פינת הביניים / איך משחררים את הכמיהה

[snoopy96]

ברור שזאת אכזבה קשה מאוד

מבאס מאוד להשקיע את כל כולך בפעם המליון ולא לקבל אפילו עובר אחד.
אני זוכרת אותך עוד מימי הקומונה של פליטות פורום לפני הריון או משהו כזה....
מה מצבך כרגע? אני לא זוכרת כמה ילדים יש לך?
אם תרצי אשמח לדבר איתך

 

[שמולי קיפוד]

מבינה מאוד מאוד

שוב, כמי שחוותה את זה בדיוק. השמיים נופלים עלייך, את לא מוכנה לזה בכלל.
גם לי זה קרה בשאיבה ראשונה כשהיו כשבעה זקיקים (אני כבר לא זוכרת מספר מדויק, זה היה לפני הרבה שנים. זה מעלה בי דמעות לחשוב לפני כמה שנים זה היה, ושעדיין אין ילד/ה..), אין דרך להיות מוכנה לכזאת אכזבה, אי אפשר להשוות את זה לאכזבה של פחות ביציות ממה שחשבת אבל עדיין יש כמה אפילו אחת... אני לא אשכח שבאותה שאיבה הייתה לידי מישהי שגם עברה שאיבה באותו יום והתלוננה על 7 ביציות כי ציפתה לעשר (משהו כזה. לא זוכרת את המספרים המדויקים).
אני שולחת עוד חיבוקים ושוב מזמינה אותך, אם תרצי, לפרטי

 

[קונטרפונקט]

מזעזע

ליבי איתך

&nbsp

 

[ursula1111]

להחליט

אני החלטתי לעבור לתרומת ביצית. הטיפולים הורסים, ואפילו לא מדברת על צד הבריאותי. זה כמו להחיות בבועה. אני לא באמת עם הילדים שלי, לא באמת מתעניינת בעבודה, עיבדתי את הקשר עם החברות שלי, ספרים להנאתי לא קוראת-רק מחקרים בנושא פוריות, נהייתי מומחית פוריות בעצמי. לא מעניין שום דבר חוץ מזריקות, זקיקים, רירית וכל זה. לפעמים מוציאה את הראש מחוץ לבועה הזאת- ומגלה שהחיים סביבי נמשכים וטוססים, אנשים יוצאים, חוגגים ימי הולדת לילדים, נפגשים עם חברים, עושים ימי קייף. ואני חיה טיפולים, לא בא לי לצאת, לא בא לי להשתתף במסיבות הגן ובית ספר, לא בא לי כלום. אפילו להסתפר אני גוררת את עצמי פעם בתקופה ארוכה. טיפולי פוריות כבשו אותי. אבל חיים זה לא טיוטה שאני אחזור ואחיה פעם שניה מחדש. הילדים יגדלו ומה אני אזכור מהתקופה הזאת? נכון-זקיקים, רירית, בלסטוציסטים וכל זה. לא רוצה יתר להחליף את החיים האמיתיים בחיים של טיפולים. חלס. מאוד רוצה עוד ילד, אבל כמה אפשר להלחם בטבע? לא בטוח שגם תרומה תצליח, אבל בטוח יש יותר סיכוי בגיל כמעט 44.

 

[שירהד1]

ursula1111-

קשה היה לקרוא את התיאור שלך

.
אהבתי מאוד את המשפט: "החיים זה לא טיוטה שאני אחזור ואחיה בפעם שניה מחדש".
מקווה שאת מקבלת תמיכה וסיוע בהיבט הרגשי.
מאחלת לך שתקבלי את מבוקשך באמצעות תרומת הביצית, הליך שהוא מורכב בכל ההיבטים, אך פעמים רבות נותן תקווה ומאפשר להגיע לילד/ה הנכסף/ת.

בהצלחה רבה!!
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[אלמונית142]

מדויק ביותר

 

[b4u8]

מה עושים כשאומרים לך לשחרר?

שנה ורבע לאחר אובדן בני ולידה שקטה בשבוע 37+2.
בספטמבר התחלנו שוב לנסות.
איכשהו הייתי תחת האשלייה שמיד איכנס להריון כפי שקרה בהריון של הלידה השקטה. לא קרה...
המחזורים שלי מדוייקים כפי שלא היו אף פעם, הביוץ נצפה כל פעם ע"י מקלוני ביוץ, מזוהה גם ע"י הפרשות וע"י כאבים. ועדיין לא נקלטתי.
וכולם אומרים לי לשחרר כי הלחץ גורם לכך שאני לא איקלט.
אז איך משחררים? אני כבר בת 37 (וחצי..) הזמן מתחיל לתקתק לי ממש חזק בראש...
בבית יש בנות לא קטנות בנות 11 ו-8 שמביעות כמיהה לאח קטן נוסף.
יש לי בעל מדהים ותומך שמרים אותי כל חודש,
יש לי עבודה מעניינת ומספקת ורק אני חיה מחודש לחודש וכל פעם מתפללת שבשמונה בחודש לא אראה את הדימום...עד מתי?!?!

 

[שירהד1]

את מוכנה לכתוב את הדברים בשרשור נפרד? ואז גם אגיב לך

 

[b4u8]

החלטתי להעביר את זה לפורום הריון לאחר אובדן. תודה