הילד לא אוהב ללמוד

[אנה חדשה]

הילד לא אוהב ללמוד

מה עושים כשילד בעל יכולות מסרב ללמוד? הגיע לבית ספר עשרים רמות מעל כולם, לאט לאט הפער הצטמצם. היום, בסוף ה', כבר הגענו למצב שהילד לא מביא מאיות, לפעמים מגיע אפילו עם ציון 80 בחשבון. הוא עדיין טוב מהממוצע, אבל הציונים לא משקפים את היכולות ואת הידע. ויש לי תחושה שעוד שנה בכלל לא יהיה לו שום יתרון.
הוא נותר ילד סקרן שמתעניין בהמון דברים, שמח ללמוד נושאים חדשים. הידע שלו באמת רחב, במגוון תחומים, אבל שינון זה לא בשבילו.
אנחנו מתחילים להתייאש.

 

[יורה נחושתן]

האם הציונים הם חזות הכל?

בדרך כלל זו אשמת המערכת שלא יודעת להתמודד עם תלמידים בעלי יכולות גבוהות והרבה מאוד אנשי חינוך לא יודעים כיצד ליצור שיעורים שתהליך שינון החומר הופך למעניין ומרתק כך שהשיעמום נשבר.
כמה ספרים הוא קורא? קריאה מהווה היום נדבך חשוב בתהליכי למידה והבנה תוך גילוי סקרנות ומכאן, יצירתיות. בעזרת קריאה מרובה הוא בהחלט יוכל לשמור על יתרונותיו הטבעיים אם כי, זה בהחלט לא מספיק. האם הוא נמצא בפעילויות למידה מחוץ למסגרת הפורמלית הרגילה? האם יש בבית ספרו פעילויות של קבוצות מצטיינים מתקדמות? כדאי ורצוי לבדוק אפשרויות נוספות מכיוון שבשלב מסויים, במידה ולא יהיה שינוי, הוא ישאר מאחור מבחינת היכולת העתידית שלו להשתלב במסגרות הרגילות המהוות את העיקר. בעת הצורך הנכגם יכולים לפנות אלי ישירות כשאשמח לעזור לכם כמיטב יכולתי.

 

[אנה חדשה]

הוא נמצא ביום שליפה

אין כיתה קרוב אלינו. הוא קורא הרבה, בעיקר באנגלית, לא יודעת עד כמה הספרים ברמה כי סירב לקרוא קלסיקות. הוא עדיין אוהב בריינפופ ולומד משם המון. כרגע, אני מודאגת מהציונים שלו בחשבון, מבחינת הידע הכללי אין לי דאגה.

 

[יורה נחושתן]

מתמטיקה באופן אחר

האם קיימת אפשרות באזורכם ללמידת מתמטיקה באופן אחר כגון, חשיבה מתמטית בסדר גבוה או, לוגיקה? במרכזי המחוננים זה תלוי אם יש שם מישהו שיכול ללמד זאת בדרך הנכונה (ובבתה"ס הרגילים זה כמעט בלתי אפשרי) או אפילו מישהו פרטי שמלמד באופן הזה? מה לגבי קורסים של אונ' בר אילן במתמטיקה לנוער או קורסים מקבילים באונ' תל אביב? האם יש באזור מגורכם פעילויות מסוג זה? כדאי לבדוק. באיזה אזור אתם נמצאים? אולי אוכל להפנות אתכם למישהו שאני מכיר או יודע עליו/עליה באזורכם?

 

[אנה חדשה]

אנחנו מאזור חדרה

תכנית בר אילן רחוקה לנו גיאוגרפית, בדקתי. למען האמת, אני בספק אם היה עובר את המבחנים. בשנה שעברה היה במתמטיקה ומדע בהתכתבות. החלק של לקרוא אהב, תרגילים לא עשה. טען שקשה, התייאש אחרי דקה, וגם כשבעלי ישב איתו הוא לא שרד זמן רב מדי. אני תוהה האם הוא באמת מחונן.
הוא היה תינוק סקרן, בן ונכד ראשון שהשקיעו המון בללמד אותו, במיוחד שראו תוצאות, ונראה היה שהוא נהנה מאד מזה. אבל כשהגיע לבית ספר, החליט שאין צורך ללמוד מחוץ לבית הספר. ככה שזה התחיל כבר מזמן, רק שעד עכשיו הציונים היו גבוהים.
אגב, לפני 3 שנים עברנו לחוללשנה וחצי. תוך כלום זמן למד אנגלית, השתלב בבית ספר רגיל, ובמבחנים היה בין 3 הילדים בשכבה שקיבלו ציון מקסימלי בחשבון, וגם בין הבודדים שקיבלו מקסימום במדע. וזה כחצי שנה בחו'ל, כשהוא המהגר היחיד. ככה שיש לו פוטנציאל, רק שיש לו אפס יכולת להשקיע ולהתמיד.
מצד שני, תמיד היה חלש בספורט, ובשנים האחרונות עובד על זה מאד קשה, ודווקא לא מוותר למרות הקושי. אז מה הקטע?

 

[יורה נחושתן]

האם בררתם איתו את הדברים?

מה הבן רוצה? מה מעניין אותו? מדוע הוא מוכן להשקיע בתחומים אלו ולא אחרים? האם ניסיתם לקיים איתו שיחות על הדברים הנ"ל לעומק? אולי כדאי שייפגש עם מישהו מקצועי יותר? חשוב לציין שבדרך כלל, חומרי הלימוד מועברים בבתי הספר באופן "לא מלהיב" הייתי מציין בעדינות. גם זו סיבה לאי רצון להשקיע בלמידה. כדאי לבדוק את מכלול הדברים.

 

[shlang]

20 רמות מעל כולם!! מה את רוצה להגיד

שכולם טיפשים והילד שלך חכם, מביא מאיות ירד ל 80, את באה לנשתחצן כאן על הילד שלך, כאילו הוא עילוי והשאר כלומניקים, תתביישי

 

[kramerkaren]

זה כל כך לא מה שהיא אמרה.....

ומה לעשות? הרבה פעמים המחוננים מגיעים לכיתה א עם יכולות קריאה, ידע במתמטיקה ,ידע כללי. אין לי צל של ספק שהרמה של הילדים שלי גבוהה משמעותית מהממוצע הכללי בכיתה. זה לא קשור לזה ששאר הילדים טפשים, הילדים שלי פשוט חריגים ביכולות. ואם בפורום הזה אי אפשר להגיד את זה, אז איפה כן? איפה נאי אמורה להתייעץ על מה עושים עם הילדים עם היכולות החריגות האלו, אם לא כאן?
ויש משהו מדאיג בזה שילד עם יכולות חריגות, לא מוכן לעשות עם זה שום דבר. ובעיקר - צריך לראות ממה זה נובע. האם הוא מתקשה? לקות למידה? שעמום? חוסר רצון לשתף פעולה?
ילד שקורא שוטף בגיל 6 ופותר משוואות של כיתה ג', לא אמור להיתקע במקום 3 שנים. וחשוב לראות מה הסיבה, וכיצג ניתן לעורר שוב מוטבציה אצל הילד.
זה לא לדחוף. זה לא להיות לחוץ. זה לאפשר לילד להגיע למיצוי פוטנציאל, שזה תכלס מה הכל הורה רוצה מהילד שלו.

 

[shlang]

זה בדיוק מה שהיא אמרה!

 

[kramerkaren]

טוב. whatever.

 

[יורה נחושתן]

אין כאן איזכור למה שאת מציינת וחבל שהדברים יצאו מפרופורציה.

היא נשמעת כאם דואגת שמציינת מצב מסויים שבנה נמצא בו ושואלת על כך. מדוע זה צריך להיות טריגר להפעלת תגובה מעין זו?

 

[shlang]

תקראי טוב טוב את מה שהיא כתבה ותנסי להבין

אין בעיה שתשבח את הילד שלה, דבר טבעי וכולם עושים זאת, אבל לא צריך לזלזל בילדים אחרים, (20 רמות מעל כולם, נו ,זה לא זלזול(

 

[חייבתלהגיב]

20 רמות מעל כולם מבחינת הידע, לא היכולת

(כי היא הרי אומרת שהפער הצטמצם - והכוונה שלה היא ודאי לא שהוא נעשה טיפש יותר, אלא שהפער בידע הצטמצם). וברור ש"עשרים" זה מספר שנועד לציין הגזמה והכוונה היא לא לעשרין בדיוק (כמו שאומרים "אמרתי לך מיליון פעם" או אפילו ממש "אמרתי לך עשרים פעם").
אם הילד הגיע קורא ברמה של כיתה ג' וחשבון ברמה של כיתה ה', נניח, אז סביר שהרמה שלו (שוב, מבחינת הידע, לא הפוטנציאל או החוכמה) באמת הייתה הרבה מעל זו של הילדים האחרים - ואין בזה שום זלזול כלפי הילדים האחרים, שפשוט נחשפו לדברים אחרים. אם האבא של ונוס וסרינה ויליאמס, שהתחילו לשחק טניס בגיל שנתיים, היה אומר בפורום שהן נכנסו לבית הספר כשהיכולת שלהן בטניס עשרים רמות מעל כולם, זה גם היה זלזול? לא, כי את הילדים האחרים אף אחד לא לימד טניס בכלל. בסופו של דבר הן המשיכו עם הטניס, ומיצו את הפוטנציאל שלהן (אבל אולי אם ההורים שלהן היו פועלים אחרת הן היו פורשות, ולא ממצות אותו). אנה החדשה רוצה לוודא שגם הילד שלה יגיע למצב של מיצוי הפוטנציאל, ולא יעבור ממצב של יתרון לדשדוש מאחור.

 

[shlang]

את לא העו"ד שלה ולכן אינך יודעת למה כוונתה

כאן בפורום התייחסות שלי היא בדיוק למה שכתוב מבלי ספקולציות נוספות, כוונתה, לפי מה שקראתי הוא שהבן שלה שם בכיס הקטן את שאר התלמידים מבחינת הידע, כלומר, היא בחנה אותם והגיעה למסקנה זו - בקיצור, חרטא ברטא, חירי בירי , הילד שלי גאון והילדים שלכם אהבלים ואין צורך לתרגם את דבריה למשהו אחר כפי שעשית

 

[חייבתלהגיב]

אבל אין בינינו מחלוקת לגבי מה שאמרה. גם אני

חושבת שהיא כתבה שהילד שלה שם בכיס הקטן את הילדים האחרים בכיתה מבחינת הידע. אני רק לא רואה מה מזלזל בזה. האם היא טועה ויש ילד אחר עם ידע כמו שלו, ואף יותר? יכול להיות. אז מה? הביקורת שלך לא הייתה על כך שהיא טועה אלא על כך שהיא מזלזלת בילדים האחרים. אני לא רואה פה זלזול, אולי כי אני לא רואה בכך שלילד אחד יש ידע רב יותר מאשר לילד אחר משהו שצריך לעורר כבוד. כמו שאני לא רואה בללמד טניס בגיל שנתיים משהו מעורר כבוד. כל אחד מלמד את הילדים שלו מה שהוא רוצה ונותן להם את האמצעים שהוא רוצה לתת. זה לא אומר כלום לגבי היכולות של ילד כזה או אחר. כמו שאני לא חושבת שאם לילד יש כסא מסוים בחדר זה ראוי לכבוד כי זה כסא סופר משובח, כך אני לא רואה כבוד בידע שהילד הגיע איתו לבית הספר. מה שמשנה הוא מה הילד עושה בסופו של דבר עם הידע, ולאן הוא לוקח אותו - ועל זה אי אפשר לדעת כלום בכיתה א', ורק במקרים נדירים אפשר לדעת משהו בסוף היסודי.

 

[חייבתלהגיב]

ושוב - ידע לא שווה אינטליגנציה.

וילד עם הרבה ידע הוא לא גאון, כמו שילד עם מעט ידע הוא לא אהבל.

 

[נוסעת27]

להפסיק להיות הורים לוחצים ודוחפים

ולתת לילד למצוא את הדרך שלו, גם אם הציונים בבית הספר לא משקפים (לטעמך) את היכולת.
אם תלחצו עליו להגיע להישגים גבוהים, על אף שהוא כבר סקרן, חכם ומוצלח, את תגררי אותו או להפוך לאדם הישגי ותחרותי שלא יודע להתמודד עם כישלון, או שימרוד בכם ויסרב להשקיע והפוטנציאל יתבזבז.
פשוט תניחי לו לנפשו, תתמכו בו בכל דרך שיבחר ואל תעקמו פרצוף אם הוא הוציא "רק 80" במתמטיקה. אני זוכרת שהורי היקרים, תמכו בי ובאחי למרות שהישגינו היו שונים מאוד. אחי הבכור היה הישגי ותחרותי ממני והיה לו חשוב לרצות את ההורים ולהיות הכי טוב בהכל. זה הוביל להרבה מפלות לא בריאות בדרך. אני הייתי תלמידה ממוצעת למרות שהיה לי פוטנציאל להיות מצטיינת, זה לא היה מספיק חשוב לי, וההורים לא באו אלי בטענות, נתנתו לי למצוא את דרכי וזרחתי במקצועות ההומנים- ספרות, היסטוריה, תנ"ך והכי חשוב אומנות, מה שהוביל אותי להתפתח בתחום, להפוך למעצבת ולעבוד בעבודה מעניינת, מאתגרת ומכניסה יפה. מי יודע איפה הייתי אם היו לוחצים עלי להוציא 100 במתמטיקה.

 

[antreprize]

למה שירצה ללמוד?

הלימודים בביה"ס הם משעממים, לא מאתגרים, בקצב איטי. ללמוד למבחן ולחזור על חומר שלמדת פחות מעניין מללמוד חומר חדש.
שני המגיבים מעלי מדגימים שלכל הגישות יש הצלחות וכישלונות. יש הורים שיודעים איך ללחוץ או לדחוף את הילד, ויש ילדים שקורסים תחת הלחץ, או זקוקים לו וכל מיני שילובים כאלו ואחרים.
&nbsp
אבל בכל זאת, לכולם משעמם ורק הילד שלך לא לומד. אז השאלה שלך מעידה קודם כל על כך שאת לא מבינה את הילד שלך, מה מפריע לו ואיך להניע אותו (בעונשים, בפרסים, בעזרה וכו' וכו'). ואת זה אף אחד לא יתן לך כאן.

 

[אריאל אריאלי]

גם אני לא אהבתי ללמוד....

השתעממתי... המורים לימדו בע"פ והכינו למבחנים....
וזה קרה, כשהייתי בכיתה ב'! אז, פשוט עזבתי את ביה"ס (הייתי בקיבוץ - ויכולתי).
בזמנו, היתה סדרת ספרים "אנציקלופדיה מעיין" - הייתי סקרן, אז ישבתי ולמדתי מהספרים.
היום יש טלוויזיה ואינטרנט ויש גם ספרים. מדוע שלא תשחררי את בנך מה"עונש" הזה הנקרא בי"ס? האם ניסיתם לבדוק את האפשרות שהילד יישב וילמד דברים שמענינים אותו? מתוך סקרנו? והלוא הילד נולד סקרן. מי שהורג את הסקרנות היא מערכת החינוך. מערכת שכל ענינה הם המבחנים והמדידות.
אתם, כהורים, יכולים לגרות את הסקרנות של הילד, לעודד אותו לערוך "מחקרים" בנושאים שמענינים אותו (ובטוח שיש כאלו למכביר), אתגרו אותו להכין "עבודה" על נושא כזה. שיכנס לאינטרנט ויאסוף חומר. יערוך את החומר ויוציא "ספר" על הנושא הנחקר.
ופתאום תראו כי הילד פורח. והנה, תראו כי לילד "כשרונות חבויים" שרק ביקשו לצאת החוצה.
ובשביל מה, בכלל, צריך את ביה"ס? לבגרות? האם מישהו מאמין כי הבגרות היא חזות הכל? (התשובה היא - כן. אבל, זוהי בדיוק הבעיה עם המערכת השמרנית והקפואה. מערכת חסרת מעוף. מערכת שהורסת במקום לבנות. מערכת, שלמרות האטימות שלה, כן למרות ולא בגלל - צמחו לנו זוכי פרסי נובל וצמחה לנו תעשיית ידע כה מפותחת.
אריאל אריאלי
(ובדרך אגב, ואני עובד כמהנדס אלקטרוניקה בחברה המספקת מוצרים לגופים ממשלתיים, מרצה במכללת הנגב בשדרות, מרצה בביה"ס לסעונד בתל אביב, בונה מטוסים וטייס חובב)