לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
הסתרת שרשור מעל 
פורום השפה העברית
ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום השפה העברית

ברוכים הבאים לפורום הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בתפוז! כאן אנו שואלים, עונים, דנים ומתעדכנים בכל הנוגע לשפה העברית.
מומלץ להיעזר ב"כלים ומידע": קישורים, הודעות נבחרות, שאלות נפוצות, מאמרים ועוד. 
 ¿ מה זה...?  לשימושכם: מילון ספיר, ויקיפדיה, גוגל. לא מצאתם? שאלו אותנו!
 
 
תוכני הפורום ומטרותיו
הפורום עוסק בכל הקשור לשפה העברית. ניתן לקבל עזרה בשיעורי הבית בלשון וגם לנהל דיונים מעניינים על שינויים בשפה העברית, מילים חדשות, כללי ניקוד וכדומה. איננו מציגים "אקדמיה חלופית" (שהיא ברוכה וחשובה, ללא כל ספק), אלא מעדיפים את האקדמיה עצמה.
 
תקנון הפורום
יש לקרוא את התקנון ואת כללי הכתיבה בפורום.
 
יצירת קשר עם הנהלת הפורום
כל שאלה, בקשה, עצה והערה ניתן להפנות אל מנהלי הפורום במסרים האישיים.
 
שהייה נעימה בפורום "השפה העברית"!

אהרון, דויד, ומושה בכתיב מלא
26/04/2015 | 00:10
15
29
אהרן, דוד ומשה כאשר מנוקד. יחד עם זאת, כאשר טקסט מודרני לא מנוקד:
אהרן  - עם ו"ו ברוב המכריע של המקרים
דוד -  לעתים עם יו"ד ולעתים בלי
משה -  כמעט תמיד ללא ו"ו
האם יש הסבר לשונות הזו?
"דויד" מופיע כך כבר בתנ"ך, בדברי הימים
26/04/2015 | 00:50
14
24
בכתיב "מושה" לא נתקלתי; הוא לא נפוץ.
"אהרון" אכן מקובל לכתוב בוי"ו, כי בדרך כלל אם לא מנקדים מוסיפים וי"ו במקום חולם חסר (זה גם מעוגן כיום בכללי האקדמיה לכתיב חסר הניקוד).
 
מקשרת לך לתשובת האקדמיה לגבי כתיב חסר/מלא בשמות פרטיים:
יפה מאד. זו בדיוק התהייה שלי...
26/04/2015 | 09:34
13
24
מדוע משה מקובל ללא ו"ו ואהרון עם ו"ו
 
 
הרגל...
26/04/2015 | 11:42
12
7
ואיך צמח/התפתח/התקבע ההרגל של משה ואהרון (ולא מושה ואהרן)?
26/04/2015 | 12:00
11
15
העובדות ידועות, מעניינים אותי התהליכים
לא יודעת, הרגלים לשוניים אינם מתוכננים... אין ועדה שקובעת
26/04/2015 | 12:10
1
8
כדרכם של הרגלים ומוסכמות "אחד מתחיל אחר ממשיך"...
26/04/2015 | 13:09
17
(אהוד מנור, "עכשיו כולם ביחד").
הרגל הוא הרי תופעה שמזינה את עצמה – אתה עושה את מה שאתה רגיל ואתה רגיל למה שאתה עושה, וככל שעושים יותר רגילים יותר וכו'.
"אהרן" נראה בסדר גם עם וי"ו (וגם בלעדיה), ייתכן שהתחילו להוסיף את הוי"ו כבר בתקופות קדומות יותר, למשל בתקופת חז"ל.
לעומת זאת (השם) "יעקב" נראה לי רע עם וי"ו, אף על פי שנתקלתי ב"יעקוב"...
אגב, "משה" הוא אולי המקרה היחיד שאני יכולה לחשוב עליו שבו חולם חסר מופיע בהברה לא מוטעמת. ייתכן שזה מעיד על כך שלא הייתה שם תנועת O במקור אבל הכתיב לא השתנה.
 
 
סתם בשביל הבידור, ואולי בכ"ז תוכל להסיק מזה משהו:
26/04/2015 | 14:15
8
20
התקבלו 292 תוצאות בהן הביטוי "משה" מופיע 1648 פעמים
 
במאגר התנ"ך התקבלו 158 פרקים בהם הביטוי "משה" מופיע 675 פעמים.
במאגר התוספתא התקבלו 20 מסכתות בהן הביטוי "משה" מופיע 66 פעמים.
במאגר המשנה התקבלו 10 מסכתות בהן הביטוי "משה" מופיע 24 פעמים.
במאגר התלמוד הירושלמי התקבלו 31 מסכתות בהן הביטוי "משה" מופיע 202 פעמים.
במאגר התלמוד הבבלי התקבלו 36 מסכתות בהן הביטוי "משה" מופיע 543 פעמים.
במאגר במאגר משנה תורה להרמבם התקבלו 37 ספרים בהן הביטוי "משה" מופיע 138 פעמים.
 
לא נמצאו דפים המכילים את הביטוי "מושה".
################################################
 
התקבלו 146 תוצאות בהן הביטוי "אהרן" מופיע 610 פעמים
 
במאגר התנ"ך התקבלו 85 פרקים בהם הביטוי "אהרן" מופיע 247 פעמים.
התקבלו 146 תוצאות בהן הביטוי "אהרן" מופיע 610 פעמים
 
במאגר התנ"ך התקבלו 85 פרקים בהם הביטוי "אהרן" מופיע 247 פעמים.
במאגר התוספתא התקבלו 12 מסכתות בהן הביטוי "אהרן" מופיע 20 פעמים.
במאגר התלמוד הירושלמי התקבלו 18 מסכתות בהן הביטוי "אהרן" מופיע 86 פעמים.
במאגר התלמוד הבבלי התקבלו 30 מסכתות בהן הביטוי "אהרן" מופיע 242 פעמים.
במאגר במאגר משנה תורה להרמבם התקבלו 1 ספרים בהן הביטוי "אהרן" מופיע 15 פעמים.
 
התקבלו 26 תוצאות בהן הביטוי "אהרון" מופיע 52 פעמים
 
במאגר המשנה התקבלו 8 מסכתות בהן הביטוי "אהרון" מופיע 10 פעמים.
במאגר התלמוד הבבלי התקבלו 1 מסכתות בהן הביטוי "אהרון" מופיע 1 פעמים.
במאגר במאגר משנה תורה להרמבם התקבלו 17 ספרים בהן הביטוי "אהרון" מופיע 41 פעמים.
##################################################################
 
התקבלו 219 תוצאות בהן הביטוי "יעקב" מופיע 2053 פעמים
 
במאגר התנ"ך התקבלו 101 פרקים בהם הביטוי "יעקב" מופיע 252 פעמים.
במאגר התוספתא התקבלו 41 מסכתות בהן הביטוי "יעקב" מופיע 101 פעמים.
במאגר התלמוד הירושלמי התקבלו 39 מסכתות בהן הביטוי "יעקב" מופיע 869 פעמים.
במאגר התלמוד הבבלי התקבלו 37 מסכתות בהן הביטוי "יעקב" מופיע 824 פעמים.
במאגר במאגר משנה תורה להרמבם התקבלו 1 ספרים בהן הביטוי "יעקב" מופיע 7 פעמים.
 
התקבלו 44 תוצאות בהן הביטוי "יעקוב" מופיע 70 פעמים
 
במאגר התנ"ך התקבלו 5 פרקים בהם הביטוי "יעקוב" מופיע 5 פעמים.>>> כאן די הופתעתי, למען האמת.
במאגר התוספתא התקבלו 1 מסכתות בהן הביטוי "יעקוב" מופיע 1 פעמים.
במאגר המשנה התקבלו 26 מסכתות בהן הביטוי "יעקוב" מופיע 46 פעמים.
במאגר במאגר משנה תורה להרמבם התקבלו 12 ספרים בהן הביטוי "יעקוב" מופיע 18 פעמים.
 
שכחתי לציין שהתוצאות נמצאו באתר סנונית.
26/04/2015 | 14:25
3
אם
26/04/2015 | 17:16
5
20
תבדוק במילון ההיסטורי, תמצא שבלשון של ספרות המגילות של בית שני ותקופה הסמוכה לו, יש מופעים של כל השמות האלה בוי"ו (כולל מושה. אבל ההשפעה של שיטת הכתיב של ספרות זאת נמוכה יחסית).
לא נראה לי שאפשר להביא ראיה כלשהי מכתיבן של המגילות.
26/04/2015 | 20:05
4
16
דוגמאות: מושה, פרעוה, כיא, מיא, זואת/זואת/זות, כוה, יאתום. הואה.
 
ראיה למה? זוהי שיטת כתיב שלא קנתה לה שביתה.
26/04/2015 | 22:37
3
6
היא הנותנת. הלא כתבת את תגובתך כדי לומר משהו הלא כן?
26/04/2015 | 23:37
2
14
משהו כגון: מושה שאמרת (אתה, חוכך) שאין לא זיכרון וזכר במקורות הקלאסיים, יש ויש לו זיכרון. הנה ראה במגילות ים המלח ומצאתהו שם לרוב.
ובכן, כנגד אמירה זו טענתי שאין מביאין ראיה בענייני כתיב מן המגילות.
רק ציינתי שהייתה שיטת כתיב כזו. לא התכוונתי ליותר מזה.
26/04/2015 | 23:54
1
4
או. קיי. נרגעתי.
27/04/2015 | 12:36
1
מבדר ומעניין. אני מסיק שיש טאבו על מושה עם ו"ו
27/04/2015 | 18:13
11
יחד עם זאת אני מניח שבעתיד הלא רחוק נראה גם מושה, ובסופו של דבר נתרגל גם אליו,
בדיוק כפי שהתרגלנו בדורות האחרונים לאהרון
מה הפירוש / התרגום העברי למילה 'אשכרה'?
26/04/2015 | 00:08
11
23
מילת אישור, בדומה ל"ואללה". חפש בגוגל, תמצא שלל דוגמאות
26/04/2015 | 00:55
9
14
חיפשתי ולא מצאתי אטימולוגיה מובנת. לכן פניתי לכאן.
26/04/2015 | 21:12
8
10
אבל שאלת על פירוש/תרגום, לא על אטימולוגיה...
26/04/2015 | 21:33
2
30
אני מודה שלא ממש ברור לי מה יש לשאול על אטימולוגיה, זו פשוט מילה מערבית מדוברת שחדרה לסלנג העברית (בדומה ל"ואללה" ו"יאללה" וכיו"ב). ככתוב (למשל) ב'ויקימילון' (תוצאה ראשונה בגוגל, אז אני מניחה שכבר ראית):
 
שמע, קח בחשבון שכשאתה מציב שאלה בפורום, בפרט אם היא קצרה ותמציתית, מי שעונה לך לא יכול לדעת מה כבר בדקת ומצאת לבד ומהי הנקודה שעדיין מטרידה אותך. אני ממליצה להבא לפרט קצת יותר כדי למקד אותנו בתשובה שתהיה רלוונטית עבורך.
מעתה ואילך, תוכלי להניח כך בפשטות כלפיי.
27/04/2015 | 02:09
1
29
אם אני שואל שאלה בפורום, משמע חיפשתי בגוגל ולא מצאתי תשובה.
לא אטריח עד כדי כך את חבריי משתתפי הפורום, בשאלות שחיפוש פשוט בגוגל מראה את התשובה עליהן. תודה לך
 
אשתדל להבהיר את עצמי יותר בפעם הבאה.
התוצאה בויקימילון, לא באמת מתייחסת למקור של המילה אלא יותר למשמעות הכללית של המילה ולא לפירושה המילולי, כלומר זה הספציפי שנגזר מהאטימולוגיה המקורית.
איך אוכל להניח אם שאלת שאלה שכן קל למצוא לה תשובה בגוגל?
27/04/2015 | 02:12
32
אני מזכירה לך ששאלת על פירוש/תרגום לעברית ולא על אטימולוגיה. אני מצטערת, אבל אני לא יכולה להניח שבעצם הכתוונת למשהו אחר ואני גם לא אוהבת משחקי ניחושים, מודה. אני כן חושבת שבאחריות מי ששואל שאלה להבהיר את עצמו כך שימקד את העונים בנקודה הרלוונטית, ואודה לך אם כך תנהג בעתיד.
תבדוק
26/04/2015 | 22:45
4
35
אצל עילם-גינדין. זכורני שהיא מזכירה שם את המקור הפרסי למילה.
תודה, מצאתי כאן
27/04/2015 | 02:04
3
30
לפי רוביק רוזנטל, המקור טורקי.
27/04/2015 | 07:27
2
33
מיטל ברכה שואלת: אשמח לשמוע על ההיסטוריה והמשמעות של המילה "אַשְׁכָּרָה"?
על פי הבלשן רפיק אבו בכר מקור המילה טורקי, ופירושה "בגלוי, בפומבי". היא משמשת בערבית ומכאן הגיעה לעברית. יש אמנם שורש שכ"ר בערבית, פירושו להודות ומכאן "שוכראן" במשמעות תודה, אך לא נראה שיש קשר בין השורש והמילה אשכרה. הפיתוח "אשכרה בעיניים" הוא ישראלי ומופיע אצל הגששים: "הנה בא המשיח ועושה לנו אשכרה בעיניים", בשיר "משיח דופק בדלת".
 
מפרסית לעברית בתיווך הערבית או הטורקית.
27/04/2015 | 22:33
1
28
רוביק כתב על כך כאן:
תודה.
28/04/2015 | 07:17
3
"באמת"
26/04/2015 | 01:00
8
האם או במובן קישור הוא רק אחד מהשנים, או גם שניהם? מהי וי"ו?
25/04/2015 | 19:22
3
19
התפוח או האגס
האם הכונה לכל אחד מהם, אך לא לשניהם? לכל אחד מהם, ויתכן שגם לשניהם? אולי ההקשר קובע? ומה קורה בשפות אחרות, למשל ב or האנגלי?
 
וי"ו היא האות השישית באלפבית העברי.
שורה זו לקוחה https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95, בתחילת הערך. האם הויו היא טעות, שהתכונה להיות ואו?
 
תלוי בהקשר. הנושא נדון כאן בעבר לא פעם, למשל:
26/04/2015 | 02:27
2
10
 
באשר לשאלתך השנייה(?) לא בטוחה שהבנתי, אבל אם הגרשיים מפריעים לך, כך פשוט מקובל לכתוב את שמות האותיות (כדי שידעו שאלה שמות אותיות בעברית ולא מילה). לדוגמה: אל"ף, בי"ת... וי"ו...
היו"ד בוי"ו הפתיעה אותי. חפשתי עכשיו, וראיתי שהיא נפוצה שם.
26/04/2015 | 20:26
1
4
זה פשוט כתיב מלא (כמו סתיו, עכשיו, יחדיו). כך מקובל לכתוב
26/04/2015 | 20:45
8
את שם האות, בפרט בימינו.
מאיפה זה?
25/04/2015 | 18:35
10
38
מי הראשון שאמר "כשטיפש זורק אבן לבאר, אלף חכמים לא יצליחו להוציא אותה"?
בויקיציטוט אין לזה יחוס. האם תומך שהמקור לא ידוע/עתיק/כדומה?
25/04/2015 | 19:10
23
ג'ורג הרברט מאנגליה
25/04/2015 | 22:17
1
21

ג'ורג  הרברט מאנגליה
 
יש לזה סימוכין?
25/04/2015 | 22:33
7
גוגל העלה את הממצאים הבאים:
26/04/2015 | 13:57
6
27
שלושה דברים משותפים לכל הגרסאות: טיפש, אבן וחכמים. כל השאר שנוי במחלוקת:
מקור הפתגם: קפריסאי / רומני / יידיש / מזרח תיכוני / סול בלו / ג'ורג' הרברט
המשימה: הוצאת האבן / מציאת האבן
לאן נזרקה האבן: ים / באר / בריכה
מספר החכמים הנדרש: 100 / 1,000 / 40
יתכן שהמקור הוא אותו ג'ורג' הרברט, אך אולי הוא ציטט מקור קדום יותר. בגירסה שלו יש באר ו-100 חכמים
 
מזה אני מסיק מסקנה אחת.
26/04/2015 | 14:03
5
20
בכל עם ולכל תרבות יש את הטיפש שזורק את האבן לבאר.
תודה למשיבים.
השאלה היא למה החכמים לא זורקים את הטיפש לבאר וחסל
26/04/2015 | 14:07
4
11
זיהום המים......
26/04/2015 | 14:17
6
מסתבר ש"חכמים" גם הם אינם חכמים גדולים במיוחד. מה חשוב
26/04/2015 | 14:32
18
להם להוציא אבן שנזרקה לבאר?
לו היה מדובר על כרטיס שזכה בלוטו, ניחא.
הערת המלביה"ד: בזמן שהמציאו את הפתגם הנשגב הזה היו כרטיסי הלוטו עשויים חרס.
מי שגר בבית אבן
26/04/2015 | 14:34
1
24
שלא יירק לבאר ששתה ממנה זכוכית...
26/04/2015 | 20:48
2
לגבי ציטוט
25/04/2015 | 10:57
4
24
היי, נניח אני מצטט משפט שנגמר בנקודה אז יש לנו "דני הלך אתמול למכולת." ואם זה גם סוף המשפט שלי אז צריך שוב נקודה? דני הלך אתמול למכולת.". 
ועוד שאלה: "להדמות ולמרוד [ל]/[ב]קבוצת ההשתיכות" איזו תחילית
25/04/2015 | 22:10
1
9
לשים?
כל פועל צריך לקבל את מילת היחס שלו
26/04/2015 | 01:02
11
ולכן במקרה שיש שני פעלים למושא אחד אבל כל אחד מהם מצריך מילת יחס שונה, מפצלים:
להידמות לקבוצה ולמרוד בה / למרוד בקבוצה ולהידמות לה.
לא מקובל; תחליט איך אתה מעדיף. לשימושך, כללי האקדמיה
26/04/2015 | 01:03
1
10
לגבי פיסוק בסביבת מירכאות:
תודה!
26/04/2015 | 03:36
2
דרוג קושי להולכים ..
25/04/2015 | 10:45
2
35
 טיול למטיבי לכת  קשה  לי .חיפשתי שם  של  מסלול  קל  יותר ..
  הציניקנים  אומרים :  מטיבי לסת .  או  מטיבי שבת . אבל אני  שואל  ברצינות .תודה
אולי טיול משפחות. גם תלוי באתר. לפעמים מפורטת דרגת הלכת.
25/04/2015 | 19:33
22
כנראה שהשרשור אינו בפורום הנכון. למשל, עד כמה חידושי הטכונולגיה האחרונים מדהימים?
 
טיול משפחות קל יותר ממיטיבי לכת. לפעמים יש גם דרגת קושי רגילה, או טיול שאינו למיטיבי לכת, אך עדין קשה מדי למשפחות.
לפעמים באתר יהיה פרוט על דרגת טיב הלכת הנדרש. או שבתאור המסלול ירשם מהו הקטע הקשה, אם הוא יחיד, ומה המתקשים יוכלו לעשות בקטע זה, אם יוכלו. או שירשמו דרגות הקושי. כדאי גם לעבור על הפירוט של המסלול, או להעזר ברישום האנשוי לטיול - אם קים.
 
הציניקנים צודקים באופן חלקי. איך מארגן הטיול יכול להעביר את המסר על הקושי שלו, כך שכל מטיל ידע האם זה לא מתאים לו?
כדאי להתייעץ באחד מפורומי הטיולים בתפוז
26/04/2015 | 01:04
13
למשל פורום טיולים וידיעת הארץ
האם נכון לכתוב כך .בית מתוך שירי. צ'י
23/04/2015 | 07:26
8
46

אֶל תִּסְתּכּלִי בִּי בְמָבָּטֵך הָמֵעוּכָר
כְּבָר עָבָרְנוּ אֶת מַחֲצִית הַדֶּרֶך
מִתְבּוֹנֵן בּדיוּקָנֵך הָמֵיוּסָר
גַּם אִם לָדֶרֶך אֵין כָּל אֶרֶך
 
נצל"ש מתי הסיומת הם ומתי +ם
23/04/2015 | 08:05
1
20
אצלם או אצלהם
בשבילם או בשבילהם
וכ"ו
הרי לא נאמר אלם אלא אליהם.
ולא שלם אלא שלהם.
צ'י
כתבתי על כך בעבר:
23/04/2015 | 21:13
16
נכון מאיזו בחינה? הניקוד שגוי בחלקו
23/04/2015 | 21:16
5
17
ונדמה לי שהמילה הראשונה היא "אַל" (ציווי שלילי, איסור) ולא "אֶל" והאחרונה אמורה להיות "עֵרֶךְ", לא?
ראשית תודה .המילה האחרונה "ארך" אפים ורב חסד .החריזה..צ'י
23/04/2015 | 21:50
4
6
זה לא משתמע מההקשר...
23/04/2015 | 21:53
3
13
המילה "ארך" בצירופים שהזכרת היא שם התואר "ארוך" במבנה סמיכות שבו הנסמך הוא שם תואר, בדומה ל"קצר רואי" או "יפה תואר". היא לא עומדת בפני עצמה ולא מביעה את מלוא משמעות הצירוף.
הבנתי . האם אין חרותו של המשורר מאפשרת"עיגול פינות"
23/04/2015 | 21:59
2
14
הרי כל הזמן אני אונס מילים לשרותי.
אני לא כפוף למשמעת הדיקדוקית.
צ'י
מאפשרת בהחלט; השאלה אם יבינו את כוונתך... תרמתי את השנקל שלי
23/04/2015 | 21:59
1
6
trilliane
23/04/2015 | 22:07
2
יום העצמאות הששים ושבעה, טקס הדלקת המשואות, האם לא צריך לאמר
22/04/2015 | 20:53
2
32
ששים ושבע (מספר סתמי?).
יום עצמאות שמח
כפי שאומרים (ודאי אמרו) "יום העצמאות החמישי" ולא חמש
23/04/2015 | 03:47
1
26
זה מספר סודר ולא מספר סתמי. לא מדובר בסתם מספר כמו "קו 67" אלא ביום העצמאות השישים ושבעה במספר, זה שלפניו היו שישים ושישה.
ו
23/04/2015 | 06:35
3
הביטוי "להעיף מבט". יש לכם אולי
22/04/2015 | 09:54
3
24
רעיון לשם פועל אחר, פחות דיבורי מ"להעיף". אני חושב רק על 'לזרוק', שהוא עוד יותר גרוע...
תודה רבה.
ואם לא, אז אולי ביטוי אחר?
 
להגניב מבט, להציץ, להביט בחטף...
22/04/2015 | 11:16
9
לכסן מבט חטוף.
22/04/2015 | 14:04
4
מעולה, תודה רבה!
26/04/2015 | 05:29
1
כלל אצבע לא היה אמור להיות כלל אגודל / בוהן? (rule of thumb)
21/04/2015 | 22:20
5
16
גם אגודל היא אצבע...
22/04/2015 | 11:26
4
6
אבל אצבע היא לא אגודל... התרגום של thumb הוא אגודל
22/04/2015 | 18:30
3
4
אז? תרגום אינו תמיד אחד לאחד... במיוחד לא בפתגמים וביטויים
23/04/2015 | 03:44
2
5
נכון ועל זה בדיוק הייתה השאלה... חזרנו לנקודת הפתיחה. תודה
26/04/2015 | 00:08
1
1
לא כ"כ ברורה לי השאלה מלכתחילה...
26/04/2015 | 00:39
2
האם היום מתחלף בשמו לאחר שקיעת החמה וצאת 3 כוכבים?
21/04/2015 | 21:41
4
30

התאריך העיברי מתחלף ורציתי לשאול אם גם השם מתחלף, קרי אם היום יום שני ועכשיו 21:41, קרי אנחנו כבר לאחר שקיעת החמה וצאת 3 כוכבים, האם צריך להגיד עכשיו שבעצם היום יום שלישי ולא שני?
כנ"ל ליום שישי שהיינו ערב שבת, האם לאחר שקיעת החמה וצאת 3 כוכבים, צריך להגיד שעכשיו יום שבת?
 
שאלה של נוחות
21/04/2015 | 23:23
2
27
מבחינת ההלכה היום מתחלף במעבר בין שעות האור ושעות החושך - לאחר השקיעה של יום שני, כבר הגיע יום שלישי (אבל בהלכות העבודה בבית המקדש - ההפך, היום מתחלף בעלות השחר).
מבחינת נוחות השימוש היום-יומי, לא ממש נוח לשנות את שם היום בבין הערביים, באמצע הפעילות היום-יומית, ולכן לאחר שקיעת החמה ביום שני, רגיל גם מי שההלכה נר לרגליו לומר  ״היום יום שני״, ובמקרה של בלבול אפשרי ״אור ליום שלישי״ (״אור״ משמעו הלילה שלפני היום. שימוש לא מאוד נפוץ).
שבת היא היוצאת מהכלל מסיבות ברורות, וזוהי אחת מהדוגמאות המועטות יחסית להבדלים בין לשונם של מגזרים שונים בציבור דוברי העברית בישראל:
נדיר שתשמע את הצירוף ״שישי בלילה״ בקרב המגזר הדתי, והצירוף ״שבת בלילה״ יובן אחרת לגמרי בקרב המגזרים השונים (הבדל נוסף הוא שהצירוף ״יום שבת״ רווח בציבור החילוני, ואילו אצל הדתיים היום הוא פשוט ״שבת״ ללא הקידומת ״יום״).
ערב שבת
24/04/2015 | 15:50
1
18
ערב שבת מסמל את הפיצול הלשוני-תרבותי של עם ישראל, בכך שהוא מאפשר 3 פרשנויות שונות:
  1. אם אני דתי: "ערב שבת" מתחיל בשישי אחה"צ ומסתיים בכניסת השבת, ומיועד להכנות לשבת. אחרי השקיעה (3 כוכבים) מתחיל ליל שבת, וכך מכונה גם הארוחה.
  2. אם אני חילוני עם זיקה כלשהי לדת: מכיוון שאני יודע שביהדות נכנסת השבת (כמו כל יום אחר) כבר בערב שלפניה, אני סבור ש"ערב שבת" הוא שישי בערב, מאחרי כניסת השבת ועד רדת הלילה, החופף למושג "ערב". 
  3. אם אני חילוני סתם: בשבילי ערב שבת מתחיל באופן מילולי ביום שבת בערב.
גילוי נאות: אינני בטוח לגמרי לגבי מה שכתבתי  ​ אשמח לתיקונים וחידודים של חברי המלומדים!

לפי מה שידוע לי, המינוח היותר מדוייק היינו "ליל שבת" ולא
25/04/2015 | 01:58
14
"ערב שבת", כי עפ"י היהדות קודם הלילה ואז היום שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר.
תלוי את מי שואלים... לפי היהדות כן, לכן רבים מתחתנים בשני
22/04/2015 | 01:08
26
בערב ומחכים אחרי השקיעה (בקיץ) כדי להתחתן בשלישי ("פעמיים כי טוב").
איך נכון/נהוג לכתוב?
21/04/2015 | 16:09
6
39
איכשהו או איכשהוא?
איפשהו או איפשהוא?
מתישהו או מתישהוא?
איזשהו או איזשהוא?
כלשהו או כלשהיא?
 
(אני מניח שהתשובה תתפוס גם לגרסה הנקבה. כלומר, כלשהי או כלשהיא וכו'.)
שאלה נוספת
21/04/2015 | 16:45
2
19
בשורה נוראה או בשורה נוראית?
הרגשה נוראה או הרגשה נוראית?
עקרונית שתי הסיומות אפשריות, מעשית מקובלת רק "נוראה"
21/04/2015 | 19:25
1
18
בשפה הגבוהה; בשפת הדיבור גם "נוראית".
תודה רבה.
22/04/2015 | 09:00
3
כשכותבים במילה אחת – ללא אל"ף
21/04/2015 | 19:15
8
כל האפשרויות שהזכרת נחשבות לא מומלצות חוץ מ"כלשהו" ומ"כלשהי"
21/04/2015 | 19:34
1
22
ר' אתר האקדמיה ללשון:
תודה רבה איתי.
22/04/2015 | 09:00
4
מה ההבדל בין ציר המשפט, ומשפט מפתח ?
21/04/2015 | 14:31
1
15
"משפט מפתח" הוא המשפט העיקרי בפסקה
21/04/2015 | 14:38
17
 
לא נתקלתי ב"ציר המשפט", אין לי מושג למה הכוונה (וגם חיפוש מהיר בגוגל לא עזר לי).
מספר שאלות קטנות
20/04/2015 | 22:36
28
45
1. האם מקובל להתייחס למילה "נכאים" גם במשמעות של אנשים אומללים/מסכנים, למשל - "הנכאים לא ידעו מה נפל עליהם".
 
2. האם ניתן להשתמש במילה מסוך במשמעות של המילה מהול, למשל - שלווה מסוכה באושר.
 
3. כיצד תקין לכתוב את השורש ע.מ.ל בזמן הווה וכיצד בזמן עבר, האם המשפט הבא תקין למשל - ההורים טבעו בעבודה בצפון הרחוק בימים ההם, עמלים על מימון שהייתי במחלקה היקרה?", או למשל המשפט הזה - "אני עומל על ספר הביכורים שלי"?
 
4. כיצד תקין לכתוב - המסע הגיע לקיצו או לקצו?
 
תודה לעונים :)
כותל
21/04/2015 | 01:22
1
26
כיצד עלי לומר - "במרוצת השנים הקימו בכותלי המתחם ארבעה בניינים" או "במרוצת השנים הקימו בין כותלי המתחם ארבעה בניינים" או "במרוצת השנים הקימו תחת כותלי המתחם ארבעה בניינים".
 
תודה לעונים
מתחם הוא שטח תחום, מן הסתם; האם הוא תחום בקירות?
21/04/2015 | 02:17
20
אם כן, "בין הכתלים" (ומן הסתם לא בתוכם או תחתם). אם לא, למה לא פשוט "במתחם"?
כשמשתמשים במליצה "בין כותלי" לרוב הכוונה למוסד, בניין כלשהו, כלומר כזה שבאמת יש לו קירות (אף שההקשר הוא מטאפורי). למשל "בין כותלי בית הספר". זה לא ממש מסתדר לי עם מתחם, נשמע לי קצת כמו ניסיון מלאכותי "להמליץ" את הטקסט בכוח.
התעשתות
21/04/2015 | 02:04
1
19
כיצד עלי לכתוב את השורש ע.ש.ת בצורה תקינה, למשל במשפט הבא - "הם היו כמהים לאיזה קפה לוהט שייעשת אותם".
 
הכוונה היא, שהקפה הביא אותם למצב של התעשתות.
 
כיצד עלי לכתוב במקרה דנן?
תקינה תאורטית; הפועל הזה לא קיים רשמית למיטב ידיעתי
21/04/2015 | 02:20
16
אם אתה מעוניין ליצור אותו בפיעל (חירות הסופר...) "יעשת" ביו"ד אחת, כמו יספר, ידבר, ילמד וכו'. אין צורך לכפול אותה (יו"ד עיצורית לא נכפלת בתחילת מילה).
תשובות
21/04/2015 | 02:13
8
28
1+2 לא נתקלתי. בדוק במילונים + גוגל.
 
3. עָמֵל (מילון? ) כמו ישן, שבע, שמח, רעב, שמח, גדל...
 
4. לקצו. אם אין תנועת i במילת הבסיס ולכן אין בה תוספת יו"ד, היא לא מתווספת בנטייה. מאותה סיבה גם עזים, מסים, חצים, אמו ועוד.
תודה על התשובות trilliane!
21/04/2015 | 10:13
7
24
אני עובד באופן הדוק עם המילון ועם מנוע החיפוש גוגל, כאמור, כשהם לא יודעים לתת לי מענה, אני פונה אליכם.
 
תודה על התשובות :)
אם הם לא יודעים לתת לך מענה, זו בדיוק התשובה שאתה צריך...
21/04/2015 | 13:41
6
8
קיבלתי
21/04/2015 | 14:42
5
16
על סעיפים 3 ו4 למשל הם לא ידעו לענות לי. לכן פניתי אליכם ועזרתם לי.
 
תודה :)
לגבי 3, ודאי שהמילון יודע לענות:
21/04/2015 | 14:58
4
18
 
ואם תחפש "עומל" תגלה שאין תוצאות...
 
מסכים
21/04/2015 | 18:07
3
10
אבל המילה "עומל" מושרשת לי עמוק בלשון הדיבור, לכן רציתי לוודא בהקשר הנ"ל.
 
תודה בכל אופן trilliane.
בלשון הדיבור אנשים עובדים, לא עמלים...
21/04/2015 | 19:07
2
10
אם אני רוצה להגיד למשל
21/04/2015 | 23:54
1
12
אם אני רוצה להגיד למשל שאני עמל (בזמן הווה) על ספר ביכורים, זה מקובל בלשון הדיבור?
או שכלל לא נהוג להשתמש?
בלשון הדיבור היית אומר שאתה עובד על ספר
22/04/2015 | 01:02
12
בשפה גבוהה יותר אפשר עמל, אבל נדמה לי שמקובל יותר "שוקד".
2. 'מסוך' כשר למהדרין. "וברכות אחיה ואחיותיה מסוכות בדמע"
21/04/2015 | 21:16
1
13
(מנדלי מוכר ספרים); "רוב ימי החגים היו עוברים עלינו בשמחה שלווה וצנועה, מסוכה בתוגת חשאין" (חיים נחמן ביאליק).
תודה חוכך
21/04/2015 | 23:52
3
מעוז נפש
23/04/2015 | 12:06
2
13
אשמח לעזרתכם במשפט הבא (אני מחפש מילה שאולי תחליף את "מעמקי נפשה")-
"באותה העת, היה נדמה כי יד גורל אכזרית החליטה לגזול ממני תגליות בארצות מופלאות, כשלמעשה זו פשוט כיוונה אותי, בחזרה הביתה, אל חיק אמי, צמוד למעמקי נפשה, לזכות להכיר באמת את האישה שגידלה אותי תחת חסותה."
 
חשבתי אולי על "מעוז/מבצר/מצודת נפשה. בחיפוש מעמיק בגוגל, לא מצאתי שימוש רב בצירופים אלו.
 
יש לכם אולי המלצה טובה יותר במקרה דנן?
 
תודה לעונים :)
המשפט ארוך, מסורבל ומפוסק יתר על המידה. הצעת תיקון ראשונית:
23/04/2015 | 21:11
1
14
באותה העת נדמה כי יד גורל אכזרית החליטה לגזול ממני תגליות בארצות מופלאות, אך למעשה היא רק כיוונה אותי בחזרה הביתה, אל חיק אמי. צולל למעמקי נפשה, זכיתי להכיר באמת את האישה שגידלה אותי.
 
"גידלה אותי תחת חסותה" זה מיותר וגם לא מקובל; יש "לקחת תחת חסות" ויש "לפרוש חסות" או "לחסות על", אבל זה לא מתייחס להורים (כי הם אפוטרופסים טבעיים) אלא להפך, למי שלוקח אליו ומקבל את האחריות על אדם אחר שאינו בנו / תלמידו באופן טבעי. אם מדובר באם מאמצת (רשמית או לא רשמית), אפשר משהו בסגנון "האישה שלקחה אותי תחת חסותה וגידלה אותי כבנה".
תודה
24/04/2015 | 01:27
5
מקבל את ההערות שלך.
חיזור
23/04/2015 | 12:56
9
11
אני מחפש צירוף בעל משמעות דומה לצירוף "מחזרים אחריה".
 
האם אפשר להגיד "מחזרים סביבה/בעקבותיה"?
 
אם יש לכם הצעות טובות יותר, אשמח.
 
תודה :)
תן הקשר...
23/04/2015 | 21:12
8
5
הנה ההקשר
24/04/2015 | 01:26
7
10
"עשרות מבחורי הקיבוץ נהרו אליה, מחזרים אחריה נמרצות, אך היא הדפה אותם בנימוס ובחמלה".
 
הבעיה שמרגיש לי לא נכון לכתוב נהרו אליה, אלא נהרו אחריה, אבל אז הבעיותיות היא הכפילות של "אחריה".
"נהרו אליה" הרבה יותר הגיוני ומקובל
24/04/2015 | 02:44
1
4
אוקיי, קיבלתי
24/04/2015 | 12:14
3
'נהר אל מישהו/משהו' מצטייר אצלי כ'זרם לנקודה קבועה, פחות או
24/04/2015 | 15:30
4
9
יותר במרחב'. נראה לי שלא זה המצב המתואר במשפט.
צירוף עדיף, בעיניי כמובן, הוא: עשרות מבחורי הקיבוץ נמשכו אליה כאל מגנט, מחזרים אחריה נמרצות וגו'.
אקח זאת בחשבון, תודה
24/04/2015 | 22:49
3
3
"כירכרו סביבה". צ'י
25/04/2015 | 15:39
2
11
כרכרו (ללא יו"ד). אכן צירוף מקובל בספרות ומתאים לתוכן
25/04/2015 | 16:47
2
תודה
25/04/2015 | 19:46
1
פעלים בהם פ' הפועל היא י'
20/04/2015 | 11:33
2
35
הוא יצא מהבית מחר? - או הוא ייצא מהבית מחר?
ידע או יידע?
ירד או יירד?
 
ראיתי ש"הוא ייצא מהבית מחר" זו לא עברית תקנית.
השאלה היא, מה נהוג בעולם הספרות? האם כותבים את כל המילים האלה עם י' כפולה לטובת הקלה בקריאה?
בפועלי פ"י שבהם היו"ד לא מופיע בעתיד בניין קל
20/04/2015 | 11:55
1
38
כי הניקוד הוא צירי צירי (יֵרֵד, יֵשֵׁב, יֵצֵא) לא נוספת יו"ד בכתיב חסר הניקוד, כי בעיקרון בתנועת e לא נוספת יו"ד אלא ברשימת מקרים קטנה וסגורה שזה אינו אחד מהם. בעולם הספרות זה תלוי בהוצאת הספרים... כל הוצאה והכללים שלה.
 
לדעתי ההקשר ברור בד"כ, ואם לא, עדיף לדעתי להשתמש בניקוד עזר.
תודה רבה.
20/04/2015 | 17:24
6
'שובך' של יונים, מלרע או מלעיל ??
19/04/2015 | 20:58
1
21
גם וגם (ראה בפנים).
19/04/2015 | 22:14
22
שׁוֹבָךְ (קמץ ב-ב') -  במלרע
 שֹבֶךְ (סגול ב-ב') -  במלעיל
 
הצורה הנפוצה היא זו שבה ה-ב' בקמץ.
(למען האמת, בפועל, כל מי שאני מכיר, כולל אני עצמי, אומר שׁוֹבָךְ במלעיל, אבל זוהי שגיאה. אודה ואף אבוש שאני שוגה, במודע, גם בהטעמת המילים 'אצבע' ו'כובע' - אני מטעימן במלעיל במקום במלרע).
בקשה לעזרה דחופה בניקוד שלוש מילים
19/04/2015 | 20:41
3
21
שלום לכולם
אני כותב שיר ולא מצליח למצוא ניקוד לשלוש מילים מתוכו
אודה לכם מאד אם תוכלו לעזור לי :)
המילים הן:
1. מתנער (כמו: הוא מתנער מעפר)
2. מתדפק (כמו: טל מתדפק על החלון)
2. תש (כמו: תש כוחו)
סליחה: התכוונתי לגשם מתדפק על חלוני
19/04/2015 | 20:46
5
בבקשה
19/04/2015 | 20:49
1
20
1. מִתְנַעֵר
 
2. מִתְדַּפֵּק או מִדַּפֵּק
 
3. תַּשׁ
 
קישרתי לך למילון ספיר, הוא פתוח חינם לכולם ועובד בשיטת ההווה, כלומר מתאים בדיוק לערכים שחיפשת.
תוכל למצוא המלצות נוספות בנושא ניקוד בקישורי הפורום (לשונית "כלים ומידע" למעלה >> קישורים >> ניקוד).
ואוו
19/04/2015 | 21:44
16
תודה רבה :)
תתי הקבוצות או תת הקבוצות?
19/04/2015 | 16:43
2
19
שלום :) אני לומדת מתמטיקה ורציתי לשאול איך נכון לומר, תתי הקבוצות או תת הקבוצות?
תודה!
אין צורה תקינה, האקדמיה ללשון החליטה שלא להחליט...
19/04/2015 | 19:53
1
25
"[...] אין האקדמיה קובעת עמדה בשאלת היידוע והריבוי של צירופים בעלי תחיליות כגון 'תת־אלוף' ('התת־אלוף' / 'תת־האלוף'; 'תת־אלופים' / 'תתי־אלופים' וכיו"ב)."
 
אישית אני מעדיפה "תת הקבוצות" (או התת-קבוצות) כי אני לא אוהבת להתייחס לתחיליות כמו לצירופי סמיכות.
אחלה, תודה רבה!
20/04/2015 | 12:11
3
שאלה בנושא פירות
18/04/2015 | 20:14
2
42
האם החלק העסיסי והמתוק בפרי הוא ציפה בפ' רויה או בפ' דגושה?
תמיד חשבתי שהגרסה הרפויה שגויה, עד ששמעתי מישהו שמקפיד מאוד על שפה נכונה הוגה כך, ומאז מנקר בי ספק...
אשמח מאוד לתשובתכם.
רפה. הכי פשוט לבדוק במילונים, ויש כמה וכמה כאלה בחינם במרשתת
18/04/2015 | 20:25
1
33
תוכלי למצוא אותם בקישורי הפורום (לשונית "כלים ומידע" למעלה >> קישורים >> מילונים מסוגים שונים >> עברי עברי).
לדוגמה מילון ספיר:
מורפיקס:
מאגר המונחים של האקדמיה:
תודה רבה!
19/04/2015 | 23:18
10
פקדתי את מורפיקס לפני שהגעתי לשאול בפורום, אבל למען הסר ספק תמיד מעדיפה לשאול גם כאן.
ונראה שלא בכדי- לא הכרתי את מאגר מונחי האקדמיה, תודה...
יידי או יידישאי?
19/04/2015 | 13:03
2
25
שלום,
מהו של התואר של יידיש? יידי? או שאפשר גם יידישאי?
תודה רבה,
נראה לי ששניהם
20/04/2015 | 21:17
1
26
יחד עם זאת נראה לי שיידי נשמע כקשור לשפה עצמה ואילו יידישאי קשור לתכונה יהודית או לעולם היהדות, ומכאן אני מניח שבהקשר של השפה עצמה - יידי הוא המתאים יותר.
תודה רבה!
21/04/2015 | 07:05
4
חם בפורומים של תפוז
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
דיכאון החגים
דיכאון החגים
אנחנו נשואים כבר 7 שנים וכך היה בכל שנה מחדש
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
בתוך החדר האינטימי שלי
בתוך החדר האינטימי שלי
עכשיו בפורום, טיפים מעולים לשדרוג חדר הילדים
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
אוהבים את תפוז?
אוהבים את תפוז?
עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלנו? בואו לקבל את
Flix וידאו
קומונות
ברוכים הבאים לקומונה של לשון!בקומונה תוכלו לשאול שאלות,לדב...
*~*~* עברנו לפורום ´השפה העברית´ של "תפוז"! *~*...
אהלן חבר´ה, זוהי הקומונה שלנו&nbs...
עדכונים שוטפים
23:47 | 31.08.15 FOR THE LD
01:44 | 31.08.15 אורחים בפורום
20:34 | 30.08.15 trilliane
13:58 | 30.08.15 Die Young
01:02 | 30.08.15 alonkr2
18:47 | 29.08.15 אורחים בפורום
15:41 | 29.08.15 7leonardo
18:26 | 28.08.15 WiNK3991
11:35 | 26.08.15 רינגו12
12:10 | 25.08.15 אור הקטן 2
09:36 | 25.08.15 Die Young
מקרא סימנים
בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