לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

כיצד השממית התגלגלה בעכביש?
01/12/14 08:53
27צפיות
השממית, זו שבידיים תתפש והיא בהיכלי מלך, פורשה בידי רש"י כ"עכביש" ולא בפירוש הנפוץ יותר כיום של לטאה ממשפחת השממיתיים (gecko). מדוע? האם יש לך בסיס לשוני כלשהו?
לא פשוט
01/12/14 11:59
30צפיות
כמילה יחידאית במקרא (שְׂמָמִית, בְּיָדַיִם תְּתַפֵּשׂ; וְהִיא, בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ, משלי ל), השממית היא תעלומה והמפרשים נחלקו בדעתם לגביה.
השממית אכן "נתפשת/מטפסת" בקיר בידיה/רגליה, אך גם העכביש נתפס ותופס בקוריו.
רש"י - שחי במרחק כרונולוגי וגיאוגרפי גדול מהמקור - יכול היה רק לשער למה כיוון הכותב. 
מצרף קישור למאמר נרחב בנושא בפורטל הדף היומי, המנסה להבין את פרשנותו של רש"י אך חולק עליו.
עפ"י קליין, יתכן כי מקור המילה שממית/סממית הוא 'סם' = רעל. אם הדבר נכון, יתכן שהכוונה לזוחל או חרק ארסי ולא לשממית החביבה.
עם זאת, ידועים מקרים רבים של בעלי חיים, בעיקר זוחלים, שיוחסו להם תכונות קטלניות ללא כל בסיס במציאות. אז לך תדע...
לגבי שממיות רבות האמונות התפלות
01/12/14 12:19
31צפיות
על פי רוב האמונה היא שהן מביאות מזל ושפגיעה בהן תעלה ביוקר לפוגע. נטען אף שהחמסה עוצבה על פי כף-רגל השממית... על כן לא אתפלא אם האימנו שהן רעילות ו\או מסממות את מי שנוגע בהן. במציאות הן מסוכנות רק לחרקים (במיוחד לעשים).
º
היא אוכלת חרקים, זה תמיד טוב...
01/12/14 14:52
8צפיות
אגב דבר דומה במידת מה קרה לצב.
01/12/14 12:25
25צפיות
צב בלשונות השמיות - לטאה גדולת-גוף ממשפחת החרדוניים שנקראת כיום "חרדון צב". בארמית שמו "עבא" ובערבית "ד'ב". הזוחל המשוריין נקרא "שלחופה" ("סולחפאת" בערבית). משום מה בילבלו בין שניהם וקראו לשלחופה - צב. הצב אגב הוא שרץ טמא על פי היהדות, דבר שהציל אותו מסיר-הבישול של אבותינו (בני-דודם הבדואיים ראו, ורואים בחלקם אף היום, את חרדון-הצב כמעדן).
את "בידיים תתפש"
01/12/14 14:26
23צפיות
אפשר לפרש גם: "תוכל לתפוס אותה בידיים". כלומר: השממית קטנה כל כך עד שאפשר לתפוס אותה בידיים - והיא נמצאת גם בהיכלי מלך.
º
אשכול שאלות חדש
01/12/14 05:49
31צפיות
º
האם קיימות מילים בשפה העברית העשויות רק מעיצור או רק מתנועה?
01/12/14 05:49
16צפיות
לא
01/12/14 10:25
33צפיות
בעברית כל מילה בנויה מהברה אחת לפחות, ובכל הברה יש לפחות עיצור אחד ותנועה אחת.
בפועל, בדיבור מהיר העיצור לפעמים מושמט, אבל מבחינה פונולוגית הוא מצוי שם בביצוע אפס.
דוגמא: אני הוא האיש-
'aniuaish
ה״א (ואל״ף). בביצוע אפס.
º
תודה
01/12/14 12:26
6צפיות
ההבדל בין שורש תנייני לשורש דֵּנוֹמָטִיבִי
01/12/14 06:03
35צפיות
זה מה שהצלחתי להסיק בכוחות עצמי, ואני מעוניין לוודא שאני מזהה את ההבדל נכון:
 
שורש דֵּנוֹמָטִיבִי הוא שם שממנו נגזרים פעלים, כמו לקח מלקיחה. (לפי זה רוב השורשים בשפה הם דנומטיביים. איך יש לנו אפשרות להוכיח מי קדם למה? והאם יש שם למצב שבו שם נוצר מפועל. לדוגמה, נניח לצורך העניין שהיה קיים רק הפועל מצא, ואז מזה יצרו את השם מציאה).
שורש תנייני הוא שורש שנולד משורש: שורש שהיה כבר קיים אלא שהוסיפו לו תחילית (יכול להיות גם סופית?), לדוגמה בהתחלה היה קיים רק השורש מח"ר, ולאחר מכן הוסיפו לו תחילית (ת') ונוצר שורש חדש: תמח"ר. דוגמה נוספת: מצ"ה > ת+מצ"ה> תמצ"ת.
שורש
01/12/14 10:19
22צפיות
לא מדויק אבל קרוב (שורש הוא שורש, לא שם ולא פועל).
לפעמים זו רק השערה ולא תמיד אפשר לדעת מה קדם למה. שם פעולה הנגזר מפועל הוא הדרך הרגילה והשגרתית ואין שם מונח מיוחד לכך (מלבד שם פעולה).
º
תודה
02/12/14 04:20
8צפיות
לא בדיוק
01/12/14 11:45
34צפיות
שורש דנומינטיבי הוא 'שורש גזור שם', למשל ט-ל-פ-ן מ'טלפון', ד-ו-ח מ'דוּחַ', כ-כ-ב מ'כוכב'. 'לקח' לא נוצר מ'לקיחה', זה פשוט שם הפעולה... זה כמו שתגיד ש'לוקח' נגזר מ'לקח'... אמנם שם פעולה אינו חלק ממערכת הפועל אבל הוא מקביל והוא חלק מהמשפחה שנוצרת ביחד פחות או יותר, לא מתייחסים אליהם כאחד שנגזר מהשני. בכל מקרה שם פעולה קיים בד"כ כשקיימת פעולה, כלומר פועל (ולא להפך).
 
שורש תנייני הוא מקרה פרטי של שורש גזור שם שנגזר משם עצם שנוצר בתצורת שורש+משקל, כלומר כבר היה לו שורש, אבל במקום להשתמש שוב בשורש הקיים, גזרו שורש חדש. לא הוסיפו תחילית לשורש (בד"כ; למעט דוגמאות בודדות שנוצרו אנלוגית ובהן אין שם עצם מתווך, כמו ת-ד-ל-ק) אלא גזרו מחדש, לפעמים גם כשזה מיותר לחלוטין... למשל מהמילה 'תבלין' כבר יש לנו 'לתבל' ובכל זאת גזרו מחדש את ת-ב-ל-ן ויש מי שמתבלן... (לא סובלת את זה).
תודה על ההרחבה
02/12/14 04:30
15צפיות
מה סדר הפעולות שאני צריך לעשות כשאני בא לבחון מילה אם היא נוצרה על ידי שורש תנייני?
 
אגב, למיטב ידיעתי, במקור תבָלין (=תבלים) זו צורת הרבים של תבל. ובעצם אנחנו מרבים את הריבוי כשאנחנו אומרים היום תבלינים. לאחר חיפוש מצאתי מקור: http://hebrew-academy.org.il/2012/01/03/%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%9F/
 
אין סדר פעולות מיוחד... פשוט מזהים
02/12/14 11:17
15צפיות
בד"כ שורשים תנייניים הם מרובעים ולכן קל לזהות בהם את השורש המשולש המקורי בתוספת המוספית ולהבין בקלות מתוך ההקשר מהו שם העצם המתווך.
למשל אם אני רואה "למסגר" אני יודעת שזה מ'מסגרת' כי היא משקל מקטלת+ס-ג-ר, או  'למחשב' שברור שהוא מ'מחשב' (מַקְטֵל+ח-ש-ב).
יש שורשים תנייניים נוצרו ממשקל תקטיל: ת-ז-כ-ר (תזכיר או תזכורת); ת-ר-ג-ל (תרגיל), ת-פ-ק-ד (תפקיד)
ועוד עם תחילים תי"ו: ת-ק-ש-ר (תקשורת, תקטולת + ק-ש-ר); ת-ח-ז-ק (תחזוקה, תקטולה + ח-ז-ק)
 
הקשים יותר לזיהוי הם המשולשים, כי הם מתוך שמות עצם בגזרות העלולות. למשל:
מ-ק-ד (מוקד, מקטל+י-ק-ד); מ-ק-ש (מוקש, מקטל+י-ק-ש)
 
חפש בגוגל "שורש תנייני", תמצא כל מיני קבצים עם רשימות וטבלאות נוחות. בזמנו שמרתי לעצמי כמה כאלה, אבל אין לי זכויות יוצרים עליהם אז לא אוכל להעלות אותם לפורום (ואין לי קישורים אליהם).
שאלה על האקדמיה ועל התנ"ך בנושא תנועת i שאינה בצורת היסוד
01/12/14 06:52
29צפיות
דבר ידוע הוא שהאקדמיה החליטה כי הצורה התקנית היא:
אתם (ולא איתם); אתו (ולא איתו). כמו בתנ"ך.
כל זאת למה? מפני שמדובר בהטיות של מילת המושא הישיר "אֵת", כלומר זוהי מילה שבצורת היסוד שלה אין תנועת i.
כמובן שאין לטעון כי עלולה להיגרם טעות ואנשים יתבלבלו בין אִתם לאַתם ובין אִתן ל-אַתן.
מפני שכשרואים את המילה בתוך ההקשר קשה להתבלבל.
אני דווקא מצאתי דוגמה לבלבול: שבה אם כתוב אתם הייתם שם, יש סיכוי שהמשמעות תהיה אִתם הייתם שם. 
אך האקדמיה בקביעתה מסתמכת על התנ"ך שכך דרכו, ולא מדובר בקביעה שמסתמכת רק על סברה. 
 
עם זאת, בתנ"ך כתוב בכתיב חסר ניקוד אוֹתוֹ, אוֹתָם, אותה, אותן.
לפי הסבר האקדמיה זו שגיאה, כי זוהי מילה שבצורת היסוד שלה אין תנועת o, ומה לי i ומה לי o, בשני המקרים התנועה חסרה בצורת היסוד. אולי יש כאן הסבר אחר למה בתנ"ך התנועה i לא מופיעה בהטיות של המילה "את" בזמן שהתנועה o כן מופיעה?
השאלה לא ממש ברורה
01/12/14 10:33
18צפיות
נסה להבהירה יותר (בעיקר להבחין בין המונח תנועה ובין אם קריאה, שהיא סימן גרפי).
אנסח אותה מחדש ובקצרה:
01/12/14 12:40
23צפיות
האקדמיה טוענת שאם הקריאה י' לא תיכתב במילה שבצורת היסוד שלה אין תנועת i, ולכן יש לכתוב אמתי (ולא אמיתי), אתם (ולא איתם), אתן (ולא איתן) וכך הלאה.
 
כלומר הסיבה שאין להוסיף את אם הקריאה י' במקום התנועה i במילה אִתם, היא כי אם הקריאה לא קיימת בצורת היסוד (במילה אֵת).
 
כעת אני מקשה מדוע התנ"ך עצמו נוקט אם קריאה במקום התנועה o למרות שהיא לא קיימת בצורת היסוד? (בתנ"ך כתוב אותו / אותם / אותן (ולא אֹתו, אֹתם, אֹתן)  
הפעם השאלה ברורה?
מצרף
03/12/14 00:27
16צפיות
קישור לדיון קודם בנושא:
ולפענ"ד "אם קריאה" כי היא מולידה את יכולת הקריאה הנכונה.
אם התנועה שונה היא שונה... הכלל שאתה מתייחס אליו הוא רק
01/12/14 11:47
15צפיות
לגבי הוספת יו"ד במקרה של תנועת i בנטייה, הוא לא קשור לתנועות אחרות ולא קשור למילים שבלאו הכי יש בהן אם קריאה כבר בכתיב החסר (המנוקד, או בתנ"ך לפני/אחרי שניקדו, לא משנה).
º
שניכם צודקים לא הבחנתי בין השניים
01/12/14 12:29
5צפיות
האם יש קשר בין השניים?
01/12/14 09:19
22צפיות
בשפה הערבית האותיות מסודרות כך: אלי"ף, ב"א, ת"א,
בשפה העברית האותיות מסודרות כך: אל"ף, בי"ת.
או שזה דבר מקרי בלבד שהסוף של אות בי"ת נשמעת כמו האות השלישית בערבית (שבאה אחרי בי"ת והיא תי"ו). 
º
01/12/14 11:55
5צפיות
º
מדוע האות המכוונת את התנועה נקראת "אֵם תנועה"?
02/12/14 04:18
10צפיות
אם קריאה, כי היא עוזרת לקריאה (הכול יחסי...)
02/12/14 11:22
26צפיות
הרי הכתב העברי המקורי הוא כתב עיצורי בלבד (אין אותיות לתנועות) והשימוש באותיות אהו"י החל בהדרגה. ניתן לראות את תהליך התמלאות הכתיב כבר בכתובות העבריות העתיקות ובהמשך בתנ"ך (לא מעט חוסר אחידות בכתיב, בעיקר בוי"וים חסרות).
תודה וסליחה, לא הבנתי את הטעם או הנימוק
02/12/14 11:31
21צפיות
מה זאת אומרת "כי היא עוזרת לקריאה (הכל יחסי)"? אני לא מיתמם אלא באמת לא מבין.
 
כמו כן, לא ידעתי שהכתב המקורי הוא עיצורי בלבד. אפשר לדעת על מה דברייך מסתמכים או להפנות אותי למקור כללי שכותב את זה? האם זה דבר מוסכם על הכול?
º
כן, זה מוסכם על הכול. חפש כתב עברי עתיק בויקי, התחל שם
02/12/14 12:04
7צפיות
לא הבנתי מה לא ברור...
02/12/14 21:21
17צפיות
אם קריאה עוזרת לקריאה כדי להבדיל בין אחת לאחות, בין גדלה לגדולה, בין ספר לסיפר...
אבל זה יחסי, כי היא לא עוזרת לך להבדיל בין דוֹד לדוּד, בין בִיצה לבֵיצה וכמובן כשאין אם קריאה בכלל (דָּבָר, דֶּבֶר, דַּבֵּר!).
 
אתה מוזמן לקרוא בויקיפדיה את הערך על אם קריאה (וכמובן, אינך זקוק לי כדי לקרוא ערכים בויקיפדיה...).
אולי לא הסברתי את השאלה היטב
02/12/14 23:06
20צפיות
אני יודע מה זה אם קריאה, וידעתי מה היא בזמן שכתבתי את השאלה.
השאלה שלי מדוע קוראים לזה "אֵם" קריאה. מקווה שעכשיו הסברתי את עצמי טוב יותר.
אכן, זה לא היה ברור מדבריך...
03/12/14 01:05
13צפיות
זה בערך כמו שתשאל למה לצומת ראשי קוראים דווקא "אם הדרך". זו פשוט מטאפורה.
מסתבר
03/12/14 06:19
16צפיות
שזה משהו שכבר שאלו וענית עליו בעבר. איתי שלר השאיר לי קישור וגם הוסיף הסבר משלו. תודה.
º
ראיתי... וגם שם כתבתי שזו מטאפורה הגיונית...
03/12/14 12:26
5צפיות
מה הסיבה שהאות ה' במילה המונים מנוקדת בפתח חטוף?
02/12/14 09:40
17צפיות
מה הסיבה שהאות ה' במילה המונים מנוקדת בפתח חטוף?
בצורת היחיד היא מנוקדת בפתח רגיל.
 
והאם יש הבדל ממשי בהגייה בין המונים להמונים?
במילה 'המון' הה"א מנוקדת בקמץ; הוא פשוט נחטף
02/12/14 11:26
13צפיות
כמו מָטוס – מְטוסים.
נכון, טעיתי, ועדיין המילה המונים מנוקדת בחטף פתח
02/12/14 11:59
13צפיות
אם אני מבין אותך נכון את מתכוונת לומר שבגלל שהה"א היא עיצור גרוני אז לכן הוא לא יכול לקבל שווא. וזה בעצם ההסבר מדוע האות ה"א מנוקדת שם בחטף פתח.
 
כעת חסר לי ההסבר שעליו התכוונתי (תחליפי את את המילה קמץ בפתח בשאלה שלי) איך קמץ הופך לשווא או לחטף פתח במקרה הזה. יש לתהליך הזה שֵם (אולי חוק פיליפי או חוק ההידקקות)
כתבתי לך, הוא נחטף.
02/12/14 12:03
17צפיות
הרי שווא נע מקורו בתנועה, הוא בעצם תנועה חטופה (ומכאן גם חטף).
תנועות בינוניות (קמץ, צירי, חולם חסר) נחטפות בד"כ כשהן מתרחקות מהטעם.
חיפוש מהיר בגוגל / ויקיפדיה ימצא לך הסבר, אני בטוחה (אני כרגע עם רגל אחת בדלת).
אם הוא פשוט נחטף, אז למה לא משאירים את הקמץ
02/12/14 12:22
21צפיות
והופכים אותו לחטף קמץ?
אין לי מושג מה לחפש בגוגל. גוגל הוא אכן כלי אדיר מימדים אבל צריך לדעת מה לחפש בו.
 
 
חטף קמץ הוא תנועה נדירה,
02/12/14 13:24
18צפיות
ואין קשר ישיר בינה לבין קמץ. כלומר אין שום חוק שאומר שקמץ חייב להפוך דווקא לחטף קמץ.
כשתנועה נחטפת, זה אומר שהיא הופכת לשווא. אם זאת אות גרונית, אז בדרך כלל השווא יהפוך לחטף פתח, במקרים נדירים יותר לחטף סגול, ובמקרים מאד נדירים לחטף קמץ.
תנועה חטופה היא שווא נע, חטפים באים באותיות גרוניות
02/12/14 21:07
17צפיות
חטף קמץ מקביל לקמץ קטן (שהיא תנועה קטנה בצליל O והיא לא נחטפת) ולא לקמץ רגיל, אז אין קשר... בד"כ חטף קמץ מגיע במקום חולם חסר שנחטף או במקרים שבהם הייתה תנועת O בצורת היסוד, או בסמיכות לתנועת O. למשל: צָהֳרַיִם, כָּתְלֵי־הבית, חֳדָשִׁים
 
התכוונתי שתחפש "קמץ נחטף" או "חיטוף קמץ", "תנועה חטופה", "חיטוף תנועה" וכו'. היופי בחיפוש בגוגל הוא שלא חייבים לדעת בדיוק מה לחפש; גוגל חכם ויודע להתאים את עצמו. מתחילים לגשש, בודקים את התוצאות ומעדנים את החיפוש במידת הצורך.
 
מצאתי לך מידע בויקיספר: לשון/תורת ההגה/חיטוף
 
אתה יכול גם לקרוא על הקמץ באתר האקדמיה ללשון העברית.
º
תודה
03/12/14 06:28
4צפיות
º
מה ההבדל בין התקפה למתקפה?
30/11/14 12:10
17צפיות
לפי מילון ספיר
30/11/14 12:28
18צפיות
מתקפה היא "התקָפה יזוּמה להַכרָעת האויֵב, ובה כוחות גדולים תוקפים את האויב על־פני מרחבים גדולים. זו אחת משתי צורות היסוד של המלחמה (בלועזית: אוֹפֶנְסִיבָה): מִתקֶפֶת האויב הייתה קשה"
 
התקפה היא שם פעולה של "להתקיף" ומשמשת (גם) במובנים רחבים יותר:
מגדר - מילה חדשה שראתה אור
29/11/14 22:25
43צפיות
רק עם התעוררות התנועה לשחרור האישה, וזה עניין של עשרות שנים בודדות.
 אין מוצאים אותה במילונים של שנות השמונים, או שמא טעיתי?
 האם אכן בסיסו של שם זה הנו השורש ג-ד-ר במשקל מקטָל.?
 ואם כך הדבר מדוע בחרו בשם הזה דווקא? אולי בהשפעת האנגלית (gender)?
'מגדר' הוא אכן המונח העברית ל-gender בהקשר הסוציולוגי
29/11/14 22:32
39צפיות
לפי מאגר המונחים של האקדמיה ללשון הוא פורסם לראשונה במילון שימוש כללי (תשנ"ז), 1997, אך נראה שלא הומצא באקדמיה (ללשון) אלא רק אושר בה: "לא פעם הוועדה מאמצת מילה שכבר החלה מהלכת בציבור. לדוגמה: קַניון (מרכז קניות); מִגְדָּר (ג'נדר); שדרוג (regrading, upgrading)."
 
השורש הוא אכן ג-ד-ר, איני יודעת מדוע בחרו דווקא בו; צריך אולי לברר בחוגים למגדר.
 
באשר למושג, בוויקיפדיה יש סקירה היסטורית קצרה על התפתחותו.
כלומר המושג הזה נמצא בשימוש
29/11/14 22:35
24צפיות
בסך הכול 17 שנה? ממש כמה מהר הוא קנה לו שביתה לא רק בחוגים לסוציולוגיה ולפסיכולוגיה....
כפי שכתבתי, הוא נמצא בשימוש לפני שאושר ופורסם מטעם האקדמיה
29/11/14 22:37
20צפיות
ולכן זה יותר מ-17 שנה; אבל אין ספק שאז הוא היה הרבה פחות מוכר לציבור הרחב. הוא הפך נפוץ כשגם התקשורת החלה לכתוב על הנושא.
נמצאה האבידה
30/11/14 11:39
43צפיות
חידושה של ורדה ביקוביצקי. המילה חודשה על משקל מִגְזָר כתרגום המילה האנגלית gender. השורש גד"ר נבחר כדי שיהיה קרוב למילים גָּדֵר (במשמעות גבול) והַגְדָּרָה, שכן "גבולות המיגדר ומשמעותם מוגדרים חברתית". כמו כן צליל השורש גד"ר דומה לזה של המילה gender. 
º
מעולה!
30/11/14 11:41
10צפיות
ובהרחבה
30/11/14 11:49
25צפיות
אכן מעניין, אפילו מרתק.
30/11/14 22:26
23צפיות
אלא שרציתי להעלות איזושהי הערה-השגה לגבי יצירת השם "מיגדר" (כך לפי ורדה ביקוביצקי).
 ואני לתומי סברתי שמדובר בדרך תצורה ישירה של שורש (ג-ד-ר) ומשקל (מִקטָל),
 ולא היא, אלא - כך לפי גב' ביקוביצקי - המ"ם אינה מ של משקל מקטל, אלא של המילה מין (זו גם הסיבה לכך שהן נוהגות לכתוב מיגדר, ולא מגדר.
 נפלאות דרכי השם (לא הקב"ה, אלא שם העצם).
 זכורני שכאשר כתבתי ספרי לימוד בלשון לבתי"ס תיכוניים, פנה אליי קולגה והתפעל שדווקא במגזר הדתי
 רכשו מספר לימוד שהוא הוציא לאור מאות עותקים. מתברר, שהוא קרא לספרו "תורת השם" חחחחחח
חחחחחחחחח תורת השֵם (חזק!)
02/12/14 04:37
18צפיות
שוב הוּכחה לנו החשיבות של הדו משמעות גם מבחינה מסחרית.
תודה, הדיוט גמור
30/11/14 21:46
31צפיות
אולי תחליף את הכינוי הזה, שאישית מפריע לי, באשר כלל אינך הדיוט, אלא תלמיד חכם שהופך בה והופך בה ואינו משאיר אבן על אבן בלא שיגיע להשגת היעד..
 התחדיש הזה של אותה ורדה (מעניין מי היא, מהו הרקע שלה) נראה בהחלט מתיישב לי בסדר גמור..
התשובה בפנים
01/12/14 12:08
25צפיות
ראשית, אני הדיוט גמור עפ"י כל דין, וממש לא תלמיד חכם (הלוואי שהייתי, אולי בגלגול הבא)
לגבי אותה מחדשת לשון, המידע מצוי בקישור שהעליתי אבל אביאו שוב:
ורדה ביקוביצקי , היום ראש המינהל האקדמי במכללה האקדמית תל אביב יפו , ואז ראש מינהל התלמידים בפקולטה למרעי החברה באוניברסיטת תל אביב .
בטח לא הדיוטית כמוני, אבל ככל הנראה לא מומחית ללשון או למגדר - ובכל זאת הצליח לה!
קראתי והפנמתי.
01/12/14 21:08
18צפיות
תודה לך, עמית נכבד.
 את דעתי אמרתי לא כדי להחניף לך, אלא כך התרשמתי מכניסותיך השונות לפורום ומן הרעיונות שאתה מעלה.
 אגב, אפרופו חנופה, האם אתה מכיר את המימרה הערבית "אַלְף בַּבּוראת אינגליזי מא בִּסְחַבּוּש שווארבַּכּ מן טיזי"?
 שבוע טוב וליל מנוחה
מצטרף לדברי יאקים...
02/12/14 09:53
24צפיות
הדיוט גמור,
שמך אינו נאֶה לך אך אתה נאֶה לשמך.
 
אך יאקים, אתה עצמך גם מן התלמידי חכמים
המחכימים אנלפביתים שכמותי.
היי, אסי. קטונתי מכל החסדים שאתה מרעיף עליי
02/12/14 20:17
12צפיות
ברוב חסדך.
 ללא כיסוי של ממש במציאות....
 שים לב שחז"ל אומרים שאין אדם משים עצמו רשע, ואני מוסיף שאולי הם מתכוונים
 לכך שגם אתה אל לך להשים עצמך אנאלפבית, שהרי בוודאי אינך כזה...
 ערב טוב לך.
הדבר המעניין הנוסף הוא המילון עצמו המוזכר בתגובתך...
02/12/14 09:48
36צפיות
המילון האטימולוגי זה פעם הראשונה שאני שומע עליו.
 
נכנסתי לקישור שהצגת וראיתי שם ערך משנת 2008, ואז עברתי למסך הבית וראיתי את הדברים הבאים:
"ברוכים הבאים ל"אטימולוגיה" (etymology.co.il), מילון אטימולוגי לשפה העברית. מטרתנו להקים מאגר מידע מקוון אשר יציג מידע רב ככל האפשר על תולדותיהן של מילים עבריות. מידע זה מבוסס תמיד על מקורות מדעיים, המצוינים בסוף כל ערך. המילון מעודכן ללא הרף ותוכלו להתרשם מהתקדמותנו באמצעות תרשים העוגה שמשמאל." הבטתי בתרשים העוגה שמשמאל וראיתי שכתוב מתחתיו: סך הכול, 20 ערכים.
 
האם זה מילון שנכשל כבר בתחילתו?
היוזמה דווקא נראית מעניינית ומזכירה את היוזמה של המילון המפורסם Etymology - שנוצרה על ידי אדם אחד תוך כדי עבודת נמָלים.
 
לאחר מכן, הבטתי בשורת הכתובת וראיתי שכתובת האתר היא: http://www.unreal.co.il/e/  ובאמת זה נראה לי לא מציאותי...  
גם אני לא זכרתי את עצם קיומו, אבל מתברר שהוספתי אותו בעבר
02/12/14 11:27
19צפיות
לרשימת המילונים בקישורי הפורום, אתה מוזמן לעיין בה (לשונית "כלים ומידע" >> קישורים >> מילונים).
זאת הייתה יוזמה של גיא
02/12/14 13:40
28צפיות
(הוותיקים בוודאי זוכרים אותו, כתב כאן בעבר בכינוי Scarlight) בשיתוף פעולה אתי. היוזמה לא צלחה, והפסקנו לעבוד על המילון בשלב די מוקדם, אבל האתר נשאר בדומיין הפרטי של גיא.
º
יכול היה (ועדיין יכול) להיות לכך פוטנציאל חזק
02/12/14 14:34
9צפיות
יכול להיות
02/12/14 15:03
25צפיות
תמיד חלמתי ואני עדיין חולם על מילון אטימולוגי מקוון בשפה העברית, אבל כרגע זה לא בראש מעייניי. בינתיים, אני מספק את התשוקה האטימולוגית שלי בכך שאני עורך מדי פעם "מחקר" על מילה מסוימת ומעלה את הממצאים לוויקימילון.
 
רק כדי להבהיר, למיטב זיכרוני, כל הערכים המוצגים כעת באתר הם פרי עטו של גיא ואני לא הייתי שותף להם. אני עבדתי רק על מספר קטן של ערכים שנותרו בשלבי כתיבה ולא אישרנו אותם לתצוגה. כמה מהם (אני כבר לא זוכר איזה) העברתי בסופו של דבר לוויקימילון.
כל הכבוד
03/12/14 06:31
12צפיות
על התרומה לציבור. הסיפור של המילון האטימולוגי עצוב. אבל לפחות אנחנו מרוויחים בויקימילון. תודה.
פינת ההומוגרפים בלשון של שולה הפנינים
29/11/14 20:59
24צפיות
נא לשרשר להבא,
ההומוגרף "חרוץ" ( זהב, מוחלט, בעל חריצים, שאינו מתעצל)
29/11/14 15:33
30צפיות
מה מקורות משמעויותיו ? מה הקשר ביניהן ? 
מקשרת לך דיון קודם בנושא מהשנה האחרונה:
29/11/14 18:30
29צפיות
תודה רבה. עדיין לא ברור מדוע חרוץ מובנו "מוחלט", בין היתר
29/11/14 20:43
25צפיות
מדוע הזהב כתום (כעין השמש?) , האם חרוץ בא מ"חרס" במובן שמש ? מהי ארץ כתם שלכאורה ממנה הגיע זהב ? האם שייכת להיתה לממלכת נוביה ?
ומה קשרי הגומלין בין משמעויות חרוץ
נראה לי
29/11/14 22:48
29צפיות
ש"חרוץ" במשמעות של זריז שאינו מתעצל, אינו אלא "חלוץ" בחילופי למ"ד-רי"ש אופייניים.
בעברית חלוץ הוא מי שחגר את נשקו על חלציו ויוצא להילחם בראש המחנה, והמילה הארמית ל"חלציו" היא חרציהּ (למ"ד-רי"ש מתחלפים כאמור). לאזור חלציו, לשנס מותניו, לנער חצניו  הם ביטויי זריזות מוכרים.
 
"חרוץ"  במשמעות 'מוחלט' ("כִּליון חרוץ", ספר ישעיהו), לעומת זאת, נגזר מהפועל לחרוץ. כיליון חרוץ הוא עונש של מי שכבר נחרץ דינו - נקבע דינו כפסק מוחלט ונכתב בחרט ברזל על גבי הלוח.
 
שם הצבע כתֹם הוא מילה שחודשה בעברית בתקופת התחייה (דומני ע"י בן יהודה), והיא נגזרה מהזהב שצבעו דומה לצבע orange (בתנ"ך דווקא השתמשו במילה "ירקרק" כדי לתאר את צבע הזהב).
 
 
חן חן החכמתני. עדיין מתענין בקיומה של ארץ כתם
29/11/14 23:35
28צפיות
ההיתה או רק משל היתה ? האם היתה חלק מ"נוביה" ומקור הזהב בעת העתיקה בעיקר ממנה ?
מהיכן בא הרעיון שיש ארץ כתם? מה שיש הוא כתם גרידא, ומשמעותו
29/11/14 23:47
19צפיות
של כתם זה היא זהב.
במילים אחרות, אין ארץ כתם (שמשמה כביכול קיבל הזהב את השם כתם).
אני מניח
29/11/14 23:58
21צפיות
שראית את את ההשערה המובאת ב'דעת מקרא' שעל פיה הזהב מכונה כתם על שם ארץ מוצאו (על פי הכתובת המצרית nb-n-ktm). מעבר לכך איני יודע.
º
ראיתי דעה זו בבלוג "BALASHON" המביא מדעת מקרא. תודה.
30/11/14 00:14
8צפיות
השלמונת (באדום) שנראית לי נחוצה (בל אחטא בשפתיי):
29/11/14 23:40
23צפיות
"שם הצבע כתֹם הוא מילה שחודשה בעברית בתקופת התחייה (דומני ע"י בן יהודה), והיא נגזרה מהזהב שצבעו דומה לצבע orange ואשר אחד משמותיו הנרדפים הוא 'כֶּתֶם' (בתנ"ך דווקא השתמשו במילה "ירקרק" כדי לתאר את צבע הזהב).
 
שיבולת בשדה
כורעה ברוח
מעומס גרעינים כי רב.
ובמרחב הרים
יום כבר יפוח
השמש כתם וזהב.
תודה על ההשלמה
29/11/14 23:52
22צפיות
וכדי למנוע אי בהירות, אוסיף אותה במקום אחר במשפט:
... והיא נגזרה מהזהב, אשר אחד משמותיו הוא כֶּתם, וצבעו דומה לצבע orange.
פינת ההומוגרפים בלשון - חרס
29/11/14 20:53
33צפיות
פינת ההומוגרפים בלשון - חרס
======================
1. חמר להכנת קדרות
2. כינוי לשמש (איוב)
3. מחלת עור " יככה ה' בשחין..בגרב ובחרס" ( דברים)
כיצד נולדו 3 המשמעויות ? מה מקור כל משמעות ? מה קשרי הגומלין ביניהן, אם כלל קימים ?
לא לגמרי הומוגרפיים
30/11/14 12:34
20צפיות
  1. חרס  (חימר, שברי כדים וכד') נכתב במקור בשי"ן שמאלית וכנראה שגם בוטא אחרת
  2. חרס (שמש) קשור אולי לזהב ולצבע כתום/חרוץ, ויתכן שהשורש הוא במקור חר"ץ
  3. חרס (מחלת עור) מקושר ע"י קליין לשורש ארמי-סורי שמובנו "להתקשות", אולי כתיאור מחלה הגורמת לעור ליצור גלדים. קליין לא מציע קשר אפשרי לחרס (1), אבל אני חשבתי מיד שאולי יש קשר לחימר הלח המתייבש ומתקשה בתנור או בשמש.
חן חן. אם כך, מה הגדרתם ? מי שקורא "חרס" עשוי לתהות על 3
30/11/14 20:39
21צפיות
משמעויות, כיון שאינו יודע מה מקורו בש' שמאלית, מה בשרש ח.ר.צ. ומה לשרש הארמי סורי שמשמעו להתקשות.
º
שאלות של הקוסמת הורודה2 (להבא נא לשרשר, )
29/11/14 19:46
4צפיות
º
מה זה אדיו סנטו?
29/11/14 13:14
29צפיות
לא שאלה בעברית...
29/11/14 13:21
23צפיות
מחיפוש בגוגל, כנראה בלדינו "אלוהים אדירים" (ביטוי קריאה).
º
תודה איפה מצאת לא מצאתי בגוגל
29/11/14 13:33
5צפיות
מצאתי תוצאות בגוגל ועברתי עליהן
29/11/14 13:55
21צפיות
התוצאות הראשונות היו לפורום לדינו (נשמע לי הגיוני, הנחתי שמדובר בלטינית או באחת השפות שצמחו ממנה כמו ספרדית) והבנתי גם מהשימוש שמדובר במילת קריאה, ומההקשר (santo סנטו = קדוש, כמו saint באנגלית, dios = אל, אלוהים) הבנתי שזה משהו עם אלוהים; בהמשך הייתה תוצאה בכותרת "פרק שלישי [DOC]" ושם הופיע הטקסט "אדיו סנטו. – אלוקים אדירים (מראות מצחיקות, עמ' 146)" וזה מבחינתי "תפר את הפינה".
º
תודה את גדולה
29/11/14 14:26
7צפיות
º
29/11/14 14:30
4צפיות
"עששה מכעס עיני" מה זה עששה? מכירה רק
29/11/14 17:01
25צפיות
עששית ועששת ולא נראה לי שהם קשורים לפירוש המקורי...
עששה מכעס עיני - כהתה או נחלשה מכעס עיני
29/11/14 18:26
23צפיות
זו מילה נדירה יחסית וקשה לדעת את משמעה המדויק (אבל יש גם בתהלים כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ. ואם כן לא רק העין יכולה להיות עששה אלא גם העצמות).
ייתכן שיש קשר לעששית וייתכן שלא, קשה לדעת.
עששת היא כמובן מילה חדשה, וודאי שיש לה קשר לפסוק מספר תהלים (היחלשות השן).
תודה זה מתחבר לי לחלום שלי שהכעס היה ציור אדום עם נצנצים
29/11/14 18:32
15צפיות
מרב נצנצים ואדום לא רואים בעיניים כי עששה מכעס עיני
PARGEN או FARGEN?
29/11/14 17:58
14צפיות
לפי הכלל שאות בומ"פ בראש מילה צריכה להיות דגושה, אז צ"ל PARGEN... האם זה נכון?
 
תודה
º
זו לא מילה בעברית.
29/11/14 18:10
7צפיות
º
'פרגן' היא מילת סלנג (כלומר לא תקנית) שהגיעה מהיידיש
29/11/14 18:21
7צפיות
º
תודה: טוב לדעת...
29/11/14 20:11
4צפיות
º
שאלות של Assiduous
67תגובות
29/11/14 13:31
107צפיות

(המשך...)
שלום לכם
41תגובות
29/11/14 05:07
112צפיות
פתחנו בפורום פמיניזם פינה לשפה העברית. המצב שלנו שם קשה מאוד. אנחנו סובלים מטעויות בכתיבה ויש בעיניי צורך לתקן וללמד. אודה לכם אם תעיפו מבט לכיוון שלנו מידי פעם ותלמדו אותנו משהו. תודה מראש ויופי של פורום יש לכם.

(המשך...)
פתחנו בפורום פמיניזם פינה לשפה העברית. המצב שלנו שם קשה מאוד. אנחנו סובלים מטעויות בכתיבה ויש בעיניי צורך לתקן וללמד. אודה לכם אם תעיפו מבט לכיוון שלנו מידי פעם ותלמדו אותנו משהו. תודה מראש ויופי של פורום יש לכם.
חתול נוח ואיכותי, חום מנוקד...
29/11/14 00:34
63צפיות
 
עדיף לא לגלול לפני שלוחצים על הקישור, אבל למי שחייב לדעת מראש:
 
ספוילר 
 
(דוגמה חמודה לדו משמעות תחבירית מסוג סמיכות + שם תואר).
חמודדדד חחחחח
29/11/14 04:34
26צפיות
אבל האמת לא הבנתי מה מיוחד בזה - מבחינה עברית- חוץ מזה שמדובר במשהו חמוד.
 
יש אין ספור דוגמאות לדו משמעויות. לא?
אא"כ דו משמעות מסוג זה נדיר ביותר.
זה לא מיוחד; סתם דוגמה משעשעת שנקרתה בדרכי
29/11/14 14:54
20צפיות
לא חסרות דוגמאות לדו-משמעות בשפה, אבל לרוב משתדלים להימנע מהן אלא במקרים שבהם אין סיכוי שמישהו יטעה כי בלאו הכי זה לא מתאים. גם כאן ברור במה מדובר, אבל שמות התואר דווקא מתאימים (תוכנית, לא רק תחבירית) הן לנסמך והן לסומך, וזה כבר קורה פחות.
מחיר המוצר כולל את עלות השילוח :-\
29/11/14 16:33
19צפיות
הכוונה הייתה בוודאי למשלוח,
ולא לשילוח החתול לחופשי מהתִּיק המנוקד...
º
לא הבנתי את הבדיחה איפה הסמיכות פה?
29/11/14 17:00
14צפיות
עונה בפנים
29/11/14 17:01
24צפיות
"תיק נשיאה" הוא צירוף סמיכות. מכיוון שזה צירוף סמיכות שבו הנסמך (המילה הראשונה) והסומך (השנייה) זהים במין ובמספר, שם התואר שאחרי הצירוף יכול להתאים דקדוקית לכל אחד מהם.
תודההה אבל בתיק נשיאה שני הסומך והנסמך לא באותו
29/11/14 17:06
19צפיות
מין כי נשיאה זה שם פעולה אז איך זה יכול להיות זכר או נקבה?
צודקת, לא הגדרתי זאת במדויק
29/11/14 18:19
17צפיות
במקרה הזה הכוונה לחתול שהוא הלוואי של 'נשיאה', אבל זה קורה הרבה בצירופי סמיכות ושם תואר: בן המלך האכזר (מי אכזר, הבן או האב?), פרת דודתי השמנה וכיו"ב.
 
º
לא ברור אם החתול חום ומנוקד או התיק..
29/11/14 17:02
8צפיות
º
אהההה
29/11/14 17:06
15צפיות
º
לא ברור אם החתול נוח ואיכותי או שהתיק כזה
29/11/14 19:10
9צפיות
בעניין דומה: שתי ההחלטות החשובות של רובין ויליאמס
30/11/14 12:44
36צפיות
מתוך הארץ:
בעקבות שני אירועים אלה החליט גם ויליאמס להפסיק להשתמש בסמים ולצרוך אלכוהול.
º
בהתחלה קראתי לא נכון עד שנפל לי האסימון...
30/11/14 12:53
10צפיות
º
לקח לי הרבה זמן להבין..
01/12/14 14:35
7צפיות
להשקיע בלשון ציווי
28/11/14 17:59
36צפיות
היי, איך אומרים "להשקיע" בציווי ובלשון זכר?
תודה.
ערב טוב לך, מתעניינת
29/11/14 00:02
29צפיות
כאשר לה"פ היא ח, ע או ה מופקת (שיש בה מפיק והיא נהגית, לא נחה, אם קריאה, נאלמת),
 הצירי בצורות מקבילות שאין לה"פ שלהם גרונית (הקשֵב, הזמֵן, הרגֵּש...) הופך לפתח בהשפעת הגרונית:
 השגַּח, השקַע, הגבַּהּ!
 שבת שלום.
תופעה לשונית-פונטית זו
29/11/14 00:03
20צפיות
מכוּנה הנמכת תנועה.
השקע (בשתי דרכי ההגייה האפשריות):
29/11/14 00:25
23צפיות
הַשְׁקַע! וגם הַשְׁקֵעַ!
 
"בזמן עבר, עתיד, ציווי ובשם הפועל ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית)  מנוקדת בצירי – כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה – אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; הֵרַע, הֵרֵעַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; יִתְמַהְמַהּ, יִתְמַהְמֵהַּ; שַׂמַּח! שַׂמֵּחַ!; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ."
בוקר טוב, מתעניינת. למרות ההערה
29/11/14 09:15
24צפיות
שנוספה לאחר תגובתי, אני הייתי מעדיף השקַע, השגַּח, להימנַע, להיפתַח...
אמנם החלטת האקדמיה המתירה גם את האפשרות השנייה ידועה לי,
 אולם הנימוקים לכך אינם משכנעים
עם זאת, ברור שאם מאמצים את החלטות האקדמיה ככתבן וכלשונן, יש
 לקבל גם צורות שיש בהן צירי ופתח גנובה (כלומר להיפתֵחַ, לדוגמה).
העדפתך כבודה במקומה מונח; השאלה הייתה איך אומרים
29/11/14 14:08
21צפיות
(ולא מה עדיף) ומכיוון שיש שתי דרכים, מן הראוי לציין את שתיהן (בפרט אם אתה מודע לשתיהן) כדי שהשואלת תקבל תשובה מלאה לשאלתה. אם לאחר מכן אתה מעוניין להביע את דעתך, זכותך המלאה; אך אנא, אל תמנע מידע רלוונטי רק כי אתה בוחר אחרת; תן לשואלת לבחור את הצורה העדיפה בעיניה. לכל אחד מכם שמורה זכות הבחירה לבחור כרצונו.
אנא, במחילה מכבודך, אל תחנכיני קובל מליאת הפורום.
29/11/14 22:40
15צפיות
אמרתי שאני מעדיף למרות בחירת האקדמיה שאינה מנומקת דיה לדעתי.
 והשואלת יכולה להבין בעצמה (ומדוע לא תתני לה אשראי מינימלי?) לבחור את האפשרות שנראית לה,
לאחר שקראה את דברייך המלומדים.
אני לא מחנכת אותך, אני מבקשת בצורה מנומסת
29/11/14 22:48
17צפיות
להבדיל בין תשובה אובייקטיבית להעדפה סובייקטיבית, שכן בהודעתך הראשונה ציינת רק צורה אחת אף שהשנייה ידועה לך, ורק אחרי שהוספתי את דבר האקדמיה ציינת שבעצם אתה מכיר את שתי הצורות אבל מעדיף רק את זאת. אני אכן מעניקה לשואלת את אפשרות הבחירה ולכן הבאתי את דבר האקדמיה המאשרת את שתי הצורות.
אני גא בך על שהבאת את תשובת האקדמיה.
29/11/14 22:57
21צפיות
אני מבין מדברייך שאת מטילה ספק בהכרתי את שתי הצורות.
 וואני מודה לך על כך שהודות לתוספת שלך למדתי משהו חדש.
הבנת לא נכון...
29/11/14 23:00
22צפיות
לא הטלתי כל ספק בהכרתך, זו ממש לא הנקודה.
º
סליחה, לתומי סברתי כך. אני מתנצל...
29/11/14 23:18
5צפיות
º
היי, לשון ציווי זכר של להשקיע?
30/11/14 08:58
25צפיות
º
בוקר אור, רק עכשיו ראיתי שעניתם לי. תודה!
30/11/14 09:08
6צפיות
º
בוקר אור, רק עכשיו ראיתי שעניתם לי. תודה!
30/11/14 18:11
7צפיות
º
בוקר טוב יקרים. מה זה משפטי חיווי?
28/11/14 08:14
217צפיות
משפט רגיל, שיש בסופו נקודה (להבדיל משאלה, למשל)
28/11/14 12:37
28צפיות
להרחבה ראי כאן (מצאתי בגוגל בתוצאה הראשונה):
º
תודה רבה ויום נעים
28/11/14 12:38
7צפיות
"אי לכך", על איזה אי מדובר?
27/11/14 20:57
39צפיות
למיטב הבנתי כשאנחנו אומרים "אי לכך", הכוונה ל-לכן או בהתאם לכך.
אבל אני לא מנסה למצוא שום הקשר למילה "אי" במובנים הנ"ל. דעתכם?
 
  עלתה לי קונוטציה / אסוסיאציה למילה הארמית "הִלכך", האם יש קשר? 
 
אמנם נכון ש"אי לכך" מזכירה את הביטוי הארמי
27/11/14 21:41
28צפיות
"הילכך",  אבל נראה לי שהטעות נעוצה בניקוד: אין מדובר באִי, אלא באֵי שמופיע בביטויים דומים:
 אי שם, אי אז, אי אלה, אי אלו ועוד.
איפה ראית את הניקוד השגוי בדבריי?
27/11/14 21:44
24צפיות
ומה מקורה של המילה אֵי?
º
אי-לכך אכן נולד מהלכך.
27/11/14 21:42
27צפיות
אבל כוליה עלמא (כמעט...) הוגים
27/11/14 21:45
54צפיות
אִי לכך, בעוד שבארמית מדובר על "הֵילכך", אם זיכרוני אינו מטעני...
למיטב ידיעתי (ואפשר שאני טועה)
27/11/14 21:54
24צפיות
המילה הארמית היא הִלכּך (בחיריק), ולכן גם הכ"ף דגושה (אילו הניקוד היה כדבריך, הרי שהלמ"ד הייתה בשווא נע, והכ"ף רפויה).
אצלי הייתה מעולם נקוטה הגיית הֵילכך... הילכך,
27/11/14 22:35
22צפיות
הואיל וציינת שלמיטב ידיעתך מדובר בהִלכָּך, סברתי שמן הראוי
לא לסמוך על זיכרוני רב השנים, אלא לבדוק: הן ספיר והן אא"ש גורסים
 את שתי צורות ההגייה והניקוד,
 לעומת זאת רב-מילים גורס הִלכָּך.
 רק לידיעתך. הילכך - תיקו~
אולי תיקו
27/11/14 23:15
18צפיות
אבל עצם קימוה של הצורה החרוקה מסבירה את המעבר ל"אִי לכך" המשובש.
העיקר שבדוחק אתה מסכים לתיקו...חחחח
29/11/14 00:09
9צפיות
ההנחה שלך נשמעת לי די הגיונית, אך אינה מייתרת את קיומה של הצורה הצרויה...
 ואגב, עצם קיומה מסביר או מסבירה?
 שבת שלום לך, עמיתי המלומד
חברים מה משמעות התחילית "אי"?
27/11/14 22:59
25צפיות
אני מכיר אותה במשמעות השלילה כמו "אי אפשר"; "אי יכולת"; "אי עשייה"; "אי אחריות" וכולי.
 
השאלה כעת היא איך המשמעות השלילית הזאת מתקשרת ל"אי לכך" שמשמעותו בכלל "בהתאם לכך".  
º
שיבוש של הלכך. אין משמעות לתחילית המשובשת.
27/11/14 23:11
9צפיות
º
ז"א שמדובר בשיבוש למילים "הא לכך"> הֵלכך> אֵי לכך> אִי לכך?
27/11/14 23:17
16צפיות
לא יודע אם בדיוק בסדר הצעדים הזה. יש אפשרויות נוספות.
27/11/14 23:28
23צפיות
אבל בסופו של דבר מגיעים מ"הלכך" ל"אי לכך".
לטעמי, הניקוד בציר"י קרוב יותר למקור.
הודעה זו מכילה תמונות
28/11/14 00:14
30צפיות
לתפיסתי כרגע, אִי בכל מקרה הוא שלילה (כך שהוא לא מתאים ל"אי לכך"), ואֵי הוא ככל הנראה שיבוש של הֵא. 
כמו כן בדקתי במילון אב"י, ואני מצ"ב את דבריו (לאחר 70 שנים אין כבר זכויות יוצרים. נכון?). הוא מעלה השערות שלא הוזכרו כאן ולכן חשוב להביא אותן. 
 
 
אגב, למי יש גישה למאגר של האקדמיה ללשון ומסכים לשתף אותנו במידע על הלכך והילכך? 
 
אם מותר, אוכל לצרף דיון מעניין מספר ילקוט יוסף על המחלוקת בקרב הדתיים על הגיית המילה "אי" בברכות (בחיריק או בצירי). 
איני בקי בדיני
28/11/14 00:44
29צפיות
איני בקי בדיני זכויות היוצרים, אבל קשה לי להאמין שצילום העתק מתוך מהדורה מודפסת יהיה תלוי רק בזמן שעבר מאז מות המחבר ולא במועד ההדפסה.
בכל אופן, השערות מעניינות.
לגבי מילת השלילה "אי", ידוע שהיא צורה מקוצרת של המילה "אֵין". ולכן הצורה הצרויה "אֵי" היא שהייתה מקובלת בכל קהילות ישראל עד לפני מאות שנים מעטות. לפני כמה מאות שנים, שינו המדקדקים בקהילות אשכנז את הניקוד לחיריק, כדי להשוותו למילה אִי המקראית (אִי כבוד).
וראה על כך במאמרו של חיים א' כהן (עמודים 197-195, אתר אוניברסיטת תל אביב):
יש מי שטוען
28/11/14 01:01
24צפיות
כי אין זה נכון להשתמש במילה אֵי כתחליף לאִי, ואף מביא לכך ראיה מן הכתוב:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ?" (בראשית ד' 9), כלומר אֵי= אַיֵה. (אליהו בחור בספרו התשבי).
זה
28/11/14 01:06
16צפיות
מופיע במאמר שקישרתי אליו.
אבל כמובן, לשון תורה לחוד, ולשון חכמים לחוד.
בלשון המקרא אֵי = איה, איפה, בלשון חכמים אֵי = אין.
הזמן הרלוונטי הוא ממות היוצר, אבל השאלה שלי מי הזכויות...
28/11/14 01:06
19צפיות
זה נושא סבוך ולא פשוט. מכיוון שאלה ספרים ישנים אני משאירה את ההודעה הזאת (וגם אחרות שפורסמו בשבוע האחרון) אבל אשמח אם נוכל להימנע ככל הניתן מצילומים של ספרים וחומרים שאין לנו זכויות יוצרים עליהם ולהשתמש באמצעים אחרים עד כמה שאפשר.
באופן כללי, מה ז"א השאלה של מי הזכויות?
28/11/14 01:48
14צפיות
ומדוע זה רלוונטי אם כבר עברו 70 שנה?
כי יוצר יכול לוותר על זכויות קנייניות (תמלוגים וכיו"ב)
28/11/14 02:09
17צפיות
ולהישאר רק בעל הזכויות המוסריות. אתה צעיר ממני אז אני לא יודעת אם אתה זוכר את הרעש שהיה כשמייקל ג'קסון קנה את הזכויות לשירי הביטלס... (פול מקרטני ממש לא אהב זאת).
 
כמו כן יש הבדל בין זכויות יוצרים על היצירה עצמה לבין המדיום שבו היא פורסמה.
לדוגמה, אתה יכול להשתמש חופשי בשירים של ביאליק כי זכויות היוצרים על הטקסטים פגו, אבל אין פירוש הדבר שהזכויות של הוצאת הספרים פגו. כשאתה משתמש בהדפסה קיימת יש בה זכויות שאינן רק של היוצר, כל מי שעבד על הספר (עורך, מעצב, מאייר וכו') והזכויות על ההדפסה הן של המו"ל, למיטב ידיעתי. כלומר אתה יכול להשתמש בטקסטים עצמם, אבל אין פירוש הדבר שמותר לך לצלם דף מספר שבו הם הודפסו ולעשות בו כרצונך. זה לא אותו הדבר.
 
אני לא משפטנית וכל זה למיטב הבנתי בלבד; מכיוון שהדיון הזה לא באמת שייך לנושא הפורום, אם יש לך שאלות נוספות אני ממליצה להפנות אותן לפורום חוק ומשפט (ואתה כמובן גם יכול להתחיל מקריאת הערך "זכויות יוצרים" בוויקיפדיה).
º
תודה
28/11/14 06:15
3צפיות
שאלה בחיבור - הצגת טיעון
27/11/14 17:31
23צפיות
שלום,
רציתי לשאול, במידה ואני כותבת מאמר טיעון ואני רוצה להציג כמה טיעונים האם אפשר לרשום בתחילת הטיעון הראשון "ראשית" ובתחילת הטיעון השני בנוסף, יתר על כן וכדו'?
או שאני חייבת לרשום "שנית"?
 
אשמח להבהרה : ) 
לטעמי האישי בלבד
29/11/14 05:10
16צפיות
דומני שהנושא תלוי במשלב הלשוני הרצוי ואין כאן עניין של חובה או פטור.
 
ובכל אופן, באופן אישי בהינתן האופציה הזאת בלבד (שנית או יע"כ) הייתי בוחר ב"שנית", כי זה יותר קוהרנטי לטעמי.
 
בביטוי הקישור "יתר על כן" הייתי משתמש כשאני מציג את הטיעון הקודם בדרך אחרת כמו:
1. לדעתי, יש לאפשר השכלה חינם כי זה מאפשר למצוא עבודה מתגמלת יותר וכו' וכו' וכו'".
2. יתר על כן, ההשכלה מאפשרת ראייה עמוקה יותר ומצמצמת את הפשע במידת מה וכו'
3. בנוסף לכך, אחוז המשכילים המאושר גבוה מאחוז המאושרים בקרב מי שאינם כאלה וכו'.
4. כמו כן, נמצא שאחוז הגירושים בקרב המשכילים הוא נמוך יותר מאשר אחוז הגירושין אצל וכו'.
 
דוגמה נוספת:
1. לטענת המתנגדים אין לאפשר השכלה גבוהה חינם כי זה יגבה הוצאות כלכליות משמעותיות מהמדינה.
2. יתר על כן, לא נמצאו הוכחות מדעיות לכך שהשכלה ממעטת פשיעה.
3. בנוסף לכך, מחקרים מדעיים הראו כי במדינות שבהן ההשכלה גבוהה ניתנת חינם, כמות הניגשים לרכוש השכלה כזאת הינה קטנה.
 
 
(נ.ב. כמובן שהנתונים כאן הומצאו לצורך העניין. אני מקווה שבעתיד מישהו לא יתבלבל בגללי ויחשוב שהוא באמת קרא מאמר כזה...)
 
 
מעולם או לעולם
27/11/14 11:56
78צפיות
צהריים טובים,
 
אנחנו יודעים ש"מעולם" מתייחס לעבר ו"לעולם" מתייחס לעתיד, אבל נראה לי שזה לא מספיק.
במשפט כמו למשל: "הפגישה הייתה קשה ומאז הם מעולם לא דיברו" - למרות שהמשפט הוא בלשון עבר, הביטוי "מעולם" מתייחס לזמן העתיד ביחס לאותה נקודת זמן שבה מדובר, ולכן מרגיש לי שצריך להיות: "הפגישה הייתה קשה ומאז הם לעולם לא דיברו". "מעולם" פשוט לא מסתדר לי פה.
 
אשמח לדעות נוספות
פאנור75
לענ"ד אתה טועה, כי בכל זאת
27/11/14 12:13
42צפיות
מדובר על עבר ולא על עתיד, בדומה לשימוש ב i have spoken  באנגלית,
 שמתייחס לפועל שהחל בעבר והסתיים ברגע שנאמר.
 הנחת היסוד שלך נכונה, אך הפרשנות לגבי המשפט שהבאת שגויה לדעתי.
 לי לא כל כך מרגיש השימוש שאתה עושה ב"מרגיש לי". זה אכן נשמע צורמני.
שתי האפשרויות לא טובות.
27/11/14 20:19
53צפיות
האפשרות הנכונה:
הפגישה הייתה קשה, ומאז הם לא דיברו כלל.
 
האפשרות הראשונה בעייתית  כי "מעולם" = מאז ומעולם, ולא רק מאז הפגישה (טריליאן כתבה על זה כאן פעם).
האפשרות השנייה לא נכונה, כי "לעולם" = לעתיד.
 
תהיה בריא , כלל לא זכרתי את הדיון הקודם בנושא...
28/11/14 03:18
37צפיות
אבל בעקבות דבריך נברתי מעט בארכיון ושלפתיו מתהומות הנשייה:
בדיוק אותה שאלה עלתה שם
28/11/14 13:52
30צפיות
עדיין נראה לי ש""לעולם" היא המילה המתבקשת פה, אני חושב שפוסלים אותה רק בגלל קביעה רשלנית שלפיה באופן אוטומטי מעולם מתייחס לעבר ולעולם רק לצורת עתיד.
 
החלופה הכי טובה מאותו דיון היא זו של "חוכך בדעתו" שהציע:
"היא הסתלקה ממנו ולא שבה אליו עד עולם". כפי שהוא גם הסביר: "השמטת המילה 'לעולם' מחלישה את המוחלטות והסופיות של האמירה (או אף של ההסתלקות גופא), והיעדרה יוצר (אצלי לפחות) תחושה של חסר."
 
צריך להיות לעולם וזהו
º
אם שמת לב, חוכך דווקא חזר בו מהצעתו... אבל איש איש ודעתו.
28/11/14 13:56
8צפיות
תודה למגיבים! איתר שלר, גם ההצעה שלך לא מספיק טובה
28/11/14 13:41
36צפיות
במקרה שרוצים לספר שהם לא נפגשו מאז אף פעם עד סוף חייהם, שהם לא ייפגשו לעולם. בהצעה שלך עוד אפשר שייפגשו בעתיד. לכן המילה שהכי מתאימה לי כאן היא לעולם.
"ירושלים נכבשה בשלישית ע"י כוחות האור, ומאז לעולם היא מוגנת".
אז כך:
28/11/14 14:00
20צפיות
ומאז הם לא דיברו זה עם זה, ולא ידברו עוד לעולם.
 
אינך יכול לנקוט לשון עבר כשאתה מכוון לעתיד - אם לא ייפגשו בעתיד, תאמר שהם לא ייפגשו, אל תאמר שהם לא נפגשו (העתיד עוד לפנינו, הם עדיין בחיים).
 
 
º
חסרים זמנים בשפה אם רוצים לדייק, אבל היא יפה מספיק גם ככה
28/11/14 14:04
5צפיות
כן. אין בעברית זמן דקדוקי
28/11/14 14:14
18צפיות
הכולל בבת אחת את העבר החל מנקודת זמן ספציפית ואת העתיד האין-סופי.
לכן צריך לפצל את המשפט לשניים - עבר ועתיד.
º
נראה לי: "הפגישה היתה קשה ומאז הם לא דיברו לעולם" עדיף
29/11/14 09:37
21צפיות
סליחה על התערבותי, אך המשפט הזה
29/11/14 09:55
15צפיות
נראה לי אבסורדי מבחינת השימוש בזמנים.
 הצירוף :ל"א דיברו לעולם" נשמע ונראה כתרתיה דסתריה, באשר "לעולם"
 מתייחס לאפשרות מכאן ולהבא, כלומר לצורת העתיד, וזה אינו מתיישב עם הפועל בעבר (דיברו).
 נדמה לי שהצירוף הזה קיים באנגלית (FUTURE PERFECTׂ), אך לא בעברית.
צודק, אני מסכים איתך. אלא
29/11/14 10:52
20צפיות
שלא דייקת. אני לא רשמתי "לא דיברו לעולם", רשמתי: "הפגישה היתה קשה ומאז הם לא דיברו לעולם" . למרות שנקודת מבטו של המספר היא אל העבר (היתה קשה, לא דיברו), המסר התוכני הוא מהעבר אל הנצח -שכן לעולם מבטל כל אפשרות שהם דיברו.
 
 
אגב יש הבדל בין המשפט הזה
29/11/14 11:02
11צפיות
לבין המשפט שרשם איתי: "הפגישה היתה קשה ומאז הם לא דיברו כלל" , אין כאן מימד של נצחיות הגורמים יכולים לשוב ולדבר בעתיד- כלומר נקודת מבטו של הכותב שונה מהרצוי.
ובכל זאת, לא נראה לי תקין, אך אם
29/11/14 11:02
9צפיות
דעתך שונה, לא נלך לרב....שבת שלום לך.
º
בוא נעזוב רבנים ותקנים, הצע חלופה מתאימה למשפט...
29/11/14 11:13
6צפיות
אינני איש בשורה ואין לי שפנים לשלוף משרוולי. החלופה שלי
29/11/14 11:38
13צפיות
בעקבות בקשתך עוברת דרך ויתור על מעולם (ובוודאי על לעולם שנראה/נשמע מזעזע)
 ולהסתפק ב: ומאז לא דיברו כלל.
כמובן, אין זו חלופה שמבטאת את זמן עתיד שמתייחס לנקודת הזמן הנתונה, אך יש בזה מעין בררת מחדל.
 האם במשפט "אמרתי לו שאבוא עמו" ישנו מצב דומה?
אבל המשמעות של שני המשפטים שונה
29/11/14 12:32
15צפיות
מאז לא דיברו כלל- אפשר שיבוא אחריו ניגוד עד לזמן כזה וכזה, או עד לאירוע X.
מאז לא דיברו לעולם- הדובר כבר נמצא בנקודת זמן בה הוא יכול לומר בבטחה שהגורמים לא דיברו אף לא ידברו לנצח...
איני מעוניין לכפות את דעתי עליך, אעפ"י שהיא
29/11/14 22:44
14צפיות
אינה נראית לי.
 ולא קרה דבר אם נישאר חלוקים זה על זה....
º
ומאז הם לא דיברו *עוד* לעולם (שיהיה)
29/11/14 13:23
15צפיות
אז את והמשתמש עם שם תפוס מצדדים בי
29/11/14 14:08
36צפיות
"לעולם לא דיברו", על צורותיו השונות. לי זה בכלל לא נשמע צורם או מזעזע כמו ליאקים, נשמע לי בסדר גמור ולא חושב שיש סיבה שזה ייחשב ללא תקין. עצם הדיון, שגם היה פה כבר בעבר, מראה שיש בעייה בקביעה המקובלת.
º
לא בדיוק...
29/11/14 14:09
3צפיות
לא בדיוק
29/11/14 16:07
10צפיות
סתם "לעולם לא דיברו" נשמע די עילג.. במשפט שהבאת יש יחס עתידי בזכות מילת המפתח "מאז" למרות שכל המשפט בעל פרספקטיבת לשעבר.
º
התכוונתי למשפט עם "מאז"
29/11/14 22:37
7צפיות
º
לא הבנתי מה ההוספה של *עוד* תורמת?
29/11/14 16:42
5צפיות
שהפעולה לא קרתה עוד מאותה נקודה ואילך
29/11/14 18:21
18צפיות
אחרת מקבלים רצף של פועל בעבר ו"לעולם" שמתייחסת לעתיד והם לא מתחברים יחד, התוצאה צורמת (לי לפחות).
האם הבנתי נכון? את מקבלת את לא הבינו...לעולם?
29/11/14 22:42
12צפיות
תמהני!
º
לא, אני מוכנה לקבל את "לא הבינו *עוד* לעולם" (על פני החלופה)
29/11/14 22:49
11צפיות
אני מאוד סקרן ללמוד במה שיתה התוספת "עוד"
29/11/14 22:53
15צפיות
את הבינו לעולם?
º
כבר הגבתי על כך כאן ממש כאן מעל
29/11/14 22:56
12צפיות
אכן, כעת ראיתי את תגובתך; לצערי הנימוק שלך אינו משכנע
29/11/14 23:00
15צפיות
(לפחות לא אותי...אולי בשל קוצר הבנתי)
הוא לא אמור לשכנע. אם לא היה ברור מה"שיהיה" זה הרע במיעוטו
29/11/14 23:02
18צפיות
מבחינתי, לא הניסוח האידאלי; אבל הוא פחות צורם לי מהניסוח המקורי אז אני יכולה לחיות איתו.
זכותך לכתוב זאת, גם אם זה אינו נראה לי.
29/11/14 23:17
14צפיות
העיקר שאת יכולה "לחיות עם זה".
אישית איני כותבת כך; אבל אם מישהו חייב להשתמש ב"לעולם"
29/11/14 23:21
14צפיות
(אחרת זה סוף העולם) בעיניי עדיף כך. זה כל מה שניסיתי לומר... את הצעותיי והסתייגותי משימוש ב"לעולם" עם פועל בעבר תוכל לקרוא בשרשור שקישרתי אליו בהודעתי הראשונה.
אני שמח להיווכח שגם את אינך כותבת כך...
29/11/14 23:36
12צפיות
רק לא כל כך הבנתי את התוספת (אם מישהו חייב להשתמש ב"לעולם")...
 מה זאת אומרת? ממתי מחייבים מישהו להשתמש במילה שאיננה במקומה?
אם מישהו מרגיש שהוא חייב. זו הייתה הנקודה בשרשורים
29/11/14 23:41
16צפיות
שכותבים לא רצו לוותר על "לעולם" כי יש בה עצמה שהם לא מצאו במילים אחרות, כך הבנתי. אתה מוזמן לקרוא אותם שוב.
אין לי עניין לדוש בכך עוד ועוד.
29/11/14 23:52
11צפיות
אני מרים ידיי לעת הזאת ומאפשר לך לומר את המילה האחרונה.
 ליל מנוחה לך טריליאן.
º
גם לי לא; שבוע טוב!
29/11/14 23:57
6צפיות
º
מסכים, זה רק שינוי סדר אבל אותם תוכן וחוקיות
29/11/14 14:08
12צפיות
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום