PGS

ציטה 9

New member
PGS

בוקר טוב. נניח שהייתן שוקלות ללכת על PGS, לאן הייתן הולכות?
קיבלתי מפרופ' פרחי הפניה לבילינסון ותוהה אם שם יש הטכנולוגיה החדישה ביותר, כי ראיתי פה נשים שכתבו שכל הזמן יש חידושים בתחום.
תודה רבה.
 
ממעט הנסיון שצברתי עד כה

ברירת עוברים ניתן לבצע רק על עוברים איכותיים (בדרגת A או B) וככל שדרגתם יורדת, הסיכון להישרדותם את ההליך ואו לדגימת תא שאינו מכיל חומר גנטי ואז צורך בדגימה חוזרת (שאותה מרבית העוברים לא ישרדו) גדל.
חשוב גם לדעת שאם יש לכם מס' קטן של עוברים בכל סבב שאיבה, יתכן שהסיכון בבדיקה ואובדן שלהם, גבוה ופחות משתלם מלנסות להחזיר ולקוות שעובר תקין יקלט ויתפתח להריון תקין, משום שהדיגום של העוברים מסכן אותם ואפשר לאבד כך גם עוברים בריאים ויקרים.

ממה שאני רואה, היתרון הגדול הוא אצל נשים צעירות ואו כאלו עם מס' ביציות גבוה ושהן איכותיות ומניבות עוברים רבים ואז יש יותר עם מה לעבוד.

לגבי התפתחויות חדשות, אני דוקא לא חושבת, שבשנים האחרונות היתה איזו התפתחות משמעותית מרעישה בתחום. אבל בהחלט בתי החולים משתפרים בטכניקות הדרושות לברירת עוברים, פשוט משום שזה הופך ליותר נפוץ בשימוש בשנים האחרונות.
אני אישית מטופלת בשיבא.
בPGD אבל יש משמעות גם ללחפש מעבדה גנטית עם נסיון עם הבעיה הגנטית הידועה שלכם, כך שהקמת המערכת אולי תתקצר ותעשה פשוטה יותר.
 

ציטה 9

New member
בעניין "בעיה גנטית ידועה"

זו שאלת השאלות, כי עד כה, חמש הפלות ואפס ילדים, בת 42, הבנתי שאכן ההליך הזה לא מתאים לי משום שאין בעיה גנטית ידועה (עשינו קריוטיפ, כמובן) אלא ביציות קשישות וזהו.
פשוט בשבוע שעבר הייתי אצל פרופ' פרחי והוא שלח אותי לאופציה הזאת בטענה שהברירה הזאת כן בודקת פגמים גנטיים שנובעים מגיל הביציות.
הוא אמר גם עוד כמה דברים שהיה לי מאוד קשה לשמוע (חמש הפלות? זה הורס את הרחם וכולי) ושהיו שונים מהותית ממה שאמרו לי רופאים פרופ' אחרים שאצלם הייתי. אחרי הכול, אני שלוש שנים בעסק.
ולמרות הכול, חשבתי לפחות ללכת לשמוע, אם כי אני מסכימה עם כל מה שכתבת פה. אני אובדת עצות, הספקתי להתייאש ואז להתאושש ולחזור ללופ של הניסיונות.
 

שירהד1

Member
מנהל
עצוב לקרוא


ה-PGS היא פרוצדורה מורכבת ביותר של הפרייה חוץ גופית, שבה ניתן לאתר פגמים כרומוזומאליים מסויימים בעובר. אי אפשר לאתר ולמפות את כל הכומוזומים (ככל הידוע לי). וגם- על הדרך, עלולים לגרום לנזקים אחרים, משום שזה כל כך מורכב וההתערבויות עלולות להביא לבעיות אחרות בעובר.

אני לא מומחית לעניין. זה מה שאני יודעת גם ממה שאמרו לי בזמנו. זה היה כבר לפני מספר שנים, ובינתיים ייתכן שחלו שינויים כלשהם. היה לא מזמן אירוח של רופא שעוסק בכך בפורום פוריות, ולא ממש התרשמתי מהתשובות שלו במובן הזה של עלייה משמעותית ביותר בסיכוי להריון תקין ולעובר תקין.

כן ממליצה לך ללכת ולהיפגש ולבדוק בתכלס. שישמעו את הסיפור שלך ויתנו הערכה ויביעו עמדה רפואית.
ועוד שאלה, וסליחה אם זה לא מוצא חן בעינייך. האם דיברו איתך ו/או האם את שוקלת ללכת על תרומת ביצית? אני יודעת שזה נורא נורא רגיש ומורכב וקשה, אבל זה יכול אולי להפיח תקווה.

בזמנו אמרו לי, כאשר הייתי לאחר 6 הפלות ברצף, ומניתוח של הסיבות להפלות, שאם אלך על תרומת ביצית, זה מעלה את הסיכויים. הייתי אז בת 40 ועם שני ילדים, כך שהאופציה הזו היתה רחוקה מדי עבורי מבחינת חציית הגבולות שלי עם עצמי. בגיל 41 ילדתי במזל גדול את ביתי. סתם פוקס של עובר תקין.

האם אתם שוקלים אופציות נוספות, או שאת רוצה קודם למצות את האופציה של לבדוק לגבי ה-PGS?

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

פחזניה3

New member
הי, אנסה לכתוב לך בקצרה


מטרת הpgs כמו שכתבת היא לאתר עוברים תקינים מבחינה כרומוזומלית על מנת להעלות את הסיכוי להריון תקין במקרה של הפלות חוזרות.
גם לי, לאחר כ- 7 הריונות כימיים (מסיבה שאינה ידועה. כל הבדיקות יצאו תקינות כולל קרטיופ הורי ואף נעשה נסיון לטפל בקלקסן אמפירי ופרוגסטרון אמפירי) הומלץ לעשות pgs לעוברים.
לאחר מחשבה והתלבטות החלטנו ללכת על התהליך שכולל גם טיפולי פוריות ivf. בחרתי ברופא שעובד עם מדיקל סנטר ושערי צדק.
חשוב שתקחי בחשבון שדגימת הpgs להבדיל מהpgd נעשרת רק ביום 5. כלומר, יש לגדל את העוברים 5 ימים במעבדה, קושי בפני עצמו מאחר ומעט מאוד עוברים מצליחים לגדול ליום 5.

אני שלחתי 2 עוברים לבדיקה שנמצאו כלא תקינים כהותית, משמע יש להם רעש כלשהו שהרבה מאוד פעמים העובר מתקן בעצמו ברחם . (כרומוזומלית תקינים).
אבל, כמובן שלא מחזירים עוברים כאלה, וכך בעצם מפספסים עובר שיכל להתפתח לתינוק מקסים. זאת אחת הבעיות בpgs.

לאחר קבלת התשובות החלטנו להתייעץ עם פרופסור יובל ירון. ראש מחלקתpgd איכילוב, שבהתיעצות עם הגנטיקאית שחתומה על הבדיקה של הpgs (פרופסור גאונה אלטרסקו שנחשבת לטובה ביותר בתחום משערי צדק) החליטו שבמקרה כזה הpgs לא יעזור.
יש ליצור בנק עוברים ולהתחיל להחזיר עד להצלחה המיוחלת.

כך החלטנו לעשות.
ביצענו שאיבה חוזרת והתחלנו להחזיר עוברים מוקפאים.
הדרך לא היתה קלה- שוב הריון כימי נוסף, 2 נסיונות בהם לא נקלט בכלל, הפסקת דופק אחת וסוף סוף הריון שמצליח להתרומם. עדיין בחרדה גדולה ועוברת יום ביומו. אבל מתקדמת לאט, לאט.

מסייגת וכותבת שהוחלט ללכת על כל הקופה ומקבלת תמיכה מאסיבית ביותר הכוללת פרנדיזון (סטרואידים), קלסן ופרגניל בזריקות פעם ביומיים מלבד תמיכה פרוגסטרונית מאסיבית.

לא יודעת מה באמת עזר.

מאחלת לך הריון תקין במהרה!!
 

ציטה 9

New member
וואו, בהצלחה!! כל הכבוד לך

כן, קיבלתי בשניים האחרונים את כל הארסנל וגם יש לי השימוטו (מחלה אוטואימונית שפוגעת בבלוטת התריס) כך שגם בסטרואידים הפצצתי. כשנתנו לי קלקסן התחיל דימום והוחלט להפסיק, אם כי אני לא בטוחה שזה היה נבון.
&nbsp
תודה רבה לכולכן על התשובות המפורטות, זה פחות או יותר מה שחשבתי ועוזר לי מאוד לקבל הסברים מהחברות פה, כי הרופאים לא תמיד מאריכים ומבארים. הפגישה אצל הפרופ' הזה הייתה קשה ואמנם לא באתי לחפש חברים, אבל הרגשתי רע.
&nbsp
לשירה - בעניין תרומת ביצית - אני לא מתעצבנת בכלל אבל תודה על הרגישות. זה כנראה על הפרק, אם כי פרופ' לברון שאליו הלכתי להתייעצות אומר שבמקרה שלי זו ירייה באפלה בדיוק כמו לנסות טבעי (שזה מה שמזעקי-טובי מעדיף).
&nbsp
תודה רבה!
 
ציטה יקרה

אני מאחלת לך בכל לבי שתהפכי לאם, כמה שיותר מהר, והלוואי ויתמזל מזלך כמו שהתמזל לשירה, אחרי כמות עצומה של הפלות רצופות.
בגלל שהמחשבה על תרומת ביצית כבר שם, הייתי קופצת לפורום של התרומה ומדברת עם הנשים שם. רובן המוחלט, למעט בודדות שסובלות ממנופאוזה מוקדמת, הגיעו אחרי כמה שנות טיפולים ולאחר התלבטות קשה ותהליך רגשי מורכב, חלקן עיבדו את התהליכים עם מטפל כזה או אחר. אם אין לך פינה משלך לפרוק ולעבד את הדברים, אני ממליצה מאד בחום שתמצאי לך מטפל/ת שיוכל ללוות אותך בדרך המתארכת והקשה בה את צועדת. 5 הפלות בגילאים 39-42 זה תיק כבד מאד לסחוב. לבי איתך. מזכירה שאנחנו כאן אם את צריכה אותנו.
 

פחזניה3

New member
לגבי הקלקסן

גם לי היו הפרשות דמיות רגעיות שנעלמו. גרמו לי לדאגה ורדה רבה וכמובן לביקורים במיון נשים (חייבת לומר שמקבל את החרדה בהמון הבנה ואמפתיות. בכל זאת תיק רפואי ארוך אצלהם ).
אחת ההשערות היתה שזה מהקלקסן. הרופאה שלי להריון בסיכון אמרה שגם אם כן, נחייה איתו ולא נעז להפסיק את הקלקסן.

לגבי פרופסור מזעקי, מהממם. אדם נעים ומכיל. מאוד מעריכה ואוהבת אותו.

מטופלת בתל השומר. מכירה כבר את כל מחלקת ההי ריסק :)
ושוב,
המון בהצלחה
 

ציטה 9

New member
תודה רבה לכולכן

על התמיכה, התשובות והניסיון שהלוואי שלאף אחת לא היה אותו, אבל הוא עוזר לי מאוד מאוד, יותר מכל דבר אחר. כמו שמישהי מכן כתבה פה פעם, כל פעם את עוברת את הגבול שהצבת לעצמך בנפילה הקודמת. הייתי בטוחה שאפסיק לנסות. למזלי יש לי אתכן.
 
אפשר לשאול שאלה?

כי בגלל הגיל וההפלות אני גם מתלבטת לגבי PGS ע"מ להמנע מהריון כושל.
מה היה ההגיון מאחורי צבירת בנק העוברים הקפואים אם לא בודקים אותם? למה לא לנסות הריונות טבעיים ולהפציץ בכל התמיכה שפרטת?
 
אני אנסה לענות מהידע שלי

לקראת גיל 40 ואילך הפוריות יורדת משמעותית.
וכל שנה נוספת משמע ירידת נוספת ומשמעותית בפוריות ולכן יש הגיון בלהשקיע מס' חודשים וטיפולים ולנסות לשאוב ביציות ולהפרות אותן ולהקפיא עוברים, כל עוד יש לנו בתקווה מס' ביציות בכל מחזור שאיבה ושהן יעברו הפריות (כי בוודאות זה ירד עם הגיל) ואז כשיש לנו בנק כזה של עוברים, להתחיל להחזיר אותם על בסיס ביוץ טבעי ובלי שום בדיקה ולקוות שמי מהם יהיה תקין וישתרש ויצור הריון תקין וילד בריא.
השאלה העיקרית היא האם הקופה תאשר IVF כך - כי הקופה לא מאפשרת כ"כ ביצוע מחזורי שאיבה חוזרים, בלי להחזיר כלום, אז אולי מפעם לפעם צריך להחזיר עובר אחד.... זה כבר צריך להתייעץ עם הרופא המטפל במחלקה.

אני לדוגמא רציתי לעשות 2, 3 שאיבות ולצבור עוברים כדי לעשות עליהם PGD אבל הקופה לא איפשרה לעשות שאיבה נוספת, כשהיה לנו עובר טרי / קפוא שניתן להקפיא.
מניחה שיכולתי להגיש ערעור ולהילחם על זה, אבל לא היו לי הכוחות וקיויתי שאולי נצליח בלי זה.
בינתיים לא הצלחנו.

מוסיפה בלי קשר, בנושא של תרומת ביציות, אני רואה כעת מסביבי הרבה מטופלות בגילאים שלי של 40+, שפנו לתרומת ביצית והצליחו בקלות. התורמות הן לרוב צעירות ובריאות והסיכוי להרות מביצית צעירה הוא גבוה יותר, בהנחה שהבעיה היא אכן באיכות הביציות.
שתי חברות שלי אמהות לילדים מתרומה ומנסות ממש לשכנע אותי גם, אבל עם ילד אחד בבית ועם בעיה גנטית בזרע אצלנו, אני לא רואה בכך טעם במקרה האישי שלי והייתי מעדיפה לפנות לאימוץ, כשנגיע לגשר.
כמו שכתבת - אני מוצאת עצמי חוצה כל פעם עוד קו אדום ששמתי לעצמי, כשאני מגלה כל פעם מחדש, שהגבולות מטשטשים ברגע האמת.
לפחות לבינתיים.
 
נשמע הגיוני להפליא ומייאש להחריד

לא בטוחה שיש ן לי כוח להתאכזב שוב מהגוף שלי ו/או מהרפואה המודרנית.
 
אני לגמרי איתך

אבל אצלנו כבר האופציה הטבעית אומרת חצי להרים ידיים, אם לא יותר.
מאז זיו (בן 3+), הריתי 3 פעמים ובכל פעם זה היה רק אחרי התערבות פולשנית כלשהי ברחם (היסטרו ניתוחית, צילום רחם ופיפל). ניסינו כל חודש באדיקות, אני לגמרי מזהה ביוץ, הזרע עם מדדים טובים וכלום. הזרעות והזרעות עם הורמונים גם לא עבדו לנו.
בינתיים גם ההפריות לא, אבל נראה שזה או זה או כלום.
כל חודש בנקודת השבירה, אני מתלבטת אם מיציתי את הטיפולים ואם נחזור לטבעי וניתן לטבע להכריע עבורנו, אבל בלב אני די בטוחה שלא נצליח ככה כבר ושהמשמעות היא ויתור סופי ככל הנראה על עוד ילד.
עם כל הקושי בטיפולים ויש הרבה קושי, לפחות אני מרגישה שאני עושה משהו שאולי יקדם אותי למטרה. בטבעי אני לצערי כבר לא מרגישה ככה, לפחות לא כרגע.
 
למעלה