מרמור קצר על יום המשפחה

[שירהד1]

כל הכבוד שדיברת עם הגננת.

 

[סימון בוליבאר]

חשבתי הרבה מה לכתוב לך

התחלתי כמה פעמים לכתוב לך ומחקתי כי מה אפשר לומר. יום המשפחה הזה פשוט גמר אותי לחלוטין. במסיבה בגן של הבת שלי ישבתי מרחק של כיסא אחד מאמא שאני מכירה מזמן והיא כמובן ילדה לפני שבוע. יש אצלה 6 שנים בין הגדולה לתינוק שנולד ואני לא יודעת אם יש איזשהו סיפור שם. אבל זה פשוט גמר אותי. לא הייתי מסוגלת להסתכל עליה. ישבתי עם הילדה בתוך כל הדיקלומים של המורה למוסיקה וירדו לי דמעות... ואז היה צריך לקום ולרקוד שזה היה הדבר האחרון בעולם שהתחשק לי לעשות... ויצא ככה שהאמא הזאת נעמדה ממש לידי. אנחנו כבר איזה 4 שנים עם הבנות יחד במסגרות... והיא קלטה אותי ישר. התקרבה אליי טיפה ואמרה לי ממש בשקט "אני מצטערת" ואז התחלתי לבכות ממש... והילדה אומרת לי "אמא אל תבכי" ואני אומרת לעצמי שאני חייבת להתאפס ולא להרוס לה את המסיבה. ובאמת התאפסתי ולא הרסתי לה את המסיבה. אחכ הסייעת שמכירה אותי הרבה שנים עוד מאז שהגדול היה בגן הזה, שאלה אותי מה קרה ואם אני לא מרגישה טוב... אמרתי לה לא לא אני בסדר. ואז בצהריים הבת שלי חזרה הביתה וסיפרה לי שהסייעת שאלה מה קרה לאמא. אז הבת שלי ענתה לה שזה בגלל שהתינוקת שלנו מתה. ואני חושבת לעצמי כמה אני שורטת את הילדה הזאת עם כל מה שעובר עליי ושאני מעבירה אליה... אבל אין לי שום דרך אחרת.
אני שולחת לך חיבוק חזק. החיים האלה דורשים כל כך הרבה כוחות.

 

[מרעישה בשקט]

הגננת שלנו ממעטת מאוד בפעילויות משותפות עם ההורים. היתה מסיבת חנוכה, ותהיה מסיבת סיום ולדעתי אלו הפעילויות היחידות עם ההורים.
מצד אחד אני אמא מאוד מעורבת והייתי רוצה שיהיו יותר פעילויות עם ההורים, מצד שני אין מאושרת ממני על שנחסכה ממני פעילות יום המשפחה בגן. אפילו לא היה צריך להביא תמונה משפחתית.
אני חוויתי את זה רק דרך המשימות בלוח, ויש גם כמה יצירות שהגיעו הביתה, אבל הן לא צורמות לי כמו המשימות על הלוח.
אני לא שואלת את הבת שלי מה עשו בגן לכבוד יום המשפחה, כי אני לא רוצה להציף אצלה שאלות שאני לא מסוגלת להתמודד איתן כרגע.

נמחץ לי הלב על מה שהיה במסיבה.
נשבר לי הלב על בתך שהיתה צריכה להסביר לסייעת ואני כל כך מקווה שהסייעת הפנימה ולא תשאל על כך יותר לעולם.

אני לא חושבת שיש דרך אחרת עבורך, אני לא יודעת איך אפשר להתמודד אחרת עם המציאות שנכפתה עליכם.
הבת שלך איבדה את אחותה בשניה האחרונה וזה לא משהו שניתן להסתיר או לכסות כאילו לא היה.
אני בטוחה שאת עושה כל מה שאת יכולה כדי למזער את השריטות, אין לי ספק שאת פוצעת את עצמך כדי לחסוך ממנה, אבל את לא יכולה למנוע הכל.

שולחת לך חיבוק בחזרה

 

[אובדתעצות1]

כואב כל כך

קטונתי ובכל זאת רק רוצה להגיד,
אני לא חושבת שאת שורטת את הבת שלך, זה החיים שורטים אותה.
אני בטוחה שאת עושה כל שביכולתך לחסוך לה כאב, אבל אין הרמתי.
החיים כוללים אירועים טרגיים ודברים קשים ומכאיבים, אנחנו מגוננים על הילדים שלנו עד כמה שאפשר, אבל הילדים גם חיים פה והחיים עוברים גם עליהם. אני מנסה להגיד לעצמי שזה כלים לחיים, יבוא יום גם הם יהיו מבוגרים ויצטרכו כלים להתמודד עם כאב.
הבת שלך בוודאי חיכתה לאחות הזאת וכואבת מאוד את חסרונה, הכאב שונה מהכאב שלך, והחוסר שלה הוא חלק מהחיים שלה, אין איך לברוח מזה.
הלוואי הלוואי שבמהרה יתמלא ליבכן וביתכן בטוב. ברור לי שגם זה לעולם לא ימחק את התינוקת שאיננה אבל מקווה שיספק לפחות מעט נחמה.

 

[גלי377]

מבינה כל כך..גם אצלי השבוע היה יום המשפחה בגן ונקרעתי

נכנסנו לגן והיו ציורים כאלה שכל הילדים בגן ציורו , ואצלי הבן שלי בן 6 ציור אותו את אמא ואבא כמובן ומסביבו הבני דודים שלו ואמר שהם אחים שלו...כמובן שנקרעתי מזה בתוך ליבי ורציתי לצרוח לשמים שיקרא לי כבר הנס לתת לו אח או אחות כבר השנה (בת 39 מקווה שיסתדר)

 

[שמולי קיפוד]

 

[גלי377]

ואהוו סיפורך ממש כמו סיפור שלי ...כמה זמן את מנסה אגב בת כמה

את? הייתי גם מאד עצובה יום שישי בגן במסיבת יום המשפחה אבל מתעודדת שיהיה טוב אני אופטימית מאז שמכירה את עצמי שום דבר לא יעצור אותי בדרך למטרה...זה מה שמחזיק אותי בעצם למרות שבתוך תוכי אני נשברת לפעמים אבל מתרוממת שוב במהרה (בת 39 פלוס אני גם הגיל משמעותי ) אוףףף ...מחזיקה אצבעות לכולנו

 

[מרעישה בשקט]

קצת יותר מ-4 שנים

בתקופה הזו היו 5 הריונות.
בחודש הבא אהיה בת 41.

 

[גלי377]

מאחלת לך מעמיקי ליבי בשורות טובות בקרוב...לא הציעו לך קלקסן?

 

[מרעישה בשקט]

לא הוצע לי קלקסן

הריון 1 - הדופק פסק בשבוע 8
הריון 2 - ידיים מלאות
הריון 3 - הפסקת הריון יזומה בשבוע 21
הריון 4 - הפסקת הריון יזומה בשבוע 13
הריון 5 - הדופק פסק בשבוע 9
הריון 6 - הדופק פסק בשבוע 7
הריון 7 - הפסקת הריון יזומה בשבוע 13

5.5 שנים מפרידות בין תחילת הריון 1 לתחילת הריון 7, כולם הריונות ספונטניים.

בין הריון 4 להריון 5 עברתי 4 שאיבות של ביציות והחזרת 2 עוברי PGD. העוברים לא נקלטו.
אחרי הריון 5 עברתי בדיקות קרישיות מאוד מקיפות שיצאו תקינות לחלוטין.
הפסקות הדופק ככל הנראה נגרמות עקב פגמים כרומוזומליים שנובעים מהגיל שלי.

 

[גלי377]

מאחחלת לך מכל ליבי שבקרוב תתבשרי בפרי בטן אמן...

עשית עוד בירור רפואי את עושה כרגע הפריות או מנסה טיבעי?

 

[מרעישה בשקט]

תודה

אנחנו לא נחזור להפריות, מנסים ספונטני.
לא הייתי אצל קופרמינץ, הבעיה שלי היא לא הפלות חוזרות קלאסיות אלא מורכבת יותר ונוסעת מגילי, הממצא שאני מורישה וההיסטוריה המיילדותית הארוכה שלי.

 

[גלי377]

ניסית ללכת לפרופ' קופרמניץ הוא מומחה בהריונות בסיכון והפלות?

 

[חובטת שטיחים]

גננת עם 0 ברגישות...

מילא היתה שאלה כמה ילדים יש במשפחה שלכם, או כמה נפשות מונה המשפחה, או איזה מספר אתה מבין הילדים... זאת אישה שבהחלט מגיע לה שתגשי אליה ותשאלי אותה איך לדעתה הבת שלך הרגישה מתחת למספר 0... אולי תצליחי לחסוך את הקטסטרופה הבאה או לפחות אי נעימות לילד יחיד אחר.