איתור מחוננים ע"י מכון סאלד

מצב
הנושא נעול.
מילא ללמד על ערים וראשי ממשלה...

הדס והחמישה,הצעתי דרך לשפר מעט
את הציון.לא הצעתי להכין את הילד לבחינה.אם מותר לעשות את זה למשל בבחינה בפסיכומטרית לפני האוניברסיטה ,לא ברורה לי ההתנגדות שלך.יש מעט התחסדות בטענה " אני המומה"..וכי להורים אסור אפשר לילד להצליח בבחינה? מה רע בזה?
מילא ללמד על ערים וראשי ממשלה...
עוד אני מבינה, וכמובן רק אם הילד נהנה מהלימוד הזה, ולא בלחץ, לעבוד על קריאה מהירה... נראה לי שרוב המחוננים ממילא קוראים היטב בכתה ב'... אבל להגיד לו לנחש את התשובות, זו ממש דרך לעוות את התוצאות. ואז מה? הילד ילך לתוכנית העשרה שלא מתאימה לו ויגרור תחושת החמצה לאורך כל הדרך.
 
גם אם לא יגידו לאף אחד שום דבר

מילא ללמד על ערים וראשי ממשלה...
עוד אני מבינה, וכמובן רק אם הילד נהנה מהלימוד הזה, ולא בלחץ, לעבוד על קריאה מהירה... נראה לי שרוב המחוננים ממילא קוראים היטב בכתה ב'... אבל להגיד לו לנחש את התשובות, זו ממש דרך לעוות את התוצאות. ואז מה? הילד ילך לתוכנית העשרה שלא מתאימה לו ויגרור תחושת החמצה לאורך כל הדרך.
גם אם לא יגידו לאף אחד שום דבר
יהיו ילדים שינחשו וילדים שלא. יהיו ילדים שיתקעו בשאלות שהם לא יודעים וכאלה שינחשו, יעברו הלאה ואולי יחזרו אח"כ אם יהיה זמן (כמובן, תלוי במכתכונת הבחינה). באופן כזה, לילדים שמנחשים יש יתרון על אלה שלא (ואם אני לא טועה, בוצע איזה מחקר סטטיסטי לפיו נמצא שבנות מנחשות פחות, לפחות דיברו על זה בעבר), וקשה לי לדמיין קריטריון למחוננות (כלומר, במצב בו מגדירים "מחוננות" לא לפי אינטיליגנציה נטו) שיצדיק את היתרון הזה. אשר לקריאה מהירה, אם האינפורמציה שלך לגבי מי מחונן ומי לא היא לפי בחינות האיתור, אז לא פלא שנדמה לך שזה כך. אבל יש ילדים מחוננים (לפי מבחני אינטיליגנציה) אשר קצב הקריאה שלהם ממוצע. יש ילדים עם יכולות גבוהות מאוד שבכיתה ב' עדיין לא הפכו לתולעי ספרים. אני לא חושבת שהורים צריכים להניח לבחינות האיתור לקבוע אם הילד מתאים או לא מתאים. אם הם סבורים כי הוא מתאים, וכי זה יהיה טוב בשבילו, אין סיבה להתייחס לבחינות האלה בכל צורה שונה מאמצעי להשגת מטרה.
 

זואי1968

New member
אני בהחלט מצדיקה הכנה מינימליסטית

גם אם לא יגידו לאף אחד שום דבר
יהיו ילדים שינחשו וילדים שלא. יהיו ילדים שיתקעו בשאלות שהם לא יודעים וכאלה שינחשו, יעברו הלאה ואולי יחזרו אח"כ אם יהיה זמן (כמובן, תלוי במכתכונת הבחינה). באופן כזה, לילדים שמנחשים יש יתרון על אלה שלא (ואם אני לא טועה, בוצע איזה מחקר סטטיסטי לפיו נמצא שבנות מנחשות פחות, לפחות דיברו על זה בעבר), וקשה לי לדמיין קריטריון למחוננות (כלומר, במצב בו מגדירים "מחוננות" לא לפי אינטיליגנציה נטו) שיצדיק את היתרון הזה. אשר לקריאה מהירה, אם האינפורמציה שלך לגבי מי מחונן ומי לא היא לפי בחינות האיתור, אז לא פלא שנדמה לך שזה כך. אבל יש ילדים מחוננים (לפי מבחני אינטיליגנציה) אשר קצב הקריאה שלהם ממוצע. יש ילדים עם יכולות גבוהות מאוד שבכיתה ב' עדיין לא הפכו לתולעי ספרים. אני לא חושבת שהורים צריכים להניח לבחינות האיתור לקבוע אם הילד מתאים או לא מתאים. אם הם סבורים כי הוא מתאים, וכי זה יהיה טוב בשבילו, אין סיבה להתייחס לבחינות האלה בכל צורה שונה מאמצעי להשגת מטרה.
אני בהחלט מצדיקה הכנה מינימליסטית
מנסיוני, לא הכנתי את בני לחלוטין בשל החשש להלחיץ אותו וזאת היתה טעות. לא צריך לספק לילדים מבחני דוגמא. צריך להסביר לקראת מה הם הולכים ובהחלט לעודד לנחש. כי כפי שנאמר, יהיו ילדים בעלי בטחון עצמי גבוה שיסתערו על השאלות וינחשו ויהיו ילדים לא פחות אינטילגנטים ואולי אף יותר שיהססו, יקחו את הזמן שלהם ולא ינחשו. זה ממש כפי שבכיתה יש את אלה שמצביעים ועונים על שאלות גם אם הם לא תמיד צודקים. בני מצביע רק כשהוא בטוח שתשובתו נכונה.
 

orit00

New member
מסכימה עם הדס מאה אחוז

אני המומה .
האם זה באמת מה שאתה מייעץ לילד בכתה ב' לעשות, ובכלל כל הרעיון של להתכונן למבחן, העצה היחידה שנתתי לבנות שלי לפני המבחן היא, אם לא נעים לך ואת מרגישה לא נוח (מילים אחרות ללחץ) את יכולה לצאת , את לא מוכרחה להצליח , אנחונ יודעים מי את גם בלי המבחנים.
מסכימה עם הדס מאה אחוז
וחוץ מזה, אני אמרתי לבן שלי בדיוק את אותן המילים שאמרת לבנות שלך. מדהים לא?
 
אבל !

אני המומה .
האם זה באמת מה שאתה מייעץ לילד בכתה ב' לעשות, ובכלל כל הרעיון של להתכונן למבחן, העצה היחידה שנתתי לבנות שלי לפני המבחן היא, אם לא נעים לך ואת מרגישה לא נוח (מילים אחרות ללחץ) את יכולה לצאת , את לא מוכרחה להצליח , אנחונ יודעים מי את גם בלי המבחנים.
אבל !
המבחנים האלה לא נועדו כדי שאתם תדעו מי היא הבת שלכם, אלא כדי לסווג אותה לתוכנית לימודים שתהיה מתאימה לה. אז למה לא להכין אותה ? למה לצאת באמצע ? המבחנים האלה הם לא בשביל לתלות את התוצאות שלהם על הקיר. יש להם מטרה מאוד מוגדרת. לדעתי, אם את מעוניינת שבתך תהיה בתוכנית העשרה - אין שום סיבה לא להכין אותה. למה שלאחרים יהיה יתרון עליה, ללא שום הצדקה ? זה בדיוק כמו להתכונן למבחן פסיכומטרי באוניברסיטה. זה לא בשביל האגו. זה בשביל להתקבל לתוכנית.
 
ההבדל הוא שבאוניברסיטה אתה יכול

אבל !
המבחנים האלה לא נועדו כדי שאתם תדעו מי היא הבת שלכם, אלא כדי לסווג אותה לתוכנית לימודים שתהיה מתאימה לה. אז למה לא להכין אותה ? למה לצאת באמצע ? המבחנים האלה הם לא בשביל לתלות את התוצאות שלהם על הקיר. יש להם מטרה מאוד מוגדרת. לדעתי, אם את מעוניינת שבתך תהיה בתוכנית העשרה - אין שום סיבה לא להכין אותה. למה שלאחרים יהיה יתרון עליה, ללא שום הצדקה ? זה בדיוק כמו להתכונן למבחן פסיכומטרי באוניברסיטה. זה לא בשביל האגו. זה בשביל להתקבל לתוכנית.
ההבדל הוא שבאוניברסיטה אתה יכול
להתאמץ יותר ולהצליח, אתה מבוגר ואתה יכול להחליט . להכניס לתוכנית העשרה ילד שלא מתאים ולגרום לו להתאמץ יותר בבי"ס כדי להשלים מה שהחסיר זה עוול לדעתי. מעניין מי יהיה היזם הראשון שיציע קורסי הכנה למבחני מכון סאלד ?
 
אני מסכימה שזה עוול

ההבדל הוא שבאוניברסיטה אתה יכול
להתאמץ יותר ולהצליח, אתה מבוגר ואתה יכול להחליט . להכניס לתוכנית העשרה ילד שלא מתאים ולגרום לו להתאמץ יותר בבי"ס כדי להשלים מה שהחסיר זה עוול לדעתי. מעניין מי יהיה היזם הראשון שיציע קורסי הכנה למבחני מכון סאלד ?
אני מסכימה שזה עוול
אבל מה לגבי ילד שלא מתאמץ כלל בבי"ס ומשתעמם שם וסובל נורא? את סבורה כי הוא בהכרח יעבור את הבחינה? זה, בלשון המעטה, לא תמיד המצב. לא יודעת מי יהיה היזם הראשון, אבל אני כן יכולה להגיד בוודאות מי יהיו הלקוחות הראשונים. רמז - הם לא כותבים כאן
 
../images/Emo163.gifהם לא כותבים כאן בגלל ש

אני מסכימה שזה עוול
אבל מה לגבי ילד שלא מתאמץ כלל בבי"ס ומשתעמם שם וסובל נורא? את סבורה כי הוא בהכרח יעבור את הבחינה? זה, בלשון המעטה, לא תמיד המצב. לא יודעת מי יהיה היזם הראשון, אבל אני כן יכולה להגיד בוודאות מי יהיו הלקוחות הראשונים. רמז - הם לא כותבים כאן
הם לא כותבים כאן בגלל ש
הם נמצאים רק איפה שיש אנשים שכבר עברו את המבחן וכבר מקוטלגים רשמית לצערי אני מכירה כמה כאלה
 
אני לא אהיה הלקוחה -

אני מסכימה שזה עוול
אבל מה לגבי ילד שלא מתאמץ כלל בבי"ס ומשתעמם שם וסובל נורא? את סבורה כי הוא בהכרח יעבור את הבחינה? זה, בלשון המעטה, לא תמיד המצב. לא יודעת מי יהיה היזם הראשון, אבל אני כן יכולה להגיד בוודאות מי יהיו הלקוחות הראשונים. רמז - הם לא כותבים כאן
אני לא אהיה הלקוחה -
לא כי אני חושבת שלא צריך להכין, אלא כי אני חושבת שבשביל להתכונן למבחן לא צריך "קורס". התעשיות האלה נועדו לאנשים שיש להם כסף ואין להם סבלנות לילדים שלהם, אז הם מפצים על כך בזה שקונים להם כל מיני "קורסים" ו-"העשרות" למיניהם וחושבים שהם "משקיעים בילדים".
 
אני כבר מדמינת את רשימת ההורים

ההבדל הוא שבאוניברסיטה אתה יכול
להתאמץ יותר ולהצליח, אתה מבוגר ואתה יכול להחליט . להכניס לתוכנית העשרה ילד שלא מתאים ולגרום לו להתאמץ יותר בבי"ס כדי להשלים מה שהחסיר זה עוול לדעתי. מעניין מי יהיה היזם הראשון שיציע קורסי הכנה למבחני מכון סאלד ?
אני כבר מדמינת את רשימת ההורים
הארוכה שתחכה בתור להרשם ואת התשלום הגבוה שיהיו מוכנים לשלם
 
אם אני אחליט

ההבדל הוא שבאוניברסיטה אתה יכול
להתאמץ יותר ולהצליח, אתה מבוגר ואתה יכול להחליט . להכניס לתוכנית העשרה ילד שלא מתאים ולגרום לו להתאמץ יותר בבי"ס כדי להשלים מה שהחסיר זה עוול לדעתי. מעניין מי יהיה היזם הראשון שיציע קורסי הכנה למבחני מכון סאלד ?
אם אני אחליט
שהבת שלי זקוקה ליום העשרה/כתת מחוננים או או משהו אחר - לא אהסס לעשות כל דבר כדי שהיא תקבל את זה, כולל להכין אותה למבחן. אין בזה שום פסול. אני לא אגיד: "טוב, אם היא מתאימה היא בטח תעבור את הבחינה, גם ללא שום הכנה. ואם היא לא תעבור - כנראה זה לא בשבילה, אין מה להכין אותה". אני לא סומכת על המבחנים האלה, רק על שיקול הדעת שלי, ובהתאם לזה אני אפעל.
 
החוץ מזה מה רע ב"לגרום לילד

ההבדל הוא שבאוניברסיטה אתה יכול
להתאמץ יותר ולהצליח, אתה מבוגר ואתה יכול להחליט . להכניס לתוכנית העשרה ילד שלא מתאים ולגרום לו להתאמץ יותר בבי"ס כדי להשלים מה שהחסיר זה עוול לדעתי. מעניין מי יהיה היזם הראשון שיציע קורסי הכנה למבחני מכון סאלד ?
החוץ מזה מה רע ב"לגרום לילד
להתאמץ יותר בבית ספר..." ? רוב הילדים ה"רגילים" - אתם יודעים... מתאמצים בבית ספר.
 

ציפי ג

New member
אני לא התקבלתי

אני המומה .
האם זה באמת מה שאתה מייעץ לילד בכתה ב' לעשות, ובכלל כל הרעיון של להתכונן למבחן, העצה היחידה שנתתי לבנות שלי לפני המבחן היא, אם לא נעים לך ואת מרגישה לא נוח (מילים אחרות ללחץ) את יכולה לצאת , את לא מוכרחה להצליח , אנחונ יודעים מי את גם בלי המבחנים.
אני לא התקבלתי
בדיוק מהסיבה הזו. אני עברתי שלב ראשון במיון. את השלב השני לא עברתי כי ניסיתי לענות על תשובה חצי שעה. פשוט לא הבנתי את העבודה מול שעון. אח"כ בכיתה ז עשו לנו שוב מבחני מיון, ואז אמא שלי הסבירה לי את זה. את המבחנים ההם כבר עברתי ונאמר לי שאני יכולה לעסוק במה שאני רוצה , כי אני כשרונית בהכל. זה לא להתכנון למבחן, לדעתי. זה להסביר מה זה מבחן.
 

1שייכת

New member
צודקת. אני נורא רציתי שבתי תצליח

אני המומה .
האם זה באמת מה שאתה מייעץ לילד בכתה ב' לעשות, ובכלל כל הרעיון של להתכונן למבחן, העצה היחידה שנתתי לבנות שלי לפני המבחן היא, אם לא נעים לך ואת מרגישה לא נוח (מילים אחרות ללחץ) את יכולה לצאת , את לא מוכרחה להצליח , אנחונ יודעים מי את גם בלי המבחנים.
צודקת. אני נורא רציתי שבתי תצליח
בבחינה. מודה ומתוודה. אבל בשום אופן לא הכנתי אותה לבחינה. כשהיא שאלה - מה יהיה אם לא אצליח? אמרתי - אז לא תצליחי, לא נורא. אחרי שהיא התקבלה היא הביעה חשש מכך שהיא תיפרד מחברותיה ליום אחד, אז אמרתי לה: תתחילי ללכת ואם תחליטי שאת לא רוצה - תמיד תוכלי לפרוש (כשבתוך תוכי בוודאי שאני לא רוצה שהיא תפרוש!). היה לי ברור ועדיין ברור לי: כדי להצליח בחיים, כדי "להגיע רחוק", לא די במיומנויות שכליות, גבוהות ככל שיהיו. יש מאפייני אישיות רבים המנבאים הצלחה בחיים לא פחות (ולדעתי אף יותר) מאינטליגנציה גבוהה: ביטחון עצמי, עצמאות, כישורים חברתיים, שמחת חיים. אינטליגנציה שכלית היא תנאי הכרחי אבל בהחלט לא מספיק להצלחה בחיים! תפיסתי כאמא, מרגע שהיה ברור לנו שהילדה מבריקה - שלשכל שלה אני לא צריכה לדאוג. יש לה את זה. התפקיד והאחריות שלי כאמא הם לעודד אצלה ולפתח אצלה מיומנויות רגשיות וחברתיות, כפי שציינתי קודם, שבלעדיהן כל היכולות הקוגנטיביות הגבוהות שלה "שוות" הרבה פחות.
 

1שייכת

New member
זוהי תגובה ל"אני המומה" של הדס.

צודקת. אני נורא רציתי שבתי תצליח
בבחינה. מודה ומתוודה. אבל בשום אופן לא הכנתי אותה לבחינה. כשהיא שאלה - מה יהיה אם לא אצליח? אמרתי - אז לא תצליחי, לא נורא. אחרי שהיא התקבלה היא הביעה חשש מכך שהיא תיפרד מחברותיה ליום אחד, אז אמרתי לה: תתחילי ללכת ואם תחליטי שאת לא רוצה - תמיד תוכלי לפרוש (כשבתוך תוכי בוודאי שאני לא רוצה שהיא תפרוש!). היה לי ברור ועדיין ברור לי: כדי להצליח בחיים, כדי "להגיע רחוק", לא די במיומנויות שכליות, גבוהות ככל שיהיו. יש מאפייני אישיות רבים המנבאים הצלחה בחיים לא פחות (ולדעתי אף יותר) מאינטליגנציה גבוהה: ביטחון עצמי, עצמאות, כישורים חברתיים, שמחת חיים. אינטליגנציה שכלית היא תנאי הכרחי אבל בהחלט לא מספיק להצלחה בחיים! תפיסתי כאמא, מרגע שהיה ברור לנו שהילדה מבריקה - שלשכל שלה אני לא צריכה לדאוג. יש לה את זה. התפקיד והאחריות שלי כאמא הם לעודד אצלה ולפתח אצלה מיומנויות רגשיות וחברתיות, כפי שציינתי קודם, שבלעדיהן כל היכולות הקוגנטיביות הגבוהות שלה "שוות" הרבה פחות.
זוהי תגובה ל"אני המומה" של הדס.
 

I am ADiDi

New member
../images/Emo45.gif

צודקת. אני נורא רציתי שבתי תצליח
בבחינה. מודה ומתוודה. אבל בשום אופן לא הכנתי אותה לבחינה. כשהיא שאלה - מה יהיה אם לא אצליח? אמרתי - אז לא תצליחי, לא נורא. אחרי שהיא התקבלה היא הביעה חשש מכך שהיא תיפרד מחברותיה ליום אחד, אז אמרתי לה: תתחילי ללכת ואם תחליטי שאת לא רוצה - תמיד תוכלי לפרוש (כשבתוך תוכי בוודאי שאני לא רוצה שהיא תפרוש!). היה לי ברור ועדיין ברור לי: כדי להצליח בחיים, כדי "להגיע רחוק", לא די במיומנויות שכליות, גבוהות ככל שיהיו. יש מאפייני אישיות רבים המנבאים הצלחה בחיים לא פחות (ולדעתי אף יותר) מאינטליגנציה גבוהה: ביטחון עצמי, עצמאות, כישורים חברתיים, שמחת חיים. אינטליגנציה שכלית היא תנאי הכרחי אבל בהחלט לא מספיק להצלחה בחיים! תפיסתי כאמא, מרגע שהיה ברור לנו שהילדה מבריקה - שלשכל שלה אני לא צריכה לדאוג. יש לה את זה. התפקיד והאחריות שלי כאמא הם לעודד אצלה ולפתח אצלה מיומנויות רגשיות וחברתיות, כפי שציינתי קודם, שבלעדיהן כל היכולות הקוגנטיביות הגבוהות שלה "שוות" הרבה פחות.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה