בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

º
יש מילה אחת ל-"חבילת חציר"?
01/06/14 13:05
22צפיות
º
"באלה" אבל זו לא מילה עברית במקור (bale)
01/06/14 14:35
29צפיות
זה גם לא ייחודי לחציר
02/06/14 12:01
19צפיות

יש באלות כותנה וקש.
º
נכון, אבל זה חלק מהז'רגון המקובל בתחום
02/06/14 12:15
7צפיות
קבקבים (כנראה שלא כפכפים), האם המלה
31/05/14 23:43
39צפיות
המוזרה משהו הזו, שנתקלתי בלא מעט אנשים שאפילו לא יודעים את משמעותה היא מאותו מקור/שורש של המלה קביים?
את המלה קביים כמעט כל דובר עברית ואפילו הרבה עולים חדשים כן מכירים. בעוד שאת הקבקבים (כשהייתי ילד המורים וגם בתקשורת התעקשו לאמר
קבקבים ולא כפכפים לאותו פריט הנעלה קצת פרח'י/שכונתי/לבנטיני/ברברי) המון דוברי עברית ילידי הארץ לא מכירים/יודעים.
תשובה
01/06/14 00:27
37צפיות
בקישור הזה
(אגב, אתר נפלא של יצחק אבינרי עם כל החומר שלו כמדומני גם בצילום וגם באופן מוקלד)
סרקזם מאמרים אקדמיים
31/05/14 17:47
51צפיות
אני סטודנט בטאיוואן ו עושה השוואה ביין סינים לישראלים בשימוש
ב סרקזם
אודה מאוד למי שיש מאמרים ב נושא  mickzeira@hotmail.com
נראה נושא מעניין
01/06/14 10:18
32צפיות

אין לי מאמרים בנושא אבל אשמח אם תשתף בממצאיך.

האם הסינים ציניים והישראלים סתם צרי עין או ההפך?
פרופ' אלדעה ויצמן
04/06/14 10:07
13צפיות
מאוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון עוסקת באירוניה,
שהיא נושא קרוב ולעתים חופף.
אני מציע לך לבדוק את רשימת פרסומיה.

עובד האקדמיה
שבת שלום, אפּיפיור או אפיפיור?
30/05/14 23:25
33צפיות
מתברר (כך למדתי מטורו של מאיר שלו בידיעות של יום שישי) שיש סבורים כך ויש סבורים אחרת (כלומר בפ"א קשה או בפ"א רפה).
ומעניין מהי האטימולוגיה של שם זה....
יותר סביר שיש קשר לאפידרמיס ( Epidermis)
31/05/14 02:20
36צפיות
או לאפיתל מאשר לדברים אחרים.

המשמעות של אפי -EPI- היא עליון.
ומי יודע אם פיור קשור למילה pure

באבן שושן כתוב APIFIOR והוא מציין שנזכר כבר בתלמוד אפיפיורא במשמעות של שר חשוב, ומעיר שייתכן שזה מגיע מהמילה היוונית EPIPHYORUS (מקווה שהקלדתי כמו שצריך )
ייתכן, איני משוכנע בכך. השאלה היא גם אם מדובר
31/05/14 20:13
22צפיות
ב=P או ב-F, כלומר בפ"א קשה או רפה.
אני זוכר שאנטיוכוס הרשע נקרא אנטיוכוס אפיפנס (בפ"א רפה), אולי יש איזשהו קשר לאפיפיור?
ואגב, אנטיוכוס, השם הזה מזכיר בספרדית את המילה משקפיים - אנטֶה (=לפני) אוֹחוֹס (=עיניים).
Antiochus IV Epiphanes
31/05/14 20:55
23צפיות
ייתכן שה EPI של אפיפאנס הוא אותו דבר כמו אצל האפיפיור
º
הדעת נותנת שזה, כנראה, ההסבר. ולכן P
31/05/14 21:18
8צפיות
גזרת המילה "יתגשם"
48תגובות
30/05/14 19:18
99צפיות
האם גזרת המילה יתגשם היא מגזרת השלמים ולא מהמרובעים?

אני שמתי לב שכל ההטיות של המילה להתגשם מכילות ארבע אותיות קבועות "תגשמ"
אבל באפליקציה של מט"ח פסלו את התשובה הזאת וקבעו שהתשובה הנכונה היא מגזרת השלמים.

(המשך...)
גזרת המילה "יתגשם"
האם גזרת המילה יתגשם היא מגזרת השלמים ולא מהמרובעים?

אני שמתי לב שכל ההטיות של המילה להתגשם מכילות ארבע אותיות קבועות "תגשמ"
אבל באפליקציה של מט"ח פסלו את התשובה הזאת וקבעו שהתשובה הנכונה היא מגזרת השלמים.
איך הייתם מפסקים ו/או מנסחים את המשפט הבא:
29/05/14 20:55
38צפיות

הקלוויניזם הינו זרם בנצרות הפרוטסטנטית, אשר נוסד ע"י ז'אן קלווין  במאה ה-16, הדוגל בדטרמיניזם ובריבונות האל

?
הואיל ויש כאן פסוקית לוואי לפסוקית לוואי,
29/05/14 22:14
24צפיות
שבעצם מתייחסת למשפט העיקרי, הייתי מעדיף לקבוע נקודה (אפשר גם ; (נקודה-פסיק), ואחריה לפתוח במשפט פשוט (לא בפסוקית), בעצם בעל חלקים כוללים:
זרם זה דוגל בדטרמיניזם וברחבונות האל.
שבת שלום.
אפשר
29/05/14 22:36
25צפיות
הקלוויניזם, אשר נוסד ע"י ז'אן קלווין במאה ה-16, הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בדטרמיניזם ובריבונות האל.
ואפשר גם בהפיכת פסוקית שלמה
29/05/14 22:58
19צפיות
לתמורה במשפט:
הקלוויניזם, זרם בנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בדטרמיניזם ובריבונות האל,  נוסד ע"יז'אן קלווין במאה ה-16.
כמובן.
29/05/14 23:22
18צפיות
השאלה היא מה רוצים להדגיש במשפט, ולי נראה שלא רוצים להדגיש את קלווין אלא רק להזכיר אותו.
הכותב יחליט מה הוא מעדיף
לטעמי, כל ורסיה מאלה ששנינו הצענו
29/05/14 23:23
16צפיות
מובנת, ואין כל משמעות להדגשת פריט זה או אחר.
תודה תודה תודה תודה
02/06/14 16:23
7צפיות
וחג שמח:)
[בלת"ק] הייתי משנה את הניסוח:
30/05/14 00:06
40צפיות
הקלוויניזם הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בדטרמיניזם ובריבונות האל, שנוסד ע"י ז'אן קלווין במאה ה-16.

