לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

לפתור סכסוכים באלימות
25/09/14 16:13
25צפיות
שלום, האם זה תקין לאמר:
"לפתור סכסוכים באלימות"
(הכוונה לנקוט אלימות כדי לפתור בעיה)
או שצריך לאמר:
"לפתור סכסוכים בדרכי אלימות"
 
ולמה זה לא תקין? אשמח לעזרתכם.
נראה לי ששתי הדרכים תקינות
25/09/14 19:59
18צפיות
אך עם זאת, באופן אישי נראה לי שטוב יותר לומר "לפתור סכסוכים על ידי אלימות" או "לפתור סכסוכים באמצעות אלימות".
צורן סופי -תָּן לציון תארים
24/09/14 15:33
25צפיות
(בעלי תכונות למיניהן)  מופיע בשמות כרסתן, רעבתן ועוד, אך נראה לי שהוא אינו ראשוני,
 אלא התפתח מסיומת  ָן (תבוסתן, גאוותן, ראוותן), שנוספה לתי"ו שהמירה את ה"א הנקבה (תבוסה, ראווה, גאווה ועוד).
 א. האם זה נכון?
ב. מתי החל השימוש הנרחב בסיומת זאת (שאפתן, נהנתן ועוד)?
 הערה: בשם דעתן אין סופית תן, אלא סופית ָָן הנוספת לשם דעת.
 שנה טוב וחתימה טובה לכול.
º
נדמה לי שהמכנה המשותף הוא תכונות בעלות קונוטציה שלילית משהו
24/09/14 17:12
8צפיות
שתי הערות בשולי תגובתך:
24/09/14 17:43
13צפיות
ראשית, אכן רוב השמות בתצורה זו  (שכנראה התפתחה ממשקל קטלן : חסכן, קמצן, חמקן...)
 הם בעלי קונוטציה סמי שלילית.
 שנית, שמות אלה אינם מציינים את התכונות, אלא את בעלי התכונות. תכונותיהם מצוינות באמצעות
צורן סופי וּת: שאפתנות, גברתנות ועוד.
º
למען הסר הספק, הכוונה הייתה כמובן לתכונות של בעליהן
24/09/14 17:47
6צפיות
º
מוסיפה גם את גברתן
24/09/14 17:48
6צפיות
טוב עשית, כי בעצם, הבסיס הנו
24/09/14 18:29
15צפיות
גבר, והצורן הסופי הנו תן, מה שעלול להיראות להדיוטות כ"גברת + ָן".
לשאלתך השנייה
27/09/14 22:17
9צפיות
השימוש החל בלשון חכמים, שהרי משם הגיעו אלינו רעבתן וגברתן.
והצורן נוצל כמובן בעברית המודרנית.
 
ושתי הערות:
1. כמו דעתן, גם בצייתן, הסופית היא    ָן.
2. בכותרת הטלת דגש בתי"ו של -תָּן, אך דגש זה נכון רק במילים שבסיסן מסתיים בעיצור (רעבתן, גברתן), ולא במילים שבחרת אתה (אולי חוץ משאפתן).
לגבי הסיפא של דבריך.
28/09/14 16:51
6צפיות
זה ברור מאליו, שהדגש מופיע אחרי עיצור בשווא נח, אך מה היה עליי לעשות שהייתה דוגמה גם שלא מחייבת דגש?
במטבע הלשון "עומד החום"
23/09/14 21:47
29צפיות
בתחילת שנות השבעים  היו   קריאני  החדשות בטלווזיה משתמשים  במטבע הלשון  "עומד החום" במשמעות של טמפרטורה  .
האם לעוד ממשהו זכור מטבע לשון זה מראשית הטלווזיה, או הרדיו?
האם עוד משהו שמע את מטבע לשון זה בשימוש ?
מה המילה העברית לטמפרטורה?
 
מיט חברשפאט,
צדוק
אולי הכוונה ל"עומס החום"? (כבד, בינוני, קל)
23/09/14 22:42
23צפיות
אני סבור שלמילה טמפרטורה - בדומה למילים לועזיות די רבות - טרם החליטה האקדמיה על תחדיש, ולכן נמשיך להשתמש בה,
 כפי שאנו משתמשים ברדיו, לדוגמה.
לא, לחלוטין לא.
23/09/14 23:59
19צפיות
 
עומס החום הוא מושג חדש מהשנים האחרונות ומבטא איזה פונקציה שהיא שילוב של טמפרטורה ולחות יחסית. לדוגמה אם בתל אביב (הלחה)  ובערד (היבשה)  תהיה טמפרטורה זהה של 35 נעלות צלזיוס. בתל אביב עומס החום יהיה הרבה יותר גבוה.
לא, לחלוטין לא.
º
לא זכור לי. אבל אולי צ"ל "אומד החום"?
23/09/14 23:17
11צפיות
גם פה לא, לחלוטין לא. כוונתי הייתה עומד
24/09/14 00:03
21צפיות
המשמעות של אומד היא משמעות שונה משל עומד.
כוונתי הייתה עומד.
גם פה לא, לחלוטין לא.
º
זנונים מה הם, והאם הם יכולים להיות בצורת הנפרד?
23/09/14 16:40
24צפיות
מילון רב מילים:
23/09/14 19:44
44צפיות
הסבר מלא למילה זְנוּנִים  שֵם ז"ר 

זנות, פריצות, מעשי ניאוף (משמש בעיקר בצירופים כגון 'רוח זנונים', 'בני זנונים', 'אשת זנונים' וכד').
• וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם כִּי בְנֵי זְנוּנִים הֵמָּה, כִּי זָנְתָה אִמָּם" (הושע ב ו-ז).

 
º
תודה
24/09/14 09:50
146צפיות
לשאלתך השנייה
23/09/14 20:41
38צפיות
מדובר בשם עצם מופשט, שלו צורת רבים מבחינה מורפולוגית אך מבחינה סמנטית אין כאן ריבוי,ולכן גם אין צורת יחיד.
וכך גם בשמות נוספים ממשקל זה כמו נְעורים או זְקונים.
האם גם נאפופים, קורות (חיים),
23/09/14 22:51
33צפיות
עלומים ועוד ייכללו, לדעתך, באותו אפיון?
בתולים
23/09/14 23:46
31צפיות
בְּתולים שקולה במשקל זנונים, נעורים, זקונים, וגם לה אין צורת יחיד (כוונתי כמובן למילה המקראית - "והוא אשה בבתוליה יקח", ולא לריבוי של המילה "בתול" שנוצרה בימי הביניים).
ואכן גם למילים  שציינת (השקולות במשקל אחר) אין צורת יחיד, וכן למילים נוספות.
 
ואגב הדיון בשרשור, תהיתי מה מקורה של הנו"ן השנייה במילה 'זנונים'.
גוגל מפנה למאמר "לגזירתה של מלת זנונים" של ד' לייבל שהתפרסם ב"לשוננו" כרך 20 (1956).
אין גישה למאמר ברשת, כך שאיני יודע מה בדיוק נכתב שם, אבל מופיע חלק מהפסקה הראשונה, ובה שתי השערות:
1. קניג מסיק מכאן שיש שורש זנ"ן.
2. בארט משער צורת יחיד זְנוּן, על סמך מילה בערבית, שגם היא משוערת בלבד.
 
