
72צפיות
אותי זה הציל


ובמקביל תבדקי חלבון בשתן ולחץ דם כי גרד יכול להיות סימן לרעלת (אבל סביר שזה רק מהמתיחה של העור)
תודה. אמול זב סבון ? יש כזה גם בשמן
14/11/14 13:31
44צפיות
למה את מתכוונת?
תודה....
מתכוונת לשמן
16/11/14 00:42
41צפיות
במקרה היה לי בבית מהבכורה אז כשהמליצו לי לא הייתה לי סיבה לא לנסות.   עבד נפלא. המליצו לי להתקלח עם זה ואם זה לא מספיק למרוח גם בלי לשטוף אחר כך. אני רק התקלחתי עם זה וזה ממש ממש הציל אותי ובשבועיים האחרונים לא מגרד לי בכלל ( לא קרה מתחילת ההריון בערך....)
º
תודה רבה רצה לקנות ..
16/11/14 09:19
18צפיות
מקווה ממש שיעזור
16/11/14 20:17
16צפיות
אצלי לקח לזה משהו כמו שבוע להתחיל להשפיע אבל מאז שזה התחיל לעבוד לה נזקקתי לקרמים
אה!!! אם את במאוחדת תוציאי מרשם!!!
16/11/14 20:19
25צפיות
זה יוצא 15 שח לבקבוק (הקטן אבל לא צריך יותר וגם אם כן שווה להוציא מרשם נוסף)

ואם את לא ממאוחדת אבל מהמרכז- בבייבי פארם זה זול משמעותית מבהשווה לפארמים (בפארמים 50 לבקבוק הקטן, בייבי פארם 20 או 30 נראה לי.. אבל בזכות המרשמים ממאוחדת לא קניתי הרבה..)
º
אוף, נשמע מעצבן! לדעתי כדאי להתייעץ גם עם אחות/רופא
15/11/14 19:37
28צפיות
להתייעץ עם רופא, יש תופעת גרד בהריון
21/11/14 16:24
13צפיות
שלא קשורה למתיחת העור אלא לכבד או משהו
כאבי גב
13/11/14 21:39
101צפיות
שלום לכולן, אני בשבוע 21 עם תאומים ובזמן האחרון ( משהו כמו שלושה שבועות) התחילו לי כאבי גב נוראיים, אבל הכאבים הם בגב למעלה בצד ימין , קרוב לעמוד השדרה, כאבים מציקים כאילו הצד תפוס או כאילו מחדירים לי סכין, רק כאשר מישהו לוחץ לי שם זה מרגיע לי את האיזור, למישהי זה מוכר? או שזה משהו שכדאי ללכת לבדוק אצל אורטופד?
תודה
ברוכה הבאה...
15/11/14 00:26
59צפיות
לצערי חלק מתופעות הלוואי שזכינו להן עם הגדלת נפח הדם המשמעותית היא גם לחץ מוגבר על עצבים. כיף גדול... מגוון תופעות לוואי שמחקות פריצת דיסק בגדול- כאבי גב תחתון, הקרנה לעכוז ולירך. במנגנון דומה לזה של הירדמות בכפות הידיים. עוזר לזה מקלחת חמה/ כרית חימום/בן גיי ומתיחה. ולידה :)
אני לשמחתי הרבה ״זכיתי״ בכאבים בגב ימין שמקרינים עד לברך בסוף ימים ארוכים. אכן תענוג
º
תודה
16/11/14 13:56
11צפיות
º
ברוכה הבאה אלינו רק רופא יוכל לענות על השאלה הזו
15/11/14 19:35
19צפיות
º
מזל שאני כזו :)
15/11/14 22:15
22צפיות
התקשויות של הבטן וכאבי גב תחתון קלים ביותר..
13/11/14 20:30
124צפיות
ללמודות הניסיון שבכן אשמח לעצתכן..
הבטן שלי מתקשה בתידרות גבוה בערך כל איזה עשרים דקות ויש לי ממש כאבי גב תחתון קלים ביותר..
לדעתכן יש צורך לפנות למיון??
 
איך המצב עכשיו?
13/11/14 22:22
65צפיות
אם עוד לא עבר אז כדאי ללכת להיבדק...
באיזה שבוע את?
תשתי המון!!!
 
איזה שבוע את?
14/11/14 00:55
61צפיות
כמה זמן כל התקשות והאם התדירות נשארת קבועה/מצטמצמת?

