אירוח בפורום - רותי פרגר מאור

[לבטובית]

בנוגע לצרכים מיחודים

בני הוא ילד לקוי למידה
בכיתה א' כלל לא הבחנו בכך משום שלטענת המורה הילד "מבריק"
ציוניו לא פחות מ-מאה
לא חשבנו בכלל בכיוון של לקות למידה
ולא הבנו כלל מדוע אינו כותב, מוציא ציוד, מעתיק וכו'
לא הבנו בכלל מה הבעיה
עד שעשינו לו אבחון המצביע על קשיי למידה

באבחון הדידקטי בגיל 7 נערך מבחן TONI המעריך את יכולת החשיבה המופשטת (מבחן מטריצות)
במבחן זה הוא השיג ציון של למעלה מ- 145
ממוצע=100 סטיית תקן=115
הבוחנת ציינה כי זה שם אותו באחוזון העליון ביחס לבני גילו
(במבחן זה)
אני לא בטוחה בכלל אם זה מעיד על מחוננות (אולי בתחום מסויים?)

כעת זכאי למבחן בתנאים מותאמים
במידה ויעבור
השאלה אם כל "המצויינות" הזאת תהיה קשה לו מעצם היותו בעל צרכים מיוחדים
או שאולי כדאי לשקול
אשמח לקבל עצה

 

[רותי פרגר מאור]

ללבטובית

שלום לך,
אבחון דידקטי אינו בודק אינטליגנציה אלא כישורי למידה. רק פסיכולוגי מוסמך
למדוד את היכולת השכלית - שאמורה להתבטא לא רק בתחום הלא מילולי אלא גם בתחום השפתי.
אני מבינה שאתם גרים ביישוב בו קיימות כיתות מחוננים ולא יום העשרה שבועי.
במידה ואכן כן, רוב צוותי כתות המחוננים מיומנים ומנוסים יותר בעבודה עם ילדים מחוננים לקויי למידה.
קחי בחשבון שבכתות אלה כ-25% מהתלמידים סובלים מקשיים דומים.
קל יותר, למשל, להקשיב כשהלמידה והתכנים מעניינים מאשר במסגרת של כתה רגילה.
הרי בנך קיבל המלצות להתאמות במבחנים (ואולי אף במטלות הבית)...מה שיעזור לו להתמודד עם הדרישות.
מקווה שהוספתי חומר לחשיבה,
רותי פרגר מאור

 

[מיס קרמיט]

מה התרומה של כיתת מחוננים?

רותי שלום,
הניסיון שלנו (שני ילדים) לימד שכיתות המחוננים היו רוויות אלימות חברתית שהשפיעה לרעה על הילדים שלנו וגרמה להם בסופו של דבר לעזוב את הפרוייקט בשלבים שונים של הלימודים. את בתנו השלישית לא שלחנו ללמוד בכיתה כזו, והיא מתמודדת עם קשיים שנובעים מהיותה חריגה בסביבה היומיומית שלה. אני חוששת שהאלימות אולי לא מייחדת דווקא כיתות מחוננים.

מעניין אותי לשאול האם את מכירה תופעה של אלימות חברתית קיצונית בכיתות מחוננים הומוגניות?
האם את יכולה להגדיר מדוע הבעיה קיימת?
האם לדעתך יש יתרונות לכיתות האלה שמצדיקות את "מחיר" האלימות?
והאם יש לך רעיונות איך להתמודד איתה?
תודה רבה

 

[רותי פרגר מאור]

למיס קרמיט

שלום לך,
אלימות חברתית קיצונית אינה מאפיינת כתות מחוננים כלל.
בעבר בכתות אלה גילויי האלימות היו מעטים, בעיקר בהשוואה למערכת הרגילה.
כיום האלימות המאפיינת את החברה הישראלית ואת מערכת החינוך חדרה גם למסגרות המחוננים.
כפסיכולוגית בכתות מחוננים במשך כמעט 20 שנה וגם כהורה, לא נתקלתי בתופעות קיצוניות כמו אלה שאת מתארת.
יתכן כי לבנים היה חוסר מזל עם הכתות שלהם וכיום בתך לא נהנית מהתוכנית האמורה לפתור דווקא את ה"חריגות" שלה בסביבה הרגילה.
נראה לי שכדאי לך לבדוק איך הכתה הספציפית שמתאימה לה בפרויקט בעירכם.
מקווה שהוספתי לך משהו הערב,
רותי פרגר מאור

 

[mikilk]

תודה רבה רבה לרותי על האירוח

על ההשקעה, התשובות המפורטות והמעניינות וההארות וההערות!.

 

[mikilk]

רותי - את כמובן מוזמנת להשאר איתנו

 

[רותי פרגר מאור]

למיקי וחברי הפורום

נהניתי להתארח בפורום. מקווה שתשובותיי יעזרו לכם לעזור לילדכם.
שיהיה לילה טוב לכולנו,
רותי פרגר

 

[lastnight]

אני מקווה שאת עדיין זמינה למרות השעה

איך מתגברים על הבעיות החברתיות המלוות לעיתים קרובות ילדים מחוננים ? ידוע שבמקרים רבים ( כולל , לצערי , אצלי בבית ) האינטליגנציה הגבוהה מגיעה בחבילה אחת עם אינטליגנציה רגשית נמוכה , על סף אספרגר .

 

[רותי פרגר מאור]

ל-lastnight

שלום לך,
תמיד יש פער בין אינטליגנציה גבוהה במיוחד להתפתחות רגשית אולם כשאת כותבת "על סף אספרגר", נראה
כי חשוב לאבחן קודם את הילד על מנת להבין טוב יותר את מקור קשייו. כדאי שהפסיכולוג/ית יהיה בעל ניסיון בעבודה עם ילדים מחוננים.
יתכן והוא זקוק לטיפול רגשי על מנת לרכוש מיומנויות חברתיות,כגון CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי).
מצרפת כמה מילים אודות סוג הטיפול :
http://www.dror-psy.co.il/cbttherapy.php
מקווה שעזרתי ולו במעט,
רותי פרגר מאור

 

[lastnight]

קודם כל , אני זה "הוא" - קיבלתי קישור

לנוכחות שלך הערב מפורום אחר , וזו הפעם הראשונה שהגעתי לפורום הזה . תודה על התשובה , אבל המקרה אצלי בבית מורכב הרבה יותר , ואולי מחוץ להגדרת הפורום הזה בגלל הגיל .
מדובר בבחור , כבר לא ילד , מחונן ברמה גבוהה , שעבר את כל מסלולי המחוננים מגיל צעיר , והיום הוא כבר סיים תואר ראשון בחוג יוקרתי עוד לפני הצבא , ועומד לפני גיוס עם מסלול באותו תחום ריאלי . אבל הבעיה החברתית שהתקיימה כל השנים ( סגירות - אפילו מההורים, אי יכולת ליצור לעצמו קשרים , ביישנות , חוסר ביטחון חברתי ) לא נעלמה . ולא שלא ניסינו דברים רבים , כולל פסיכולוג בתחום הקוגניטיבי , אליו הוא הלך במשך מספר חודשים והסוף היה שהם "נפרדו בהסכמה הדדית" ) .

 

[רותי פרגר מאור]

ל-lastnight

הפורום הוא להורים מחוננים כך שלא נראה לי שאתה מחוץ לתחום.
כדי שיהיה שינוי בעקבות טיפול כלשהו, המטופל צריך להרגיש צורך בשינוי.
אם לבן שלך טוב ככה, אין הרבה שאפשר לעשות כרגע. אם הוא חש מצוקה או מרגיש צורך בקשרים חברתיים ולא יודע איך מגיעים לזה, יתכן ויש מקום לנסות שוב עם איש/אשת מקצוע אחר/ת.
אולי כן צריך מטפל/ת שמתמחה בעבודה על הרצף (אספרגר,PDD וכו').
שיהיה לך המשך ערב נעים,
רותי פרגר מאור

 

[lastnight]

רותי - תודה ולילה טוב

 

[mikilk]

ברור שהפורום מיועד גם לך

ואנחנו נשמח מאוד אם תישאר - אני בטוחה שנוכל ללמוד רבות גם מנסינך.
הציר שלי מאוד מזכיר לי את מה שאתה מתאר, היום בן 14 - ילד עם אפס חיי חברה (מבחירה) חברים מתקשרים ומזמינים ומאוד אוהבים אותו אבל הוא תמיד מסרב. לטיולים לא יוצא, ומעדיף לוותר על חיי החברה (בבית הספר יחסית בסדר פרט לעובדה שאינו משתתף פעיל בשיעורים) ביישן ברמות מוגזמות ואפילו חרד חברתית....
טיפלנו כשהיה בגן - עכשיו החלטנו להניח לו - נראה לנו שככה טוב לו - זה מבחירה מודעת שלו ובאופן כללי הוא ילד מאושר ומאוד אוהב למשפחה הגרעינית והמורחבת - איתם הוא תמיד מוכן לצאת ולהיות פעיל