קרן שמש מאוחרתת
New member
הפסקת הריון בשבוע 15
- מעדכנת
עשיתי הבוקר סיסי שיליה, בטני ולא וגינלי.
הייתי בחרדות גדולות מאוד, אבל בדיעבד זה לא כאב פיזית. רק נפשית. מאוד.
כמו שכתבתי בשרשור אחר, לראות אותו זז על המסך, ולדעת שזה המפגש האחרון שלנו, היה קורע לב. בכיתי בבדיקה רק בגלל זה.
"לשמחתי" כעבור 4 שעות כבר התקשרו מהמכון הגנטי שהגיעו תוצאות שאכן יש לעובר תסמונת דאון. זו כמובן לא היתה הפתעה גדולה, אבל בהחלט ניפץ את כל התפילות שלי שאצלי זה יהיה שונה, והוריפיי טעה. אולי כי בסקירה הוא היה נראה כל כך מושלם...
כמובן שזה מעלה המון תהיות לגבי המוסריות של הפסקת הריון בגלל ת"ד, האם לא ראוי לתת לילדים כאלו לחיות, כמה התסמונת קשה או קלה, האם זה נכון עבורי, עבור המשפחה שלי. בהפסקת הריון הקודמת (שבוע 25) הסיטואציה היתה כל כך שונה, לא היה לי זמן לחשוב על זה זה, מאחר והייתי בסכנת חיים והיינו צריכים לקחת החלטה מעכשיו לעכשיו. לא מאמינה שאני בסיטואציה הזו שוב, בה אני נאלצת לקחת נשמה של עובר, ולהחליט על המשך חייו. זה כל כך קשה.
לאור התוצאות המהירות, הצלחתי להקדים את הגרידה באופן פרטי, והיא תהיה כבר בחמישי, כאשר מחר הועדה להפסקת הריון. אני לא מסוגלת להמתין שבוע בשביל ביח ציבורי, כל יום נוסף הוא עינוי עבורי.
מחר - למינריות.
אשמח לטיפים איך לעבור את זה בשלום, אני שומעת *רק* סיפורים קשים.. מאוד קשים... גם ככה הכל קשה לי כרגע, אז אשמח להתמקד באיך להקל על המצב.
תודה לכולכן על התמיכה בימים האחרונים ...
עשיתי הבוקר סיסי שיליה, בטני ולא וגינלי.
הייתי בחרדות גדולות מאוד, אבל בדיעבד זה לא כאב פיזית. רק נפשית. מאוד.
כמו שכתבתי בשרשור אחר, לראות אותו זז על המסך, ולדעת שזה המפגש האחרון שלנו, היה קורע לב. בכיתי בבדיקה רק בגלל זה.
"לשמחתי" כעבור 4 שעות כבר התקשרו מהמכון הגנטי שהגיעו תוצאות שאכן יש לעובר תסמונת דאון. זו כמובן לא היתה הפתעה גדולה, אבל בהחלט ניפץ את כל התפילות שלי שאצלי זה יהיה שונה, והוריפיי טעה. אולי כי בסקירה הוא היה נראה כל כך מושלם...
כמובן שזה מעלה המון תהיות לגבי המוסריות של הפסקת הריון בגלל ת"ד, האם לא ראוי לתת לילדים כאלו לחיות, כמה התסמונת קשה או קלה, האם זה נכון עבורי, עבור המשפחה שלי. בהפסקת הריון הקודמת (שבוע 25) הסיטואציה היתה כל כך שונה, לא היה לי זמן לחשוב על זה זה, מאחר והייתי בסכנת חיים והיינו צריכים לקחת החלטה מעכשיו לעכשיו. לא מאמינה שאני בסיטואציה הזו שוב, בה אני נאלצת לקחת נשמה של עובר, ולהחליט על המשך חייו. זה כל כך קשה.
לאור התוצאות המהירות, הצלחתי להקדים את הגרידה באופן פרטי, והיא תהיה כבר בחמישי, כאשר מחר הועדה להפסקת הריון. אני לא מסוגלת להמתין שבוע בשביל ביח ציבורי, כל יום נוסף הוא עינוי עבורי.
מחר - למינריות.
אשמח לטיפים איך לעבור את זה בשלום, אני שומעת *רק* סיפורים קשים.. מאוד קשים... גם ככה הכל קשה לי כרגע, אז אשמח להתמקד באיך להקל על המצב.
תודה לכולכן על התמיכה בימים האחרונים ...