אני עם התקשויות לא סדירות כל הזמן....
אם הייתי פונה למיון כל פעם שיש לי יכלתי להקים אוהל בחוץ כדי לחסוךך את הדלק והחניה...
כן. לגשת למיון ייתכן ומדובר בצירים
14/11/14 02:10
62צפיות
או בזיהום בדרכי השתן שמסתבר גורם לתופעות דומות. בקיצור לגשת להיבדק.
º
מה שלומך? מחכות לעדכונים
15/11/14 19:38
16צפיות
מעדכנת באיחור..
22/11/14 19:52
8צפיות
אז דובר בצירונים וכעת ההנחייה היא לשמירה מוחלטת בבית. כמה שיותר לנוח ולשכב ולצמצמם ככל שניתן מצב ללא מנוחה.
משקל עוברים בשבוע 30
13/11/14 16:07
169צפיות
היי, שאלה, אני בשבוע 30+1 ויש לי תאומים. היום עשיתי הערכת משקל ונאמר לי ששניהם 1.650 ק"ג. אני יודעת שזה תקין אבל השאלה האם לפטם את עצמי או להמשיך לאכול כרגיל? תודה מראש לעונות...
כל אחד מהם 1650?
13/11/14 16:23
135צפיות
זה מעל האחוזון ה80.
קודם כל זאת ההערכה. וכשמה כן היא. דבר שני מעבר לתקין...
דבר שלישי נראה לך שאם תפטמי את עצמך/תרעיבי זה ישפיע על גודל העוברים?
הם ייקחו את מה שהם צריכים בכל מקרה ואת תישארי עם העודפים.
כן כל אחד 1650
13/11/14 23:12
61צפיות
סבבה תודה על התשובה
º
זה משקל מכובד
14/11/14 00:53
55צפיות
מסכימה עם מחשבות
15/11/14 19:44
59צפיות
אמנם יש משקל שמראה קשר בין עלייה (מתונה) של משקל האם בתחילת ההריון ובין משקל עוברים תקין, בהמשך מעבר לצריכת הקלוריות המומלצת, עודפים הולכים אלינו ולא לקטנטנים. אני ילדתי בשבוע 30+2 1.700 ק"כ ו-1.400 ק"ג וההערכות באותו שבוע דיברו על 1.500 ק"ג כך שהבן שלי ניצח את הסטטיסטיקה והבת היתה צריכה לעבוד קצת קשה יותר 
º
משקל=מחקר
15/11/14 19:57
18צפיות
שאלות של מתחילה
12/11/14 15:23
272צפיות
הריון ראשון שלי אז אני לא כל כך יודעת למה לצפות...שבוע חמש פלוס ששבימים האחרונים סובלת כמעט כל הזמן מכאבי מחזור בגב התחתון ודקירות בבטן תחתונה. הדקירות האלה ממש ממש כואבות. זה הגיוני? זה נורמלי לשלב הזה? ושאלה שניה, כמה זמן אחרי שרואים שק חלבון אפשר לראות דופק? בשבוע הבא יש לי בדיקה ואני ממש חוששת. את החלמונים ראו כבר לפני כמה ימים...תודה לכן
תשובה
12/11/14 17:44
114צפיות
היי מיכל,אני שבוע 7.האם ההריון כתוצאה מטיפולים?כי אם כן ייתכן ואת סובלת מגירוי יתר שחלתי..)לי יש כאבים כאלה עד עכשיו(
חוץ מזה הכאבים יכולים לנבוע מהתרחבות רצועות האגן והרחם.

ב
לגבי דופק
12/11/14 17:46
98צפיות
אצלי שק חלמון ראו בשבוע 5 פלוס ארבע
ודופק בשבוע 6 פלוס 4 .
בכל מקרה בהצלחה
היי, מנסה לענות
15/11/14 01:08
78צפיות
היי, מה שאת מתארת ממש זכור לי מתחילת ההריון ( אצלי אחרי טיפולים) כאבי מחזור שונים שעברו רק אחרי כמה שבועות, אצלי גם היה דימומים בתחילת ההריון. בעיקרון הרופא שלי סרב לראות אותי לפני שבוע 6 + מכיוון שאמר שלא רואים/שומעים דופק הרבה פעמים לפני,  ואין טעם לבוא פעמיים...אגב שהגעתי אליו ניתן היה לראות בבירור דופק אחד אבל לא בוודאות את השני... רק שבוע לאחר מכן ב7+4 ראו את שניהם... לסיכום מאחלת שבעוד מספר ימים יראו  דופק ברור לשניהם ותוכלי לנשום לרווחה
אני גם אחרי טיפולים. הלכתי למוקד להבדק
15/11/14 13:28
86צפיות
6+2, דופק אחד ברור וחזק והשני קצת פחות. הרופא אומר שהעובר קצת יותר קטן אז אולי בגלל זה הדופק יותר חלש. לא נמצאה סיבה לכאבים.. אבל.. אחרי הבדיקה ראיתי קצת דימום. יש קשר או שוב להתחיל לדאוג?
איזה יופי שיש דפקים!!!!
15/11/14 18:11
56צפיות
מרגש.
אל תילחצי מכל דימום.
אמנם אני לא מטיפולים ולא מבינה בזה אבל אין הרבה מה לעשות כך שדאגה לא תוסיף.
מקריאה ברחבי הרשת נראה שהשרשה הרבה פעמים מלווה בדימום.
ד"א, אצלי בבדיקה הראשונה בה ראו שני שקים בהתחלה הוא ראה דופק רק באחד מהם דופק ברור ובשני לקח זמן עד שהוא מצא את הדופק כך שזה לא מעיד על כלום...
כמו אצלי
15/11/14 22:58
39צפיות
קודם כל איזה יופי שרואים דופק !! כמו שרשמתי אצלי בשבוע 6+ דופק ברור + דופק נוסף חלש ספק אם קיים.... ובנוסף פער של 3-4 ימים בינהם. כעבור שבוע דופק ברור לשניהם ופער של כמה ימים שנשמר עד סופו של ההריון...
לי היה כמה פעמים דימומים... נראה לי שדי נפוץ
בהצלחה ושימשיך תקין לשניהם
º
אני רק לברך אותך ל- חם
15/11/14 19:33
21צפיות
בנות תתכוננו... לא לבעלות לב חלש
12/11/14 15:13
301צפיות
º
איזה מתוקות! חבל שהוא קצת מתעלל בהן...
12/11/14 20:15
44צפיות
דווקא נחמד - אבל מתאים להורים שזה לא סיבוב ראשון שלהם...
12/11/14 21:01
88צפיות
מי שבאמת מנוסה וותיק עם ילדים לא לוקח את הסרטון קשה כל כך. מודה שגם אני ברביעי וחמישי פיתחתי יכולות תפעול לילדים שכל מי שראה אותי היה מתפלא... (כמו להחזיק ביד אחת, עם חיתול בד שמחזיק בקבוק בפה וכך להאכיל בעוד היד השנייה דוחפת עגלה ועל  הדרך עושה עוד כמה דברים...)
 
וטוב שהוא לוקח את עניין התאומים בהומור... זו הדרך. והוא באמת נראה כמו אבא אוהב... וטוב
הרס אותי עם המכונת יריה...
12/11/14 21:25
72צפיות
דווקא מאד מציאותי...
אני זוכרת שהקושי הגדול שלי היה בילד השלישי כי היו לי רק שתי ידיים לתינוקת בת שנה ו 5 חוד' לרך הנולד והאחות בת ה 4 היתה במשבר כזה גדול ולא היה לי איך לחבק אותה :)
עושה כבר חשק להגיע לרגע שמחזיקים אותם כבר....
º
שוק קח תן יש השבוע? עושה רושם שאני הפותחת :)
12/11/14 13:20
23צפיות
למכירה סלקל של צ'יקו קי פיט 30 במצב מעולה!
12/11/14 13:22
31צפיות
היו לנו שניים - אחד כבר נמכר
 
עם בסיס לרכב, מגיל לידה ועד 13 קילו, להושבה נגד כיוון הנסיעה.
 
סלקל מאוד נוח ונעים (להורים ולתינוק) שקיבל 5 כוכבי בטיחות.
 
חדש עולה בין 750 ל-800, אנו מוכרים ב-350. כאמור במצב מצוין. צבע ירוק.
 
איסוף מגבעתיים. אפשר לפנות במסר.
|*|פורומים חדשים בתפוז|*|
13/11/14 11:32
4צפיות
|קדימה|הוא פרץ לתודעה הציבורית בעונה השנייה של  "האח הגדול".  ב-4.3.10 זכה אלירז בתוכנית ומאז ממשיך לעבוד כל הזמן בטלויזיה, ברדיו ואף בקולנוע .
מוזמנים להיכנס כבר עכשיו לפורום ולהמשיך לתמוך, לאהוב וגם לבקר. תוכלו לחלוק איתנו מידע, תמונות , יצירות מעשי ידיכם.... הקשורים לאלירז.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלירז שדה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|קדימה| הוא הגיע למקום השני בעונה האחרונה של האח הגדול והצליח לצבור קהל מעריצים גדול ורחב!
אתם מוזמנים לבקר בפורום אלדד גל-עד בפורום תוכלו לשוחח ולדון בכל נושא שקשור באלדד - על כתבות של אלדד, עדכונים, תמונות וכל מה שתרצו.

היכנסו כבר עכשיו לפורום אלדד גל-עד
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום