ובינתיים- המרעישה בשקט שלנו ענתה כל כך יפה. פשוט לקחה לי את המילים כולן.
אני מחזקת את מה שמרעישה כתבה.
משום שבנך, ויקטור, כבר שואל, מודאג, לחוץ וחושש שאימו האהובה חולה- בוודאי שיש להוריד את מפלס הלחץ והחרדה. כפי שמרעישה כתבה- צריך להסביר לו כיצד נוצרים תינוקות (זרע מהאבא נפגש עם הביצית של האמא ונוצר תינוקי קטן בבטן, שמתפתח עד שנולד). לומר שאתם מאוד רוצים עוד ילד, ושאתם (כמו עוד הרבה אנשים) צריכים עזרה של רופאים. המטרה של הרופאים היא לעזור לכם, ושאולי בזכות העזרה- אכן יהיה עוד תינוקי. אבל שזה לא בטוח, ובינתיים אתם מנסים. לומר בפירוש שאת לא חולה, שאת בריאה, שאת שמחה להיות אמא שלו, שאת גאה בו ומאושרת בו.
הייתי נמנעת מלהזריק בנוכחותו.
הייתי מנסה לא לבכות לידו.
ממליצה כן למצוא זמנים שאת מסוגלת ויכולה מבחינה פיזית ונפשית לעשות איתו דברים. זו יכולה להיות פעילות שקטה ורגועה בבית, או פעילות חוץ, או הצגה או מופע, או גינה או גלידה בעיר.
לא הייתי הופכת את נושא האח/ות לנושא השיחה המרכזי שלכם. אם שוב שואל- אפשר לענות ולהקדיש לזה מספר דקות מצומצם, ואז לעשות פעילות אהובה על שניכם או להעביר את נושא השיחה למשהו שקשור אליו.
כלומר- צריך (כרגיל) להשתמש בתבונה וברגישות כדי לטפל בעניין מולו.
כן לתת הסברים, אך בצורה קצרה, לא מלחיצה ושתואמת לגילו.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028