מפגש פורום

מפגש פורום

כבר כמה זמן שאני מתלבטת אם לכתוב את זה, אז עכשיו אנשום עמוק, והנה -
האמת היא שהמון פעמים אני מרגישה בודדה. חברות אמיתיות לא מבינות, לשמחתי, את מה שעובר עלי. הפורום הוא מקום נפלא, מרגיש כמו בית, חם ומכיל ומחבק, אבל הוא ווירטואלי ופומבי. אין ספור פעמים נמנעתי מלכתוב כאן דברים בשל הפומביות שלהם. נכון שהשימוש בניק הופך אותי לאנונימית, אבל עדיין, אם מישהו מחיי האמיתיים באמת ירצה, הוא יוכל לזהות אותי יחסית בקלות. (טולסטוי כתב שכל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, וכל משפחה אומללה, אומללה בדרכה שלה. אז נראה לי שבאמת כל דמות כאן היא עם סיפור ייחודי ועצוב משלה).
אני לא בטוחה אם מפגש פורום הוא המענה. אני חושבת שאני מחפשת חברה בעולם האמיתי שמבינה את הצער שבהפלות. אולי ממפגש פורום שכזה יצאו חברויות אמיתיות, אולי אני לא היחידה שמרגישה ככה.
אולי אני כן, אבל גם "רק" לפגוש את הנשים מאחורי הניקים, נדמה לי שיהיה נהדר. כי הפורום הזה תופס לי מקום גדול בלב כבר כמעט שנה, גם אם אני לא תמיד כותבת הרבה.

מה דעתכן?
 
אני אשמח להיפגש

לי זה ברור שמכל מה שספרתי מי שמכיר אותי וקורא פה בוודאות יודע מי אני. אבל לא ממש איכפת לי למען האמת...

יש לי הרבה חברות שעברו הפלות, אולי זה עיניין של גיל. ( בטח בגיל 118 כבר לא נשארו לך הרבה חברות באופן כללי ;) )

תכתבי לי במסר איפה את גרה. אולי אפשר להיפגש לקפה.
 


אשמח מאד!
שולחת לך מסר בפרטי.

נראה לי שיש המון נשים שעברו הפלות. למען האמת, אני כמעט לא מכירה מישהי שיש לה 3 ילדים ומעלה ואין לה איזה סיפור ברקע - או שהיו קשיים להכנס להריון, או הפלה בעברה.
אבל התחושה שלי שונה משל כל החברות שלי מהחיים האמיתיים. אולי ההבדל הוא בייאוש - להן כבר יש את כל הילדים שהן רוצות והכריזו על "פרישה", ולי ממש לא, ולעומת זאת הסיכוי שלי לילד נוסף הוא קטן מאד, כך זה מרגיש.
 

שירהד1

Member
מנהל
דברים שחשבתי עליהם בעקבות הקריאה-

1. אכן מפגש פורום יכול להיות מאוד עוצמתי ומשמעותי.

2. יש הבדל בין מפגש פורום לבין מפגשים חברתיים בין הנשים פה לבין עצמן.
מפגש פורום שכזה צריך להיות בהנחייה מסויימת, עם התכווננות מסויימת.
מפגש חברתי ספונטאני בין נשים פה בפורום הוא כמובן בעל אופי אחר, ואינו מצריך שום הנחייה ושום התערבות.

3. לגבי מפגש פורום- אין לי, לצערי הרב, את משאבי הזמן לארגן ערב שכזה. כאמור- זה מצריך ממני התכוננות, התכווננות, וגם אין לי את המקום הראוי לכך (בית קפה- לא מתאים לצורך העניין, הדירה שלי- צריכה להיות ריקה מהמשפחה שלי כמובן בזמן המפגש וזה בעייתי, זמן- ימי שישי בבוקר אני עובדת, ובערבים- בעייתי מבחינת נוכחות המשפחה. מפגש פורום כזה הוא לפחות של 10 נשים, ולכן לא יכול להתרחש בקליניקה שלי, אלא בסלון...).

4. מפגש בין הנשים פה לבין עצמן- מבורך בעיניי, והלוואי וקריאתך תישמע.

5. אני יכולה להציע לנשים פה איזושהי קבוצת תמיכה קטנה (לצורך הבהרה- זה לא יהיה חלק מההתנדבות שלי פה כמנהלת הפורום)- אם תהיינה 3-5 נשים שמעוניינות בקבוצת תמיכה בהנחייתי- אתכנן את העניין, אגבש רעיונות, ואתן לכן פרטים.
אם יש מישהי שמעוניינת- שתרשום לי במערכת המסרים או בגלוי בהמשך לשרשור הזה, ואם תתגבש קבוצה קטנה, אז אמשיך משם.
לידיעתכן- אני גרה ועובדת ברעננה.

תודה לך, קונטרפונקט, על האומץ וגילוי הלב
.

שירה דוד

ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
תודה על ההתייחסות הרצינית שירה


אני בטוחה שקבוצת תמיכה בהנחייתך יכולה להיות נהדרת!
(ספציפית לגבי, מפגשים קבועים זה בעייתי).
את צודקת שמפגש פורום צריך להיות בהנחיה מסוימת. לא היתה לי שום תמונה ברורה בראש לגבי איך זה יכול להתנהל.
להפגש אצלי זה קצת בעייתי. אנסה לחשוב על משהו - אולי להשכיר חדר במתנ"ס השכונתי? אנסה לברר אם יש אפשרות כזאת וכמה היא רלוונטית...
&nbsp
 

שירהד1

Member
מנהל
כמה הבהרות לגבי אופציה של קבוצת תמיכה קטנה-

מתוך מעט החשיבה שהספקתי לעשות- הכי נראה לי משהו כמו 6 מפגשים, של שעה וחצי- שעתיים, אחת לשבועיים, בשעות הערב, בקליניקה שלי ברעננה.
כלומר- זה לא משהו על בסיס קבוע, אלא קבוצת תמיכה- עם התחלה, אמצע וסוף, וזה צריך להיות מובנה ומונחה.
כאשת מקצוע טיפולי, יש לי את הידע והכלים לבנות קבוצה שכזו, אך לא אתחיל לשבת ולתכנן ולבנות לפני שאדע שיש מעוניינות.

להשכיר חדר במתנ"ס שכונתי או בכל מקום אחר- גם אני חשבתי על דבר שכזה, אבל זה סיפור, כי זה בתשלום, ואז צריך התחייבות מצד X בנות, כדי שאכן יהיה מספיק כסף ושאף אחת לא תצטרך לשלם יותר מהמתוכנן מראש.
בנוסף, זה צריך להיות מקום עם אווירה ביתית ונעימה, משרה רוגע, נקי ומסודר.
בקיצור- סיפור....

נותנת בידייך את השרביט להריץ את זה קדימה, אם תחפצי בכך.
אני לא יודעת אם יש לך כוחות לכך, כמובן, ובטח שאני לא אם יש לך את הכוחות והידע להנחות מפגש שכזה...אבל מאחלת בהצלחה, באם תבחרי בכך.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

שירהד1

Member
מנהל
שתי הפסקאות האחרונות התייחסו למפגש פורום, ולא לקבוצת תמיכה.

 
תודה

אני גם לא יודעת אם יש לי את הכוחות לכך, ויודעת בוודאות שאין לי את הידע לכך. מה היה במפגש לפני שלוש שנים? מפגש עם הנחיה "מקצועית"? אין לי תמונה ברורה בראש, הנחתי שזה יהיה פחות או יותר סבב היכרות ושיחה חופשית של כולן.
אשמח מאד לעזור, אבל קשה לי לקחת את שרביט ההובלה באופן בלעדי - מצבי גם יהיה תלוי בזמן בחודש יחסית למחזור ה IVF שאולי אעבור בספטמבר. (מניחה שממילא אוגוסט לא רלוונטי כי המון אנשים בחופשות).
אולי נתחיל בלקבל תמונת מצב אם בכלל יש מתעניינות..
אם מישהי מעוניינת במפגש פורום, אשמח אם תכתבו כאן או בפרטי. אם יש לכן רעיון למקום פיזי השמיעו קול

 
אפשר להיפגש אצלי , בואו נגיד שאני גרה בערך רבע שעה משירה

אבל לא ברור באמת מה לגבי הנחיה.

מה בעצם אמורים להנחות? הרי זאת לא ממש קבוצת טיפול.... יותר מפגש משותף של הצועדות יחד בדרך לא?
 

שירהד1

Member
מנהל
עונה לשתיכן-

אפשר לקחת מפגש פורום לכל מיני כיוונים. יכולות גם מספר בנות מפה להיפגש להן לקפה באחד הבתים...
במפגש כפי שאני מדמיינת אותו, בגלל הנושא ובגלל הרגישות, רצוי שתהיה אשת מקצוע שתיקח את ההובלה ואת ההנחייה.
אבל כאמור, אין לי את הזמן להתעסק בכך, ולכן גם לא היצעתי עד כה מפגש מעין זה.
אני חוששת שאם לא תהיה מישהי שתיקח את ההובלה לגבי העניין, זה יתמסמס.
אז הכל פתוח והרשות נתונה- לכל אחת מכן.
כאמור, זה לא צריך להיות קשור בי או אליי. אתן יכולות להתארגן מספר בנות למפגש חברתי, ויכול להיות לזה אפקט של תמיכה הדדית.

אובדת עצות1- אם הייתי מעורבת בערב שכזה, בשל המקצוע הטיפולי שלי, האופי שלי וחשיבות הנושא עבורי, לא הייתי יכולה להשאיר את זה בגדר "סתם מפגש חברתי של הצועדות ביחד בדרך", אלא מבחינתי זה היה מצריך הכנה וחשיבה מראש, והרבה מאמצים במהלך הערב עצמו, עם המון לקיחת אחראיות על מה שכל אחת ואחת מרגישה באותו ערב ובעקבות אותו ערב.
אי אפשר להוציא את המטפלת ממני, ואני גם לא רוצה להוציא אותה ממני.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
מבינה אותך שירה

אין לי ולו פרומיל טענה אליך.

מבחינתי אין דבר כזה מפגש טיפולי של ערב אחד. טיפול זה תהליך ארוך ארוך.
ממילא אוגוסט לא רלוונטי עם החופש הגדול והחום הנוראי. אני זורמת עם כל תצורת מפגש שתתאים.
 

שירהד1

Member
מנהל
גם מבחינתי אין דבר כזה מפגש טיפולי של ערב אחד-ברור!

טיפול זה דבר ארוך, זה נכון. מה שהתכוונתי זה שמפגש פורום בניהולי אמור בעיניי להיות בעל אופי מסויים ולא "רק" מפגש חברתי.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
אני אשמח להגיע למפגש פורום

מסכימה עם שירה שבית קפה לא מתאים. צריך מקום מספיק גדול כדי להכיל בנוחות כ-10 נשים (אולי קצת פחות, אולי קצת יותר).
המפגש שהיה לפני שלוש שנים, התקיים בביתה המרווח של מנהלת הפורום הקודמת.
מודה שאני לא ממש זוכרת אם היתה הנחייה מצידה (הייתי חודש וחצי אחרי ההפלה של הריון 4), אבל אני משערת שצריכה להיות איזושהי יד מכוונת במפגש כזה, מעבר לסבב ההיכרות הראשוני.

לגבי האנונימיות שבפורום, ברור לי שמי שמכיר אותי מהחיים האמיתיים וקורא אותי כאן, מזהה בשניה. הצנזורה היחידה שאני מטילה על עצמי, נוגעת לדברים שקשורים לבעלי ולזוגיות שלנו, אבל גם אם זה היה פורום סגור הייתי מצנזרת את אותם הדברים בדיוק.

אם המפגש אכן יתגלגל, כדאי לקחת בחשבון שאין סיכוי למצוא מועד ומקום שיתאים לכולן.
בסופו של דבר יהיה כדאי להציע שניים או שלושה תאריכים ולראות לאיזה מהם יש את ההיענות הגבוהה ביותר.
 

שירהד1

Member
מנהל
נכון, מרעישה-

המפגש שהיה לפני קצת יותר משלוש שנים היה בביתה המרווח של "מקום בלב".
היתה בהחלט יד מכוונת מצידה, ובצדק רב.
אני הגעתי באיחור כלשהו עם מי שלקחה אותי טרמפ, ובאופן די סמבולי יצא שישבתי ליד "מקום בלב", והייתי אחרונה בסבב- כולן בכל מקרה כבר הכירו אותי די טוב מהפורום ומעיין היתה אז בת 3 חודשים, ואני באתי יותר ממקום של להקשיב, ופחות ממקום של לדבר.

אני נותנת לך את המושכות, יקירתי, באם את רוצה לקחת את העניין על עצמך, במובן של ליזום מפגש שכזה, וגם להיות היד המכוונת במהלכו.
עקב עיסוקיי הרבים והעומס, אני לא יכולה לקחת את זה על עצמי, וגם לא יכולה להתחייב שהתאריך והמקום שייבחרו יהיו נוחים עבורי.
כמובן שאם לא מתאים לך עניין המושכות, אז לא. הכל יתקבל בהבנה ובאהבה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
אני מרגישה

שגדול עליי להוביל מפגש כזה.
גם הארגון קצת בעייתי לי - אנחנו לא בארץ כרגע, ולמרות שאני נכנסת לפורום כל הזמן, אני מעדיפה להפחית את הפעילות שלי פה בזמן החופשה.
 
ליווי מקצועי זה חובה. הייתי במפגש לידות שקטות בלי ליווי כזה

אירגנו את זה כמה נשים שחברו יחד לנושא. הן הובילו את המפגש בלי תמיכה מקצועית וזה היה פשוט נוראי. זה התנהל כמו גיבוש לא מוצלח בעבודה - המון רצון טוב, אבל זהו בערך.

היו נניח 10 משתתפות - פחות או יותר. זה היה בסדר גמור.

קבעו שעה, אבל לא שעת סיום. אז את יושבת שם בתוך כל הסיפורים האלה (וה"וותיקות" מנשנשות עוגה תוך כדי שזה בכלל המם אותי) ולא יודעת מתי זה נגמר. הן לא רצו לקטוע אף אחת, אז בסוף זה ארך שלוש שעות! של חשיפה אינטנסיבית לטריגרים. אני בטוחה ששום אשת מקצוע לא היתה מאפשרת דבר כזה. אם מדובר על מינגלינג בסלון זה משהו אחר אבל ישיבה במעגל ודיבור לפי תור וכאלה - לדעתי שעתיים גג... אחרת זה כבר חשיפת יתר.

כל אחת התבקשה להביא משהו שמסמל או מייצג את האובדן שלה, כמו בפעולה בצופים... אחת הניחה במרכז המעגל תמונת אולטרה סאונד של הילד המת. מעבר לתהייה האישית שלי איך אפשר, אז גם אם היא יכולה ורוצה - *אני* לא רוצה לשבת שעה במעגל שבמרכזו מונחת התמונה הזו. זה היה מחריד בשבילי. והן לא רק איפשרו אלא ממש הזמינו את המצב הזה - והכל מתוך כוונה טובה, אבל בלי טיפת ידע (אך עם המון ידע מסוג אחר על כל הנושא - ומסתבר שזה ממש לא מספיק). ואני בטוחה שזה היה קשה לעוד כאלה שישבו שם ולא רק לי. אני בטוחה שגם אם אשת מקצוע היתה רק מכוונת אותן בעל פה מראש - היתה פוסלת רעיון כזה על הסף כי הוא פשוט מזיק.

אחכ כולן דיברו לפי תור - וזה קשה מאוד לעצור מישהי שמספרת, לפעמים בפעם הראשונה בפירוט כזה, מה עבר עליה. אני מניחה שמנחה פורמלית, שהנשים יודעות שחלק מהתפקיד שלה זה לעצור אותן מהדיבור, ושהיא עצמה יודעת איך ומתי לעשות זאת בעדינות כדי להגן על המשתתפות האחרות וגם על הדוברת וכדי לייצר מסגרת זמן סבירה - אז לא מגיעים למצב הזה שמישהי מספרת במשך 40 דקות על החווייה שלה. זה פספס לגמרי את המינון הסביר של מעגל משתתפות. כנראה היו כאלה שזה התאים להן וזה בסדר גמור - אבל אני לא חושבת שזה היה נכון לעשות. המינון מאוד חשוב.

ובתוך כל זה היו דיבורים שחלקם היו עבורי ככ מתסכלים ולא מתאימים... מישהי סיפרה איך קצת אחרי הלידה היא ירדה עם הגדולה לגינה, וככ קיוותה שיהיה לה עם מי לדבר סוף סוף. וכל האמהות שהיו שם התעלמו... פשוט עמדו יחד ולא התקרבו אליה למרות שכולן מכירות אותה מהגן של הילדה. אפשר היה ממש לשמוע בקול שלה את האכזבה והעלבון, ובאיזשהו שלב היא התחילה לבכות
. נשבר לי הלב עליה ממש. ואז אחת המשתתפות אמרה "הן יכולות להתנהג כמו שהן יכולות, ואם את בוחרת להיעלב, זה שלך...". ואני בטוחה, אבל ממש בטוחה ששום אשת מקצוע לא היתה מאפשרת אמירה כזו - ולו רק מהסיבה שכאשר יש אשת מקצוע היא בדכ יכולה להגיב ראשונה ולכוון את הדברים. בעיניי האמירה הזו היתה ממש התעללות. כל מה שהבחורה הזו עברה וגם בקבוצה הזאת מאשימים אותה! זה היה פשוט נוראי. בנקודה הזו דיברתי (עד אז לא אמרתי כלום בכלל) ואמרתי שזה פשוט לא הוגן לגלגל התנהגות כזו בחזרה על הקורבן - לגינת משחקים יש המון תפקידים חוץ משיפור המוטוריקה הגסה של הילד - זה מקום מפגש חברתי וקבוצת השתייכות ואחרי אירוע כזה שכולם נבהלים ממנו את ככ רוצה שוב להרגיש שייכת לקהל האמהות, ואת שמה נפשך בכפך ובאה לשם - לי לקח איזה חצי שנה להיות מסוגלת ללכת שוב לגינה - ואז את חוטפת כזו כאפה לפנים, וכשאת באה למפגש תמיכה אז עוד אומרים לך שזה את בוחרת להיעלב?! *זה* מעליב! - ואני כמובן חושבת שצדקתי לגמרי. אבל השניה גם חושבת שהיא זו שצדקה... וכל הסיטואציה הזו היתה ככ דפוקה! והאלה שמארגנות לא אמרו מילה, ואולי הן גם חשבו שדווקא השניה צודקת - אבל אני ככ ריחמתי על זו שסיפרה ובכתה ולא קיבלה שום תמיכה
אחכ היה משהו שאמרתי את דעתי עליו ומישהי מה"מייסדות" של הקבוצה המשיכה לעקוץ אותי אחכ על זה כל המפגש... אז נניח שאמרתי משהו לא במקום - אני בטוחה שאשת מקצוע טובה יודעת להגיד משהו בעדינות גם לי וגם להיא ועוברים הלאה ולא ממשיכים לעקוץ ולהיעקץ מזה שעתיים... זה היה לא נעים.

אחרי שלוש שעות כאלה למרבה התדהמה עוד היו שם בנות שנשארו לדבר - אז כנראה לא לכולן זה היה יותר מדי וברור גם שיש הבדל ביני שבאתי נגיד 8 חודשים אחרי הלידה למישהי שאצלה עברו 6 שנים. אבל אני ברחתי משם ולמפגש הבא כבר לא חשבתי אפילו לבוא.

ולכן אני ממש ממש מסכימה עם שירה שאם כמה בנות נפגשות - אז מעולה, אבל אם זה משהו יותר מובנה - אז חייב הנחיה של אשת מקצוע כי אחרת לא רק שזה לא מועיל אלא שזה עלול ממש לעשות נזק.

עד כאן החפירה...
 
וואו זה נשמע סיוט מתמשך

מודה שבכלל לא חשבתי על זה.... לא חשבתי על מעגל ועל סיפור כל הסיפורים.
כנראה שבגלל שהייתי במפגשי פורום אחרים ושמחים, שלא קשורים בכלל לעולם הילודה היה לי בראש משהו אחר לגמרי! ועכשיו אני חושבת שאת צודקת וזה כנראה לא היה רק קפה ומאפה ושיח חברות.
 
די לשורש ח.פ.ר ;)

הצלחת להבהיר היטב גם את הרעיון של שירה, אבל גם להעביר חוויה (למעשה יותר מאחת) בעוצמות בכמה פסקאות. את כותבת דברי טעם ארוכים או קצרים בדיוק כמו שצריך, וכמובן די לשורש ח.פ.ר ;)
&nbsp
 
למעלה