הילדה חזרה מפגישת הכרות עם מערכת השעות. ואני מאוכזת.

[yarden43211]

הילדה חזרה מפגישת הכרות עם מערכת השעות. ואני מאוכזת.

הבת שלי מתחילה ללמוד בתוכנית של יום שליפה למחוננים לכתה ג.
היא חזרה עם מערכת שעות שהשעתיים הראשונות הם אומנות והשעה הרביעת היא דרמה.
אני מאד מאוכזבת, אני שולחת את הילדה לבית-ספר למחוננים ,לא לבית ספר לאומנות. אנחנו מתעסקים במשפחה באומנות אין לי שום צורך שתצא ליום שחצי ממנו זה אומנות.
הילדה אהבה את הבית ספר לא לשלוח אתה לשם זה לא אפשרי ,היא מחכה מאד לתחילת הלימודים.
לא היצלחתי לקבל תשובה עינינית מהמנהלת.
יצרתי קשר עם אחד ההורים שאמר לי שלא זה לא מפריעה.

 

[kramerkaren]

מה את רוצה שהיא תלמד?

יש לה 3 קורסים כל מחצית, 6 קורסים כל שנה, כפול 4 שנים. 24 קורסים שונים.
הקורסים עוסקים במגוון הבטים שונים - אומנות לא יהיה בואו לצייר לב וילד. אני מבטיחה לך. הם ידברו על אומנים, על סגנונות, יתנסו בחומרים שונים, יתעסקו ברגש מאחורי האומנות וכו.
בשיעורי דרמה הם לומדים על התפקידים השונים בתיאטרון, יוצרים יחד את ההצגה, את הטקסט, מביימים את עצמם, עוסקים בהבטים הרגשיים.
בכל קורס יש המון אלמנטים והבטים, וזה יהיה מאד שונה מכל דבר שפגשתם במערכת עד כה.
זה בסדר לא לאהוב את אחת הבחירות. הבן שלי שנא אומנות. שונא אומנות. אבל מה לעשות? החיים מלאים גם בדברים שלא אוהבים, וגם ממה שלא מתחברים אליו אפשר ללמוד ולהגיע לתוצרים מדהימים ומרגשים.
ואם לא, אז בפברואר הכל משתנה שוב.
הסבירו לנו שיש דגש על ההבטים השונים של המחוננות, גם אומנות, גם רגשי, גם חברתי, וגם קוגניטיבי. אני מניחה שרוב הילדים לא חשופים לזה בבית ולהם זה חשוב.

 

[יורה נחושתן]

קורסים בימי שליפה

כל מרכז מחוננים משתדל לגוון עד כמה שאפשר את האפשרויות הקיימות בו ולתת ללומדים קשת רחבה של נושאים - הבעיה היא שבדרך כלל אין קישורים בין התחומים השונים כשדווקא הקישורים הללו חשובים מאוד ובמיוחד למחוננים. הקורסים הם קורסים חצי שנתיים וברוב המקרים, הם יותר כחוגים שאינם מחייבים (מטלות וכו') מאשר קורסים על כל המשתמע מכך. יש לקחת בחשבון את החשיפה לתחומים רבים, את האפשרויות החברתיות הקיימות במקום ובכלל, את האוירה המאוד מיוחדת במהלך הלמידה. מעבר לזה, לא כדאי לפתח ציפיות רבות מידי.

 

[הייתיאביבקיץ]

אולי את מאוכזבת, אבל הילדה אוהבת. וזה מה שחשוב.

הרעיון הוא להעשיר את הילדים בכמה שיותר תחומים.

ולדעת לבטא את עצמם בכל מיני דרכים, ולכן אמנות ודרמה כלכך חשובות.

תגידי תודה על ההזדמנות. רוב הילדים בחינוך הממלכתי לא זוכים לא לשיעורי אמנות ולא לשיעורי דרמה.

ביום השליפה יש יחסית הרבה מקום ליצירתיות ופעילות בקבוצה, וקצת פחות ״אתגר חשיבתי קלאסי״ (כלומר - לא פותרים שם תרגילים בחשבון). אתגר חשיבתי מסויים היא תקבל מעצם זה שהיא תצטרך להשלים בכוחות עצמה מה שלמדו בבית הספר באותו היום

מנסיון - לא רק שזה לא ״לא מפריע״, אלא זה נפלא. זה היום שהילדים האלה הכי אוהבים ללכת בו לבית הספר. ולפעמים - היום היחיד בשבוע שהם קמים בבוקר בשמחה.

 

[yarden43211]

הבת שלי קמה כל יום בשמחה ללכת לבית ספר.

הבת שלי קמה כל יום בשמחה לבית-ספר. היא מאד אוהבת ללילמוד ומאד צמאה לידע בתחומים רבים.
אמא שלי מורה לאומנות,אני לא זקוקה שיאשירו אותה באומנות. יותר חשוב לי האשרה בתחומים אחרים או סביב נושאים אחרים.
ומימה שבדקתי בכיתות אחרות של מחוננים אין כזו היתעסקות סביב האומנות.

 

[הייתיאביבקיץ]

״היא צמאה לידע בתחומים רבים״ ו״קמה בשמחה״

זה צירוף כמעט אוקסימורוני.
זה אולי קורה בכיתות א וב. פחות בג׳. כמעט ולא בה׳ וו׳.
הילדים של רובנו צמאים לידע. והעשרה. והם כמעט ולא מקבלים את זה בבית הספר הממלכתי. אני לא מדברת על כיתות א וב, שם הם עוד מתרגשים מהחידוש.
אני מדברת על הכיתות היותר מתקדמות. שם הם פשוט נובלים. אין לי מילים אחרות לתאר את זה. כואב לי הלב לראות את מערכת החינוך האפרורית והבינונית שלנו. לילדים שלנו לפחות יש פתח מילוט בדמות המסגרות למחוננים.

השנה רק התחילה. קיבלת מערכת לחצי שנה. תני להם קצת צ׳אנס, ואז תחליטי מה דעתך על התכנים.

 

[yarden43211]

אני לא הולכת לשנות שום דבר.

הבת שלי רק בתחילת כתה ג, היא נהנת להיות אכי טובה בלימודים בכתה. התחום החברתי מאד מעסיק אותה. בלימודים נותנים לה להתקדם בחומר.
אני מקווה מאד שיש שוני בין לבית ספר והיא לא תגיע למצב שהיא נובלת.

הילדה מאד התרשמה מהבית ספר למחוננים ולא רוצה לעבור כתה, (היא משובצת בכתה עם חברה שלה)כך שאני לא הולכת לשנות שום דבר.
אני ציפיתי לתוכנית איחודית שתאשיר אותה ותחסוך את החוגים אחרי הלימודים,וזה לא קרה.

 

[יורה נחושתן]

מסכים לכל מילת ביקורת על המערכת הכללית, אפורה ומשמימה.

 

[יורה נחושתן]

פיזור נושאים שונים במרכז מחוננים

השאלה היא האם בכיתות אחרות באותו מרכז אין כזו התעסקות סביב אומנות, או שזה במקרה יצאה כך החלוקה של הכיתות? יש לקחת בחשבון שהנושאים הנלמדים במרכז הם (בדרך כלל) סימסטריאליים כך שבמחצית הבאה היא תלמד כבר תחומי דעת אחרים ושונים. מנסיוני שלי בהוראה במרכזי מחוננים שונים דווקא בגלל חוסר הספירליות של הנושאים הנלמדים, רוב הסיכויים שבמחצית הבאה תחומי הדעת שהיא תחווה, יהיו שונים בתכלית השינוי - זה הפלוס והמינוס בלמידה במרכז המחוננים. יש לקחת בחשבון שלא כל כך פשוט למצוא ולאתר צוות הוראה איכותי כנדרש במרכז מחוננים, לא כל איש הוראה יכול/ה ללמד במרכז מחוננים ולכן, יש להתייחס גם למצוי באותה תקופה בנושא זה. מכיוון שיכול להיות מעבר של אנשי הוראה ממרכז אחד למישנהו, יש להניח שבשלב זה או אחר יגיעו אנשי הוראה בתחומים אחרים/נוספים ואז, תיפתר בעיה זו (שבכל מקרה, קשה להתייחס לכך כאל בעיה). בהצלחה.

 

[kramerkaren]

בכיתת מחוננים שלנו, כיתה ז'

הוסיפו שעתיים של אומנות למערכת.
מתוך אמונה שצריך לתת להעשרה במגוון תחומים, ושרוב הילדים נוטים לכיוון המקצועות האקדמיים יותר, ולא לרגשי או לאומנות.
זה גם היה בתקופות בימי שליפה של הילדים שלי, אז זה בהחלט קיים במקומות אחרים

 

[יו2יו]

מטרת יום השליפה היא העשרה

והרחבת אופקים, לא לימוד נושאים שנילמדים או ילמדו בבית הספר בעתיד.
לתפיסתי כל הגישה שלך שגויה. מדובר בפתיחת אופקים חדשים ולא בשינון עוד חומר. הערך של הכרות עם תחומי ידע חדשים הוא רב. באמנות למשל אני בטוח שיש הרבה מעבר למה שהיא מקבלת בבית או בבית הספר: זרמים באמנות, סימליות, הקשר בין פוליטיקה, דת ואמנות, יוצרים ויצירות מפורסמים, מדע ואמנות (אמנות קינטית, המשמעות הגיאוטרית מתמטית של האסתטיקה) ועוד ועוד. ולכל זה מצטרפים לימוד ויצירה עם מורים בסגנון אחר וברמה אחרת. אינטראקציה עם ילדים דומים לה.
תרפי, תני לזה זמן, לא כל דבר מדיד בכמויות חומר ובציונים. על אחת כמה וכמה אם בתך התחברה ואוהבת את זה.

 

[יורה נחושתן]

"העשרה"? מה זה בעצם?

ההבדל בין "העשרה" לבין "הלמידה הפורמלית" הוא מלאכותי מעיקרו. הקביעה מה יילמד וכיצד במערכת החינוך, היא קביעה פורמלית ומיושנת שאינה עומדת בקנה אחד עם הצרכים הקיימים היום בחיים המודרנים. למעשה, התפיסות החדשות בחינוך ובלמידה הקיימות היום בעולם מדברות על גישה כוללנית המציגה בפני התלמיד את הקישורים בין התחומים השונים כשתפקיד המורה הופך להיות תפקיד של מנחה המכוון את התלמיד ל"כיצד לומדים" כלומר, "מיומנויות למידה". ולכן, בתכנית לימודים פורמלית אפשר לכלול למשל, את הטכניקה המתמטית בשילוב ההסטוריה של המתמטיקה והקשר של המתמטיקה לאמנות בכלל ובפרט ומכאן הדרך לנושאים נוספים, קצרה מאוד. אם במרכזי המחוננים בימי השליפה ובכיתות המחוננים הקבועות היו נוהגים בדרך זו (ובהדרגה, גם לשאר התלמידים) היה מתקיים שינוי ענק בכל מה שקשור לגישת התלמידים ללמידה ומכאן, גם להישגיהם. חבל מאוד שאת הרעיונות הנ"ל אנו מוצאים במקומות בודדים וספורים כשהיוזמה לכך היא מקומית ונקודתית.