שאלה לנחושתן

Tiger10010

New member
שאלה לנחושתן

שלום
רשמת
יש החטאה רצינית בכל תהליך הלמידה במרכזי המחוננים מפני שלדעתי, חסרים כאן מרכיבי למידה משמעותיים שיכינו את המחוננן להמשך הדרך.
נא הסבר . מדוע?
דבר שני אלו חוגים מלמדים במרכזי מחוננים בימי השליפה
ומה מטרתם אם לא להכינו להמשך הדרך?

תודה מראש
 

יורה נחושתן

Member
מנהל
החטאה

תהליך הלמידה במרכזי מחוננים מתבסס על קורסים שונים ומאוד איכותיים- כל אחד בפני עצמו - אולם הפעילות היא כבחוגים, אין קשר וקישור בין הקורסים השונים והתכניות בדרך כלל, אינן ספירליות ואין התקדמות כל שהיא בנושא זה או אחר. בנוסף, נושא המטלות (שיכולות להיות מאוד מעניינות ומרתקות) אינו קיים חוץ ממטלות שעובדים עליהן תקופה מסויימת לצורך הצגתן בימי שיא כתערוכות. עבודות הכרוכות בכתיבה, אינן מקובלות בדרך כלל וכתיבה מדעית היא מושג שאינו קיים. בכל אופן, כערך החייב להילמד כדי להפנים ולהתמודד עם מטלות שונות. אחת הבעיות של מחוננים היא שלא פעם, הם נופלים בין הכיסאות. בבית הספר הרגיל, לא מקפידים שיבצעו מטלות הכרוכות הכתיבה "לשם מה הוא צריך לכתוב, הוא הרי מחונן. כך שבמילא הוא יודע". ובמרכז, לא מתייחסים לנושא, מפני ש"במילא הוא עושה זאת בבית הספר, אז למה צריך לשעמם אותו כאן?". וכך הילד המחונן מתרגל לכתוב מעט מאוד אם בכלל, וככל שהוא מתקדם ומתבגר הקושי ממשיך ללוות אותו עד שבשלב זה או אחר, הוא נכשל ושלא באשמתו. המערכת בחט' הגבוהה ובאקדמיה, מחייבת למידה הדרגתית של כתיבה המגיעה לכתיבה מדעית. המחונן, לא עובר זאת.
במרכזי מחוננים מלמדים חוגים שונים בנושאים שונים כשכל מנהל/ת מרכז, חופשי לבחור את הנראה לו (ע"ס התרשמותו האישית ממפתח התכנית והיום, יתכן שגם בלמידת הוראת מחוננים באקדמיה-קורס הנמשך שנתיים). נושאים כגון: רפואה, זאולוגיה, משפטים, חשיבה מתמטית, אמנות, רובוטיקה, פיזיקה, כימיה וכו'.
 
חופש בחירה

יום שליפה כולל, בד"כ שלושה "חוגים" סמסטריאלים. ההנחייה של האגף הינה שרצוי לכלול חוגים משלושת "תחומי הדעת" - מדע, הומניסטיקה ואומנות. בחלק מהמרכזים מקפידים ובכל סמסטר אכן יש "חוג" אחד בכל תחום. אין לי היכרות אישית עם מרבית מרכזי המחוננים. במרכז בגבעתיים יש בהחלט תוכנית רב שנתית ולא מקבץ אקראי של "חוגים".
&nbsp
שש השעות השבועיות, 30 שבועות בשנה, הינה חלק קטן משעות הלימוד והחינוך של ילדינו. אין לי ספק שתרומת שעות אלו עולה לאין שיעור על חלקן ב-"עוגה".
 

יורה נחושתן

Member
מנהל
מרכזי מחוננים שונים

אישית לימדתי במרכזי המחוננים הבאים: מכללת ספיר, מרום באשדוד, המרכז באשקלון, המרכז בבאר שבע, בערד, ובנוסף, אני מלמד בשני בתי"ס ייחודיים שרמתם מאוד גבוהה ויש שם מחוננים רבים. הכרתי מורים שלימדו/מלמדים בגבעתיים. אז יתכן שהחלו לבנות שם תכניות ארוכות טווח אבל בכל מקרה, אלו ניצנים בודדים ואייני בטוח שאכן כך זה יימשך. מרבית המורים והמדריכים עובדים במספר מרכזים כשהקשר בין התכניות הוא בדרך כלל מקרי. אתה בהחלט יכול לחשוב שהתרומה רבה. אני משתדל לעקוב אחרי תלמידי ותלמידים אחרים ואני תעניין מה קורה באקדמיה עם כאלו שהוגדרו מחוננים בצעירותם, המצב, יחסית לפוטנציאל, לא טוב בלשון המעטה. אגב, לא מעט תלמידים שעברו את שלב ב' והחלו ללמוד במרכזי מחוננים בכיתות המחוננים, נכשלו במבחני מכון קרני כשניסו להתקבל לכיתות מחוננים בחטיבה. מדוע זה קורה? לא חושב שיש מישהו שיודע. אבל, זו עובדה שכדאי לקחת אותה בחשבון.
 
יכולת זיהוי/ניבוי

מחקר שנעשה לפני כ-20 שנה מצא שהמדד הטוב ביותר (מתוך המדדים שנבדקו) לניבוי הצלחה בלימודים אקדמיים הינו ציוני בחינות הבגרות. עדיין המתאם בין המדד (ציוני בגרות) וההצלחה באקדמייה היה נמוך (כ-15%) בלבד. כלומר, לפעמים המדד הטוב ביותר הינו בעלת יכולת זיהוי מוגבלת ביותר והוא מניב לא מעט תיוגים שגויים. לעת עתה, המדד הטוב ביותר (כולל שיקולי עלות סבירה) הינו מבחני סולד. אין זאת אומרת שהמדד חף מתיוגים שגויים. נהפוך הוא, סביר שילדים מאוד מוכשרים "נפלו" במבחן ולא אותרו ואילו ילדים פחות מוכשרים "הבריקו" ואותרו. לכן, לא מפתיע שבטווח ארוך (מבחני קרני כיתה ו, ובודאי הצלחה אקדמית) המתאם עם הצלחה בשלב ב אינה גבוהה. אין בכך לפסול את מבחני סולד, אך יש להתייחס אליהם בספקנות הנדרשת.
 

יורה נחושתן

Member
מנהל
יכולת זיהוי/ניבוי

לא מכיר את המחקר שנעשה לפני כ-20 שנים שמצא את המדד הטוב ביותר לניבוי הצלחה במבחנים אקדמיים, מעניין מטעם מי נעשה המחקר. בכל אופן, בחינות הבגרות אינן יכולות להוות מדד מכיוון שמדובר על לימוד חומר ושינונו (5 יחידות במתמטיקה זו נחלת מעטים). אבוי לנו אם שינון חומר יהווה מדד להצלחה באקדמיה אלא אם מדובר בקידוש הבינוניות. פעמים רבות נמצא שתלמידים הצליחו במבחני סאלד כשרמת השפה שלהם היתה גבוהה כשזהו מרכיב שהושג בזכות יצירת עניין בקריאת ספרים אצל הילדים. כלומר, ככל שילדים קראו יותר, הסיכוי שלהם להצלחה היה גבוה יותר. אם כך, אני יכול להסיק שמשפחה שתאפשר לילד יותר קריאה והרחבת הידע, תגדיל את סיכויו להצליח במבחן. ואז אני שואל את עצמי "מה בעצם נמדד כאן? והאם הרחבת יכולת הקריאה הופכת את הילד למחונן יותר?" אז מכאן אני יכול להסיק שמחונן אינו יכול להגיע ממקום בו לא יעודדו אצלו את הקריאה למשל (כמובן שיהיו מרכיבים נוספים המשפיעים על בדיקת רמת המחונן). כשאני רואה אחוז נכבד מאוד של ילדים שנכשלים במבחן קרני ולמרות זאת, הגיעו מכיתת מחוננים לאחר שהוכרו כמחוננים בדיקת סאלד, אייני יכול שלא להעלות את השאלות והספקות בעניין זה. אז יתכן שזהו המדד הטוב ביותר הקיים היום, אולם אין זה אומר שזהו מדד טוב.
ובקשר להצלחה באקדמיה. בזמנו ראיינתי את פרופ' יוסי צלגוב -שהתחום שלו הוא פסיכולוגיה קוגנטיבית ובמיוחד, מבחנים פסיכוטכניים ופסיכומטריים - אחת השאלות ששאלתי אותו היתה לגבי היכולת של הפסיכומטרי לנבא הצלחה באקדמיה. תשובתו הדהימה אותי מכיוון שהוא ענה ש"אם תיקח מטבע ותטיל אותו באויר ותהמר על עץ או ראש. התוצאה שתתקבל תהיה טובה יותר מתוצאת הבחינה בעניין זה" - וההסבר שלו היה חוסר משאבים חומריים לקבל את כל המבקשים ללמוד במחלקות מאוד מסויימות באקדמיה. אני מניח שבמקרה שלנו, יש גם חלק לנושא זה.
 
מחקר לפני 20 שנה

מחקר פנימי של האוניברסיטה העברית. שיתוף פעולה של מרכז הרישום והמחלקה הסטטיסטית. המטרה הייתה לפתח מדד קבלה "אופטימלי" שיחליף את המדד שהיה נהוג (ועדיין מקובל) המשקלל את הבגרות והפסיכומטרי במשקלים זהים.
 

יורה נחושתן

Member
מנהל
כתפיים של ענקים? בסדר, אבל. . .

את ה"להרחיק ראות" חשוב להתחיל מוקדם עד כמה שיותר. הראייה שלי היא שבעצם, אפשר להגיע לרמות גבוהות יותר של חשיבה ולמידה, כל אחד בהתאם ליכולותיו האישיות. אני בהחלט יכול לומר שתלמידי מגיעים רחוק - גם אם הרחוק של תלמיד אחד יכול להיות מאוד קרוב לתלמיד שני. אני בהחלט רואה את ההבדלים ברעיונות ובביצוע של תלמידים מחוננים, מצטיינים וממוצעים. אבל כולם מצליחים להגיע מעבר למה שהמערכת הרגילה מאפשרת.
 
אז מה צריך לעשות? במגבלות המשאבים הקיימים.

כל שנה מאותרים כ-5000 מחוננים "חדשים". ביסודי הם מתחלקים בין כיתות מחוננים (כמאתיים ילדים) ומרכזי מחוננים (כמעט כל השאר). הערכתי היא שהתקציב הייעודי המוקצה לציבור זה הינו כ-1600 שעות שבועיות. בערך 20 דקות לילד.
 

יורה נחושתן

Member
מנהל
פתרונות? אולי. . .

הפתרונות אינם יכולים להיות פתרונות "נשלפים". לדעתי מדובר כאן על תהליך שלם שאינו קצר כלל וכלל המחייב שינויים הדרגתיים ובראש ובראשונה, שינוי בגישה. ראשית, אם הלמידה באקדמיה מחייבת ידע מוקדם והתנסות בכתיבה מדעית, יש להתחיל בכך עוד ביסודי, באופן ספירלי. הלמידה ביסודי, בחטיבה ובעליונה חייבת להיות בעצם, הכנה לאקדמיה וכשמדובר במחוננים, על אחת כמה וכמה. המורים המלמדים מחוננים חייבים להיות בעלי יכולת לעבור מתחום לתחום ומנושא לנושא (מבלי להתפזר) בדיוק כפי שהמחוננים עושים בדרך כלל. הם חייבים להיות בעלי ידע כללי נרחב ובעלי יכולות לקשר בין הנושאים השונים - מאוד מאוד לא פשוט. אבל צריך להתחיל לעבוד על הכיוונים הללו. אולי מורים חדשים שמגיעים לאחר שעשו כבר קריירה קודמת או כאלו שלומדים במיוחד לעסוק במצויינות. בזמנו העברתי פרוייקט העשרה משמעותי בבית ספר כל שהוא בחירת המורים שילמדו שם, היתה באחריותי. מורים שהגיעו עם תעודות ותארים היו בטוחים שזה מספיק. אחת השאלות שנהגתי לשאול אות המועמדים היתה: "איזה ספר קראת לאחרונה ומתי?" ושאלות דומות. המועמדים ברובם היו מאוד נבוכים מפני שלא ציפו לשאלות מסוג זה אלא, לשאלות הסטנדרטיות. נראה לי שזוהי גישה שיכולה לתת כיוון,(לא רק זה כמובן) מהם ומיהם המורים/מורות שאנחנו רוצים לילדינו, הן במסגרת מחוננים ובודאי במסגרות ממוצעים.
 
מתאם בין קריאה והצלחה במבחני סולד

האם יתכן שההצלחה במבחני סולד אינה נובעת מהקריאה ?
&nbsp
להלן היפותיזה חלופית: מי שהינו "מחונן" נוטה לקרוא יותר וגם נוטה להצליח במבחן.
&nbsp
על מנת לזהות קוזאליות (א גורם את ב) אין די לזהות מתאם. צריך ניסוי, מבוקר, לפיו שינוי במינון הקריאה (ללא שינויים סביבתיים אחרים) משנה את ההצלחה במבחנים. הצעתך, לפיה הגברת הקריאה (אוריינות) תשפר את ההצלחה במבחן אינה מופרכת, ואף הגיונית. אך המתאם בין קריאה להצלחה אינה מוכיחה זאת.
 

יורה נחושתן

Member
מנהל
היפותיזות חלופיות

נכון לעכשיו, למיטב ידיעתי נושא הבנת הנקרא משפיע באופן משמעותי על הכרת המערכת במחונן. הקביעות הן של המערכת מתוך ועל סמך גורמים שונים שאייני בטוח שהם קשורים לאיבחון המחוננים. כשאני רואה מי הם התלמידים המוגדרים במערכת כ"מחוננים", אני בהחלט יכול לראות שהכף נוטה באופן ממשי לטובת אלו המיומנים יותר בהבנת הנקרא כשזה משפיע כמובן גם על אוריינות מתמטית (נושא כאוב בכל המערכת). אני מוצא את המערכת כמסורבלת, מיושנת, ומאוד לא מתמקדת במטרות בהתאם למה שנדרש היום ובודאי, בעתיד. אני בהחלט מסכים שנחוץ ניסוי מבוקר ארוך טווח להשגת תוצאות חד משמעיות יותר. לי ולידידי דר' גיא שיאון ישנם רעיונות לבניית ניסוי שכזה, נראה מה ימים יגידו.
 
היכולת של הפסיכומטרי לנבא הצלחה באקדמיה

הפרופסור מעט הגזים. המדד הגרוע ביותר האפשרי הינו מטבע. בהכרח כל מדד אחר אינו מדד גרוע יותר. בכלל זה הפסיכומטרי אינו מדד גרוע יותר ממטבע. אכן, מן המפורסמות הוא שהפסיכומטרי הינו מדד חלש מאוד. בדרך כלל, חלש אף מציוני הבגרות (בשנים האחרונות ניתן להתקבל למוסדות אקדמיים רבים רק על בסיס הבגרות וללא פסיכומטרי, לא מוכר לי מוסד אקדמי המקבל רק על סמך פסיכומטרי וללא בגרות).
&nbsp
במקרים מסוימים ולתחומים מסוימים, הפסיכומטרי הוא המדד המוצלח ביותר (כולל שיקולי עלות מדידה). למשל, אדם שלא השלים בגרויות (או עשה זאת בעבר הרחוק ומאז "התבגר").
 

רזאי

New member
נשמע לי מוזר, אז שאלתי את פרופ' יוסי צלגוב

לגבי דעתו על המבחנים הפסיכומטריים, ונראה לי שהיתה כאן אי הבנה.
הוא באמת לא מאוד מעריך אותם, אבל מציג אחרת את עניין הטלת המטבע-
"כאשר שואלים אותי לגבי הפסיכומטרי ומדוע משתמשים בו תשובתי הסטנדרטית היא שהוא טוב מזריקת מטבע לניבוי הצלחה אקדמית ואני לא מכיר כלי אחר שמצליח יותר מזריקת מטבע. זה מעט ציני אבל קרוב מאד לאמת."
 
למעלה