לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

שאלה לגבי ניסוח
49תגובות
31/10/14 22:52
73צפיות
מה נכון יותר? ואם יש צורה נכונה יותר - אשמח לדעת למה
 
1. מרכאות ישמשו לפתיחה ולסיום ציטוט
2. מרכאות ישמשו לפתיחת ציטוט ולסיומו
 
או שאפשר את שתי הצורות? או שאף אחת לא נכונה? 
 
בקיצור,...

(המשך...)
מה נכון יותר? ואם יש צורה נכונה יותר - אשמח לדעת למה
 
1. מרכאות ישמשו לפתיחה ולסיום ציטוט
2. מרכאות ישמשו לפתיחת ציטוט ולסיומו
 
או שאפשר את שתי הצורות? או שאף אחת לא נכונה? 
 
בקיצור, אנא עזרתכם, ותודה מראש
º
מהו מקור המילה כמריר (חשכה, קדרות) ?
31/10/14 20:53
24צפיות
סתם השערה לגבי גיזרונו של שם זה,
31/10/14 22:46
28צפיות
שהרי משקלו די נדיר (איני זוכר ברגע זה שם נוסף באותו משקל (קִטְלִיל)
 לעומת זאת, שמות במשקל קצת דומה (קַטליל) די מצויים בלשוננו:
 שבריר, סגריר, דחליל וכן קצת שונים : קמצוץ, שבלול, גפרור ועוד - רבים מהם מציינים הקטנה, אך ךא כולם.
 הואיל והשורש כ-מ-ר מציין הטמנה, אולי ניתן לראות קרבה מסוימת לחשכה, כיוון שמדובר במשהו סמוי מן העין...
 וסליחה על ההשערה הפרועה.
 שבת שלום.
תודה. אב"ש אומר שרש כמר החשיך בסורית ויש סברה כי
31/10/14 22:50
29צפיות
מדובר בצרוף כ הדמיין לשם המזיק/השד "מריר" המצוי בצרוף "קטב מרירי" בספר דברים ובספרות האגדה כשד המופיע בימי בין המצרים.
לגבי המשקל, אינו קטליל בק' פתוחה כיון שהכ' במילה כמריר חרוקה..
תודה על ההבהרה. פשוט, ההקשר לא היה לפניי.
31/10/14 22:56
15צפיות
שבת שלום לך.
המשמעות משוערת, המילה יחידאית במקרא
01/11/14 06:49
30צפיות
מכיוון שבפסוקים קודמים ומאוחרים לפסוק מספר איוב (ג5) המזכירים אופל, חושך וכיוצ"ב, קמה ההשערה לראות ב"יבעתוהו כמרירי יום" משמעות אפלה. במקרא גם מופע יחיד למילה -מרירי בצירוף "קטב מרירי" אם כי נראה שהכוונה למחלה מרה (קשה).
 
ההתייחסות לשד המכונה "מרירי" לקוחה מספרות חז"ל שם גם מופיע קמיע כנגדו: "מרירי רירי ירי רי י"
נראה שהכוונה היא לשד מזיק. ויש הרואים בשם כמעין גורם לכפיון
01/11/14 14:29
17צפיות
(אפילפסיה) .
מוויקיפדיה - 
על-פי מדרש איכה רבה (פרשה א, כט‏‏‏[2]) קטב מרירי מצוי בימי בין המצרים (משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב), ובשעות הצהריים – זאת על פי הפסוק בתהילים: "מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם" (תהלים צא ו).
רבי יוחנן וריש לקיש (רשב"ל) עוסקים בתיאורו: "ר' יוחנן אמר כולו מלא עינים קליפות קליפות ושערות שערות, ורשב"ל אמר עין אחת נתונה על לבו וכל מי שרואה אותה אין לו חיים מעולם... וכל מי שרואה אותו נופל ומת" ובמדרש תנחומא (נשא כג) מוסיפים: "שכל מי שרואה אותו אין לו חיים בעולם – בין בהמה בין אדם בין חיה. כיצד עשוי: ראשו דומה לעגל וקרן אחת יוצאה בין מצחו והוא עשוי אפסיין".
במדרש תהלים, מזמור צא, פסקה ג (קצט,א) מוסיפים ומסכמים:
אמר רב הונא בשם רבי יוסי: קטב מרירי עשוי קליפין קליפין שערים ושל עין אחד הוא רואה ועינו תוך לבו. ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין צל לחמה... ושליט מארבע שעות ועד תשע שעות. ושולט משבעה-עשר בתמוז ועד תשעה באב. וכל שהוא רואה אותו נופל על פניו. חזקיה ראה אותו ונפל על פניו.
 
נראה לי "יבעתוהו כמרירי יום" מקביל ל- "יקבוהו אוררי יום"
01/11/14 18:48
20צפיות
פשוטו כמשמעו.
השאלה היא אם הכ"ף שורשית
02/11/14 12:39
19צפיות
מכיוון שמשקל קִטליל אינו מוכר, נראה לי שניתן לשלול זאת ואז מדובר ככל הנראה ב[קטב] מרירי, אותם שדי צהרים מסוכנים (ביהדות קשרו משום מה את השדים לזמני היום, כמו למשל הצפרירים, שדי הבוקר) שהיו חלק מעולם השדים והמזיקים שהפחידו את אבותינו - וגם היום יש רבים שחוששים מפגיעתם. 
לדעתי ההקבלה היא ל"צלמוות" מתחילת הפסוק (יִגְאָלֻהוּ, חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת--תִּשְׁכָּן-עָלָיו עֲנָנָה; יְבַעֲתֻהוּ, כִּמְרִירֵי יוֹם. "יגאלהו" אינו מלשון גאולה אלא מלשון לכלוך, כמו "מגואל בדם"), גם הוא מושג מיסטי קדום ומעורר אימה שאיננו יודעים בדיוק מה מקורו ומה גזרונו
גיזרונה של "צלמוות" ידוע
02/11/14 12:49
17צפיות
על פי עדות שפות שמיות אחרות, הגייתה המקורית הייתה *צַלְמוּת, ומשמעותה "חשיכה". הניקוד השתנה אולי בשל הבנת המילה כצירוף של צל + מוות.
צלמוות
02/11/14 12:51
14צפיות
= פוטו רצח.
צודק
02/11/14 13:43
18צפיות
הטעות היא בניסוח שלי. הגזרון אכן ידוע אבל המשמעות שקיבלה של המילה בעברית חורגת מהמובן המילולי "חשיכה, אופל" ומציינת משהו מבהיל ומאיים יותר, שקשור גם - אולי רק בגלל הדמיון בצליל - למוות ולשאול. המקור המיתולוגי של מובן זה אינו ידוע לנו.
ביסקוויט - זכר\נקבה או יוצא דופן?
30/10/14 21:38
40צפיות
בעקבות ויכוח עם אמא אני חייבת לשאול - איך יותר נכון לומר: חמש ביסקוויטים או חמישה ביסקוויטים?
ביסקוויט אחד או ביסקוויט אחת?
חמישה חלונות או חמש חלונות?
 
תודה
זכר כמובן; אין סיבה שיהיה נקבה...
31/10/14 12:23
35צפיות
גם חלון הוא זכר (אף שצורן הריבוי שלו הוא -וֹת) ולכן חמישה חלונות, חמישה ביסקוויטים.
אגב, המילה העברית לביסקוויט (biscuit) היא מַרְקוֹעַ.
º
ביסקווית אחת, שתי ביסקוויות
31/10/14 13:38
10צפיות
º
31/10/14 20:47
ביסקוויתיות חחחחחחחחח
01/11/14 02:31
24צפיות
ראיתי ביסקווית אחת שהלכה עם ביסקוויתיות נוספות.
ישששש צדקתי!
31/10/14 14:54
32צפיות
רב תודות
ובעברית: כפלאף
02/11/14 12:12
25צפיות
האטימולוגיה של biscuit היא מלטינית (דרך הצרפתית והאיטלקית)  bis coctus = אפוי פעמיים, בעקבות תהליך האפייה (כמפורט בויקי)
אז אני חושב שההצעה שלי אוכלת את "מרקוע" (זה כלי עבודה של נגר או של פחח?...) בלי מלח.
כפלאף
02/11/14 12:50
19צפיות
נראה כמו אדם בעל אף כפול (ארך אפיים?).
 
º
כיצד הפכה המילה caplet למילה קפלייה [על ידי האקדמיה]?
29/10/14 20:12
28צפיות
איך לנקד את האות פ"ה במילה "מְצוּפּת-:?
29/10/14 20:49
17צפיות
עוגה זו מצופּת זהב
 
מצופַּת מצופָּת או מצופֶּת?
תרגום המילה סירופ בעברית הוא שירוב?
29/10/14 21:58
25צפיות
קראתי בויקיפדיה שסירופ בעברית נקרא שִׁירוֹב, ניגשתי לאתר של האקדמיה וחיפשתי במאגר המונחים ולא מצאתי את זה שם. בכל אופן מצאתי את זה בשני מילונים.
איך נוצרה הצורה העברית?
על פי הערבית
29/10/14 22:38
31צפיות
ראה כאן, אות סמ"ך.
ישנן הרבה דרכים או ישנם הרבה דרכים - אחת מהצורות תקינה בכלל?
30/10/14 00:00
20צפיות
אני מבין שמיד עלה לכם במחשבה "מדוע לא - יש הרבה דרכים". זה בסדר.
השאלה שלי היא דווקא לגבי הצורות האלה האם אחת מהן תקינה או שאלה משפטים לא נכונים דקדוקית.
תודה. יש דוגמאות למילים נוספות מערבית לעברית בחילופי שי"ן
30/10/14 00:04
22צפיות
סמ"ך?
אלה לא חילופי שי"ן-סמ"ך
30/10/14 14:41
29צפיות
בערבית זה שַׁרַאבּ. תלחץ על סמליל המנורה שליד המילה ותראה. ואין כאן בכלל מה לדבר על חילופי הגאים, "שירוב" היא מילה שנוצרה באופן מודע ומלאכותי, ולא מילה שהתגלגלה באופן טבעי מהפרוטו-שמית ועברה את מעתקי ההגאים המוכרים.
 
(בלי קשר, למיטב ידיעתי, שׁי"ן בעברית מקבילה באופן שיטתי לסי"ן בערבית. קשה לי לחשוב על דוגמאות, כי אני לא יודע ערבית).
מילים בסמ"ך ערבית ובשי"ן עברית מקבילה: ראש, שנה, שוק
30/10/14 16:42
14צפיות
הייתי כותבת בערבית אבל מאז שתפוז שינו את מסך כתיבת ההודעה לא ניתן להשתמש בתווים כאלה... (עד שיתקנו את הבאג).
לא תמיד
31/10/14 12:26
13צפיות
ישנם מקרים שבהם שי"ן ערבית מקבילה לשי"ן עברית: שתל, שדד, שוטר, שטף
 
כמובן ששי"ן עברית מקבילה גם לת'א בערבית.
º
לא כתבתי שתמיד.
31/10/14 13:14
5צפיות
º
כתבת "באופן שיטתי" ולכן הארתי
31/10/14 22:54
3צפיות
ייתכן שתמצא עניין בשרשור שקישרתי אליו בפנים:
30/10/14 21:45
20צפיות
הקישור (מפורום שכן).
 
דוגמאות ל- ש-ס (מהשרשור המדובר):
נפש - נפס
ראש - ראס
שבוע - אסבוע
שבעה - סבעה
שוק - סוק
שלום - סלאם
שמע - סמע
שעה - סאעה
שנה - סנה
תיש - תיס
אנשים - נאס
בשורה - בשרא
בשֹר - בֹשר
משור - מנשאר
סהר - שהר (=ירח)
שֵיבה - שיב
סיד - שיד
º
31/10/14 00:56
1צפיות
º
איך קוראים לבקבוק שממנו מטפטפים טיפות עיניים?
29/10/14 22:36
10צפיות
º
בקבוקון לטיפות עיניים / בקבקון טפטפת
29/10/14 23:23
9צפיות
º
בקבקון או בקבוקון?
29/10/14 23:58
7צפיות
º
בקבוקון כמובן, כפי שכתבתי (אין מילה כזאת בקבקון )
30/10/14 01:04
8צפיות
º
לא יודע למה ראיתי שכתבת בקבקון... ולכן שאלתי
30/10/14 01:09
5צפיות
º
האמת שעכשיו אני רואה שתקלדתי בפעם השנייה... טעות, כמובן
30/10/14 01:11
6צפיות
º
כל הכבוד על הכֵּנות
30/10/14 01:12
6צפיות
מה קשור כנות, זה כתוב ממש פה מעל...
30/10/14 01:13
20צפיות
אבל אני חושבת שברור שאם בפעם הראשונה כתבתי מילה מוכרת והגיונית ובפעם השנייה שהמילה נכתבה (אותה מילה באותו הקשר) חסרה וי"ו (שלא יוצרת מילה אחרת קיימת) אפשר להניח בוודאות מלאה שהיא סתם נשמטה בהקלדה.
זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר לך...
30/10/14 01:14
25צפיות
אני לא מעוניין בהפתעות, וגם אם היה סיכוי של 5% בעיני שזה לא טעות, לא וויתרתי לשאול. זה בסדר מבחינתך שאני שואל אם אני לא בטוח? 
º
אתה תמיד מוזמן לשאול, פשוט כאן זה אפילו לא 1%.
30/10/14 01:20
6צפיות
הכל בעיני המתבונן, לך זה אפילו לא אחוז ולי זה יותר.
30/10/14 04:50
14צפיות
בכל אופן, אני שואל כשאני לא בטוח במשהו, ולא חשוב אם תקראי לזה 0.1 או 99 אחוזים.
ישנן הרבה דרכים או ישנם הרבה דרכים - אחת מהצורות תקינה בכלל?
30/10/14 00:01
15צפיות
אני מבין שמיד עלה לכם במחשבה "מדוע לא - יש הרבה דרכים או יש דרכים רבות או רבות הדרכים". זה בהחלט בסדר שאתם חושבים כך.
השאלה שלי היא דווקא לגבי הצורות האלה האם אחת מהן תקינה או שאלה משפטים לא נכונים דקדוקית.
'דרך' נחשבת כיום למין נקבה בלבד, לכן יש או ישנן אך לא ישנם
הודעה זו מכילה סרטונים
30/10/14 01:06
24צפיות
ובגללך עכשיו אני לא יכולה שלא לפזם:
"הישארי הלילה, ישנן הרבה דרכים, 
עד הבוקר נדע לאן הולכים."
עכשיו אגלה למה התכוונתי בשאלה
30/10/14 01:11
21צפיות
"הרבה" זה תוה"פ ולכן אין לו מין. חששתי שלומר ישנן/ם הרבה זה לא נכון דקדוקית. אלא אם כן המשפט מנותח תחבירית באופן כזה שהמילה ישנן מתייחס לדרכים ולא להרבה.  
'הרבה' בהקשר זה הוא כמת (והוא מתאר ש"ע ולא פועל)
30/10/14 01:19
16צפיות
והעובדה שאין לו מין לא משנה; מה שיש אינו הכמות אלא שם העצם ויש לו מין דקדוקי.
בדיוק כפי שבמשפט "ישנם שלושה תפוחים" מה שיש הוא התפוחים, לא 3.
אמנם האקדמיה ללשון מאפשרת גם התאם תחבירי לכמת (כשיש לו מין) אבל לי זה בד"כ נשמע מוזר ואני לא חובבת ניסוחים כאלה (כמו "מיטב המורים ילמד" נשמע לי נורא ובעיקר מגוחך).
 
בכל אופן
01/11/14 02:35
12צפיות
עדיין זה נראֶה לי מוזר לומר "ישנן הרבה דרכים" במקום יש דרכים רבות או רבות הדרכים.
 
התאמת המין (לכל צד, בין אם לזכר ובין לנקבה) לפני הכמת נראית לי קצת אסתטית.
הייתי מעדיף את ישנן דרכים הרבה.
מוזר לי שזה מוזר לכך, בפרט בהתחשב בכך שזה ניסוח רווח
01/11/14 02:48
13צפיות
כמובן, אם הוא אינו לטעמך, פשוט אל תשתמש בו, זה בסדר...
מבחינה סגנונית אני מעדיפה ניסוחים "X רבים/רבות" על פני "הרבה X" מטעמי משלב גרדא, בלי קשר ל"יש"; "הרבה" מילה יומיומית עד מאוד ומשדרת לי משלב דיבורי יותר. כעורכת אני נוטה לשנות משפטים כאלה (וגם לוותר על "יש" אם אפשר, כי פעמים רבות הוא סתם יוצר פסוקית מיותרת במשפט במקום להתחיל בתכלס).
º
תודה בכל אופן על ההערות, החכמתי מהן
01/11/14 06:02
2צפיות
לצנצן ולבקבק
29/10/14 18:45
27צפיות
לצנצן ולבקבק
============
האם הוצעו לאקדמיה ? 
כיצד אתם מאחסנים בצנצנת וכיצד הייננים מגירים את פרי גפנם לבקבוק ?
לבקבק כבר קיים:
29/10/14 20:20
25צפיות
וגם במאגר המונחים של האקדמיה תוכל למצוא במילון יין (תשע"ג), 2012:
הֶלֶם בִּקְבּוּק [פגם זמני ביין הנובע מתהליך מילוי הבקבוק] bottle shock, bottle sickness
מְבֻקְבָּק [יין מבוקבק הוא יין שהועבר לבקבוקים ממכלי אחסון או מן החבית] mis en bouteilles [Fr.], bottled
 
'לצנצן' טרם פגשתי; אם יהיה צורך במילה כזאת, אולי תיקלט בשפה ביום מן הימים.
º
אעלה בתמר אאחזה בסנסיניו ; ואת ריבתו אאפסן בצנצניו
29/10/14 20:40
5צפיות
אעלה בתמר (= תרמ"ב, 1882 )
29/10/14 20:54
24צפיות
העלייה הראשונה, בין השאר של העולים מתימן...
 אתה רשאי לאפסן את ריבתו במה? צנצניו? מילה חדשה חידשת לנו?
 ומה רע במקור שהחלטת להמירו בריבות, בעוד בשיה"ש כתוב:  "ויהיו שדייך כאשכלות הגפן". 
 יודע מה? עדיף שתכין קונפיטורת ענבים או אשכוליות (או לא להיות...)
רציתי לסמן לך לייק גדול כמו בפייס. לאפסן שדיים
29/10/14 20:56
26צפיות
נוכל אך בחזיה או בלבובה :)
וכן, צנצנים לשון זכר וצנצנות לשון נקבה (למרות שאך עצי התמר הנקביים מניבים פרות והזכריים מאבקים בלבד, ואזי תנובת הנקבות
מתאימה לצנצנות ועקרות הזכרים מתאימה לצנצנים (מגנים ? מלשון צנה ? )
התמר הוא עץ דו-בֵּיתי, כלומר יש עצי נקבה הנושאים פרי ועצים זכריים לאיבוק. 
 
29/10/14 21:49
17צפיות
תודה על הקטע הבוטני שהעברת אלינו למען נדע....
 אבל לאפסן שדיים? מילא לחפון, אבל דחילכּ ...יש צנזורה ויש להקפיד על לשון נקייה...
 אגב, אתה משתמש ב"אך" במשמעות של רק, אלא שלעניות דעתי, במקרה דנא עדיף ונכון יותר להשתמש ב"רק".
תודה יאקים על הארותיך. לו הייתי כותב לחפון שדיים, כעצתך,לא
29/10/14 22:00
17צפיות
הייתי מעורר עלי רוגזן של בנות המין היפה ?
ולו הייתי מציע לחפון אותן בלבובה, איזה רושם היה מתעורר ?
חיישינן, ידידי, שאנו עלולים לגלוש למחוזות אסורים
29/10/14 23:46
14צפיות
בשעת לילה זו, ולא בכך עסקינן....
 ליל מנוחה. אני פורש כעת. המשך יבוא....
התמר הוא עץ דו-בֵּיתי, כלומר יש עצי נקבה הנושאים פרי ועצים..
29/10/14 21:04
17צפיות
מהו מקור הצרוף דו ביתי, לציון זכר ונקבה המצויים באותו העץ ?
"צמח חד-ביתי (Monoecious) הוא צמח בעל פרחים משני המינים
29/10/14 21:33
16צפיות
(זכר ונקבה), בניגוד לצמחים דו-ביתיים בהם כל פרט הוא בעל פרחים מזוויג אחד."
 
חד ביתי : בני זוג השוכנים יחדיו
דו ביתי : שכבר אינם חולקים אותו מקום מגורים 
מה נכון יותר לכתוב /
29/10/14 14:35
13צפיות
קרית או, קריית  [כמו,קרית-שמונה]
º
לפי האקדמיה, בכתיב חסר ניקוד: קריית־ בנסמך (אבל בנפרד: קריה)
29/10/14 16:12
3צפיות
חלופות אלטרנטיביות; בעיות פרובלמטיות;
28/10/14 23:28
34צפיות
שאלה שאלתית - משהו מוזר בהתנסחות הזאת, אבל הביטוי "שאלה שאלתית"  יותר רווח בהשוואה לדוגמות האחרות למרות היותו טאוטולוגי.
 וכדי להשלים את התמונה הרי לכם ידיעה שראיתי היום: "שולה זקן ועו"ד דינה עופר ברטל שוחחו הערב".
 מתברר שזאת אינה עורכת דין דינה עופר ברטל, אלא זהו גבר עו"ד עופר ברטל.
 חידת ג'קי (הציור לילד) - לאן נעלמה דינה?
שאלה שאלתית אמנם ש"ע ותוארו, אבל מזכיר לי סמיכויות כמו
28/10/14 23:34
28צפיות
חדרי חדרים, תלי תלים, קודש הקודשים וכיו"ב שבכולם החזרה משמשת לצורכי העצמה, ונראה שזו דרך לגיטימית בעברית (שאינה נתפסת כטאוטולוגית).
ברשותך, איני מסכים עם הבחנתך הנ"ל.
29/10/14 00:03
19צפיות
שאלה שאלתית היא טאוטולוגית בדומה לשאר הדוגמות שהבאתי. עם זאת,
 היא רווחת בכתיבה לציון שעשוע, אולי אירוניה, אבל לא להעצים (מלשון עוצמה).
 לעומת זאת, חדרי חדרים, תלי תלים, קודש הקודשים - ביטויים אלה מציינים הפלגה
 הערך הגבוה ביותר לא יתרון, אלא "ביותר" - המקום הקדוש ביותר; החדר הפנימי והנסתר ביותר וכיו"ב.
 תודה על התייחסותך וסליחה על שאני חולק עלייך.
ליל מנוחה ושבוע טוב לך.
שאלה שאלתית היא שאלה קשה, מורכבת – יש כאן העצמה
29/10/14 00:34
24צפיות
כי היא "שאלה שאלה", לא שאלה קטנה, אלא שאלה שמצריכה חשיבה ולא מענה כלאחר יד.
הביטויים שהזכרתי מציינים הפלגה בד"כ אך לא בהכרח: "תלי תלים" למשל, אינם התלים הגדולים ביותר אלא פשוט הרבה, שפע.
 
למעשה גם הכפלה ללא שינוי היא דרכה של העברית, עוד מימי "האדום האדום הזה" ועד ימינו עם "גבר גבר", למשל.
לגבי ההכפלה לשם הבעת עוצמה, חוזק, שפע,
29/10/14 00:53
13צפיות
אני מסכים, אך תסכימי עמי ששם תואר "שאלתי" אינו מצוי בלשוננו, אלא בעגה מקומית,
 לעומת זאת כל אותן דוגמות שהבאתי, שמות התואר שמצורפים (כטאוטולוגיה) הם טבעיים,
 מקובלים ורווחים.
 אבל כמו במקרים קודמים, ניאלץ להישאר חלוקים זה על זה.
 ליל מנוחה.
º
זה ביטוי הומוריסטי
29/10/14 21:32
7צפיות
º
במקור כן (מכירה את המקור), אז מה בכך?
29/10/14 23:10
5צפיות
º
לא רק במקור, בכלל.
30/10/14 16:04
3צפיות
בכללי לא בהכרח. כיום זה כבר פשוט חלק מהשפה
30/10/14 16:09
19צפיות
להערכתי רבים משתמשים בלי לדעת שהמקור ממערכון של הגשש ובכל מקרה הם לא מנסים ליצור מערכון או להצחיק, פשוט להשתמש בביטוי מוכר מהשפה המדוברת. לפעמים יכולה להיות קריצה או חיוך, אבל גם זה לא בהכרח. חפש בגוגל, תראה שהשימוש ממש לא שמור לסיטואציות משעשעות או הומוריסטיות.
שאלה שאלתית הוא ביטוי מושאל
הודעה זו מכילה סרטונים
29/10/14 11:32
35צפיות
השאול ממערכון "הכה את המומחה" של הגשש.
מי צריך להקדים שלום זה שעולה או זה שיורד?
"שאלה מאוד מאוד שאלתית, שאלה שיש בה הרבה מן השאלתיות. היא דרך  אגב שאולה משאלות אחרות" ...
 
º
רציתי להזכיר שהוא מהגשש, אך לא הייתי בטוחה שהם המקור
29/10/14 16:13
6צפיות
º
האם שתי הצורות תקינות? (טבליה - טבלית)
28/10/14 22:56
18צפיות
האם יש לצורה "מוצקת" (נקבת המוצק) על מה שתסמוך?
28/10/14 23:02
15צפיות
או שרק מוּצָקה היא התקינה?
אולי, בהתחשב בכך שסיומת הנקבה המקובלת בבינוני הופעל היא -ת
28/10/14 23:25
16צפיות
בפועל, בשם העצם ובתואר: מולבש–מולבשת; מוגבל–מוגבלת; מובהק–מובהקת; מובטל–מובטלת;
ולא רק בשלמים, גם בפ"י (שרלוונטי לנו ל'מוצק'): מובל–מובלת; מורש–מורשת; מודע–מודעת...
 
לפיכך אני לא רואה סיבה למה הנקבה של 'מוצק' לא תהיה 'מוצקת', מלבד העובדה שהיא לא... וזה לא מקובל. היה כאן פוטנציאל שלא נוצל, ומשתמשים בצורה אחרת. לא הייתי משתמשת ב'מוצקת' (במובן מוצקה, לא מישהי שמציקים לה, שזה שורש צ-ו-ק, אבל נטיית פ"י/ו וע"ו/י בהופעל זהה) אלא אולי לצורך שירה (חירות המשורר).
מהו המונח הלועזי-עברי שמגדיר "ניסוח שאלה"?
28/10/14 23:04
16צפיות
"ניסוח השאלה זה מה שהכשיל אותו"
לא ממש הבנתי... מה הבעיה ב"ניסוח שאלה"?
28/10/14 23:18
12צפיות
ואת המשפט המודגם הייתי מקצרת (לצורך הידוק והגבהת המשלב) "ניסוח השאלה הכשיל אותו" או (אם אתה ממש רוצה משפט מורכב לצורך הדגשה) "ניסוח השאלה הוא שהכשיל אותו" (אפשר גם "הכשילו", כמובן).
גם אני לא ממש הבנתי מה הבעיה בניסוח שאלה
28/10/14 23:22
9צפיות
בסך הכל שאלתי אם יש לזה חלופה לועזית/עברית. דומני שבעבר שמעתי ושכחתי.
הגבהת המשפט במקומה. תודה.
º
לא מצליחה לחשוב על ניסוח במילה אחת, לא בעברית ולא באנגלית.
28/10/14 23:32
6צפיות
º
תודה.
29/10/14 01:21
1צפיות
º
מהי האטימולוגיה של לכסנית? (טבלית מציצה)
28/10/14 23:37
4צפיות
קיימת בעברית מילה חדשה בשם "תמציץ" (טבלית מציצה)?
28/10/14 23:43
20צפיות
אני קורא את זה בספר "המדריך השלם לפרמקולוגיה" ולא בדיוק מצליח להבין מהיכן המילה הזאת הוקרצה.
בדקתי במילוניי וגם במילון ספיר המקוון והיא לא מופיעה שם.
היו
29/10/14 00:00
13צפיות
על כך החלטות שונות ודיונים בועדות האקדמיה ללשון (עיין זכרונות האקדמיה ללשון כרך מד-מו).
בסופו של דבר הוחלט כמדומני על טבלייה בהתאם לרווח בקרב הרוקחים.
אשר ללכסנית, אם תקרא את פרוטקול הישיבה, תמצא שהעירו שם שהמילה מתאימה יותר לתיאור אישה פוזלת (שמבטה מתלכסן) ולא לטבלייה.
º
ידוע לך איך מגיעים לזכרונות האקדמיה וירטואלית?
29/10/14 00:27
3צפיות
בגוגל
29/10/14 00:38
14צפיות
בגוגל ספרים תוכל למצוא הצצות בלבד:
http://tinyurl.com/kwrfjub
בקישור הנ"ל תוכל למצוא, שבהצבעה שנערכה הצביעו שלושה בעד הסיומת  -ִית, וארבעה עשר בעד הסיומת -ִיָּה.
איני מכיר דרך מקוונת לקריאת פרוטוקול הישיבה המלא.
 
