בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
קשרים משפחתיים הינם לעיתים קרובות גם קשרים משפטים. בני זוג נשואים, ידועים בציבור, הורים וילדים ולעיתים גם אחים ואחיות, סבים וסבתות - כולם מקיימים בינהם מערכת של קשרים משפטים מסועפים, ולא תמיד מודעים לכך...
במסגרת פורום זה נשתדל לתת מענה לכל שאלה שתתעורר הן בתחום דיני המשפחה - גירושין, יחסי ממון, חלוקת רכוש, משמורת קטינים, מזונות, גישור בתי דין רבנים לעומת בתי משפט לענייני משפחה וכו`; והן בתחום דיני הירושה - סוגי צוואות, התנגדות לצוואות, זכויות ירושה, וכו`.

כמובן שהמידע והעצות בפורום זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי, וההסתמכות על מידע זה נעשית באחריות המשתמש.


צו אפטרופוס ואפטרופוס כללי
27/02/14 22:22
50צפיות
היי,
לאחר אירוע מוחי קשה שאירע לאימי מוניתי לאפטרופוס שלה לגוף ורכוש
אני (22) חזרתי מחו"ל אחרי שנה בעקבות המקרה וגרה בבית, אין לי עזרה מאף אחד כי אבא נפטר מזמן ואין קשר עם משפחה.
בחסותה של אימי היה אחי (27) שלא בריא בנפשו.. וכעת אני פועלת על מנת להעביר אותו הוסטל/מקום שיעזור לו,

בנוסף לכל התשלומים החודשיים של ארנונה/מים/חשמל וכל הדברים הללו אני קונה גם אוכל לי ולאחי... אימא בשיקום ועוד מעט אביא אותה הביתה עם עובדת זרה.
הבנתי שעל כל פעולה עליי לדווח לאפטרופוס הכללוליי...

האוכל שאני קונה לבית בחודשים אלו הוא מן הסתם לא לשירות אימי.... היא עדיין לא הגיעה הביתה...

יכולים לבוא אליי בטענות?

בנתיים, בגלל שיש לי כל כך הרבה על הראש אני אפילו לא מוצאת עבודה מתאימה... כי אני היחידה שדואגת לה... כל הניירת הכל הכל הכל של "אנשים גדולים" עליי
יש איזשהוא התחשבות במצב מסוים?? אני לא יכולה לקנות את האוכל מכספי שלי..ולכלכל את אח שלי.. מה גם שאני יודעת שאימא שלי לא הייתה מסכימה שאני אקנה מהכסף שלי.. מן הסתם..אימא.
השאלה אם אפשר לקשור את המגורים בבית
27/02/14 22:30
34צפיות
לאפוטרופסות. בנוסף אפוטרופוס זכאי לשכר. אולי אפשר להגיש חשבון נמוך יחסית בגלל המזון. אני מבין שהכלכלה שלך על חשבון אמך. היה רצוי בכל מקרה לבקש אישור מראש מביהמ"ש.
העניין הוא
27/02/14 22:37
31צפיות
שלפני שהייתי גרה בחו"ל הייתי גרה בבית, ואימא הייתה זו שרוכשת את המזון..משהו שהיה מאוד ברור והגיוני. ואחי גם גר בבית...בחסותה מאז שנוולד..
זה דברים שהם מאוד רגילים...
החלטתי שאימי תבוא הביתה ולכן הקניות בחודש הבא כבר יהיו שכוללות אותה ואת העובדת...אני נורא מפחדת מהלפני...(לא שעשיתי קניות באלפי שקלים.. ודברי מותרות.. רק דברים בסיסים אבל בכל זאת...)
מה שממש מרתיח
27/02/14 22:40
35צפיות
זה שמביאים למישהו (לא באמת נשה הגיל) צו כזה ביד, אבל לא מקבלים איתו שום "הוראות הפעלה"
ועברו גם כבר 3 חודשים ואפילו תיק פיקוח אין לי עדיין!
,תגובה
05/03/14 12:16
9צפיות
המשמעות של אפוטרופסות היא שאת אחראית על ענייניה של אמך. זה לא אומר שאת צריכה לעשות הכל לבד.אם את מתקשה תוכלי לפנות לעו"ד המתמחה בתחום, אשר יסייע לך להתמצא ב"סבך".

בשלב הראשון, את צריכה לפתוח חשבון אפוטרופסות ולרשום הערת בטאבו על מינוי אפוטרופוס.

כמו כן, יש להגיש פרטה, דו"ח על מצבה הכספי של אמך נכון ליום המינוי.יש לעשות זאת תוך 30 יום מהמינוי.

ניתן למצוא מידע וטפסים באתר משרד המשפטים :http://index.justice.gov.il/Units/ApotroposKlali/D...