שתי ההשערות נראות בעיניי זרות ורחוקות.
סביר יותר להניח שהנו"ן השנייה נוספה רק כדי למלא את המשקל.
במשקל קְטוּלִים חייבים לבוא שלושה עיצורים לפני סיומת הרבים, ומכיוון שבשורש זנ"י יש שני עיצורים בלבד נוספה הנו"ן השנייה, אם כהכפלה של עה"פ, אם כעיצור לא שורשי המשמש להשלמת משקל כמו הנו"ן במילה המודרנית "ידני" (או במילה המקראית "השילוני"- איש שילֹה. ועל סמך המופיע כאן, נראה לי שלכך חותר כותב המאמר).
צורות ריבוי נוספות:
23/09/14 23:59
27צפיות
ישואים/ן, גירושים/ן; אירוסים/ן.
 לגבי הערתו של בארט לעניין השורש ז-נ-נ בערבית,
 היא נראית לי תמוהה במקצת, שהרי גם בערבית השורש הנו ז-נ-ה/י בדומה לשורש העברי.
 זונה = זאנִיָה.  בעלת המקצוע העתיק זכתה לנרדפות רבות בערבית: שרמוטה, כחבה, עקרוטה, עאהִרה ועוד,
 אך לא מצאתי שורש ז-נ-נ.
בארט
24/09/14 00:12
20צפיות
אינו זה ששיער שהשורש זנ"ן.
הוא שיער שצורת היחיד היא זנון, בדומה למילה הערבית המשוחזרת זֻנואן שיסודה בצורת קֻטְל *זֻנוּ. אבל כל אלה השערות בעלמא.
 
למילים שאין להן צורת יחיד תוכל להוסיף את חיים (כשם עצם מופשט. אלא אם כן אתה רואה את המילה חֵי העולמים, כצורת יחיד של חיים), וגם שמות פחות מופשטים כמו מים, שמים ועוד.
 
 
או קיי, גם אם נניח שהוא טען
24/09/14 00:20
18צפיות
לשורש ז-נ-נ באמצעות המילה הערבית המשוחזרת זֻנְוואן,
 הרי ברור מצורה זאת שהנו"ן בסוף המילה אינה שורשית, אלא
 צורן סופי בשמות תואר ובשמות מופשטים, דוגמת תעבאן, כסלאן ועוד.
סדר:
24/09/14 00:58
19צפיות
קניג הסיק שורש זנ"ן, ולא קישר את המילה לערבית.
ואילו בארט לא טען שהשורש הוא זנ"ן, והוא שקישר למילה המשוערת בערבית, ולדעתו המילה במשקלה הראשוני הוא *זֻנו ובגלל הסיומת התנועתית שלה הצטרף אליה רק החלק העיצורי של סיומת הרבים an, כלומר הנו"ן בלבד.
ובאואר-ליאנדר (שלא הזכרתי קודם) סוברים שהמילה המקורית היא זָנוֹן (כמו חזון), והחולם הפך לשורוק עם הוספת סיומת הרבים ונדידת ההטעמה.
 
כל אלה השערות רחוקות.
 
מכל מה שכתבת, איתי, לעיל, נראה לי -
24/09/14 09:13
14צפיות
אני הקטן - שהשערתם של באואר-ליאנדר היא ההגיונית ביותר, שמשאירה אותנו עדיין עם השורש ז-נ-ה/י.
 במחשבה שנייה - פרועה לא פחות ומתוך קונוטציה לשם מאותו שדה סמנטי (נאפוף/ים), - ניתן לראות שורש משולש
נ-א-פ, שלה"פ שלו מוכפלת. אולי ניתן לקשור זאת להכפלת הנו"ן גם בזנונים?
וכשאני חושב על מה שקרה בנאפוף (כלומר שורש משולש, שבו לה"פ מוכפלת  ובאותו משקל ), אני נזכר ב"שבלול".,
 גם בקמצוץ, בזערור ועוד...
 כתיבה טובה עם פרוס החג.
מחשבתך השנייה (שלדעתי דווקא פרועה פחות)
24/09/14 10:44
12צפיות
בעצם קרובה למה שאני אומר - הכפלה של הרכיב העיצורי האחרון מטעמי משקל:
בשורש נא"ף - הכפלת הפ"ה ומשקל פעלול.
בשורש זנ"י - הכפלת הנו"ן (היא העיצור האחרון), ומשקל פְעול.
אני די סקפטי, איתי, לגבי
25/09/14 22:31
7צפיות
האפשרות של הכפלת עיצור שני בגזרת נל"ה-י.
 בעצם, איני מוצא כל קשר בין מה שקורה בנאפוף לבין זנונים....
האם יש לה נרדפות במקרא?
24/09/14 09:49
17צפיות
מצאתי את המילה "זנות" במקרא, בספר הושע בלבד.
יתכן שיש במילה זנונים כדי ללמד על תקופת כתיבת הספר שבו הוא מופיע?
ייתכן שבעבר הרחוק המילה זנונים דהייתה שם התופעה של האנשים הזונים?
יש מילים קרובות:
24/09/14 11:01
17צפיות
זְנוּת (שמופיעה גם בספר במדבר וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר).
ותזנוּת (וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ ועוד, ייחודית לספר יחזקאל).
 
בכלליות, ניתן לומר שסיומת -וּת ליצירת שמות עצם מופשטים קיימת, אך אינה נפוצה מאוד בספרי המקרא המוקדמים, ושכיחותה עולה בספרים המאוחרים ובספרות חז"ל.
מסכים עמך בסוגיית נדירותם של
24/09/14 12:55
10צפיות
שמות במשקל פעוּת, קטוּת, אך עלה בדעתי השם פדות שמופיע במקרא, אולי בטקסט מאוחר שנושק לתקופת ח"ל.
 כתיבה טובה לשנה החדשה.
יש שמות במשקל זה (כמו מלכוּת, עדוּת ועוד).
24/09/14 13:21
14צפיות
המופיעים בספרים המוקדמים, אבל השכיחות שלהם נמוכה יחסית.
יש שניסו לתלות לפחות חלק מהמופעים המוקדמים של שמות בעלי סיומת "-וּת", בדיאלקט הצפוני של העברית.
(אבל מכיוון שכבר תלו הרים וגבעות בדיאלקט הצפוני, ויותר מדיי תופעות ייחסו לדיאלקט זה, אני מרשה לעצמי להיות חשדן. [ו"הלמוּת עמלים" שבשירת דבורה אינה ראיה מספקת]).
 