לפי תשומת הלב שלי
29/10/14 01:06
12צפיות
האקדמיה התייחסה לסמנטיות אחרת של המילה לכסנית, ואילו היום המשמעות המקובלת ללכסנית היא כשל טבליית מציצה.
לא כך הבנתי
29/10/14 01:15
11צפיות
נראה לי שבישיבת האקדמיה דנו במילה "לכסנית" כמקבילתה של "טבלייה", והיו שהתנגדו לשימוש זה בנחרצות, והפטירו בלעג שאולי ניתן להשתמש בו לתיאור אישה פוזלת (או לאישה ההולכת באלכסון) אך לא לטבלייה.
אך כמוך, גם לפניי לא מונח הפרוטקול.
אז אסביר שוב
29/10/14 01:19
23צפיות
הדיון באקדמיה נסב סביב השאלה האם לכסנית יכולה להוות חלופה לטבליה או טבלית.
 
מאידך גיסא, כיום השם לכסנית יוחד למשמעות של טבליית מציצה. גגל את המילה לכסנית.
º
כך גם אני מכירה את המילה
29/10/14 01:25
1צפיות
המשמעות של טבליית המציצה היא זו שבה דנה האקדמיה
29/10/14 01:37
17צפיות
ציטוט מפתיחת הדיון בלכסנית:
" לכסנית Lozenge מדובר בסוכריית מציצה. בזמנה הייתה צורת הסוכרייה מעוין, ומכאן שמה העברי המקובל".
מעניין
29/10/14 02:21
18צפיות
זאת אומרת שהאקדמיה ממליצה שלא להשתמש בלכסנית אלא בטבליית מציצה?
במאגר
29/10/14 02:52
16צפיות
במאגר המונחים של האקדמיה נקבע המונח טבליית מציצה.
מה זה "מראה עפרורי"?
29/10/14 01:20
23צפיות
בספר הנ"ל שאני קורא כתוב כך: "תחליב, נוזל דמוי חלב, ... ומשווים לו מראה עפרורי כמו בחלב".
 
אני פעם ראשונה נתקל במושג הזה, ואין במילון.
יש במילון:
29/10/14 02:06
16צפיות
מה זה קשור למראה החלב?!
29/10/14 02:16
13צפיות
אני גם הכרתי את המושג עפרורי בהקשר זה מלימודי הכימיה מתכות עפרוריות...
אבל זו הפעם הראשונה שאני שומע את המושג הזה בהקשר של צבע חלב.
להזכירך המשפט היה: : "תחליב, נוזל דמוי חלב, ... ומשווים לו מראה עפרורי כמו בחלב".
 
זה לא מראה החלב, זה מראה בחלב
29/10/14 02:22
13צפיות
אני לא יודעת מה ואיך קשור כי אין לי הקשר ומהמשפט שהבאת לא ניתן לדעת במה מדובר.
גם בחלב אין מראה עפרורי למיטב ידיעתי
29/10/14 02:25
13צפיות
וגם לא בתחליב אין מראה עפרורי.
 
המשפט במלואו: "נוזל דמוי חלב, אמולסיה... התחליב מכיל נוזלים שונים שנמהלו זה בזה אך לא באו לכלל התערבות גמורה, באופן שחלקיקי נוזל אחד צפים על פני הנוזל היסודי ומשווים לו מראה עפרורי כמו בחלב".
 
בכבוד טריליאן
קשה לדמיין את כוונת המשורר ללא תמונה, אבל לפי מה שהמשפט אומר
29/10/14 02:31
18צפיות
חלקיקי הנוזל הצפים משווים לנוזל היסודי (שהם צפים בו) מראה עפרורי כמו בחלב, אולי כפי שדברים כאלה הצפים בחלב הופכים אותו לעכור, או משהו כזה (כך אני מבינה). שים לב שכתוב "כמו בחלב" ולא "כמו חלב".
בבילון מציג: תרחיץ, תחליב, תרחיף, תמיסה = lotion
29/10/14 02:15
11צפיות
האם ייתכן שהמילה lotion מתורגמת לארבע מילים עם משמעויות שונות לחלוטין? תרחיץ, תחליב, תרחיף, תמיסה
אל תשתמש בבילון, השתמש במאגר המונחים של האקדמיה
29/10/14 02:28
13צפיות
תרחיץ אין (אבל מניסיוני הכוונה לסוג של סבון נוזלי, למשל לפנים);
תחליב = emulsion
תרחיף = suspension
תמיסה = solution
 
אני מניחה שאתה מכיר את המונחים ואת ההבדלים ביניהם, אבל אם לא, גוגל יהא בעזרך.
מכיר את ההבדלים בין המונחים אבל מאוכזב
29/10/14 02:52
9צפיות
מכך שהמילונים לא מכירים...
בבילון לא חזק בתור מילון פרופר, הוא טוב בעיקר בתרגום
29/10/14 02:55
8צפיות
ולמען האמת גם בתור תרגומון כבר החלפתי אותו במורפיקס (לטעמי מנפיק תרגומים מוצלחים יותר).
וקח בחשבון שמילון רגיל שמקיף את כל המילים בשפה (אמור) לרוב לא יצליח להגיע בכולם לרמת דיוק במינוח מקצועי כמו של לקסיקון מקצועי שמוקדש נקודתית לתחום מסוים.
"מחפית - טבלית המצופה בשכבת חומר טעים לחך"
29/10/14 02:55
14צפיות
גם ציטוט זה נלקח מהספר לפרמקולוגיה הנ"ל
שתי שאלות: 
האם המילה הזאת קיימת לפי האקדמיה או שהיא מוקרצת?
האם גם הצורה חך תקינה ללא ניקוד?
כדי לדעת אם המילה קיימת מהאקדמיה, בדוק במאגר המונחים:
29/10/14 03:15
10צפיות
אל תטרח לחפש אותה בעברית, לא מצאתי; אם אתה יודע את המונח המקביל באנגלית, חפש אותו.
יש לקחת בחשבון שאף שהאקדמיה אחראי על תִקנוּן אלפי מונחים מקצועיים בתחומים שונים, תמיד יכולים להיות כאלה שפשוט לא הגיעו אליהם... ולאקדמיה אין יומרה לעבור ולאשר כל מילה ומילה בשפה.
לא הייתי אומרת שמילה שלא קיימת במאגרים "מוקרצת"; ייתכן שהיא מונח מקובל בתחום, גם אם לא קיבלה אישור רשמי (לפחות תצורתה נראית תקינה והגיונית).
 
'חך' אכן תקינה כמות שהיא (כפי שניתן להיווכח במילון ספיר). אין צורך להוסיף יו"ד לתנועת e אלא במקרים מסוימים שזה אינו אחד מהם.
אם היא לא קיימת במאגרים, ותוצאותיה בגוגל כמעט
29/10/14 03:22
10צפיות
ולא קיימות, לא הייתי ממהר לחשוב שמדובר במונח המקובל בתחום.
º
כשמדובר בז'רגון מקצועי צר, גוגל לא בהכרח משקף נאמנה
29/10/14 03:26
3צפיות
האם יש שם מחודש ל"טיפות" רפואיות
29/10/14 03:10
9צפיות
או למתקן הנושא אותן?
º
האם יש חלופה לתכשיר מסוג "סטִיק" (דאודורנט סטִיק)?
29/10/14 03:24
8צפיות
האם תקריש הוא הצורה העברית רק לג'ל לשיער?
29/10/14 05:51
15צפיות
קראתי באתר האקדמיה על המילים החדשות וביניהן על המילה "תקריש" אך בסוגריים מוער שזה ג'ל לשיער. רציתי לשאול אם אכן זה כך ומה ההיגיון בזה שזה דווקא לשיער ולא ג'ל בכלל?
מלבד זאת, במילונים אחרים ברשת תקריש מתורגם לג'ל סתם.
למיטב ידיעתי כן; ולמיטב הבנתי לא כל ג'ל נקרש
29/10/14 16:15
11צפיות
אני לא חושבת שזו מילה שמתאימה לג'ל אלכוהולי לחיטוי ידיים, למשל.
º
טוב תודה
29/10/14 20:10
2צפיות
איך אומרים נכון?
28/10/14 22:20
38צפיות
שלום,
איך נכון לומר את המשפט הבא:
אני אשמח לענות לך לכל שאלה או אני אשמח לענות לך על כל שאלה?
º
האפשרות השנייה.
28/10/14 22:30
6צפיות
תגובה
28/10/14 22:31
19צפיות
אפשר הסבר למה? אני מניח שזה נובע מהגדרה לשימושים של "לכל" ושל "על כל"...
º
כי ככה זה בעברית. קשה למצוא חוקיות במילות היחס.
29/10/14 00:47
4צפיות
º
עונים (גם משיבים) על שאלות....
28/10/14 22:32
6צפיות
איש איש באמונתו יחיה או צדיק באמונתו יחיה ?
28/10/14 21:55
17צפיות
אני וילד רבנו שעות אני אומרת איש באמונתו יחיה הוא אומר צדיק באמונתו יחיה מי צודק ?
תשובה:
28/10/14 22:06
18צפיות
בפסוק שבתנ"ך כתוב: וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה
ומשמעות הדברים - איש הצדק (או עם היושר) יחיה בנאמנותו.
 
בימינו נוצר הביטוי "איש באמונתו יחיה" שמשמעותו שונה לחלוטין כמובן. הביטוי המחודש תקין מבחינה לשונית, גם אם בעייתי מבחינה תוכנית.
תלוי; בפסוק המקורי – צדיק; באמרה המבוססת עליו – איש
28/10/14 22:07
15צפיות
מדובר בפרפרזה שלא רק מחליפה את המילה אלא גם משנה את המשמעות. ראה באתר "השפה העברית":
הילד צודק. כך מופיע במקרא.
28/10/14 22:23
14צפיות
אבל בלשון ימינו רווח גם הביטוי "איש באמונתו יחיה" על בסיס המקור המקראי.
מה המקור של "אני צנצנת"?
28/10/14 14:16
48צפיות
הרבה ישראלים (כולל אני) אומרים לעיתים קרובות "אני צנצנת אם X Y Z"
מאיפה זה הגיע ואיך קרה שזה כל כך שגור בשפה היומיומית שלנו? ולמה דווקא צנצנת?
 
אגב, נראה לי שצנצנת זו המילה הכי מוזרה שקיימת בשפה העברית... יש לה מקורות קדומים?
צנצנת מופיעה בתנ"ך
28/10/14 15:36
34צפיות
שמות ט"ז ל"ג
הביטוי לא נזכר כנראה במילוני הסלנג. מן הסתם צמח בלשון
28/10/14 16:30
32צפיות
הדיבור כאן בימינו ובארצנו, ויפה שכך.
לגבי המקור המקראי - הופיע בספר שמות כפי שכתב קודמי. משמעותו במקרא, ככל הנראה - בקבוק או כד. השרש לא ברור.
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר, מָן; וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהוָה, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם." (שמות ט"ז, ל"ג).
מדרש למילה צנצנת אין ביכולתי לבצע. אבל אני חושב על גזירת שם פעל ממנה - "צנצנ". "צנצן את הרוטב" , "נצנצן את האורז" וכיו"ב :)
לי זה ישר מזכיר את הפרק ב"בלי סודות"
29/10/14 08:44
25צפיות
שבו הם הופכים אחד אחד לצנצנות.
לענ"ד
30/10/14 07:19
24צפיות
צנצנת קרובה לצנינים (קוצים?) וצינה (סירה?) כפי שסל קרוב לסילון (צמח קוצני) וסיר (כלי בישול) קרוב לסיר (מין קוץ) וסירה (כלי שיט?)
 
ייתכן שהצנצנת היתה קלועה או בשל נפחה נקראה כך.
אבן שושן אומר שאולי משרש "צנא" ונדמה לי
30/10/14 07:27
19צפיות
ששרש זה משמש כבסיס לשמו של כלי אחסון בערבית
אברר
צנא- סל בלשון ארמית עפ"י אב"ש.
30/10/14 08:53
17צפיות
זה לא סותר את שאמרתי, ייתכן שלפנינו יסוד דו עיצורי שעיצורו השני הוכפל (צ.נ > צנ"נ) או שכל היסוד הוכפל (צ.נ > צנצ"נ).
ניתן לראות דוגמאות נוספות בשורשים: גל"ל- גלג"ל, חר"ר- חרח"ר (אם כי במשמעות קרובה ולא מדוייקת), צל"ל- צלצ"ל...
º
חן חן
30/10/14 21:07
3צפיות
אולי גרסה עברית
30/10/14 12:30
20צפיות
של "אני קוגלאגר".
צנצנת היא מילה מספיק משונה ומספיק שגורה כדי לשמש ככלי ביטוי.
במשפחתי זכור אירוע מצער ומבדח עת אחותי הצעירה (היא מבוגרת ממני אך הצעירה מבין האחיות) השתתפה בחידון טלוויזיוני שבו נתבקשה קבוצתה להתאים שמות ישובים לצמחים שהונחו לפניה.
אחד המשתתפים הרים פרח ואמר "הנה דליה" ואחותי בתגובה: "אם זו דליה, אני צנצנת!" 
שנים רבות אחר כך עוד ליווה אותה הכינוי (כמובן, הפרח אכן היה דליה, כשם קיבוצו של דודו זכאי)...
מי מעיז
28/10/14 13:17
34צפיות
או מי מעז? העיז, העז
 
העיזה העיזה לשפוך את החלב, או - העזה?
 
מנגינה של עיזים יש למילה הזו
 
תודה, כּנרת~~
לדעתי הדלה: העז (שרש עזז), כשם שיש לאמר המס (שרש מסס)
28/10/14 15:14
26צפיות
כאשר מדובר בבנין הפעיל
ותעז יד-מדין על-ישראל" (שופטים ו ב)
בזמן הווה : מעז, מסב אבל לא ממס..
 
כן ראי  דוגמת האקדמיה ללשון בשרש "סבב" : הסב
שמחה שענית. עזר לי, ועוד שאלה..
28/10/14 20:06
19צפיות
הִפְצִיע שֶׁמֶשׁ בֵּין סְבַךְ הַבַּדִּים - מה נכון, קודם הפועל או קודם השם? (שמש הפציע)
 
תודה רבה.
גם אני שמח. נדמה לי ששתי הצורות נכונות ותקינות והצורה
28/10/14 20:12
18צפיות
בה הפועל (הנשוא) מקדים את הנושא (הפציע שמש) נהוגה יותר בכתבים ספרותיים ובשירים
מעז
28/10/14 20:23
22צפיות
במקור:
מעז = פועל בעזות, פועל בתעוזה (שורש עז"ז).
מעיז = מכנס למחסה (שורש עו"ז. להעיז את הצאן = לכנס אותן בדיר).
וכך פוסקים בדרך כלל מתקנני הלשון.
אבל כבר מתקופת חז"ל משתמשים במילה "מעיז" במשמעות של פעולה בעזות ('אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו'), ואף שיהיו כאן משתתפים שלא יסכימו אתי, לדעתי זה בסדר (כבר היו כאן בעבר שרשורי ויכוח מפלצתיים בנדון).
º
הו יופי. אמשיך להעיז ;) תודה רבה
28/10/14 20:30
2צפיות
הארץ
28/10/14 12:45
47צפיות
עבור כותרת למסמך, האם נכון לומר:
Ha'aretz
או
Ha'eretz
אם כוונתך לשם העיתון: Haaretz
28/10/14 20:13
23צפיות
אם כוונתך למשהו אחר - הסבר כוונתך.
המילה 'ארץ' משתנה כשהיא מיודעת (ובהפסק)
28/10/14 22:35
25צפיות
'הָאָרֶץ' זו ההגייה הנכונה תמיד, לא רק כשמדובר בישראל.
º
תודה לכולם :)
28/10/14 23:15
4צפיות
איתן ואכזב -סתירה לכאורה בין ההגדרה לבין השימושים בלשוננו ?
28/10/14 12:32
35צפיות
הגדרת מילון אבן שושן ל"איתן" - תאר. השימושים בשפתנו : נחל איתן (איתן כתאר), איתני הטבע (איתן כשם עצם זכר)
הגדרת מילון אבן שושן ל"אכזב" - תאר ו(שם עצם) זכר. השימוש בשפתנו :    נחל אכזב, מקור לא אכזב - אכזב כתאר. לא מכיר שימוש לאכזב כשם עצם.
 
º
ברבים: נחלי אכזב (ולא נחלים אכזביים) => שם עצם.
28/10/14 20:10
4צפיות
תודה אבל בצרוף "נחלי אכזב" נדמה לי ש "אכזב" משמש כתאר
28/10/14 20:14
21צפיות
וממילא לא ענית לשאלתי
לא. הוא משמש כשם עצם.
28/10/14 20:16
23צפיות
הרי זה צירוף סמיכות, ובצירוף סמיכות הסומך הוא תמיד שם עצם.
אילו זה היה תואר, היית צריך לומר נחלים אכזביים ולא נחלי אכזב.
º
נחל רחב, נחל שופע, נחל אכזב : אכזב משמש כתאר
28/10/14 20:47
8צפיות
לא שללתי
28/10/14 21:10
19צפיות
לא שללתי את האפשרות להשתמש בו כתואר.
כתבתי שבצירוף ׳נחלי אכזב׳ הוא משמש כשם עצם (ואיתן גם משמש כשם עצם בצירוף ׳נחלי איתן׳).
º
..
28/10/14 21:51
7צפיות
ההבדל: נחלים שוטפים, נחלים עמוקים, נחלי אכזב.
28/10/14 21:56
16צפיות
כפי שאתה יכול לראות, כששם העצם ברבים גם התואר המצטרף אליו בא ברבים (נחלים יבשים) ואילו בצירוף "נחלי אכזב", שם העצם 'נחלי'  בא ברבים, ו'אכזב'  ביחיד, מכאן שאין זה שם תואר.
תודה. אם כך יש לומר "נחלים איתנים" בלבד ולא "נחלי איתן"
28/10/14 21:59
11צפיות
האמנם ?
לאו דווקא
28/10/14 22:08
15צפיות
כאמור "איתן" הוא גם שם עצם, ולכן אפשר לומר "נחלי איתן" (בספר תהלים כתוב: אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן).
בראש ההודעה כתבתי שאבן שושן מתאר "איתן" כשם תואר בלבד
28/10/14 22:17
17צפיות
ועל זה הקשיתי. האם נפלה טעות במילון ?
כן. מצד שני,
28/10/14 22:19
19צפיות
כתבת " איתני הטבע (כשם עצם זכר)", אז מופיע במילון 'איתן' כשם עצם או לא?
הבנתי
28/10/14 22:33
13צפיות
התכוונת להנגיד בין הכתוב במילון  (שאיתן הוא תואר) ובין הצירוף איתני הטבע שבו איתן הוא שם עצם.
הצדק אתך, איתן הוא גם שם עצם. אני מניח שמשום שבימינו הוא משמש בעיקר כתואר, המילון השמיט את סימון שם העצם (אבל בצירופים - נחלי איתן, איתני הטבע, שב לאיתנו ועוד הוא כאמור שם עצם).
º
לא. מופיע רק כתואר.
29/10/14 07:14
20צפיות
האומנם תמיד הסומך חייב להיות שם עצם?
28/10/14 21:39
18צפיות
ואין מקרים ששם תואר מופיע כסומך? ישנם שמות תואר מועצמים ( סחטנות החרדים; עקשנות העצלנים ועוד...)
º
שמות תואר מעוצמים הם שמות עצם.
28/10/14 21:41
7צפיות
ערב טוב, שולה פנינים
28/10/14 21:34
17צפיות
אם יורשה לי - ואני מניח שיורשה...- ברצוני לחדד נקודה חשובה:
 יש להבחין בין חלקי דיבר (ש"ע, פועל, ש"ת, תה"פ, מיליות, ועוד) לבין  חלקי משפט, שעניינם תפקיד תחבירי של מילה מסוימת במשפט.
 במילים אחרות, שם עצם בצירוף סמיכות כסומך יכול לתאר את הנסמך, אבל זה אינו מחייב שאותו סומך יהיה תואר, אעפ"י שתחבירית הוא מתאר את הנסמך, ותחבירית הוא משמש בתפקיד לוואי.
º
זה אומר שניתן לנקוט "נחלים אכזבים" ?
28/10/14 21:53
6צפיות
תיארתי לעצמי שבהקשר הזה תארים מועצמים ישמו כשמות עצם.
28/10/14 22:05
17צפיות
אבל בהנחה ש"איתן" הוא שם תואר, הא לך דוגמה של סומך שהוא תואר - נחלי איתן. האם גם כאן תטען שמדובר בהעצמה?
 ואגב, בעניין "אכזב", הוא משמש כם כתואר וגם כשם עצם.
אני מניח שתגובתך מכוונת אליי
28/10/14 22:11
14צפיות
"נחלי איתן" - שני הרכיבים שמות עצם רגילים, ללא העצמה.
 
סליחה, אך בעיניי "איתן" אינו שם עצם, גם לא תואר מועצם, אלא
28/10/14 22:18
15צפיות
שם תואר: בחור גבוה ואיתן; צוק איתן ועוד.
º
שב לאיתנו
28/10/14 22:21
8צפיות
לאיתנו? זה שם עצם?!
28/10/14 22:25
17צפיות
אתה רציני, איתי? מן הצירוף הכבול המטפורי הזה את מסיק שאיתן הוא שם עצם? תמהני!
ודאי. איתן = כוח וחוזק.
28/10/14 22:28
18צפיות
שב לאיתנו = שב לתוקפו ולכוחו.
איתני הטבע = כוחותיו של הטבע.
נהרות איתן = נהרות תֹּקף, נהרות חוזק.
איני רוצה להתפלמס סתם..
28/10/14 22:36
16צפיות
לכל היותר, אני מוכן לקבל שישנם מקרים של העצמה, אך מקורו של "איתן" הנו שם תואר" כוח איתן, כוחות איתנים וכיו"ב.
 האם גם כאן הנל משוכנע שמדובר בשם עצם? אם כן, נסתתמו טענותיי.
כנראה לא הבהרתי את עצמי היטב:
28/10/14 22:50
16צפיות
יש שתי מילים בעברית איתן 1 ואיתן 2
איתן 1, היא שם עצם ומשמעותה תֹּקֶף, חֹזֶק.
איתן 2, היא שם תואר ומשמעותה תקיף, חזק.
 
איתן 1- איתני הטבע, נחלי איתן, נחל האיתן, שב לאיתנו.
איתן 2 - כוחות איתנים, רוחנו איתנה, הנחל האיתן.
 
ארשה לעצמי להרהר ולערער בקול רם:
28/10/14 23:56
15צפיות
נראה לי שבמקור איתן הוא שם תואר, ואילו איתני הטבע זהו בעצם תואר מוצם שהפך כבר לצירוף כבול.
 אמנם אני מכיר את הערכים המילוניים שהבאת, ואני מקווה שאינך חושד בי שאינני מכירם.
 עם זאת ההפרדה המילונית הזאת של אא"ש, ובעקבותיו המילונאים האחרים היא לשם הנוחות, כנראה.
לדעתי ההפך:
29/10/14 00:03
13צפיות
איתן במקורו הוא שם עצם, אבל במשך הזמן צירופי סמיכות כמו "נחל איתן" נתפסו כשם עצם ותוארו, וכך נולד שם התואר איתן.
º
29/10/14 00:39
זאת מנין לך? ומנין הוודאות המוחלטת הזאת?
29/10/14 00:48
13צפיות
הערך המילוני הנו שם תואר, ורוב היקרויותיו של "איתן", לדעתי, הן של תארים.
מכיוון שהדיון כאן נסב על ההיסטוריה של המילה
29/10/14 00:50
13צפיות
עליך לבדוק את ההיקרויות התנ"ך, לא את המצוי במילון המודרני, ולא את המצוי בגוגל.
אני מודה: לא בדקתי, אך אני משער שמדובר
29/10/14 00:55
12צפיות
בעיקר בשם תואר. אדרבה, פסוק לי אתה, איתי, את פסוקך בסוגיה זו.
 ליל מנוחה. להישמע מחר....
הא לך:
29/10/14 01:10
19צפיות
וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ  - שם עצם
וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ - שם עצם
וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ - איתן מקביל לסלע החזק - כנראה שם עצם
אֶל נַחַל אֵיתָן  - לא ניתן להכרעה
בְּיֶרַח הָאֵתָנִים - שם עצם
גּוֹי אֵיתָן הוּא גּוֹי מֵעוֹלָם הוּא - לא ניתן להכרעה
כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל נְוֵה אֵיתָן - צורת סמיכות, כלומר שם עצם
וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן - לא ניתן להכרעה
שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ - מקביל להרים הגדולים והחזקים, שם עצם
וְהוּכַח בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ וְרוֹב עֲצָמָיו אֵתָן - כנראה שם עצם (אלא אם כן תידחק לומר שזהו תואר המוסב על הכמת).
מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וְאֵתָנִים יְסַלֵּף - שם עצם (או תואר מועצם המתפקד כשם עצם)
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן  - סמיכות, כלומר שם עצם
שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן וְדֶרֶךְ בֹּגְדִים אֵיתָן - לא ניתן להכרעה
 
נמצאת למד, שיש מקומות רבים במקרא ש"איתן" הוא שם עצם מובהק, ואין אפילו מופע אחד שאפשר לומר שהוא שם תואר בהכרח.
תודה על השתדלותך המושקעת, איתי.
29/10/14 09:13
11צפיות
מתברר שאכן מקרים רבים במקרא מעידים שמדובר בשם עצם.
 לעומת זאת, כל אותם אלה שלדעתך אינם ברורים, הם אלה שאמורים להיות תארים.
 ואיך תסביר את העובדה שבעברית של ימינו ושל עשרות השנים האחרונות הדומיננטי הנו תואר?
הסברתי
29/10/14 09:30
11צפיות
מכיוון שצירופי הסמיכות נתפסו עם השנים כשם עצם ותוארו.
כל המקרים שסימנתי בתגובה הקודמת כבלתי ניתנים להכרעה עשויים להביא לשינוי משם עצם לשם תואר. אציין גם שחלק מהמופעים שסימנתי בתגובה הקודמת כשם עצם, עשויים להיתפס כתואר מועצם, וייתכן שהשינוי התפיסתי הזה הוליד את המעבר משם עצם לתואר.
ייתכן שכן, אך באותה המידה ייתכן שלא.
29/10/14 20:05
6צפיות
ובכל מקרה, ודאות והוכחה אין כאן.
איני מכיר צירוף כזה בעברית, אבל אולי אחרים כן מכירים... ישנו
28/10/14 22:09
14צפיות
שם תואר "אכזבי", אבל הוא אינו מופיע לתאר נחל (נחל אכזבי),
 ואם כבר אתה רוצה לנקוט לשון מקורית, ראוי היה שתאמר/תכתוב נחלים אכזביים,
 אבל חוששני שתיתקל בהרמת גבות של קוראים/שומעים.
 שבוע טוב לך, שולה.
איתי הראה שריבוי תואר עוקב את הנושא המתואר ואזי אפשר לומר "
28/10/14 22:19
18צפיות
נחלים אכזבים". לא כן ?
º
אפשר, לא מקובל.
28/10/14 22:25
5צפיות
אם שם התור הנו גדול, קטן, גבוה, חמוד - תוספת -ים לציון הרבים
28/10/14 22:30
12צפיות
לעומת זאת, אם שם התואר מסתיים ב ִי  (כלכלי, מסחרי, טיפשי, אופייני ועןד),
תיתוסף יו"ד של הרבים: אופייניים, כלכליים, מסחריים, טיפשיים....
מקשרת לדיון שפתחתי בנושא לפני שלוש שנים:
28/10/14 23:05
14צפיות
º
מילה נרדפת ל " אין עוררין " .
28/10/14 08:22
39צפיות
בהקשרים מסוימים:
28/10/14 08:56
21צפיות
אין חולק על כך.
יש תמימות דעים.
מוסכם על הכול.
"ללא עוררין" אפשר גם "לית מאן דפליג" או "ללא ספק"
28/10/14 11:57
15צפיות
(מילולית לא זהה, אבל בפועל משמש בד"כ באותם הקשרים).
אם אתה מחפש מילה אחת במקום שתיים, אפשר פשוט "בוודאות".
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום