בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

דמיון בין מילים
20/06/14 12:56
53צפיות
האם יש סיבה אתימולוגית שמסביר את הדמיון בין המילים טבעות ומטבעות?
תודה מראש
ראו
20/06/14 13:53
41צפיות
מאמרו של יעקב עציון:
http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktav...

אציין עוד, שככל הידוע לי יש המוצאים קשר בין המילה "טבעת" ומילה מילה מצרית קרובה, ולא מקשרים בינה ובין המילה "מטבע".
ןמה בדבר הקשר האטימולוגי בין הבאים:
20/06/14 14:01
27צפיות
טֶבע, לטבוע (מטבעות), לטבוע בים, טבעת, מטבע?
אני לא רואה סתירה בין המקור המצרי לקשר למטבע
20/06/14 14:26
30צפיות
נניח ש"טבעת" שאולה ממצרית, ממנה נגזר הפועל "לטבוע" (טביעת חותם, לא טביעה בים), וממנו - "מטבע".
אולי.
20/06/14 15:46
26צפיות
אבל הטבעת חותם, וטביעה בים קרובות סמנטית, והגיוני להניח שיש קשר אטימולוגי ביניהן.
אבל הנחה זו
20/06/14 16:47
30צפיות
איננה עולה בקנה אחד עם הנחת המוצא המצרי של "טבעת".
השאלה
21/06/14 21:32
19צפיות
לפי ההשערה שטבעת קשורה למילה המצרית, האם הטבעת החותם והטבעת מטבע נגגזרות מ"טבעת", או שמא הן קשורות לשורש השמי טב"ע (טביעה במים, וכן טביעה בטיט ובבוץ [ר' ירמיהו]).
צודק. לא חשבתי על זה עד הסוף.
22/06/14 00:09
20צפיות
מצד שני, בהנחה ש"טבעת" לא קשורה לשורש השמי, נראה לי מאוד מפתה לגזור ממנה את טב"ע במשמעות של הטבעת חותם.
º
הגיוני.
22/06/14 20:27
2צפיות
לכל השדים והרוחות! מה מקור הביטוי לכל השדים..
19/06/14 18:58
46צפיות
תודה!
מתוך "מילון הצירופים" של רוביק רוזנטל:
25/06/14 00:09
5צפיות
לכל הרוחות. גידוף המבטא כעס.
יידיש: צו אַלדע רוחות.
צרפתית: á tous les diables
נוסח קיצור של לך לכל הרוחות!.
גם בהרחבה, 'לכל הרוחות והשדים'.
נוסח חלופי: לכל השדים, ובהרחבה 'לכל השדים והרוחות'.
איך אומרים, צמר גפן ? או צמר גפן ?
19/06/14 11:15
56צפיות
איך אומרים, צמָר גפן ? או צמֱר גפן ?

Tzemar Gefen ?

or

Tzemer Gefen ?

º
בסגול (האפשרות השנייה בתעתיק הלועזי).
19/06/14 11:20
13צפיות
ZEMER GEFEN
19/06/14 16:54
23צפיות
אבל היום במקרה הטוב זה כותנה ואכן כך מכנים זאת בחו"ל COTTON
חזרה לצבא?????
19/06/14 10:29
81צפיות
שלומות כולם,
הלקוח שלי מספר על שירותו הצבאי ואומר: "אתה צריך כוח נפשי בשביל שיקרעו אותך ולא להישבר".
בדעתי להציע לו את התיקון הבא:
"אתה צריך כוח נפשי בשביל לא להישבר גם עם קורעים אותך".
מה דעתכם?
תודה
אביבית
º
משפט 2 + להחליף את "בשביל" ב"כדי".
19/06/14 11:19
22צפיות
º
כדי שלא להישבר.
19/06/14 12:04
11צפיות
לרהוט ולאיתי....
19/06/14 13:41
30צפיות
תודה רבה - התחזקתי.
ובכן: "אתה צריך כוח נפשי כדי לא להישבר."
תודה רבה!
אביבית
שמי לב,
19/06/14 14:53
34צפיות
הרהוט כתב: כדי שלא להישבר.
והוספת שי"ן הזיקה כאן נחשבת נכונה יותר (היינו מתאימה למצוי במקורות), אבל נפוצה פחות בדיבור ובכתיבה לא ערוכה.
אני מחדש כאן... צורם לי שלא מתקנים שגיאת כתיב
20/06/14 06:59
47צפיות
אני מצפה שבפורום שפה עברית לא יכתבו "עם" במקום  "אם"...
כי זה פורום השפה העברית,
20/06/14 10:41
35צפיות
ולא פורום תיקון שגיאות הקלדה.
השואלת בכל מקרה הייתה עוברת שוב על המשפט, ומתקנת את פליטת הקולמוס.
º
זו אינה שגיאת הקלדה...
20/06/14 14:27
15צפיות
זו שגיאה שנעשתה בשטף ההקלדה.
20/06/14 15:44
27צפיות
ולפי הערכתי, בקריאה חוזרת הכותבת הייתה מתקנת עצמה, לכן לא ראיתי צורך לתקנה (אתה מוזמן כמובן לתקן, אם אתה חושב שהדבר נחוץ, אבל חבל שאזנך תיצרם רק מפני שאחרים לא ראו צורך לתקן).
אנחנו לא מתקנים שגיאות כתיב כי אלה הנהלים
21/06/14 14:21
23צפיות
(וגם לי ברור שמדובר בלא יותר משגיאת הקלדה). אנא עיין בתקנון הפורום ובכללי הכתיבה, הקישורים נמצאים בראש העמוד.
לעניות דעתי, המילה 'כדי' שבה הוחלפה המילה
20/06/14 17:47
32צפיות
'בשביל' במשפט המקורי ("אתה צריך כוח נפשי בשביל שיקרעו אותך ולא להישבר") מחטיאה את כוונת "המשורר".
לדעתי, בשביל איננה מתארת תכלית, יעד (שזה מה שעושה 'כדי'), אלא מתארת משהו שניתן אולי לכנותו 'מצב דברים'.

לכן, נראה לי שהתיקון הנכון של המשפט המקורי הוא: "אתה צריך כוח נפשי, ואז לא תישבר גם כשיקרעו אותך".
תודה רבה!
20/06/14 17:57
16צפיות
אם כך אמשיך עוד קצת להתלבט על הניסוח הסופי.
שבתשלום
אביבית
שים לב שהשימוש ב"ואז" הוא במשלב נמוך יחסית
21/06/14 14:16
19צפיות
במשלב גבוה לא מקובל להשתמש ב"אז" לפתיחת תוצאה... אני דווקא לא מוצאת פסול ב"כדי" או "בשביל" במשפט (והם בהחלט משמשות להבעת תכלית) אבל אם הן צורמות לך, הייתי מחליפה את "ואז" ב"וכך" (כלומר אופן).
והמשפט המקורי מה משלבו? וכי בהגבהת המשלב
21/06/14 14:22
10צפיות
עסקינן? לא כי, הפיכת המשפט לסביר וקביל לאוזן הברית הממוצעת, זו הייתה מטרת תיקונו.
והשאלה המקורית, מה מטרתה? לתקן אותו...
21/06/14 14:24
15צפיות
ומכיוון שהשימוש ב"ואז" גם לא נחשב לתקין (למיטב ידיעתי) בהקשר זה, לא הייתי עושה בו שימוש כזה. לכתוב "וכך" לא ממש מגביה את המשלב.

אני בכלל הייתי נשארת עם "כדי" וכותבת:
"אתה צריך כוח נפשי כדי לא להישבר כש/אם יקרעו אותך" (לגבי כש/אם הייתי שואלת את הלקוח).
ברוח דברייך הייתי מחליף גם את יקרעו אותך
21/06/14 14:35
9צפיות
ל'יעייפו אותך עייף היטב'. והמהדרין היו "משפרים" עוד ועוד.

והנה התשובה הנכונה: "זקוק אתה, אחא (אח שלי בלשון צבאית קלוקלת ) לכוח נפשי למען לא תיפול רוחך; נהפוך הוא, כאשר יענו אותך כן תרבה וכן תפרוץ".
זו אינה רוח דבריי; התיקון הוא דקדוקי
21/06/14 14:38
10צפיות
תחבירי, של מילות קישור וסדר המילים במשפט, לא של סגנון הדיבור ואוצר המילים של הדובר. סלנג צבאי צריך להישאר כזה במשפט הזה, אבל מילות הקישור אינן סלנג.
º
מה לא דקדוקי ב'ואז'?
21/06/14 14:42
2צפיות
º
לא טענתי שזה לא דקדוקי.
21/06/14 14:43
5צפיות
אם כך הכול אתי שפיר והתיקון המיטבי הוא השימוש
21/06/14 14:48
7צפיות
ב'ואז'.

סתאם - יחי חופש הניסוח!
אני חולקת על דעתך שזה התיקון המיטבי
21/06/14 14:51
17צפיות
מה שניסיתי לומר הוא רק שיש הבדל בין תיקון ברמה הדקדוקית לבין שינוי בחירת המילים. סלנג אמנם שייך למשלב הנמוך אבל הוא ברמת אוצר המילים, לא הדקדוק.

גם במשפט כמו "עשינו שלושה פאדיחות" הייתי משנה את "שלושה" ל"שלוש" אף שברור שלא מדובר כאן במשפט במשלב גבוה. אפשר להשתמש בסלנג (בפרט כשהוא חינני ומתאים) ועדיין לשמור על מבנה תחבירי מדויק/תקין יותר.
º
יחי החופש לומר את המילה האחרונה.
21/06/14 18:32
2צפיות
º
אם כבר, אני הייתי ממיר את "ואז" ב"או אז"....
21/06/14 14:24
2צפיות
º
אפשרי, אבל זה כבר נשמע לי מיופייף מדי להקשר
21/06/14 14:25
4צפיות
הקורס יילמד, או הקורס ילמד?
18/06/14 21:04
31צפיות
ובעצם מתי ואם בכלל משתמשים בשני יוד במשפט סביל (זה המונח הנכון??) ?

לא מצאתי דבר הסבר ברשת

תודה!

יילמד (ובניקוד - יִלָּמֵד).
18/06/14 21:14
22צפיות
מדובר בבניין נפעל בזמן עתיד, שבו בכתיב לא מנוקד ישנן שתי יו"דין: הראשונה של העתיד (אותיות אית"ן) והשנייה נוספת לציון תנועת (צליל) I.
תישָמר, נישָמר יישָמר, יישָמרו
וגם כאשר פה"פ היא עיצור גרוני (אהח"ע + ר) יופיעו שתי יו"דין: ייהָרג, ייאָסרו, ובשאר הגופים יו"ד אחת: תיאָסר, ניעָנש, תיהָרסו..
אין קשר לסביל, רק לכללי הכתיב חסר הניקוד
18/06/14 23:37
21צפיות
של האקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/missin...
תנועת i מסומנת ביו"ד (גם אם אין במקור) אלא אם יש אחריה שווא נח או סייגים אחרים (שזה פשוט אינו אחד מהם). כתוצאה מכך יוצא שבצורות עתיד/ציווי/שם הפועל של בניין נפעל אכן מוסיפים יו"ד.
האם הפיסוק במשפט מצ"ב תקין?
18/06/14 20:17
38צפיות
אותה, אלוהים, בטובו, שכח.

