אופטימיות
אז אתמול חזרתי מסיני. חופשה של יומיים וחצי רק אני והבנזןג צוללים במיצרי טיראן. היה מדהים היה נחוץ וכל כך סימלי.
אתמול גם קיבלתי מחזור השני שלי מאז הגרידה שלפני כמעט חודשיים בדיוק בזמן מה שנותן לי אופטימיות ואמונה בגוף שלי שחזר לעצמו למרות הפסקת הריון בסוף חודש חמישי.
מחר אני חוזרת לעבוד, עוד לא עברו שלושה חודשי חופשת לידה אבל לי זה מתאים. היה לי זמן לבד עם עצמי וזמן לבד עם הבנזוג (מורה ולכן בחופשה) ומתאים לי לזכור כי אין מי שבאמת יחליף אותי ומתחילה ללחוץ עלי הידיעה של כמות הפרויקטים שמחכה לי.
אבל אני מרגישה טוב, אחרי שנפרדתי מהתינוקת שלי ואחרי הזריקה שהמיתה אותה הגרידה כבר היתה תהליך פיזי נטו שצריך לעבור כדי לתת לגוף להחלים ואז הגיעה חופשת הלידה אם אפשר לקרוא לה ככה. וידעתי שכדי להחלים כדי לא לתת לאובדן הזה לשלוט בי ולא לתת להורמןנים לדכא אותה אני חייבת לעשות לעצמי טוב גופנית ונפשית. אז עשיתי ספורט, הרבה פילאטיס מכשירים אצל מורה שידעה לעקוב אחרי הגוף שלי ולעזור לו לחזור לכושר. סידרתי את הבית, פתחתי ארגזים שחיכו מהמעבר לפני 9 חודשים, צבעתי קירות וחידשתי רהיטים. עשיתי קורס גלישת רוח ואכלתי ארוחות צהרים על הים עם הבנזוג. הייתי עסוקה ויצרנית והעשייה מילאה אותי באושר ובאופטימיות. אני לא שוכחת את התינוקת שהייתה ויש רגעים שלעולם יהיו חרוטים לי בזיכרון אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שאני ממשיכה הלאה ולוקחת מהחוויה הזאת את נקודות האור שלה ואת האושר שלי. חיבוק גדול ממני לכולכן ולילד קשת לכל מי שרוצה.
אז אתמול חזרתי מסיני. חופשה של יומיים וחצי רק אני והבנזןג צוללים במיצרי טיראן. היה מדהים היה נחוץ וכל כך סימלי.
אתמול גם קיבלתי מחזור השני שלי מאז הגרידה שלפני כמעט חודשיים בדיוק בזמן מה שנותן לי אופטימיות ואמונה בגוף שלי שחזר לעצמו למרות הפסקת הריון בסוף חודש חמישי.
מחר אני חוזרת לעבוד, עוד לא עברו שלושה חודשי חופשת לידה אבל לי זה מתאים. היה לי זמן לבד עם עצמי וזמן לבד עם הבנזוג (מורה ולכן בחופשה) ומתאים לי לזכור כי אין מי שבאמת יחליף אותי ומתחילה ללחוץ עלי הידיעה של כמות הפרויקטים שמחכה לי.
אבל אני מרגישה טוב, אחרי שנפרדתי מהתינוקת שלי ואחרי הזריקה שהמיתה אותה הגרידה כבר היתה תהליך פיזי נטו שצריך לעבור כדי לתת לגוף להחלים ואז הגיעה חופשת הלידה אם אפשר לקרוא לה ככה. וידעתי שכדי להחלים כדי לא לתת לאובדן הזה לשלוט בי ולא לתת להורמןנים לדכא אותה אני חייבת לעשות לעצמי טוב גופנית ונפשית. אז עשיתי ספורט, הרבה פילאטיס מכשירים אצל מורה שידעה לעקוב אחרי הגוף שלי ולעזור לו לחזור לכושר. סידרתי את הבית, פתחתי ארגזים שחיכו מהמעבר לפני 9 חודשים, צבעתי קירות וחידשתי רהיטים. עשיתי קורס גלישת רוח ואכלתי ארוחות צהרים על הים עם הבנזוג. הייתי עסוקה ויצרנית והעשייה מילאה אותי באושר ובאופטימיות. אני לא שוכחת את התינוקת שהייתה ויש רגעים שלעולם יהיו חרוטים לי בזיכרון אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שאני ממשיכה הלאה ולוקחת מהחוויה הזאת את נקודות האור שלה ואת האושר שלי. חיבוק גדול ממני לכולכן ולילד קשת לכל מי שרוצה.