את יכולה גם לפנות למחלקת הפיקוח על אפוטרופסים ולשאול אותם שאלות.
חשוב מאוד לשמוד קבלות

בהצלחה
אב שמסרב לראות את הילד ומעוניין בויתור אבהות
27/02/14 14:19
100צפיות
היי,
אבא של הבן שלי לא בתמונה מהרגע שבו הילד נולד.
הוא תבע אותי בבדיקת רקמות, התוצאה יצאה חיובית.
הועברנו ליחידת משפחה באגף הרווחה בעיר שלנו, עקב צו בית משפט לקיום הסדרי ראייה. במשך שנתיים ניסיתי ליצור קשר בינהם אך ללא הצלחה (כי האב לא רוצה)
הקשר חודש, נותק, חודש שוב וכבר חצי שנה שהאבא לא בתמונה
במשך חצי השנה שהוא לא ראה את הילד הוא הפסיק לשלם מזונות, תבעתי בהוצל"פ, זכיתי ואז הקשר ביניינו חודש (ביני לבין האב)
לפני כשנה וחצי הוא העלה את הנושא של "ויתר אבהות" אבל אז הוא וחברה שלו דאז העמיקו את הקשר אז הוא שינה פאזה וביקש בדיקת רקמות.
עקב חידוש הקשר (בסבב הנוכחי- הוצל"פ) זכיתי למטר של איומים על כך שאם אחזור לתמונה הוא יתבע אותי על מיליוני דברים לא הגיונים.
כשאמרתי לו שאין לי שום בעיה להמשיך עם ההסדר שהיה בחצי שנה האחרונה, שהוא בעצם לא רואה את הילד מבחירה, הוא הסכים איתי ושאל אם אפשר לתת לזה תוקף משפטי ומוצהר.
שאלתי אותו אם הוא מתכוון ל "ויתור אבהות" והוא אמר שכן וכאן אני פונה לחיפוש מידע בנושא

אז אחרי שחקרתי הבנתי שאין באמת דבר כזה "ויתור אבהות", אבל כן הייתי רוצה לתת איזשהו תוקף משפטי לכך שהוא לא בתמונה בכלל.
למה?
בגלל שבכל רישום של שנה חדשה לגן, חוגים, כספים, בריאות, ובכל מה שקשור לילד אני צריכה את אישורו, כי הוא רשום כאב בת.ז.
עכשיו - השאלה שלי האם יש אפשרות להפוך אותי לאפוטרופוס יחיד ומשמורנית מלאה (אני כבר עכשיו משמורן מלא, אבל האפוטרופסות משותפת)
האם יש אפשרות לתת איזשהו תוקף של אסמכתא כלשהי לביטול הקשר לחלוטין?
הוא מסכים לשלם מזונות, אבל לא רוצה שום קשר...והאמת היא שזה בסדר גמור, כי אני באמת יכולה להבין אותו (עד כמה שזה נשמע מוזר)
הוא לא מתחבר לילד, הוא התחתן והוא לא רוצה שום קשר לעבר שלו, ודווקא זה שהם בקשר, לא עושה טוב לילד.
הוא חוזר עצבני, כועס... ולמה בעצם לכפות עליו ועל הילד קשר כשצד אחד לא רוצה בו?

אשמח להדרכה,
תודה מראש :)
כן אפשר
27/02/14 14:31
78צפיות
צריך להגיש תביעה לשלילת האפוטרופסות של האב.
ירושה ללוא צוואה
26/02/14 20:54
115צפיות
המצב הוא כזה:
יש דירה על שם סבא וסבתא מצד האמא
האמא והסבא נפטרו לשניהם אין צוואה
הסבתא ניפטרה ויש לה צוואה שחלקה הולך לאבא
האבא ניפטר ויש לו צוואה שהכל הולך לילד א'
כמה אחוזים מהדירה יקבל ילד א' כמה ילד ב' וכמה ילד ג' ?
+ אם אפשר גם להסביר ולא רק לתת תוצאה

תודה.
שאלה מקדימה-
27/02/14 01:17
63צפיות
חשוב שתכתוב מי נפטר קודם. האם האמא נפטרה לפני הסבא או שהסבא לפני האמא.
כמו כן, מתי האבא נפטר לפני הסבתא, אחריה, לפני האמא.
בקיצור - סדר הפטירה מאד חשוב לתשובה.
סדר פטירה
27/02/14 07:34
52צפיות
ראשון הסבא לפני 20 שנים
אחריו האמא לפני 10 שנים
אחר כך הסבתא לפני 4 שנים
אחר כך האבא לפני חצי שנה
תשובה
27/02/14 10:08
47צפיות
יש כמה פרטים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים. התשובה להלן מבוססת על ההנחות הבאות
א. הדירה הייתה שייכת לסבים בחלקים שווים (או שהיה שיתוף בה)
ב.הסבים היו נשואים בעת פטירת הסבא
ג. ההורים היו נשואים בעת פטירת האם
ד. אין ילדים נוספים לסבא או לאמא

1. אחרי שהסבא נפטר חלקו בדירה הורש חצי לאמא וחצי לסבתא. לכן באותו שלב לסבתא 3/4 מהדירה ולאמא 1/4.
2. אחרי שהאמא נפטרה חלקה התחלק בין האבא (חצי) והילדים (שישית לכל אחד). לכן המצב הוא: לסבתא 3/4 לאבא 1/8 ולכל אחד מהילדים 1/24.
3. הסבתא הורישה את כל חלקה לאבא, לכן לו היו 7/8 ולכל אחד מהילים 1/24
4. האבא הוריש את כל חלקו לילד א'. לכן המצב עתה הוא ילד א' 11/12 וכל אחד מהילדים האחרים 1/24.
תשובה-
27/02/14 19:12
35צפיות
מתוך הנחה שלאמא אין עוד אחים / אחיות, החלוקה היא כזו:

בהתחלה לכל אחד מהסבים היה 1/2 בדירה, לנוחיות ההסבר - 12/24.
עם פטירת הסבא חלקו התחלק באופן שווה בין הסבתא והאמא.
כלומר - הסבתא 12/24 + 6/24  = 18/24
האמא - 6/24


עם פטירת האם חלקה עבר שווה בשווה לאבא ולילדים.
כלומר - האבא 3/24
כל ילד - 1/24 (סה"כ הילדים 3/24)
הסבתא (המצב לא השתנה) - 18/24

עם פטירת הסבתא חלקה עבר לאבא בהתאם לצוואה-
כלומר-  האבא 3/24 + 18/24 = 21/24

לאחר פטירת האב, החלוקה היא:
ילד א' - 21/24 + 1/24 = 22/24
ילד ב' - 1/24
ילד ג' - 1/24



כל התשובות נכונות ויש עוד כמה....
27/02/14 20:03
39צפיות
התשובות שקיבלת נכונות אבל עליהן יש להוסיף פרטים נוספים שמובילים להתנהלות עם האחרונים, כלומר תכנון מס נכון להקטנת נטל המס על פי האפשרויות החוקיות. תעיף מבט באתר הזה בחלק הרלוונטי www.limorezioni.com
כתובות אינטרנט מצורפות:
אפוטרופוס הכללי
25/02/14 23:49
51צפיות
שלום רב,

סבתי נפטרה והורישה שני נכסים על שמו של אחי בלבד אשר הנו מפגר 100%.
הוא מתגורר במעון לאנשים בעלי פיגור.

אמי טיפלה בכל הדיווחים הקשורים לאפוטרופס אך כעת קשה לה.
אני האח היחיד אך גם לי קשה הנושא הנ"ל של למצוא דיירים לדירות, לגבות שכירויות, לדווח על כל פעולה בכספים וכו'.

שאלותי:
א- האם ניתן לתת לאפוטרופוס הכללי לטפל בכל הקשור לנכסים אלו?
ב- מה קורה לנכסים אלו לאחר שהאדם אליו שייכים נפטר? האם האפוטרופוס הכללי מעביר את הנכסים לקרובים מדרגה ראשונה?
האם יש עלות שאנו צריכים לשלם מדי חודש/שנה?

תודה רבה.
תשובה-
26/02/14 01:41
37צפיות
ניתן לפנות לאפוטרופוס הכללי בבקשה שימצא או שימליץ על עמותה שעוסקת כאפוטרופסית במקרים כאלו. לאחר מכן צריך גם לפנות לבית המשפט לאישור האפוטרופסות.
הנכסים של אדם שנפטר עוברים בהתאם לחוק הירושה ואם נכתבה צוואה- בהתאם לצוואה.
האפוטרופוס שימונה מקבל את הכנסות החסוי. אני חושב שמתוך סכום זה הוא מקבל אחוז מסויים או שהמדינה משלמת לו עבור הטיפול בחסוי. בכל מקרה, הוא לא רשאי להשתמש ברכוש ובנכסי החסוי ללא אישור בית המשפט.
תגובה
26/02/14 09:50
35צפיות
מומלץ שהאפוטרופסות על אחיך תשאר במשפחה. אם קשה לך מאוד להתמודד עם התפקיד ועם ניהול הנכסים אתה יכול להיעזר באנשי מקצוע (רו"ח/ מתווכים/עו"ד). מנסיוני זה זול יותר, וכך גם הפיקוח וקבלת ההחלטות נשארים במשפחה.
לאחר שהחסוי נפטר, ובהיעדר צוואה יורשים אותו יורשיו על פי דין (אם אין לו בת זוג ו/או ילדים אז יורשים ההורים, ואם ההורים אינם בחיים אז יורשים האחים, וכן הלאה).
לאפוטרופסו מגיע שכר חודשי לפי התקנות שנע בין כ-600 ש"ח (אם החסוי במוסד) לכ-1,000 ש"ח (אם החסוי חי בקהילה).
שכר האפוטרופוס משולם לו בנוסף להוצאות לגיטימיות שמוציא האפוטרופוס לצורך מילוי תפקידו.
שאלה לגבי 2 סעיפים בהסכם ממון
25/02/14 22:03
92צפיות
שלום,
שאלה קטנה לגבי סעיפים בהסכם ממון:

סעיף 1:
למﬠן הסר ספק יובהר כי נכסים אשר יירכשו ו\או ייצברו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, לרבות נדל"ן, מיטלטלין ו\או כספים וזכויות מכל מין וסוג יהיו שייכים לשני בני הזוג באופן שווה, ואם חלילה יפרדו יחולקו בין הצדדים שווה בשווה.  

סעיף 2:
חשבונות בנק שנרשמו ﬠל שם אחד הצדדים בלבד לא יאוזנו ויהיו שייכים למי שחשבון זה רשום ‏ﬠל שמו.

האם זה אומר שהכנסותינו הנפרדות, המגיעות לחשבונות בנק נפרדים, יהיו נפרדים לחלוטין?