או בצורת תמורה:
הקלוויניזם, זרם בנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בדטרמיניזם ובריבונות האל, נוסד ע"י ז'אן קלווין במאה ה-16.

אפשר גם הפוך:
הקלוויניזם, זרם בנצרות הפרוטסטנטית שנוסד ע"י ז'אן קלווין במאה ה-16, דוגל בדטרמיניזם ובריבונות האל.

או:
הקלוויניזם, שנוסד ע"י ז'אן קלווין במאה ה-16, הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בדטרמיניזם ובריבונות האל.

השאלה מה רוצים להדגיש ומה הוא עיקר המשפט...
במשפט הראשון שהצעת נותרה אותה בעיה
30/05/14 09:24
18צפיות
שהייתה אחת הסיבות לניסוח הלא-כל-כך בהיר.
כל שאר ההצעות שהבאת טובות.
איני כל כך בטוח שנושא ההדגשה משנה כל כך בין הוורסיות השונות.
º
תודה רבה:)
02/06/14 16:26
4צפיות
מתחמי התחנה
29/05/14 17:22
35צפיות
שלום לעוזרים,
הבחורה ברכבת אומרת שאסור לעשן בכל "מתחמי התחנה" .
נשמע לכם נכון? "מתחמי"? תחנת הרכבת היא לא מתחם אחד?
ובאופן כללי אני אשמח אם היא תדבר קצת פחות.
תודה.
רוב התחנות מורכבות מכמה אזורים תחומים
29/05/14 17:25
36צפיות
אולם כניסה, רציף, שירותים, מעברים/גשרים... נראה לי סביר להתייחס לכל אחד מהם כאל "מתחם".
נכון, אבל כל אלה נמצאים בתוך מתחם תחנת הרכבת
29/05/14 17:34
26צפיות
טוב, אולי רק לי משהו צורם בזה...
בכל אופן תודה.
אז? זה כמו שבתוך אזור גדול יש אזורים קטנים
30/05/14 02:43
14צפיות
למה בתוך מתחם לא יכולים להיות תת-מתחמים?
לדעתי אתה צודק, ונקיטת לשון רבים, מתחמי,
29/05/14 21:06
40צפיות
נובעת פשוט מכך ש'מתחם' סתם (ביחיד) נראה קטן ולא מספיק מפואר כדי לתאר את פארה ומרחביה 'האדירים' של התחנה.

ניתן ללמוד זאת מהדוגמה השנייה בערך 'מתחם' במילון רב מילים:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסבר מלא למילה מִתְחָם  שֵם ז'

1. שטח קרקע בעל גבולות ברורים שיועד למטרה מסוימת; שטח תָחוּם.
• במתחם זה עומד להיבנות קניון חדש.
• במרכז המתחם של הר הבית בירושלים נמצאת כיפת הסלע.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;

אם הר הבית כולו יכול להתכנס במתחם אחד, יש להניח שאולי אף תחננננת רכבבבת תצליח בכך.
קטן ולא מספיק מפואר? חוששתני שנסחפת קלות
30/05/14 02:42
18צפיות
בפרשנות לאגו(?!) של אנשי הרכבת... (ואולי סתם של עובד אחד ויחיד שהיה אחראי לנסח את הודעת הכריזה ללא יועץ לשון). המטרה שלהם ברורה לחלוטין: להבהיר ולחדד שהאיסור על עישון תקף בכל האזורים בתחנה (שאפשר להתייחס אליהם כ"תת מתחמים", אם רוצים). זה הכול. מבחינתך "מתחם" הוא רק המכלול? בסדר; אפשר היה לומר פשוט "בכל אזורי התחנה"; אבל גם "מתחמי התחנה" נשמע לי סביר, וחשוב לא פחות: ברור ומובן.
1. אזורי התחנה - ניחא. מתחם, להבנתי, שטח
30/05/14 11:43
15צפיות
תחום המשמש לייעוד מסוים ויכול להכיל (ובד"כ מכיל) פונקציות שונות המשמשות יחד למלא ייעוד זה. כל אחת מהפונקציות היא מתחם? לא ולא. שאם לא כן, לשם מה קיימת המילה מתחם, אם לא כדי לאחד את כולן ליחידה אחת.
לעניין המתחמים המובנים.
מתחם התחנה מובן בדיוק באותה מידה, ולדעתי, המתחמים הללו רק גורמים לזילות של משמעותו ולשחיקתה, כך שלא יחלוף זמן רב והמילה מתחם ביחיד תחלוף מן העולם, וחבל.
מתחם לפי מילון ספיר הוא
30/05/14 12:39
18צפיות
"שֶטח קָבוּעַ בִּתחוּמָיו למַטָרה מסוּיֶמֶת"
http://www.milononline.net/value.php?vldid=975711&...
ואתה יכול להסתכל על השטח הכולל של התחנה והמטרה הכללית שלה, ויכול להסתכל גם על השטחים הפנימיים ועל המטרה של כל אחד מהם בנפרד. איני מוצאת פסול בגישה השנייה, ואני חושבת שההקצנות שלך "קטן ולא מפואר" או "זילות ושחיקה" קצת מופרזות. אני לא שותפה לתחזית הקודרת(?) שהמילה "תחלוף מן העולם", וגם אם כן, לא נראה לי שזו תהיה הסיבה (ובכל מקרה זה לא יגרום לי לומר "חבל"; מדובר בחלק מהשינויים הטבעיים בכל שפה, ולא מהסוג שמצער אותי).
º
את יודעת מה, אני יזרום אתך.
30/05/14 13:50
4צפיות
אביגיל, אבישג, אביטל - שמות נקביים?
29/05/14 09:36
56צפיות
שמות אלה נראים כהלחם של אבי + גיל, טל, שג. למרות התחילית הזכרית הם מציינים בנות/נשים. מדוע.
בערבית התחילית המקבילה "אבו" (אבו סייף, אבו אחמד אבו עמאר ועוד) מציינת שמות ממין זכר.
האם יש איזשהו כלל בעברית בעניין המין? האם זה קשור באיזשהו אופן לשמות יונה, שמחה ועוד (סיומת נקבית ָה המציינת מין נקבה?
אני לא חושבת שיש כאן דמיון לערבית
29/05/14 13:59
54צפיות
למיטב הבנתי בערבית השם ניתן לאב על שם הבן, ככבוד על כך שהעמיד צאצא, ובאמת יש קשר (או היה כזה) בין ה"תואר" לבין שם הבן. בעברית אלה פשוט שמות, גם אצל הגברים – "אבינועם" אינו אביו של נועם (וודאי שלא במקרים שבהם יש בשם יסוד תאופורי, כמו אביאל או אביה). ייתכן שהתחילית "אבי" כאן לא קשורה ל"אב" או אולי הקשר הוא מטאפורי (בויקיפדיה מצוין מדרש שם ל"אביגיל" של משה צבי סגל כ"אבי הגיל או השמחה‏ או גאולה"). לרשימה שלך אפשר להוסיף גם את "אחינועם" והיו כמה כאלה בתנ"ך) שלא הייתה אחיו של אף נועם (וגם לא אחותו...). כידוע, גם שמות שמתחילים ב"אחי" לא חסרים במקרא (אחינדב, אחיקם, אחיתופל...) ולא היו להם אחים בשמות המתאימים.

זאת ועוד, רוב הסיומות של השמות האלה (כלומר אחרי "אבי" או "אחי") הן לאו דווקא שמות (מאותה תקופה) אלא מילים (לרוב חד-הברתיות או לכל היותר דו-הברתיות) בעלות משמעות כמו גל, אל, נועם, דע, הוא, מלך, טוּב, שלום, נר, טל, ים, עזר, קם, שר, רם, רע, מוֹת... ורק לפעמים שמות "ממש" כמו נדב או אסף (שגם להם יש משמעות, פועלית) מה שמחזק (לפחות אצלי...) את התחושה שאלה שמות שהיו בעלי משמעות שאינה קשורה ליחסים המשפחתיים.

באשר לנקודה השנייה שהעלית, השמות "יונה" ו"שמחה" הם שמות יוניסקס; אמנם המין הדקדוקי של המילים הוא נקבה, אבל מהותם נטולת מין (היונה יכול להיות גם ממין זכר, והשמחה היא פשוט רגש, כמובן). שניהם נחשבים לשמות מיושנים ומצויים בעיקר באוכלוסייה הבוגרת הן לנשים הן לגברים (איני מכירה צעירים שזהו שמם). בשמות מודרניים (כלומר כאלה שניתנים בעשורים האחרונים ולא ע"ש קרובי משפחה) ניכרת הימנעות משימוש בשמות "נקביים" לגברים, אבל אין כל מגבלה כזאת בכיוון ההפוך (להפך) בין אם מדובר במילה שמינה הדקדוקי זכר (שחר, אור, ים, גל, אופק, סתיו, אביב ועוד; רובם יוניסקס) או בשמות ותיקים שנחשבו בעבר לשמות גבריים בלבד (דניאל, נועם, שי, יובל ועוד).
ההשערות של מ"צ סגל אינן מדרש שם.
29/05/14 19:52
30צפיות
מ"צ סגל היה פילולוג וחוקר מקרא.
מטרתו הייתה להעלות השערה אטימולגית ולא לדרוש שמות (אפשר כמובן לחלוק על ההשערה הספציפית).
זה אינו ניסוח שלי, הבאתי דברים בשם אומרם
29/05/14 23:59
23צפיות
בוויקיפדיה כתוב "מדרש שמה", אני פשוט ציטטתי (לא קראתי את המקור).
למילה "אבי" יש שתי משמעויות שונות:
29/05/14 15:48
46צפיות
1. צורת נסמך של אב.
2. אב + כינוי שייכות.- אב שלי.
שאלתך יוצאת מנקודת הנחה שבשמות אלה "אבי" מתפקד כצורת נסמך.
אך באמת אבירם אין משמעו אביו של רם, אלא - האב שלי הוא רם ונישא.
קשה לי לקבל את דעתך.
29/05/14 17:06
33צפיות
לא מן הנמנע שבשמות מסוימים זה נכון, אך במרביתם, דוגמת אבינדב, זה אינו פועל.
ואגב, כמבה שמות "נשיים" במקרא אתה מכיר שפותחים ב"אבי"? אני מוכן להמר, לנחש, לשער שהם מעטים מאוד...
אשר על כן התעוררה אצלי השאלה....
גם באבינדב זה פועל
29/05/14 17:10
31צפיות
אבי הוא נדב.
נדיבות היא שררה וגדולה בתנ"ך ("אל תבטחו בנדיבים").
השאלה היא אם זה נכון לגבי כל השמות
29/05/14 17:26
31צפיות
שפותחים ב"אבי", מה עוד שאין לי אסמכתה שזה ההסבר היחיד לשמות מעין אלה...
ומה בדבר מינו של שם כזה הפותח ב"אבי"? האם הוא מציין זכר או שמא עשוי הוא לציין גם נקבה?
º
הראית שהוא יכול לציין גם נקבה.
29/05/14 19:42
16צפיות
אלה הם חריגים הבטלים בשישים,
29/05/14 21:42
29צפיות
ועל כך יצתה צעקתי. האם אין כאן בעיה, שהרי מדובר בתחילית זכרית ללא עוררין.
לא בטל כלל
29/05/14 23:52
33צפיות
מדובר במספר משמעותי של נשים המוזכרות בשמן, שהיה להם מעמד בבית המלוכה.
אגב, בספר מלכים כתוב ששם אמו של המלך חזקיה הוא פשוט: אֲבִי בַּת זְכַרְיָה. אבל בדברי הימים מופיע הצורה הארוכה: אֲבִיָּה בַּת זְכַרְיָהוּ. ואם כן משמעות השם: אבי (הוא) ה', ואין סיבה ששם כזה לא יינתן לאישה אף על פי שהוא מוכר לנו משמות גברים.

º
30/05/14 00:01
2צפיות
כתבתי "בטל בשישים"; הגבת "לא בטל כלל, מדובר
30/05/14 09:29
27צפיות
במספר משמעותי..." שמא תסבר אוזנינו ועינינו מהו המספר המשמעותי שאתה מתכוון אליו, ואנא העמד אותו כנגד השמות הגבריים במקרא;
או אז יתברר אן אכן בטל בשישים אם לאו.
שבת שלום
מעולם
30/05/14 13:19
30צפיות
לא ספרתי את מספר הנשים המוזכרות בשמותן במקרא. גם לא את מספר הגברים, כך שאיני יכול לומר לך מספרים מדויקים.
אבל נדמה לי שאפשר לומר שאבגיל ואבישג הן דמויות מוכרות יותר מאשר הגברים אבישור ואביטוב.
אל תשכח שבתנ"ך באופן כללי מעט נשים מוזכרות בשמותן, שהרי נשים לא נמנו בדרך כלל על מעמד אנשי הצבא, המנהיגים, השליטים, השופטים, והאנשים המובילים כלכלית שהניעו את המהלכים הבולטים בהיסטוריה.
ואם מצאת כמה דמויות נשים בולטות בשמות "אבי..", אתה יכול להניח שעל כל אחת הנזכרת היו כמה וכמה וכמה שלא נזכרו.

לומר את האמת, איתי? לא השתכנעתי
30/05/14 15:01
23צפיות
מנימוקיך...אבל איני אוהב להתפלמס אתך, בוודאי אם לפתע אינך יכול לבדוק מספרית-סטטיסטית.
אבל הנימוק של "אבישג חשובה יותר מאבישור" אינו כל כך רלוונטי, כאשר אנו מבקשים לברר כמה נשים
שמותיהן מתחילים ב"אבי" (אגב, שמתי לב שהעדפת את שמותן - ויותר פמעם אחת - על שמותיהן. מדוע?)
ועוד שאלה: נהגנו בעבר להעיר/לתקן שיש לומר ולכתוב נמנים עם (ואפשר גם בין...), ולא נמנים על...האם יש לך מה לחדש לי?
שבתש לום.
הבולטות
30/05/14 15:58
30צפיות
רלווטית אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהבולטות שהיא שהביאה לאזכורן, טשכנגדן יש רבטת שלא הוזכרו משום שלא היה להן תפקיד חשוב.
לעניין "שמותן" , למה לא?
בעניין "נמנה על":
ראשית במקור "נמנה עם" משמעו נספר עם, "נמנה על"  משמעו 'להשתתף ב...' ,'לקחת חלק ב..', וכאן דיברתי על לקיחת חלק בשלטון, ולכן במקרה זה - רק "נמנה על".
שנית, היום רגילים לומר גם "נמנה על" במשמעות "נמנה עִם",  ומכיוון שלמילה "על" יש גם משמעות של "עִם" ("ראשו על כרעיו על קרבו") אין בכך פסול, לפי דעתי.
º
תיקון תקלדה (ט>ו): >ושכנגדן, רבות
30/05/14 16:01
6צפיות
על ראשון -ראשון, ועל אחרון -אחרון:
30/05/14 19:24
21צפיות
ראשית, עניין הבולטות אינו רלוונטי למרות הכול, שהרי שתי הנשים הללו אביגיל ואבישג הוזכרו בעניינו של דוד, ומי שבולט כאן הנו דוד.
אבל שים לב שכל הנשים האחרות, כולל נשות דוד חגית ובת שבע נושאות שמות נשיים! זה מעיד כמאה עדים על חריגוּת התופעה.
שנית, לעניין שמותן, הרי דרך המלך היא הוספת יו"ד לציון הרבים לא רק בשמות "זכריים המסתיימים ב-יִם, אלא אף בשמות (משני המינים,
הן זכר והן נקבה) המסתיימים ב-וֹת: שולחנות וגם מחברות. האם תכתוב ואף תאמר מחברותם, שולחנותם? בעיניי ובאוזניי זה נראה/נשמע מוזר לא מעט.
ושלישית, לעניין ההבחנה בין נמנה עם... לבין נמנה על - ממרחק השנים זכורני שנהגו לציין את נמנה עם בהקשר של משתייך ל/ אל, ואילו נמנה על..
בהקשר של מָנוי על עיתון לדוגמה. האם אין בכך כל ממש?
שבת שלום
גם אבישג, אביגיל, אביטל ואחינועם שמות נשיים
30/05/14 23:43
25צפיות
יש לך עדות לגברים הנושאים שמות אלה?
בוקר טוב, אליהו!
30/05/14 23:55
23צפיות
וכי טענתי שהשמות הללו נראים/נשמעים טבעיים נשיים? ומה זה אחינועם? האם זה שם נשי טבעי? בזכות מה?
אין בהם שום דבר לא טבעי, וקיבלת התייחסויות
30/05/14 23:56
21צפיות
לכך מאיתי וגם ממני. אני לא רואה טעם לחזור שוב על אותם דברים.
אכן, אין טעם להתייחס לדברים חסרי-טעם
31/05/14 00:18
21צפיות
וביסוס. נראה שאינך מוצאת מקום להתייחס לנימוקיי. ובזאת תם פרק ההידיינות בינינו, אלא אם כן תרצי להמשיך בכך.
º
לא ראיתי נימוקים שלך שלא זכו להתייחסות
31/05/14 00:18
9צפיות
לא ראית - אינו ראָיה....
31/05/14 00:33
15צפיות
חזרתי חזור וכתוב: התחיליות אבי ואחי הן "זכריות" במהותן, אשר על כן מוזר בעיניי שהן מיוחסות לשמות נשיים. זה אינו הגיוני ואינו טבעי.
מלבד זאת, ציינתי שמבחן המינון ("בטל בשישים") גם הוא מדד קובע. ודי... אני פוטר אותך מן הצורך להגיב בשעת לילה מאוחרת זו, אלא אם כן תתעקשי להגיב...
זה אינו נימוק אלא טענה, שלא הכול מסכימים איתה
31/05/14 00:36
15צפיות
ובכל מקרה כבר העלית אותה בראשית דבריך וקיבלת התייחסות אליה הן מאיתי והן ממני, אז לא ברור לי מדוע אתה ממשיך לטעון שלא הייתה התייחסות לנימוקיך.

לגבי "בטל בשישים" שוב, גם זו טענה (ולא נימוק) שלך ואני לא מסכימה שמדובר במדד קובע.
º
לר"ל. ליל מנוחה לך.
31/05/14 00:38
4צפיות
על שני - שני, ועל שלישי - שלישי
02/06/14 00:18
10צפיות
אינ י יודע אם דרך המלך לנקוט שמותיהם ולא שמותם, בכל אופן אותיר למלך את דרך המלך, ואלך בדרכי שלי (שהרי איננו במשטר מלוכני, אלא בדמוקרטיה ואיש איש וטעמו הלשוני). יש לציין שבספרי המקרא הקדומים נפוצה יותר הצורה הקצרה "שמותם", "אבותם" וכו' שלא כבספרי המקרא המאוחרים. יש הטוענים שהצורה הארוכה "שמותיהם", "אבותיהם" נוצרה כתוצאה מהיקש לשמות עצם שסיומת הרבים שלהם אינה "-וֹת".
לעניין "מנוי על" מקורו בהימנות חבורות חבורות על קרבן הפסח, ומכאן התרחב השימוש לכל שותפות בדבר.
ברור שלא כפיתי עליך הר כגיגית.
02/06/14 00:25
8צפיות
לך נכוחה בדרכך שלך, אם כי לי נראית נקיטת סיומת זאת כחריגה, יוצאת-דופן ואולי אף התייפייפות (חלילה, איני שיפוטי לגביך...).
האם אתה נוקט דרך זו (ללא יו"ד של הריבוי) גם בסיומת  יִם? אני מניח שזה אינו אפשרי, ואולי? ושמא וייתכן?
ומה לדבי כל שאר הגופים בסיומת וֹת? הרי שמותיי, שמותיך, שמותייך, שמותיו, שמותיה, שמותינו , שמותיכם-כן - בכל אלה ישנה יו"ד של הרבים,
ומדוע אתה מעדיף להשמיט אותה עם כינויי הנסתרים והנסתרות? הרי ישנה פרדיגמה שלמה, לא כן?
ראשית,
02/06/14 01:38
9צפיות
ודאי שאיני נוקט כך במילים סיומת הרבים שלהן היא "-ִם". ואף בנדון דידן לא התלבטתי בין שתי החלופות המבוססות היטב, אלא נקטתי את שעלה במקלדתי בשטף הכתיבה הטבעי (ולא מתוך כוונת התייפיפות).
שנית, תן דעתך לכך שסיומת השייכות לרבים בצורתה המלאה "-הם", נוטה לבוא אחרי תנועה "אביהם", "פיהם", ולא אחרי עיצור - "ספרם", ידידם". מילים שסיומת הרבים שלהן היא "-ִים", צורת הנסמך שלהן מסתיימת בסיומת "-ֵי" (ספרֵי, ידידֵי) כלומר, היא מסתיימת בתנועה ולכן בהוספת כינוי השייכות: ספריהם, ידידיהם (ולא ספריָם)  אבל צורות שסיומת הריבוי שלהן היא "-ות", הלוא גם צורת הנסמך שלהן מסיימת ב"-ות" (שמות-", "אבות-"), כלומר בעיצור, ולכן בהוספת כינוי השייכות הפרדיגמה דווקא מכוונת לצורות "שמותם", "אבותם". אבל בתקופה מאוחרת יותר, כנראה מתוך היקש ל"ספריהם", "ידידיהם" נפוצו גם הצורהות"שמותיהם", "אבותיהם" כך הטענה המקובלת, ככל הידוע לי.
לילה טוב
הסברך ונימוקיך מוכּרים לי, האמן לי.
02/06/14 08:50
8צפיות
ומדוע הנימוק שתופש, לשיטתך בנוכחים-ות, בנסתרים-ות , אינו מביא אותך לכתוב שמותֵנו, לדוגמה?
ואולי אף שמותְךָ, שמותָהּ. ועוד ועוד?
לענ"ד אתה טועה לחשוב
31/05/14 08:57
18צפיות
שיש קשר פיזי לאב או אח ולא כן, אלא שתחיליות אלה הן לשם האדרה (אב) או שוויון תכונה (אח).

ידוע כי אב היא מילת כבוד לאו דווקא בהקשר משפחתי כמו למשל בפניה למכובד או כתואר "וישימני לאב לפרעה" בראשית מה8.

בדבר אחד אני מסכים עמך - לא בהכרח מדובר
31/05/14 09:25
20צפיות
באב או באח ביולוגיים. דא עקא, שים לב שבכל המקרים הללו מדובר בתחיליות ממין זכר, ולכן בכל זאת מפתיע שלמרות תחיליות אלה
ישנם שמות נקביים, וזה מה שנראה לי מוזר, חריג. ולכך צריך לספק הסבר.
שבת שלום לך.
אבל התחיליות לא קשורות לאדם עצמו אלא
31/05/14 19:35
25צפיות
למשמעות מטאפורית (שכמו "ראש" או "יד" אין משמעות למינה הדקדוקי)  או (כפי שענה לך איתי) להאדרת קרובי משפחה, אז מה זה משנה? אם אב קורא לצאצאו בשם שמהדר אותו, כלומר את האב (נגיד "אבי דגול") כדי שכולם ידעו איזה אבא נפלא יש לילד/ה, מה זה משנה אם הצאצא הוא בן או בת? הלא האב הוא בכל מקרה ממין זכר...
נראה לי שטחו עינייך מֵראות שאין מדובר
31/05/14 20:06
18צפיות
בתחיליות חסרות מין, אלא באב ובאח שמינם הוא זכר, וטבעי כאשר מכנים מישהו ורוצים להשתמש באח או באב כקידומת לשמו, תהיה זאת פנייה לזכר.
שהרי לבת לא חסרות לנו אפשרויות: תחילית "בת" בתשוע, בתיה, בתאל, בת-שבע ועוד. וישנם השמות הנקביים הטבעיים: ציפורה, ליאורה, כרמלה, עמלה, רוסאנה, רוזנה, יוספה ועוד.
º
הרמתי ידיים.
31/05/14 21:15
4צפיות
אני מופתע. זו הפעם הראשונה שאני נוכח בכך.
31/05/14 21:20
17צפיות
את כבר יכולה להוריד אותן....
º
לא... ממש לא. שאקשר לך לדוגמאות קודמות?
31/05/14 21:20
4צפיות
º
לא. אין צורך. כן ירבו!
31/05/14 21:41
2צפיות
רק הערה:
31/05/14 21:26
25צפיות
לא התכוונתי לומר שהשם נועד להאדרת קרובי משפחה.
לדעתי השימוש ב"אבי" וב"אחי" בשמות אלה מופנה כלפי אבינו שבשמים (כמו בשם "אביה").
º
תודה על ההבהרה הגיוני בהחלט
31/05/14 22:41
4צפיות
יום עיון הוראת עברית כשפה שנייה
28/05/14 12:56
32צפיות
הזמנה
מפגש הקיץ של הפורום הבין-לאומי למורים לעברית כשפה נוספת
המפגש יתקיים ביום שני, כ"ז בתמוז תשע"ד, 21 ביולי 2014
בין השעות 10:00 – 15:00
באולם הכנסים של מכון מופ"ת, מתחם מכללת לוינסקי, רח' שושנה פרסיץ 15, תל אביב
חנייה: במתחם יש מגרש חנייה ענק ומקומות חנייה בשפע.
הרשמה: ההשתתפות ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש לכתובת זו: naparsr@gmail.com
תכנית המפגש
10.00 - 10.30: התכנסות, כיבוד קל וסיור בדוכנים (דוכנים לחומרי לימוד, ספרים ועיתונים)
10.30 – 11.20: סבב היכרות ודברי פתיחה
11.20 – 11.40: חידושים בעברית תקשורתית בשילוב המדיה - רונית בן ארי, מט"ח
11.40- 12.20: מיומנות השמיעה: מטרות ויישום - רות בן יהודה אדלר, אוניברסיטת בראון, ארה"ב
12.20 – 13.00: הוראת העברית באמצעות הומור – הסטנדאפיסטית מיה בודאי-פרידמן ורחל נפרסטק
13.00 – 13.30: ארוחה קלה  והמשך סיור בדוכנים
13.30 – 13.50: ארגז הכלים ב'הנה- עברית מקראית בדרך מעשית' (טוב גם לעברית המודרנית?) - רחל חלבה, ונקובר
13.50 – 14.20: 'זוהי ארץ' (אפרים קישון), דרכים בהוראת טקסט למתקדמים - פרידה פישר, אולפן ישראלי
14.20 – 14.40: מדור החדשות ב IVRIT כמצע לשיעור עברית מבוסס אקטואליה - שרית ילוב, עורכת הירחון IVRIT מקבוצת ג'רוזלם פוסט
14.40 – 15.00: דברי סיכום והכרזה על מומלצי-השנה של הפורום
דוכנים: במתחם אולם הכנסים יעמדו לרשותכם דוכנים. אם אתם מעוניינים להציג ספרים, חומרי לימוד, או להציג חומרים באמצעות מחשביכם האישיים, כגון: שיעורים לדוגמה, סרטונים, כרזות, פיתוח יישומונים,  אנא הודיעו בהקדם לרחל נפרסטק: naparsr@gmail.com
*עשויים לחול שינויים בתכנית
לפרטים נוספים: תוכלו לפנות לרחל נפרסטק naparsr@gmail.com
לאתר הפורום הבין-לאומי למורים לעברית כשפה נוספת: http://online.mofet.macam.ac.il/course/view.php?id...
כתובות אינטרנט מצורפות:
פורום הסרת שיער נפתח ב|תפוז|
28/05/14 12:14
6צפיות
|שמאל| טיפול הסרת שיער נהפך להיות חלק מהשגרה של חיינו, שפע המונחים והטכנולוגיות הקיימים בשוק יוצרים לא פעם בלבול. רבים מאיתנו חולמים על גוף חלק, נעים וסקסי. הסרת שיער בלייזר היא דרך נפלאה להשיג תוצאות מצויינות אך לעיתים התהליך לא פשוט ולפעמים אם נעשה בצורה לא נכונה הדבר יכול להוביל לנזק קוסמטי קשה. לפני שמגיעים לטיפול  חשוב לדעת את כל המידע על מנת שנוכל לקבל החלטה נכונה ולא נתאכזב מהתוצאות או מהתהליך!

לכן פתחנו בשבילכם את פורום הסרת שיער בו תוכלו לקבל מענה על כל שאלה שיש לכם בנושא, ללמוד ולהחכים.

אתם מומזנים להיכנס כבר עכשיו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
מודה ועוזב
28/05/14 10:49
57צפיות
בדיון שנערך כאן לא מזמן הבעתי דעה נחרצת בנוגע למילה "שיום": בניגוד למה שנכתב במילון, טענתי שנתקלתי בה רק בהקשר של חיבור בין אובייקט לשם ולא במובן של "מתן שם"
השבוע הסתבר לי (בזכות כתבה בהארץ) שגם מובן זה מקובל, ואפילו נערך יום עיון שעסק בשיום של מקומות גיאוגרפיים
אז יצאתי
מִכְּלַל נמעני הפורום אני רוצה להודות
28/05/14 13:35
39צפיות
לך על היושרה שלך. או טוב יותר, כפי שהכריז עזאם-עזאם עם נחיתתו בנתב"ג לאחר הסאגה והמעצר במצרים: "מודה, מודה, מודה!"
מילת יחס מוצרכת
27/05/14 22:18
61צפיות
הצעירה אכלה קינוח שהכיל אגוזים, שא ל י ה ם הייתה רגישה. אליהם או להם?
כך קראתי בידיעות היום בעמ' 38.
כידוע, מילות היחס ל/אל קרובות מאוד זו לזו
29/05/14 14:03
27צפיות
ופעמים רבות בשפה ניתן להחליף ביניהן. מקובל יותר לומר "רגיש ל", אבל גם "רגיש אל" עובר, נראה לי (ויש לציין שמדובר כאן בשם תואר ולא בפועל; אני מכירה את השימוש במונח "מילת יחס מוצרכת" בהקשרים פועליים מושאיים).
לדעתי את צודקת בשני עניינים: מידת הקרבה בין
29/05/14 16:39
17צפיות
אל לבין ל; וכן בעניין מילת יחס מוצרכת המיוחסת לפועל, וכאן "רגיש" אמנם אינו פועל, אך אימצתי בכל זאת את המונח.
מה שאינו נראה לי בתגובתך נוגע לכך שאת מציינת ש"גם רגיש אל עובר". לטעמי, בהקשר דנא  רק רגיש ל...
"עובר" במובן "לא צורם"
29/05/14 16:55
14צפיות
לו הייתי קוראת את המשפט סתם כך בחדשות לא הייתי שמה לב למשהו מיוחד. ככותבת וכעורכת הייתי בוחרת ב"רגיש ל", אבל כקוראת לא מפריע לי במיוחד "רגיש אל" (ואני מסכימה עם ההבחנה של איתי בהמשך השרשור).
העובדה שלא היית מבחינה בצרימה - ולוּ קלה -
29/05/14 17:02
9צפיות
עדיין אינה מצדיקה, לטעמי כמובן, את השימוש במשפט הנתון ב"רגיש אל".
ולגבי תשובתו של איתי, ביקשתי ממנו השלמות לתשובתו, ולאחר שאקרא אותן, אביע דעתי,
אך לא הבנתי את פשר ההבחנה שלו, לכן אני ממתין להבהרתו.
אני לא מחפשת הצדקות
29/05/14 17:19
15צפיות
אני לא טוענת שלא עדיף "רגיש ל" (להפך, ציינתי מפורשות שזו הבחירה שלי ככותבת וכעורכת) אבל "רגיש אל" לא מפריע לי. כאמור, המילים דומות, והחלופה ביניהן טבעית לי, גם במקומות שבהם פחות מקובלת.
העיקר שאת שלמה עם זה, וזה בסדר גמור
29/05/14 17:22
10צפיות
מבחינתי.
לא זה ולא זה.
29/05/14 14:29
28צפיות

הניסוח מתחילתו גרוע וגורר שימוש מסורבל בשפה.
אז מה כן? (מבחינת מילת היחס)
29/05/14 14:33
21צפיות
לגבי הניסוח, אני לא חובבת את האופנה הלשונית של פתיחת פסוקיות במילת יחס נטויה (עם או בלי ש' הזיקה).
מסכים עמך שהניסוח קצת צולע, אך לא בזאת עסקינן
29/05/14 16:45
18צפיות
נשאלת השאלה הברורה: רגיש ל...או רגיש אל אגוזים?
בכלל צריך להיות
31/05/14 08:25
26צפיות
רגיש מאגוזים, שהרי מקור הרגישות הוא האגוז. כאן צריכה להישאל השאלה, אם כן, למה השימוש במילת היחס ל...?

לטעמי, השימוש במילה ל... נובע מהתפיסה שהרגישות היא התכונה הקבועה ולכן המקור ואילו גורמי הרגישות משתנים (אגוזים, תרופות וכיוצ"ב).  
שים לב שמדובר במילות יחס, ומטיבן שהן
31/05/14 09:33
11צפיות
מוצרכות לפועל או לתואר שלצדן. וכמובן, כל לשון מאמצת לה מילות יחס משל עצמה, לכן גם לא ניתן לתרגם מילות יחס משפה לשפה,,,
ובעניין זה אני נזכר בתרגום של "מפחד מ.." לאנגלית  (במקום OF, כמובן). .AFRAID FROM
סליחה, כתיבתי נקטעה משום מה...
31/05/14 09:36
10צפיות
אליבא דכל בר-בי-רב, רגיש מ...אינו עובר, נשמע מוזר, באשר מילת היחס המתאימה מושפעת מן הרגישות (או תכונת הרגישות...) למזון מסוים.
כך יש "נבהל מ.., אבל חרד ל...נפלאות דרכי הלשון, ורק לאל פתרונים..
לא; מקור הרגישות הוא המערכת החיסונית של האדם
31/05/14 19:38
16צפיות
שמזהה רכיבי מזון מסוימים כ"אויבים" לגוף שצריך לתקוף...
אדם לא נהיה רגיש מהאגוז, כי האגוז אינו הסיבה לרגישות; הרגישות קיימת עוד לפני האגוז (היא רק מתעוררת לראשונה בעקבות חשיפה ראשונה). הרגישות היא אכן התכונה הקבועה ("באג" במערכת החיסון) והיא מתעוררת בתגובה לגורמים שונים.
לא. אין קשר בין דרך פעולתה של המערכת
31/05/14 20:27
10צפיות
החיסונית ובין העובדה שלא אומרים רגיש מ- אלא רגיש ל-.
הנה יש רגיש לרעש, רגיש להיפופוטמים זבי חוטם, וכד'? רגישיויות נטולות קשר למערכת החיסונית, ובכל זאת "ל-".

פשוט מילת היחס "ההולכת" עם רגיש היא ל-, הא ותו לא.
אבל לא טענתי שיש קשר כזה...
31/05/14 21:18
11צפיות
בסה"כ תיקנתי את דבריו של "אבל השם שרציתי תפו" שטען כי "מקור הרגישות הוא האגוז". תגובתי התייחסה לפן הרפואי ולא לפן הלשוני.
ואכן כך, מקור הרגישות הוא האגוז (או כל דבר
31/05/14 21:41
8צפיות
אחר הגורם לרגישות) בעיניי הדובר הממוצע. אופן השימוש מצביע על עיבוד ידע חוץ לשוני ולתרגומו לשפתנו.
שוב, האגוז אינו מקור הרגישות
31/05/14 22:43
9צפיות
ואופן השימוש אינו מצביע על שום "עיבוד", כפי שאתה מוכיח בעצמך...
יפה, אם כן השימוש הונחל
31/05/14 20:30
10צפיות
על פי מדע הרפואה או לכל הפחות באופן מודע לדברייך, שאם לא כך, בצורה טבעית היינו מצפים לרגיש מ...
איני יודעת ע"ס מה השימוש "הונחל"
31/05/14 21:20
11צפיות
אני חולקת על דבריך ש"בצורה טבעית היינו מצפים לרגיש מ". מה "טבעי" בכך?
רגילים
29/05/14 15:50
26צפיות
להשתמש ב"רגיש אל..." כשמדובר בהתנהגות רגישה כלפי מישהו , וב"רגיש ל..." כשמדובר בסנסטיביות לגורם הפועל על האדם.
ראשית, לא כל כך הבנתי את ההבחנה שלך
29/05/14 16:42
15צפיות
בין רגיש ל לבין רגיש אל...
שנית, אולי תואיל בטובך להדגים זאת בשני משפטים שימחישו זאת?
שלישית, במשפט שהבאתי - מה דעתך? אפשר גם וגם או רק רגיש ל...?
ההבחנה
29/05/14 17:06
20צפיות
רגיש אל - מתנהג ברגישות.
רגיש ל...- מגיב ל...

דוגאמות:
רגיש אל..
https://www.google.co.il/search?q=%22%D7%A8%D7%92%...

רגיש ל...
https://www.google.co.il/search?q=%22%D7%A8%D7%92%...*%22&rls=com.microsoft:en-US
תיקון:
29/05/14 17:08
17צפיות
º
הקישור נשבר. לא נורא.
29/05/14 17:09
4צפיות
אני העליתי שאלה: אתה, איתי, רגיש
29/05/14 17:20
15צפיות
לחלב או אל חלב? נתון משפט, שלא המצאתי אותו, והוא נראה / נשמע לי מוזר ואולי קצת צורמני.
מן הדוגמות שצירפת בקישור בנוגע ל"רגיש אל", נוכחתי לדעת השדוגמה החוזרת היא "בעלי אינו רגיש אליי במיטה"..
כאן בוודאי לא הייתי בוחר ב"רגיש לי"...אשר על כן לא מן הנמנע שההבדל נעוץ בסיבה אחרת, ולא כפי שציינת לעיל.
אולי יש לחפש את ההסבר לשוני, שבשני המקרים השונים מדובר במושא דומם לעומת מושא אנושי...זו סתם השערה לא בדוקה...
הלוא זה בדיוק ההבדל שציינתי.
29/05/14 19:55
14צפיות
להיות רגיש אל אשתך.
להיות רגיש ללקטוז.
בזה אני מסכים, אבל לא ברגיש (=מתנהג
29/05/14 21:39
12צפיות
ברגישות אל...) אל אשתו מדובר, אלא ברגיש אל אגוזים, שאחד המגיבים טען שניסוח כזה אמנם אינו מועדף, אך אינו מנקר עיניים.
לענ"ד אם גם אתה בדעתי שיש לכתוב רגישות ל (ולא אל)אגוזים, אין כל מחלוקת בינינו.
לדעניותי, רק רגישה ל-.
29/05/14 20:54
19צפיות
לו המשפט היה מנוסח כך:
"צעירה שהייתה רגישה אל אגוזים אכלה קינוח שהכיל אותם",
הייתה אי התקינות בולטת לעין, באופן שאינו משתמע .
ברור שבמקרה כזה היה כל בר הכי מכיר בכך שהניסוח הנכון הוא"צעירה שהייתה רגישה לאגוזים אכלה קינוח שהכיל אותם",
בנוסח המקורי האי תקינות קצת נחבאת ופחות קופצת לעין.

לעניין הדיון ב'רגיש אל' אשתו וכו', לעניות דעתי הוא אינו קשור כלל לשאלה ששאל ישראלי, והריהו כמין פרפראות.
נראה לי שאין מחלוקת בינינו, וזו כבר התקדמות.
29/05/14 21:34
14צפיות
סופ"ש נעים ורגוע לך.
אתגר לחברי הפורום
27/05/14 21:41
44צפיות
מהי המילה בעברית בעלת הגימטריא הגבוהה ביותר?
אולי יסייע:
27/05/14 22:01
40צפיות
מתי אפשר להוסיף א' נחה בכתיבת מילים שאולות?
27/05/14 08:17
43צפיות
למשל - מיזנדרי או מיזאנדרי? מה נכון, ולמה?
האם אפשר להוסיף א' בדוגמא לעיל?
אם כן, למה?

תודה D:
אפשר להוסיף בתנועת A (עדיף מוטעמת)
27/05/14 12:13
24צפיות
אך לרוב אין בכך צורך והאקדמיה ללשון ממליצה למעט בהוספת אל"ף (אלא במילים קצרות). במילה שהבאת לא הייתי מוסיפה אל"ף.
מבחינת ה י א רע ו ת סרטן העור, ירדה ישראל
27/05/14 00:56
28צפיות
למקום ה-13 בעולם.  כך ב"ידיעות" היום בעמ'  14. שם פעולה מן השורש א-ר-ע בבניין נפעל. בעיניי מאוד מוזרה ובלתי הגיונית צורה זו.
באמתחתי לפחות שתי חלופות טובות יותר. מה דעת הצוות?
ראה
27/05/14 01:02
30צפיות
את דברי יאקים ואת תגובת מיכי ותגובתי שלי:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?For...
נעים להיזכר שכבר לפני יותר משנה
27/05/14 01:13
27צפיות
עליתי על צורת שם פעולה מוזר זה.
אני עדיין תוהה אם מותר לראות בו חלופה להיקרות (שם פעולה מן הפועל נִקְרָה בדרכו...)
ובכל מקרה, גם היקרויות רבות של "היארעות" לא יזיזו אותי מדעתי שזו צורה לא ראויה, הואיל ובלשון ימינו אין שימוש בפועל "נארע", אלא אירע.
ומה לגבי שמות פעולה בפיעל כמו רישום, ויכוח
27/05/14 01:18
21צפיות
שהפעלים המתאימים להם (רשם, התווכח) הם דווקא בבניינים אחרים? האם גם כאן דעתך היא שאלה צורות לא ראויות, הואיל ובלשון ימינו אין שימוש בפעלים "רישם" ו"ויכח" בפיעל?
לא טענתי - תוכלי להיווכח בכך בעצמך -
27/05/14 01:41
22צפיות
שאין מצבים כאלה ששם פעולה נוצר מפועל בבניין אחר. טענתי ש"היארעות" נשמעת מוזרה
 ולא ראויה, באשר היא נוצרה ש"לא כדרך הטבע".
ענוסף על כך, היא לא קנתה שביתה בכתיבה תקנית, גם אם מגלים אותה זעיר זעיר שם.
מעניין לבדוק האם קיימים שמות פעולה בבניין נפעל בדומה להיארעות, בעוד הפועל אינו קיים בבניין נפעל.
לי, כאמור, ישנן חלופות טובות מהיארעות, אחת מהן היא היקרות, יפה, תקנית ונשענת על פועל בנפעל.
אפשר גם אירוע במקום היארעות.
על סמך מה קבעת שהיא נוצרה "שלא כדרך הטבע"?
27/05/14 02:14
20צפיות
הדוברים יצרו מילה ברור במקום שבו היה חסר לקסיקלי, זה טבעי לחלוטין וקורה כל הזמן... אני מתקשה להבין מה אינו "כדרך הטבע" כאן, בפרט שהסכמת איתי שזה אינו המקרה הראשון או היחיד שבו שם פעולה של בניין אחד מלווה פועל בבניין אחר... לפועל "רשם" כבר יש שם פעולה לפי בניין קל (רשימה) ובכל זאת היה (כנראה) צורך בשם פעולה נוסף ולכן נוצר "רישום". לפועל "אירע" כבר יש שם פעולה לפי פיעל (אירוע) אך למעשה הוא לא משמש כפעולה ממש (אלא במשמעות "מאורע", וכיום בעיקר במשמעות טקס/חגיגה/מסיבה וכיו"ב) ולכן היה צורך להשתמש בתבנית של בניין אחר. זה טבעי והגיוני וקרה כבר בעבר במקרים דומים, ואיני מוצאת כל פסול במילה שנוצרה.

"היקרות" היא occurrence, נראה שהיה מי שחש צורך לבדל ולהשתמש במילה שונה עבור incidence (אף שבמאגר האקדמיה ללשון גם היא "היקרות"). אם אני מבינה נכון, באפידמיולוגיה משתמשים בשתי המילים (באנגלית) במשמעויות שונות, ולכן לא ניתן להשתמש עבורן באותה מילה עברית.

אני גם לא חושבת שאתה צודק בקביעתך כי "היא לא קנתה שביתה בכתיבה תקנית, גם אם מגלים אותה זעיר זעיר שם". כאמור, למיטב הבנתי באקדמיה (לא ללשון, אלא במובן הכללי של המילה) משתמשים בה. ראה "מושגים באפידמיולוגיה":
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D...
(ולפני שאתה או מישהו אחר מתחיל עם "אבל זו רק ויקיפדיה", קח בחשבון שזו לא המצאה של הוויקיפדים אלא בסה"כ שיקוף של המונחים המקובלים בתחום).

באשר לשאלתך, שם הפעולה "הישרדות" שורד נפלא, בשעה ש"נשרד" לא ממש שרד (מעולם לא נתקלתי בו בטקסט חופשי, וחיפוש מהיר בגוגל מצא לי בעיקר מילונים או תקלדות של "משרד").
חוששני שהדיאלוג בינינו ייגרר למחוזות
27/05/14 09:07
15צפיות
האין-סוף, אשר על כן אגיב בקצרה:
א. בכתבי "שלא כדרך הטבע", כיוונתי למבנה הדי יצוק של הפרדיגמות בפועל, דהיינו זו דרך המלך, ואם תרצי אינטואיטיבית דרך הטבע.
לבננין מסוים ישנם שמות פעולה ושמות פועל משלו. אם כי בתוך עמי אני יושב, ולמרות גודש של מקרים של חריגה מדרך הטבע, כאמור,
איני מבין ,  לדוגמה, מדוע שֹרידה לא התקבעה כשם פעולה טבעי לפועל שרד בבניין קל, מה עוד שאכן אין לנו "נשרד" בנפעל....
ב. איני מתכוון להילחם בטחנות רוח, אך בכל זאת קשה לי לקלוט את ההזדקקות ל"היארעות", שקשה הן להגייה  והן לכתיבה., ואני אישית
מעדיף את היקרות עליה למרות המילים המקבילות באנגלית.
ג. אכן, אני מחזיק בדעתי ש"היארעות" מבחינת היקרותה לא קנתה לה שביתה בציבור הרחב, תהא דעתך אשר תהא על שלל "נימוקייך".
אתה אישית לא זקוק לשתי מילים נפרדות
27/05/14 12:05
21צפיות
ולכן העדפתך שונה. לא מדובר כאן בציבור הרחב אלא בציבור העוסקים בתחום שזקוק למונחים מקצועיים בעברית, ולא יכול להשתמש באותה מילה לשני מונחים שונים (אני מניחה שברור לך למה).
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום