לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

º
האם מנקדים את השם "דנה" בשני קמצים?
04/09/14 20:07
18צפיות
º
אכן
04/09/14 20:10
5צפיות
אמנם כך, אך בתוספת דגש קל בדל"ת -
04/09/14 22:08
28צפיות
דָּנָה (כמו רמה, יפה, שרה)
º
לידע כללי, מה הסיבה לכך?
04/09/14 22:13
16צפיות
האם תוכל להיות ספציפי יותר?
04/09/14 22:27
24צפיות
מה הסיבה למה? לניקוד הזה? מן הסתם, צריך להכיר את כללי הניקוד, ולא כאן המקום ללמדם, אלא אם כן לא הבנתי את כוונתך.
º
הסיבה לדגש הקל בדלי"ת
04/09/14 22:30
15צפיות
סליחה על חוסר הנימוס בשאלתי -
04/09/14 22:43
35צפיות
האם שכחת כל מה שלמדת בשיעורי הלשון בבית הספר?
 והתשובה: שישה עיצורי בגדכפ"ת בבואם בראש מילה או אחרי שווא נח נהגים קשים (כלומר בדגש קל בהם).
יאקים, כבר לא מלמדים זאת בבתי הספר...
04/09/14 22:45
30צפיות
זה כבר לא חלק מתכנית הלימודים. יש מורים שמלמדים כהעשרה, אבל התלמידים לא נבחנים על זה וזה מאוד בשוליים, לכן הרוב גם לא זוכרים (אם בכלל ידעו אי פעם, וכידוע גם חומר שנבחנים עליו ולא עושים בו שימוש שוכחים ברבות השנים).
אני מעריך שהשואל לא למד בתיכון בשנים האחרונות.
04/09/14 22:55
27צפיות
מלבד זאת, גם בכיתות היסודי ובוודאי בחט"ב מלמדים/לימדו זאת.
לפי גילו השואל למד בביה"ס בעשור האחרון
05/09/14 00:04
34צפיות
ולמיטב ידיעתי לא מלמדים זאת ביסודי וגם לא בחטיבות הביניים.
אם כך, נראה שלא כיוונתי לכתובת הנכונה.
05/09/14 00:20
35צפיות
עם זאת, מוסכם גם עלייך שהפורום לא נועד ללימוד יסודות הלשון...או שמא טעיתי?
לא מוסכם כלל; הפורום נועד לדיונים בשפה העברית
05/09/14 00:28
33צפיות
גם לשאלות שנראות לך בסיסיות. אין הביישן למד.
º
05/09/14 02:13
2צפיות
אני ממש מופתע ותמה - האם לדעתך
05/09/14 09:06
26צפיות
ראוי שהפורום ישמש בימה לדיונים אם ומדוע חייב לבוא דגש בעיצורי בגדכפ"ת בראש מילה? האם לזה ייקרא דיון?
 האם הפורום צריך לשמש בימה לשאלות, שפתיחה פשוטה של המילון יכולה לתת להן מענה? אתמהא!
ראוי שהפורום ישמש בימה לדיונים בנושא השפה העברית
05/09/14 12:49
23צפיות
ככל שגולשיו ימצאו בהם עניין, וכך היה. השאלה לגיטימית ומקומה בפורום, במקרה דנן לא מדובר בפתיחה של מילון אלא בהכרת כללי הניקוד עצמם. אין הרבה מה לדון ב"אם ומדוע חייב לבוא דגש"; נשאלה שאלה, ניתנה תשובה, זה הכול. מי שמתעקש לנפח את העניין הלאה ולהאריך את השרשור לחינם הוא אתה. להבא, אם אתה מרגיש שהשאלה לא מתאימה לך, אינך חייב לענות, אבל אנחנו לא נמשיך לדון כאן בעצם הלגיטימיות של שאלה של גולש אחר, זה לא ראוי בעיניי. כידוע לך, לא דנים ע"ג הפורום בנושא ניהול הפורום; אם יש לך השגות נוספות, אתה יודע כיצד לפנות אליי.
הגזמת...
05/09/14 02:12
27צפיות
הלוואי שיהיו כאן כל יום שאלות בנושאי יסודות הלשון ובכל הנושאים שעוסקים בהם בבתי הספר.
אין מקום מתאים יותר מאשר הפורום כאן. על המצע הזה ניתן לשאול שאלות גבוהות יותר. יותר מידי שוקולד - לא טעים.
מי אני שאקבע בעניינים כגון אלה...
05/09/14 08:57
26צפיות
לטעמי, אין תפקידו של פורום זה להתייחס לשאלות שמחייבות ידע בסיסי;
כמו-כן אין מקום בפורום לשאלות, שניתן להגיע אל התשובות עליהן אגב פתיחת מילון...
כאמור, זו דעתי האישית, ולשם כך קיימת הנהלת הפורום, שצריכה לתת את הדעת על סוגיה זו.
נכון. לכן אנא להבא הימנע מהערות כאלה
05/09/14 12:52
21צפיות
ואם אתה חושב שיש בעיה בהודעה מסוימת העבר את השגותיך וביקורותיך במסר בלבד.
כשכתבת שהפורום אמור לשמש בימה לדיונים,
05/09/14 15:27
20צפיות
סברתי לתומי שאלה אינם דיונים, כלומר הפורום פתוח גם למי שרוצה ללמוד עברית בסיסית. האומנם טעיתי?
כשכתבתי שהפורום לא אמור לשמש בימה לדיון באופן ניהולו
05/09/14 15:31
19צפיות
וגם לא בעצם לגיטימיות שאלות שנשאלות בו, סברתי לתומי שתבין שלא נמשיך לדון בכך בפורום. שלחתי לך מסר כבר לפני כמה שעות, אנחנו נמשיך במסרים,
סולח
05/09/14 02:09
32צפיות
לא שכחתי את הכול. אני זוכר מעט... אך יותר אני זוכר ממה שלמדתי מחוץ לבית הספר.
חוקי בג"ד כפ"ת ואהו"י וכל אלה וכיוצא בהם, אני מכיר. יתירה מכך, בשעה ששאלתי אותך חשבתי על בג"ד כפ"ת אבל לא הייתי בטוח.
לא ידעתי שזה תופס בשמות חדשים, אבל זה הגיוני, כי העיצור דלי"ת האמיתית הוא רפוי (th) ולא נשמע בדנה הלועזי.  
תודה על ההבהרה....
05/09/14 09:00
27צפיות
עם זאת איני משוכנע שדבריך בסיפא לגבי הגיית העיצור ד (D) נכונים....
כוונתי כמובן לדלי"ת הרפויה
06/09/14 01:39
8צפיות
והלא דגושה.
התימנים יודעים להבחין בין הדלי"ת הדגושה והרפויה בדיבור.
דגש קל באותיות בגד כפת בראש מילה
04/09/14 22:44
24צפיות
להרחבה אתה יכול להתחיל מוויקיפדיה:
º
לא האות דגושה, אלא העיצור.
04/09/14 22:56
12צפיות
דגש הוא סימן ניקוד שמופיע באות
05/09/14 00:03
25צפיות
העיצור אינו דגוש אלא סותם.
סליחה, אם כבר מדייקים, הדגש
05/09/14 00:22
25צפיות
מציין הגייה קשה, פוצצת/סותמת והוא מופיע בעיצור, שהאות מסמנת אותו.
º
הוא שאמרתי
05/09/14 00:26
9צפיות
זה לא בדיוק מה שאמרת...
05/09/14 09:08
18צפיות
העיצור הוא הדגוש, לא האות....
לרגע חשבתי שאין סתירה בינינו, קראתי שוב ומסתבר שלא...
05/09/14 12:43
24צפיות
הדגש עצמו אינו הגוי, הוא רק סימן ניקוד שמציין הגייה מסוימת (ליתר דיוק אחת מבין שתי הגיות אפשריות, תלוי אם הוא קל או חזק), ולפיכך אינו יכול להופיע בעיצור שהרי העיצור אינו "מופיע", הוא לא נראה, הוא הגה, ישות פיזיקלית. הדגש הוא סימן גרפי להגייה סותמת של עיצור והוא מופיע באות שהיא סימן גרפי לעיצור. הן הדגש והן האות הם סימנים גרפיים ולכן האחד בא בתוך השנייה. העיצור הוא הביצוע, והדגש מורה על ביצוע סותם (קל) או כפול (חזק). לסיכום, העיצור עצמו יכול להיות דגוש מטאפורית, ואין לי בעיה עם האמירה הזאת ולא הייתי טורחת לתקן אותך, אבל אם כבר בחרת להתקטנן, אי הדיוק הוא אצלך.
לא בטוח שאתה צודק
04/09/14 23:19
32צפיות
השם "דנה" הוא שם לועזי.
ובתעתיק של מילים ושמות לא עבריים- על פי התקן אין מדגישים את הדל"ת.
זו גרסתך, אך האם חשבת
04/09/14 23:23
24צפיות
על כך שבעקבות הנטייה ליצור שמות נקביים לשמות זכריים קיימים (רפאל>רפאלה; אלון>אלונה; דויד>דוידה; יוסף>יוספה,; רם>רמה וכן דן>דנה...)
 השם דנה כשר למהדרין בחותמת בד"ץ עובדיה?...
מכיוון
05/09/14 00:45
25צפיות
שהשם נפוץ מחוץ לחברת דוברי העברית, ואין לו היסטוריה ארוכה בקרב היהודים, סביר להניח שזהו שם מיובא.
עם זאת, כמובן אפשר לנסוך בו משמעותית עברית, כפי שהצעת, ולנקדו בהתאם (לכן לא שללתי את דבריך, אלא רק כתבתי "לא בטוח").
לדידי, די שאתה מסכים עמי
05/09/14 09:01
18צפיות
גם אם בחצי פה ובדיעבד....
ראה מה שכתבתי בתגובה ליאקים
05/09/14 02:14
27צפיות
למרות התקן, זה הגיוני שיש לנקד את הדלי"ת בדגש קל.
עזרה מחפש מילה בעברית.
04/09/14 12:38
46צפיות
אותו קשר כמו לחמניה שקושרות הנשים את שערן מאחור מעל העורף.
בעיקר במזרח אירופה.
צ'י
º
צמה (braid)?
04/09/14 12:40
13צפיות
לא מספק צמה זה פריט ארוך.
04/09/14 12:42
24צפיות
בשפות מזרח אירופאיות יש לדבר שם מיוחד
שאינו קשור בצמה.
ליפוף כל שהוא.
צ'י
º
מקלעת?
04/09/14 12:43
9צפיות
יפה כעת איך אוכל לשייך דווקא לשער.
04/09/14 12:46
25צפיות
אולי מקלעת ראש? או מקלעת שער ?
צ'י
º
מקלעת שערות הראש
04/09/14 12:47
7צפיות
כן אך זה ארוך .אני מתרגם שירה וזו בעיה.צ'י
04/09/14 12:51
23צפיות
אני זקוק למילה אחת.או שתים קצרות.
צ'י
מקלעות שערותייך / שערך
04/09/14 12:55
29צפיות
ותבוא יהודית בחדרה, ותלבש שק ואפר, ותעל עפר על ראשה, ותשתחוה לה', ותשפוך את נפשה בצום בבכי ותפלה לפני ה'. ויהי ככלותה ותסר בגדי אלמנותה, ותעבר השק מעליה, ותרחץ גופה ותמשח עצמה בשמן המור, ותקלע מקלעות שערותיה, ותלבש בגדים יקרים מוזהבים ותכשיטים חריטים ושהרונים ועגילים וטבעות...
 
 
º
אסי תודה רבה. צ'י
04/09/14 14:09
6צפיות
מקלעת היא צמה
04/09/14 16:03
25צפיות
עשויה שער או כל דבר אחר (חבל, חוטים, פרחים).
לא עולה בדעתי מילה מיוחדת בעברית לצמות הכרוכות על הראש.
 
ובמילון ספיר:
מִקְלַעַת 

1. [עח] צַמה: שער האישה קלוע למקלעות דקות 
2. [עח] חוּטים או פּרָחים וכד' המשוּלָבים זה בזה כמו צַמה: השולחנות היו מקושטים במקלעות פרחים 
3. [תנ] תַבנית של צוּרות מגוּלפות הנִראות קלוּעות: מקלעת פקעים ופטורי צִצים (מלכים א' ו 8) 
4.[תמ]מַערֶכת של מוטות המחוּבָּרים זה לזה, כּאילוּ קלוּעים, להעברת מַשָׂאות: קלען במקלעות והוציאן לבית השרפה (יומא ו, ז) 
5. [עח] רשת בגוף בעל חיים המורכבת מצינורות קטנים הפועלים יחד, כגון: עצבים וכלי דם
 
 
 
שלבים לעשיית הבולקלה הזו.התוצאה מימין למטה צ'י
הודעה זו מכילה תמונות
04/09/14 18:07
34צפיות
כיצד מכנים את הלחמניה הזו?
אני מכירה בעיקר מטאפורות
04/09/14 19:06
25צפיות
בעברית "קוקו עגבנייה" או "גוּלגוּל";
באנגלית (לפחות בארה"ב) bun (לחמנייה) ו-"bunhead" הוא כינוי סלנג לרקדנית (כי זה קוקו שרקדניות משתמשות בו, כידוע). בשנה שעברה יצאה גם סדרת טלוויזיה על רקדניות בשם Bunheads.
 
גולגול, ללא שום ספק, אפילו עם עדיין לא קיבל תו תקן
05/09/14 18:00
15צפיות
גם קוקו עגבניה מקובל מאוד
05/09/14 19:00
17צפיות
היום ב"הארץ" שני עניינים שמשכו תשומת לבי:
03/09/14 13:38
46צפיות
א. נאט"ו (האם הגיע הזמן כבר להשמיט הגרשיים כמו בדוח, בתפוז, בתפוד, ביחצן ועוד?) תגביר (או שמא יגביר) לחציה על הצדדים....
אני מעדיף לראות בנאטו ארגון, אך יש מעדיפים לראות בשם זה את "ברית".
ב. חוקרים ישראלים מיפו קשרים בין.... - בתחילה התקשיתי לקרוא זאת, רק לאחר קריאה שנייה הבנתי את כוונת הכותב.
(הבעיה - מִיָּפו ֹאו מיפּו.ּ...
א. נאטו. ארגון או ברית, חד המה. ב. לו היה כתוב "מפו ולא
03/09/14 16:02
24צפיות
"מיפו" הכונה היתה ברורה יותר מקריאה ראשונה ?
ערב טוב, שולה היקר
03/09/14 22:29
20צפיות
ראשית, אכן ברית וארגון אחד המה, אך השאלה היא מה האוזן הסבירה שומעת....
אם מדובר בארגון, ראוי להשתמש בשמות התואר הנלווים וכן בפעלים במין זכר.
 אילו ראיתי את "ברית" לנגד עיניי או שזה היה השם שמצלצל ומהדהד באוזניי, הייתי בוחר במין נקבה.
שנית את הפועל מִפּוּ בכתיב חסר ניקוד חובה לכתוב מיפו, ובכלל, אילו נכתב מפו, ספק רב אם הקורא הסביר היה מבין את כוונת הכותב.
ליאקים שלומות North Atlantic Treaty Organization , לכן ארגון
04/09/14 13:40
20צפיות
דבריך הניעו אותי לבחון את השם הלועזי במלואו והנה הוא מלמד על כונת המקימים להתיחס לגוף שנוצר כארגון
מניח שלו כונתם היתה לברית היו משתמשים במונח  treaty
תודה על דבריך בענין מיפו ומפו
º
השלמה לתגובתי הקודמת : היו משתמשים ב REATY בלבד, כמובן
04/09/14 14:11
2צפיות
אתה צודק בהחלט. לצערי, לא הייתי שותף-סוד
04/09/14 17:03
15צפיות
להחלטת האקדמיה לתרגם זאת ל"ברית", בעוד שבאנגלית כתוב בפירוש ארגון.
 ואם כך נכון יותר להשתמש, כפי שציינתי, במין זכר בהתייחסות לנאט"ו
º
דגש קטן בפ"א והסרת את הדו-משמעות
03/09/14 18:16
10צפיות
הצדק עמך, דא עקא בעיתון
03/09/14 22:24
16צפיות
נמנעים ככל שניתן מהוספת ניקוד מסייע, אלא אם כן אין בררה.
 וכאן היה ראוי להוסיף את הדגש כדי למנוע בלבול וקושי ברהיטות הקריאה....
|*|נפתח פורום סדרות וסרטי אנימציה
03/09/14 12:10
|אקשן| אנימציה היא גם אבל ממש לא רק לילדים. פתחנו בשבילכם פורום בו לדבר על סדרות אנימציה מנילס הולגרסון ועד ספיידרמן לדורותיו.
אז אם אתם אוהבים את סרטי דיסני, משפחת סימפסון או סתם אוהבים להיזכר בסדרות וסרטי אנימציה נוסטלגיים, הפורום הזה הוא בשבילכם.

|טי-וי|היכנסו כבר עכשיו לפורום סדרות וסרטי אנימציה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?f...
כל הפיסוק הזה?
03/09/14 05:03
49צפיות
בוקר טוב לעמלים כולם, 
האם, לדעתכם, פיסקתי נכון את המשפט הבא?
"הילדים שלי – כולם – יבואו וירקדו"
 
תודה מראש
אביבית 
פיסוק לא תקין
03/09/14 18:25
26צפיות
תמורה (כוללת), תופרד משאר המשפט בפסיק או בפסיקים בלבד, למעט "אם התמורה קצרה או צמודה במהודק אל שלפניה, או כאשר בא שם תפקיד ואחריו שם עצם פרטי - לא תופרד בפסיקים" (מאתר האקדמיה ללשון: http://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctu...)
 
