אובדתעצות1
New member
המתנה וקריירה
נראה לי שפעם כתבתי פעם קצת בנושא.
אני ממש ממש בהתלבטות.
הייתה לי תוכנית נהדרת... עבדתי עד שילדתי את הקטן שלי (עכשיו שנתיים וחצי) קצת לפני גיל שנתיים הכנסתי אותו למעון עד אחת. חודשיים אחר כך נכנסתי להריון, ככה הזמן עבר סביר. הרגשתי זוועה אבל היה לי הרבה זמן לנח. התינוקת היתה אמורה להוולד ממש עכשיו בחופש הגדול ובספטמבר הקטן מתוכנן להיכנס למסגרת עד 16. מושלם לא? רק תינוקת אין.
עכשיו אני חמישה חודשים בבית, בלי הריון, מחכה ומחכה. והזמן בנתיים מתבזבז. עד כה זה היה סוג של סביר. בעצם ב1 לספטמבר אני אמורה להיות לבד בבית כל היום.... עד 16 כשכולם חוזרים. הגדולים מאוד נהנים עם החברים ובחוגים של המסגרות ולא רוצים לבוא מוקדם. והמסגרת של הקטן תהיה עד 16 עם שינה.
אז מה ההתלבטות.... בעיקרון אני רוצה להתחיל דוקטורט. רק שאני מאוד מתקשה להחזיק עבודה חדשה בהריון עם הקאות מסביב לשעון. בנוסף ואני מבינה שזאת פריבלגיה לא נורמלית, אני רוצה להיות עם הילד/ה שיוולד שנתיים בבית כמו שהייתי עם האחרים. ככל שעובר הזמן וההריון לא מגיע זה יותר ויותר מדכא שאני בעצם מוותרת בנתיים ולא מתקדמת בשום תחום.
דוקטורט זה עבודה במשרה מלאה בתחום שלי. אני מדענית ויש לי תואר שני מחקרי. זאת עבודה שאני מאוד אוהבת ובהחלט יכולה להכניס לי שמחה לחיים. אבל בהריון הקודם היה לי לא פשוט וזה עוד היה במקום שהייתי בו שנים והכירו אותי. להתחיל גם אומר לוותר על להישאר בבית יותר מחצי שנה אחרי הלידה (שאני מבינה בשכל שיכולה בכלל לא להגיע אבל בלב לא לגמרי)... כי לא יאפשרו לי יותר.
כתבתי מבולבל.... ממש לא יודעת מה להחליט.
מה שכן, אני לא מחוייבת לתחילת שנת הלימודים האקדמית. אני יכולה להתחיל בכל שלב.
אשמח לרעיונות.
נראה לי שפעם כתבתי פעם קצת בנושא.
אני ממש ממש בהתלבטות.
הייתה לי תוכנית נהדרת... עבדתי עד שילדתי את הקטן שלי (עכשיו שנתיים וחצי) קצת לפני גיל שנתיים הכנסתי אותו למעון עד אחת. חודשיים אחר כך נכנסתי להריון, ככה הזמן עבר סביר. הרגשתי זוועה אבל היה לי הרבה זמן לנח. התינוקת היתה אמורה להוולד ממש עכשיו בחופש הגדול ובספטמבר הקטן מתוכנן להיכנס למסגרת עד 16. מושלם לא? רק תינוקת אין.
עכשיו אני חמישה חודשים בבית, בלי הריון, מחכה ומחכה. והזמן בנתיים מתבזבז. עד כה זה היה סוג של סביר. בעצם ב1 לספטמבר אני אמורה להיות לבד בבית כל היום.... עד 16 כשכולם חוזרים. הגדולים מאוד נהנים עם החברים ובחוגים של המסגרות ולא רוצים לבוא מוקדם. והמסגרת של הקטן תהיה עד 16 עם שינה.
אז מה ההתלבטות.... בעיקרון אני רוצה להתחיל דוקטורט. רק שאני מאוד מתקשה להחזיק עבודה חדשה בהריון עם הקאות מסביב לשעון. בנוסף ואני מבינה שזאת פריבלגיה לא נורמלית, אני רוצה להיות עם הילד/ה שיוולד שנתיים בבית כמו שהייתי עם האחרים. ככל שעובר הזמן וההריון לא מגיע זה יותר ויותר מדכא שאני בעצם מוותרת בנתיים ולא מתקדמת בשום תחום.
דוקטורט זה עבודה במשרה מלאה בתחום שלי. אני מדענית ויש לי תואר שני מחקרי. זאת עבודה שאני מאוד אוהבת ובהחלט יכולה להכניס לי שמחה לחיים. אבל בהריון הקודם היה לי לא פשוט וזה עוד היה במקום שהייתי בו שנים והכירו אותי. להתחיל גם אומר לוותר על להישאר בבית יותר מחצי שנה אחרי הלידה (שאני מבינה בשכל שיכולה בכלל לא להגיע אבל בלב לא לגמרי)... כי לא יאפשרו לי יותר.
כתבתי מבולבל.... ממש לא יודעת מה להחליט.
מה שכן, אני לא מחוייבת לתחילת שנת הלימודים האקדמית. אני יכולה להתחיל בכל שלב.
אשמח לרעיונות.