לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר

בהנהלת:

אופן הצפייה:
הסתרת שרשור מעל   תגובות
עץ הודעות:
ברוכים הבאים לפורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" של תפוז

פורום "הַשָּׂפָה הָעִבְרִית" נועד לכל חובבי הלשון באשר הם.

כאן אנו שואלים שאלות, עונים תשובות יפות ומנומקות, מנהלים דיונים, מתלוצצים, מצביעים בסקרים ומתעדכנים בכל הנוגע לעולם הלשון העברית. מדברים "בגובה העיניים", ללא התחכמויות או התפלספויות פלצניות.

 

תוכני הפורום ומטרותיו

הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.

 

תקנון הפורום

יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.

 

יצירת קשר עם הנהלת הפורום

כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.

 

שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

 

מנהלי הפורום

לארות (דבש)
19/08/14 00:46
54צפיות
שלום,
מישהו יודע מה הפירוש המדוייק של המילה לארות בהקשר של לארות דבש (בהטייה לעבר - ארה)? 
 
תודה רבה. 
בשביל מה יש מילון?
19/08/14 03:53
58צפיות
בבקשה, מילון ספיר פתוח חינם לכולם:
תודה
19/08/14 14:27
26צפיות
לא הכרתי את המילון הזה
מזמינה אותך לעיין בקטגוריית המילונית שלנו
19/08/14 15:32
39צפיות
לשונית כלים ומידע >> קישורים >> מילונים מסוגים שונים (יש תת קטגוריות, הקישורים נמצאים בכל אחת).
לארות - אריה?
19/08/14 18:10
46צפיות
מצאתי איפשהו שהמקור של "אריה" הוא בשורש אר"ה, שמובנו המקורי הוא כנראה "לאסוף, לאגור", ובאכדית הוא מציין אסם תבואה.
יש למישהו מושג אם יש משהו בסברה הזאת, ואם כן - איך זה בדיוק מתקשר?
הקשר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא בחידת שמשון (מעז יצא מתוק) אבל זה נראה לי קצת מופרך...
 
 
הקישור האטימולוגי נראה גם לי מופרך
19/08/14 20:59
38צפיות
אבל אם הזכרת את חידת שמשון, באמת יש מי שמפרש שיש שם משחק מילים בין השורש אר"ה לאריה, ליתר דיוק בין המילה "ארי" במשמעות של אריה לבין "ארי" במשמעות ההומונימית המשוערת של דבש, מן השורש אר"ה. עיין בערך חידת שמשון בוויקיפדיה, בפרק "השערת כפל המשמעות במילה 'ארי'" (אולי יעניין אותך גם שאר הערך, שאגב אני כתבתי...).
º
ערך מרשים מאד
20/08/14 12:59
7צפיות
ואולי גם בפתגם
19/08/14 23:55
35צפיות

אין הקומץ משביע את הארי.
לקמוץ = לאגור, לאסוף
בראשית פרק מא 
וַתַּ?עַשׂ הָאָ?רֶץ בְּשֶׁ?בַע שְׁנֵ?י הַשָּׂבָ?ע לִקְמָצִֽים:
(מח) וַיִּקְבֹּ?ץ אֶת־כָּל־אֹ?כֶל׀ שֶׁ?בַע שָׁנִ?ים אֲשֶׁ?ר הָיוּ? בְּאֶ?רֶץ מִצְרַ?יִם וַיִּתֶּן־אֹ?כֶל בֶּעָרִ?ים אֹ?כֶל שְׂדֵה־הָעִ?יר אֲשֶׁ?ר סְבִיבֹתֶ?יהָ נָתַ?ן בְּתוֹכָֽהּ:
(מט) וַיִּצְבֹּ?ר יוֹסֵ?ף בָּ?ר כְּח?וֹל הַיָּ?ם ....
 
º
העדבקת ממקור עם טעמי המקרא?
20/08/14 00:44
13צפיות
כן. סליחה
21/08/14 14:58
19צפיות
לא שמתי לב.
וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע, לִקְמָצִים. וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים ...  וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד...
איך נכון לכתוב (ולומר)
18/08/14 18:07
39צפיות
לִמְלֶאכֶת הַיְּצִירָה
או לְמְלֶאכֶת הַיְּצִירָה?
 
לדעתי עם חיריק. מה נכון?
אכן, בחיריק!
18/08/14 18:16
18צפיות
יש הזדמנות של שני שוואים נעים רצופים (*לְמְלאכת), לכן השווא הראשון מתבטל, ובמקומו מופיעה תנועת חיריק - לִמלאכת.
º
כך סברתי, תודה רבה!
18/08/14 18:28
5צפיות
º
איך אפשר לעברת את שם המשפחה הצקלמז
18/08/14 17:51
28צפיות
יחזקאלי
19/08/14 23:57
23צפיות
 
 
   
 
 
   
לי זה מזכיר
20/08/14 16:21
21צפיות
את חצקל (איש כסית), ידוען מפורסם בברנז'ת האמנים של תל אביב של שנות השישים....
"וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ"
18/08/14 14:07
29צפיות
כבר קוננתי בעבר על האופנה המתפרצת להשתמש במילת הקישור "כאשר" (או "כש") כמילה גנרית לכל תכלית כמעט... כבר מצאתי אותה מחליפה מילות סיבה, פסוקיות זיקה (לוואי), ניגוד ומה לא... אבל יותר מכול צורם לי השימוש בה כמילת חיבור (ולא כמילת שעבוד), וזו תופעה שאני נתקלת בה בתקשורת בלי סוף . במשפטים רבים היא פשוט לא קשורה לפועל (ולא מוסיפה זמן/מצב) אלא מחברת בין איברי המשפט (במקום וי"ו החיבור למשל).
 
שימו לב למשפט הבא שממחיש את האבסורד: "אליפות אירופה בשחייה נפתחה הבוקר (שני) בברלין, כאשר 12 מחברי המשלחת הישראלית זינקו למים." [מתוך אתר ערוץ הספורט]
ובכן, עם כל הכבוד והגאווה למדינתנו, מעצמת השחייה שהננו, האליפות לא נפתחה כאשר טובי שחיינינו זינקו למים אלא לפני כן... (אני יודעת, צפיתי). למען הסר הספק, שלושת השחיינים שפתחו את האליפות (במקצה הראשון הלא מדורג ל-400 מטר חתירה לגברים) היו משוויץ, מבוסניה הרצגובינה ומגאורגיה.
 
כן כן, השפה מתפתחת וכו'... אבל במקרה הזה היא בעיקר מתרדדת... במקום להדגיש את הקשרים הלוגיים המדויקים במילים הרלוונטיות להם משתמשים במילה אחת (שהפכה גנרית שלא בטובתה) ומשבצים אותה אוטומטית כמילת הקישור האולטימטיבית, גם כשאין קשר וזה בכלל לא הקשר הנכון. *אנחה*. אוף!
º
האם לומר "כמימים ימימה"? או "כימים ימימה"?
18/08/14 14:05
32צפיות
האפשרות הראשונה אינה דקדוקית
18/08/14 14:08
33צפיות
באשר לשנייה, תלוי בהקשר; מה המשפט?
אני מבקש לדעת מדוע, לדעתך,
18/08/14 14:25
33צפיות
האפשרות הראשונה אינה דקדוקית. אשמח לקבל תשובה מפורטת ומנומקת.
 ובטרם תגיבי, אשאל שאלה קטנה באותו עניין:
 האם אפשר ונכון לומר ולכתוב: הוא ממשיך לנהוג כמו מימים ימימה"
 או: כמימים ימימה אנו ממשיכים להקפיד על משמעת מים.
נשמעת לי צורמת ולא מקובלת, אין לי מה לפרט יותר
18/08/14 14:28
29צפיות
לא מסתדרות לי שם יחד הכ"ף והמ"ם.
גם המשפט "הוא ממשיך לנהוג כמו מימים ימימה" מצלצל לי לא מוצלח.
אני מסייגת את דבריי, אולי הוא דקדוקי, אבל יש בו משהו מסורבל ולא אלגנטי. כך אני חשה.
שיטת ימימה
18/08/14 14:55
22צפיות
מסכים עם טרילי, ונראה לי שהצרימה נובעת מכך שמדובר בביטוי כבול מימים ימימה, שאינו מתמסר בקלות לפירוק ושפצור
כמו שניתן לומר
18/08/14 14:57
19צפיות
"כמדי שנה כך גם השנה נקטר על החום והחופש הגדול"
כך אפשר לומר "נמשיך לקטר כמימים ימימה"...
º
לא כמו; הראשון מקובל ונשמע טוב, השני לא...
18/08/14 14:58
7צפיות
º
תודה לך, תנא דמסייע...
18/08/14 15:15
3צפיות
איני מסכים עם דברייך:
18/08/14 15:13
20צפיות
א. "אני מסייגת את דבריי, אולי הוא דקדוקי...וגו'. על כך נזעקתי. ואם בדיעבד את מסכימה שזה תקין דקדוקית, רווח לי....
ב. את כותבת שצירוף כ +מ "לא מסתדר לך ביחד" והאם " כמעין נחושת הקלל" כן מקובל עלייך?
 ו"כמדי יום ביומו"? ולא חסרות דוגמות נוספות...
 ולגבי "כמו מימים ימימה" שאינו נשמע לך כל כך מוצלח, אוכל לומר שאין כל הבדל בין "כמו מימים "לבין "כמימים".....
בדוגמאות "כמעין" ו"כמדי" כ"ף הדימוי לפני מיליות ולא ש"ע
18/08/14 15:20
25צפיות
במיליות "מעין" ו"מדי" המ"ם כבר נתפסת כחלק אינטגרלי מהמילה ולכן הוספת הכ"ף לפניה לא בעייתית.
 
אכן, אתה צודק שאין הבדל דקדוקי בין שני הניסוחים שהצעת, ואכן כתבתי ששניהם צורמים לי... למעשה "כמימים" לא רק מצלצל לא מוצלח, הוא גם נראה לא מוצלח – הוא ממש בלבל לי את העין כשרק ראיתי אותו ונדרשתי לעוד כמה שניות כדי לפענח מה זה. ברגע הראשון חשבתי שזו טעות הקלדה, עד כדי כך. כעורכת לשון הייתי ממליצה להימנע מכתיבה כזאת. גם אם היא תקינה דקדוקית היא לא מקובלת ולא משתלבת טוב, יש בה משהו מסורבל ולא זורם בעיניי, ואם היא גרמה לי להתעכב על המילה בניסיון לפענח למה הכוונה, זו (בעיניי) אולי הסיבה החזקה ביותר להימנע ממנה.
הואיל וריככת במעט את התנגדותך
18/08/14 15:29
17צפיות
ה"דקדוקית" ל"כמימיים ימימה", אין לי על מה להלין.
 עם זאת, אני מבקש להעלות השערה, שבכל זאת קביעתך שבשתי המילים (מעין ומדי) יש לנו עניין עם מיליות,
 אינה כל כך נראית לי... וגם אם אצא מתוך הנחה שיש צל בן צלו של ספק בכך, הרי מה שצורמני בעינייך (או שמא באוזנייך?) הנו הסמיכות הקרובה בין כ+ מ.
 האומנם כך?
צר לי לאכזב, התנגדותי נותרה בעינה...
18/08/14 15:54
19צפיות
הסיבה שכתבתי זאת הייתה שכדוברת עברית זה עד כדי כך צרם לי שזה פשוט נראה לי בלתי דקדוקי בעליל (גם אם בפועל זה כן). התחושה הזאת לא השתנתה, גם אם אין כאן בעיה עקרונית מבחינת התקינות. אני חושבת שהבעיה בשילוב של כ+מ כששתיהן מילות יחס לפני שם עצם או אולי ספציפית לפני ביטוי כבול. כאמור, ברגע שמ"ם מגיעה כבר "קומפלט" עם המילית זה לא מפריע (כדי לנסח תובנות כלליות יותר אצטרך לבחון יותר משתיים-שלוש דוגמאות).
אכן, אכזבתיני בתגובתך הלא משכנעת,
18/08/14 17:37
15צפיות
הגם שהראו לך כאן באותות ובמופתים שאין כלל רגליים לתחושתך זו.
 אך הואיל ומטבע הדברים תחושות הן סובייקטיביות, נניח לך ליהנות מן הספק....
נאה דורש ונאה מקיים.
18/08/14 16:08
22צפיות
אתה ענק, חוכך!
18/08/14 17:34
16צפיות
אכן, אני משתמש בביטוי זה  כ מ י מ י ם י מימה, ואני לא ידעתי - עד אשר הארת את עיניי.
 לצערי, איני יודע את הטכניקה הפשוטה כל כך בעיניך ובעיני רבים אחרים בפורום  להעלות מתהום הנשייה כל
 מיני אזכורים מעין אלה  כ מ ע י ן  שליפת שפנים מן השרוול....
º
האפשרות השנייה אינה נכונה.
18/08/14 21:57
5צפיות
הטיות פעלים - אותם / אותן
17/08/14 22:07
23צפיות
שלום,
יצא לי להיתקל בפעלים שבהטייה לאותם מנקודים בפתח. למשל: לקשור אותם - לקושרם (פתח תחת הרי"ש).
וגם מנוקדים בצירה. למשל: היא תבלע אותם -היא תבלעם (צירה תחת העי"ן).
השאלה היא, מה החוקיות בעניין? מתי פתח ומתי צירה? אם אפשר בבקשה פירוט לגבי כל הזמנים (כולל ציווי, אם יש הבדל בין הזמנים).
 
