NIPT לא תקין

NIPT לא תקין

הריון ספונטני לקראת גיל 40 בגדר נס (שנים של טיפולים שלא צלחו, ילד שנולד בהליך פונדקאות אחרי שכל הרופאים הרימו ידים) .
שקיפות גבולית 2.5
לא יכולתי להמתין עד למי שפיר, שתכננתי לבצע בכל מקרה, אז עשיתי NIPT של וריפיי. לצערי יצא סיכון מוגבר לתסמונת דאון (T 21).
אני שבורה, לא מאמינה שקיבלתי כזו מתנה, שהצלחתי להחזיק את ההריון, אבל אני בסיטואציה כה מורכבת (בעברי הפסקת הריון בשבוע 25, כולל לידה שקטה).
כמה שאלות:
1. מחר אני אצל הרופא לבדוק אם עדיין אוכל לבצע סיסי שילייה על מנת לא להמתין כעת חודש עד המי שפיר כדי לקבל תוצאה סופית. מישהי פה עברה את הבדיקה ויכולה להרגיע אותי שהיא אינה נוראית?
2. האם מישהי שמעה על תוצאה חיובית כוזבת (FALSE POSITIVE) בבדיקות הללו ובסוף יצאה תוצאה שלילית? יודעת שזה סיכוי של 10 אחוז, אבל אשמח לשמוע משהו מעודד.
3. במידה ולא אספיק לבצע סיסי שיליה, ואאלץ להמתין למי שפיר + פיש ולבצע הפסקת הריון בשבוע 18, מה הפרוצדורה של הגרידה בשבוע כזה ?
תודות
 
כמה קשה

לפני שאני עונה על השאלות שלך, מחזירה לך בשאלה: באיזה שבוע את כרגע?
זה קריטי בעיקר בהקשר של האפשרות לבצע סיסי שליה.

1. פעמיים עברתי מי שפיר ופעמיים סיסי שליה. סיסי שליה יותר מפחידה בעיניי. אצלי בוצע וגינלי, למרות שאני יודעת שלפעמים עושים סיסי שליה בטני (אני עשיתי בשבוע 11, כך שסביר להניח שבגלל השבוע המוקדם, הרחם לא עלה מספיק גבוה). בבדיקה משתמשים בספקולום שאני מתעבת, והתהליך לא נעים על גבול הכואב (יש רגעים שממש כואב). מבחינת מנוחה והתאוששות - אחרי סיסי שליה חשתי צורך לנוח הרבה יותר מאשר אחרי מי שפיר. בסופו של דבר ועם הסטטיסטיקה שלי - העדפתי את הכאב הקצר של סיסי שליה על פני האופציה לעבור מי שפיר ואז הפסקת הריון בשבוע מתקדם.
2. היתה כאן מישהי עם חיובי כוזב לטריפל X, אבל אני לא זוכרת את הכינוי שלה ולא את החברה שדרכה היא ביצעה את הבדיקה.
את יכולה לנסות לחפש כאן או בהריון אחרי אובדן הודעות על חיובי כוזב, מאמינה שתמצאי אותה.
3. בזה אני לא מתמצאת - פעם אחת הפסקתי בשבוע 21 ופעמיים בשבוע 13. מקווה שתקבלי תשובות מאחרות שכן מבינות בזה.

צר לי לראות אותך שוב כאן, מקווה שיתברר שמדובר בשלילי כוזב.
 
אם הכוונה לשבוע 13 וכמה ימים

אני חוששת שסיכוי קלוש שתספיקי לבצע סיסי שליה.
אני יודעת שמבצעים החל משבוע 11+0 ולא זוכרת את הרף העליון, אבל לדעתי זה 13+0 או 13+6.
מכיוון שאנחנו לקראת סוף השבוע, סביר להניח שעד שתספיקי לתאם תור, כבר תהיי בשבוע 14.

מחדדת ומתקנת שני דברים מההודעה הקודמת שלי:
קודם כל תיקון למשפט הסיום - מקווה שזה חיובי כוזב כמובן, ולא שלילי כוזב.
לגבי חברת הפורום שהיה לה חיובי כוזב - מחדדת שהיא עברה מי שפיר והתגלה שאין טריפל X ולבסוף ההריון ההוא הסתיים בידיים מלאות.
 

LinoyHa

New member
סיסי שליה

מקווה לבשורות טובות!
אני עברתי סיסי שליה בשבוע 12+4. הייתי בהריון אחד לכן לא יכולה להגיד מה יותר עדיף. הבדיקה עצמה לא הייתה כואבת אבל הייתה לי נפילת לחץ דם, הרופאה שביצעה לי את הבדיקה אמרה שזה קורה הרבה בגלל הלחץ שמופעל על הנרתיק. הבדיקה הייתה וגינלית 5דק' בערך.לפני הם מבצעים us כדי להבין באיזו גישה לקחת דגימה נרתיקית או ביטנית, בנוסף הם ביצעו לי שקיפות עורפית. ביררתי במספר מקומות בקשר לסיסי השליה ומבחינת הטווחים הם שונים בכמה ימים בין בתי החולים.
את התשובה קיבלתי שלושה ימים לאחר הבדיקה (לא שילמתי תוספת תשלום לזירוז התוצאה).
 
בררתי פעם על האפשרות הזו

לא עברתי בסוף בעצמי (כשעשיתי סיסי שליה זה היה בשבוע 12-11 כל פעם).
לי הוסבר בזמנו שקיים "סיכון" שהדיקור לא יצליח להיות אפקטיבי מבחינת איסוף מספיק סיסים ויתכן שבסופו של דבר יהיה אילוץ בכל מקרה לעשות גם מי שפיר (ומצד שני, הם מסבירים את זה בכל בדיקה של סיסי שליה ומהחוויות האישיות שלי, אצלי דקרו תמיד לפחות פעמיים עד שהוציאו מספיק).
 

שירהד1

Member
מנהל
היי יקירתי


אני כמובן זוכרת אותך היטב...

יש אפשרות נוספת, והיא לבצע בשבוע 15 סקירת מערכות. ייתכן שגם הסקירה תשפוך אור (או חושך) על המצב ולא יהיה צורך לחכות למי שפיר.
האמת היא שעם שקיפות גבולית ובדיקת ניפט עם תוצאות כאלו- אני לא אופטימית
.
היה לי מקרה דומה, עם טריזומיה 18. שקיפות גבולית (באיזור ה-2.5. לא זוכרת בדיוק, אבל לא תקין). לא עשיתי סיסי שיליה, כי הרופאה לא המליצה. כן המליצה על ניפט. עברתי שבועיים של תופת נפשית, כי ידעתי. בשבוע 15, ביום של הסקירה המוקדמת הגיעו התוצאות העגומות של הניפט. עברתי סקירת מערכות, ובה ראו את כל הקטסטרופות, ומשם- הדרך ידועה...(לא הייתי צריכה לעבור מי שפיר, כי כל הממצאים היו ברורים לחלוטין).

אני מכירה מישהי שעברה סיסי שיליה בקפלן, והיחס היה מדהים. זה היה בשבוע מוקדם יותר, משהו כמו 11 או 12. זה היה אחרי שהשקיפות היתה לא תקינה. מסיסי השליה למדו שהיה עובר עם תסמונת דאון.

ניתן לבקש מה שנקרא "פיש", ואז מקבלים תוצאות של תסמונות מרכזיות תוך יומיים.

מאחלת לך שלא תצטרכי לחכות למי השפיר. זה סיוט לחכות. עדיף לדעת את האמת כמה שיותר מוקדם.

אנא המשיכי לעדכן אותנו.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-774902
8
 
תודה שירה, ועוד עדכון

יש לי ביום שלישי תור לסיסי שליה בטני
אעשה גם פיש וכך התוצאות יגיעו תוך יומיים .
אני לא אעשה סקירת מערכות מאחר ותסמונת דאון אפשר לפספס בקלות, בעיקר כשבמקרה שלי נצפתה עצם האף והלב תקין.

שאלה - אני חוששת מתורים ארוכים לגרידה.
האם מישהי עשתה גרידה בשבוע 15\16 - באופן פרטי ? ולא בביח ציבורי ?
 

שירהד1

Member
מנהל
נכון, את צודקת לגבי התסמונת דאון והסקירה המוקדמת-

פשוט לפעמים כן אפשר לראות לראות דברים לא תקינים (אך לא תמיד).
לפני מספר שנים לא היתה אופציה לעשות גרידה מאוחרת בשבועות 15-16באופן פרטי, אך ייתכן שהדברים השתנו מאז.
אין לי מידע עדכני לגבי העניין.

ימים קשים לפנייך. חיזקי ואימצי!
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

LinoyHa

New member
רמת החייל

עשיתי באסותא רמת החייל בשבוע 15, קבעתי את התור שבוע מראש.
האמת שהתקשרתי למספר מקומות כדי לברר איפה ניתן לעשות הכי מהר שאפשר.מחזיקה אצבעות ומתפללת שלא תצטרכי להגיע לזה.
 
כל כך מבינה אותך!

כואב נורא. הלב נשבר.

עברתי תהליך דומה. אצלי זיהו מום בסקירה. בהתחלה לא היו בטוחים אם הוא בר תיקון ועברנו תהליך קשה ובסופו התגלה שלעוברית יש כנראה טריזומיה 13.

אני מבינה ממש כמה קשה לקבל בשורות לא טובות בהריון כל כך רצוי. מקווה ממש איתך לנס. שמעתי על חיובי כוזב אבל לא בתיסמונת דאון, מרבית הטעויות הן בכרומוזומי המין x ו - y, לדעתי החברות גם מזהירות מראש שהאחוזי ודאות בכרומוזומים האלו נמוכה יותר. ממש ממש מקווה שתתבשרי שהכל היתה טעות.

לא עברתי סייסי שליה עברתי רק מי שפיר. באמת התוצאות לשלושת הכרומוזומים בהן בתיסמונת הנפוצות הגיעו ממש תוך יומיים שלושה. תבקשי שיזרזו לך כמה שאפשר.

אני עברתי הפסקת הריון בשבוע 16 במדיקל סנטר אצל דר רועי משיח. עד כמה שהבנתי אלו היו ממש הימים האחרונים לעבור גרידה פרטית.

מקווה איתך מכל הלב לנס ענק. חיבוק.
 
פתאום ראיתי עוד משהו שכתבת

הם אמרו לך שיש לך 10 אחוז שאין תסמונת?
כי עד כמה שידוע לי (כשחיפשתי נתונים לעשות בעצמי בדיקה דם כזאת כשעוד היו לי תקוות) הם כותבים 99 אחוז וודאות בבדיקה לתסמונת דאון. אם ככה אז אולי יש לי סיפור מעודד.

בהריון של גיסתי היתה שקיפות גבולית, יחד עם הבדיקות דם יצא להם סיכוי של 1:6 לתסמונת דאון. כולם כבר הכינו אותה לזה שזה המצב. היא לא יכלה לעשות סייסי שלייה וחיכתה בחרדה נוראה למי שפיר ויצא שאין תסמונת דאון. אצלה היו בעיות קשות בשליה שגרמו לתמונת מצב דומה. אבל בסופו של דבר הילד בריא.

אז הלוואי הלווואי שגם אצלך ה10 אחוז יתגשמו ואם ככה אולי עוד אפשרי לאחוז בשביב של תקווה.
 
היי !! עונה

הכוונה לחיובי כוזב 92% , כלומר 8 אחוז שזו טעות.
הם אומרים שזה 99 אחוז מדוייק , במידה וזה נכון... ככה הסבירה לי היועצת הגנטית של וריפיי אחרי קבלת התוצאות.
8 אחוז זה לא מעודד, במיוחד לאור הגיל שלי, ולאחר העובדה שהשקיפות היתה גבולית והבדיקות דם גם לא משהו .

רועי משיח עשה לי בעבר היסטרוסקופיה ניתוחית, אני אבדוק אם יוכל לעשות לי גרידנ פרטית . אהיה בין שבוע 15 ל 16 .

האם עשה לך עם למינריות ?
 
נכון זה לא מעודד.

אבל תמיד אפשר לקוות. אני מאוד ניסיתי להאחז בתקווה, כשכולם אמרו כבר שיש לה תסמונת אני עוד דברתי עם מנתחים פלסטים לראות אם יש איך להציל אותה. ( אצלנו באמת היה מקרה מורכב מבחינת הגילוי הראשוני).

כן הכניסו לי למינריות בבוקר והגרידה היתה ב21 בערב בערך. ההכנסה עצמה היתה כואבת אבל אחר כך עבורי זה לא היה בלתי נסבל. (במסגרת הסיטואציה שהיא כמובן בלתי נסבלת נפשית).

מאז עוד מעט עוברת שנה, אני יכולה להגיד שאני עכשיו הרבה יותר טוב. הגעתי להשלמה עם זה שהילדה הזאת כבר לא תגדל אצלי בבית. לא עובר יום שאני לא חושבת עליה אבל זה כבר לא צורב ושורף.


אני יודעת כמה זאת תקופה קשה. מקום איום ונורא איפה שאת נמצאת עכשיו. מאחלת לך בשורות טובות וימים טובים יותר.
 
החוויה שלי עם למינריות היתה די מפוקפקת

למינריות הן מקלות עשויות אצות שמתרחבות במגע עם נוזל.
הלמינריות מוחדרות אל צוואר הרחם ביחד עם ספוגיות שנטבלו במים והמטרה שלהן היא להרחיב את צוואר הרחם באופן מכאני, כדי לאפשר את ביצוע הגרידה מבלי שהציוד יפגע בצוואר הרחם.

אני לא בטוחה כמה החדירו לי, אבל כנראה יחסית מעט (הייתי בשבוע 13).
לדעתי זו היתה הפעם הראשונה שהרופאה החדירה למינריות והיא נעזרה ב"חבר טלפוני", החוויה שלי היתה בהתאם.
אחרי החדרת הלמינריות קיבלתי גם ציטוטק, אז אני לא יודעת מה מהכאבים נבע מהציטוטק ומה מהלמינריות (בהפלה השניה בשבוע 13 קיבלתי ציטוטק בלבד).
די מהר ביקשתי אופטלגין נוזלי והלכתי לשכב במיטה בחדר ההתאוששות (היו לי שעתיים עד הגרידה. סביר להניח שבשבוע מתקדם יותר, זמן ההמתנה עם הלמינריות יהיה ממושך יותר).

במקרה שלי ביה"ח נהג ברשלנות והצוות לא ספר את הספוגיות שהוצאו במהלך הגרידה.
כך יצא ש-36 שעות אחרי הגרידה, גיליתי במקלחת שמשהו מבצבץ מהנרתיק.
טסתי למיון ושם הרופא שלף את הספוגית שנשכחה בתוכי.

אני יודעת שיש נשים שגם ההחדרה וגם ההמתנה עם הלמינריות עוברת עליהן בקלות יחסית, כך שהחוויה שלי לא בהכרח משקפת את מה שכולן חוות.
בעקבות הנסיון שלי, אני ממליצה לשאול את הצוות כמה ספוגיות הוחדרו, ולוודא שכולן הוצאו בסיום.
בעבר קראתי כאן על נשים שנאמר להן לדווח לצוות אם במקרה אחת הספוגיות יוצאת במהלך ההמתנה, כדי שהספירה תהיה מדוייקת, כך שברור לי שיש בתי חולים שבהם מבצעים ספירה של הספוגיות.

מאחלת לך שהבדיקה תצא תקינה ושכל הבירורים שלך לגבי גרידה יהיו מיותרים.
 
למעלה