כתיבה וחתימה טובה,
מלכות ועדות א י נ ם שמות
24/09/14 15:15
15צפיות
שתצורתם שורש ומשקל, כך שאין לומר שהם ראיה לשמות זנות, פדות ושמות אחרים, מאוחרים יותר, כגון רשות, זכות, ראות וכיו"ב.
 מלכות ועדות - תצורתם היא של בסיס + צורן סופי -וּת, השכיח מאוד ברבדים מאוחרים, בעיקר בלשון ימה"ב.
יש מאפיין
24/09/14 15:53
15צפיות
משותף לכל השמות האלה, וקשר סמנטי ביניהן, ואפשר לראות בהן תופעה אחת של יצירת שמות עצם מופשטים המתאפינים בסיומם ב- "-וּת":
 שם עצם המסתיים ב "-וּת" הוא שם עצם מופשט, אלא שכשהשורש בגזרת ל"י/ל"ו הנטייה במקרא לשבצו במשקל, וכשהוא מגזרת השלמים או גזרת עי"ו הדרך היא של בסיס + סיומת "-וּת".
שתי דרכים אלה קשורות זו לזו, ומסתבר שהשיבוץ בתוך משקל היא הראשונית יותר, והיא שהולידה את התצורה מהטיפוס השני, ולכן הימצאותן של מילים כמלכות, עדות, שרירות וכו' יכולה ללמדך על קדמותה של התופעה בכללותה.
סלח נא לי בערה"ש הזה על שאיני עונה לך
24/09/14 17:33
12צפיות
אישית באריכות. את תשובתי נעלמה אל החור השחור של הסייבר...
 אשר על כן אפנה אותך אל תגובתי שכתבתי בזה הרגע לטריליאן.
 שנה טוב וכתיבה מצוינת.
מלכות יכולה להיות במשקל קטלות באותה מידה
24/09/14 17:15
16צפיות
ומכיוון שמשקלים המסתיימים ב-וּת קדמו לצורן הסופי הנ"ל (הוא נוצר מהם) בהחלט ניתן לקבל את דעתו של איתי (אם הבנתי אותה נכון) שסביר יותר ש'מלכות' נוצרה במשקל קַטְלוּת (ושורש מ-ל-ך שנעשה בו שימוש כבר אז, ולא רק בשם העצם מלך) משנוצרה כמלך+ות.
יש צדק בדבריו של איתי וגם
24/09/14 17:30
13צפיות
בדברייך באשר למשקל קטלוּת (סמכות, גדלות, ילדות, בגרות, וגם גבהות (לב).
 רק רציתי להעיר לאיתי, וכבר כתבתי לו תשובה ארוכה, אך היא נמחקה, שיש בכל זאת להבחין בין שתי התצורות השונות של שם העצם,
אך הוא ניסה לראות בשתיהן משום מה אותו מאפיין.
 ואני מבקש סליחתו בזה על שאיני כותב לו את כל הדברים באופן אישי, אלא באמצעותך.
שנה טובה
על מגמת יידוע שמות (מסחריים) פרטיים
21/09/14 23:05
43צפיות
ההודעה נכתבה במקור כתגובה לשרשור שפתח יאקים בנושא שיבושי לשון; מכיוון ששניהם כבר התארכו, העדפתי לפצל כדי לאפשר לכל דיון את המקום שלו.
אותי עצבן יותר לשמוע בכתבה במגזין חדשותי
20/09/14 16:55
58צפיות
(נדמה לי ערוץ 10) הגייה של "ויקיפדיה" ב-V במקום W (הייתי מצפה מכתב שמכין כתבה ללמוד כיצד להגות נכון את שם מושאהּ... ) והגדילה לעשות מנהלת בי"ס (מרואיינת) שדיברה על הזמן על "הויקיפדיה".
אותה סוגיה קיימת גם
20/09/14 17:03
51צפיות
אם נועת חמס, שיש הנוהגים להוסיף לה את ה"א היידוע, ואין לדברים סוף.
 השאלה היא אם ישנה אפשרות להבחין ביו רמות השיבוש, מה חמור יותר....
 והאם בכלל זה חשוב, בינינו?
מכיוון
20/09/14 20:16
46צפיות
שתנועת חמאס היא תנועה המתמחה בחמס, איני רואה בעיה ביידוע שמה.
וכפי שכבר אמר יחזקאל:
הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם
º
חחחחחחחחחחחחחחחח
20/09/14 20:26
11צפיות
יפה דרשת (והרי ידוע שהדרש
20/09/14 22:41
38צפיות
הנו אחד מארבעת האופנית של פרשנות המקרא (פרד"ס).
 לעניין חמא"ס (חרכת (א)למקאוומה (א) לאסלאמייה), יש פוסלים את הוספת היידוע.
 האם גם בוויקיפדיה תוסיף ה"א יידוע?
אין צורך שאני אוסיף
20/09/14 22:47
32צפיות
בוויקפדיה המילה כבר מיודעת במקומות רבים בתוכן הערך.
טוב לדעת וטוב שיֵדעו גם אלה שאינם
20/09/14 23:43
23צפיות
יודעים. אך בכל זאת, לאש"ף לא תוסיף ה"א יידוע, אבל לרש"ף (רש"פ) כן מוסיפים. מדוע?
ישנם קריטריונים להוספתה או להשמטה. לדוגמה, לארה"ב אינך יכול להוסיפה, משני טעמים:
היא מיודעת מעצם היותה שם פרטי, וכן מהיותה צירוף סמיכות שהסומך בו מיודע.
 והבלבול והמבוכה -מי ישורם?
כן,
21/09/14 01:19
23צפיות
קשה למצוא חוק וכלל שיסביר מתי נוטים ליידע ראשי תיבות ומילים לועזיות ומתי לא.
ייתכן שחמא"ס באמת מיודע בגלל דמיונו למילה העברית חמס, אבל למה הפת"ח מיודע גם הוא, ולמה דאע"ש לא? הלוא כולם ראשי תיבות של ארגוני טרור ולמה זה מיודע וזה לא?
האופנה הלשונית הנוכחית היא ליידע שמות חברות גדולות ממותגות
21/09/14 01:30
38צפיות
לכן זה האיביי, הפייפל, האמזון, הגוגל, היוטיוב, הפייסבוק ועוד... חלק מהאנשים לא מיידעים אותם בצורת היחיד, אלא רק בצירופי סמיכות: חשבון הפייסבוק, סרטון היוטיוב וכיו"ב, קצת אירוני בעיניי בהתחשב בכך שכבר לא מקפידים (לכאורה) ליידע את הסומך בצירופי סמיכות... אבל דווקא כאן כן. מי יודע, אם נמתין די זמן אולי נגלה שאנחנו מדינת הישראל.
מה נקרא בעינייך מותגים?
21/09/14 09:10
19צפיות
האם אפשר לכלול בזה גם את תנובה, את אוסם, את וואלה, את יאהו, את גוצ'י, את לואי ויטון (קצר המצע מהשתרע...)?
 הואיל ואין מסמרות בעניין הזה, כתגובתי לאיתי, אין להיות כל כך נחרצים גם בעניין הזה....
נתתי כמה דוגמאות וגם איתי הוסיף עליהן
21/09/14 13:40
17צפיות
זה לא גורף לכולם, מדובר בתהליך, אופנה בהתפשטותה. הנה עוד כמה שאני שולפת מזיכרוני:
בפורום מסעדות למשל נתקלתי ב"הסינטה בר" (אף שהמסעדה נקראת רק "סינטה בר");
בפורום בענייני קוסמטיקה נתקלתי ב"הביוטי קייר" (רשת חנויות בשם "ביוטי קייר" Beauty care שיש לה קו מוצרים משלה).
ממש עכשיו בפורום איביי נתקלתי במשפט "אני מזמינה המון מהאיביי".
 
אני לא רוצה לקשר להודעות של הגולשים השונים (לא נעים לי) אבל זו תופעה שאני נתקלת בה יותר ויותר.
מצד אחד, את מדברת על אופנה לשונית (אגב,
21/09/14 15:10
15צפיות
כמדומני שהיא אינה נוהגת בכתיבה "גבוהה", אלא בעיתונות בסוגי כתבות מסוימות ובקרב החבר'ה);
מצד שני, בתגובתך על הודעתי, שבה ציינתי מקבץ אקראי של מותגים שבהם אין נוהגים להוסיף את ה"א היידוע,
 את כבר כותבת "זה לא גורף לכולם". אצל מי זה גורף ואצל מי אינו גורף?
האם יש לך השערה מדוע במותגים אחדים ה"אופנה", כפי שאת מכנה אותה, "תופסת" ובאחרים זה אינו קורה?
אני חושבת שהיא רווחת יותר בשמות לועזיים
21/09/14 15:20
16צפיות
אבל לא מן הנמנע שאני פשוט לא מצליחה לחשוב כרגע על דוגמה עם שם עברי. זה אכן אינו גורף לכל השמות וגם לא לכל הדוברים, אבל זו מגמה לשונית בעלייה, והיא לא רק בקרב החבר'ה; נתקלתי בה ברדיו, בטלוויזיה, בקריינות שמתיימרת להיות בעברית תקנית ובמשלב גבוה יחסית (למשל בערוץ הטלוויזיה החינוכית) וכאמור, בפי מנהלת בית ספר. אין לי השערות נוספות מעבר למידע שכבר פירטתי.
נראה שיש רגליים להשערתך,
21/09/14 15:30
13צפיות
שתופעה זו רווחת בסביבת מותגים לועזיים יותר מאשר במותגים עבריים.
 לגבי משלב גבוה, אני די מסופק אם מנהלת בי"ס היא דוגמה לכך, גם לא ערוצי התקשורת השונים.
 מעניין אם תמצאי דוגמות כאלה אצל גרוסמן, שלו, עוז והקאנונים האחרים...
משלב גבוה אינו רק בספרות יפה... שאינה רלוונטית לענייננו
21/09/14 15:37
14צפיות
ובכל מקרה הכוונה קודם כל לשפה הרווחת ולא לספרות יפה (שבלאו הכי לא מרבה להשתמש בשמות האלה וגם עוברת עריכה). ניסיתי להבהיר לך שלא מדובר רק בשפה של ילדים או במשלב נמוך של "חבר'ה"; לא צריך לקחת זאת לקיצוניות השנייה.
כל מה שרציתי לומר הוא
21/09/14 21:05
15צפיות
שהשפה הרווחת אינה בהכרחיכולה להיחשב משלב גבוה.
 כאשר כתבתי ספרות יפה, התכוונתי גם לספרות עיון, מחקר ביקורת.
 העיתונות כשלעצמה (הכתובה, האלקטרונית, המשודרת) מלאה  באנשים,
 שבפירוש אינך יכולה לציין את לשונם כבעלת משלב גבוה.
 דוגמה לעיתונאו רהוטה, אנו מוצאים אצל נחום ברנע, מאיר שלו, סבר פלוצקר
, לונדון, קירשנבאום וגם עיתונאים רבים ב"הארץ"
 ובערוצי תקשורת נוספים.
זה מעניין
21/09/14 15:38
23צפיות
אפשר לומר "אוטובוסי אגד", אבל אי אפשר לומר "אוטובוסי האגד", וגם לא "האוטובוסי אגד" - רק "האוטובוסים של אגד".
אכן, מעניין מאוד.
21/09/14 20:58
12צפיות
אות י מעניין לא פחות מדוע כל אותם מותגים באנגלית, לדוגמה, אינם מקבלים כלל את תווית היידועTHE  .
º
חשבון האורנג' שלך, חשבון הסלקום שלך, אבל לא חשבון הגולן שלך.
21/09/14 22:03
9צפיות
זה כי בגולן לא צריך חשבון... חשבון הפלאפון / הבזק אומרים
21/09/14 23:02
14צפיות
אבל במקרה הזה מדובר במטונימיה (+ סמיכות), אז אין בעיה.
º
אגב, ממש היום ראיתי "פרסי האופיר"...
22/09/14 18:02
8צפיות
º
ובטח אלה שקוראים זאת קוראים: פירסי
22/09/14 22:30
4צפיות
בטקס עצמו הוגים נכון, לשמחתי
22/09/14 22:31
13צפיות
וכשכותבים שיכתבו נכון, איך כל אחד הוגה זה כבר עניין שלו.
לא התכוונתי ל'כל אחד'. התכוונתי למנחים, קריינים, שדרנים וכיו
22/09/14 22:59
8צפיות
צא בהללו.
º
נפוץ מאוד פרס הנובל ופרס האוסקר, אבל לא נתקלתי בפרס האופיר.
22/09/14 22:45
4צפיות
פרס האוסקר זה ברור, כי גם באנגלית הם אומרים
22/09/14 23:00
10צפיות
...And the Oscar goes to
 
לגבי האופיר, בבקשה, טרי טרי מפורום שכן:
 
 
 
וגם
21/09/14 10:05
20צפיות
מכונית המרצדס, בקבוק הקוקה קולה, מכשיר האייפון.
כי בעברית המודרנית נהוג ליידע שמות פרטיים בשימוש מטונומי (בגוגל תוכלי למצוא "קראתי את העמוס עוז החדש" אך לא "קראתי את עמוס העוז החדש", לפחות זה).
ומותגים משמשים לעתים קרובות בשימוש מטונומי - יש לך פייסבוק (במקום חשבון פייסבוק), ראית את היוטיוב הזה (במקום הסרטון שביוטיוב), נסעתי במרצדס (במקום במכונית של מרצדס) וכו' וכו'.
והשימוש המטונומי המיודע גורר גם יידוע בשימוש שאינו מטונומי מובהק (כמו בצירפוי הסמיכות שהזכרת), שהרי מרוב השימוש המטונומי המילה הפכה משם פרטי לכעין שם עצם, ומיודעת גם בצירופי סמיכות.
השימוש המטונימי מוכר, ותיק והגיוני; אני מתכוונת לשימושים
21/09/14 12:55
20צפיות
אחרים שאינם מטונימיים בעליל, כולל גם שמות שבהם גם לא כ"כ קיים כזה מלכתחילה, ואף לא כ"כ כסמיכות (אמזון, ויקיפדיה). כך או כך, גם העובדה שאני יכולה להצביע על תהליך (והצבעתי) לא הופכת את זה לפחות צורם עבורי...
לא הבנתי מה זה קשור למטונימיה
21/09/14 13:37
23צפיות
אני מיידע את "סרטון היוטיוב" הידוע כדי לבדל אותו מ"סרטון יוטיוב" סתם, ולא משום סיבה אחרת.
כי יכולת
21/09/14 13:47
23צפיות
ליידע כך: הסרטון יוטיוב הזה (כמו "המלכה אליזבת", ולא כמו "אני מלכת אסתר").
הסיבה שמשתמשים בצורת סמיכות ומיידעים את השם הפרטי עשויה לנבוע מהשימוש המטונימי ('היוטיוב הזה' במקום 'הסרטון יוטיוב', ובעקבות כך המותג הופך למעין שם עצם העומד לעצמו).
 
לא מבין במטונומיה, נראה לי שזה פשוט יידוע
22/09/14 11:40
13צפיות
לחברה/מותג קוראים קוקה קולה, אבל מי שתה את הקולה שלי?
לצוקי יש את פייסבוק, אבל לי יש את הפייסבוק שלי
לדעתי, הסיבה שזה פחות רווח בעברית, היא שיש פחות מותגים עבריים, אבל בהחלט אני זוכר את הסוסיתא, ואיפה הטיים שהייתה על השולחן?
אז אוסם אף פעם לא מיודעת, אבל במבה לפעמים כן
ואגב, עברתי (בשטחיות) על הערך "ויקיפדיה" בויקיפדיה, ומצאתי רק שני מופעים מיודעים: "מיזם הוויקיפדיה" (שיכול היה לחיות גם בלי הה"א), ו"רשימת הוויקיפדיות בכל השפות" (נראה לי תרגום עילג וגם כאן הה"א אינה נחוצה)
º
אלה אכן מטונימיות
22/09/14 12:39
6צפיות
השמטה
22/09/14 14:58
16צפיות
במקום הדף/החשבון שלי בפייסבוק  דף הפייסבוק שלי  הפייסבוק שלי.
 
זוהי אליפסה, סוג של מטונימיה.
 
