אני לא מצליחה לישון

  • פותח הנושא EcoT
  • פורסם בתאריך

EcoT

New member
אני לא מצליחה לישון

עוד 12 שעות אני הולכת להרוג את התינוקת שלי. הרופאה תזריק את הזריקה אבל ההחלטה היא שלי. אני יודעת שהיא נכונה אבל קשה לי כל כך לוותר עליה
 
כבר בוקר

מקווה שבכל זאת הצלחת לישון קצת.

אני יודעת שההחלטה היא שלך ושלדברים שאני כותבת אין הרבה משמעות כרגע, אבל בעיניי זו ההחלטה הנכונה.

 

שירהד1

Member
מנהל
יקירתי, למענך ולמען האחרות-

אנא ממך- אני יודעת שאין לי מה להתווכח עם תחושות ועם מחשבות של מישהי אחרת, אבל אם את רוצה לשמור על שפיותך- עכשיו ובעתיד- שני את הסמנטיקה.
מדובר, לצערי הרב, בעוברית פגועה מאוד. הפסקת ההריון נובעת מהעובדה שהעוברית פגועה.

אני מקווה שתמצאי את הכוחות לטפל בעצמך ושתמצאי את דרך ההתמודדות המתאימה לך. יש דרכים לעזור לך. אם תרצי לשמוע יותר- פני אליי במערכת המסרים.

אחשוב עלייך היום ואשלח כוחות.
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

EcoT

New member
שירה יקרה

אני באמת מבינה את הרצון שלך לעזור ואת הרציונל שלך. את לא יודעת כמה אני מבינה. אני בעצמי אקדמאית עם דוקטורט בביולוגיה, לא בגנטיקה אבל אני מבינה מספיק כדי לדעת. אני באמת בן אדם רציונלי מאוד בעצמי. אני יודעת שהעוברית פגועה מאוד וזאת ההחלטה הכי נכונה שיכולתי לקחת. אבל בחרתי בדרך הזאת כי היא הרגישה לי נכונה, אני לא מתאבלת עליה על העוברית אלא על התינוקת שהייתה אמורה להיוולד עוד ארבעה חודשים. על החלום שהגיע אבל לא התגשם. היום קשה לי כי היום סופית החלום הזה מת וההריון מסתיים. יום שני זה רק פיזיולוגי. אני חזקה ויש לי מערכת תמיכה נהדרת ואני יודעת שאחרי שני אני אוכל להתחיל להחלים. אבל בנתיים אני מרשה לעצמי להתאבל ואני מתאבלת על תינוקת שאני לעולם לא אכיר מעבר לחמישה חודשים שהיא היתה אצלי בבטן. המונח הזה זה מה שהגוף והנפש שלי בחרו כדי לעזור לי להמשיך הלאה. אני מאוד מעריכה אותך ואת דעתך אבל בבקשה אל תנסי לשנות לי אותו.
 

שירהד1

Member
מנהל
להתאבל תמיד מתאבלים-

גם אם חושבים ואומרים "עובר/ית פגוע/ה". האבל הוא על התקווה שנגוזה, האבל הוא על תינוק/ת שכה רצינו ושלא יוולדו. מי כמוני יודעת זאת. חוויתי זאת פעמים רבות, כולל עובר פגוע עם טריזומיה 18.
האבל קיים, וצריך לעבור אותו, על כל שלביו.
אבל אישה שאומרת "הרגתי את התינוקת של"י- אני דואגת לה ולבריאותה הנפשית, ולכן כתבתי מה שכתבתי. זה היה מיועד גם לכל מי שקוראת את הדברים, ולא רק לך. יש לי פה אחריות כמנהלת הפורום, ואני מרגישה אותה על כתפיי מדי יום.

אני שמחה שיש לך מערכת של תמיכה נרחבת, ואני בטוחה שבסיועה תוכלי להתאבל וגם לקום מהאבל.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

EcoT

New member
תודה שירה

לי היה חשוב להגיד ולכתוב את המילים כי זאת לקיחת האחריות על ההחלטה שלי, נכונה ככל שתהיה. אם את חשה שזה קשה מידי לנשים האחרות כאן אני מבינה לחלוטין. אני לא יודעת אם אני יכולה להסיר את הפוסט (לוגיסטית אני מתכוונת) אבל את מוזמנת. לשיקולך. לי פשוט לכתוב את זה כבר עזר.
 

שירהד1

Member
מנהל
לא, חלילה לי מלהסיר את הפוסט! -

יש פה מקום לכולן, ואני יודעת שעצם הכתיבה- יש בה משהו משחרר.
טוב שכתבת, וטוב שזה עזר לך.
ואת מוזמנת להמשיך ולכתוב, להיעזר ולהיתמך גם פה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
כותבת את תחושותי

אני גם מרגישה שאיבדתי תינוקת. כבר שלושה חודשים אני מתגעגעת אליה מאוד. חושבת עליה ועל שלא זכינו לגדל אותה ולשמוח בה.
לגבי המילה הורגת, חלילה לא הרגנו אותן. נאלצנו בכאב רב ובחוסר רצון מוחלט לגאול אותן מחיים של יסורים.



היינו להן לאם אוהבת באופן הגבוה ביותר, עם ועל אף הכאב הנורא שנגרם לנו.
 

אנאעי

New member
חושבת עליך כל היום...

באופן אישי אני מרגישה בדיוק כמוך.
כן, זאת היתה ההחלטה הנכונה אבל גם המשמעות הנוראה קיימת.
גם אצלי זה ככה. לא אומרת את זה בקול לאנשים כי מבינה את הזעזוע ומבינה את מה ששירה כתבה.
אבל אני הרגתי אותם. עוברים, תינוקות, מה זה משנה? הם היו ברחם שלי ואני נכנסתי לגרידה והפסקתי להם את החיים. אני הבוגרת, הם החסרי אונים.

מצד אחד מקווה שאת אחרי הזריקה ומצד שני מקווה שלא. לא, זה לא שאני מקווה שלא, אלא מבינה את מה שבא אחרי....הימים הבאים יהיו קשים מסיבות אחרות.

שולחת כוח, חיבוק, תמיכה מרחוק, כי אין לי מה לתת לך מעבר לזה כרגע.

תהיי חזקה. אנחנו פה בשבילך
 

EcoT

New member
אני אחרי

זה היה הדבר הכי קשה שנאלצתי לעשות. הן היו מאוד אמפתיות אבל היה לי ממש קשה שהן אמרו לי שבנזוגי לא יוכל להיות איתי הזריקה עצמה. די נכנסתי להיסטריה מזה. זה היה בסוף רק לדקה אבל זה גרם לי להמון לחץ מיותר.
אחרי שחזרתי הביתה פשוט נכבתי נרדמתי לכמה שעות. בכלל ישנתי הרבה ביממה האחרונה. כל המתח התנקז ממני. עכשיו אני הרבה יותר טוב. יש עוד את הגרידה לעבור. אבל אז אפשר להתחיל להחלים.
תודה לכולכן על התמיכה והמחשבות הן מאוד עזרו.
 
למעלה