אני מבינה שאני נשמעת מטורפת אבל חייבת לפרוק ולשאול

זה עוד הריון כימי. אי אפשר לשאת את זה.

אחרי שבוע של בחילות קשות היום קמתי מרגישה טוב. אז החלטתי לבדוק בכל זאת. ויצא פס כמעט בלתי נראה. אני כבר בשבוע איחור כמעט.

לא מצליחה בכלל להתחיל להכיל שזה קורה לי שוב פעם.
 
אין לי מלים

 

שירהד1

Member
מנהל
אובדתעצות1- שאלה לי אלייך-

אני לא כל כך מבינה איך את יודעת להבדיל בין הריון כימי לבין מצב של איחור במחזור, גם אם זה איחור של מספר ימים והוא אינו אופייני. לפי מה שהבנתי, לא בדקת בבדיקה ביתית, אז אולי המחזור פשוט איחר? גם זה יכול להיות, וגם קרה לי בזמנו, רק שבגלל שבדקתי, היה לי ברור שמדובר באיחור ולא בהריון כימי.
גם בכימי שהיה לי, ידעתי בוודאות שזה היה כימי, כי מספר ימים לפני כן בדקתי והבדיקה היתה חיובית (בדיקה ביתית).

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
אני יודעת בוודאות

בשביל להסביר את בסוף אני מסבירה את ההתחלה....
יש לי כנראה רגישות קיצונית לעליה הורמונלית, אני מתחילה בחילות והקאות יום אחרי השתרשות. (אני גם תמיד מרגישה אותה בסוג של כאבי מחזור). כל זה גם היה ב4 ההריונות האחרים שלי. המחזור שלי מדויק כמו שעון שווצרי 15 יום אחרי ביוץ על הבוקר. חוץ מבחודשים שאני יודעת מראש שהוא לא יגיע כי היתה השתרשות, אחוזי הדיוק שלי הם 100. מעבר לזה, בשני ההריונות הכימים הראשונים כן עשיתי בדיקות, עוד לפני האיחור אפילו. והיתה ירידה. רק אחר כך נהייתי כל כך בטראומה מהפסים. בשני האחרונים, עשיתי בדיקה ביום שקמתי והרגשתי טוב. והיה פס חלש אבל לגמרי קיים ונראה בלי זווית בלי חלון וגם על ידי בעלי. ותמיד באותו יום מגיע גם הדימום. כי בעצם מה שאני מרגישה זה את הירידה של ההורמונים שגורמת להפסקת הבחילות.

בקיצור לצערי אני לא יכולה אפילו באמת לטמון את הראש בחול כי אני פשוט מרגישה הכל. ואז אני כבר יודעת לבד את החלום ואת שיברו.

בכל אופן הרופאה שלי הכריזה שכל חודש מעכשיו עלי לעשות בדיקת בטא בדם ביום 11 אחרי הביוץ ואם יש אפילו בטא פצפונית להתחיל תמיכת פרוגסטרון. שבכלל לא חסר לי. אבל כנראה שהיא רוצה להרגיש שעושים משהו.

תודה על ההתעניינות והאיכפתיות.
 
למעלה