פשוט רוצה לשתף- שוב אכזבה

[שושילידה]

פשוט רוצה לשתף- שוב אכזבה

שוב קיבלתי מחזור! אוף! בטוחה שרק אתן תבינו כאן ולא יכולה לשתף אף אחד אחר שיבין כמה עמוק הכאב כשרואים את הכתם הארור הזה שמזכיר שגם הפעם זה לא קרה...
פחות משלושה חודשים עברו מאז הגרידה וכן כבר שמעתי וטחנתי לעצמי את המוח ב:
אל תדאגי הכל בסדר, קיבלת מחזור מאז ואפילו כמה פעמים, נכנסת להריון בצורה טבעית, הגוף צריך זמן, הנפש צריכה זמן ולא נעים לי להגיד כל השיט הזה!!!
שלא באמת מעניין אותי... כי רק הריון חדש יחזיר לי את השמחה והקצב לחיים...
כמו שאמרה פה בפוסט מתחתי החיים שלי לא ממש חזרו להיות אותו דבר מאז ואני נותנת לזה מקום אבל כל היום מתעסקת רק בלהיכנס להריון, בחישובים, במחשבות ובמה לא!
ואז שוב יש ציפייה ושוב יש אכזבה ושוב יש לחץ ושלא נדבר על הפעולה שאמורה להיות הכי אינטמית וכיפית והופכת לכ"כ מכאנית ולא ספונטנית...
זהו פשוט הייתי צריכה לפרוק.
וזה היה הריון ראשון כך שאין לי ילדים בבית שאני צריכה לדאוג להם או להמשיך בשבילם, ואין כוח לבשל אז מכינים אוכל ואין כוח לנקות אז סתם מטאטים מסביב ומעבירים את הזמן בעוד סדרה מפגרת בטלויזיה כדי להשקיט את המחשבות וממשיכים ללכת לחד"כ רק כדי להרגיש חיוניות אבל השמחה קצת זזה הצידה והכאב והעצב משתלטים עלי@

 

[כבשה0פועה]

כמה דברים

התחושות של חוסר רצון, עצב מאוד טבעיות ומוכרות. לא שזה מעודד, אבל את לא לבד בזה ואלה תגובות מאוד נורמאליות. גם החיים שסובבים סביב הפוריות - העצב סביב המחזור, הלחץ סביב הביוץ, ההמתנה לאיחור וחוזר חלילה (או לחילופין הריון).
נכון שיש ב'עבודה מכאנית' סביב תאריך ספציפי אלמנט מבאס, גם מלחיץ ומגביל (לא מקנאה בבן הזוג שיצייץ שהוא עייף או מותש מהעבודה סביב מועד הביוץ). אבל הסיכוי להרות באופן לא ספונטאני אלא מחושב הוא הרבה הרבה יותר גדול, לפחות לפי נסיוני האישי. ובבחירה שבין קצת 'מכאניות' לבין לחץ פנימי הולך וגובר תוך המתנה של חודשים ארוכים להריון ספונטאני - אין לי ספק מה הבחירה שלי לטווח הארוך (וגם לקצר תכלס).
מאחלת לך שהמחזור הבא יגיע בקיץ הבא ובין לבין הריון תקין וידיים מלאות.
&nbsp

 

[שושילידה]

תודה על העידוד

מסכימה עם הדברים שאמרת....
ברור שהפעולה הלא ספונטנית היא מבאסת אבל מנסים לעשות את זה נחמד ככל שניתן, שנינו מתגייסים למען המטרה וזה הדדי ביותר!

כמה זמן לאחר האובדן נכנסת להריון ?

 

[כבשה0פועה]

התשובה שלך מעודדת בעצמה!

המשפט שכתבת "שנינו מתגייסים למען המטרה וזה הדדי ביותר!" מאוד מרגש. בתוך סבך העצב הכללי והלחץ הפנימי לכניסה להריון, חוסר הרצון בפעילויות כלליות בחיים שעד לפני כמה חודשים היו משמחות או לפחות לא מעיקות, חוסר הספונטאניות ביחסים - מתקיימת חברות טובה ושותפות גורל.
עונה לשאלתך: אחרי שני הריונות ספונטאניים ותקינים (ילדתי בגיל 33 ובגיל 35) שהושגו בנסיונות בודדים סביב הביוץ, עברתי שתי הפסקות הריון בשבועות מוקדמים. בין האבדן הראשון לשני חיכינו כמה חודשים מסיבות חיצוניות, ואז הריתי מהר (גם כן בנסיונות סביב הביוץ), את הריון האבדן השני. אחרי האבדן השני הריתי (באותו חוסר ספונטאניות בדיוק) תוך שלושה חודשים, שהרגישו כמו נצח, והתאפיינו בתחושות שאת מתארת בעוצמות שונות - למרות שהייתי כבר אמא לשניים. למזלי הרב, ההריון החמישי שלי הסתיים בידיים מלאות.
רוצה להגיד שלא תתייאשי מהשיטתיות, כי נשמע שהנפש (וגם הזוגיות) תשלם מחיר הרבה יותר כבד ממשיכת זמן למען ספונטאניות.

 

[שושילידה]

כבר יותר אופטימית

תודה רבה רבה לך על השיתוף והמילים החמות!!
הכי חשוב לי שבתוך כל סערת הרגשות הזו לא אשכח שיש לי את בנזוגי האהוב שבדרכו שלו גם כואב את האובדן ויותר מזה מבין עד כמה זה חשוב לי ורוצה קודם כל למלא לי את החסר ממקום הכי מתחשב.
בתוך תוכי אני יודעת ומרגישה שזה יבוא בקרוב פשוט אין לי סבלנות ואני כבר כ"כ רוצה שזה יקרה, גם זו פעם ראשונה בחיים שאני מתמודדת עם סיטואציות שאין לי כלל שליטה עליהן!
למרות שאני מקבלת מחזור ויודעת להעריך מתי אני מבייצת משהו פה לא מצליח וזה מתסכל.
מהסיפור שלך אני למדה שפשוט צריך להיות אופטימיים ושמחה שלצד האובדנים הקשים יש לך היום את מי לחבק בחוזקה!!
תודה רבה רבה

 

[כבשה0פועה]

לפני ששירה תרים גבה

אסייג ואציין שאופטימיות לא היתה אצלי בחודשים ההם, להיפך. למעשה רק כשההריון התקדם התחילה לשוב האופטימיות.
זאת תקופה לא פשוטה, וייתכן שגם כשיגיע ההריון התקין המיוחל (אמן) - חוסר השליטה עדיין יתן אותותיו. זאת הסיבה שקיים הפורום השכן (פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה).
בכל זאת - שמחה שבשיחה שלנו אנחנו מצליחות להאיר את עכשיו.
.

 

[שושילידה]

כשאתה בתוך זה אתה רואה רק שחור , אני יודעת אבל כמובן שסיפורי הצלחה נותנים איזה אור בקצה... ברור לי שההריון הבא ילווה בהרבה חרדות וחוסר תמימות שאמור להיות בהריון ראשון אבל יהיה בסדר וגם עם זה נתמודד

 

[אובדתעצות1]

אני כמובן לגמרי מבינה אותך

תארת את זה במדויק כל כך.

מקווה שתזכי במהרה להריון חדש ותקין ותעברי לחשב תאריכים אחרים.

חיבוק גדול.