פינת הביניים / מה יגידו אזובי הקיר

פינת הביניים / מה יגידו אזובי הקיר


מזהירה שהכותבת כותבת מנקודת מבטה - אחרי הטלטלות של תקופת הביניים. מי שרגישה מדי כרגע, עדיף שתמנע.

















אני מחוץ למרוץ. אני אחרי לידת הקשת שלי. אני לא סופרת ימים, לא בודקת ביוצים, לא טרודה בהפרשות.
בגלל שהילדה האחרונה נולדה אחרי הזרעה, ובגלל שמסיבה רפואית אסורים עלי הורמונים, אמצעי המניעה שלנו לא לגמרי 100%. אבל בהתחשב בגילנו הקשיש ובהתחשב בהתערבות שנדרשה להבאת הילדה האחרונה, אלה אמצעים מספיקים לגמרי לשלב הזה.


אני אמנם לא עוקבת אחר הוסת באופן צמוד במיוחד, אבל המחזור שלי מאז ומעולם די סדיר, ואני יודעת בערך מתי הוא צפוי להגיע. באחד הימים הבחנתי שהוסת אינה, שחזרתי את הפעם האחרונה, ראיתי שמתעכבת מעט והנחתי לזה. חלפו עוד ועוד ימים ו.... נאדה. אני שוב מריצה תאריכים בראש וקולטת שאני בשבועיים איחור.

שבועיים. הלב עוצר לשניה. אני רצה למגירת התרופות, שם ממש בפינה האחורית זרוקות עוד כמה בדיקות מימים עברו. אני מחכה בקוצר רוח. פס אחד מופיע בבירור. אני מחכה עוד. כלום. אני רצה עם הבדיקה לחלון. אני מסובבת את הבדיקה לכל הכיוונים. אני בודקת גם מתחת לפנס. הלב שלי הולם כמו משוגע.
בבת אחת אני נזרקת לציפיה. למתח עצום, ללב שכל כך כל כך כמה, לגוף שמאכזב. הבדיקה עקשנית. לא עוזר החלון ולא עוזר הפנס ולא עוזרת הכמיהה. אין פס שני.
 

שירהד1

Member
מנהל
אני מנסה להבין מה את כותבת,

או מה את בעצם רוצה לומר, ואני לא מצליחה.
האם את רוצה עוד ילד? לא רוצה? מרגישה את הכמיהה לעוד ילד? או רק נזכרת באותה כמיהה לפני ילדת הקשת?

יכולה לומר לך שהרופאה הגניקולוגית שלי אמרה לי בזמנו, לאחר לידתה של מעיין, שכל אישה שרוצה להימנע מהריון נוסף, צריכה להשתמש באמצעי מניעה כאלו או אחרים עד שהיא מפסיקה לקבל את הווסת. היא לא התייחסה לבטיחות של אמצעי כזה או אחר, או לסטטיסטיקות. גם לי יש מגבלות בעניין- בשל בעיות של מגרנות, אינני יכולה להשתמש בגלולות, אבל יש פתרונות אחרים...

אשמח אם תוכלי לנסות ולנסח את הדברים בצורה בהירה יותר מבחינת התחושות שלך, אם הדברים ברורים עבורך.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
אני חושבת שאני מבינה בהחלט

גם כשמשחררים ומוותרים פתאום כשעולה האפשרות שוב מתחברים בכל העוצמה לכמיהה. אני חושבת שמאד קשה לסגור לגמרי דברים , לא ברמת השלמה שמופיעה בסרטים אמריקאים, לא ברמת ההשלמה שהיינו רוצות לזכות לה. אבל המצב שאת מתארת הוא דווקא לא רע בכלל, בלי טריגרים מאד ספציפיים יש השלמה ואפשר להמשיך הלאה בטוב. לו הייתי שם, הייתי מאד גאה בעצמי.
 

שירהד1

Member
מנהל
מודה שאצלי זה אחרת לגמרי-

ברגע שקיבלתי את מבוקשי- זהו. נסגרה לגמרי (!) הכמיהה לעוד ילד.
גם כך כל כך הייתי קרובה לחוסר הגשמת החלום, שברגע שבקשתי מולאה- מאז- אני הכי מאושרת בחלקי ורק מתפללת לבריאותם של כולם.
אני חושבת ומרגישה שתחושת השלמות הזו מאפשרת לי לנהל את הפורום הזה ואת הפורום השני.

זו אני, כמובן, וכל אחת עוברת תהליכים אחרים, גם לאחר לידת ילד/ת הקשת.

מרשה לעצמי לאחל לכולן הגעה לתחושה של שלמות ורוגע.


שירה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
אני רואה שכוונתי לא הובנה כלל - הסבר בפנים

הי לכולן,
הכותרת שלי - מה יגידו אזובי הקיר - מתייחסת אלי. אני אזוב הקיר, המצוי בצדי ההתרחשויות, רחוק מהטלטלות של תקופת הביניים, אחרי תקופת הביניים, אחרי לידת הקשת, תוך שימוש באמצעי מניעה, ללא רצון לילד נוסף ----- ועל אף כל זאת ברגע שחשדתי שיש אולי אפשרות פצפונת שנקלטתי למרות המניעה - רצתי עם המקלון לעמוד באור השמש בחלון והרגשתי מחדש את הכמיהה של פעם -

ואם אני מרגישה ככה - בגילי - אחרי לידת הקשת - באיזו עוצמה חוות את זה הנשים האמיצות שכאן - דהיינו הארזים החסונים --- הנלחמות על ילד נוסף, המצויות בעין הסערה, בשיא הטלטלה ??? מאחוריהן אובדן ולפניהן... אין לדעת.
 

אמילי 33

New member
מקווה שאני אכן בביניים ולא אחרי

אני חוזרת לפה כל כמה חודשים ברגעים שהקושי משתלט, בשביל לפרוק קצת למקלדת.
עוד מעט שנתיים אחרי הלידה השקטה, ו-4 שנים מהפסקת ההריון הראשונה. לפני כמה חודשים סיימנו סבב טיפולים שלא צלח ועכשיו מנסה לאסוף את עצמי לסבב נוסף.
חשבון הבנק כבר מאותת לנו להפסיק עם הנסיונות, וגם הקופה כבר לא מוכנה לממן טיפולים, אבל קשה לי להרים ידיים.
בעלי לא כל כך מבין אבל זורם, יש לנו 2 בנות שש בבית, שלא מבינות למה אמא לא מצליחה להביא להן אח או אחות קטנים.
לא פשוט הביניים, אבל באמת מקווה שזה רק ביניים ולא כבר סיפור גמור.
 
תקופת הביניים מזוית אחרת

אמילי, הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי שאת בסופו של שלב הביניים. חלק מהמהות שלו הוא שלא ידוע האם הוא אכן ביניים או סוף דבר. הלוואי שתזכי להרחיב את המשפחה, שההריון הבא יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות. כתבת כל כך בקיצור, אבל המאמץ, השחיקה, הסבל ותעצומות הנפש עולים בבירור מבין המילים.
ושאלה בירוקרטית לגבי הקופה -האם את לא זכאית למימון הטיפולים עד גיל 45?
 

אמילי 33

New member
תודה על ההתייחסות


אני מנסה להרות עם ילד שלישי מסתבר שיש איזו מכסה של החזרות שהקופה מוכנה לממן לכל ילד. פעמיים כבר הייתי בהריון עם ה״ילד השלישי״ אך שתיהן נגמרו בהפסקת הריון בשלב מאוחר (כל פעם מסיבה אחרת של ביש מזל), אבל מבחינת הקופה סוכמים לי את כל ההחזרות יחד של כל הניסיונות (אצלם הבדיקה זה לא מתחדש בכל הריון אלא לפי לאיזה מספר ילד מנסים להרות).
 
אני יודעת מה את כותבת

גם כשהיה לי התקן תוך רחמי הלב הלם לפני מחזור. איפשהו בתוך עצמי אני מחכה שהפוריות שלי תיגמר באופן סופני מזקנה ואני אהיה לגמרי מאחורי זה.
&nbsp
 
למעלה