איכשהו אני שוב פה

snoopy96

New member
איכשהו אני שוב פה

הריון 14, גרידה 6, ביקור אצל רופא מספר 2854
אחרי שכבר אבדו כל הדרכים, אחרי שכבר נואשנו, אחרי שכבר הצלחנו להביא ילדה בפונדקאות, שוב הריון, שוב אין דופק, שוב גרידה ושוב כאבים

עם זאת אנחנו עם הפנים קדימה, חותמים על חוזה פונדקאות נוסף, מסתכלים קדימה ומתנחמים בכפות ידיים בקטנות שאוחזות בכף ידנו.
החזרה הזאת לאותו מקום טראומטי היא קשה, ההבנה שפה זה לא יקרה, לא יהיה כאן איזה הריון נס מפתיע שהנה שניה אחרי הפונדקאות הכל יגמר וזה רק היה הכל מלחץ. לחזור לשאלות האופטימיות של האחיות והרופאים כשאת כבר יודעת שהכל גמור, שזה בכלל מצב זמנים, לחדר ניתוח, להכווצויות הרחם ולרחמים של למה זה קורה לי. עברתי כברמספיק, הרבה יותר מידי.
 

שירהד1

Member
מנהל
אני בשוק
-

מה את בכלל עושה פה?! אלוהים אדירים
.
סליחה על התגובה, אבל זה באמת תפס אותי בהלם (כמו גם הסיפור העצוב עכשיו של "קרן שמש מאוחרת").

המשיכו להתנחם בכפות הידיים הקטנות שאוחזות בכף ידכם. אין נפלא מזה. מדהים שיש בכוחכם וביכולתכם ללכת שוב על פונדקאות. ישר כוח!
רק את (ושכמותך) יודעת כמה המסלול הזה של הפונקדאות קשה ומורכב בפני עצמו, וכמה גם שם לא מובטח דבר. הלוואי הלוואי הלוואי.

ממני,
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
מיליוני חיבוקים


מיליוני חיבוקים ואין מילים.
בוכה איתך על הכל, מקווה איתך שבראש השנה הבא תזכי לכתוב את הסוף השמח של פונדקאות 2.0.
 

nela11

New member
רק רציתי לחבק...

ולהגיד לך שאני מעריצה אותך על כוחות הנפש האדירים. מאחלת לך שתבוא הקלה שתרטטי נחת מהילדה, ושתבוא עוד אחת/ד בשעה טובה
 
סנופי היקרה

אגרוף בבטן לקרוא אותך פה.
כל כך מעט מילים לחתיכה ענקית של חיים. מילים קטנות וקצרות שמקפלות בתוכן כל כך הרבה כאב. תנודה אינסופית של תקווה וייאוש, וקימה מאובדן, ונחישות וכוחות נפשיים וזוגיים עצומים.
מצטערת שאין לי נחמה להציע לך על האובדן הנוסף.
נאחזת איתך בתקווה לחיים נוספים בהליך הפונדקאות השני, הלוואי שתצליחו להרחיב את המשפחה ש(תודה לאלוהי המזל/הגורל/האל/השד יודע) זכיתם להקים.
 
אוף, מעציב ממש לראות אותך כאן שוב

מוצאת עצמי כותבת ומוחקת ולא מוצאת משהו לכתוב שבאמת ישקף את האמפטיה וכאב שלי עבורך.
עצובה ומאוכזבת בשבילך.
חיבוק ענק.
 
למעלה