פורום ניתוח ופרשנויות שירה

שתגידי לנו מה את מבינה מהשיר, ואנחנו נשלים לך את השאר.

כל השיר מבטא חיפזון ומהירות מן השטן, שכולם חיים כמו פצצה מתקתקת, הפזמון ממחיש שאפילו להינות מארוחה לתדלק את הגוף ברוגע אין זמן, אין אנינות טעם בארוחות , הלאפה היא בשר חרוך זהו הכל ביחדג בתוך הפיתה, זה בדיוק ההפך מארוחת אנינת טעם מעודנת, ובעצם רואים בפזמון חידוד של כל השיר שכלום אתה לא יכול לעשות ברוגע הכל לחוץ , זה משקף את העידן בו אנו חיים.
ופיזמון הוא מראה לנו שגם את התדלוק הגופני אנחנו עושים ממש מכנית ומהר.

קודם כל תודה על תשובתך.
נכון, הכל הוא עושה מהר, והוא גם אוכל מהר אוכל לא איכותי.
אבל למה בשיר אומרים שה"חיים שלו בלאפה"?

ככה הם חייו כמו בלאפה דחוסים ומעורבבים זה בזה ונגמרים מהר בדיוק במהירות שלאפה נאכלת.

בשיר "מעבר ליקום" זה מופיע. רק לא אומרים אלא Jay (יחי)

זו מטרה בשפה הודית קדושה.

והמשמעות מעבר למילים, בין היתר כי עצם הגייתם קדושה.
אם תחפש בגוגל רק על המילה OM כמנטרה תמצא המון חומר, שלא בטוח יעניין אותך.

Guru = גורו, מורה, מאסטר.

אם היית אומר הקשר (איזה שיר, למה ?) אולי הייתי כותב יותר.

ממליץ לך, אם מעניין אותך (או מישהו אחר בפורום) לנסות לעשות מדיטציה.
אתר טוב שמלמד
http://onlinemeditation.ca/

או שהיא כותבת טוב או שהיא לא כותבת טוב.
אם היא זקוקה לעריכה טובה, אז כדאי להתמקד בזה.
אשמח אם תפרסם קישור לדה מרקר.

במרכז דניאל הבחירה החופשית ביהוד.

פרטים ניתן לקבל במסרים.

יום נפלא לכולנו :)

ובעצם, מה נסגר איתכם?

אבל בעיקר יש לנו שירים.

הוא מדבר על בגידה.

השאלה היא מה זה שערת כסף? אני חשבתי שזו דמעה... מדובר על אישה שיש לה רגשות כלפי מישהו, והיא מתנערת וטוענת שזו רק סנונית אחת סתוית וזה לא מייצג את עומק הרגשות שיש לה כלפיו. אם זה היה מדבר על בגידה הוא לא היה מעלה את האופציה שזה מאלומותו...

שערה של כסף - ניצוץ חיות, משהו של התרגשות, האם זה ממנו, או אולי מהמאהב?

אמרתי לה........שראיתי שערת כסף בעינייך – המשורר מבקש ממנה חסד נעורים לדעת מי אחראי לשערת הכסף שהיא בעצם הזדקנות נפשית וויתור על אהבה והמשך בחיים.
שערה כסופה היא צומחת לעת זקנה.
ואיני יודע אם הא מאלומתי – איני יודע אם הייאוש שלה מן האהבה והאמונה באהבה בא ממני.
או גנובת ליל ,,,,אורחייך – או שהתאהבת והיה לך רומן שהכאיב לך ושבר ליבך.
סנונית אחת,,,,,,את האביב – אם היה לי ליל אהבים אחד זה לא אומר שהיתה לי אהבה גדולה , הדברים נאמרו בבכי של צער וייאוש.

בואו נראה למה?

שחף נופל,,,,בים סתיו – שחף לבן מסמל חופש וטוהר (דבר טוב) כשהוא נופל כלומר מאבד מאפיונו הטהור והחופשי הוא כמו "סכין בים סתיו" – ים סתיו זה עצב מהמון סיבות והוא גדול והסכין היא עצב אדיר שמתווסף לכל מה שכבר כואב ועצוב. כמו המכה שבמכות.
אמרתי לה ,,, - הוא הבין יפה את מצבה אך מנסה לעודדה נכון שאת חכמה אבל...
אבל עכשיו...ברחמים – המשורר מנסה לרכך את כאבה ודאבונה ומצפונה , הוא מבקש ממנה חסד נעורים נראה כי היסטוריה רבה בין השניים.
בואי .....חוטים – המשורר רוצה ממנה שתתוודה על הכול ותרוקן ותשפוך ליבה.
עד אשר,,,חבל הכסף......אחרון האורחים- עד שתחושי הקלה ותתפטרי מכל הזיכרונות של אותם אהבהבים.
ואני אלך מעליך – אני אניח לך למכאובך.
ואת מעליי תלכי – ואת תוכלי ללכת ממני .
המשורר מוכן לפרידה אך יחד עם זאת מבקש לדעת אמת כאיש נבגד חשוב לו שתנצור לו חסד נעורים לווידוי ופריסת כל הקלפים על השולחן לפני שכל אחד ילך לדרכו.
הוא הקדיש שורה לכל אחד מהם לחדד פרידה.
כך אמרתי לה,,,,,,בעיניך – ביקשתי ממני חסד נעורים בערוב ימינו בזקנה המנטאלית של הקשר.
לדעתי שערת הכסף זה זקנה מוקדם מהגיל , או זקנה של הקשר , הוא ראה בעיניה שהיא עייפה מלהיות איתו.
שורות אחרונות של סוף השיר – פה המשורר מתלונן על כי גם בשלב זה היא משקרת לו ובוכה אותו מעניינת רק האמת ובסוף הוא כבר מתלונן

לאורך כל השיר הוא אומר אמרתי "לה, ובסוף משקרת "לי" – סוף השיר ניתן לגלות למה בכתה , הוא מתחנן לחסד נעורים לאמת שלה והיא בוכה ומשקרת מתוך כאב ואי יכולת להודות בבגידה.

הייתי כאן פעם
ומאז
קראתי הרבה
ונהנתי
ופתאום השיר הזה החזיר לי את החשק לחזור

אז קודם כל תודה על השיר הזה שהוא קסום בעיני ושלא הכרתי קודם למרות שכמוך בקריאה ראשונה וגם שנייה ושלישית לא היה לי ברור למה. רק היה לי ברור שהוא מהלך עלי קסם.

השיר אפוף חידות
אני חושבת שהוא כל כך מעולמו הפנימי של המשורר שהוא לא יכול היה לכתוב מפורשות את הדברים
ואת הכאב והרגשות הוא הסווה בתוך רמזים
שערת הכסף מייצגת משהו חריג אחר, בולט על רקע השיער הכהה
והוא איתר אצלה משהו שונה
אחר מהרגיל
משהו שלימד אותו שמשהו אצלה השתנה. והוא לא יודע אם בגללו או בגלל אחר, אורח לילי, מישהו פחות יציב וקבוע ממנו, אך ששניהם יודעים שהוא אחד מאילו שמגיעים מידי פעם.
היא מנסה להסוות ולשקר - לא זה לא באמת שינוי היא אומרת לו. שהרי סנונית אחת לא מסמלת את האביב.
זה לא שינוי היא ואמרת לו - אולי כי היא פוחדת אולי כי להודות בכך שמשהו הוא אחר ידרוש ממנה יותר מידי
זה לא שינוי היא אומרת, אבל היא בוכה - אולי כי היא רוצה בשינוי, אולי כי היא פוחדת ממנו, אולי כי היא כל כך לא רוצה לפגוע בו, ביקר לה, אבל שניהם יודעים שמשהו קרה.

אני מרותקת בשיר למילים אל נא בחסדך
האם המשורר מבקש ממנה שלא תעשה, שלא תעזוב, שלא תבגוד, שלא תרחק ממנו - האם זו בקשה - בבקשה אל תעשי, או שמא הוא אומר לה, אל תישארי עימי מתוך חסד, אל תהיי כאן מתוך כניעה. היי איתי באמת כי את רוצה.

הוא מזמין אותה להיות איתו, להישאר, לעסוק בפעולות יום יומיות, עד שהשינוי הזה שחל בה יבלע בחזרה. עד שהשקט יבוא ביניהם ועבורה.
המשורר יודע שהסנונית דווקא כן מבשרת את האביב
הוא יודע שמה שקרה לה שינה אותה, ושהוא משמעותי עבורה
שיש כאן אמירה לגבי היחסים שלהם ועתידם.
הוא יודע שמשהו נגמר אוולי היא מפחדת ולא רוצה אבל משהו קרה
והוא מבקש ממנה להיות איתו
והיא שכל כך רוצה ולא באמת יכולה - משקרת ובוכה

מלבד שהשיר מדבר על חלומות מהעבר אבל ככל שאני קוראת את המילים זה לא ברור לי מה הן אומרותץ מה הפואנטה שרוצה השיר להגיד. מי אומר למי וכו'.
אשמח להבהרות או כיוון חשיבה

יאללה , שיכנעת אותי...למרות שהתעצלתי לאחרונה לשבת לתרגם , החזרת אותי לתלם.

המשוררת מספרת לנו בשיר על תחושת החמצה בגיל מבוגר על כי לא הגשימה את כל חלומותיה, והיוםך בשלב זה בחייה הן בוערות בה כמו להבות. היא בשירתה  ממליצה לצעיר ממנה לא ללמד ממנה את הלקח ולאמץ אותו חזק וללכת עם הלב שלו ולהגשים את החלומות שלי אחרת כמו בסיום השיר , היא חורצת דין, החמצה  תישאר כמו להבות.





חלומות של אתמול – כל מה שחלמנו בחיינו, אתמול הכוונה שנות עברנו
הם שלהבות נרעדות- היא מדמה את החלומות (כל מה שחלמנו לעשות או להיות) רועד במחשבותינו ומהבהב לנו לאורך השנים כמו להבה שהיא רועדת , ככה ההחמצה של החלומות רועדת בכל שלב בחיינו.
לא יכול כל החושך – גם אם עשינו דברים אחרים וניסינו לשכוח , היא מדמה את העבר לחושך שמסתיר את הראיה של הסובב, העבר לא הצליח לכבות מאיתנו את החלומות ההם שחלמנו להגשים בחיינו
לכבות. – העבר לא יצליח להשכיח להדחיק בתת מודע.

על מצע השלכת -  הזקנה מדומה לשלכת, אחרית ימינו היא שלכת חיינו.
החלומות מלחשים -  בגיל זה  בד"כ משחזר האדם את חייו ומה שהכי קל לזכור זה מה פיספסנו,אנחנו עוד זוכרים את החלמות ההם שלא הגשמנו הן מידי פעם חולפות במוחנו בזכרון
רק פרחים מיובשים – הפרחים המיובשים הם מה שבאמת  השגנו בחיינו ואנו לא ממש מסופקים מהם, זה בדיוק מה שרצינו זה לא מה שחלמנו להיות.
דוהים בין הדפים. -  הם אט אט נשכחים אין להם תכלית מיוחדת מול מה שבאמת חלמנו ולא הגשמנו. מה שהשגנו קל לשכוח מול מה שרצינו ולא השגנו.

חלומות של אתמול...

אל תסב את פניך -  אל תתעלם מהחלומות האלה מכל מה שרצית להיות או מה שחלמת להגשים.
אתה מלא דברים כמוסים  - אנשים המלאים דברים כמוסים הם אנשים שרוצים ולא מעזים ושומרים לעצמם בסוד את מאוויהם.
אל תגיף את התריסים -  תאמין בעצמך וביכולתך אל תסגור לעצמך את האפשרות להגשים חלום זה
חפש בין המילים. -  תן לעצמך פירגון ,מצה את עצמך ותן ביטוי ליכולתך שלך, בין המילים הכוונה כח נסתר אישי שלא הבחנת בו, מסתבר שאם תנסה תתפלא מעצמך.

בבית זה היא מנסה לתת קרדיט לקרוא , כח להגשים והלעצים את עצמו ולממש חלומות ולהאמין בעצמו וביכולתו לא להתעלם ולהגיד "לא אני לא מסוגל לזה , זה בחיים לא אצליח"...

חלומות של אתמול...

שיר בדרך אליך -  אני אומרת לך, אני כותבת לך את זה בשיר.
נרקם בסבלנות אין קץ -  המשוררת רומזת לנו שהיא עצמה חוותה זאת את החמצת הגשמת החלום, "בסבלנות אין קץ" – הכוונה לאורך שנות חייה.
הן תיקח ותאמץ אותו -  תלמד מנסיוני ותאמץ זאת לחיקך תפנים
אל לבבך – האמונה היא בלב , אם תאמץ זאת ללב תגשים את החלום הרי רובנו עושים מה שהלב אומר לא?

בבית זה המשוררת בעצם אומרת שהיא באה להעביר מסר היא שרה לנו את זה כמסר.

חלומות של אתמול
הם שלהבות. -  המשוררת מסיימת לנו בנחרצות את המסקנה של חייה שחלומות שהיא חלמה להגשים מהדהדות לה בשלב זה בחייה כמו שלהבות, ממש בוער לה הגשמת החלום.



הכי מעניין ,,, מה החמיצה בחייה גברת שפירא המוכשרת.

תרגום מעניין. נהניתי לקרא

נורא אוהבת את השיר הזה !

נח

נח - לא שכחנו איך בגשם ובסער
נח - לתיבה אספת את חיות היער.
שתיים, שתיים מכל מין
האריה והממותה, הגמל והשיבוטה
וגם ההיפופוטם.
איך פתחת את הצוהר
ומתוך התכלת הלבנה
באה היונה.

נח - כמה זמן נמשיך לשוט על פני המים?
נח - כל החלונות סגורים כמעט חודשיים.
וכבר אין לנו אויר
לאריה ולממותה לגמל ולשיבוטה
וגם להיפופוטם.
פתח לרגע את הצוהר
ואל תוך התכלת הלבנה
שלח את היונה.

נח - מה אתה דואג, הן כבר חדל הגשם
נח - פתח את החלון, אולי הופיעה קשת
ויראו אותה כולם
האריה והממוטה, הגמל והשיבוטה
וגם ההיפופוטם.
פתח לרגע את הצוהר
ואל תוך התכלת הלבנה
שלח את היונה.

נח - היונה כבר שבה עם עלה של זית
נח - תן לנו לצאת ולחזור לבית
כי כבר נמאסנו זה על זה
האריה על הממוטה, הגמל על השיבוטה
וגם ההיפופוטם.
פתח לרגע את הצוהר
ונעוף לתכלת הלבנה
כך עם היונה.

בס"ד

את השיר הזה אני דווקא כן מכירה,
אבל מה שאני צריכה זהו שיר המתייחס לנח כבן אדם חיובי או לחילופין שלילי {אומרים עליו שאם היה בדור של צדיקים לא היה נחשב צדיק וכו}

אגב שיר, לא חייב להיות שיר מולחן או מוכר.
אפשר אפילו סיפור..

ושוב תודה!

בס"ד

הבעיה היא שאני צריכה את זה עד מחר
כולל פרשנות ולהראות איך זה מדגיש את הפירושים על נח באופן שלילי או חיובי


ממש אשמח לעזרה
תודה לך!

מדוע? משום שהוא האמין במיתוסים מופרכים שמספרים שאפשר לא למות, כמו המיתוס הטנטלי.

שאת לא רוצה לדעת מה את בעצמך בגלל אימרותייך
במקרה שלך לפנים משורת הדין מומלץ בחום לקבור את הראש כמו בת יענה בחול.

נ.ב
לא מזמן היה  ערב התרמה לילדיי וראייטי, כשיהיה ערב התרמה לאנשים בעלי מוגבלויות כמו שלך מבטיחה לתרום ביד נדיבה.

כל טוב

רק משום ששמו מפורסם? הלא המשפט שציטטת, לפיו המוות הוא לא הדבר הגרוע ביותר אלא הדבר הגרוע ביותר הוא לא להיות מסוגל למות - מעיד על טמטום מושלם, שניזון כנראה מאמונה במיתוסים שהם סיפורי ילדים. שהרי אין אפשרות שלא למות, והרי ברור כשמש שהמוות הוא הדבר הגרוע ביותר, למעשה הדבר הגרוע היחידי. אז סופוקלס לא מרשים אותי. וגם אני, אגב, קראתי את אנטיגונה בתיכון וגם נהניתי. ועדיין, הציטוט מראה על טמטום.

מוות בפי סופוקלס מדבר על מוות רוחני מנטלי, ולאו דווקא פשוטו כמשמעו, עזוב ,,,כדי להסביר לך את המשפט ותרתי משמעו אתה צריך ללמוד בסיס בספרות. ואגב אדם כמו סופוקלס מפורסם בשל חוכמתו שנינותיו ומחזותיו.

אבוי לבושה שלי לא הייתי נוהגת כמוך ויורה כאלה אימרות מטופשות

מותר שסופוקלס יחשוב משהו אחד ויאמין בו ואתה משהו אחר בלי שזה יאמר עליו או עלייך משהו.
דעות שונות ותפיסות שונות מרחיבות את החשיבה ואת ההבנה
סופקלס המין במה שהאמין מתוך המקום שבו הוא חי ומתוך התנסויות חייו
ממש כמו שאילו שלך גיבשו את תפיסותיך החארות.
אפשר פשוט לקבל ולהשמיע בלי לשפוט
אגב
אני הבנתי אחרת את המשפט
שיותר גרוע מלמות זה לרצות למות בלי להיות מסוגלים
וזה התחבר לי למציאות שכולנו מכירים של אנשים שמחוברים למכונות ומוחזקים בחיים, לאנשים שחווים כאב ונכות וגסיסות ארוכות, ולפעמים מייחלים למותם אך הוא לא מגיע. לפחות לא בזמן.
מהמקום הזה המשפט נשמע לי מאוד נכון...

ועדיין אני חושב שזו בחירה מטומטמת.

אני אישית חושבת שאין שום רע במוות
ושהוא תמיד יגיע בזמן הנכון
אז מבחינתי זו בחירה מקובלת ולעיתים נכונה.

השבח לאל ולמבינה

אבל היה אולי משהוא בסגנון "יקירתי, אני מתנצל שאכלתי את השזיפים שהיו בארגז הקרח, הם היו כה נפלאים...". לא במילים האלו ממש, אבל בסגנון.

חבל.
בהצלחה

'This is Just to Say' של וויליאם קרלוס וויליאמס:

I have eaten
the plums
that were in
the icebox

and which
you were probably
saving
for breakfast

Forgive me
they were delicious
so sweet
and so cold

תרגום לעברית תמצאי כאן:

http://www.poetry.org.il/pages/song.asp?sid=54

המון המון תודות. ואני אפילו לא ידעתי שזה תרגום מאנגלית.

התרגום שאני הכרתי היה אחד אחר. נדמה לי שהרבה יותר מוצלח.
אבל זה שעכשיו אני מכירה את המקור ואת המי זה שזה שלו, אז בכלל נהדר.

ועל הדרך, הנה עוד משהו שלו:

Between Walls

the back wings
of the

hospital where
nothing

will grow lie
cinders

In which shine
the broken

pieces of a green
bottle

אני ממש מעריכה זאת...






בְּכָל‑לִבִּי אֱמֶת


בְּכָל‑לִבִּי, אֱמֶת, וּבְכָל‑מְאֹדִי
אֲהַבְתִּיךָ, וּבִגְלוּיִי וְסוֹדִי.
שְׁמָךְ נֶגְדִּי – וְאֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי?
וְהוּא דוֹדִי – וְאֵיךְ אֵשֵׁב יְחִידִי?
וְהוּא נֵרִי – וְאֵיךְ יִדְעַךְ מְאוֹרִי?
וְאֵיךְ אֶצְעַן? – וְהוּא מִשְׁעָן בְּיָדִי!
הֱקִלּוּנִי מְתִים, לֹא יָדְעוּ כִּי
קְלוֹנִי עַל כְּבוֹד שִׁמְךָ כְבוֹדִי.
מְקוֹר חַיַּי – אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי,
וְזִמְרָתִי ­– אֲזַמֶּרְךָ בְעוֹדִי!

תירגום השיר


בשיר זה מחדד לנו ריה"ל כמה מחזקת אותו בזקנתו אמונתו לקב"ה, ואיך היא משמשת לו כח ותמיכה, ועם הבטחה שכל עוד הוא חי אמונתו תתקיים .

בְּכָל‑לִבִּי אֱמֶת -


בְּכָל‑לִבִּי, אֱמֶת, וּבְכָל‑מְאֹדִי - המשורר אומר שאמונותנו מהלב אמיתית וחזקה בכל מאדו מזכיר מן התפילה שלנו בשחרית " ואהבת את ה' בכל לבבך ובכל מאודך" הוא מציין שהוא נהג כמו שכתוב בתפילה.
אֲהַבְתִּיךָ, וּבִגְלוּיִי וְסוֹדִי. -  בגלוי הכוונה קיימתי את המצוות הקב"ה ובסודי הכוונה לתקופות בהן היתה אסורה הפעילות הדתית היהודית על היהודים בגלות
שְׁמָךְ נֶגְדִּי – וְאֵיךְ אֵלֵךְ לְבַדִּי? -  שמך נגדי הכוונה ששמים את התפילין על המצח מנגד, לולא זה מרגיש ריה"ל שלא יכול ללכת , הוא מרגיש לבד ללא העשיה הזאת.
וְהוּא דוֹדִי – וְאֵיךְ אֵשֵׁב יְחִידִי? -  הקרבה שלי לה' מקנה לי תחושב כמו להיות עם דודי , קרוב דם בוגר ממני שדואג לי , לא אוכל ללא אמונה זו בו אחרת ארגיש יחיד ,
וְהוּא נֵרִי – וְאֵיךְ יִדְעַךְ מְאוֹרִי? -  האמונה בו מאירה לי את הדרך, וללא אמונה זו ידעך האור שלי לא יהיה לי אור בחיים האמונה היא האור של חיי.
וְאֵיךְ אֶצְעַן? – וְהוּא מִשְׁעָן בְּיָדִי! - אצען היא גם המילה אצעד בארמית (אבא שלי אמר לי), לעת זקנה אנשים נעזרים במקל צעידה במשענת , ריהל אומר לנו פה שהמקל צעידה שלו זו האמונה היא שמשמשת לו משענת. הקב"ה הוא השמענת ועל אמונתו הוא נשען.
הֱקִלּוּנִי מְתִים, לֹא יָדְעוּ כִּי -  הקלוני מלשון מקל ולא מלשון הקלה (לפי "מילון ההווה") כל המקלות מתים לא צריך אותם, "ידעו" הכוונה שימשו (כמו שאומרים על גבר "הוא ידע אותה")מבחינת ריה"ל הוא לא השתמש בתמיכה חומרית מבחינתו הוא בגדר מתה, וזאת כי.
קְלוֹנִי עַל כְּבוֹד שִׁמְךָ כְבוֹדִי. - משענתי היא בכך שאני מכבדת את שמך , שם הקב" אלוהיי ריה"ל, בזכות האמונה שלו בדת והכבוד שלו לקב"ה הוא עצמו זוכה בכך לכבוד.
מְקוֹר חַיַּי – אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי, - מקור חייו היא אמונתו ודתו ואדיקותו בקב"ה, והוא מברך בדבר הכי יקר לו בחיי , מקור חייו= אמונתו ואליו
וְזִמְרָתִי ­– אֲזַמֶּרְךָ בְעוֹדִי! - שירי הלל לה' , מיזמורים לקב"ה , הוא יזמר כל עוד הוא חי "בעודי" הכוונה כל עוד אני חיי אזמר לה'.




מקווה שעזרתי

אלף תודות, את לא יודעת כמה עזרת לי...
תודה רבה רבה מכל הלב!
שבת שלום
:)

הבלוג שלי בתפוז נקרא תור הזהב ופותח בשיר של ריה"ל "לקראת מקור" שיר יפה .

איך היה?
מה היו השאלות?
על מה ענית?

סיכום בקצרה על מה שהיה במבחן-

בחלק הראשון עניתי על "האף" של גוגול- התובנות על הטבע האנושי שמעלה הסיטואציה של אבדן האף
בחלק השני על "אנבל-לי" של א.א. פו- מאפיינים של זוג האוהבים, ועל "גנרל, הטנק שלך" של ברכט- האירוניה בשיר.
החלק השלישי הוא כמובן הכי מפחיד (שאלה של 50 נקודות!), השאלה היתה על זהות ישראלית על רקע מתחים בין קבוצות שונות בארץ.
השתמשתי ב"ארבעה בתים וגעגוע" של אשכול נבו, "והגירת הורי" של יהודה עמיחי ו"אל ארצי" של רחל.

אפילו שכמעט לא התכוננתי יצאתי מהמבחן בהרגשה טובה, וחצי שעה אחרי הבגרות כבר הייתי על הבמה בהופעה :)

את האתר הנפלא הזה:
http://benyehuda.org/

בקלות אפשר למצוא שם את הברכה ושירים נוספים של ביאליק.

דעתי כדעתך, רק משום מה אני קצת רואה מחנק ביונה, המחנק מתבטא בכך שכל שורה יורדת כאילו לוקחת אויר בכל שתי מילים, מחנק שבא מעייפות כתוצאה מחיפוש אחר ה"זה" שיכול להשביע את רעבונה ויניח את דעתה.
המילים הקצרות בכל שורה המבנה הזה כלומר  מביע בעיניי מן מחנק במילים ובוא בעת אי שביעות רצון לאחר חיפוש ממושך ודחיית הקיים כי זה לא זה.
זה מדהים איך מצליחה במנה של כתיבה להראות לנו מצב של עייפות מנטלית ואי שביעות רצון מהחיים.

אכן יונה גאון

של "זה" בשיר.
כמו בהרבה מהשירים של נתן זך, היא מדברת על "זה", היא רוצה את "זה", "זה" לא מספיק לה, אבל היא לא אומרת מה "זה".

"זה" זאת מילה דאיקטית. היינו 0 מילה שלא יכולה לעמוד בפני עצמה והמשמעות שלה נבנית אך ורק מתוך הדבר עליו היא מצביעה. הטריק של לקחת מילה דאיקטית שלא מצביעה על אובייקט פרגמטי או לשוני אחר הוא מה שיוצר את המשמעות של השיר.
הפסיחות רק מחזקות את המשמעות הזאת, אבל הן לא בונות אותה.

והשיר הזה בהחלט אלוף הפסיחות.
אגב, אני לא בטוחה שיונה וולך שימה שלוש נקודות בסוף השורה הראשונה. היא די הקפידה לא לשים סימני פיסוק. כך העתקת את זה מהספר?

וכשחזר שוב על סוסו להעמיק את מוט האוהל - בד"כ הנודדים תוקעים יתד ודגל בכל מיני מקומות שכבשו, הן משאירים חותמת בכל אישה ונערה שכבשו, לעת זקנה לרגע של "מנוחה ונחלה" בוחרים את את אחד ה"דגלים" שקבעו ומעמיקים אותם לקביעת טריטוריה סופית.
על היריעות היא בחוטים ובצבעים מילים רקמה - היא חיכתה לו המון זמן, הזמן שהיא חיכתה  היא העמירה לו מסר ברקמה שזה אומנות נשמה אומנית ויצירתית, בצבעים -  היא הביעה את רגשותיה אליו בצבעים שבחרה (לצבעים יש סימובוליזם קבוע מוגדר ,צהוב= שנאה, שחור=אבל, אדום= אהבה,,,), מילים רקמה -  היא יצרה מסר יצירתי משלה עבור הנודד.
ברוך שובך בוגד אחוז היטב במוט האוהל -
כי גם אותי סופה נודדת סחפה"
- במילים אחרות אמרה לו - אם זה המקום שבחרת להיות בו כדאי שתשקיע בו אחרת תאבד אותו , כמו שלא השקעת בי ואיבדת אותי = גם אותי סופה נודדת סחפה.

המילים האחרונות בעצם מראות אותה אישה כבר לא מחכה וכבר לא תשוב אליו, היא בעצם מעבירה לו מסר נוקב צבוע ורקום היא השקיעה במסר שלה וזה מאניש את הכאב שחוותה עקב נדודיו.
שלושת השורות האחרונות מביעות את הסיום של הרומן העצוב שלה עם מי שלא זכתה לחוות איתו הקמת בית משפחה ותא יציב.

היא אומרת לו: עכשיו שב אתה בבית ואני אצא לנדודים!

מתארים את הכאב שלו לאורך כל השיר, על זה שהוא רוצה לנדוד
ועל זה שאסור לו. וגם בבית האחרון כשמסופר שהיא הלכה לנדוד
אז לא מספרים איך הרגישה, ומה הניע אותה ללכת לנדוד אז
כל מה שהועבר לנו זה רק הכאב שלו, הטרגדיה שלו.

אפילו הייתי אומרת שבבית האחרון היא מוצגת כנקמנית חסרת לב,
אנוכית שלא מסוגלת להבין את הטרגדיה הכל כך פשוטה שלו.

"תחזיק חזק, כי לא תאמין - בסוף נמאס לי ועזבתי". (משהו כמו: "אתה יושב?").
כן, מילוליות יתר....
למרות שאני מאוד אוהבת את שתי הגישות האחרות שהוצגו מעלי. בהחלט סמליות ומעניינות יותר.

כשחנוך לוין פגש את ברטולט ברכט

מפגש נוסף מתוך סדרת המפגשים המצויינים והמומלצים ב"מדיטק" בחולון

ידוע כי לוין הושפע מאד מהתאוריה התאטרונית ומדרך הכתיבה של ברכט, ולכן...
ככשני משוררים ומחזאים כל כך גאונים, טעונים, שערורייתיים ומעוררים מחלוקת נפגשים, זה חייב להיות

ישתתפו:אלון אבוטבול, אפרת גוש, ליליאן ברטו (לוין), אפרת גוש, תום דרום, יהלי סובול, קרני פוסטל, שלומי שבן ודרור קרן.

התאריך: 26.06.09

השעה: 12:00

המקום: "מדיטק" - רח' גולדה מאיר 6, חולון.

אני אהיה שם, מה איתכם

רשת א' - ימי א'-ה' 15:50

יום א': 'מסע הבתים' - מכבית מלכין
יום ב': 'בין מים למים' - אילנה אבן-טוב ישראלי
יום ג': 'שפת פרידות' - דני כהן, מעזבונו
יום ד': 'עצם האחיזה' - לאה הייט
יום ה': 'צמחתי להיות לפניך' המשורר שלמה ניצן, 1921-2006

קה"מ - ימי א'-שבת 11:55

ימי א'-ב': 'בין מים למים' - אילנה אבן-טוב ישראלי
יום ג': 'צמחתי להיות לפניך' - המשורר שלמה ניצן 1921-2006
ימי ד'-ה': 'לבי פוסע לאחור' - מלכה שקד
יום ו': 'שפת פרידות' - דני כהן, מעזבונו
שבת: מגליון 'הו' האחרון - דורי מנור קורא שיר של עילי אבידן-עזר

קה"מ - ימי א'-ה' 22:50 ויום ו' 20:05

שידורים חוזרים של פינות השבוע החולף -
ימי א'-ד': 'מכשפות' - ספר שירים חדש לרחל חלפי, קוראת חנה מרון
ימי ה'-ו': רוני סומק קורא מסר שיריו החדש 'אלג'יר'

פירוט הפינות מובא באדיבות עורכת הפינות, אורלי מורג, והוא מתפרסם בפורומים האלה:
'נופ"ש' (1086)
'ספרים וספרות' (276)
'סופרים ומשוררים צעירים' (376)

• רשת א'
• קה"מ

רשת א' - ימי א'-ה' 15:50

חזי לסקלי - 'באר חלב באמצע עיר', כל השירים

קה"מ - ימי א'-שבת 11:55

חמוטל בר-יוסף הקוראת מאוסף חדש שלה במהדורה דו-לשונית

קה"מ - ימי א'-ה' 22:55 ויום ו' 20:05

שידורים חוזרים של פינות השבוע החולף -
יום א': 'בין מים למים' - אילנה אבן-טוב ישראלי
ימי ב'-ג': לבי פוסע לאחור' - מלכה שקד
יום ד': 'שפת פרידות' - דני כהן
יום ה': מתוך גליון 'הו' האחרון - דורי מנור קורא שיר של עילי אבידן-עזר
יום ו': 'צמחתי להיות לפניך' - המשורר שלמה ניצן 1921-2006

פירוט הפינות מובא באדיבות עורכת הפינות, אורלי מורג, והוא מתפרסם בפורומים האלה:
'נופ"ש' (1086)
'ספרים וספרות' (276)
'סופרים ומשוררים צעירים' (376)

• רשת א'
• קה"מ