תודה!
ניסוח לא מוצלח
25/02/14 22:08
59צפיות
ישנה סתירה בין הסעיפים שכן לא ברור מה גורלם של כספים שהופקדו בחשבון בנק נפרד. אמנם הסכם יש לפרש באופן שימנע סתירה ואפשר לומר שסעיף 2 הוא סעיף מיוחד שגובר על סעיף 1 אבל לך תדע מה יחליט ביהמ"ש.
ILANS88 - תשובה
28/02/14 05:26
35צפיות


הניסוח של הסעיפים סותר.

אני מבינה שכוונת סעיף 2 היא לחשבונות בנק שהיו לכם טרם הקשר ביניכם. אם כך יש לציין את זה במפורש. שהכוונה של חשבונות בנק שנרשמו על שם אחד הצדדים טרם (!!!) הקשר ישארו של בעל החשבון הרשום ולא יאוזנו. זאת בתנאי שלא הוכנסו  לאותם חשבונות לאחר הקשר כספים ממקור של משכורת למשל או כל מקור אחר שמשמש לחיים המשותפים.

סעיף 1 הוא סעיף לפי חוק יחסי ממון. דהיינו כל דבר שנקנה / נצבר לאחר הקשר מהכספים שנועדו להיות משותפים או מהכספים שהוכנסו לחשבון המשותף אלה יאוזנו היה וחלילה תפרדו.

את סעיף 2 יש לנסח כפי שצויין לעיל.

יש להגיש בקשה לתיקון הסכם ממון (היה ונחתם ואושר כזה) לבית המשפט לענייני משפחה. אם טרם אושר כל הסכם ביניכם, אז אין להגיש בקשה לתיקון כמובן אלא להגיש את ההסכם לאישור.
חבר ירש קופת גמל והוא מתגורר באר"הב יש צו
24/02/14 17:59
56צפיות
יש צו ירושה..מבקשים ממנו לפתוח חשבון בארץ ..ישלי יפוי כח ממנו..
מה עושים?
הולכים לבנק שלך ופותחים שם חשבון. אל תקח
24/02/14 19:33
31צפיות
צ'קים ולא כל נייר אחר שאפשר בעזרתו למשוך כסף.
º
תבדוק בבנק אם הוא מוכן להסתפק ביפוי כוח
28/02/14 17:28
7צפיות
עזרתכם בחישוב
23/02/14 22:50
89צפיות
יש לנו בן 4 ובת 2
המשמעות 171 חודשי מזונות לילד ו-192 חודשי מזונות לילדה
אני מנסה לתת הצעה לפיה יוותר על החצי שלו בדירה
בייעוץ בו הייתי נאמר לי שהחישוב פשוט 171+192=363 חודשי תשלום מזונות.
ואז אם אוותר על 1000 שח במזונות זה 363 אלף שח
בגישור אמרו שזה חישוב שגוי וצריך לחשב 171*500 פלוס 192*500 זה מגיע למחצית הסכום
מה החישוב הנכון
אני מבולבלת
תודה
ברור שהחישוב השני
24/02/14 01:37
50צפיות
לא מגיעים 363 חודש לכל ילד, אלא לשניהם ביחד.
אם את מוותרת על 1000 ש"ח בחודש, אז הילד מוותר על 500 והילדה על 500.
בחישוב הראשון כאילו שכל ילד ויתר על 1000, וזה אומר להפחית תשלום חודשי ב- 2000.

אני לא בטוחה שבית משפט יאשר להמיר את עיקר מזונות הילדים במדור. אולי רק את דמי המדור החודשיים.
לא מקובל לערבב בין מזונות וחלוקת רכוש ההורים,
24/02/14 06:56
79צפיות
וזאת מאחר והילד יכול תמיד לתבוע ,כלומר:הורה במקום הילד.
יתכן אוליי,כאמור,נושא המדור,אך לא יותר מכך.
היוון מזונות ככל אנו אהוד על בתי המשפט,מאחר והם נועדו לצרכי הילד.
לא זה ולא זה.
24/02/14 19:17
39צפיות
עקרונית, החישוב הנפרד הוא מה שעושים עורכי הדין בדיני משפחה שלא מבינים חשבונאות.
למה?
כי ישנו כלל שלזמן יש ערך.
ואסביר (בקצרה) - נגיד שאנחנו מדברים על 1,000 ש"ח ל-12 חודשים שזה שווה ל-12,000 ש"ח.
אם אני אקבל היום 12,000 ש"ח ואכניס אותם לחסכון בבנק, וכל חודש אוציא 1,000 ש"ח, בסוף התקופה תשאר לי יתרה גבוהה מ-0. בגלל שהכסף צבר ריבית.
לכן, צריך לעשות חישוב שיוודא שאם כל חודש אוציא את ה-1,000 ש"ח מהחשבון, לאחר 12 חודשים ישאר 0 בחשבון.

החישוב הזה נקרא "היוון" שמשמעו- להביא את ערך הכסף להווה.

בגלל שלא ידועה מהי הרבית, מקובל לעשות היוון לפי 3%.
והחישוב הוא:
סכום הכסף שמופקד = היוון X סכום הכסף החודשי.
(עורכי דין שמתעסקים בנזקי גוף מחשבים היוון בדרך קבע).

בשביל להגיע לחשבון אמיתי, תקחי את ההיוון המתאים (אני מניח שיש לוחות היוון באינטרנט) ותחשבי בנפרד לכל ילד.

עלייך לשים לב שלרוב בתי המשפט לא מאפשרים להוון את המזונות אלא רק את רכיב המדור, כי גם לילד יש זכות לתבוע מזונות ולא ירשו לאשה להוון את המזונות ואח"כ לתבוע מזונות בשם הילד...
º
תודה רבה על המענה המעמיק :)
01/03/14 22:22
11צפיות
האם בית דין רבני
23/02/14 21:49
82צפיות
יכול לחייב אותי לבוא להעיד במשפט גירושים של בני זוג?
אין לי כל עניין להכנס לזה אבל אחד מבני הזוג רוצה לגרור אותי לשם..
תודה מראש......
º
כן
23/02/14 22:06
19צפיות
צו ירושה מחו"ל
23/02/14 12:00
50צפיות
יש בידי צו ירושה משוויץ מדודתי תושבת שוויץ יש לה חשבון בנק בארץ.איך אני מאשרת אוכפת את הצו?
אם הצו אינו בעברית,ללכת לנוטריון,לתרגום ואישו
23/02/14 12:46
20צפיות
ולהציג אותו בבנק.
כנראה שצריך לפעול לפי חוק אכיפת פסקי חוץ
23/02/14 15:58
28צפיות
מומלץ להעזר בעו"ד.
לאחר בדיקה
23/02/14 21:31
28צפיות
ישנה פסיקה של ביהמ"ש העליון שחוק אכיפת פסקי חוץ לא מאפשר ביצוע צו ירושה שניתן בחו"ל. לכן יתכן שיש להוצא צו ירושה חדש בישראל.
משמורת משותפת – מבוא
21/02/14 15:24
64צפיות
משמורת משותפת   –    מבוא
משמורת משותפת – מבוא
כשבני זוג נקלעים למשבר וחייהם המשותפים עולים על שירטון, מה שבדך כלל ששולט זה עולם הרגש ולא בהכרח הרציונאל וכשלבני הזוג יש ילדים, במקרים רבים, הילדים משמשים כנשק בידי ההורים להשגת יתרונות במאבקם האישי. הציפייה מהורים שנפרדים היא שהם ישאלו את עצמם את השאלה החשובה ביותר בחיי הילדים המשותפים: איך הם עומדים לחלוק את האחריות והטיפול בילדים? ואיך שניהם נשארים חלק משמעותי בחיי הילדים? היינו, איך ניתן ליצור שוויון הן בזכויות והן בחובות בין האם לאב בתפקודם כהורים לילדים לעת פרוק התא המשפחתי.
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל עוד הילדים קטינים, מוטלת על שני ההורים, באופן שווה, חובת האפוטרופסות, הכוללת את חינוכם, גידולים, דאגה למדורם ולרווחתם הרפואית והנפשית. לעת פירוד, על ההורים לקבוע מי יגדל את הילדים וכשההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה, נדרשת ערכאה שיפוטית שתקבע מי יחזיק בילדים  ומה תהיינה זכויותיו של ההורה שאינו מחזיק בהם. המסגרת החקיקתית והפסיקה הנהוגה כיום בישראל, הינה מתוקף חזקת הגיל הרך, כך שעל פי רוב, האם תהא זכאית למשמורת ילדיה, קל וחומר כאשר הם קטני קטינים, קרי פחות מגיל שש. ההחלטה באשר להחזקת הילד הנה החלטה קשה, במיוחד כשמדובר במקרי גירושין בהם שני ההורים כשרים למשמורת. לכן, כשלא ניתן לקבוע באופן חלוט בידי מי יש להפקיד את המשמורת על הילדים, ממנים מומחים, שתפקידם לבדוק איך ניתן לסייע לילדים לממש את זכותם להיות מוחזקים ע"י ההורה המתאים ביותר שידאג לטובתם. במקרים בהם מוגשת בקשה למשמורת משותפת תפקיד המומחים הוא לבדוק את התכנות המשמורת המשותפת ע"פ עקרון טובת הילדים, שהינו השיקול הראשוני והמכריע לגבי זכויות המשמורת.
לאחרונה חלה התפתחות משמעותית בנושא. במרץ 2005 מונתה וועדה ציבורית, בראשות פרופ' דן שניט, שהתבקשה לבחון את אופן יישום הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בנוגע למימוש כללים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה ולתת המלצות לעניין הצידוק להמשיך את תחולת חזקת הגיל הרך. כמו כן התבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבניים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה. הוועדה המליצה על רפורמה רחבה בתחום האחריות ההורית, על ביטול חזקת הגיל הרך, הימנעות מקביעת כל חזקה אחרת, הימנעות מקביעת הורה משמורן והטלת אחריות הורית על שני ההורים, תוך קביעת מטפל עיקרי. בדצמבר 2011  הגישה את המלצותיה הסופיות לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן. שר המשפטים בחן את הצעות החקיקה עליהן המליצה הוועדה והחליט להעביר את מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה לשם הכנת תזכיר הצעת חוק בנושאים, בהתאם להמלצות הוועדה. יוער כי, בינתיים המצב הקיים הוא כשהיה וסוגיית המשמורת המשותפת נדונה בביהמ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבניים עדיין על פי החוק וההלכה כפי שהם קיימים כיום.
המלצת שר המשפטים  הייתה לאמץ את מסקנות ועדת שניט ולבטל את חזקת הגיל הרך, כך שילדים עד גיל שש לא יועברו אוטומטית לחזקתה של האם. שר המשפטים אמר כי יש לעודד הידברות בין ההורים באמצעות גישור או ייעוץ טיפולי שיאפשר לממש את זכויות הילד בדרכי שלום ולמנוע ממנו את  הפגיעות הכרוכות בהתדיינות בביהמ"ש. הוועדה ממליצה כי ההורים יחויבו להשתתף בפגישה ביניהם בענייני האחריות ההורית על מנת לנסות ולהגיע להסכמות עוד לפני הגשת תביעה. באותם המקרים בהם הורים לא יגיעו ביניהם להסכמות, כל אחד מהם יידרש להגיש לביהמ"ש, את הצעתו להסכם ההורות ואופן מימוש אחריותו ההורית כלפי ילדיו. דעתי האישית היא כי רעיון זה הוא רעיון מבורך שיכול למנוע חלק ניכר מהמריבות בין בני הזוג לעת פירוד, לפחות בכל הנוגע למשמורת הילדים. מרוץ הסמכויות בין הערכאות השונות כנראה שיפחת, שכן ההורים יידרשו לתאם ולקיים פגישה לפני הגשת תביעה וכל הורה יידרש לפרט את הצעתו למימוש אחריותו ההורית. דרישה זו תאלץ כל הורה לחשוף את כוונותיו ורצונותיו לעניין הילדים עוד טרם הגשת התביעה. אם לא תוכל לקחת את ילדיה ולעזוב את הבית עם הילדים ללא קבלת משמורת ואב לא יוכל להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות כלכליים שכן הוא יידרש לחשוף את האחריות לה הוא יתחייב ולממשה. כל זאת כמובן ייתכן רק אם מהלך זה יהיה יעיל, מהיר, קצוב בזמן, יעשה במקום מוגדר אחד, בר אכיפה ומלווה בסנקציה מוגדרת מראש, מחמירה ומאיימת למפר/ה את התחייבויותיו/ה כפי שהכריז/ה עליהם בביהמ"ש.  
תכלית ההכרעה בסכסוכי המשמורת היא קבלת החלטה שיש בה הגשמת עקרון הגנת הילד ודאגה מרבית לטובתו. עקרון זה אינו בגדר רעיון פילוסופי או שאיפה מוסרית, אלא הגשמת זכותו המשפטית של הילד. השיקול ראשון במעלה, על פיו תהא ההכרעה הינו טובת הילד, שכן ההנחה היא שבמאבק בין ההורים אין מנצח ואין מפסיד לעומת הילדים שתמיד מפסידים.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני   08-9573333

כניסה לאתר

צור קשר

פייסבוק



כתובות אינטרנט מצורפות:
משמורת משותפת – המבוא
21/02/14 15:20
32צפיות

כשבני זוג נקלעים למשבר וחייהם המשותפים עולים על שירטון, מה שבדך כלל ששולט זה עולם הרגש ולא בהכרח הרציונאל וכשלבני הזוג יש ילדים, במקרים רבים, הילדים משמשים כנשק בידי ההורים להשגת יתרונות במאבקם האישי. הציפייה מהורים שנפרדים היא שהם ישאלו את עצמם את השאלה החשובה ביותר בחיי הילדים המשותפים: איך הם עומדים לחלוק את האחריות והטיפול בילדים? ואיך שניהם נשארים חלק משמעותי בחיי הילדים? היינו, איך ניתן ליצור שוויון הן בזכויות והן בחובות בין האם לאב בתפקודם כהורים לילדים לעת פרוק התא המשפחתי.
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל עוד הילדים קטינים, מוטלת על שני ההורים, באופן שווה, חובת האפוטרופסות, הכוללת את חינוכם, גידולים, דאגה למדורם ולרווחתם הרפואית והנפשית. לעת פירוד, על ההורים לקבוע מי יגדל את הילדים וכשההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה, נדרשת ערכאה שיפוטית שתקבע מי יחזיק בילדים  ומה תהיינה זכויותיו של ההורה שאינו מחזיק בהם. המסגרת החקיקתית והפסיקה הנהוגה כיום בישראל, הינה מתוקף חזקת הגיל הרך, כך שעל פי רוב, האם תהא זכאית למשמורת ילדיה, קל וחומר כאשר הם קטני קטינים, קרי פחות מגיל שש. ההחלטה באשר להחזקת הילד הנה החלטה קשה, במיוחד כשמדובר במקרי גירושין בהם שני ההורים כשרים למשמורת. לכן, כשלא ניתן לקבוע באופן חלוט בידי מי יש להפקיד את המשמורת על הילדים, ממנים מומחים, שתפקידם לבדוק איך ניתן לסייע לילדים לממש את זכותם להיות מוחזקים ע"י ההורה המתאים ביותר שידאג לטובתם. במקרים בהם מוגשת בקשה למשמורת משותפת תפקיד המומחים הוא לבדוק את התכנות המשמורת המשותפת ע"פ עקרון טובת הילדים, שהינו השיקול הראשוני והמכריע לגבי זכויות המשמורת.
לאחרונה חלה התפתחות משמעותית בנושא. במרץ 2005 מונתה וועדה ציבורית, בראשות פרופ' דן שניט, שהתבקשה לבחון את אופן יישום הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בנוגע למימוש כללים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה ולתת המלצות לעניין הצידוק להמשיך את תחולת חזקת הגיל הרך. כמו כן התבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות ביהמ"ש לענייני משפחה וביה"ד הרבניים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה. הוועדה המליצה על רפורמה רחבה בתחום האחריות ההורית, על ביטול חזקת הגיל הרך, הימנעות מקביעת כל חזקה אחרת, הימנעות מקביעת הורה משמורן והטלת אחריות הורית על שני ההורים, תוך קביעת מטפל עיקרי. בדצמבר 2011  הגישה את המלצותיה הסופיות לשר המשפטים דאז, יעקב נאמן. שר המשפטים בחן את הצעות החקיקה עליהן המליצה הוועדה והחליט להעביר את מסקנות הוועדה ליועץ המשפטי לממשלה לשם הכנת תזכיר הצעת חוק בנושאים, בהתאם להמלצות הוועדה. יוער כי, בינתיים המצב הקיים הוא כשהיה וסוגיית המשמורת המשותפת נדונה בביהמ"ש לענייני משפחה ובביה"ד הרבניים עדיין על פי החוק וההלכה כפי שהם קיימים כיום.
המלצת שר המשפטים  הייתה לאמץ את מסקנות ועדת שניט ולבטל את חזקת הגיל הרך, כך שילדים עד גיל שש לא יועברו אוטומטית לחזקתה של האם. שר המשפטים אמר כי יש לעודד הידברות בין ההורים באמצעות גישור או ייעוץ טיפולי שיאפשר לממש את זכויות הילד בדרכי שלום ולמנוע ממנו את  הפגיעות הכרוכות בהתדיינות בביהמ"ש. הוועדה ממליצה כי ההורים יחויבו להשתתף בפגישה ביניהם בענייני האחריות ההורית על מנת לנסות ולהגיע להסכמות עוד לפני הגשת תביעה. באותם המקרים בהם הורים לא יגיעו ביניהם להסכמות, כל אחד מהם יידרש להגיש לביהמ"ש, את הצעתו להסכם ההורות ואופן מימוש אחריותו ההורית כלפי ילדיו. דעתי האישית היא כי רעיון זה הוא רעיון מבורך שיכול למנוע חלק ניכר מהמריבות בין בני הזוג לעת פירוד, לפחות בכל הנוגע למשמורת הילדים. מרוץ הסמכויות בין הערכאות השונות כנראה שיפחת, שכן ההורים יידרשו לתאם ולקיים פגישה לפני הגשת תביעה וכל הורה יידרש לפרט את הצעתו למימוש אחריותו ההורית. דרישה זו תאלץ כל הורה לחשוף את כוונותיו ורצונותיו לעניין הילדים עוד טרם הגשת התביעה. אם לא תוכל לקחת את ילדיה ולעזוב את הבית עם הילדים ללא קבלת משמורת ואב לא יוכל להשתמש בילדים כנשק להשגת יתרונות כלכליים שכן הוא יידרש לחשוף את האחריות לה הוא יתחייב ולממשה. כל זאת כמובן ייתכן רק אם מהלך זה יהיה יעיל, מהיר, קצוב בזמן, יעשה במקום מוגדר אחד, בר אכיפה ומלווה בסנקציה מוגדרת מראש, מחמירה ומאיימת למפר/ה את התחייבויותיו/ה כפי שהכריז/ה עליהם בביהמ"ש.  
תכלית ההכרעה בסכסוכי המשמורת היא קבלת החלטה שיש בה הגשמת עקרון הגנת הילד ודאגה מרבית לטובתו. עקרון זה אינו בגדר רעיון פילוסופי או שאיפה מוסרית, אלא הגשמת זכותו המשפטית של הילד. השיקול ראשון במעלה, על פיו תהא ההכרעה הינו טובת הילד, שכן ההנחה היא שבמאבק בין ההורים אין מנצח ואין מפסיד לעומת הילדים שתמיד מפסידים.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני   08-9573333




להודיע למשרד הפנים על נישואים אזרחיים
21/02/14 14:13
52צפיות
אולי מישהו יודע תוך כמה זמן סביר להודיע למשרד הפנים על נישואים אזרחיים?
אם למשל בני זוג התחתנו בחו"ל ומעדיפים להודיע על זה למשרד הפנים כעבור שנה מיום נישואיהם... האם זה עלול להיות מנוגד לחוק מסויים?

תודה רבה לכל מי שיביא דעתו :)
ויום נאה לכולם!  
º
תבדקו מול משרד הפנים.
23/02/14 20:09
11צפיות
º
בכל מיקרה אם מישהו יודע בבירור אשמח לתשובה
23/02/14 21:30
9צפיות
º
תבדוק בחוק מרשם האוכלוסין
26/02/14 22:19
6צפיות
עזרה לגבי צוואה שרירה וקיימת.
21/02/14 12:41
69צפיות
אנחנו רוצים לקנות לבן שלנו דירה.

יש לנו צוואה, ורוצה שיוסיף בכתב ידו נספח לצואה שסכום של מליון ש"ח לדוגמא ניתן לו בעודינו בחיים
ולאחר 120 שלנו בעת חלוקת העזבון אחיותיו יקבלו מליון שקל יותר ממנו, כי הוא קיבל את זה בעודינו בחיים, האם זה יתפוס, או צריך סידור אחר?


צוואה
21/02/14 13:06
58צפיות
יש לערוך צוואה חדשה. אסור להוסיף בכתב יד. מה שניתן לבן בעוד המוריש בחיים אינו יכלל בצוואה החדשה. ניתן לצוות בצוואה החגדשה ולתת לילדים באופן לא אחיד. פנו לעו"ד לשם עריכת צוואה ערוכה כדין.
בהצלחה
יהודית שמיר, עו"ד
º
תודה רבה.
21/02/14 13:50
19צפיות
מי שעושה את הצוואה זה המוריש ולא הנהנה
22/02/14 18:15
42צפיות
מהשאלה שלך משתמע שהבן אמור להוסיף כל מיני תנאים לצוואה וזה פסול לחלוטין.

צריך לעשות וואה חדשה ולכתוב את החלוקה שאתם רוצים. אין מניעה להחתים את הבן על אישור שהוא קיבל כספים בעודכם בחיים. אין מניעה לציין בצוואה את הסיבה לחלוקה הלא שווה.
אבי רוצה לממן לי רכב אני נכה זה שנתיים
20/02/14 12:06
76צפיות
בעלי מתחמק מהמימון  כלכלי 30 שנה אני סובלת מקפוח מצידו וגם עכשיו נמצאים בבעיות כלכליות.  האם יש דרך להבטיח את כספי אבי שיושקעו ברכב ,שלא  יהיה לבעלי זכות בו ושלא יעקלו לי כנגד חובות ,שיווצרו מהתנהלות עיסקית לא נבונה .
תכתבי את הרכב על שם אביך
21/02/14 01:55
43צפיות
ובביטוח תרשמו אותך כנהגת נוספת.

אם את רוצה לקבל הנחה במיסים על רכישת הרכב כנכה, את יכולה אולי לרשום את הרכב על שם אביך ושמך גם יחד.

או לחילופין - תחתימי את בעלך הסכם ממון שמצהיר שהרכב לא משותף אלא רק שלך. זה יגן על האוטו במקרה של פרידה מבעלך, אבל לא יגן על האוטו מפני נושים שרוצים לגבות חובות. אם בעלך יוצר חובות, ואין הסכם ממון שמצהיר אחרת, אז חצי החובות הם גם שלך, ואפשר לגבות אותם גם מרכושך האישי דרך הוצאה לפועל.
אני מניח שאם הרכב יירשם רק על שמך
23/02/14 21:04
18צפיות
נושי הבעל לא יוכלו לעקל אותו.
חלוקת ממון\רכוש
20/02/14 10:12
93צפיות
האם במצב של קבלת מתנה שוות ערך כמו בית או הרבה כסף או במקרה של זכייה באיזה הגרלה [הלוואי עלינו] לאחד מבני הזוג נחשב הכסף או המתנה לרכוש משותף שבעת הגירושין יחולק?תודה
כעיקרון - לא.
20/02/14 21:04
42צפיות
אבל אם המתנה נכנסה לגדר של "הנכסים המשותפים", אז כן.

לדוגמא - זכיה בבית, כשעוברים לגור בבית. כסף שמשמש לרכוש ריהוט וכד'.

אפשר להשאיר את המתנות אצל מקבל המתנה אם כותבים זאת מראש בהסכם הממון.
חלוקת ממון
26/02/14 22:32
24צפיות
אבל ספציפית אם מישהו זוכה בטוטו נגיד בסכום כסף גדול האם זה נחשב משותף ויהיה עליו לחלוק עם אשתו ?
º
כן.
27/02/14 01:11
13צפיות
וכל זה נכון אבל עדיין כפוף למיסוי....
27/02/14 20:09
14צפיות
ולכן יש חשיבות של כל הצדדים לשבת ולהגיע לנוסחה הטובה ביותר שחלקכן לא נפגע והם משלמים את מיעט המס האפשרי
את מוזמנת לעיין באתר הזה וללמוד עוד על העניין www.limorezioni.com
כתובות אינטרנט מצורפות:
חלוקת ממון סעיפים בחוק
10/03/14 17:17
8צפיות
למרות שאצלי זה לא נתפס כי מי שזוכה בפרס כספי הוא צריך לחלוק את הכסף עם זוגתו,אני נוטה להאמין לדעה שלך אבל רציתי ברשותך לדעת אם זה רשום ומופיע במפורש בחוק ואם כן איפה אני יכול לקרוא את החוק הזה ?תודה
תראה-
16/03/14 22:35
5צפיות
באופן כללי, חוק יחסי ממון בין בני זוג מסביר שבהעדר הסכם בין הצדדים, הזכויות שלהם יאוזנו עם סיום הנישואין.
למיטב זכרוני עקרון החלוקה הזה מופיע בסעיף 5 לחוק. (החוק לא לידי כרגע).
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום