האם לדעתכם יש חשיבות להוראה פרונטלית?

יורה נחושתן

Member
מנהל
הוראה פרונטלית

בעקרון, לא צריכה להיות לו בעייה מיוחדת. אולם, גם במסגרת הוראה פרונטלית, אם מדובר על הרצאה תוך כדי דיון,הרי שיש כאן בהחלט נקודות לכיוון החיובי. אם מדובר על הוראה פרונטלית כשעומדת מורה ומכתיבה דברים והתלמידים משמשים כקהל פסיבי, הרי שזה רע מאוד. למידה עצמית היא האידיאל ואם תלמיד כל שהוא לומד ללמוד באופן זה, הרי שזו הדרך הטובה ביותר ללמידה. אני מעודד את תלמידי ללמוד באופן עצמי ולקבל אותי יותר ויותר כמנחה בלבד (במיוחד בשכבות ה' ו').
 

יורה נחושתן

Member
מנהל
דיונים. .

זה בהחלט קיים ומתבצע גם בכיתות נמוכות. תלמידי רשאים בהחלט לשבת ולדון בנושא כל שהוא כשיש עידוד לחזקים יותר לתמוך במתקשים. לתלמיד שהוא חזק אני נוהג לומר לו, שברגע שהוא מסביר משהו לחברו שמיתקשה, הוא בעצם מסביר גם לעצמו ואז, הוא מבין אפילו טוב יותר לעצמו את מה שהוא מסביר. ההסבר הזה בהחלט עובד והתחושה של התלמידים היא של אחריות ורצון לשתף.
 
לדעתי יש חשיבות. כי ייתקלו בחיים בכל מיני שיטות לימוד ועבודה

קודם כל, אי אפשר לעשות 12 שנות לימוד + איזה תואר או שניים, בלי למידה פרונטלית. גם אם ילדה בכתה ה יכולה להשלים כל החומר לבד בבית מקריאת החוברת, אני חושבת שהיא לא תצליח לעשת את זה בכיתה ט.
מעטים האנשים בעלי יכולת לימוד עצמי כלכך מפותחת (למרות שהרבה חושבים שיש להם...).

״למידה פרונטלית״ כוללת כל מיני דברים - לשבת 45 דקות במקום אחד ולעסוק במה שמישהו אחר אמר לך. לקלוט דברים משמיעה ולא מקריאה. לשמור על ריכוז, גם כשמה שנאמר הוא לא בדיוק מעניין באותו רגע (או בכלל). ללמוד לפי סדר הדברים שמישהו אחר מחליט, גם כשזה בדרך כלל לא בדיוק הסדר או הקצב המתאים לך.

ואלה דברים שהיא תיתקל בהם במהלך השנים.
כמו שכתבת - בישיבה. כשהיא תגיע לישיבה ומישהו יראה מצגת של עשרות טבלאות, היא כנראה לא תוכל לאמר לו ״תשלח לי את זה במייל, ואני אחזור אליך״. כי אנשים אחרים בחדר כן מסוגלים לבלות שעה וחצי של הסתכלות על מצגת, והם כן יגיבו על המקום. כשהיא תתפנה, תשב בחדר שלה בשקט ותקרא בקצב שלה - אולי יהיה כבר מאוחר מדי.
 
דווקא באוניברסיטה זו ממש לא בעייה.

אני מכירה המון אנשים שלמדו אך ורק מספרים ומסיכומים של אחרים וכו'. כשאין חובת נוכחות רבים גם מנצלים אותה. בימינו גם יש הכרה בבעייתיות של הוראה פרונטלית ועוברים לדברים כמו "שיעור הפוך" שבו לומדים את החומר בבית ובשיעור עושים שיעורי בית כשהמרצה עובר ועוזר למי שצריך ועונה על שאלות (מה שאגב היה מהווה עוד יותר סיוט עבור הבת שלי אפילו מהמצב הנוכחי).

לגבי הפיסקה השנייה - כל הדברים האלה אפשר לעשות גם בבית. אני מדברת על חוסר למידה מהוראה פרונטלית בכיתה - לא חוסר הבנה משמיעה.
לגבי הפסקה השלישית - זה מה שאני הצלחתי לחשוב עליו, כאמור, ואני מחפשת חסרונות נוספים מעבר לדיון בעבודה - אפשרות שלא בלתי תלויה במקצוע הספציפי. האמת שמה שאת מתארת ("שלח לי את המצגת") דווקא נשמע לי פתרון סביר שמוריד חלק מהבעייתיות גם בעבודה. אם ההערות שלה תהיינה מועילות וטובות יותר משל האחרים, לאף אחד לא ישנה שהיא לא אומרת אותן על המקום אלא חוזרת אחרי יום. להפך, אולי יפנו אליה ישירות במקום חלק מהדיונים המיותרים האלה...
יש לך רעיונות אחרים למקרים בהם זה עשוי להיות חשוב ללמוד מהרצאה פרונטלית?
 
זה לא חובה לדעת ללמוד מהרצאה פרונטלית

נשמע שאת בטוחה ביכולותיה להבין הכל בכוחות עצמה (מספרים וכולי).
וההחלטות שהיא תקבל בעצמה כשהיא לבד בחדר יותר טובות מאשר החלטות שתתקבלנה על ידי קבוצה של אנשים שמנהלים דיון.
אם זה הבסיס - אז באמת אין שום סיבה שהיא תדע ללמוד מהרצאה פרונטלית.


הבעיה היחידה שלך כרגע זה למצוא בית ספר שיסכים לפטור אותה מנוכחות בשיעורים.
 
לא אמרתי שזה מה שיקרה -

(לגבי הדיון) - אלא שזה יכול לקרות. אני לא יודעת מה איתך, אבל בהחלט נכחתי בדיונים רבים שהיו בזבוז זמן ושההערות בהם נועדו להרשים את הבוס ולהתחרות זה בזה ולא נבעו מחשיבה או הבנה עמוקה של הנושא - לפחות כשמדובר בחלק לא זניח של המשתתפים. יכול להיות שאותם אנשים לא היו מעירים הערות חכמות בהרבה גם אחרי קריאה לבד - ואולי הבת שלי (שהשאלה לא הייתה ספציפית לגביה) גם לא תעלה הערות חכמות. פשוט כשדיברתי על הדיון לא חשבתי על האופציה (הסבירה ביותר, שאת העלית) שבעצם יש בימינו להגיב על דברים גם בלי להשתתף בדיון - בגלל העניין של המצגות (כי בניגוד לשיעור, הסיכוי שמישהו יסכם במקרה הזה די קלוש), ולכן זה דווקא הפחית מהחסרון של אי למידה מהרצאה פרונטלית. גם אם לא יהיה לה מה לתרום (שוב, אפשרות סבירה לחלוטין) - עדיין יש לה אופציה לתרום בדיעבד, שלא הייתה בעבר.

אני שואלת אילו תרחישים נוספים בחיים, פרט לדיונים כאלה, מחייבים לימוד מהרצאה פרונטלית. אילו מקרים יש שאי אפשר לעקוף, שיכולים לצוץ בחיים.

אני גם לא מנסה להגיד שזה טוב ורצוי לא ללמוד מהרצאה פרונטלית. אני פשוט מנסה לראות מה תהיינה ההשלכות אם היא תמשיך באופן הזה (כשבמקרה שלה היא כן לומדת מהרצאות פרונטלית, אבל רק לפעמים וכנראה גם רק באופן חלקי), שעד היום לא הצלחנו לשנות.
אני לא רוצה שיתנו לה פטור מנוכחות בשיעורים. אני כן רוצה שהיא תלמד יותר מהוראה פרונטלית, ומצד שני שהמורים לא יעמדו לה על הראש להסתכל עליהם אלא יתנו לה להקשיב בדרכה. לא מזמן היה להם שיעור עם הסבים וסבתא שלה אמרה שהיא נראתה כאילו היא לא מקשיבה אבל כשהסבתא שאלה מה היה בשיעור היא ידעה להגיד לה - לא יודעת אם השיעור הזה עניין אותה במיוחד או מה, אבל זה מראה שבגדול היא כ-ן מסוגלת ללמוד מהוראה פרונטלית, ושזה בלתי תלוי בכמה היא נראית כאילו היא מקשיבה.
 
השאלה היא למה היא לא לומדת מלמידה פרונטלית

אם הבנתי נכון, לפעמים היא כן לומדת מלמידה פרונטלית, אבל לפעמים (בדרך כלל?) לא מצליחה. ואת תוהה למה היא היא מצליחה - והאם זה יפריע לה במשהו בחיים.

אי אפשר לענות, בלי לדעת למה היא לא מצליחה ללמוד בלמידה פרונטלית.

חוסר יכולת לשבת בלי לזוז 45 דקות?
ֿחוסר יכולת להתמיד במשהו גם כשהוא משעמם אותה?
לא סובלת את המורים?
יש לה יכולת קליטה חזותית אבל לא שמיעתית? (שכחתי מה הניסוח המדעי של זה )
 
לא לפעמים לא מצליחה -

לפעמים לא לומדת, ואני לא יודעת למה לא. היא גם לא מוציאה מחברת או עיפרון - וגם זה לא כי היא לא מצליחה להוציא אותם. וגם זה אני לא יודעת למה לא.
בשני המקרים אני מניחה שמעורב מימד של חוסר רצון לעשות את הדברים. יכול להיות ששעמום הוא פקטור - אבל ההודעה שלך יוצאת מנקודת הנחה שהיא מנסה וכושלת - ואני ממש לא בטוחה שזה העניין.
יכול להיות שזה הרגל שהשתרש אצלה, לא יודעת. כל השנים האלה ניסינו לשנות את המצב, והיו תקופות שחל שיפור מסוים - אבל אז שוב חלה נסיגה. אולי שבע שנים שבהן נתנו לה להתנהג כך "קלקלו" אותה לנצח...
אז בלי קשר לעבודה על לנסות לשנות את זה - רציתי לדון בהשלכות של מה שיקרה אם זה ל-א ישתנה. זה הכל.
כאמור, הבעייה היא לא של קליטה שמיעתית, כי היא כן קולטת בבית, וגם לפחות בחלק מהשיעורים.
ההתנהגות שלה מסתורית גם בעיניי. בעבר כששאלתי אותה מה היא עושה בכל השיעורים במקום להקשיב למורה היא אמרה שהיא חושבת על כל מיני דברים שהיא מתעניינת בהם. אבל כמה כבר אפשר לחשוב על אותם דברים? אולי כשהיא משתעממת מלחשוב עליהם היא מקשיבה קצת
.
נכון שהמומחיות שלה בדברים האלה כבר זיכתה אותה בתארים ובפרסים - אבל נראה שההשקעה שלה מוגזמת מאוד ביחס לתמורה...
 
מתנצלת, אבל באמת לא הבנתי מה הבעיה.

נשמע כאילו מצבה דומה למצבם של עוד הרבה ילדים. הם יושבים בשיעור וחולמים, או מציירים, או מתכתבים עם הילד שיושב בשולחן שלפניהם.

חשבתי שהתכוונת שאת חושבת שיש איזו בעיה שמונעת ממנה ללמוד בצורה פרונטלית, שהיא אומרת שהיא מנסה אבל לא מצליחה.

היא לומדת דברים? היא יודעת דברים? היא לא מפריעה לאף אחד? אז למה היא צריכה לשנות משהו?
 
אז זאת בדיוק השאלה - עכשיו

זו לא בעייה מבחינת הלימודים (עד כדי הצורך להשיג את החומר מאיפשהו, שיש שיעורים בהם זה בעייתי יותר) - השאלה היא אילו השלכות יכולות להיות בעתיד לאי למידה מהרצאה פרונטלית.
במנותק מהשאלה של למה היא לא לומדת מהוראה פרונטלית (או לומדת חלקית) או אם היא הייתה מסוגלת לעשות זאת לו הייתה רוצה, בהינתן שהמצב הוא שהיא לא לומדת מהוראה פרונטלית, ובהנחה שהוא יישאר כך, מה יכולות להיות ההשלכות של העניין בעתיד?

לגבי מצבה הנוכחי, הרושם שקיבלתי מהמורים/מחנכים/הנהלה הוא שמצבה חמור יותר מאשר של כל הילדים בהיסטוריה של העולם. יתכן שהם צודקים. אני לא יודעת, כי אני לא שם. ציפיתי שהתופעה תהיה מוכרת בכיתת מחוננים, אבל או שמשהו השתנה מאז זמני, או שהיא באמת מקרה יוצא דופן איכשהו (לא יודעת איך. באמת גם בזמני היו ילדים "אסטרונאוטים" - כמו שתיארתי בשרשור חשבתי שבכיתת מחוננים המורים לא מציקים להם, כי אצלנו כמעט ולא הציקו - אבל אולי גם אצלם, כמו אצלנו בבית הספר הנוכחי, ההצקות הן פשוט לא בזמן השיעור - מה שאומר שעברנו ממצב שבו מציקים גם לילדה כל היום וגם לי, למצב שבו מציקים בעיקר לי
אז אפשר אולי לומר שחל שיפור מסוים. מבחינתה...).

ובעצם כן יש איזושהי בעייה גם עכשיו - החשש שההתנהגות שלה תפגע בה מבחינת בית הספר (למשל שיעיפו אותה). כבר עכשיו כמעט לא נתנו לה להיכנס לתכנית מתקדמת יותר באחד המקצועות (שצריך היה לעבור בחינה אחרי מין "מכינה" כדי להיכנס אליה - והיא עברה את הבחינה), בגלל ההתנהגות (או העדר ההתנהגות) שלה בשיעור. למעשה, אמרו לה שהיא לא עברה, כשהיא כן עברה (לא ברור אם הייתה אי הבנה או מה בדיוק היה שם) - וזה פגע בה.
 
למעלה