נא לא להיבהל, זה רק קטע מרומן.

תודה למשיבים.
ריבוי פסיקים במשפט קצרצר כזה
18/06/14 20:29
30צפיות
אינו כל כך מקובל, בולם את הקורא וקצת צורמני.
ובינינו אפשר לראותו תקין, אלא שעדיף לנסח זאת בצורה שונה במקצת:
בטובו אלוהים שכח אותה.
דם: אלוהים, בטובו, שכח אותה.
אותה שכח אלוהים בטובו.
º
האם אפשר "אותה, אלוהים בטובו, שכח"
18/06/14 20:31
11צפיות
לטעמי, את "אונסת" את המשפט המקורי
18/06/14 21:07
28צפיות
לצרכייך, דהיינו להדגשת חלק טפל של המשפט (במקרה זה את המושא)...אצל סופרים וכותבים זה די מקובל,
אבל השאלה אם יש בזה צורך.
במשפט שכתבת באחרונה הייתי משפיט את הפסיק לפני "שכח".
º
מקובל עלי. תודה יאקים
18/06/14 21:47
8צפיות
º
שמחתי על כך. יום טוב לך.
18/06/14 22:29
6צפיות
º
טעות בפייס. כמובן
18/06/14 21:48
6צפיות
מילים שלא קיימות בעברית
18/06/14 02:14
57צפיות
שלום! אני חשבתי על רעיון לתרגיל לפיתוח יצירתיות וזה תרגום מילים שלא קיימות בעברית, לכן אני מחפש מילים משפות אחרות שלא קיימות בעברית ואת המשמעות שלהן! תודה :)
הצעות
18/06/14 13:14
40צפיות
שלום הנה שתי הצעות:
למקרה של רב שיח מלמד ומעשיר - "תגובשיח"
ולמקרה של במה שלצורך חיברות "דברי גודש"
זה לא מה שהתכוונתי חחח
18/06/14 13:48
26צפיות
התכוונתי למילים בשפות אחרות, לדוגמא - מצאתי מילה ביפנית שהמשמעות שלה היא "לבדוק חרב חדשה על עובר אורח". וזה מה שאני מחפש, מילים שאין להן מילה מדוייקת בעברית, אפילו ביטויים. המטרה שלי זה בשביל שאני אשתמש בהם לתרגילי יצירתיות.
מלה מושג או ביטוי?
18/06/14 14:13
23צפיות
אולי כמו שני גופים שנמצאים במצב של   TAG O WAR
או ביחס למנהיגות TO BE AHEAD OF THE PEOPLES  ועוד כיו"ב???????
º
עדיף מילים... חחחח
18/06/14 14:20
10צפיות
במיוחד בשבילך
18/06/14 20:13
22צפיות
http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=28...

מקווה שהלינק יהיה תקין.
º
האם אין מילה בעברית ל-"פורום"
18/06/14 00:40
17צפיות
פורום = במה (לדיון ולליבון בעיות).
18/06/14 09:23
24צפיות
לעתים מדובר גם בקבוצת אנשים (לאו דווקא מומחים...) שמתכנסים לדיון בנושא שמטריד אותם...
דא עקא, שכאשר כותבים/אומרים במה, עלול השומע/הקורא לחשוב שמדובר על במה אחרת,
אשר על כן לטעמי, אין חובה למצוא מילה חדשה בעברית לכל מילה לועזית שקנתה לה שביתה
ותקעה לה יתד בלשוננו.
אבל זו דעתי האישית בלבד, וניתן לחלוק עליה.
עניין של הבנה/ הבחנה...
17/06/14 22:03
15צפיות
בנאומו של הנשיא פרס בעניין החטופים: כולנו ראינו את חיילינו בעיניים טרוטות.....
אני מאוד מקווה שניתן להבחין בבעייתיות של ניסוח זה....
כמה שאלות
17/06/14 21:51
40צפיות
1. האם יש לומר "מהצד האחד של המטבע... ומהצד השני של המטבע" או "מצד אחד... ומהצד השני של המטבע"?
2. אשמח לדוגמאות לשימוש במילה "מיקרוקוסמוס"

תודה לכם
עיין
17/06/14 22:11
34צפיות
1. בתשובת האקדמיה (בלי מטבע):
http://hebrew-academy.org.il/2014/05/%D7%9E%D7%A6%...
למה לך בכלל "מטבע"?!
17/06/14 22:14
24צפיות
מצד אחד...ומצד שני...;
ואפשר מחד גיסא...ומאידך גיסא...
מיקרו =קטן, קטנטן;
מַקרו = גדול, ענק.
קוסמוס = העולם, היקום.
מיקרו כלכלה - לדוגמה, הכלכלה של האיש הקטן, של המשפחה, אפילו של המדינה הקטנה..לעומת
המקרו כלכלה הכלכלה של העולם הגלובלי.
מיקרוקוסמוס - עולמו הפנימי של היחיד, בניגוד למקרוקוסמוס = הראייה הכלל-עולמית.
תגובה
18/06/14 19:46
21צפיות
תודה לשניכם.
קראתי כבר את הדף של האקדמיה, אבל דווקא לא הבנתי משם שאין להשתמש בביטוי.

לגבי מיקרוקוסמוס: האם הוא בא לציין בהכרח את העולם הפנימי של היחיד, או שאפשר להשתמש בו כדי לתאר מקום קטן שהוא "עולם ומלואו"?
למשל, בעיר יש מגוון רחב של אוכלוסייה, היא מיקרוקוסמוס.
לטעמי ולהבנתי, ניתן בהחלט להשתמש
18/06/14 20:25
13צפיות
בביטוי זה בהשאלה גם למערכות אנושיות, כלכליות, חברתיות וכד'.
בנת - האם הבנת?
17/06/14 18:58
47צפיות
ניב נוסף שאבד במרוצת השנים, לקצר את השאלה '" האם הבנת?" ולומר "בנת".
האם זה ביטוי סלנג, ואם לא, היש מקבילות?
מצד אחד קיצור דיבורי, מצד שני, תקין למהדרין
17/06/14 19:52
33צפיות
רצה הגורל ושורש ב-ו-ן קיים (מתועד במקרא) בבניין קל... אמנם לא ממש משתמשים בו בימינו ואני בספק אם "בנת" הגיע ממנו (כאמור, להערכתי מדובר בקיצור של "הבנת", כפי שכתבת) אבל הוא חלק מהשפה העברית:
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1063301...

שורשי ע"ו (כלומר ע' הפועל, העיצור האמצעי בהם הוא וי"ו) נוטים בבניין קל הווה ועבר ללא הוי"ו: גר (ג-ו-ר), בא (ב-ו-א), טס (ט-ו-ס), עף (ע-ו-ף), רץ (ר-ו-ץ) וכך גם בן (ב-ו-ן).

מילים נוספות משורש ב-ו-ן: נבון (נפעל), הבין (הפעיל), התבונן (התפעל), תבונה, הבנה, בינה.
המילה תקנית
17/06/14 19:56
24צפיות
שהרי שורש בי"ן יכול להישקל גם בבניין קל.
וכבר כתב המשורר בתהלים: אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק.

עד כאן מבחינה תקנית.
הגיוני להניח שהמילה בעברית המדוברת החדשה נוצרה כתוצאה מהשמטת התחילית של בניין הפעיל, כפי ששיערת (ובכל זאת הבי"ת דגושה).
השורש אינו ב-ו-נ, אלא ב-י-נ:
17/06/14 21:17
18צפיות
במקרא כתוב "בִּינוּ (הבינו, בבניין הפעיל) שנות דור ודוק." זהו ציווי בבניין קל, ובזמן עבר: בנתי, בנתָּ, בנתְּ, בַּנּוּ, (אנחנו, מדברים) , בנתם, בָּנו.(הם, נסתרים)
בזמן עתיד זהות לחלוטין צורות הפועל בבניין קל ובהפעיל.
פועל דומה - גָּח (ג-י-ח, בבניין קל); הֵגִיחַ -בבניין הפעיל.ּׁ
º
במילון ההווה/ספיר וגם באקדמיה מופיע ב-ו-ן
17/06/14 21:20
9צפיות
לא נתתי לבי לכך שחלקתי על קביעתך
17/06/14 21:36
19צפיות
המתבססת על מילונים ועל החלטות, ועמך הסליחה.
אני נוהג לשלוף את הידע הצבור-אגור בזיכרוני מני אז, מני אז, ורק במקרים של ספק, אני פונה למילונים.לי ידוע שישנה גזרת פעלים כזאת המכוּנה ע"ו-י, ולא בכדי!
ישנם פעלים בודדים שעה"פ שלהם היא יו"ד: בין, גיל, גיח, ריב, שֹים, שֹישֹ, שית, דין (גם דון), קיא ועוד בודדים שברגע זה אינם עולים בזיכרוני.
את הדבר לא ניתן לגלות בצורות העתיד, באשר ההבדל בין בניין קל לבניין הפעיל מיטשטש בהם עד כדי דמיון מוחלט,
אבל ניתן לראות זאת בזמן עבר (רבתי, ששתי, שמתי, שַתִּי, גחתי, ...) וגם בציווי בין! ריבו! שֹימו, שיתו לבכם! גילו, המכבים, גיבורי החיל! ועוד.
אה, הנחתי שרצית להגיב להודעתי
17/06/14 21:44
18צפיות
כל הנ"ל ידוע לי כמובן, ואין לי מה להוסיף... בסופו של דבר נראה שהמעבר בין שתי הגזרות הדי זהות האלה די נזיל (אם זכור לך גם דיון ש-ו-ם/ש-י-ם שהיה כאן בעבר).
אם כך, לא תודי, כמובן, שטעית ותסתפקי
17/06/14 21:57
16צפיות
באמירה לא מחייבת ("זליגה בין גזרות"), וכל זאת למרות ההוכחות שהעליתי.
ואם תוסיפי לכך את הערתו של איתי (בעניין השורש ב-י-נ המופיע באתר האקדמיה), נראה לי שנסתתמו טענותייך.
לא כל כך התייחסתי להודעתך, כמו שרציתי להראות לשואל מה ההסבר הנכון לשאלתו.
אין לי במה להודות, לא מדובר כאן בטעות שלי
17/06/14 23:54
17צפיות
אם זו בכלל טעות; העובדה שבמילונים ובמאגר המונחים של האקדמיה מופיע שורש ב-ו-ן ולא ב-י-ן מלמדת כאמור שיש כאן זליגה, ואני לא חושבת שזו "אמירה לא מחייבת" אלא פשוט המציאות. היא לא קשורה אליך ולא אליי, ואין לי טענות...
למען האמת, ציפיתי לתשובה אחרת, בעיקר לאחר
18/06/14 00:11
9צפיות
המתנה של כמה שעות...אבל מילא, שיהיה....
ליל מנוחה לך, טריליאן.
º
לא הבנתי מה אתה מגלה בהטיות זמן עבר.
17/06/14 21:53
5צפיות
את השוני בין בניין קל לבין הפעיל.
17/06/14 22:00
9צפיות
זה לא היה כל כך ברור? הרי בעתיד הצורות יגיח, יבין, ישים ודומותיהן עשויות להתייחס לשני הבניינים,
וללא הישענות על בניין קל קשה להבחין בין הבניינים.
כל זאת אעפ"י שאין כמעט תמיד הבדל במשמעות בין שני הבניינים בפעלים אלה.
º
טוב. חשבתי שאתה מדבר על הבחנה בין ע"י וע"ו.
17/06/14 22:13
4צפיות
º
אני ראיתי בי"ן באתר האקדמיה
17/06/14 21:51
6צפיות
º
היכן? בדקתי במאגר המונחים בחיפוש לפי שורש
17/06/14 23:52
8צפיות
º
באחת ההחלטות העוסקות בגזרת ע״י
18/06/14 20:30
3צפיות
º
נזיל, כבר אמרתי?
18/06/14 23:40
3צפיות
ועוד תוספת קטנה: בוודאי אין זה סלנג,,,,
17/06/14 21:43
13צפיות
נהפוך הוא: מי שאומר/כותב בנתי, ולא הבנתי, מבטא לשון "גבוהה" יותר, ולכל הפחות לא כל כך נפוצה...
האם זה פסול לומר 'המחיר יקר'?
17/06/14 13:51
29צפיות
בלוגר מסוים כתב 'המחיר יקר', העירה לו אחת הקוראות
שזה לא נכון לומר 'המחיר יקר' אלא 'המחיר גבוה או נמוך'
החפץ יקר אך לא המחיר.

האם זה נכון?

תודה למשיבים
º
לא פסול
17/06/14 20:12
9צפיות
º
תודה איתי
17/06/14 20:28
8צפיות
אמנם לא פסול (לפחות בלשון הדבורה),
17/06/14 21:39
18צפיות
אך לטעמי ,עדיף להשתמש בגבוה/ נמוך.
º
שאלות של הקוסמת הורודה2 (נא לשרשר, תודה!)
16/06/14 21:12
12צפיות
º
שלום מה ההבדל בין סבלנות לסובלנות?
16/06/14 10:25
22צפיות
לשם כך יש מילונים, למשל מילון ספיר בחינם:
16/06/14 10:57
30צפיות
º
תודה
16/06/14 20:41
5צפיות
הגות זו מחשבה אבל האם זה כולל כתיבת
16/06/14 20:44
23צפיות
שירה או רק כתיבת קטעים כמו פרוזה ומחשבות?
כי לא ראיתי שבמילון ספיר החשיבו
16/06/14 20:45
17צפיות
את זה לקטגוריית שירה
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1054206...
גם במילון רב מילים השירה איננה בגדר הגות.
16/06/14 20:59
15צפיות

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה הָגוּת  שֵם נ'

חשיבה מעמיקה ומופשטת, לרוב על עניינים שברומו של עולם; עיון; פילוסופיה.
• הגותם של הפילוסופים היוונים הקדמונים היא ממקורותיה של הפילוסופיה המודרנית.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~


º
אז האם כתיבת שירה נחשבת להגות לב?
16/06/14 21:00
26צפיות
איך אומרים שם הפועל של הפועל חנה? להחנות או
17/06/14 23:59
12צפיות
לחנות? ( מלשון חניה )
תודה מראש !
º
חנה > לחנות; החנה > להחנות
17/06/14 23:59
7צפיות
º
תודה כלומר החנה זה עבר כן?
18/06/14 00:00
3צפיות
שניהם בעבר; חנה בפעל, הנחה בהפעיל
18/06/14 00:06
13צפיות
הפעיל, כשמו כן הוא, הוא בניין מפעיל, גורם. להפעיל מישהו/משהו פירושו לגרום לו לפעול (שם הפעולה של בניין פעל). אם החניתי את הרכב, גרמתי לו לחנות (כמובן, אפשר לחנות גם במחנה, בלי קשר לרכב).
תודה ידעתי שזה טעות לכתוב
18/06/14 00:07
12צפיות
לחנות את הרכב קול פנימי לחש בי שצריך לכתוב להחנות
זהו זה !
סיומת הריבוי בשם היא ִים, כידוע:
16/06/14 19:58
33צפיות
גירושים, נישואים, גטים, מודיעים ועוד;
בארמית סיומת זו מתחלפת ל-ִין: גירושין, נישואין, גטין, מודיעין, נזיקין, מוניטין...
כל הנ"ל הן צורות ריבוי, ובכל זאת אנו מדברים על מודיעין מצוין, מוניטין מצוין (וייתכן שישנן דוגמות נוספות כאלה).
אגב, "מוניטין" משמש גם בצורת הריבוי: יצאו לו  מוניטין של אשף הכלכלה.
מדוע זה קורה?
שם עצם מופשט, קיבוצי
16/06/14 20:13
24צפיות
"נישואין" אכן נתפסים כרבים (גם "נישואים"); "נזיקין" הם למעשה נזקים; אבל "מודיעין" אינו "מודיעים" אלא משהו כללי, וגם במילון הוא זכר יחיד:
http://www.milononline.net/grammar.php?vldid=10750...
לגבי "מוניטין", שתי האפשרויות קיימות כנראה כי ניתן להסתכל על המכלול ("שם טוב") וגם על מה שהוא מכיל (מכלול ההמלצות, הביקורות). במילון מופיע ז"ר אבל אני לא מצליחה להיזכר מתי נתקלתי בהתייחסות למילה בריבוי (לפחות לאחרונה). אני נתקלת יותר דווקא ב"יצא לו מוניטין", ביחיד.
כפר החשמונאים נקרא מודיעין, כי משם יצאו
16/06/14 23:16
20צפיות
המודיעים אל העם שהיה פזור בארץ. זוהי צורת ריבוי מובהקת. אילו ביקרת באזור הזה בימינו
(בדרך לעיר החדשה מודיעין), היית מגלה מקום יישוב עתיק מאותה תקופה "מודיעים" (זה כתיבו.
בימנו (וזה היה בסיס שאלתי) מודיעין הפל למין זכר יחיד  - מדוע? דוגמה, אין לנו מודיעין טוב על הנעשה בעזה.
או המודיעין (לאו דווקא אגף המודיעין המטכ"לי...) הצליח להביא עדויות נחרצות ...
ולגבי "מוניטין" אלו מטבעות, וזוהי צורת ריבוי למרות מה שקראתי בקובץ ששיגר אליי החוכך שלנו.
מפליא שאת מכירה רק את צורת היחיד. לתחושתי, צורת הריבוי שכיחה הרבה יותר...ראי את המבע הנפוץ כל כך
"יצאו לה/לו/להם מוניטין כ(גם של) ממציאים גאונים.
זו ראייה דיאכרונית, לא סינכרונית; המילה כיום
16/06/14 23:24
18צפיות
כבר לא מציינת "מודיעים" והצורה הזו לא קיימת בעברית בהקשר זה ולכן הקישור הזה לא קיים.

גם הקשר בין "מוניטה" לבין "מוניטין" לא קיים אצל מרבית הדוברים בימינו (לא באופן טבעי לפחות) והמילה נתפסת כמהות יחידה, של השם הטוב, כאמור. זו גם הסיבה שאני לא נתקלת כמעט בהתייחסות למילה כזכר רבים, זו התייחסות שהולכת ודועכת.

אתה מבקש סיבה, ניסיתי להסביר כמיטב יכולתי והתרשמתי שאתה דוחה אותו... בוא נשאל זאת כך: איזה הסבר יספק אותך?
איני מתכוון להתנצח/ להתפלמס אתך, כי אני יודע
16/06/14 23:30
13צפיות
שעלולים לעוף גצים, אך בכל זאת אבהיר.
א. תוכלי בעצמך לבדוק את תפוצת השימוש ב"מוניטין" הן כיחיד והן כריבוי. להערכתי, כאמור, בספרות וכן בעיתונות מאוד רווח השימוש בצורת הרבים.
.ב. אני שואל (והאמיני לי שאני יודע להבחין בין שתי הגישות (סינכרונית ודיאכרונית) מדוע צורת הרבים מודיעין משמשת רק כיחיד? האם יש דוגמות נוספות לכך?
ואם לא, מדוע זו זוהרת בבדידותה?
לא צריך להתנצח, אפשר להידיין בנחת, למה גצים?
17/06/14 00:03
18צפיות
א. אין לי ממש איך לבדוק, זה לא מידע שניתן לנתח סטטיסטית בכלים שיש לי (או ליתר דיוק, אין לי...). הספרות והעיתונות משקפות טקסטים שנכתבים ע"י כותבים מקצועיים ועוברים בד"כ עריכה לשונית. אני מתייחסת לשימוש הרווח בקרב הציבור הרחב, ולתחושתי כיום ההתייחסות הרווחת ל"מוניטין" היא ביחיד. כך אני רגילה גם בעצמי.

אני חושבת שההבדל בינינו הוא שאתה קורא יותר טקסטים מודפסים בכלל ועיתונות כתובה בפרט, ואילו אני קוראת כיום יותר טקסטים מקוונים (שמטיבם נוטים לשקף טוב יותר את המקובל בקרב הדוברים, מאחר שרובם לא עוברים עריכה).

לא סטטיסטיקה, אבל החלטתי לבדוק את עשרת המופעים הראשונים של "מוניטין" בגוגל (שבהם המילה משובצת במשפטים שמהם ניתן לבדוק התייחסות לשונית).

1. ויקיפדיה: מזגזגים בין יחיד לרבים...
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D...

2. ניהול מוניטין: יחיד
"מתמחים בחיזוק המוניטין החיובי שלכם באינטרנט"
"לשם טוב ומוניטין נקי מרבב אין תחליף"
http://www.reputation-management.co.il/

3. אתר הפורומים המשפטיים: יחיד
"כיצד מגדירים מהו מוניטין?"
"וגם המוניטין אותו בנה"
"פרמטרים נוספים אותם בוחן בית המשפט בבואו לקבוע האם המוניטין שייך לזה או לאחר"
http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx...

4. דה מרקר: יחיד
"בעידן הנוכחי, מוניטין רשת הוא אלמנט קריטי"
http://www.themarker.com/advertising/1.2347154
מאת אלון זכאי, מנכ"ל חברת A@Z לשיווק דיגיטלי, ומומחה בתיקון וניקוי מוניטין ברשת

5. exactive, ניהול מוניטין באינטרנט: מזגזגים; 2:1 לטובת היחיד
"בזכותו נהנים מהיתרונות הרבים של מוניטין אינטרנטיים גבוהים כל הזמן"
"שייצרו עבור האדם את המוניטין הרצוי לו"
"אם אתם רוצים לשמור על מוניטין מנוהל באופן שוטף"
http://www.exactive.co.il/%D7%9E%D7%99-%D7%A6%D7%A...

6. iSOCIA - ניהול מוניטין דיגיטלי ופרסום חברתי (יחיד)

7. Ask Pavel: יחיד
מאור קפלנסקי הוא מנכ"ל eBrand - המספקת שירותים של ניהול מוניטין באינטרנט והדחקת אזכורים שליליים מתוצאות החיפוש
"נטפל במוניטין האינטרנטי שלהם"
"הרעיון הוא להגיע למצב המוניטין האינטרנטי ..."
http://www.askpavel.co.il/blog/eyal-golan-online-r...

8. כל מס / הפחתת מוניטין - פחת על מוניטין: רבים
http://www.kolmas.net/Encyclopedia/Entry/454

9. Myrep - ניהול מוניטין באינטרנט: יחיד
http://www.myrep.co.il/
"יצירת מוניטין חיובי ודחיקת השלילי"

10. מעות: אגרון הכלכלה המינהל והעסקים / עורך ראשי איתן אבניאון (ממילון ספיר): יחיד
"מוניטין הוא הסבירות שהלקוחות יחזרו לאותו מקום לקניות נוספות"
"ההוכחה לקיומו של מוניטין הוא אם בפועל אכן מרוויחה הפירמה רווחים עודפים"
http://www.maot.co.il/lex12/glossary/g_1373.asp

לסיכום: נראה שצורת היחיד רווחת, כפי שטענתי. כאמור, זו אינה סטטיסטיקה כי אין לי כלים כמותיים אלא רק איכותיים, אבל אני חושבת שגם מעט הנתונים הללו מדברים בעד עצמם (במיוחד בתחום המוניטין ברשת, שהעוסקים בו, רובם ככולם, מתייחסים למילה ביחיד).

ב. האקדמיה כבר התייחסה לכך ואף אני סיפקתי הסבר (לפי ההיגיון שלי). אין לי מה להוסיף על המידע שכבר קיבלת. אם אינו מספק אותך, צר לי.
6. ברח הקישור
17/06/14 00:07
9צפיות
אני מודה לך על תגובתך.
17/06/14 00:13
10צפיות
ליל מנוחה לך.
אפנה אותך לדברי האקדמיה ללשון:
16/06/14 23:44
18צפיות
תודה, איתי, על ההפניה. אמנם יש לאבינרי
16/06/14 23:54
13צפיות
הסבר די הגיוני (על דרך השלילה) לשימוש בלשון יחיד ל"מודיעין", ואני שואל גם בעקבות "תבלין"
- באיזה שלב ומדוע מתרחש תהליך כזה? והאם ידועות לך מילים נוספות כאלה? ואיני מתכוון ל"מוניטין",
שלתחושתי משתמשים בה הן בלשון רבים (הרבה יותר שכיח...) והן בלשון יחיד.
באיזה שלב? תמיד
17/06/14 00:43
14צפיות
בורקס, ברקס, מדיה וכד' הן מילים שלהן, כידוע סיומת רבים בשפת המקור, אך בעברית המדוברת משתמשים בהן כיחיד.
מכיוון שאין זו סיומת הרבים המאפיינת את העברית, טבעי שהן ייתפסו כיחיד, במיוחד במקרים כמו מדיה שהיא יכולה להיתפס כשם עצם מופשט שאין לה רבים, או ברקס (שהנהג הפשוט תופס כדוושה אחת שעליה הוא לוחץ) או תבלין שאינו שם עצם ספיר (כאן גם התערב שיבוש בניקוד. במקור- תְּבָלין), או מונטין שמשמש לא כריבוי למטבע אלא כשם עצם מופשט (וכבר במדרש מופיע בלשון יחיד).
טוב מאוד שאתה מסייג דבריך
17/06/14 01:04
13צפיות
וכותב "בעברית המדוברת", כך שממילא אין זה שימוש תקני...
לי כדובר ספרדית וגם לדינו, קשה לשמוע "אכלתי בורקס אחד, מאוד טעים"
מצד שני, נדמה לי ש"מדיה" (ריבוי של מדיום) נתפס בעברית כשם ביחיד ובלשון נקבה (קרוב לוודאי בשל הסיומת המטעה ָה).
וזה מזכיר לי את "פילם" (=סרט) שתפסנו אותו בילדותנו כריבוי וביטאנו אותו פילים, ולכן היו שנהגו ליצור מזה שם ביחיד "פיל).
אך כאמור, מדובר בלשון הדיבור.
ולסיום, בעניין המוניטין, שמשום מה עדיין אני סבור שיש להתייחס אליו כאל ריבוי, ניתן להוסיף עליו את תבלין ואת מודיעין כצורות בעלות סיומת רבים,
שבכל זאת נחשבות למין יחיד. האם יש באמתחתך שמות נוספים כאלה?
תודה וליל מנוחה לך.
ציטוטים מגוגל:
17/06/14 01:16
13צפיות
החמין יצא מעולה.
חמין טבעוני.
בוקר טוב, איתי.
17/06/14 09:19
11צפיות
אכן, דוגמה מעולה נוספת!
אולי אפשר להכניס לאותה קטגוריה גם את 'ארצות
17/06/14 07:49
16צפיות
הברית'.

ודרך אגב, אבינרי סבר שיש לנקוט לגביה לשון רבים: ארצות הברית החליטו.
אבינרי ב"יד הלשון" שלו, ולא רק בו (בה??????)
17/06/14 09:17
11צפיות
ידע לגעת בסוגיות הלשוניות של זמנו ולהציע פתרונות הולמים...
עם זאת, לא תמיד הם הלמו את המצב ...
בינינו איני סבור ש"ארה"ב" היא כל-כך אנלוגית לסוגיה שהועלתה כאן.
ארצות הברית
17/06/14 10:25
20צפיות
היא בעצם הפדרציה של ארצות הברית, ולכן צורת היחיד.
אגב, אבינרי הביא בספרו (או אולי במקום אחר. איני זוכר.) את טענת אחד ממתנגדיו שאמר שכפי שאנחנו אומרים: נסים עשה זאת, כשאנו מדברים על אדם ששמו נסים, ואיננו אומרים: נסים עשו זאת, כך גם לגבי ארצות הברית.
אבינרי עצמו לגלג על טענה זאת ודחה אותה כהשוואה טפשית (בלי לנמק מה טפשי בה).
לדעתי זו השוואה לא כל כך רעה.
האמת? גם אני סבור ש"נסים" הנו
17/06/14 10:33
19צפיות
אנלוגיה מצוינת לארה"ב.
ואגב, זכורני משירותי במקסיקו לפני עשרות שנים: מקסיקו נקראת
"אסטאדום אונידוס דה מחיקו" - מעין העתק חיקוי של שם שכנתה מצפון:
ארצות הברית (הארצות (ה-STATES) המאוחדות של מקסיקו.
אני חושב שגם ההסתכלות על ארצות הברית כעל
17/06/14 12:52
20צפיות
'מדינת ארצות הברית' מהווה סיבה מספקת כדי להתייחס אליה כאל נקבה יחידה.
בדיוק כפי שמתייחסים למשל ל'ישראל' לא כאל שם בזכר אלא כאל 'מדינת ישראל' בהשמטת המילה מדינה, ואומרים (מדינת) ישראל החליטה, ולא ישראל החליט.
º
17/06/14 13:56
1צפיות
נראה לי בהחלט שיש טעם בדבריך.
17/06/14 17:38
8צפיות
בעצם אין מדובר בארצות, אלא בפדרציה של מחוזות (STATES), ואפשר בהחלט להשתמש בלשון נקבה יחידה.
ראה נא התייחסויות מפורטת של האקדמיה לשאלותיך.
16/06/14 20:50
29צפיות
ראשית, חן-חן לך ידידי, על משלוח הקישור.
16/06/14 23:40
10צפיות
שנית, ראה תגובתי לטריליאן
שלישית, קטונתי מלבקר את החלטות האקדמיה, אך לעתים הן אינן כה משכנעות...
1. מדוע רק מודיעין משמש בלשון יחיד למרות צורת הריבוי שלו? האם ישנן דוגמות נוספות?
2. סיומת ִין שכיחה מאוד לציון תואר הפועל (למישרים/ן, לסירוגין, בעקיפין ועוד) ברור שאין כאן לא צורת יחיד ולא רבים, כי אין זו צורה שמנית.
3. מוניטין משמשת הן בצורת היחיד, אך הרבה יותר, לתחושתי, לציון הרבים. האם אתה סבור כמוני?
4.לגבי מונופולין, אנו בלשון ימינו משתמשים במילה לועזית זו בצורת היחיד "מונופול" ובלשון רבים מונופולים....
5. המילים נישואין, גירושין, קידושין, שידוכים/ן הן צורות ריבוי (כך משתמשים בהן בלשון ימינו) של שם הפעולה בבניין פיעל (גירוש, שידוך ועוד) -
מדוע כאן משתמשים בלשון רבים, ואילו במודיעים - בלשון יחיד?
הבקסטריט בויז מגיעים ל|תפוז| אנשים!
16/06/14 11:41
|מאוהב|אי אפשר להתעלם מהעבודה שאחת מלהקות הבנים הכי פופולאריות בעולם מגיעה לארץ!
הבקסטריט בויז כבשו את העולם, והיו להקת הבנים הכי גדולה של שנות ה-90, ובכלל. בשנת 1993 התאחדו חמישה בחורים צעירים - איי ג'יי מקלין, האווי דורו, ניק קרטר, קווין ריצ'רדסון ובריאן ליטרל - ויצרו את מעצמת העל שנקראת ה"בקסטריט בויז". אז רגע לפני שהם מגיעים לארץ בואו להיזכר בלהקה הכי שווה שיש ולהתעדכן בכל מה שחדש|!|

|*|היכנסו עכשיו לפורום הבקסטריט בויז|*|
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום