לאובדתעצות
ברוכה הבאה אל פינת הביניים

לאובדתעצות
ברוכה הבאה אל פינת הביניים

בין אובדן מאחורייך / להריון חדש (אולי) לפנייך - הלימבו שבין האובדן לתקווה, בין שקילת הכוחות הקיימים לשקילת הכוחות שיהיו בתוך המסע אל ההריון התקין (אמן!). האם לצאת אל הדרך? האם להמתין עוד? האם הנפש המזועזעת בכלל יכולה לעמוד באובדן נוסף / האם הלב הכמה יכול לוותר על התקווה לילד.
רבות וטובות שהו ושוהות בתווך הזה שבין לבין, בו המחזור החודשי מאפס את התקווה מדי חודש והביוץ מפיח אותה מחדש, והשאלות מתעוררות שוב ושוב. ושוב.
מאחלת לך שתשכילי למצוא את דרכך, את האיזון הנכון לך בין מה שהיה למה שיהיה.
 
חושבת כבר כמה ימים מה לכתוב

קשה לי למצוא מילים.

המקום הזה כאילו תלוש לגמרי.... אפילו מחזור לא קבלתי עדיין אחרי הגרידה.
אני גרועה מאוד מאוד באחיזה בזמן ותאריכים. אז לא יודעת אפילו להגיד בדיוק כמה זמן עבר מהגרידה.
מניחה שהוא אמור לבוא בקרוב. יש בזה גם קצת ברכה כי אני לא יכולה להגיד תאריך לכלום כלום, לא לגרידה ,לא באיזה שבוע הייתי אמורה להיות עכשיו... מעניין אם אני אשכח גם את התלמ.... מה שדי בטוח שאני לא אדע ביום שהוא יחלוף מה התאריך. הזוי.

מצד אחד מאוד עמוסה ומשתדלת להתמקד בטוב ומפנה לעצמי הרבה משאבים למנוחה ודברים שעושים לי שמח בלב. מצד שני יש איתי מין עננה כרונית כזאת, משהו בזווית של המח. שמכאיב. נותנת לעצמי לגיטימציה להרגיש את כל קשת הרגשות. ברור לי שקרה לי משהו נוראי ואין מצב שזה כבר יהיה מאחורי, אין יום שהתינוקת לא עוברת לי לפחות פעם אחת במחשבה. מעניין אם אי פעם יהיה יום כזה?

כרגע גם קשה לי לחשוב על עוד הריון, הלוואי שהחסידה באמת היתה מביאה תינוקות.

תודה שחשבת עלי.
 
למעלה