במקרה זה שהתמורה קצרה, הדרך הנכונה לדעתי היא: "הילדים שלי כולם, יבואו וירקדו"
 
בויקיפדיה בערך תמורה, הכותב דן בכלל האקדמיה ומסיק ממנו מסקנות שונות.
 
אם התוכן הוא סיפורי
03/09/14 18:49
25צפיות
אני לא רואה בעיה בפיסוק הזה. זו דרך להדגיש את 'כולם'. לא הייתי מפסקת בדרך כזו שאינו סיפורי
יש כללים של האקדמיה
03/09/14 19:06
21צפיות
אף אחד לא חייב להישמע להם... אבל הם קיימים.
לכולכם......
03/09/14 19:35
20צפיות
תודה רבה!
אכן התוכן סיפורי.......
לקראת שבת נעימה. 
תודה ויום טוב
אביבית 
האקדמיה אינה נכנסת לקרביים של הכותבים.
03/09/14 20:16
17צפיות
לענ"ד ניתן בהחלט להשתשמ בקווים מפרידים במקרה זה.
º
תודה רבה!
03/09/14 20:34
7צפיות
צודק
03/09/14 21:15
24צפיות
אבל אני בטוחה שבספרים של ספרות יפה אתה רואה (כמוני) פיסוק כמו זה שהוצע למעלה. אני חושבת שכך הייתי גם אני מפסקת כדי להדגיש את 'כולם'.
º
04/09/14 00:56
2צפיות
º
איך מנקדים ומדוע
03/09/14 03:09
31צפיות
דוגמה נאה לחשיבותם של סימני הפיסוק
03/09/14 10:09
42צפיות
אם את מבקשת שנלמדך את כללי הניקוד על רגל אחת, ובנוסף נסביר גם מדוע הם קיימים... לא בטוח שיש לי זמן וכוח לענות
אבל אם שאלתך היא: איך מנקדים "ומדוע" - בכיף:
 וּמַדּוּעַ
 
אני רק הארה:
03/09/14 10:21
32צפיות
ברצוני להאיר: סימני פיסוק אינם סימני ניקוד....
(ללא נושא)
03/09/14 10:31
29צפיות
     
 
 
 
 
 
º
03/09/14 11:47
9צפיות
כלערליי
03/09/14 02:22
59צפיות
יידיש או עברית. אם עברית מה המקור (המילה נחשבת כמאמע לשון)
חסר הקשר.
03/09/14 18:26
31צפיות
 זה נראה כמו יידיש (ולא עברית).
נראה לי שהתרגום הוא "כל מיני" או "הרבה".
כדאי לשאול גם בפורום תרגום ועריכה. ודאי יש שם דוברי יידיש טובים ממני.
 
נסה בפורום בלשנות בתפוז
03/09/14 18:26
44צפיות
אאל"ט, מנהלת הפורום שם דוברת יידיש ('מאמע לשון').
בכל אופן, זו בוודאי לא מילה עברית... 
עדכון:
03/09/14 19:56
42צפיות
מנהלת פורום בלשנות אינה יודעת יידיש, וגם אינה אוהבת את השפה הזאת
מקור המילה כלערליי
04/09/14 01:59
32צפיות
מה השייכות של החלק השני של המשפט לשאלה?מקובל עלי שהיא לא יודעת  ואסתפק בזה. תודה
הצגתי דברים כהווייתן
04/09/14 12:32
28צפיות
זה מה שהיא אמרה לי. היא הפתיעה אותי כי היא דוברת גרמנית מבית.
אישית, אני אוהב יידיש.
כנראה שהכוונה של המילה 'כלערליי' היא כל הסוגים / המינים.
מכר אמר לי שזה הרכב עברי ויידי של כל+ערליי.
 
כלערלי
04/09/14 12:38
23צפיות
תודה. נשמע הגיוני
על לא דבר
04/09/14 12:45
22צפיות
ראי גם כאן:
(את התרגום הפולני קל לתרגם לאנגלית דרך מנועי תרגום שונים)
מדוע התשובה לנושא הבא לא טריוויאלית? אחד וחצי כרבים או כיחיד
51תגובות
02/09/14 22:48
173צפיות
היחס לשעה וחצי או לשנה וחצי (וכן כל שאר השברים הנוספים לאחד), צריך להיות יחס לרבים, בסך הכול מדובר בחלק אחד+ חלק נוסף. והא ראיה, כשאומרים שנה מוסיפים וי"ו חיבור לפני חצי, משמע שמדובר כאן במשהו נוסף. אם כך, מה הם טענות האומרים להתייחס לאחד וחצי כאל יחיד? 
 
באתר...

(המשך...)
היחס לשעה וחצי או לשנה וחצי (וכן כל שאר השברים הנוספים לאחד), צריך להיות יחס לרבים, בסך הכול מדובר בחלק אחד+ חלק נוסף. והא ראיה, כשאומרים שנה מוסיפים וי"ו חיבור לפני חצי, משמע שמדובר כאן במשהו נוסף. אם כך, מה הם טענות האומרים להתייחס לאחד וחצי כאל יחיד? 
 
באתר האקדמיה כתוב שהאקדמיה לא פסקה בנושא. כלומר, לפי האקדמיה אין חוק אם לנהוג כך או כך, ושתי הדרכים כשרות.  
אני לא מבין מדוע יש כאן מקום לספק בכלל. אחד וחצי זה רבים. 
 
חׂרשה או חֻרשה?
02/09/14 20:56
14צפיות
התחלתי לעבוד בבי"ס חורשה.
בהגייה תמיד הגיתי חוּרשה .
אך המורה איתה אני עובדת הוגה חוׂרשה.
האם שתי ההגיות נכונות?
גם וגם; מתוך מאגר המונחים של האקדמיה ללשון:
02/09/14 20:59
21צפיות
חֹרְשָׁה [יער קטן] [מונחי אתרים, מעבדים ומתקנים: נוי ונוף] א חָרְשָׁה (חי"ת בקמץ קטן), חֻרְשָׁה (חי"ת בקיבוץ) wood, grove תכנון מרחבי (תשמ"ה) , 1985
חֹרֶשׁ, חָרְשָׁה, חֻרְשָׁה [(יער שיחים, יער קטן); ר' חֳרָשִׁים, ס' חָרְשֵׁי, חֳרָשׁוֹת, חֻרְשׁוֹת (הצורה חֹרְשָׁה טעמה מלעיל, והיא ל"ז והה"א נוספת] grove תכנון מרחבי: בניין עיר (תש"ד) , 1944
http://hebrew-terms.huji.ac.il/ (הקישור למאגר, אני לא יכולה לקשר לתוצאות החיפוש עצמן)
תודה. יופי שגם וגם.
02/09/14 21:01
13צפיות
ועוד שאלה.
המורה כותבת על הלוח תאריך
ז אלול ולא ז באלול, האם זו שגיאה להחסיר את הב'?
למיטב ידיעתי הנכון הוא בבי"ת
02/09/14 21:04
14צפיות
כך גם באתר האקדמיה (למעלה משמאל): "יום שלישי, ז' באלול התשע"ד, 2 בספטמבר 2014"
ומפנה אותך להסבר האקדמיה על התאריך בחודש:
אין שם אפשרות ליום בחודש ללא מילת יחס לפני שם החודש.
º
תודה
02/09/14 21:24
2צפיות
איך אומרים מַנְגָּנוֹן או מנגֱנון ?
02/09/14 16:08
29צפיות
תמיד חשבתי שצריכים להגיד מַנְגָּנוֹן (Manganon) אבל לאחרונה יצא לי לשמוע כבר כמה וכמה פעמים אנשים שאומרים מנגֱנון (Mangenon) , איזו מהאפשרויות נכונה ?

תודה.
חשבת נכון, אכן מַנְגָּנוֹן; במקרים כאלה קל לבדוק במילון
02/09/14 17:53
23צפיות
ספיר
מורפיקס (רב מילים)
 
ואם יש סיבה לחשוב שהם לא מדייקים (למשל כי הם לא מעודכנים) אפשר לבדוק גם במאגר המונחים של האקדמיה ללשון, שם בד"כ מוצאים ולרוב הניקוד מעודכן:
(צריך לחפש לבד, אני לא יכולה לקשר לתוצאות חיפוש לצערי).
תלוי
02/09/14 19:33
19צפיות
מַנְגָּנוֹן (manganon)
אך בסמיכות: מַנְגְּנוֹן-הפעלה (mangenon)
צודק, לא חשבתי על סמיכות
02/09/14 20:49
13צפיות
אם כי נראה לי שזה מסוג הדברים ששומעים בעיקר בקרב קרייני חדשות; אם אנשים ברחוב אומרים 'מנגנון' אני מניחה שזה בעיקר בנפרד וגם בנסמך לא ממש מקפידים לשנות...
שאלה לגבי אולפן לעברית - מקרה הזוי שנתקלתי בו
02/09/14 12:33
24צפיות
היי לכולם,
במהלך החודשים האחרונים יצא לי להתקל ברמה כזאת או אחרת בצוות של "אולפן אור".
מה שחרה לי כל כך הוא שבאולפן שבו מתיימרים ללמד עברית ישנו צוות של מדריכים ומאבחנים בעל עברית קלוקלת.
במהלך השיחה איתם היה אפשר בנקל להבחין בכל כך הרבה שגיאות בשפה העברית כמו למשל אני יספר, אני יעשה ועוד.
העניין הוא שזה היה קיים אצל כל הצוות כמעט  ב"אולפן אור".
לדעתי זה ממש לא לעניין שבמקום שמלמדים עברית עולים חדשים את השפה העברית לא מבינים מהי עברית תקינה.
(ועזבו את זה שהמחירים שם מוגזמים להחריד...)
 
מה דעתכם? 
 
 
התופעה מוכרת
06/09/14 22:31
5צפיות
ככה זה: מי שמשתולל בכביש זה לא מפני שאינו יודע מה נאמר בחוקי התעבורה,
ומי שמעשן זה לא בגלל שלא ידוע לו שזה לא בריא,
וכו'.
הצוות שם יודע עברית היטב (כנראה) אך בחר לדבר כפי שבחר.
 
ניקוד
02/09/14 08:50
21צפיות
איך מנקדים את המילה מעיז?
אולי כוונתך דווקא ל-מעז?
02/09/14 09:34
13צפיות
מֵעִיז = אוסף את המקנה אל המעוז, אל המחסה, אל הדיר...
 מֵעֵז = איני מעז להתמודד עם האתגר הזה.
 יום טוב לך.
º
מה זה החשיל?
01/09/14 23:22
30צפיות
מה ההקשר
01/09/14 23:55
37צפיות
בלשון פיוטית - החליש, פגע אנושות.
 
אך יכולהיות שמדובר בטעות בדיבור והתכוונו לומר הִכשיל.
תודה זה ההקשר:
02/09/14 00:09
39צפיות
אכן, כך חשבתי - להחשיל = לחשל, לחזק
02/09/14 00:14
31צפיות
לגרום למישהו/ למשהו להיות מחושל.
 האמת היא שבשלב מסוים חשבתי שמדובר בטעות הגייה של הכשיל, אך הורדתי אפשרות זו מעל הפרק.
תודה לך
02/09/14 00:21
27צפיות
באמת יש מילה כזו? לא מצאתיה במילונים במחשב...
בבקשה, קוסמת.
02/09/14 09:45
29צפיות
קחי בחשבון שהשורש קיים, ואפשר לצקת אותו בבניינים השונים בהבדלי ניואנסים.
 אם מחושל ומתחשל מוכרים לך, מדוע יישמע תמוה בעינייך "החשיל"?
 יום מצוין לך. התמידי בכניסותייך לפורום. תמיד תתקבלי בברכה.
חבל שאתה מטעה
02/09/14 10:07
28צפיות
התרגום שם בטעות יסודו ואין לסמוך עליו.
לעתים אפשר לעשות שימוש בצורה תיאורטית, אך במקרה הזה הדבר גורם לבלבול ומכיוון שיש צורה קיימת טובה ובשימוש אין צורך להוסיף צורה מטעה ומבלבלת.
 
השורש חש"ל סובל שתי משמעויות הפוכות - לחזק ולהחליש  .
הצורה בפיעל קיימת בשני המובנים. הצורה בהפעיל היא צורה פיוטית בלבד וקיימת במובן המחליש, בלבד.
 
והנה דיון נוסף בשורש חשל.
סליחה, אבל אתה ממהר לפסול צורות לגיטימיות,
02/09/14 10:32
32צפיות
מה עוד שמדובר בטקסט שירי.
 כמו שנאמר: "למהר שלל חש בז".
על איזה הקשר שירי אתה מדבר?
02/09/14 10:36
23צפיות
הקוסמת הפנתה לתרגום של גוגל.
היכן מצאת בעברית שימוש לגיטימי בצורה "החשיל" במובן "חִזק"?
 
האם מקובל עליך להשתמש בצורה "לשרש" במשמע "להנביט, לשתול"?
 
הצורה לגיטמית המשמעות - לא!
בהקשר שירי ניתן בהחלט להשתמש
02/09/14 20:03
15צפיות
בשורש ח-ש-ל בבניינים שונים וליצור משמעות חדשה, נוספת.
 ולא כל כך הבנתי את האנלוגיה שאתה עושב בין לשרש לבין להשריש, להנביט, לשתול.
 אבל מילא שיהיה, העיקר שזעקת חמס....
לא ציפיתי שתבין.
03/09/14 10:29
12צפיות
אני מבין שאתה מתמצא בדקדוק.
לר"ל (אם לא הבנת, הרי לך:
03/09/14 10:42
11צפיות
לא ראוי למאכל (אדם).
º
מה זה אומר למהר שלל חש הבז?
02/09/14 12:14
7צפיות
לקוח מספר ישעיהו, ויש בזה תקבולת:
02/09/14 19:38
17צפיות
למהר וחש מצד אחד; שלל ובז (ביזה?) מצד שני.
 אני עשיתי פרפראזה על פסוק סתום זה בישעיהו
 והתכוונתי לכך שיש אנשים שנחפזים לצוד ציד, לתפוס שגיאות, טעויות....
º
יפה!
02/09/14 19:42
3צפיות
מי שתרגם כך
02/09/14 09:49
19צפיות
עשה מעשה זיוף והכשיל את קוראיו.
 
אין שימוש בשפה הדבורה או הכתובה בהחשיל במובן של חיזק.
 
אך ורק "חישל".
הברזל החשיל
02/09/14 12:07
20צפיות
ברזל חשיל הוא ברזל כמעט טהור (Wrought Iron), ואם רוצים לדבר עליו ספציפית, אז...
הוריד (כמו הקוסמת:)) = נעשה ורוד. האם "החשיל" = נעשה מחושל ?
02/09/14 12:50
20צפיות
כמובן, בשאר גונים וצבעים המשמעות בבנין הפעיל קרובה יותר לצורת הסביל :הלבין, האדים, האפיר, החויר, הוריק.
השדה הוריק - הלך והפך ירוק. שערי הלבין - הלך והפך לבן.  אם כי בהחלט נשמרת גם הוראת הבנין הפעיל, כמו בביטוי "הלבין פנים" כאשר גרם לאחר, שפניו יולבנו.
ולא רק בצבעים. לדוגמא, החליד (הלך ונעשה חלוד) או הרקיב (הלך ונעשה רקוב) במובן הליך שעובר אליהם, כשהם מובחנים מהחליד (גרם לאחר להיות חלוד) והרקיב (גרם לאחר להיות רקוב) במובן פעולתם על אחרים.
מסכים כי "החשיל" במובן הפעיל אינו בעל משמעות  במובן חיזק או חישל אבל האם ניתן לאמר כי משמעותו "שנעשה מחושל" ? דוגמא למען שנוכל לסבר את האוזן : "דן נשא בקשיי הטירונות בקושי ניכר אבל ככל שהיא הגיעה אל שלביה הסופיים הוא הלך והחשיל"
º
אין לי מושג ורוד...
02/09/14 13:00
8צפיות
º
נהדר :)
02/09/14 13:17
4צפיות
בכתיב חסר ניקוד 'הווריד' (אחרת קוראים הוֹריד, כמו הוריק)
02/09/14 13:39
13צפיות
אגב, מעניין לציין שגם משמעויות של התהוות/קבלת תכונה בבניין הפעיל שאינן צבעים קשורות בד"כ לצבעים (אינדיקציה צבעונית) – הסמיק, השחים, החוויר, הבשיל, הרקיב, החליד... (השמין והרזה לא, כמובן).
צודקת, אבל לא מסוגל לסגלו במלואו. עדיין מאמין ביכולתו של כל
02/09/14 14:07
14צפיות
קורא עברית להבחין ולהסיק מי היא המילה המתאימה להקשר. אל לנו להפוך את הקורא לבעל יכולת הבנה לקויה ואל לנו
לכתוב מילים כמו "עלי" בצורת "עליי" ו "אימא" במקום "אמא".
טוב, כאן הגדרת את המילה אז זו לא בעיה
02/09/14 14:26
12צפיות
אבל באופן כללי אם יש אפשרות לא להיסמך רק על ההקשר, עדיף; כתיבה ברורה מאפשרת קריאה שוטפת. ברגע שהעין נתקלת במילה "הוריד", 99.999% מהקוראים יקראו "הוֹריד" (קל וחומר ש"הווריד" הוא פועל די נדיר, לא חושבת שאי פעם נתקלתי בו בטקסט). ברגע שהוא ממשיך לקרוא ומגלה שזה לא מסתדר, הוא צריך לעצור רגע, לחזור לאחור ולפענח את המילה מחדש. אלה כמובן תהליכי חשיבה מהירים שלא נעשים בהכרח באופן מודע, אבל הם גוזלים זמן מיותר, מעכבים את הקריאה ופוגמים בשטף. חלק מעבודתם של עורכי לשון הוא להימנע בדיוק ממצבים כאלה, כדי שקורא לא יידרש לקרוא משפט יותר מפעם אחת או לחשוב עליו ברמה המילולית ויוכל להתפנות להתרכז בתוכן בלבד.
 
באשר ל"עליי" ול"אימא", אמנם כאן הסיכוי לטעות קטן, ובכל זאת אני נאלצת לא להצטרף לקריאתך....
אפתח בסיפא : לדעתי "אימא" ו"עליי" אינן מלים עבריות
02/09/14 14:56
15צפיות
אמא יש רק אחת :) ועליי נקרא על ידי כמו ALAIIY
לגבי הרישא : אם עלינו לכתב כך שהקריאה תהיה שוטפת ומהירה ונהירה לכל אזי בהכרח אנו מניחים במובלע שהקורא אינו יכול או שאינו רוצה להתמודד עם חשיבה או עם הבנת הנקרא ואל לנו להניח זאת.
יחד עם זאת, יש מקרים בהם גם אני מוסיף י' או ו' , בעת השימוש בפעלים להבחנה בין פעל לפיעל ולהכרת הצורה בבנין הופעל, למשל
הגוף המתקנן לפי חוק בישראל הוא האקדמיה ללשון העברית
02/09/14 15:06
17צפיות
והם קבעו את כללי הכתיב חסר הניקוד, עם או בלי קשר לדעתך או דעתי או בכלל... זכותך לא לאמץ את הכתיב הזה (החוק לא מחייב אותך) אבל אלה מילים בעברית, רשמית, ומניסיון אני יכולה לומר לך שזה רק עניין של הרגל.
 
אין הנחה מובלעת שהקורא "אינו יכול" או "אינו רוצה" להתמודד אלא שהקורא אינו צריך להתמודד. זה לא גיבושון ולא בחינה ואף אחד לא צריך לעשות לך טובה. טקסט כתוב היטב דורש מהקורא להתמודד עם התוכן ולא עם הצורה. הצורה צריכה לשרת את התוכן, לא להקשות ולהוסיף מכשולים בדרך ולהסיט את תשומת הלב לשוליים. ההנחה המובלעת בעצם שאתה משמיע הוא שלא אכפת לך איך הטקסט שלך נקרא וזו לא בעיה שלך אלא של הקורא. ובכן, זו כן בעיה שלך. כל מי שכותב טקסט ורוצה שיקראו אותו, יבינו אותו, רוצה להזכות בהקשבה ובתשומת הלב של קוראיו, צריך להנגיש את הטקסט ולהפוך אותו לקריא ולמובן. זו כתיבה טובה.
מסכים למסרייך. יחד עם זאת, "אימא" היא לא מילה עברית.
02/09/14 15:36
14צפיות
היא שגיאה מצערת. וחבל שיש לה הכשר מאת האקדמיה (מילה עברית?) ללשון. אם יש מי שיקרא "אמא" ולא יבין את משמעותה, אזי סביר שעליו לרכוש ידיעות רבות ונוספות. כל קורא, החל בכיתה א', יבין משמעות "אמא" ולא יזדקק ל "אימא".
"אימא" היא מילה עברית שמקורה בארמית
02/09/14 15:44
18צפיות
ואם הכתיב הזה לא נעים לך (יכולה להבין) אתה לא חייב להשתמש בו, כאמור; אבל הדעות והרגשות שלך לגבי הכתיב לא משנות את העובדות בשטח. לא מדובר ב"הכשר" מצד האקדמיה ללשון אלא בכלל שנקבע באקדמיה ללשון.
הן במקורותינו והן אצל ביאליק מופיע "אמא" :
02/09/14 16:13
16צפיות
"שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן" (ברכות מ.).
"אבא ירנן, אמא כף תמחא" (ביאליק, הנער).
מה גם, שהמ' דגושה ואין מקום לאם קריאה לפניה.
אזי, מה טעם מצאה האקדמיה לשבש המילה ?
אני מוכן לקחת הסיכון הכרוך באי הבנה של קוראי אם אנקוט "אמא" ולא "אימא" ואם אנקוט "הכל" ולא "הכול" (אולי האקדמיה מניחה שדוברי העברית לא מסוגלים לקרוא כראוי אבל זו דעתה).
הכתב העברי במקורו הוא כתב עיצורי בלבד
02/09/14 17:47
18צפיות
במקורות (למשל בתנ"ך) תוכל למצוא גם "אחת" במקום "אחות", "גדלה" במקום "גדולה", ואם תבדוק כתובות עבריות עתיקות תמצא גם "הית" במקום "הייתה" או "קצר" במקום "קציר". הכול שאלה של כמה רחוק אתה מוכן ללכת...
עם זאת מילוי הכתב באותיות אהו"י היה תהליך שמתועד בהדרגה כבר במקרא ויש תיעוד (למשל במגילות הגנוזות) גם לכתיב מלא יותר מזה שתוקנן בימינו.
 
ביאליק כתב כמובן לפני היות האקדמיה ללשון העברית (אם כי הוא עצמו היה בגוף שקדם לה, בוועד הלשון העברית) ומכיוון ששיריו מפורסמים מנוקדים הם מופיעים בכתיב חסר. אגב, למיטב ידיעתי מי שהנהיג את העיקרון שכתיב מנוקד יהיה חסר היה דוד ילין, אף הוא מוועד הלשון, יש גישות לנקד גם כתיב מלא.
º
אני מודה לך על המידע
02/09/14 20:16
5צפיות
מצאתי שמקור המילה ארמי. לא מצאתי שכתבוה "אימא". יש דובר
03/09/14 08:11
10צפיות
עברית שיקרא "אמא" ולא יבין שמדובר באם ? צריך להיות כתוב "אימא" ? תמהני.
º
זו לא הנקודה...
03/09/14 12:32
4צפיות
º
*רוצה להזכות--> זה לא רוצה לזכות? או שיש נטייה להזכות?
02/09/14 19:59
5צפיות
º
טעות הקלדה, צ"ל 'לזכות', כמובן
02/09/14 20:03
6צפיות
º
מזל טוב היה לך דיסקלוד
02/09/14 20:06
4צפיות
º
אני מעדיפה 'תקלדה'... קרה, קורה ויקרה לי כמו שקורה לכולם
02/09/14 20:15
8צפיות
º
תקלדה... אהבתי!
02/09/14 20:16
4צפיות
לבניין הפעיל משמעויות שונות.
02/09/14 20:08
18צפיות
בין השאר, א. שינוי מצב: שערו הלבין (=נעשה לבן) בשל האסונות הרבים שפקדו אותו.
                ב. האסון הכבד הלבין את שערו. הוראה גורמת - גרם לשערו להיות לבן.
 גם השיננית הלבינה את שיני הלקוחה.
 
º
הוא שכתבתי, יאקים
02/09/14 20:18
8צפיות
º
אם כך, הכול אתי שפיר!
02/09/14 21:22
6צפיות
סך = קהל רב, המון. בסך = בהמון חוגג (אבן שושן)
01/09/14 21:25
27צפיות
כיצד התגלגלה משמעות סך ל"המון, קהל" ? אבן שושן כותב שאולי מס.כ.כ. והמשמעות משוערת לפי הענין.
יש אפשרויות נוספות ?
תודה וכל טוב למשיבים
אפנה אותך למאמרו
01/09/14 23:04
20צפיות
של יעקב עציון באתר השפה העברית:
תודה. רש"י מביא אפשרות נוספת לפיה "סך" לשון סככה או סוכה
02/09/14 09:26
20צפיות
והן בעיניו עגלות צב (סקפסטאות) הנזכרות בפרשת עבודת המשכן. אלו עגלות בעלות חופה או סכך כשם שהצב מחופה ולכן שמם עגלות צב.
יש גם שפרשו עגלות צב - עגלות נפוחות (צב = צבה). ויש מי שטען שצב הוא סוג של שור.
"עגלת צב ..ושמן...סקפסטאות" - מי מכיר מקור למילה סקפסטאות ?
02/09/14 13:14
20צפיות
רש"י מציין  "סקפסטאות" לשון אגדה
באיזו אגדה מדובר ? בחיפוש במרשתת העליתי חרס בידי ואין לי מושג : באיזו אגדה מדובר ?
עוד במדבר הוא היה סקפטי
02/09/14 14:17
23צפיות
 
במדבר רבה פרשה יב ד"ה ויביאו את קרבנם
 ...
שש עגלות צב מהו צב דומות לקליינין צב ר' ישמעאל אומר אין צב אלא מצוירות צב אין צב אלא מטוקסות שלא היו מחוסרות כלום צב רבי אומר אין צב אלא קמירות וכמנסקי פסקאות היו מחופות ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וגו' צב ר' שמעון אומר אין צב אלא צמודות שנאמר (ישעיה מט) והביאו בניך בחוצן וגו' תני בשם ר' נחמיה כמין כמרוסא היו כיפין עשויות רבי נחמיה אומר היו כצבעו של רקיע 
 
וראה פירוש הערוך
אכן מוגג. מדובר בהובלת הקרשים לעבודת המשכן בעגלות צב.
02/09/14 14:32
14צפיות
הן העגלות להן הוא מכוון באפשרות של "סך" בתהלים מב, כעגלות מחופות סכך.
אבל, מהו המקור באגדה ?
ובכל זאת, מהו המקור באגדה ? היש מי שידע ?
02/09/14 16:30
15צפיות
אלפי תודות מראש ואודה גם בדיעבד
לא הבנתי את שאלתך.
02/09/14 17:19
19צפיות
חיפשת אגדה והבאתי בפניך את האגדה מבמדבר רבה.
איזה מקור נוסף אתה רוצה לשלות?
 
במדרש תהילים על הפרק המדובר כתוב:
 
מדרש תהלים (בובר) מזמור מב 
[ד] [מב, ה] אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי. נזכרת אני מה שעשית לאבותינו במדבר, ואמרו אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), ואני נזכרת ונשפכת נפשי. דבר אחר נזכרת אני מה שאמר משה, אלה תעשו לה' במועדיכם (במדבר כט לט). כי אעבור בסך אדדם עד בית אלהים. מהו בסך, כשעולים לרגלים לראות פניך בסקפסטאות כמין סוכה, והיינו באין אנו ובנינו בחיל גדול, והאומות דוממות בפנינו, לכך נאמר כי אעבור בסך אדדם עד בית אלהים, כשהיה בית המקדש קיים היו דוממים מלפני, ועכשיו אני דוממת לפניהם, לכן אדדם עד בית אלהים. בקול רנה ותודה. כשהייתי עוברת במה הייתי עוברת, בקול רנה ותודה ושיר וצלצלים ותרועה, לכך נאמר בקול רנה. [המון חוגג]. מהו המון חוגג, לשון יוני חגוגין של מים, כשם שלא היה להם לחגוגין של מים שיעור, כך לא היה להם לישראל שיעור כשעולין לרגלים, לכך נאמר המון חוגג. 
º
הצדק עמך מוגג. תהיתי האם קים מקור נוסף. חן חן.
02/09/14 20:14
3צפיות
תוכל למצוא את המקור
02/09/14 20:24
27צפיות
º
חן חן מוגג. האם מדובר במילון המצוי באתר האקדמיה ?
02/09/14 20:33
3צפיות
המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון
02/09/14 22:28
41צפיות
נמצא בתחומה של האוניברסיטה העברית, כמו אתר האקדמיה ללשון עצמו.
כתובתו:
והוא זמין בתשלום.
מי שלא מעוניין לשלם, יכול להריץ חיפוש גוגל בהגבלה לאתר המילון ההיסטורי (והתוצאות עשויות להיות חלקיות בלבד).
º
מההפרוש המדויק למילים 1. טיפוח 2. איפור
01/09/14 19:49
9צפיות
מוזמן להיעזר במילון ספיר, פתוח בחינם לכולם:
02/09/14 00:31
11צפיות
כמו כן תוכל למצוא קישורים למילונים אחרים באינטרנט בקישורי הפורום שלנו (לשונית "כלים ומידע" בראש הדף >> קישורים >> מילונים מסוגים שונים >> עברי עברי).
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום