בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

מקשת ומקלדת
02/03/14 14:48
46צפיות
שלום לכולם,

נתקלתי לאחרונה במודעה הישנה הזו, ואהבתי מאוד את המילה (החדשה בשבילי) "מקשת":
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=8235021710...

לטעמי זו מילה מתאימה יותר ממקלדת (כי מדובר במקשים, ולא בקלידים), ותהיתי מה הגלגולים שעברו על המילה, ולמה בסופו של דבר 'מקלדת' היא המילה שתפסה.

מישהו יודע? יכול להאיר את עיני?

תודה!
"מקלדת" מופיעה במאגר האקדמיה החל מ-1955
03/03/14 12:53
29צפיות
במילון למונחים במוזיקה, כתרגום של מקלדת לנגינה. באנגלית המילה 'keyboard' משותפת לשתי המשמעויות, כידוע, וייתכן שזו הסיבה שאותו תרגום הפך להיות רווח גם למשמעות הנוספת (זה קורה הרבה).

המילון הבא שכולל את "מקלדת" (הפעם בהקשר מחשבים, אני מניחה) הוא "אלקטרוניקה: קשר ואלקטרוניקה (תש"ל) , 1970".

קישור למאגר המונחים של האקדמיה:
http://hebrew-terms.huji.ac.il/

אין לי מידע מעבר לכך, אם ברצונך לברר את החלטות האקדמיה מוטב לפנות אליה ולשאול:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/pages/haveQuestio...
מעניין
03/03/14 14:03
34צפיות
הגיוני שהשפעת האנגלית גרמה לאימוץ אותו מונח למקשת/מקלדת של פסנתר (וכלי נגינה דומים) ושל מכונת כתיבה ובעקבותיה המחשב.
אך זה לא מסביר מדוע התקבע המונח 'מקלדת' ולא 'מקשת'.
גם "מקשת" מופיעה במאגר המונחים [מַקֶּשֶׁת - keyboard, piano keyboard - מוסיקה (תש"ו), 1946] וכך גם המקש, במובן דומה להיום.
חשוב לציין שהמקשים עצמם שמרו על שמם: מקש הרווח, מקשי קיצור וכד'.
הקלידים  - שאטימולוגית דומים למילה key בכך שמובנם המקורי הוא 'מפתח' - נשמרו רק לפסנתר.
לדעתי השפה ביקשה מונח מיוחד לפעולת ההקלדה (typing), שבעידן מכונת הכתיבה כונתה "הדפסה". שם זה מציין אמנם גם הדפסה המונית של ספרים, עיתונים וכד', אך מכיוון שבעבר הדפסה בבית דפוס הייתה תחום נפרד לחלוטין מהפעילות המשרדית, הזהות במינוח לא הפריעה. במשרדים הייתה לכל היותר מכונת שכפול, ו"לשכפל" לא התנגש עם "להדפיס".
עם המצאת המדפסת המשרדית, נוצר פוטנציאל לבלבול: לשאלה "הדפסת את המסמך?" יכלו להיות שני פירושים שונים לחלוטין.
נדרש פתרון, ו"הקשה" לא באה בחשבון כי היא כבר שימשה למובנים אחרים ורעשניים. 'הקלדה' נשמעה טוב יותר, והתקשרה לעולם/אולם הקונצרטים, והמקלדת הצטרפה למדפסת. ההקשה נשארה בשימוש למספרי טלפון ושאר הקשות קצרות ("הקש על החמש", כמאמר הג'ינגל).
º
תודה על התגובות
03/03/14 21:46
10צפיות
מעניין מאוד!
04/03/14 10:32
23צפיות

תודה.

ממתי השימוש בשם "קלדנים/קלדניות " למתקתקי הסיכומים בבית המשפט וכיו"ב?
לענ"ד הם עדיין מכונים קצרנים/ות
04/03/14 10:49
20צפיות
לשון החוק מתעדכנת לאט (טחנות החוק...) ונראה לי שבמקומות רבים מצויין עדיין שיש לתעד את הדיון ע"י קצרן
למעשה יש מעט מקומות
04/03/14 11:23
18צפיות
יש שלושה מקומות עיקריים בחוק שבהם מוטלת חובת רישום פרוטוקול:
בחוק בתי המשפט שם מושארת דרך הרישום לשיקול דעת בית המשפט, בחוק סדר הדין הפלילי שלפיו הרישום ייעשה על ידי השופט, רושם שמינה, מכשיר או עובד של בית המשפט שאושר כקצרן ובחוק השיפוט הצבאי שלפיו הרישום ייעשה בידי אב בית הדין או בידי "רשם" שמינה.
שימוש נכון בביטוי?
02/03/14 13:31
55צפיות
חברים,
במשפט הבא מדובר בהרס בתים בשריפה. אף על פי כן בית אחד לא ניזוק.
אשמח לקרוא את דעותיכם על הניסוח:
אני מאמינה שבעיירה היו  עוד בתי כנסת ועוד שטיבלעך קטנים האם הם נשארו עומדים באותו ‏יום?
שאלתי:
האם לא עדיף לכתוב: "האם הם לא נשארו עומדים על תלם באותו יום".
תודה ויום טוב
אביבית ‏
מה כוונת הדובר
03/03/14 11:43
19צפיות

נתת שני משפטים נושאי משמעות הפוכה.
כן, נראה לי שעדיף. בתנאי שהכוונה היא אכן
03/03/14 13:05
19צפיות
במשמעות של 'התמוטטו', ולא סתם 'ניזוקו קשות'.
מתנצלת.....
03/03/14 22:48
18צפיות
אכן, כוונתי הייתה: "האם בתי הכנסת נשארו עומדים על תלם באותו יום?"
תודה וליל מנוחה
אביבית
האם השורש של "הורה" הוא י.ר.ה או ה.ר.ה?
27/02/14 20:34
21צפיות
והאם משתמשים בצורת נקבה במובן "אמא" (להבדיל מהריקוד)?
אם הכוונה לשם העצם, השורש הוא ה-ר-י
27/02/14 20:40
32צפיות
בתיכון נוהגים לכתוב את גזרת ל"י (נל"י/ה) עם לוכסן: ה-ר-י/ה, מאחר שבסופי פעלים בגוף נסתר (ולעתים בשמות העצם) הה"א מחליפה את היו"ד.

היריון, הורות, (אישה) הָרָה; הרתה, הורֶה (בזכר), הורָה (בנקבה), אם כי צורת הנקבה כמעט לא בשימוש (מלבד אולי בצירוף "אמי הורתי").
º
תודה.
27/02/14 22:33
3צפיות
המילה פורים היא מלעילית או מלרעית?
27/02/14 18:55
39צפיות
אני חושב שהיא מלרעית אבל משום מה תמיד אני שומע אותה מלעילית. (פ'ורים במקום פורי'ם)
מלרעית, אבל בדיבור נוהגים למלעל מילים רבות...
27/02/14 19:09
34צפיות
אז מה חדש?

בשירים היא מושרת מלרעית, בד"כ:
"חג פורים, חג פורים, חג גדול לילדים..."
"אני פורים, אני פורים, שמח ומבדח..."
וגם בשיר הזה מפרפר נחמד שחביב עליי מהילדות...
http://www.youtube.com/watch?v=UOvQXSdGg2o#t=22m36...
מחפש מילים ששינוי ההטעמה בהן משנה המשמעות
27/02/14 19:51
33צפיות
אתחיל בדוגמה ראשונה:
עוגה (מלעיל)= לעשות מעגל
עוגה (מלרע)= cake
יש לי דז'ה-וו... היה שרשור כזה לא מזמן בפורום
27/02/14 20:44
37צפיות
דז'ה W
27/02/14 22:51
43צפיות
עלעלתי שם ובאמת יש שם מספר דוגמאות יפות.

ידוע לך אם יש הבדל בין סוכר בהטעמה מלעילית לסוכר בהטעמה מלרעית?
(יש בדיחה כזו "מה ההבדל בין ס'וכר לסוכ'ר" אבל אני לא זוכר מה תוכנה)
סוכר בהתאמה מלעילית זה בלשון הדיבור, לא?
28/02/14 11:59
31צפיות
לאו דווקא בהקשר של מזון אלא מטאפורי, כמו "הכול דבש".
האבחנה הזאת לא בהכרח נכונה לטעמי
28/02/14 19:45
23צפיות
יותר מדויק לומר שיש כאן אבחנה בין משלב גבוה (מלרע) לנמוך (מלעיל).
לא טענתי בהכרח, ניסיתי להצביע על הבדל משמעותי
28/02/14 21:02
19צפיות
לבקשתך. ההבדל בין משלב גבוה לנמוך קיים בכל המילים המלרעיות שממלעלים אותן (אצבע, כובע, תירס, גלידה, אפילו ועוד) – המקפיד על הגייה מלרעית מגביה את משלבו.
שאלה
28/02/14 21:38
24צפיות
האם חמש המילים שהבאת כדוגמה צריכות להיהגות במלרע? (אצבע, כובע, תירס, גלידה, אפילו) תמיד חשבתי שמן הדין הן צריכות להיהגות במלעיל.

איפה יש מידע על המילים שצריכות להיהגות במלרע ועל המילים שצריכות להיהגות במלרע? במילונים המצויים כמדומני שאין.
כן לא כל המילונים מציינים הטעמה, אב"ש כן
01/03/14 18:51
19צפיות
הוא לא מסמן הטעמה מלרעית, אז אם אין סימון להטעמה, היא מלרעית (זו בררת המחדל אצלו).
יפה, לא ידעתי
01/03/14 20:35
15צפיות
את יכולה לתת לי דוגמה לערך שבו הוא מציין הטעמה מלעילית?
º
כל מילה מלעילית... לחם, דרך, אושר, תכלת, חסר?
01/03/14 20:37
7צפיות
נכון, ראיתי עכשיו את הערך לחם
01/03/14 20:42
20צפיות
עם סימון הטעמה שאני לא יודע את שמו (אולי מתג?) מתחת לאות ל'.
º
אכן, מתג (מטעמי המקרא).
01/03/14 22:55
6צפיות
אולי זה?
03/03/14 14:08
14צפיות
מה ההבדל בין ע'וגה לעוג'ה?
בע'וגה שמים ס'וכר, ובעוג'ה שמים סוכ'ר.
º
03/03/14 14:39
3צפיות
º
בדיוק לזה התכוונתי
03/03/14 17:26
4צפיות
סוף ללבטיי: מתי שמים פסיק לפני ו' החיבור
28/02/14 22:29
39צפיות
ומתי לא?
אני מתבלבל בזה הרבה פעמים והחלטתי לשים לזה סוף.

כמו כן, האם ידועים לכם מקרים שמשפט יכול להתחיל בו' החיבור?
(סתם דוגמה שעלתה לי עכשיו: "ואיך שלא ארצה לראות תמיד איתך ארצה להיות")
באנגלית הרבה פעמים משפט או אפילו פסקה מתחילים בAnd
לפני איבר במשפט מחובר כן, בחלק כולל לא
01/03/14 18:52
26צפיות
הדברים מופיעים בכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון (חלק כולל אצלם נקרא "חלקים מאוחים במשפט").
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/Punctuat...
º
01/03/14 20:40
3צפיות
התחלת משפט ב-ו' תלויה מאד בסגנון.
01/03/14 20:44
25צפיות
בשירים זה נפוץ מאד:

"ולפעמים החגיגה נגמרת"
"ואני רק רציתי לשיר"
"והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים, כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים, וכאל מים ולחם אליי תחזור"

אבל בכתיבה אקדמית, לדוגמה, זה לא מקובל, ונראה רע.
º
אבל זה לא מוזר? או שזה לא ו' חיבור?
01/03/14 20:46
15צפיות
זה המשך של המחשבה הקודמת.
01/03/14 20:52
27צפיות
מה לעשות, שפת הדיבור שונה משפת הכתיבה, ואנחנו לא חושבים ולא מדברים במשפטים מנוסחים היטב.
אותו דבר עם המילה "אבל". בכתיבה אקדמית היא אף פעם לא תבוא בתחילת משפט, אבל בדיבור זה בהחלט אפשרי: "תשטוף כלים. - אבל שטפתי אתמול!"
אין בעיה להתחיל משפט ב"אבל" גם בכתיבה אקדמית
01/03/14 22:57
19צפיות
אין שום מניעה להתחיל משפט במילת חיבור המתייחסת לנאמר לפני כן, ואחריה יבוא פסיק, ואז המשך המשפט. זה מקובל, תקין ולא בעייתי. ספציפית לגבי המילה "אבל", היא שייכת למשלב הבינוני-נמוך, וסביר יותר שתוחלף במקבילותיה "אך" או "אולם".
אז השוואה טובה יותר היא למילה but באנגלית.
02/03/14 00:45
22צפיות
בתחילת משפט לא משתמשים ב-but אלא ב-however. לעומת זאת, בשפת הדיבור משפט יכול להתחיל ב-but.
º
בעברית אין הפרדה כזאת לכן ההשוואה לא רלוונטית
02/03/14 00:50
4צפיות
º
השוויתי ו' בעברית ל-but באנגלית.
02/03/14 00:57
5צפיות
º
התייחסתי רק ל"אבל", לא לוי"ו החיבור...
02/03/14 00:58
5צפיות
אני מבין שהתייחסת ל"אבל",
02/03/14 01:02
13צפיות
אבל אם תקראי שוב את הדיון כולו, תשימי לב שאחרי ההערה שלך על השימוש התקין ב"אבל" בתחילת משפט חזרתי בי מההשוואה בין "ו" ל"אבל", ומאותו רגע דיברתי רק על השוואה בין "ו" לבין but. אז אם את עדיין מתייחסת ל"אבל", את בדיון עם עצמך שאני כבר לא חלק ממנו. אולי לא הייתי מספיק ברור, ואני מקווה שעכשיו זה ברור יותר.
אני מצטערת, קראתי שוב את הדיון ולא ראיתי
02/03/14 01:09
14צפיות
איפה "חזרת בך"... עברתי לדבר על but לעומת however בלי אף מילה על וי"ו החיבור... ואז פתאום בהודעתך האחרונה כתבת שאתה מדבר על וי"ו החיבור ולא הצלחתי להבין איך הייתי אמורה להבין זאת קודם... נראה לי שאתה נכנסת קצת לדיון עם עצמך שאני כבר לא הייתי חלק ממנו. לא משנה, העיקר שבסופו של דבר הבהרת את הדברים.
וגם מה שכתבת עכשיו, בשפה אקדמית יותר
01/03/14 21:07
21צפיות
כנראה היה נשמע יותר כמו:
"זה מתמיה, ואני תוהה אם ייתכן שזאת איננה ו' החיבור."
ניסוח בשפת הדיבור לא חייב לעמוד בכללים קשיחים, וזה לגמרי בסדר ולא מוזר בכלל.
º
תודה על ההבהרות
01/03/14 21:52
7צפיות
האם אפשר להשתמש
27/02/14 18:52
56צפיות
בביטוי "חזר לסורו" בקונוטציה חיובית?
כי לרב הוא עולה במשמעות שלילית של מישהו שחזר
להרגליו הרעים...
תודה מראש
חד משמעית לא
27/02/14 18:56
35צפיות
סורו זה בהכרח דרך רעה
משמעות הביטוי כפי שציינת, אבל תמיד אפשר
27/02/14 18:59
39צפיות
לשחק עם ביטויים, פתגמים, ציטוטים וכו' ולהוציא אותם מהקשרם המקורי. חירות הכותב...

מתוך מילון ספיר:
סוֹר, סוּר1 [תמ]
1. הֶרגֵלים רָעים: בּגֵר שחזר לסוּרו הכתוב מדבּר (מכילתא משפטים צט.)
2. (בּהשאלה) תַמצית, מָקור, עיקָר, תכוּנה יסודית: וַילך וַיָשָב לָבָן למקומו - לסוּרו (מדרש רבה בראשית עצ.)
3. חָמֵץ, שׂאור
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1052269...
º
תודה
27/02/14 19:03
6צפיות
לא הייתי ממהר
28/02/14 06:10
23צפיות
להשתמש ב"חזר לסורו" למשמעות חיובית, אלא אם את מתכוונת לבאר משמעות מיוחדת זו.

º
רק סור בחולם משמעותו שאור
28/02/14 06:06
8צפיות
º
תזכיר לי מה זה חולם
28/02/14 06:24
6צפיות
º
תנועת O -סוֹר=שאוֹר
28/02/14 11:35
3צפיות
השופשיק של הקומקום (כמעט)
27/02/14 15:36
53צפיות
שלום לכולם,
אני מחפשת רעיון לשם מתאים לזרבוביתו של סרגל גרירה (הנקודה על הסרגל שגרירתה משנה משהו בסרטוט וכדומה).
באנגלית קוראים לה handle, אבל איכשהו המילה "ידית" ממש לא מצלצלת לי יפה בהקשר הזה.
אשמח לרעיונות.
תודה!
במונחי האקדמיה (בהנחה שמדובר באותה המשמעות):
28/02/14 22:07
50צפיות
אֶחֶז.

עובד האקדמיה
האם יש עוד סגוליים עם ח' באמצע
01/03/14 14:58
28צפיות
שנשארים עם סגול?
º
לחם?
01/03/14 18:54
4צפיות
º
וגם רחם...
01/03/14 18:55
4צפיות
º
תודה!
01/03/14 21:22
2צפיות
הא קיימת המילה בט בהטייה של להביט
27/02/14 15:32
31צפיות
כמו למשל : בט בעיניך

תודה
קיים בשירת ימי הביניים
27/02/14 15:43
26צפיות
לפי מילון אבן שושן זה אצל יניי (פיוטי יניי מהדורת מנחם זולאי עמ' רי"ב).
º
תודה.
27/02/14 15:56
3צפיות
מה מקור הביטוי "אני צנצנת"?
27/02/14 15:20
43צפיות
למשל במשפט "בעל הבית הקמצן אמר שמחר יגיע אינסטלטור? הא! אם מחר מגיע אינסטלטור - אני צנצנת!"
לתשומת לב, במילון הסלנג המקיף
27/02/14 19:02
45צפיות
עמוד 21 רוביק רוזנטל מזכיר את השימוש הזה ולא מביא לו מקור.
אכן; אבל במילון הסלנג הוא לא תמיד מביא מקורות
27/02/14 19:10
46צפיות
מילון הצירופים מקיף יותר מבחינת ההסברים והמקורות, אבל שם בכלל אין גרסת הצנצנת אלא קוגלגר (מסב בגרמנית) וחלופות אחרות...
º
יש שם גרסת הצנצנת, בדקי שוב
27/02/14 22:52
20צפיות
º
במילון הסלנג כן; אבל התייחסתי למילון הצירופים
28/02/14 11:51
15צפיות
º
פשלה שלי בהבנת הנקרא
28/02/14 15:41
10צפיות
º
קורה לכולם...
28/02/14 15:42
9צפיות
הוא/היא/זה
26/02/14 17:40
53צפיות
אשמח לשמוע את דעתכם על המשפט הבא:

[...] דוגמה לכך הוא/היא/זה גיל הגיוס לצבא ההגנה לישראל
שאלה נוספת
26/02/14 17:50
33צפיות
האם ניתן להשתמש במילים כגון אולם, כלומר וכדומה בראש משפט?

גיל הבחירה במדינת ישראל הוא 18. אולם,....
º
כן
26/02/14 20:28
9צפיות
האוגד צריך להתאים במין ובמספר לנושא, ולפיכך
26/02/14 20:29
38צפיות
דוגמה לכך היא...
º
ובאילו מקרים משתמשים ב"זה"?
26/02/14 20:45
14צפיות
בשפה המדוברת, במשלב נמוך
26/02/14 20:56
38צפיות
למשל: "ילדים זה שמחה" (יהושע סובול).
השימוש ב"זה" כאוגד לא נחשב לתקני, למיטב ידיעתי, אם כי הוא משמש לעתים כאוגד (בלית אפשרות אחרת) במשפטים שמניים (לא בעלי נשוא מודאלי) שנושאם שם פועל ולכן נטול מין , כמו למשל "לשיר זה כמו להיות ירדן" (נעמי שמר) או "ללכת זה אומר לא להסתלק" (רחל שפירא).
יש גם שימוש קלאסי
28/02/14 13:43
24צפיות
אמנם ראשיתו במבנה ייחוד במה שמכונה "המשפט המפרש", אבל כבר בלשון חז"ל הוא מראה סימנים של מעבר לדגם שמני, למשל:
המסית זו הדיוט (סנהדרין ז, י)

דן בזה, למשל, משה אזר ב"תחביר לשון המשנה" (ירושלים תשנ"ה), עמ' 82--84.
אשמח להסבר.
02/03/14 18:06
12צפיות
לא הצלחתי להבין את השימוש במילה במשפט.

בנוסף, האם השימוש תופס גם לימנו או שנחשב בכל זאת משלב לשוני נמוך?
צריך להפריד בין שאלת התחביר לשאלת הסגנון
03/03/14 01:23
9צפיות
מבחינה תחבירית "זה" במשפטים כאלה משמש לחבר בין מילה או צירוף (בהרבה מקרים פסוק מקרא) לפירושם, והוא מתפקד למעשה כאוגד: "א זה ב". יסודו של המבנה הזה כנראה במשפט ייחוד: "א - זה ב". זה, כמקובל, מה שקרה גם לדגם "א הוא ב", שיסודו "א - הוא ב".
הבאתי דווקא את הדוגמה ממסכת סנהדרין כי היא מלמדת שחלה התאבנות כלשהי בשימוש בכינוי הרמז, והוא כבר לא כינוי המכוון לחלק ייחוד אלא רכיב דקדוקי שאינו מקיים התאם. ב"המסית זו הדיוט" הכינוי "זו" אינו מתאים במינו לא לנושא ולא לנשוא.
פירוש המשפט הוא: המסית (=אדם המסית לעבודה זרה, על פי דברים יג, ז) הוא הדיוט (=אדם פשוט), כלומר דברי התורה מכוונים דווקא להדיוט המסית לעבודה זרה.
וכפירוש ר' עובדיה מברטנורא : "דוקא הדיוט שהסית. שנביא המסית מיתתו בחנק" (ואילו המסית סתם מיתתו בסקילה לפי התורה).

מבחינת הסגנון העברי הדגם הזה נחשב למשלב נמוך או לפחות בינוני, כפי שטריליאן הסבירה. סגנון הוא אוסף של קווי לשון המצטרפים לפרופיל לשוני, ולא תמיד יש קשר ישיר ופשוט בין נתוני העברית הקלאסית לסגנון משובח או גבוה, מפני שבעיצוב סגנון יש מקום לשיקולים מגוונים.
במקרה הזה הדגם התחבירי "א זה ב", שהוא כשר לכל הדעות, נשאר בשוליים בעברית הסטנדרטית, אבל מי שמשתמש בו יש לו על מה לסמוך, ואין ספק שבעברית המדוברת הוא נפוץ מאוד.
º
עיסת נייר עשויה ברובה נייר / מנייר?
28/02/14 12:37
10צפיות
"בהם מצח חוגגים ימי מלץ"
26/02/14 12:52
51צפיות
אולי ידועה למישהו או מישהי משמעות הביטוי הבא: "בהם מצח חוגגים ימי מלץ"?


(מקור חסר)
מניין הבאת את המשפט הזה?
28/02/14 00:35
45צפיות

אם קיים ציטוט כזה אז הוא בטח תרגום של אחד האיגיונות של לואיס קרול.

אך אם לאו, אסתכן ואהמר כי מדובר באבטיח ענק של הפסוק הידוע:

"ימים על ימי מלך תוסיף , שנותיו כמו דור ודור" (תהלים סא) שנוהגים לשיר לכבודם של גדולי התורה.

המנגינה הידועה הושאלה גם לשיר "תשרי סבא" (ירושלים עיר הקודש למה ומדוע).
כינויי גוף בזמנים שונים
25/02/14 22:14
22צפיות
איך אומרים הן תסכמנה או אתן תסכמנה?
סיומת "נה" בעתיד משותפת לנוכחות ולנסתרות
25/02/14 23:48
18צפיות
האקדמיה ללשון: הן יִהְיוּ או הן תִּהְיֶינָה – נוכחות ונסתרות בעתיד ובציווי
http://hebrew-academy.org.il/2010/03/%D7%94%D7%9F-...
כתיבה של טווח תאריכים
25/02/14 20:26
27צפיות
אני רוצה לכתוב טווח של תאריכים מלאים, למשל: מ-1.2.2014 עד 3.2.2014 אבל עם קו מפריד ביניהם.
מה עדיף: 3.2.2014-1.2.2014 או: 3.2-1.2 2014. (אני יודעת שצריך לשים קו מפריד ארוך, לא מצליחה למצוא אותו בתוכנה הזו).
תודה
שלוש דרכים ליצור תו של קו מפריד
25/02/14 20:58
34צפיות
א. בכתיבה בעברית ללחוץ על ALT שמאלי ואז להשתמש במקלדת נומרית (לוודא שה-NUM LOCK דולק) וללחוץ ברצף 0150 (משמאל לימין: אפס אחת חמש אפס).
ב. להעתיק את התו: –
ג. להקליד ב-MS WORD. כשמקלידים רווח מינוס רווח וממשיכים לכתוב או מקישים אנטר, התכנה הופכת אוטוטית את המינוס לקו מפריד.

באשר לשאלתך, שימי לב שטווח תקני בעברית יש לכתוב מימין לשמאל; לפיכך אני מעדיפה תאריכים מלאים במקרה הזה (אחרת הכול מתבחבש) והייתי שוקלת להשתמש במילה "עד" במקום בקו מפריד. מבין כל האפשרויות שכתבת, הברורה הנוחה ביותר היא זו בשורה הראשונה.
תודה.
25/02/14 21:09
16צפיות
תודה על התשובה המפורטת. ב-word  אני עושה קו מפריד ארות על ידי לחיצה על ctrl שמאלי ועל מינוס ימני עליון במקלדת הנומרית.
שימי לב -- יש ש סוגים של "קו ארוך", ואת צריכה
25/02/14 21:30
23צפיות
את הקצר יותר, הידוע גם בכינויו N Dash. אפשר להגיע אליו בקלות בהוסף תו מיוחד בוורד. לא להתבלבל עם M Dash :)
ה-M היה מקובל בדפוסים, אין במה להתבלבל
25/02/14 23:23
21צפיות
כי כיום לא מקובל להשתמש בו במחשב, והקו שתכנות כמו Word יוצרות אוט' הוא רק ה-N.
הוורד שלי, תמיד ידעתי הוא מחונן, עושה אוט'
25/02/14 23:44
19צפיות
את שניהם. האמת היא שזה בלבל אותי הרבה שנים עד שהבנתי בכלל שיש הבדל ומתי הוא עושה כל אחד מהם.
חשבתי שההבדל ביניהם הוא תמטי, אחד לטווחים ואחד להפרדה בין חלקי משפטים.
אכן, נושאים דחופים לפני השינה :)
קו מפריד בוורד הוא רגיל, N ולא M
25/02/14 23:45
24צפיות
אני משתמשת בפונקציות האלה כבר שנים רבות...
אני לא מבין למה את מתכוונת , בוורד יש 2 סו
26/02/14 06:33
20צפיות
קווים ארוכים (חוץ מהמקף). הוא עצמו קורא להם N ו M.
יש שני סוגים? איפה? איך? איפה הוא קורא להם?
26/02/14 09:55
25צפיות
כפי שציינתי, כשכותבים בעברית רווח מינוס רווח הוא מחליף את המינוס בקו מפריד, וזה הקו המפריד הרגיל, שהוא N. מעולם לא קרה לי שוורד השתמש לי ב-M, ואני משתמשת בוורד כבר שנים רבות.
אז ככה. אצלי אם אני עושה אחרי מילה
26/02/14 13:00
21צפיות
מינוס מינוס (או מקף מקף) ואחר כך אנטר, יוצא N. ומה שלקח לי הרבה שנים להבין זה שאם אני עושה את הפעולה הזאת צמוד למילה הקודמת, כלומר בלי רווח, יוצר M.
אפשר למצוא את התווים האלה בשמם המלא גם add symbol
ב special charactres
הוורד מוסר לי שהוא קצת ממורמר מהאנדראסטימייט שהוא קיבל :)
את השיטה השנייה לא ניסיתי מעולם
26/02/14 13:18
22צפיות
אבל דיברתי על קו מפריד, שתפקידו להפריד, ולכן בא רווח לפניו ואחריו והוא אינו צמוד למילה הקודמת.
כך או כך
26/02/14 09:21
22צפיות
תודה רבה לכם על תשומת הלב ועל כך שהשאלה העיקרית שלי בדבר התאריך נענתה. אגב, גם אני חשבתי שהפתרון של שני תאריכים מלאים משני עברי הקו הוא הפתרון הרצוי, אבל היה לי ויכוח על כך עם מישהו. טוב שתמכתם בדעתי.
דרך רביעית להקליד את סימן הקו המפריד ב"וורד":
26/02/14 14:18
32צפיות
Control + מקש המינוס בלוח המקשים המספרי שבימין המקלדת.

עובד האקדמיה
דרך רביעית שעובדת למי שיש לו מקלדת נומרית
26/02/14 14:20
30צפיות
למרבה הצער למרבית המחשבים הניידים אין.
º
באמת תהיתי אם להוסיף את ההסתייגות הזאת...
26/02/14 14:40
6צפיות
המקלדת הנומרית ממש חסרה לי בלפטופ
26/02/14 14:41
21צפיות
אני מאלה שמשתמשים בה המון (כשהיא קיימת, כמובן). למען האמת אני לא אוהבת גם את המקלדת הרגילה של המחשב שלי, היא לא נוחה, ולו זה היה תלוי בי לא הייתי קונה אותו (אבל לא בודקים את השיניים לסוס שמקבלים בחינם מהעבודה).
"אחד את השני"
25/02/14 02:56
18צפיות
https://www.safa-ivrit.org/style/zeetze.php
כאן כתוב שהביטוי לא תקני בעברית, אבל הוא כן שגור בשפה המדוברת.

השאלה שלי היא לגבי ה"א הידיעה. למה בדרך כלל רק "השני" מיודע? למה זה לא "האחד את השני"?
הואיל ומדובר בשימוש לשוני לא תקני, אשר אמנם
25/02/14 09:49
8צפיות
שגור ונפוץ בלשון הדיבור, לא ראוי לברר לגביו, שהרי ממילא אינו תקני.
אך מכיוון שבר נשאלה השאלה, הרי עדיף להביא ראיות מן המקרא, שבו
הביטויים "איש את אחיו" ו"איש את רעהו" וכן "אישה את רעותה" מאוד שגורים.
ואכן, גם בהם השם הראשון אינו מיודע, ואילו השני מיודע.
לענ"ד השם הראשון מתייחס לכל אדם באופן סתמי, והשם השני אינו מיידע אותו
במובן שאנו תופסים יידוע, אלא מתייחס אליו, מתארו באמצעות כינוי הגוף.
הפרשנות שלי עלולה להיראות מטולצת ולא משכנעת, אך זו התרשמותי.
להערכתי הסיבה לכך היא שאין פה סדר בין הדוברים
25/02/14 10:03
8צפיות
(וזו גם הסיבה לאי התקינות – ההדדיות) ולכן לא משנה מיהו הראשון, כל אחד מהם יכול להיות "אחד", ולכן הוא אינו מיודע, זה אחד כלשהו; לעומת זאת השני מיודע כי הוא כבר ביחס לראשון – אחרי שבחרנו אחד, הוא מגדיר את השני, מיידע אותו.
אני לא מבין. לפי מה שאת אומרת אז 'הם אוהבים
25/02/14 10:23
4צפיות
האחד את השני' צריך להיות תקני?
לא לגמרי ברור לי למה זה לא תקני. כי זה "תרגום מאנגלית". והאם בכלל "ברור" שזה תרגום מאנגלית?
זה אינו תקני, כי לפי ביטוי זה
25/02/14 10:33
2צפיות
אין כאן הדדיות, באשר האחד אוהב את השני, את רעהו, אך השני לא בהכרח אוהב את האחד.
בהדדיות מתבקשת התייחסות לשניים באותה מידה, לכן משתמשים בזה עם זה" ב"זה את זה" וכו'.
יוסי ושולה אוהבים זה את זה, ולא זה את זו, שהרי במבע השני רק יוסי אוהב את שולה....
תודה, הבנתי. האמת, זה נשמע לי
25/02/14 10:57
1צפיות
קצת מאולץ, הרי אומרים 'אוהבים' וממילא מתכוונים ששני האנשים אוהבים, כך שהטענות כאילו יכולה להיווצר חוסר הדדיות, במיוחד ב'אחד את השני' הן קצת מוזרות.
אבל אני מבין שאם הולכים על דקדקנות -- יש כאן עדיין טיעון שאין לי תשובה אליו :).
'האחד את השני' כבר נשמע מאולץ בעצמו, ובאמת בסגנון בינוני ומעלה, אם אין סיבה מיוחדת אחרת, הייתי הולך על 'זה את זה'.


º
חן=חן לך על שנעתרת והשתכנעת.
25/02/14 16:14
2צפיות
אתה מנסה להסביר שפה בהגיון?
25/02/14 11:27
3צפיות
"יוסי ושולה אוהבים זה את זה" לא נשמע לי בעברית, למרות שמבחינה לוגית אולי זה הגיוני יותר.
לעתים יש היגיון בשיגעון....חחחח
25/02/14 16:24
1צפיות
ואם ברצינות עסקינן, איני סבור שמוצדק להדביק ללשון בכלל (בשל חריגים, יוצאים מן הכלל והתפתחות טבעית של הלשון, כולל השפעות זרות ולשון עממית וסלנגים)
חוסר היגיון טוטאלי. וישנן אפילו במקצוע זה משנה סדורה, הגיונית ומתקבלת על הדעת.
איך זה לפי מה שאמרתי? לא דנתי בתקינות
25/02/14 17:26
7צפיות
ולא הבעתי את דעתי וודאי שלא כתבתי מה צריך או לא צריך. בסה"כ ניסיתי להציע הסבר לתופעה הלשונית שעליה שאל אלכס – מדוע "אחד" לא מיודע ו"השני" כן. זה הכול.
חשבתי בגלל זה --
25/02/14 20:06
7צפיות
(וזו גם הסיבה לאי התקינות – ההדדיות)
אכן, זה מה שכתוב בקישור שהביא אלכס
25/02/14 20:54
7צפיות
הזכרתי זאת בסוגריים בדבריי כשעניתי לשאלתו. איך מזה נובע שלדבריי "אחד את השני צריך להיות תקני" נשגב מבינתי.
זה לא נובע מדברייך, לא ניסחתי את דבריי בדיוק
25/02/14 22:07
8צפיות
הראוי. אני מקווה שבכל זאת ולמרות העייפות שלי כרגע אנחנו מבינים זה את השנייה :)
נגיד/ת בנק ישראל מול ראש הממשלה
24/02/14 23:16
19צפיות
הי,

למה קרנית פלוג היא נגידת בנק ישראל וגולדה מאיר היתה רק ראש ממשלה ולא ראשת הממשלה או משהו כזה?
את צודקת. כך היה צריך להיות
25/02/14 00:06
16צפיות
מלכתחילה, עד אשר נתקבלה באחרונה ההחלטה באקדמיה ללשון לכבד את הנשים ולהצמיד להן תואר נקבי:
יו"רית הבנק, מנכ"לית החברה, ראשת הוועד. ולגבי הדרגות בצה"ל ישנה בעיה:
סגן-משנה אהובה, אבל סג"מית רחל; אבל בשאר הדרגות טרם נעשה שינוי בשל הקושי: אלוף, סרן, רב-סרן וכו'. ליל מנוחה.
º
סליחה קפטן, אתה צודק.
25/02/14 00:08
3צפיות
שם העצם נגיד מתייחס לאדם ולכן יש לו צורת נקבה
25/02/14 00:10
19צפיות
אוטומטית; לשם העצם "ראש" יש מין דקדוקי זכר, גם כשמשתמשים בו מטאפורית. אני לא רואה סיבה שלא להשתמש בצירופי "ראש" גם לאישה, בדיוק כפי ש"יד ימינו" מתייחס גם לגבר (אף ש"יד" היא נקבה). לצערי האקדמיה לא שאלה אותי וחידשה את הצורה "ראשה" (בהשראת "אבן הראשה") ולאחרונה החלו להשתמש בה בתקשורת. כפי שניתן להבין, מדובר במילה חדשה (בהקשר זה); בתקופתה של גולדה מאיר היא פשוט לא הייתה קיימת.

http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarD...
צורות נקבה של תפקידים תארים ודרגות:
"אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר) [...]"
לא כל כך הבנתי את הנסוח שלך
25/02/14 00:38
10צפיות
(הביטוי) "יד ימינו" מתייחס גם לגבר (אף ש"יד" היא נקבה) . מה זאת אומרת? "נפלה עטרת ראשנו" - ביטוי זה מתייחס לרב גדול או לראש משפחה אהוב.
איזו בעיה ישנה כאן? או שמא לא הבנתי את וונתך?
º
אין פה שום בעיה, הבנת נכון
25/02/14 00:41
6צפיות
º
ובכל זאת, הניסוח הזה נראה לי מוזר.
25/02/14 00:47
2צפיות
מה מוזר בו? קרא אותו בהקשרו, הוא חלק מנקודה
25/02/14 00:52
10צפיות
אם לא היה ברור, גם אני לא אוהדת את הצורה "ראשה" וחושבת שאין כל בעיה בשימוש ב"ראש" לאישה. לכן הבאתי דוגמה נוספת, אחרת, להבהיר מדוע בשימוש בחלק גוף מטאפורי אין חשיבות למין הדקדוקי שלו ולהתאמתו לאדם שעומד מאחורי המטאפורה. יש?
º
תודה לכולם. החכמתי
25/02/14 18:36
3צפיות
º
איך יקראו למקום שמוכל מלבי? מלביה? או מלבייה?
24/02/14 16:22
22צפיות
סורי, אין לי תשובה.
24/02/14 16:40
25צפיות
האם צריך, לדעתך, להמציא שם למקום לממכר כפתורים, קונדומים, אופניים מכנסיים אולרים וכיו"ב?
די לנו בשניצלייה, בשיפודייה, בקצבייה, בבגטייב\ה. לטעמי, זה מיותר.
על פי כללי האקדמיה - מלבייה,
24/02/14 18:06
35צפיות
אבל אם אתה מתכוון להקים מקום הזה, הייתי פשוט מנקד את השלט כדי שזה יהיה קריא ומובן: מָלַבִּיָה
ראשית, סיומת ִיָּה מציינת ב י ן ה ש א ר
24/02/14 21:05
27צפיות
מקומות: עירייה, כנסייה, מסגרייה, רפדייה, נגרייה, מאפייה ועוד. ברור שאפשר עקרונית ודקדוקית
להוסיף סיומת זאת לכל חפץ שנמכר, ומבחינה זאת אנו עשויים להגיע לאינפלציה של שמות כאלה:
קונדומייה, סלולרייה, אבטיחייה, מלונייה ועוד ועוד יצורים מופלאים כאלה.
(אגב, יש לזכור שסיומת זאת מציינת משמעויות נוספות: סופגנייה, עוגייה, לחמנייה,; שמינייה, עשירייה, שלישייה;
פולנייה, אנגלייה, יהודייה, ספרדייה ועוד ועוד.
ולסיום, רק הערה קטנה: אם כבר ניקדת את מלבייה, היה ראוי להוסיף את הדגש ביו"ד.
ועוד הערה: במקור, כך נדמה לי, הוגים את המעדן הזה MALIBI, ואם לא טעיתי בהגיית השם, הרי הניקוד חייב להיות מותאם להגייה.
º
סליחה, התפספס לי הדגש
26/02/14 17:13
3צפיות
תודה רבה חברים.
26/02/14 11:57
21צפיות
עזרתם לי.
שאלת הדיוט לחכמי הפורום: פיצריה וסנדלרייה
27/02/14 09:40
28צפיות
הסיומת -יה (המכונה "סופית גזירה" כמדומני) משותפת לעברית וללטינית במובן של "בית מלאכה, מקום עבודה" וכד', כמו בדוגמה שבכותרת
האם זה רק צירוף מקרים, או ששפה אחת השפיעה על השנייה, ואם כן - מי היה קודם?
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום