התלבטות לקראת החג שהולך וקרב

שלוקי1

New member
התלבטות לקראת החג שהולך וקרב

אנחנו מוזמנים למשפחתו של בעלי ומה שהכי לא נותן מרגוע הוא איך אתמודד עם אחיו ואשתו שילדה בן 9 ימים אחרי שאיבדנו את בננו הבכור. מאז לא נפגשנו איתם ועברו 4 וחצי חודשים.
מתלבטת מאוד ולא רוצה להכאיב לעצמי (בעלי תומך בכל החלטה שלי אגב).
איך אתן עוברות את החג ואיך מגייסים כוחות?
 
מאוד מורכב

מבינה אותך לגמרי.
אני גם פוגשת כל הזמן נשים עם תינוקות רכים ובהריון....
רק היום פגשתי בארוחת צהריים מישהי שילדה בת ביום שאני איבדתי את שלי... ויש לה עוד (הרבה) ילדים ותוך כדאי שהיא רצה אחריהם היא הניחה את התינוקת הוורודה והפיצית הזאת ביידים שלי.

בהתחלה הייתי בשוק, אבל החזקתי וזהו. ואז לאט לאט אמרתי לעצמי שאין לה שום קשר לסיפור שלי. התינוקת שלי חסרה לי כל יום, אני חושבת עליה כל יום. אם אני אפסיק לפגוש אנשים שיקרים לי ולא אלך לחגוג חגים וארועים (זאת היתה בר מצווה היום) אז אני רק מענישה את עצמי בסופו של דבר פעם שניה. אגב האישה הזאת לא מכירה את הסיפור שלי אז זה לא שהיא חסרת רגישות, אולי גיסתך תהיה רגישה כלפייך.

אני כל הזמן מזכירה לעצמי שהאושר של אחרים לא בא על חשבוני ולא שייך לסיפור שלי, שלכל אחד יש את הקשיים שלו. אני גם יודעת שכל אישה עוברת דברים או בנושא ילודה או בנושאים אחרים ומזכירה לעצמי שהייתי בוחרת שוב ושוב ב״חבילה״ שלי ולא רוצה להחליף עם אף אחת.

חיבוק
 
ועוד דבר

לי פסח קשה השנה בלי קשר אפילו למי שאראה כי הייתי אמורה להיות בהריון מתקדם ועכשיו אני במחזור במקום.
אז החלטתי לדאוג לעצמי למשהו כייפי לצפות לו אחרי החג.... משהו שלא הייתי עושה בהריון.
יום אחרי חג שני אני נוסעת לסבתא שלי.... שגרה בשוויץ..... ואין שם בכלל נשים בהריון ;)
ככה יש לי משהו נעים ומשמח שמחכה לי מעבר לקושי.
אולי תחשבי על משהו נעים שאת יכולה לעשות אחרי פסח?
 

שלוקי1

New member
גיסתי הכי לא רגישה שיש

ואפילו תחרותית יש לומר. היא אוהבת לציין את כל מה שיש לה ולספר איזה כיף לה וטוב לה בחיים בכל ארוחת שישי עד כה. עצם הנוכחות שלה מפריעה לי יותר מכל דבר אחר, למרות שחמותי אמרה שהם ישכיבו את התינוק לישון כדי שלא יכאב לי לראות אותו משום מה לפי הכרותי עם הגברת היא לא בדיוק תתחשב בי.
 
נשמע לא פשוט בכלל

נקרא מדבריך שיותר משהתינוק מפריע - זאת אמא שלו שקשה להבליג על נוכחותה...
מצד שני נשמע שכן קיים שיח במשפחה, אם חמותך מודעת וכן מנסה לעזור.
לא בטוח האם חמותך/גיסתך יכולות באמת להתחייב בשם התינוק שיישן ולא יתעורר (בייחוד כשהיום שלו אינו שגרתי, בבית שאינו ביתו).
מחזקת את ידייך בכל בחירה שתבחרי.
 

שלוקי1

New member
תודה! זאת ממש החלטה לא פשוטה

אכן הנוכחות של האמא מאוד מקשה והתינוק פשוט לצערי יזכיר לי את בני שיכל להיות איתנו עכשיו בחג כמעט בן חודש :(
כ"כ רוצה להיות כבר אחרי!
 
גם אני הייתי נוטה לא להגיע

את צריכה לשמור על עצמך, לעשות מה שטוב לך ומגונן עליך. להיות בסיטואציה כזאת זה קשה נפשית מספיק, גם בלי גיסה חסרת התחשבות ותינוק.
&nbsp
אם לא הייתה מתעוררת מזה דרמת עולם (ואולי גם אם כן), הייתי מבריזה בתירוץ כלשהו. אם החמות רגישה ומבינה, אולי הייתי משתפת אותה בסיבה האמיתית.
 

שלוקי1

New member
צריכה כבר להחליט

וממש מתלבטת.. רוצה להיות חזקה, לשבת שם ולהמשיך הלאה אבל כל פעם שמדמיינת את המפגש לא יודעת איך אגיב ולא רוצה להישבר שם או אחרי שאחזור הביתה.
 

שירהד1

Member
מנהל
כותבת לך בקצרה-

תראי, זה נושא מורכב ואין ביכולתי לפתוח את נושא היחסים המשפחתיים פה מעל גבי האינטרנט. זה משהו שניתן לעשות אותו בתהליך טיפולי אינדיבידואלי, ואז גם אפשר יהיה לגיע לפתרונות עומק, שיחזיקו לאורך זמן, משום שהיחסים המשפחתיים לא נגמרים בערב החג, אלא ממשיכים הלאה, וצריך למצוא דרכי התמודדות נאותים.
יחד עם זאת, חשוב לי לכתוב לך ספציפית לגבי ערב החג, שיש לך לגיטימציה מוחלטת לא לבוא. ממליצה כן להסביר למארחים את מורכבות העניין, ולומר שכרגע עוד מאוד קשה לך. הבנתי שהמארחת היא החמות. ממליצה לתת לבעלך לדבר איתה ולהסביר לה (וסליחה אם אינני זוכרת נכון לגבי המארחים).


שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 

שלוקי1

New member
הגעתי להחלטה

אנחנו לא נתארח בערב חג, איזו הרגשת הקלה!
אולי נגיע יום אחרי ונהיה בהרכב מצומצם..
תודה לכל המגיבות, עזרתן לגבש החלטה ולחזק אותי
 
יופי! שמחה לשמוע!

ולגמרי ברצינות - להעביר סדר פסח בשקט בבית עם במבה מול הטלויזיה זה תענוג
 
גאה בך ושמחה עבורך

כל הכבוד לך - וגם לבן הזוג שעומד לצידך.
הלוואי ואת הסדר הבא תחגגו בשמחה שלמה.
 

שלוקי1

New member
הגענו יום אחרי

רק אנחנו וההורים של בעלי. היה קצר והם עשו את עצמם מכילים ומבינים למרות משפטים כמו "בסוף זה יגמר ויראה כמו חלום רע.." רציתי רק לצרוח שלצערי זה לא חלום רע, שהלוואי והיתי מתעוררת ממנו אלא המציאות הכואבת שנקלעתי אליה ויקח זמן לעבד את הכאב והאובדן.
 
במצב כזה אני הייתי בוחרת שלא להגיע לליל הסדר

לפי מה שאת מתארת, גיסתך רואה את עצמה ואת עצמה בלבד, וגם אם התינוק יישן בחדר אחר, סביר להניח שהיא תדבר בעיקר עליו.
לא הייתי רוצה לבלות את ערב החג בחברת אישה כזו, בוודאי אם גם ככה יוצא לכם לפגוש אותם בארוחות שישי.
 

שלוקי1

New member
לא פגשתי אותה מאז מה שקרה לנו

הם גם הפסיקו להגיע לארוחות שישי..
 
טוב זה סיפור אחר לגמרי

ונשמע נוראי....
העצה שלי כיוונה למקום שנעים לך בו ואת רוצה ללכת אליו אבל חווה לצד ההנאה קושי....
בתיאור כמו שלך לא נשמע בכלל שאת נהנת. אז בשביל לסבול אני לא מוכנה ללכת בכלל לשום מקום ואפילו לא מספקת תירוצים.
 
למעלה