מחונן בכיתה ד' שמשתעמם למוות...

[הייתיאביבקיץ]

בינתיים - תנסו שיעשה כמה שיותר עבודה עצמית

מחונן בכיתה ד' שמשתעמם למוות...
הצעיר בכיתה ד'. עבר מבחן סאלד, החל משנה שעברה משתתף אחת לשבוע ב"יום שליפה".
במהלך כיתה ג' עבר אבחון פסיכולוגי פרטי (בשל קשיים רגשיים), אובחן עם IQ שהוגדר כגבוה באופן חריג מהנורמה (145). האבחון מאוד עזר לנו להבין חלק מהקשיים הרגשיים והחברתיים שהיו בבית הספר, בית הספר נרתם לתמוך מבחינה רגשית, הוא התחיל טיפול רגשי ויש שיפור מסוים.
כשהבנו עד כמה הוא מחונן הצענו לו לעבור לכיתת מחוננים. אנחנו מהקריות וכיתת מחוננים יש רק בחיפה. לא שינה לנו, מוכנים להסיע הלוך ושוב כל יום, מצידי להתפטר מהעבודה ולהסיע אותו, העיקר שיהיה מאושר. סירב בתוקף, ובהתייעצות עם התראפיסט ירדנו מהרעיון באותו שלב.
עכשיו יש לי קצת ספקות אם עשינו נכון. הוא חוזר מבית הספר השנה מתוסכל מאוד. קורא ומבין טקסטים באנגלית ברמת כיתה ח' (קרא בקלילות את הספר שקיבל הבן הבכור - תלמיד כיתת מופ"ת! - לקרוא בחופש סוכות) אבל עדיין מכריחים אותו לכתוב שורות של כל האותיות (טרם דברתי עם המורה באנגלית, חדשה בכיתה...), יש לו ידע עולם נרחב מאוד, הוא קולט כל מה שמלמדים בכיתה מהחשיפה הראשונה, ואחר כך מתחרפן כשחוזרים על כל דבר שוב ושוב כי הוא לא מבין "מה יש פה לא להבין".
היום חזר הביתה ממש בבכי כי "היה משעמם וכל דקה עברה לי כמו שעה". הוא לוקח ספר קריאה לכיתה ולא מעירים לו על זה, יש לו מחברת ציורים (הוא אוהב לצייר קומיקסים) וגם על זה לא מעירים לו, אבל יש תחושה שהוא הולך לבית ספר ממש כדי לחמם את הכיסא.
מרגישה קצת אובדת עצות כרגע. בשנה שעברה היו אינספור מפגשים רב-צוותיים, רב-מערכתיים, רב- מה שתרצו בבית הספר, בעיקר סביב מצבו הרגשי והחברתי. המחנכת, המנהלת, היועצת, פסיכולוגית בית הספר - כולם מודעים לרמתו הקוגניטיבית אבל לא נראה שיש להם יכולת/רצון לעשות משהו עם זה.
והכי גרוע? בשבוע הבא מתחיל בבית הספר פרוייקט מיל"ת. 3 פעמים בשבוע נשארים עוד שעתיים מעבר לשעות הלימודים כדי להכין ש"ב (הוא מכין במהלך השיעורים) ולקבל חיזוקים. החלטתי לתת לזה הזדמנות לפני שאני רצה לריב עם המנהלת שישחררו אותו מהעונש הזה, כי הובטח לי בשיחות עם כל העולם ש"תהיה חלוקת קבוצות על פי היכולת".
רעיונות מישהו?...

בינתיים - תנסו שיעשה כמה שיותר עבודה עצמית
מצויין שלא מעירים לו על זה שהוא קורא בכיתה.

גם עם המורה לאנגלית הייתי מציעה לדבר איתה בהקדם האפשרי - להציע שהוא יקרא ספר בזמן השיעור ויכין יומן קריאה.

ותנסו להגיע להסכמים דומים עם מורות אחרות

 

[הפוך עם ראש כפול]

דברתי איתה. הייתה שיחה מזעזעת. ההרגשה הייתה כמו להיכנס

בינתיים - תנסו שיעשה כמה שיותר עבודה עצמית
מצויין שלא מעירים לו על זה שהוא קורא בכיתה.

גם עם המורה לאנגלית הייתי מציעה לדבר איתה בהקדם האפשרי - להציע שהוא יקרא ספר בזמן השיעור ויכין יומן קריאה.

ותנסו להגיע להסכמים דומים עם מורות אחרות

דברתי איתה. הייתה שיחה מזעזעת. ההרגשה הייתה כמו להיכנס
בתוך קיר בטון תוך כדי נסיעה ב200 קמ"ש.
ציטוטים נבחרים:
"זה שהוא קרא ספר של רמת כיתה ח' זה את אומרת, אני לא יודעת את זה"
"זה השיעורים שאני נתתי וזה השיעורים שהוא יכין, כמו כולם. אז ייקח לו 2 דקות, מה הסיפור הגדול"
"הכיתה מאוד הטרוגנית, ואני לא יכולה להתאים את עצמי לכל אחד"
"אם את רוצה, את (בדגש על את) יכולה לקנות לו ספרים"
אחד משיאי השיחה - "תקני לו ספרים של כיתה ה'. אם יהיה לו קל, תקני לו של כיתה ו' ". הרגע ספרתי לך שהילד קרא ספר קריאה של אחיו הבכור, שלומד בכיתה ח' מופת ואת שולחת אותי לקנות לו ספרים ברמת כיתה ה'??
נשארתי מפורקת אחרי השיחה הזו. ממש.

 

[הייתיאביבקיץ]

בגלל זה הצעתי שתנדבי את הילד לכתוב יומן קריאה

דברתי איתה. הייתה שיחה מזעזעת. ההרגשה הייתה כמו להיכנס
בתוך קיר בטון תוך כדי נסיעה ב200 קמ"ש.
ציטוטים נבחרים:
"זה שהוא קרא ספר של רמת כיתה ח' זה את אומרת, אני לא יודעת את זה"
"זה השיעורים שאני נתתי וזה השיעורים שהוא יכין, כמו כולם. אז ייקח לו 2 דקות, מה הסיפור הגדול"
"הכיתה מאוד הטרוגנית, ואני לא יכולה להתאים את עצמי לכל אחד"
"אם את רוצה, את (בדגש על את) יכולה לקנות לו ספרים"
אחד משיאי השיחה - "תקני לו ספרים של כיתה ה'. אם יהיה לו קל, תקני לו של כיתה ו' ". הרגע ספרתי לך שהילד קרא ספר קריאה של אחיו הבכור, שלומד בכיתה ח' מופת ואת שולחת אותי לקנות לו ספרים ברמת כיתה ה'??
נשארתי מפורקת אחרי השיחה הזו. ממש.

בגלל זה הצעתי שתנדבי את הילד לכתוב יומן קריאה
גישת ה"אל תאמיני לי. נעמיד את הילד במבחן, ותיווכחי בעצמך".


אבל באמת מורה שבעצם אומרת לך שאת שקרנית, זה ממש מרגיז.

מקווה שתצליחו להעביר אותו לכיתת המחוננים

 

[הפוך עם ראש כפול]

אותי שברו האטימות וחוסר האמפתיה המוחלט שלה. ספרתי לה

בגלל זה הצעתי שתנדבי את הילד לכתוב יומן קריאה
גישת ה"אל תאמיני לי. נעמיד את הילד במבחן, ותיווכחי בעצמך".


אבל באמת מורה שבעצם אומרת לך שאת שקרנית, זה ממש מרגיז.

מקווה שתצליחו להעביר אותו לכיתת המחוננים

אותי שברו האטימות וחוסר האמפתיה המוחלט שלה. ספרתי לה
כל מה שעברנו איתו וזה היה כמו לדבר לאיזה עציץ. אותה רמת רגישות ואכפתיות.
ממש עשתה לי טובה שהפנתה אותי לאיזו הוצאת ספרים. אבל סליחה, עם כל הכבוד, אין למורה שום אחריות אישית על הילדים שהיא מלמדת?... אפס רצון לראות מעבר ל"אני נתתי שיעורים". זה אחד הדברים ששכנעו אותי שאם אני נותנת לילד שלי להמשיך עוד 3 שנים בבית הספר הזה, אני ממש עושה לו עוול.
מחר אני מרימה טלפון לבית הספר שבו יש כיתת מחוננים. מאוד מתלבטת מה להגיד ואיך בכלל לפתוח. כולי בחרדות מטורפות שהדלת סגורה בפנינו ושאנחנו סתם מפנטזים.

 

[חייבתלהגיב]

רק כיתת מחוננים. לא אמרו שפותחים שתיים בחיפה?

מחונן בכיתה ד' שמשתעמם למוות...
הצעיר בכיתה ד'. עבר מבחן סאלד, החל משנה שעברה משתתף אחת לשבוע ב"יום שליפה".
במהלך כיתה ג' עבר אבחון פסיכולוגי פרטי (בשל קשיים רגשיים), אובחן עם IQ שהוגדר כגבוה באופן חריג מהנורמה (145). האבחון מאוד עזר לנו להבין חלק מהקשיים הרגשיים והחברתיים שהיו בבית הספר, בית הספר נרתם לתמוך מבחינה רגשית, הוא התחיל טיפול רגשי ויש שיפור מסוים.
כשהבנו עד כמה הוא מחונן הצענו לו לעבור לכיתת מחוננים. אנחנו מהקריות וכיתת מחוננים יש רק בחיפה. לא שינה לנו, מוכנים להסיע הלוך ושוב כל יום, מצידי להתפטר מהעבודה ולהסיע אותו, העיקר שיהיה מאושר. סירב בתוקף, ובהתייעצות עם התראפיסט ירדנו מהרעיון באותו שלב.
עכשיו יש לי קצת ספקות אם עשינו נכון. הוא חוזר מבית הספר השנה מתוסכל מאוד. קורא ומבין טקסטים באנגלית ברמת כיתה ח' (קרא בקלילות את הספר שקיבל הבן הבכור - תלמיד כיתת מופ"ת! - לקרוא בחופש סוכות) אבל עדיין מכריחים אותו לכתוב שורות של כל האותיות (טרם דברתי עם המורה באנגלית, חדשה בכיתה...), יש לו ידע עולם נרחב מאוד, הוא קולט כל מה שמלמדים בכיתה מהחשיפה הראשונה, ואחר כך מתחרפן כשחוזרים על כל דבר שוב ושוב כי הוא לא מבין "מה יש פה לא להבין".
היום חזר הביתה ממש בבכי כי "היה משעמם וכל דקה עברה לי כמו שעה". הוא לוקח ספר קריאה לכיתה ולא מעירים לו על זה, יש לו מחברת ציורים (הוא אוהב לצייר קומיקסים) וגם על זה לא מעירים לו, אבל יש תחושה שהוא הולך לבית ספר ממש כדי לחמם את הכיסא.
מרגישה קצת אובדת עצות כרגע. בשנה שעברה היו אינספור מפגשים רב-צוותיים, רב-מערכתיים, רב- מה שתרצו בבית הספר, בעיקר סביב מצבו הרגשי והחברתי. המחנכת, המנהלת, היועצת, פסיכולוגית בית הספר - כולם מודעים לרמתו הקוגניטיבית אבל לא נראה שיש להם יכולת/רצון לעשות משהו עם זה.
והכי גרוע? בשבוע הבא מתחיל בבית הספר פרוייקט מיל"ת. 3 פעמים בשבוע נשארים עוד שעתיים מעבר לשעות הלימודים כדי להכין ש"ב (הוא מכין במהלך השיעורים) ולקבל חיזוקים. החלטתי לתת לזה הזדמנות לפני שאני רצה לריב עם המנהלת שישחררו אותו מהעונש הזה, כי הובטח לי בשיחות עם כל העולם ש"תהיה חלוקת קבוצות על פי היכולת".
רעיונות מישהו?...

רק כיתת מחוננים. לא אמרו שפותחים שתיים בחיפה?
אם כן, אולי כן יתנו לכם להיכנס גם עכשיו. ואם יש רק אחת - שווה לברר בכל מקרה.

לא שכיתת מחוננים כל כך מעניינת, אבל לפחות הקצב לא איטי, לא מסבירים דברים שוב ושוב, וכו'. הבעייה העיקרית לילד מחונן לא בכיתת מחוננים היא הקצב האיטי, לדעתי.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אכן פתחו. אני בבירורים....

רק כיתת מחוננים. לא אמרו שפותחים שתיים בחיפה?
אם כן, אולי כן יתנו לכם להיכנס גם עכשיו. ואם יש רק אחת - שווה לברר בכל מקרה.

לא שכיתת מחוננים כל כך מעניינת, אבל לפחות הקצב לא איטי, לא מסבירים דברים שוב ושוב, וכו'. הבעייה העיקרית לילד מחונן לא בכיתת מחוננים היא הקצב האיטי, לדעתי.

אכן פתחו. אני בבירורים....

 

[אורחים בפורום]

תשובה על קצה המזלג

מחונן בכיתה ד' שמשתעמם למוות...
הצעיר בכיתה ד'. עבר מבחן סאלד, החל משנה שעברה משתתף אחת לשבוע ב"יום שליפה".
במהלך כיתה ג' עבר אבחון פסיכולוגי פרטי (בשל קשיים רגשיים), אובחן עם IQ שהוגדר כגבוה באופן חריג מהנורמה (145). האבחון מאוד עזר לנו להבין חלק מהקשיים הרגשיים והחברתיים שהיו בבית הספר, בית הספר נרתם לתמוך מבחינה רגשית, הוא התחיל טיפול רגשי ויש שיפור מסוים.
כשהבנו עד כמה הוא מחונן הצענו לו לעבור לכיתת מחוננים. אנחנו מהקריות וכיתת מחוננים יש רק בחיפה. לא שינה לנו, מוכנים להסיע הלוך ושוב כל יום, מצידי להתפטר מהעבודה ולהסיע אותו, העיקר שיהיה מאושר. סירב בתוקף, ובהתייעצות עם התראפיסט ירדנו מהרעיון באותו שלב.
עכשיו יש לי קצת ספקות אם עשינו נכון. הוא חוזר מבית הספר השנה מתוסכל מאוד. קורא ומבין טקסטים באנגלית ברמת כיתה ח' (קרא בקלילות את הספר שקיבל הבן הבכור - תלמיד כיתת מופ"ת! - לקרוא בחופש סוכות) אבל עדיין מכריחים אותו לכתוב שורות של כל האותיות (טרם דברתי עם המורה באנגלית, חדשה בכיתה...), יש לו ידע עולם נרחב מאוד, הוא קולט כל מה שמלמדים בכיתה מהחשיפה הראשונה, ואחר כך מתחרפן כשחוזרים על כל דבר שוב ושוב כי הוא לא מבין "מה יש פה לא להבין".
היום חזר הביתה ממש בבכי כי "היה משעמם וכל דקה עברה לי כמו שעה". הוא לוקח ספר קריאה לכיתה ולא מעירים לו על זה, יש לו מחברת ציורים (הוא אוהב לצייר קומיקסים) וגם על זה לא מעירים לו, אבל יש תחושה שהוא הולך לבית ספר ממש כדי לחמם את הכיסא.
מרגישה קצת אובדת עצות כרגע. בשנה שעברה היו אינספור מפגשים רב-צוותיים, רב-מערכתיים, רב- מה שתרצו בבית הספר, בעיקר סביב מצבו הרגשי והחברתי. המחנכת, המנהלת, היועצת, פסיכולוגית בית הספר - כולם מודעים לרמתו הקוגניטיבית אבל לא נראה שיש להם יכולת/רצון לעשות משהו עם זה.
והכי גרוע? בשבוע הבא מתחיל בבית הספר פרוייקט מיל"ת. 3 פעמים בשבוע נשארים עוד שעתיים מעבר לשעות הלימודים כדי להכין ש"ב (הוא מכין במהלך השיעורים) ולקבל חיזוקים. החלטתי לתת לזה הזדמנות לפני שאני רצה לריב עם המנהלת שישחררו אותו מהעונש הזה, כי הובטח לי בשיחות עם כל העולם ש"תהיה חלוקת קבוצות על פי היכולת".
רעיונות מישהו?...

תשובה על קצה המזלג
שלום,
מספר אפשרויות:
1. נהלי שיחה עם בנך אודות התנסות לשבוע בכיתת מחוננים. בכדי להשיג זאת עליך לפנות ליועצת תוכנית המחוננים להסביר את המצב ולבקש לאפשר לו את ההתנסות. מנסיון, בר ביצוע ומוצלח מאוד!
2. בעקבות ההתנסות בכיתת המחוננים ובהשוואה לכיתתו הנוכחית, לנהל איתו שיחה במהלכה הוא יבין את משמעות הבחירה בין שתי הכיתות והוא יקבל אחריות משותפת איתכם על הבחירה ותוצאותיה.
3. אם הבחירה נופלת על בית הספר השכונתי תוכלי לעשות מספר דברים:
א. פנייה לרכזות המתמטיקה, אנגלית ושפה לצורך בניית תוכנית לימודים משותפת. תוכלי לעשות זאת מתוך שיתוף פעולה וגיוסן. קיימות חוברות לימוד להקניית חשיבה מתמטית, חוברות מורכבות ומאתגרות.
ב. תוכלי לרשום אותו לתוכניות בהתכתבות במכון דווידסון - מדע ומתמטיקה. מדובר בתוכניות מעולות והוא יוכל לבצע את המטלות בסיום המטלות השגרתיות או כאלטרנטיבה להן, בתיאום עם המורה.
ג. הייתי נותנת לו לערוך עבודת חקר אותה יהיה עליו לכתוב בנושא המעניין אותו - עבודה מולטידיסיפלינארית.
ד. באנגלית הייתי מבקשת שיתוף פעולה עם ביה"ס מקביל בחו"ל, מציאת חבר להתכתבות בשפה האנגלית. או פונה למרכז תרבות, ברח' החילזון, משוחחת עם הלן על בניית תוכנית עם ילדים שרמת האנגלית שלהם תואמת לגילו.
ה. בניית תוכנית שבועית בכיתה 60 דקות על, במהלכה כל ילד מרצה אודות נושא שמעניין אותו. החל מההסטוריה של מוסיקת הנשמה וכלה בדרקונים מפלצות ועוד.
יש עוד פעולות רבות שביכולתך לעשות, גייסי אותו והוא יקבל כלים חדשים להתמודדות ולקבלת אחריות.
בהצלחה

 

[הפוך עם ראש כפול]

וואו, איזו תשובה מפורטת ומושקעת. מעריכה את זה מאוד. בינתיים

תשובה על קצה המזלג
שלום,
מספר אפשרויות:
1. נהלי שיחה עם בנך אודות התנסות לשבוע בכיתת מחוננים. בכדי להשיג זאת עליך לפנות ליועצת תוכנית המחוננים להסביר את המצב ולבקש לאפשר לו את ההתנסות. מנסיון, בר ביצוע ומוצלח מאוד!
2. בעקבות ההתנסות בכיתת המחוננים ובהשוואה לכיתתו הנוכחית, לנהל איתו שיחה במהלכה הוא יבין את משמעות הבחירה בין שתי הכיתות והוא יקבל אחריות משותפת איתכם על הבחירה ותוצאותיה.
3. אם הבחירה נופלת על בית הספר השכונתי תוכלי לעשות מספר דברים:
א. פנייה לרכזות המתמטיקה, אנגלית ושפה לצורך בניית תוכנית לימודים משותפת. תוכלי לעשות זאת מתוך שיתוף פעולה וגיוסן. קיימות חוברות לימוד להקניית חשיבה מתמטית, חוברות מורכבות ומאתגרות.
ב. תוכלי לרשום אותו לתוכניות בהתכתבות במכון דווידסון - מדע ומתמטיקה. מדובר בתוכניות מעולות והוא יוכל לבצע את המטלות בסיום המטלות השגרתיות או כאלטרנטיבה להן, בתיאום עם המורה.
ג. הייתי נותנת לו לערוך עבודת חקר אותה יהיה עליו לכתוב בנושא המעניין אותו - עבודה מולטידיסיפלינארית.
ד. באנגלית הייתי מבקשת שיתוף פעולה עם ביה"ס מקביל בחו"ל, מציאת חבר להתכתבות בשפה האנגלית. או פונה למרכז תרבות, ברח' החילזון, משוחחת עם הלן על בניית תוכנית עם ילדים שרמת האנגלית שלהם תואמת לגילו.
ה. בניית תוכנית שבועית בכיתה 60 דקות על, במהלכה כל ילד מרצה אודות נושא שמעניין אותו. החל מההסטוריה של מוסיקת הנשמה וכלה בדרקונים מפלצות ועוד.
יש עוד פעולות רבות שביכולתך לעשות, גייסי אותו והוא יקבל כלים חדשים להתמודדות ולקבלת אחריות.
בהצלחה

וואו, איזו תשובה מפורטת ומושקעת. מעריכה את זה מאוד. בינתיים
היו התפתחויות. הבן הגיע ממש למצב משבר בבית הספר, והגיעה הנקודה שבה רמת הסבל גברה על רמת הפחד והוא מביע עניין מוצהר וגלוי במעבר לכיתת מחוננים. ביום ראשון אתחיל בטלפונים כדי לברר איך בדיוק עושים את זה, מתוך תקווה שלא אחרנו את המועד.
לדעתך עליי להתקשר לרכזת התוכנית בבית הספר (הוא לא בעיר שלנו, אצלנו אין כיתת מחוננים) או לסגנית מנהל בית הספר?

 

[רזאי1]

אצלנו (חטיבה) הרכזת היא

וואו, איזו תשובה מפורטת ומושקעת. מעריכה את זה מאוד. בינתיים
היו התפתחויות. הבן הגיע ממש למצב משבר בבית הספר, והגיעה הנקודה שבה רמת הסבל גברה על רמת הפחד והוא מביע עניין מוצהר וגלוי במעבר לכיתת מחוננים. ביום ראשון אתחיל בטלפונים כדי לברר איך בדיוק עושים את זה, מתוך תקווה שלא אחרנו את המועד.
לדעתך עליי להתקשר לרכזת התוכנית בבית הספר (הוא לא בעיר שלנו, אצלנו אין כיתת מחוננים) או לסגנית מנהל בית הספר?

אצלנו (חטיבה) הרכזת היא
זאת שמטפלת בכל ענייני הקבלה והמעבר. אח"כ היא מפנה בהתאם לצורך לבעלי תפקידים אחרים.

 

[הפוך עם ראש כפול]

דברתי הבוקר עם היועצת (מקסימה. באמת). תקבע פגישה איתה,

אצלנו (חטיבה) הרכזת היא
זאת שמטפלת בכל ענייני הקבלה והמעבר. אח"כ היא מפנה בהתאם לצורך לבעלי תפקידים אחרים.

דברתי הבוקר עם היועצת (מקסימה. באמת). תקבע פגישה איתה,
עם הרכזת ועם פסיכו' בי"ס. מקווה שיהיה בסדר. הילד אומלל.

 

[רזאי1]

נחזיק אצבעות שהכל יסתדר לטובה.

דברתי הבוקר עם היועצת (מקסימה. באמת). תקבע פגישה איתה,
עם הרכזת ועם פסיכו' בי"ס. מקווה שיהיה בסדר. הילד אומלל.

נחזיק אצבעות שהכל יסתדר לטובה.

 

[אורחים בפורום]

תשובה

וואו, איזו תשובה מפורטת ומושקעת. מעריכה את זה מאוד. בינתיים
היו התפתחויות. הבן הגיע ממש למצב משבר בבית הספר, והגיעה הנקודה שבה רמת הסבל גברה על רמת הפחד והוא מביע עניין מוצהר וגלוי במעבר לכיתת מחוננים. ביום ראשון אתחיל בטלפונים כדי לברר איך בדיוק עושים את זה, מתוך תקווה שלא אחרנו את המועד.
לדעתך עליי להתקשר לרכזת התוכנית בבית הספר (הוא לא בעיר שלנו, אצלנו אין כיתת מחוננים) או לסגנית מנהל בית הספר?

תשובה
בוקר טוב לפני המענה לשאלתך עוד שאלה וחומר למחשבה: מספר הילדים בכל אחת מכיתות המחוננים השנה.
באם הכיתה לא מלאה לא תתעורר כל בעיה להכניס את בנך לכיתה לאחר פרוצדורה קצרה מאוד.
תוכלי לפנות תחילה לרכז/ת המחוננים, שתזמין אתכם לפגישת התרשמות.
הייתי בודקת היטב את ההבדלים בין הרכב הילדים בין שתי כיתות המחוננים ויש הבדלים רבים!!! (לבקר בבית הספר, לשוחח עם הילדים עצמם ולהתרשם, תוכלי לשתף בהחלטה את בנך וכך הוא יהיה מעורב ויחוש אחריות לבחירתו, עוד שלב בהתפתחות הרגשית!).
באם נאמר לך שהכיתות מלאות ואין אפשרות לשלבו. העלי זאת כאן ואנחה אותך למי לפנות וכיצד.
חשוב לציין שכיתת המחוננים אינה פתרון לכל הבעיות, תחומי העניין של הילדים המחוננים שונים וייתכן שחלק מהשיעורים ייתפסו על ידו כמשעממים מאוד, חלק מהילדים מפגינים בעיות רגשיות והתנהגויות שונות, חלקן קיצוניות מאוד!!
עוד דבר, בנך הוא ילד בעל יכולות גבוהות, אולם תהיה לו זו הזדמנות ראשונה להפגש עם ילדים בעלי יכולות דומות או אף גבוהות משלו, לעיתים בחלק מהמקצועות הוא עשוי לחוש "פחות חכם", חוויה חדשה עבורו.
העצימי אותו דווקא מהנקודה הזו, החל במעבר בנו תוכנית עבודה משותפת להתשתלבות.

בהצלחה

 

[הפוך עם ראש כפול]

הכיתות לא מלאות. הבן כבר שוחח עם מספר ילדים שלומדים בכיתות

תשובה
בוקר טוב לפני המענה לשאלתך עוד שאלה וחומר למחשבה: מספר הילדים בכל אחת מכיתות המחוננים השנה.
באם הכיתה לא מלאה לא תתעורר כל בעיה להכניס את בנך לכיתה לאחר פרוצדורה קצרה מאוד.
תוכלי לפנות תחילה לרכז/ת המחוננים, שתזמין אתכם לפגישת התרשמות.
הייתי בודקת היטב את ההבדלים בין הרכב הילדים בין שתי כיתות המחוננים ויש הבדלים רבים!!! (לבקר בבית הספר, לשוחח עם הילדים עצמם ולהתרשם, תוכלי לשתף בהחלטה את בנך וכך הוא יהיה מעורב ויחוש אחריות לבחירתו, עוד שלב בהתפתחות הרגשית!).
באם נאמר לך שהכיתות מלאות ואין אפשרות לשלבו. העלי זאת כאן ואנחה אותך למי לפנות וכיצד.
חשוב לציין שכיתת המחוננים אינה פתרון לכל הבעיות, תחומי העניין של הילדים המחוננים שונים וייתכן שחלק מהשיעורים ייתפסו על ידו כמשעממים מאוד, חלק מהילדים מפגינים בעיות רגשיות והתנהגויות שונות, חלקן קיצוניות מאוד!!
עוד דבר, בנך הוא ילד בעל יכולות גבוהות, אולם תהיה לו זו הזדמנות ראשונה להפגש עם ילדים בעלי יכולות דומות או אף גבוהות משלו, לעיתים בחלק מהמקצועות הוא עשוי לחוש "פחות חכם", חוויה חדשה עבורו.
העצימי אותו דווקא מהנקודה הזו, החל במעבר בנו תוכנית עבודה משותפת להתשתלבות.

בהצלחה

הכיתות לא מלאות. הבן כבר שוחח עם מספר ילדים שלומדים בכיתות
המחוננים בבית הספר, שאל שאלות, שמע מהם וזה רק חיזק אצלו את הרצון למעבר. לדעתי רמת האומללות שלו כרגע כל כך גבוהה, וזה מה שהביא גם אותו סוף סוף להבין שאי אפשר להמשיך את המצב הקיים.
עיקר הקושי שלו כיום הוא חברתי. "ההתנגשויות" עם המורות על רקע הקושי שלהן להפגין קצת גמישות מחשבתית רק מוסיפות שמן למדורה. הוא חריג בכיתה וכך הוא בהחלט מרגיש. ביום השליפה, בו הוא מוקף ילדים יותר "כמוהו" הוא מרגיש הרבה הרבה יותר טוב. הוא ילד חברתי מאוד, עם צרכים חברתיים חזקים שלא מקבלים מענה.
אני מאוד מאוד מקווה שנצליח לסדר את זה.
תודה

 

[יורה נחושתן]

אני בספק אם רכזות המתמטיקה, האנגלית והשפה יתחילו לעסוק

תשובה על קצה המזלג
שלום,
מספר אפשרויות:
1. נהלי שיחה עם בנך אודות התנסות לשבוע בכיתת מחוננים. בכדי להשיג זאת עליך לפנות ליועצת תוכנית המחוננים להסביר את המצב ולבקש לאפשר לו את ההתנסות. מנסיון, בר ביצוע ומוצלח מאוד!
2. בעקבות ההתנסות בכיתת המחוננים ובהשוואה לכיתתו הנוכחית, לנהל איתו שיחה במהלכה הוא יבין את משמעות הבחירה בין שתי הכיתות והוא יקבל אחריות משותפת איתכם על הבחירה ותוצאותיה.
3. אם הבחירה נופלת על בית הספר השכונתי תוכלי לעשות מספר דברים:
א. פנייה לרכזות המתמטיקה, אנגלית ושפה לצורך בניית תוכנית לימודים משותפת. תוכלי לעשות זאת מתוך שיתוף פעולה וגיוסן. קיימות חוברות לימוד להקניית חשיבה מתמטית, חוברות מורכבות ומאתגרות.
ב. תוכלי לרשום אותו לתוכניות בהתכתבות במכון דווידסון - מדע ומתמטיקה. מדובר בתוכניות מעולות והוא יוכל לבצע את המטלות בסיום המטלות השגרתיות או כאלטרנטיבה להן, בתיאום עם המורה.
ג. הייתי נותנת לו לערוך עבודת חקר אותה יהיה עליו לכתוב בנושא המעניין אותו - עבודה מולטידיסיפלינארית.
ד. באנגלית הייתי מבקשת שיתוף פעולה עם ביה"ס מקביל בחו"ל, מציאת חבר להתכתבות בשפה האנגלית. או פונה למרכז תרבות, ברח' החילזון, משוחחת עם הלן על בניית תוכנית עם ילדים שרמת האנגלית שלהם תואמת לגילו.
ה. בניית תוכנית שבועית בכיתה 60 דקות על, במהלכה כל ילד מרצה אודות נושא שמעניין אותו. החל מההסטוריה של מוסיקת הנשמה וכלה בדרקונים מפלצות ועוד.
יש עוד פעולות רבות שביכולתך לעשות, גייסי אותו והוא יקבל כלים חדשים להתמודדות ולקבלת אחריות.
בהצלחה

אני בספק אם רכזות המתמטיקה, האנגלית והשפה יתחילו לעסוק
בבניית תכנית לימודים שכזו לתלמיד אחד. כמפתח תכניות לימודים בעל נסיון, אני מדגיש כאן את הקשיים ואת הצורך בזמן פנוי לאותן דמויות לבצע זאת כשאני מטיל ספק בדבר המיומנויות שלהן לעשות זאת. לא מספיק רצון טוב לכך. זה מצער אולם זה המצב בדרך כלל.

 

[יורה נחושתן]

נראה שכדאי שיתחיל לעבוד במסגרת למידה פרטית

מחונן בכיתה ד' שמשתעמם למוות...
הצעיר בכיתה ד'. עבר מבחן סאלד, החל משנה שעברה משתתף אחת לשבוע ב"יום שליפה".
במהלך כיתה ג' עבר אבחון פסיכולוגי פרטי (בשל קשיים רגשיים), אובחן עם IQ שהוגדר כגבוה באופן חריג מהנורמה (145). האבחון מאוד עזר לנו להבין חלק מהקשיים הרגשיים והחברתיים שהיו בבית הספר, בית הספר נרתם לתמוך מבחינה רגשית, הוא התחיל טיפול רגשי ויש שיפור מסוים.
כשהבנו עד כמה הוא מחונן הצענו לו לעבור לכיתת מחוננים. אנחנו מהקריות וכיתת מחוננים יש רק בחיפה. לא שינה לנו, מוכנים להסיע הלוך ושוב כל יום, מצידי להתפטר מהעבודה ולהסיע אותו, העיקר שיהיה מאושר. סירב בתוקף, ובהתייעצות עם התראפיסט ירדנו מהרעיון באותו שלב.
עכשיו יש לי קצת ספקות אם עשינו נכון. הוא חוזר מבית הספר השנה מתוסכל מאוד. קורא ומבין טקסטים באנגלית ברמת כיתה ח' (קרא בקלילות את הספר שקיבל הבן הבכור - תלמיד כיתת מופ"ת! - לקרוא בחופש סוכות) אבל עדיין מכריחים אותו לכתוב שורות של כל האותיות (טרם דברתי עם המורה באנגלית, חדשה בכיתה...), יש לו ידע עולם נרחב מאוד, הוא קולט כל מה שמלמדים בכיתה מהחשיפה הראשונה, ואחר כך מתחרפן כשחוזרים על כל דבר שוב ושוב כי הוא לא מבין "מה יש פה לא להבין".
היום חזר הביתה ממש בבכי כי "היה משעמם וכל דקה עברה לי כמו שעה". הוא לוקח ספר קריאה לכיתה ולא מעירים לו על זה, יש לו מחברת ציורים (הוא אוהב לצייר קומיקסים) וגם על זה לא מעירים לו, אבל יש תחושה שהוא הולך לבית ספר ממש כדי לחמם את הכיסא.
מרגישה קצת אובדת עצות כרגע. בשנה שעברה היו אינספור מפגשים רב-צוותיים, רב-מערכתיים, רב- מה שתרצו בבית הספר, בעיקר סביב מצבו הרגשי והחברתי. המחנכת, המנהלת, היועצת, פסיכולוגית בית הספר - כולם מודעים לרמתו הקוגניטיבית אבל לא נראה שיש להם יכולת/רצון לעשות משהו עם זה.
והכי גרוע? בשבוע הבא מתחיל בבית הספר פרוייקט מיל"ת. 3 פעמים בשבוע נשארים עוד שעתיים מעבר לשעות הלימודים כדי להכין ש"ב (הוא מכין במהלך השיעורים) ולקבל חיזוקים. החלטתי לתת לזה הזדמנות לפני שאני רצה לריב עם המנהלת שישחררו אותו מהעונש הזה, כי הובטח לי בשיחות עם כל העולם ש"תהיה חלוקת קבוצות על פי היכולת".
רעיונות מישהו?...

נראה שכדאי שיתחיל לעבוד במסגרת למידה פרטית
כדאי לנסות למצוא לו מנטור שיוכל להתמודד עם היכולות של הבן. אם אפשר להגיע לאיזה שהם סיכומים עם בית הספר בקשר לשעות ופעילויות שבהן לא יהיה חייב להיות נוכח, אז אולי יהיה כדאי לעשות זאת. שילמד עם מישהו שיכול לאתגר אותו.
לא בטוח שישנן מסגרות פורמליות לתלמידים שכאלו, זו בעיה.

 

[amir_aikido]

כיתת מחוננים

מחונן בכיתה ד' שמשתעמם למוות...
הצעיר בכיתה ד'. עבר מבחן סאלד, החל משנה שעברה משתתף אחת לשבוע ב"יום שליפה".
במהלך כיתה ג' עבר אבחון פסיכולוגי פרטי (בשל קשיים רגשיים), אובחן עם IQ שהוגדר כגבוה באופן חריג מהנורמה (145). האבחון מאוד עזר לנו להבין חלק מהקשיים הרגשיים והחברתיים שהיו בבית הספר, בית הספר נרתם לתמוך מבחינה רגשית, הוא התחיל טיפול רגשי ויש שיפור מסוים.
כשהבנו עד כמה הוא מחונן הצענו לו לעבור לכיתת מחוננים. אנחנו מהקריות וכיתת מחוננים יש רק בחיפה. לא שינה לנו, מוכנים להסיע הלוך ושוב כל יום, מצידי להתפטר מהעבודה ולהסיע אותו, העיקר שיהיה מאושר. סירב בתוקף, ובהתייעצות עם התראפיסט ירדנו מהרעיון באותו שלב.
עכשיו יש לי קצת ספקות אם עשינו נכון. הוא חוזר מבית הספר השנה מתוסכל מאוד. קורא ומבין טקסטים באנגלית ברמת כיתה ח' (קרא בקלילות את הספר שקיבל הבן הבכור - תלמיד כיתת מופ"ת! - לקרוא בחופש סוכות) אבל עדיין מכריחים אותו לכתוב שורות של כל האותיות (טרם דברתי עם המורה באנגלית, חדשה בכיתה...), יש לו ידע עולם נרחב מאוד, הוא קולט כל מה שמלמדים בכיתה מהחשיפה הראשונה, ואחר כך מתחרפן כשחוזרים על כל דבר שוב ושוב כי הוא לא מבין "מה יש פה לא להבין".
היום חזר הביתה ממש בבכי כי "היה משעמם וכל דקה עברה לי כמו שעה". הוא לוקח ספר קריאה לכיתה ולא מעירים לו על זה, יש לו מחברת ציורים (הוא אוהב לצייר קומיקסים) וגם על זה לא מעירים לו, אבל יש תחושה שהוא הולך לבית ספר ממש כדי לחמם את הכיסא.
מרגישה קצת אובדת עצות כרגע. בשנה שעברה היו אינספור מפגשים רב-צוותיים, רב-מערכתיים, רב- מה שתרצו בבית הספר, בעיקר סביב מצבו הרגשי והחברתי. המחנכת, המנהלת, היועצת, פסיכולוגית בית הספר - כולם מודעים לרמתו הקוגניטיבית אבל לא נראה שיש להם יכולת/רצון לעשות משהו עם זה.
והכי גרוע? בשבוע הבא מתחיל בבית הספר פרוייקט מיל"ת. 3 פעמים בשבוע נשארים עוד שעתיים מעבר לשעות הלימודים כדי להכין ש"ב (הוא מכין במהלך השיעורים) ולקבל חיזוקים. החלטתי לתת לזה הזדמנות לפני שאני רצה לריב עם המנהלת שישחררו אותו מהעונש הזה, כי הובטח לי בשיחות עם כל העולם ש"תהיה חלוקת קבוצות על פי היכולת".
רעיונות מישהו?...

כיתת מחוננים
כהורה לילדה מחוננת רב תחומית, וכחלק ממשפחה שכל ילדיה היו מחוננים בתחום אחד או יותר, המסגרת הרגילה לא יודעת להתמודד ואין לה את האנרגיות. כל רגע שהילד שלך בכיתה רגילה הוא בזבוז משווע ולוקח אותו אחורה. ואני לא מתכוון ל"ידע" שאמורים לרכוש בבי"ס, אלא ליכולות הלמידה ולתסכול ממוסדות החינוך.

כל המחוננים שאני מכיר פרחו ברגע שהגיעו למסגרת שהתאימה להם. לא רק לימודית, אלא גם חברתית. הסוציולוגים מדברים על "חברת השווים" שהילדים אמורים לגדול בה בגיל העשרה, ילד מחונן יידרש להתאמץ מאוד כדי להרגיש שווה עם ילדים שאינם מחוננים. בין אם הוא מחונן רק בתחום בודד ובין אם הוא מחונן רב-תחומי, הוא מתעניין בדברים אחרים מהיתר, וחושב אחרת מהם. ואז בקלות הוא לא מרגיש ילד בין ילדים או נער בין נערים, אלא אאוטסיידר.

אישית, שכנעתי את הבת לנסות כיתת מחוננים לשנה, הבטחנו לה שאם לא תהיה מרוצה תוכל לחזור. עד אמצע השנה היא אפילו התייחסה לאפשרות הזו כברירת המחדל, ודיברה על הכיתה בבי"ס הרגיל כעל "הכיתה שלי". אז שאלנו אותה אם היא באמת רוצה לחזור? די מהר היה ברור שלא, טוב לה מדי בכיתת המחוננים, חברתית לא פחות מלימודית. רק, שבדומה לבן שלך וחשיבתו על הכיתה המקורית, היה נדמה לה שהיא הבטיחה לילדים שתחזור, ומכאן ההבנה שהיא נשארת היתה מהירה ופשוטה.