בהמשך ישיר, בהשכבות שעושים לנפטרים. אומרים "רוח ה' תניחם בגן עדן". האם זה תניחם עם צירה או עם פתח?
 
תודה!
מדובר בכינוי המושא החבור,
17/08/14 22:43
15צפיות
כינוי המתחבר לפועל. רק הערה קטנה לפני תגובתי: לקשרָם (בקמץ, לא בפתח).
 ראיתי וכל הפעלים בגוף ראשון עבר +ָ כינוי מושא אותָם - ראיתִים, לימדתִּים;
אכלת + אותם - אכלתָּם.
פועל בעבר נסתרת (שמרה,) + אותם - שמרתָם.
שמרנו + אותם - שְמַרְנוּם;
 בצירי מוצאים את צורות העתיד + אותם :
 אלמדֵם; נעבירֵם; גם צורות הציווי + אותם - בסיומת צירי: נלבישֵם.
 וורות המקור הנטוי + אותם: לעָבְדָם; לעַבְּדָם,  אבל בהפעיל - להשמיעֵם.
אני מצטער שאין תחת ידי ריכוז כללי הניקוד של הכינויים החבורים וההבחנות השונות...
מה הצורה התקנית לכתיבת המשפט
17/08/14 20:57
37צפיות
לגמוע מרחקים או לגמוא מרחקים?
ובלגימת מים האם נכון לכתוב לגמוא מים או לגמוע מים?
קבלי
17/08/14 21:22
30צפיות
º
תודה !!
17/08/14 21:26
7צפיות
º
איך מנקדים את המילה "כולכם"?
17/08/14 19:00
9צפיות
כולכם - הניקוד.
17/08/14 19:21
16צפיות
כֻּלְּכֶם - נראה לי שקיימת אפשרות גם ללא דגש  בלמ"ד בהתאם לשינויים שקבעה האקדמיה, אך בזה אינני בטוח.
º
תודה
17/08/14 19:26
4צפיות
הרהורים בעקבות אליפות אירופה באתלטיקה קלה (שמסתיימת הערב)
17/08/14 18:03
37צפיות
אתמול בערב ישבו חברים בסלון מול הטלוויזיה וכשנכנסתי שאלו אותי משהו על זריקת כדור ברזל.
- "לא זורקים כדור ברזל, הודפים." [אני]
- "אבל הם לא הודפים, הם מסובבים בחוט."
- "אה, כי זה לא כדור ברזל, זה פטיש."
- "אבל זה לא נראה כמו פטיש!"
- "כנראה כי זה משמר את העיקרון הבסיסי של פטיש – משקולת שמחוברת ל'מנוף'..."
 
ואז התפתח דיון על שמות הפעולה היחודיים בעברית לכל ענף זריקה – יידוי פטיש, הדיפת כדור ברזל, הטלת כידון, זריקת דיסקוס – ונשאלה השאלה למה באמת רק את הדיסקוס "זורקים" והאם יש באמת הצדקה לפעולות השונות לכל מכשיר... למה בעצם דיסקוס לא הודפים (הטניהק זה די דומה לכדור ברזל, למען האמת) ולמה כידון מטילים ולא זורקים, למשל? ומתי ואיך התקבעו שמות הפעולה המסוימים הנ"ל לכל אחד מהמכשירים? על כך כבר לא הייתה לי תשובה שמניחה את הדעת...
שאלה טובה
17/08/14 21:19
24צפיות
באנגלית למשל, זורקים (throw) את הכידון, הדיסקוס והפטיש, ורק לכדור הברזל יוחד מונח משלו: shot put, אם כי גם בענף זה הפעולה עצמה נקראת בדרך כלל throwing בפי הפרשנים.
באמת לא ברור לשם מה נזקקה העברית לעושר כזה של מונחים. אמנם יש הבדל בצורת האחיזה והזריקה של כל אחד מהם, ובהחלט אין דמיון בין אופן האחיזה והשחרור של הדיסקוס וכדור הברזל - את כדור הברזל "הודפים" ביד פתוחה, את הדיסקוס זורקים בתנועה סיבובית - אבל יכולנו לחיות גם עם מונח אחד לכולם.  
הצידוק היחיד שמצאתי הוא לגבי הכידון: יחד עם החנית והרומח (לא יודע מה בדיוק ההבדל ביניהם) הוא נפוץ למדי במקרא, אך מצאתי רק אזכור אחד של זריקה לרחוק, שאכן מכונה "הטלה": וַיָּטֶל שָׁאוּל אֶת-הַחֲנִית עָלָיו, לְהַכֹּתוֹ (שמ"א כ לג).
האחראית לקביעת המונחים היא כמובן האקדמיה, ורובם מופיעים במילון מונחי אתלטיקה קלה: זריקה והדיפה: המקצועות והעוסקים בהם, תשכ"א. האקדמיה קבעה 'הדיפת כדור ברזל' ו'זריקת דיסקוס', אך גמישה יותר לגבי הפטיש והכידון: יש 'זורק פטיש' לצד 'יידוי פטיש', ו'זורק כידון' לצד 'הטלת כידון'.
 
נתקלתי לאחרונה
17/08/14 21:44
27צפיות
בטור זה של רוביק רוזנטל
º
נראה שהגיע לאותן מסקנות כמו הדיוט... או להפך
17/08/14 23:19
7צפיות
קטונתי כמובן שרוביק הרבה יותר רציני
18/08/14 09:04
17צפיות
ורק תוספת קטנה: שאול הטיל את החנית פעמיים, פעם בדוד ופעם ביהונתן
|*|נפתח פורום סדרות ישראליות|*|
17/08/14 14:49
|טי-וי|אוהבים את הסדרה נויורק? חולים על משפחת זגורי? רוצים להיזכר בעופרה מלגעת באושר?
פתחנו במיוחד בשבילכם את פורום סדרות ישראליות בו תוכלו לדבר על כל היצירות הישראליות מכל השנים!

מוזמנים להיכנס כבר עכשיו ולדבר על סדרות ישראליות מהעבר, מההווה ושיהיו בעתיד:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?f...
נסראללה מנסה ל ה ז י ם שמועות
16/08/14 00:19
41צפיות
על הסתתרותו בבונקר.
שוב ושוב אנו נתקלים ב"חיה" בלתי אפשרית ובלתי מובנת זאת.
א. בעצם, מדובר בשורש ז-מ-מ, ולכן יש לכתוב לְהָזֵם, שהרי מדובר בגזרת הכפולים בבניין הפעיל.
ר' צורות מקבילות: להגן (ג-נ-נ), להקל (ק-ל-ל) , להמס (מ-ס-ס), להאט (א-ט-ט) ועוד ועוד.
ב. ולעניין המשמעות: להזם = להכריז על מישהו שהוא (עד) זומם. אבל השימוש הרווח בפועל זה בעיתונות
 וכן בכתיבה בכלל מכוון למשמעות אחרת: להפריך, לסתור, לבטל.
 מעניין לברר מדוע כה רבים וטובים מרבים ליפול למלכודת הזאת?
שבת שלום לכול.
לדעתי התשובה די ברורה.
17/08/14 02:10
44צפיות
 
שלא כמו בנטיות על דרך השלמים, במקרה הזה ובמקרים דומים אחרים שורש תלת-עיצורי הנו ישות תיאורטית לחלוטין,
ואין לו "ריאליה פסיכולוגית" אצל דוברי העברית. זאת בדיוק הסיבה שמתרחשים תהליכים כגון זה שתיארת. וראה למשל
את הזוגות טו"ב/יט"ב, ב"ינ/יב"נ וכו'... אפשר להגיד (בדיעבד) שנוצר לנו זוג חדש זמ"מ/זי"מ(או זו"מ), לא?
 
בוקר טוב, מיצפטל.
17/08/14 08:58
22צפיות
נראה לי שאתה נוטה להיות "נדיב" מדי למקרא שיבושים (ומניסיוני בעבר עמך אני יודע את גישתך לנושא,
שבעצם לא מדובר בשיבושים, אלא בתהליכים פסיכו-סוציולוגיים טבעיים ומקובלים...)) לשוניים שנובעים
 מאי-ידיעת החומר, שלא לומר מבוּרות...שהרי קיימות תבניות די מובְנות (גזָרות, בניינים, זמנים, גופים...),
 ושבירתן אינה מכוונת, אלא נובעת מהיעדר שליטה בחומר ותו לא.
 ובכלל, אפשר לטעון שכל התאוריות שבסיסן בדו-עיצוריות השורש והמעבר לשורש תלת-עיצורי - בבסיסן
 היו טעויות של הדוברים, שקנו להן שביתה בשדרות רחבות של הציבור עד שהפכו ל"תאוריות".
רק לידיעתך, מיצפטל, תגובתך הגיעה
17/08/14 09:01
24צפיות
שלוש פעמים בצורה זהה. שבוע טוב לך.
º
מכיוון שהוא ערך את הודעתו, ותפוז מתריעים מחדש במקרה כזה
17/08/14 14:44
10צפיות
ראשית
17/08/14 17:39
22צפיות
אזכירך שהעלית את הנושא לדיון כמה פעמים בעבר, צרף לכאן את מה שנכתב שם.
שנית, הסברו של מיצפטל נכון: פעלים ששורשם ההיסטורי ע"ע הפכו כולם בעברית הישראלית לשורשי ע"ו/ע"י בבניינים: הפעיל והופעל, ופעלים ששורשם ההיסטורי ע"ו, הפכו כולם לשורשי ע"ע בבניינים הכבדים.
בעברית הישראלית למילים "הקים" ו"התקומם" יש שורש שונה (קו"ם/קי"ם לעומת קמ"מ), וכך גם למילים "הזים" ו"זמם" (זי"מ לעומת זמ"מ).
צרור תודות, איתי,
17/08/14 19:34
20צפיות
על שהזכרתני. אין זאת אלא משום שהסוגיה הזאת מציקה לי ומטרידתני, וטרם מצאה לי פתרון מניח את דעתי.
 קראתי בעיון את תגובתך, ואף עניתי עליה בפרוטרוט, ובטרם לחצתי על "שלח", שוד ושבר! - כל שכתבתי נעלם כלא היה. על כן אתמצת את דבריי.
 העובדה ששורשי ע"ו בבניינים הכבדים נראים כשורשים כפולים (ק-מ-מ; ש-ר-ר; ר-מ-מ ועוד) אינה עושה אותם כאלה. הם נשארים ק-ו-מ; ש-י-ר; ר-ו-מ).
 ולעניין השיבוש הזים (כאשר אין בכלל שורש ז-ו-מ,, האם תמצא לנכון לטעון שהגייה משובש ת כגון האיט, המיס, הופכת פעלים אלה לשורשים מגזרת ע"ו: ט-ו-ט; מ-ו-ס)?
 וכבר נשכחה משמעות השורש ז-מ-מ (לזמום, מזימה) ואנו משתמשים בפועל המשובש (הזים) במשמעות שאינה שלו: הפרכה, ביטול, סתירה..
 על כך לא קיבלתי תשובה, ולכן כשנתקלתי בשיבוש הזה, חשתי צורך להגיב. וללא קשר עם זה, הסבריו של מיצפטל נכונים, אך לא התייחסו לנקודה שהעליתי.
האם ניתן לפתוח משפט במילה את?
15/08/14 19:10
34צפיות
היי,
רציתי לשאול האם תקין להגיד כך:
את כל חבריי פגשתי בצבא או בבית הספר.
תודה ושבת שלום
º
כן
15/08/14 21:37
7צפיות
בוודאי! ברוב המקרים הסיבה לכך
15/08/14 22:47
31צפיות
היא הרצון להבליט, להדגיש את החלק שאחרי "את". לדוגמה, יוסף אומר: את אחיי אני מבקש (=מחפש).
 אמנם סדר המילים הקלאסי בתחביר העברי הנו: נושא, נשוא, משלימי הפועל ומשלימי השם, אבל סגנונית הרשות נתונה בידי הכותב
 - וזה אינו קשור רק למילת היחס "את" - להעמיד בראש המשפט גם חלקי משפט טפלים:
 הערב התקיימה עצרת-עם בכיכר רבין.; למשה מסרתי את ההודעה; ספרים רבים קראתי בנושא הזה  ועוד ועוד...
º
איך מנקדים את המילה: שורשים ?
15/08/14 08:41
19צפיות
שורשים -
15/08/14 09:56
25צפיות
הניקוד חריג מאוד ודי יוצא דופן - שָרָשִים (בשי"ן קמץ קטן).
מזכיר לי עוד צורה חריגה באותו משקל: קודש>קודשים (קֹדֶש>קֳדָשִים).
 שבת שלום לך.
º
תודה
15/08/14 10:55
5צפיות
סוג פסוקית
15/08/14 02:09
24צפיות
אודה על התשובה לשאלות שלי:

מהו סוג הפסוקיות במקרים הבאים:
1. קיבלנו פתק, שהורים צריכים לקחת את הילדים לבדיקת ראיה.
2. היא כל כך יפה, שכולם מסתכלים עליה.
3. היא כזאת מעצבנת, שיוצא כל הזמן שאני אומרת שהיא מעצבנת.
4. יש איזו מחשבה, שאנשים תמיד רוצים להצליח.

הפסוקיות נבחנו על-פי דגם של פסוקיות דומות שלקוחות מתוך שיח דבור ועלי לקבוע אילו מהן הן פסוקיות זיקה.
פסוקית זיקה
15/08/14 09:59
15צפיות
לענ"ד ועל אחריותי בלבד, פסוקיות 1+4 הן פסוקיות זיקה.
שבת שלום לך.
מה זה בעצם אומר נא בזין?
14/08/14 15:30
35צפיות
מה זה בעצם אומר נא בזין? למה זה קללה או עלבון? מה המשמעות?
ידע אישי - איני מתחייב על נכונותו.
14/08/14 21:52
42צפיות
אני משער שהביטוי הזה הוא גלגולו של הביטוי המקורי "נא בעין!" שמבטא התרסה,
 התנגדות. הפרכה וביטול של דברי הדובר / המבקש.
לדוגמה: " האם תשלם לי שכ"ט על תיווכי בעניין הדירה? - נא בעין תקבל!"
 אם זיכרוני אינו מטעני, אני סבור שאמירה זו הייתה מלוּוה בהושטת אצבע מול עינו של הנמען, כאילו כדי לעקרה...
 והואיל ועין וזין מתחרזות יפה, והואיל והדובר רוצה להיות בוטה יותר הוא מעדיף את "נא בזין!"
דומני ששניכם פספסתם את האיבר הנכון - נא *באוזן*.
15/08/14 00:17
34צפיות
לגבי העין, רוחשי טוב נוהגין לומר: -ין בעין.
ראשית, השאלה הייתה לגבי נא בזין, ולכך נדרשתי..
15/08/14 00:24
32צפיות
שנית, אתה צודק הביטוי הרווח יותר והמוכר יותר הנו "נא באוזן!"
 שלישית, אפרופו לשון נקייה (חילופי עין>זין, זה מזכיר לי את השימוש הרחב שעושים דוברים רבים באות השביעית:
1. השופט בן-יונה; 2. לא מפחידים יונה ביין. ויש עוד ועוד מן הין הזה, סליחה מן הזן הזה...
º
אבל למה 'נא'?
15/08/14 22:02
15צפיות
לענ"ד אין קשר בין מילת הבקשה "נא" לבין ההבהרה "נא" הנשמעת
15/08/14 22:40
30צפיות
כמתריסה, כמתנגדת, כמפריכה ועוד. הברה זאת נהוגה בלשון הדיבור ואין לה משמעות מילולית,
 אלא כמילת קריאה, דוגמת נו-נו-נו, שאין לה קשר עם מילת הזירוז "נו", והיא מבטאת אזהרה, התראה, איום וכד.
 וכן: ממממ; ששש; קישטה; ברררררר ועוד.
º
סליחה, תקלדת: לבין ההברה "נא"...
15/08/14 22:57
8צפיות
לפי מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל המקור הוא באידיש:
16/08/14 11:01
30צפיות
נא = קח.
יידיש אינה שפת האם שלי, אי לכך אני
16/08/14 11:16
20צפיות
נאלץ לקבל את קביעתו של רוביק, שמן הסתם בדק את מקורותיו היטב.
 אני מכיר דוברי יידיש, בעיקר מן המגזר החרדי, שנוהגים לבטא הסתייגות, מורת רוח, אי-הסכמה בהברות האלה: נה-נה-נה..
 ואולי בכלל זה קשור ל : נ- נ-נח- מ- ןןן מאומן?
שבת שלום לך, חוכך
בחזרה לפורום
האזור שלי בפורום