רוצה לשתף ובעיקר לפרוק

Eco12li

New member
רוצה לשתף ובעיקר לפרוק

השבוע הבן הקטן שלי חגג יום הולדת 3. לא תכננתי לחגוג לו כי הייתי אמורה ללדת את אחותו הקטנה שבועיים קודם לכן.. אבל עכשיו, כשאני 4 חודשים אחרי לידה שקטה, אין לי באמת תירוץ לא לחגוג לו.
אז הזמנתי את כל המשפחה, גם שלי וגם של בעלי למחר אלינו הביתה. אני עסוקה בלהכין עוגות ולארגן הכל אבל עמוק בפנים, ממש לא מתחשק לי..בעלי לא מבין עד כמה זה קשה המפגש המשותף, הידיעה שכולם המשיכו ואני עדיין חושבת על זו שאיבדתי שכולם שמחים ורק אני לא.. והצוציק בכלל לא אשם, הוא גם איבד אחות וגם רוצה לחגוג..
 

שירהד1

Member
מנהל
מאוד מבינה אותך


בנפש שלך גרים בכפיפה אחת שימחה ואושר על מה שיש, ואבל ועצב גדול על מה שאין, על מה שאיבדת. ההתמודדות עם התחושות הכה סותרות הללו קשה ודורשת כוחות רבים.
זכורים לי מספר ימי הולדת כאלו של ביתי ובני, שבהם גייסתי את כל הכוחות שהיו לי ושלא היו לי, כדי שהם לא ייפגעו, וכדי שיהנו, וישמחו, ויקבלו את החגיגות שכה מגיעות להם.
המוטו שלי היה שהם באמת לא אשמים. בכלום. שאף אחד לא אשם במה שקרה לי, ושמגיעה להם אמא מתפקדת וששמחה איתם, ושגאה בהם ושרוצה להיות איתם, לבלות איתם ולחגוג איתם.
אז איכשהו, בלית ברירה, מצאתי את הכוחות לכל החגיגות, והיו רבות וטובות כאלו- ימי הולדת בבית, בגן ולחברים אחר הצהריים, טקסים, מסיבות חנוכה, מסיבות סוף שנה, אירועי פורים, הופעות סוף שנה...
וטוב שהיו חגיגות, וטוב שהיה לי בשביל מי ובשביל מה למצוא את הכוחות.

מאחלת מזל טוב לבנך, ושולחת כוחות עבורך.
שירה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

Eco12li

New member
תודה על התגובה והשיתוף

בדיעבד, היה מקסים.
הילד התרגש ושמח ולא הפסיק לחבק ולנשק ולהגיד אמא אני אוהב אותך.
נראה לי שהוא מרגיש אותי..
היה שווה רק בשביל האושר שלו
 


ריגשת ממש.
גם אני הרגשתי בדיוק כך ביום ההולדת 3 של בני לפני חודש.
היה לי קשה ממש להתגייס, לעשות וליזום ולהיפגש, אבל עשיתי מאמצים (שהרגישו מאמצי על ממש ומעט ביאס שבן הזוג לא זיהה כמה זה דרש ממני) והיה שווה את זה.

בגיל הזה הם כבר נהנים ומעריכים והקטנטן שלי, כמו גם שלך, העריך כ"כ וגם לי הרגיש ומרגיש כל הזמן, שהוא ממש ממש מרגיש אותי.
 
משתפת ביומולדת 4 של הבת שלי

זה היה ביום חמישי (בגן), קבעו את זה המון זמן מראש, דיברנו והתרגשנו ותכננו את העוגה. גיליתי על הפסקת הדופק ביום שני, ומיד רצתי לרופא לקבל הפניה ומשם למיון. שכחתי לגמרי שיש את העניין הזה של היומולדת בגן, מזל שהיא הזכירה לי ביום רביעי באופן אישי, ואז כבר היה מאוחר מדי לבטל.
הגעתי מדממת בלב ובגוף ליום ההולדת, עם עיניים אדומות מבכי ונפש קבורה באדמה. הגננת והסייעת מיד שאלו מה קרה. הרגשתי לגמרי בתחפושת. ובכל זאת היה מקסים ושמח, היא התרגשה מאד וגם אני התרגשתי מאד לשבת ליד כסא היומולדת שלה ולראות אותה עוברת בין החישוקים. עד היום אני זוכרת שהיה ויכוח דרמטי לגבי הגיל שלה. הגננת לא האמינה לי שהיא בת 4 והיתה בטוחה שהיא כבר בת 5....
אני עצרתי אבל העולם סביבי לא עצר.
אני שמחה שחגגת לו בכל זאת. יש כוח בעולם שממשיך למרות שלפעמים זה מרגיש הכי לבד בעולם. מאחלת לך שתזכי לחגוג יום הולדת לאח/ות קטן/ה בקרוב.
 
למעלה