קורסי הכנה - נכון או לא נכון?
גם ילד מחונן לא יעבור את המבחנים הניתנים ע"י מכון סאלד או מכון קרני אם לא קיבל לפחות, את הבסיס המאפשר מעבר של משוכת הבחינה. וכוונתי כאן בעיקר למה שהילד מקבל בבית לאורך השנים ובעיקר, קריאה ושיפור השפה והרחבת הידע כמעט באופן בלתי מודע. קורסי ההכנה מאפשרים לילדים הניגשים למבחן להתמודד עם מרכיבים שונים שאינם קיימים במסגרות הלימוד הרגילות, הרשמיות.
במשך שנים לא מעטות התרעמתי בפני אנשים שונים במערכת על העובדה שאחוז התלמידים מהעדה האתיופית במרכזי מחוננים שונים, מועט ביחס ליוצאי עדות אחרות ואפילו, ביחס למספר בני העדה האתיופית בישראל. עובדה זו צרמה לי מאוד וכל אותם אלו שהתרסתי בפניהם על עובדה זו, ספקו כפיים וגלגלו עיניים בארובותיהן כמעט כתגובות של השלמה עם המצב. לדעתי, הפער התרבותי מנע מאותם ילדים מהעדה שלדעתי, יכלו למצוא את מקומם כמחוננים במרכזים להגיע לכך. דווקא הקורסים שחלק מילדים אלו עברו, כהתגייסות של מפעילי קורסים שכאלו. איפשרו לחלקם להשתלב במסגרת המחוננים (ולא רק במסגרות שכאלו). כך שאפשר לומר שלמטבע יש שני צדדים וכדאי וגם הוגן, לראות ולבחון את הדברים מנקודת מבט הכוללת את הצדדים כולם.
מן הראוי היה שאגף המחוננים "יגייס" את מפעילי הקורסים הנ"ל במסגרות שלו ויאפשר לכל מי שחפץ בכך, לעבור את קורס ההכנה - בדיוק כפי שעושות ונוהגות אוניברסיטאות בהקצותן משאבים לקורסי הכנה לפסיכומטרי במחיר השווה לכל נפש - ואם יביא הדבר ל"שיטפון" של מחוננים ומצטיינים למרכזי המחוננים, תהיה בכך תרומה למערכת החינוך כולה ותמיד אפשר יהיה להעלות את הרף שבסופו של דבר, יעלה את רמת הלמידה וההכנה (המשפיעה באופן טבעי מעבר להכנה הספציפית למבחן) ללמידה כוללת של התלמידים. אוטופיה? אולי. אבל בהחלט רעיון ששווה להאבק עבורו.
