פינת הביניים / אולי הריון

פינת הביניים / אולי הריון

פינת הביניים מוקדשת לכל מי שמצויה בתווך המכאיב שבין אובדן הריון להריון חדש, לכל מי שסופרת את הימים ועושה או לא עושה בדיקה ביתית, מודעת עד כאב לתאריך ולמשמעותו.
כל כך מדויק ניסחה אובדתעצות - 2 פסים על מקל הם רק 'אולי הריון' וכל כך יפה כתבה בשדרת האזדרכת - זה היה 'אולי הריון' עד ששמו לה תינוקת בידיים בחדר הלידה.

הקושי אחרי האובדן מתחלק לכל כך הרבה שלבים.
קודם כל צריך בכלל להשיג הריון, ולפעמים זה הרבה יותר קשה ממה שהיה לפני כן, וגם שם מושקעות אנרגיות לא מבוטלות (שכבר אין ממש, רק שאין ברירה). ואז צריך לעבור אותו לאט לאט, יום אחרי יום (חיבוקים ענקיים לך, סימון היקרה) בתקווה שיגיע לסופו הטוב.

והרבה פעמים הסביבה בכלל לא יכולה להבין. אני זוכרת את החברה הטובה שלי לא מצליחה להבין את הכמיהה להריון נוסף (אבל יש לך כבר ילדים....). לכי תסבירי לה שלא מדובר במחשבה תיאורטית "כן, זה יהיה ממש נחמד אם יהיה לנו עוד ילד, שניה, נבדוק את החסכונות, את הכוחות, את הזוגיות, את המצב הנפשי, את היכולת להעניק" ---- וואלה, לא בדקתי אף אחד מאלה ----- ראיתי אדום בעיניים, הכאב שבהעדרו של הילד הנוסף הזה היה עצום, מכלה כל, מאפיל על המציאות היומיומית.
לא שלא תפקדתי, לא שלא עבדתי, לא שהזוגיות היתה על הקנטים (טוב, היא גם לא היתה בדיוק בשיא), לא שהילדים היו מוזנחים, אבל הנשמה שלי היתה כרוכה כולה בכמיהה הזו. זו לא היתה מחשבה נחמדה, זה היה דומה יותר לצורך קיומי.
חדר מרופד, מישהי?
 
תודה שדייקת

כי הרי הסיבה העיקרית ללימבו שאני נמצאת בו, יסוריי בשלב הביניים הם בגלל שזכינו בתינוק בעוד שאני רציתי בת. עכשיו ברור לי שזה הילד שתמיד אמור היה להיות לי, למרות שלא התחברתי להריון אפילו לרגע.
אבל הכמיהה לחזור להיות שוב אמא לילדה, אינה מרפה. ואני ממשיכה להתייסר, במקום לעשות לעצמי את החיים קלים ולשמוח במה שיש לי.
 

Eco12li

New member
תארת כל כך יפה ומדוייק את התחושות שלי

מחר חוזרת לעבודה לאחר סיום 15 השבועות.. לא יודעת מה ואיך יהיה
הדבר היחידי שיש לי בראש זה שכל כך רוצה עוד הריון...
אני צריכה תמונת נצחון! לצאת מאיכילוב עם תינוק בריא בסלקל..
 
כל כך מבינה

החודש כבר הייתה לי תקווה שהנה אולי שוב הריון.שוב הרגשתי סימנים מהריון הקודם...
אבל ככל הנראה, סתם מחזור שהשתבש אחרי הגרידה.
המחזור לא הגיע וחלפו 40 ימים כשבכ"ד מחזורים שלי היו בין 26-31 יום.
ואתמול בדיקת דם מאכזבת. כשהייתי בטוחה שתראה חיובי, אבל לא, כמובן היא הייתה שלילית. כ"כ מאוכזבת. אפילו בדקתי בשנית שרואה תוצאה נכון. כמה אבסורד!
קשה לי לראות נשים הרות סביבי, קשה לי לראות שהנה לאחרות זה מצליח ואני מנסה לשרוד מלא לפרוץ רק מכבי כאשר מדברים איתי על הנושא. לא כולם יודעים אודות האובדן, לא כולם מבינים כמה זה קשה שפתאם מראים לך אולטרסאונד של מה שאת רק איחלת לעצמך ואין לך. אבדה התמימות שהריון חייב להסתיים בידיים מלאות. לא יודעת איך שורדים בהמתנה למחזור בלי להשתגע. ובכלל לא מספיק הכאב של האובדן, עתה צריך להתמודד גם עם הסוגיה שלא ברור מה הולך עם הגוף למרות שחלפו כמעט 4 חודשים מאז האובדן... כל יום מרגיש כמו מלחמה של אני עם עצמי, ולא ברור מי מנצח.
 
למעלה