לא אומרים האוסם שלי או העלית שלי כי יש להם מוצרים רבים, לעומת הבמבה או הביסלי שהם מותג מסוים ואכיל.
הקולה שלי - המשקה מסוג קוקה קולה/פפסי/טמפו הנמצא בכוס/פחית. 
ברגע ששם מותג הופך למיודע משתמשים בצורת היידוע גם כשאין צורך קיצורִי בכך (חפש אותי בּAפייסבוק).
אם אין לקבוע מסמרות, נשוב לימי המקרא
21/09/14 08:56
14צפיות
הראשונים: בימים ההם אין מלך בישראל; איש הישר בעיניו יעשה.
רגע, טריליאן, מה משמעות
21/09/14 21:11
17צפיות
הוספת ה"א היידוע המודגשת לעיל? האם כוונתך ב"הגדילה לעשות מנהלת..."  שזהו שיבוש?
 ואם אכן זו כוונתך, אני מגלגל את השרשור הארוך הזה, ואני מגלה שאת מציינת שזו "אופנה לשונית" רווחת.
 כעת אני מבולבל לגמרי ומבקש את התייחסותך ואת הסברך למה שאני רואה כתמוה.
º
אכן, מדובר בשיבוש רווח (אופנה / מגמה / איך שתרצה)
21/09/14 22:47
6צפיות
º
ברכת שנה טובה לכל באי הפורום!
21/09/14 22:41
37צפיות
צרור תודות לך, איתי,
21/09/14 22:44
33צפיות
על שהקדמת לברל, כדאמרי אינשי: זריזין נשכרין למצוות.
 ברכות גם לך ולכל בני ביתך.
שנה טובה ומתוקה
22/09/14 14:48
25צפיות
שאלה קטנה:
היכן מצאת אינשי דאמרי "זריזין נשכרין למצוות"?
שנה טובה לכולם!
22/09/14 00:52
27צפיות
ובמיוחד לאיתי.
שנה טובה ומתוקה.
22/09/14 07:11
18צפיות

 
º
שנה טובה
22/09/14 14:23
6צפיות
שנה טובה ומוצלחת, חג שמח!
23/09/14 15:15
18צפיות
מצרפת את ברכת האקדמיה ללשון לשנה החדשה הכוללת הסבר קצר על המילה 'תכלית'.
º
שנה טובה לכל בעלי הלב הטוב
23/09/14 16:39
14צפיות
º
למה להוציא אותי מהכלל? נעלבתי.
23/09/14 16:46
9צפיות
º
לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא...
23/09/14 16:59
6צפיות
º
שנה טובה
23/09/14 21:46
8צפיות
בקשת עזרה בתחום הפונטיקה.
21/09/14 21:46
73צפיות
בשם היווני "פרוזדור" מבלי משים גיליתי שאני הוגה אותו "פרוסדור".
 וזה בניגוד  ל"היגיון" הפונטי, שהרי העיצורים ז וגם ד הם קוליים (צליליים),
 ואין סיבה נראית לעין שאהגה ס במקום ז...
 רק אעיר שאוטומטית ובלי לחשוב רובנו הוגים *סכוכית, *מסכירה, וכן *הזדר, *הזבר ועוד ועוד,
 מצבים שמחייבים את תופעת ההידמות החלקית בשל מפגש בין עיצור קולי לאטום.
האם אני היחיד בעולמנו שמבטא פרוסדור? או שמא ישנם נוספים בפורום?
 ואם יש למישהו/י דעה מדוע זה קורה אצלי, אודה לו/ה מאוד.
 שבוע טוב לכול.
מלכתחילה זו לא מילה ששומעים הרבה בימינו...
21/09/14 22:59
36צפיות
אבל לא זכור לי שנתקלתי בהגייה "פרוסדור", בפרט, כפי שציינת גם אתה, היא פחות הגיונית (ונוחה) פונטית. אולי יש לך איזשהו תיקון יתר מתוך הרגל להגות "מסדרון" ולא "*מזדרון" כפי שהוגים בד"כ?
כדי לתת משנה תוקף להודעתי,
21/09/14 23:30
23צפיות
הייתי שמח לקבל פניות של משתתפי הפורום, שמוכנים להעז ולגלות שגם הם
 הוגים פרוסדור כמוני, ולא כדים.
 או אז תעלה השאלה מדוע זה בכל זאת קורה בניגוד להיגיון הפונטי.
ובכל מקרה, תודה לך על תגובתך, גם אם אינך הוגה כמוני פרוסדור...חחחח
שומעים גם שומעים. . .
23/09/14 19:35
24צפיות
בציבור הדתי שומעים את זה לא מעט, כי זה קיים גם במדרש וגם בהלכה. (החל באמירה שהעולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא, וכלה בפרוזדור שבאיבר מין האישה שעליו דנים בהלכות נידה)
 
באופן אישי, בבית הוריי משתמשים בזה לא מעט (יש לנו פרוזדור...).
 
כמו כן מי שעוסק באנטומיה של הלב או מדבר עליה (כולל רופאים מתחומים רבים: אך בעיקר פנימאים, קרדיולוגים, פרמדיקים וחובשים) אומר את המילה פרוזדור.
נו באמת... אתה מתייחס לקבוצות אוכלוסייה מסוימות
23/09/14 22:10
19צפיות
בהקשרים מסוימים. אני מתכוות שלא שומעים אותה הרבה בציבור הרחב. אני לא מצליחה להיזכר מתי שמעתי אותה נאמרת לאחרונה.
º
וגם את...
24/09/14 00:17
5צפיות
אני מתייחסת לאדם הממוצע הרחוב
24/09/14 00:20
13צפיות
לא זה שכותב ספרות יפה, לומד תורה, רופא לב... סתם דובר עברית ממוצע לא שומע הרבה את המילה "פרוזדור" ביום יום.
ועדיין הדרך ארוכה
24/09/14 01:03
12צפיות
מהקביעה שזו "לא מילה ששומעים כל כך בימינו" (משמע שמילה זו ארכאית כבר), לקביעה "לא שומעים הרבה את המילה ביום יום".\
בגדול, יש מילים רבות ומפורסמות בעברית שמבחינה טכנית לא כל כך יוצא להשתמש בהם ביום יום. אני מתכוון לומר שהאובייקט שעליו המילה מצביעה לא כל כך שימושי ביום יום, כך שאי השימוש הוא לא במילה אלא באובייקט הנגזר ממנה. צריך להודות שמשתמשים יותר במילה מסדרון, אך עדיין אני שומע את המילה הזאת לא רק מאנשים בעלי משלב גבוה...  כך שהמילה עודנה בועטת וחיה
 
º
לא; אני עומדת מאחורי מה שכתבתי. נישאר באי הסכמה.
24/09/14 12:33
3צפיות
º
איך אתה הוגה את המילה 'הזדמנות'?
21/09/14 23:55
12צפיות
זהו העניין, שהבעיה היחידה שגיליתי
22/09/14 00:10
26צפיות
באקראי היא שאני הוגה את השם פרוזדור בסמ"ך....
 וזעקתי לעזרה נובעת מן התחושה הלא-נעימה להיחשב חריג בבדידותי הלא-כל-כך מזהרת.
האומנם אין עוד משתתפים בפורום ומחוצה לו שעשויים להוציאני מתחושה לא נעימה זו?
 או אז, אולי אצליח לברר בעזרתכם מדוע זה קורה דווקא בשם זה....
יש קבוצת תמיכה "פרוסדוריסטים אנונימיים"
22/09/14 11:23
21צפיות
גם אני שייך אליה
ואגב, לא רק שרבים מבטאים "סכוכית", אלא שנפוץ גם "סרוכית"
אני אסיר תודה לך, הדיוט גמור,
22/09/14 11:33
18צפיות
על ששחררת אותי מחריגותי.... ואם אתה כך, מן הסתם רבים וטובים כמוך וכמוני, אך מסרבים להיחשף לאור הזרקורים...חחחח
 ואם כבר הגענו עד הלום, נשאלת השאלה (לעיון ולדיון) מה גורם להגייה כזאת, שהרי אין לה "הצדקה פונטית"...
 שנה טובה לך ,ושוב זר פרחים לך על שהקלת עליי עד מאוד.
אנחנו לא לבד
22/09/14 11:45
22צפיות
אנחנו לפחות יודעים שלא מאייתים כך, אבל גוגל מצא 21,800 פרוסדורים
האמת שזה אמנם המספר שמוצג בפתיחת הדף, אבל אחרי עלעול קצר מסתבר שיש רק 88
אתה יזם ואיש-ארגון מעולה..
22/09/14 11:48
17צפיות
אשר על כן אני מציע אותך לתפקיד מנכ"ל עמותת פרוסדורים ע"ר, מלכ"ר.
 אני מצפה שיצטרפו נוספים, גט כאלה שיש להם תובנות לגבי התופעה הפונטית המוזרה הזאת.
הכתיב מעיד על צורת כתיב שונה
22/09/14 22:36
17צפיות
אולי שגיאת כתיב (בפרט שהאותיות סמוכות במקלדת) ואולי מסורת כתיב שונה, כפי שציין איתי; הוא לא מעיד על כך שאנשים הכותבים "פרוזדור" הוגים "פרוסדור".
יש הבדל בין הזדמנות לפרוזדור
22/09/14 19:00
20צפיות
התנועה של ההא  - הִי - מזמינה ז
בעוד הריש העיצורית מתגלגלת לסגירה של ס...
 
בפרוס השנה החדשה
יהי רצון שניתקן בפרוזדור
כדי שניכנס לטרקלין
מה שקורין פונוטקטיקה. אבל איני בטוח שה-הי מזמינה ז.
22/09/14 19:24
17צפיות
בליסטי, סדיסטי, פקיסטן, פשיסטי, קריסטל, קריסמס, קריספי, רגיסטר, רמיסיה, תאיסטי, אוטיסטי, הוליסטי, הלניסטי, טוניסיה, יוריסטי, לגליסטי, לוגיסטי, מיניסטר, סטטיסטי, סקסיסטי, ראליסטי, ראליסטן, תוניסאי, אסיסטנט, אפיסטמי, בייסבול, בליסטרה, בריסטול, בתיספרה, המיספרה, מניסקוס, פריסקופ.
 
חיפשתי מילים עם שווא מתחת ל-ס (בדומה למיצב ה-ס/ז ב-הזדמנות), ודומני שאיש אינו הוגה את ה-ס' בהן כאילו היא ז'.
 
קשה לי שלא להתערב, הואיל ותגובה
22/09/14 20:32
14צפיות
זו לא הופנתה אליי, אלא אל חוכך
 אך כיוון שאני מאוד סקרן לגבי סוגיה זו שגורמת לי להגות ס במקום ז ללא סיבה פונטית הגיונית נראית לעין או נשמעת לאוזן.
 פשוט, איני מכיר נימוק כזה שהעלית כאן, מה עוד שתנועת O מפרידה בין שני העיצורים.
 שנה טובה לך.
האם
22/09/14 21:32
29צפיות
אתה מתכוון לומר פרוזדור אך מבטא פרוסדור,  כפי שאנו מתכוונים לומר זכוכית אך מבטאים סכוכית, או שמא אתה מתכוון מלכתחילה להגות פרוסדור  ורק תוהה מדוע.
אני מנחש שהאפשרות השנייה היא הנכונה, ואם כך, אולי הורגלת בעבר להגות כך (הרי הכתיב פרוסדור עתיק בערך כמו הכתיב פרוזדור, ולא פלא שיש ההוגים כך וכותבים כך).
יודע מה, איתי? לא נתתי את דעתי על כך.
22/09/14 21:50
26צפיות
אולם גם כאשר אני מנסה להגות כהלכה, אני מתקשה להגות ז, ואני מוצא עצמי הוגה ס.
 אגב, לא ידעתי שמלכתחילה הייתה נהוגה גם הגיית פרוסדור.
 השאלה שלי, לא מדוע זה קורה ב*מסכירה וב*סכוכית, אלא דווקא כאן,
 כאשר התבקשה הגיית ז הקולית-צלילית בסמיכות לעיצורד הקולי אף הוא.
ראשית
22/09/14 22:52
24צפיות
תחושות יכולות לתעתע, רוב האנשים יכלו להישבע שהם אומרים "מוסְדות" בשעה שבחינה מדוקדקת תגלה שהם מבטאים מעין "מוזְדות".
ייתכן שגם אתה מבטא פרוזדור ורק נדמה לך שאתה מבטא פרוסדור, אולי תקליט דיבור ספוטנטי ותקשיב להקלטה.
שנית, ייתכן שההרגל מקשה עליך לבטא בדרך שונה משנהגת.
לגבי השערתך הראשונה, אין סיכוי
22/09/14 23:27
27צפיות
שזה המצב, ולכן נשמע ל ימיותר, אם לא הזוי, שאשמיע הקלטה של עצמי. אנא, תן לי אשראי שאני יודע על מה אני מדבר.
 אני נוטה להאמין שיש לא מעטים שהוגים שם זה בסמ"ך. חבל שרק אחד ממשתתפי הפורום נענה לאתגר.
 ולגבי האפשרות השנייה שהעלית, ייתכן, אך קשה לי בכ"ז להאמין שזה המצב.
איך אתן לך אשראי?
22/09/14 23:41
24צפיות
רק מעטים מסוגלים לתאר במדויק את הפונטיקה של דיבורם הטבעי ללא הקשבה להקלטות.
אני בוודאי איני נמנה עמהם ולא הייתי נותן לעצמי אשראי בתחום זה, ואין לי כל דרך לדעת אם אתה אחד ממתי המעט.
אפילו כשמקשיבים להקלטות
23/09/14 00:01
30צפיות
הרבה פעמים המוח מתקן את מה שהאוזן שומעת.
כן. זה קשה. אין ספק.
23/09/14 00:49
15צפיות
מן הסתם, כדי להיות בטוח לפעמים צריך לערוך את ההקלטה ולבודד את ההגה מהקשרו, או להיעזר בניתוח ממוחשב.
או=קיי, איתי.
23/09/14 00:02
24צפיות
אני נותן לעצמי את האשראי, ובעקבות הצעתך אני משמיע לעצמי בקול רם את המילה "פרוזדור",
 ואני מחלק בניחותא אותה לשתי הברות פרוס + דור, ולא פרוז +דור.
ולסיום לקראת השנה הבעל"ט אני מתפלל: "פרוס (ולא פרוז....חחחח) עלינו סוכת שלומך"..
 שוב שנה טובה לך, איתי.
טוב
23/09/14 00:45
24צפיות
אז אין לי הסבר לתופעה הייחודית של הקושי לבטא פרוזדור.
לא אתפלא אם תמצא שרוב האנשים מבטאים פרוזדור גם כשהם אומרים ש"חברת התקשורת מתחילה לפרוס דור רביעי"..
ושנה טובה גם לך, מצטרף לתפילתך.
 
 
חן-חן לך על תרבות השיח
23/09/14 09:26
16צפיות
ועל ידיעותיך. אישאללה, גם בשנה הבעל"ט שיחות ודיונים כאלה.
|*|פתחנו פורום לסדרה האהובה עליך|!|
21/09/14 17:33
2צפיות
לרגל העונה החמה ביותר בטלוויזיה, פתחנו את הפורומים הבאים:

|טי-וי| פורום מחשבות פליליות
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...

|טי-וי| פורום נקמה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|טי-וי| פורום אוואטר והאגדה של קורה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|טי-וי| פורום האישה הטובה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|טי-וי| פורום שקרניות קטנות
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|טי-וי| פורום על טבעי SuperNatural
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...

|טי-וי| פורום נויורק
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...

|טי-וי| עד עצם היום הזה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?f...


אם הפורום לסדרה האהובה עליך עדיין לא נפתח, אתה מוזמן לפנות אלינו במסר אישי ולהציע את פתיחתו.
מאכל אהוב על חלק מהציבור : איך נכון לכתוב אותו...,
הודעה זו מכילה תמונות
21/09/14 17:23
33צפיות
חַלְבָה או חַלְוָה ?
אני כמעט בטוח שאין לזה קשר לחלב.
חַלְבָה
חַלְוָה
חלווה (המקור בערבית נכתב בוי"ו), ראה הסבר האקדמיה ללשון:
21/09/14 17:24
30צפיות
תודה רבה על ההסברים...,
21/09/14 17:27
22צפיות
היתה לי הרגשה כזו.
לא נכנסתי לקרוא את ההסבר
21/09/14 19:57
28צפיות
אבל אני יודע שבערבית אומרים halwa אז סביר להניח שזה מתועתק לוי"ו ולא לבי"ת.
בכל מקרה זה ההגיון...,
25/09/14 09:56
13צפיות
אבל חלק מיצרני הממתק הזה העדיפו לכתוב את זה עם ב' במקום עם ו',אולי כי חשבו שיש לזה קשר לחלב.
סתם השערה אישית.
מצד שני,
25/09/14 12:36
12צפיות
לפי ההגייה של הציבור זה דוקא נכון לכתוב חלבה בבי"ת. בין כה וכה אף אחד לא אומר חלוה (halwa) אלא אומרים חלבה (halva)
בעברית ההגיה של ו' זהה לזו של ב' רפויה...,
25/09/14 12:43
19צפיות
אין בעברית W,למעט ביטוי של מילים זרות,ואז גם משתמשים גם ב-וו'.
בעברית המודרנית
25/09/14 19:56
16צפיות
ולא בעברית המקורית.
עד היום ניתן למצוא קהילות אורתודוכסיות המקפידות על הגיית האות וי"ו כפי שהייתה במקור.
אכן, אבל אנחנו דוברים עברית מודרנית בימינו...
26/09/14 19:23
18צפיות
ואמנם ניתן למצוא פה ושם (בעיקר בקרב תימנים מבוגרים) הגייה של וי"ו עברית כ-?(אם התו לא יצא, הכוונה לאות המקבילה בערבית, כלומר כמו W) אבל זה כבר נדיר למדי.
זה פשוט משעשע
26/09/14 19:44
14צפיות
שאת חושבת שכל העולם מתחיל ונגמר במקום שבו הידיעות שלך נמצאות.
 
ברצוני להודיע לך שיש קהילות תוססות וחיות בבני ברק, בירושלים, באשקלון, בראשל"צ, נתיבות, באר שבע, ובמקומות רבים נוספים שלא ציינתי, שמקפידות לבטא את האות וי"ו כתיקנה, ומקפידות ללמד את זה לדורות הבאים. זה שאת לא יודעת מכך, זה לא הופך אותם ללא קיימים. אז נכון, רובם מקפידים על כך רק בתפילה וכדומה, אבל עדיין זה מלמד אותנו שההכרה בכך עדיין חיה.  ובוודאי שזה לא נדיר ולא למדי. אוכל לתת לך כתובות מדויקות להיווכח בכך ממקור ראשון.
 
הקהילות הנ"ל מקפידות לבטא את האות וי"ו למרות שהם לא זקנים, ולמרות שהם לא תימנים. אז מספיק עם ההכללות שנובעות מחוסר ידע.
אולי להפך?
26/09/14 20:21
16צפיות
אין קשר בין מסורת קריאה במקורות ל"קהילות תוססות וחיות". כשבלשנים מדברים על הגייה שפה מודרנית, מתייחסים להגייה הטבעית, בדיבור היומיומי. לא לנאומים, שירה, תפילה, קריינות וכו'. לא טענתי שהם לא קיימים, הם פשוט לא רלוונטיים לנקודה.
בהחלט, אבל רק
26/09/14 20:51
13צפיות
אם תמשיכי בדרך הזאת של להצהיר הצהרות סובייקטיביות.
 
לתפיסתך הם לא רלוונטיים, ולתפיסתי כן. וכבר אמר החכם על טעם וריח אין להתווכח.
לתפיסתי, עצם ההתעוררות והתחיה של ההגייה התקנית הצוברת תאוצה מיום ליום בציבור זה, רק מראה על הזיקה והכמיהה להגייה העברית האורגינלית בקרב הקהל האורתודכסי השמי. נכון, כרגע רובם מתרכזים בתחיית ההגייה הנכונה בתפילה וכדומה, ומסתפקים בהגיית האותיות חי"ת ועי"ן גם בפומבי (הבאה בתור היא כנראה האות צד"י, שאני שומע אותה גם בפומבי), אך מי יודע מה ילד יום. או שתהיה מגמה הפוכה, או שהמצב הנוכחי יישאר, או שיתפשט למחוזות הדיבור. השפה דינמית מאוד כפי שנוכחנו אני ואת.
º
לא הצהרתי שום הצהרה סובייקטיבית.
26/09/14 20:57
5צפיות
מותר לדעת איך אמורה ה-ו' להיות מבוטאת?
26/09/14 20:22
10צפיות
יש פה משהו שאמור להיות חידוש עבורי.
הוי"ו העברית האורגינלית זהה בהגייתה לאות וא"ו הערבית
26/09/14 20:41
7צפיות
באנגלית זה ייכתב כך: waw
האם זה אומר...,
26/09/14 20:49
16צפיות
שבעברית "תקנית",מילים כמו וֶרֶד או תִּקְוָה היינו אמורים לבטא כמו WERED TIKWA 
º
אין תקן להגיית עיצורים בעברית
26/09/14 21:07
5צפיות
º
מעניין...!
26/09/14 21:26
3צפיות
בהחלט כן
26/09/14 22:24
9צפיות
בעברית ''תקנית'' שתשמע מפי חברי האקדמיה ללשון, אתה תשמע את האות ב' נהגית כאות ו'. למרות זאת, הם יסכימו שההגייה המקורית היא לא כזאת. ההגייה המקורית פחות מעניינת אותם מאשר ההגייה המודרנית המושפעת מלשונות אירופה שהעיצור הזה לא קיים בשפתם.
אכן, את האקדמיה ייסדו חבר יוצאי אירופה ולא מצופה מהם יותר מדאי בעניין הזה, אך ראוי להזכיר כאן שבפרוטוקלי הוועדה נמצא שמספר מחבריה תמכו בהחלטה 'להחזיר עטרה ליושנה' ולהחזיר את המבטא העברי האמתי, בסופו של דבר זה לא יצא לפועל מסיבה של התנגדות של יוצאי אירופה שלא ידעו לבטא את האות waw ועין וחי"ת וכו'.
 
אתה מוזמן לקרוא במבוא למילונו של אברהם רוזנשטיין ('אבן שושן') שם הוא מציין בפירוש שהגיית האות וא"ו כעין w וכעין האות וא"ו הערבית והוא מעיר בסוגריים (כן הוגים [כהלכה!] התימנים וחלק מן הספרדים ובני עדות המזרח. רוב דוברי עברית מבטאים את הו' כב'.)
 
 
קרא עוד כאן:
 
וכאן: http://benyehuda.org/by/hamivta_balashon.html   (אליעזר בן יהודה)
למה "בהחלט כן" כשאין החלטה כזאת?
26/09/14 23:35
8צפיות
יש הבדל בין הגייה מקורית ובין הגייה תקנית. כאמור, אין תקן להגיית עיצורים בעברית. למייסדי ועד הלשון (בן יהודה, ילין ואחרים) שממנו קמה האקדמיה, הייתה דווקא הערכה גדולה להגייה הספרדית והתימנית (שהם עצמם לא ידעו לבטא) אבל גם אם יש כאלה שרואים בהגייה כזאת או אחרת הגייה מופתית, תקן אין, ובאין תקן אי אפשר לטעון מה אנחנו אמורים להגות בעברית התקנית.
החלטה של מי? בוודאי שיש החלטה כזאת
27/09/14 00:39
7צפיות
לא של האקדמיה, אבל של חוקרים רבים וטובים, וגם של המסורת. יש החלטה שמכחישה את זה? סתם ויכוח סרק ומיותר. זה דבר מוסכם. אני שוב אפנה אותך למילון של אברהם רוזנשטיין, ולדברים שכתבו חברי הועד כמו דוד ילין, כל מילה נוספת מיותרת.
 
לגבי מסורת של חלק מיהודי בבל וצפון אפריקה:
º
של האקדמיה ללשון העברית, הגוף היחיד שמתקנן (חוקית) את העברית
27/09/14 00:49
4צפיות
תודה,אבל לא כל מה שנקבע ע"י האקדמיה ללשון עברית,מקובל עלי
הודעה זו מכילה תמונות
27/09/14 07:17
8צפיות
כמו ההכפלה של האות ו' כמעט בכל מצב.
יש לי בת ששמה בישראל סִיוָן (בת ½17 כמעט כיום),דבר ראשון,היא לא תקרא SIWAN אלא SIVAN,וכך גם החודש העברי שממנו נלקח שמה,כי היא ילידת התאריך כ'ד בסיון.
דבר שני,היא ואני מתעקשים לכתוב את שמה (וגם את שם החודש) בכתיב רגיל גם ללא ניקוד (סיון),כי אין ואריאציה אחרת,וכל אחד יבין שזה השם ולא משהו אחר.
כך גם לגבי העיר פתח-תקוה או בכלל השם והמילה תקוה,כי אין שום צורה הגיה אחרת למילה זו,ושום "אקדמיה" לא תקבע לנו מה נכון ומה לא.גם את השם אדוה אני רושם כך ולא בשום צורה אחרת.
פתח-תקוה
לידיעתך, מה שכתבת לגבי בתך מקובל לחלוטין על האקדמיה:
28/09/14 02:29
6צפיות
"כללי הכתיב חסר הניקוד אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו."
 
"ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכתבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"ווים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. [...]"
 
קרית-גת / נהריה / פתח-תקוה...:
28/09/14 06:12
6צפיות
אלה צורות הכתיבה המקוריות,אין שום צורת ביטוי אחרת כך שאני אמשיך לכתוב את זה ככה,מזל שלא קבעו שם שצריך לכתוב תיקווה.
מה זה "מקוריות"? הכתיב העברי השתנה במשך השנים
28/09/14 12:50
2צפיות
והיו צורות כתיב אחרות, עם פחות אמות קריאה, אפילו באותיות שונות...
מוסכמות כתיבה משתנות לא פעם בשפות, זה לא משהו חריג או ייחודי.
בכל מקרה, אינך חייב לכתוב לפי התקן.
º
תודה על העידוד!
02/10/14 08:26
2צפיות
שמע כאן
04/10/14 21:34
4צפיות
יהודי בבל "מה נאוו עלי ההרים רגלי..." הוגים את הוי"ו כמו W
MA NAWU
מובן לי...,
05/10/14 07:36
3צפיות
היו זמנים.
האם הניקוד נכון ?
21/09/14 17:15
34צפיות
קשה היה לי לַהֲגות - ׁ(מלשון הגייה).
אם לא, מהו הניקוד הנכון ?
תודה.
º
21/09/14 17:25
3צפיות
º
לא הוגים את המילה בסגול - להֶגות ?
21/09/14 18:13
7צפיות
לא; אל"ף אוהבת חטף סגול, ה"א אוהבת יותר חטף פתח
21/09/14 18:21
20צפיות
לֶאֱהוב, לֶאֱסוף, לֶאֱכול, לעומת לַהֲפוך, לַהֲרוג, לַהֲדוף.
º
תודה רבה ושנה טובה.
22/09/14 15:24
2צפיות
ההבדל בין עלול ועשוי
21/09/14 08:25
25צפיות
שבוע טוב, ברצוני לקבל תשובה חד משמעית(אם זה אפשרי) האם המילים "עלול-עשוי" משמעותן זהה או יש הבדל ומה הוא? איך ניתן להשתמש בהן, או אם יש חלופיות. אשמח לקבל הסבר.
                                            תודה ושנה  טובה
ידע אישי, לא מוסמך ולא ממוסמך:
21/09/14 09:17
21צפיות
הנטייה הלשונית היא לבדל את שני אלה זה מזה:
עלול - לציון משמעות שלילית: עלול להיכשל, ליפול, להיפגע
עשוי  - לציון מצבים ניטרליים או חיוביים: עשוי לקרות, להצליח, להגיע, להשתפר, להצטיין ועוד ועוד...
אני מניח, אורח, שתשמע גם דעות אחרות
 שבוע טוב לך ויום טוב.
כיום, השימוש
21/09/14 09:30
30צפיות
כפי שכתב יאקים.
אולם, המשמעות המקורית שונה.
עלול - יכול לקרות (הן לחיוב הן לשלילה, כמו שעלילה יכולה להיות חיובית או שלילית).
עשוי - נוצר, נעשה
מכאן נוצרו משמעויות נוספות:
נועד/ רגיל ל... -"תרנגולת עשויה להטיל ביצתה באשפה..." ; כתב הנשתוון - שהוא עשוי להשתנות...
ומכאן קצרה הדרך למשמעות - יכול להיות/לקרות.
 
קומונה (פורום) תנ"ך בתפוז
20/09/14 20:45
112צפיות
אני שמח לבשר לכם על הקמתה של קומונת תנ"ך, 
כרגע יש רק הודעה אחת... (שכל תוכנה הוא ברכת שלום) 
אתם מוזמנים להשתתף ולהפיח רוח בקומונה החדשה ולהעלות נושאים ולהתדיין כשתמצאו לנכון
 
º
מבטיח להשתתף אם יהיה שם תוכן מעניין
20/09/14 23:45
7צפיות
הנושא הראשון עלה
21/09/14 00:30
26צפיות
וכמובן כולם מוזמנים להעלות נושאים כאשר יהיו להם.
היצירתון (מילים עבריות למונחים זרים)
20/09/14 12:45
18צפיות
שבת שלום
היש בשימוש מילה עברית כחלופה למונח "רולקה" ? היש הצעות לחלופה ?
"רולקה הינה יציקה מעוגלת (בצורת חצי-ירח או משולש) אשר מתבצעת בכל נקודות המפגש בין משטח אפקי (גג או רצפה) לבין משטח אנכי (קירות, מעקות, וכדומה)."
שיבושי לשון מעצבנים ב"ידיעות":
46תגובות
20/09/14 00:11
106צפיות
אני מודע לכך שכבר לא מתרגשים בפורום משיבושים גסים (המצביעים על בורות או על היעדר  תשומת לב ורשלנות),
 אבל קשה לי להישאר שווה-נפש למקרא אותם שיבושים. מצאתי שניים בולטים, שהזדקרו לנגד עניי בעיתון היום:
 א. בעמ' 2 בכתבה על הקשר בין כחלון לסער): למרות החיבה שהשניים...

(המשך...)
אני מודע לכך שכבר לא מתרגשים בפורום משיבושים גסים (המצביעים על בורות או על היעדר  תשומת לב ורשלנות),
 אבל קשה לי להישאר שווה-נפש למקרא אותם שיבושים. מצאתי שניים בולטים, שהזדקרו לנגד עניי בעיתון היום:
 א. בעמ' 2 בכתבה על הקשר בין כחלון לסער): למרות החיבה שהשניים רוכשים זה לזה...
 ב. האגודה למען החייל וצה"ל מוקירים תודה לחיילים הבודדים שעזבו הורים ועלו כדי להתגייס לצה"ל...
 מתי סו"ס ישקיעו מערכות העיתונים בלשון תקנית מכובדת?
|*|נפתח פורום חוכמת ההמונים|*|
18/09/14 14:29
7צפיות
|נורה|פורום חוכמת ההמונים הוקם בשבילכם, הגולשים והגולשות שמעוניינים להשתמש בחוכמת ההמונים כדי לקבל עצות, תשובות, רעיונות וכל דבר אחר שיעניין אתכם.
חוכמת ההמונים יכולה לעזור ולהועיל בכל מקרה שבו אתם רוצים מגוון של דעות, מאנשים שונים אשר עוסקים בתחומים שונים, כדי לסייע לכם להגיע למסקנה מסויימת, רעיון או אפילו החלטה, בכל נושא שעולה על רוחכם.

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו... ואל תשכחו להיות יצירתיים :-)

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום