דוסטינקס-

[שירהד1]

דוסטינקס-

מדי פעם עולה פה שאלה לגבי יעילות ובטיחות שימוש בכדורים לייבוש חלב.
אני לא רופאה, ולא מומחית לעניין, אלא רק כותבת מנסיוני וממחשבותיי.
אני לקחתי כדורי דוסטינקס דווקא בהקשרים חיוביים. החלטתי שהנקה זה לא בשבילי, ולכן הגעתי לבית החולים לניתוחים הקיסריים מוכנה עם הכדורים.
השימוש בהם היה יעיל מאוד ולא גרם לשום נזק כלשהו.

גם כאשר קוראים את האותיות הקטנות בעלון לצרכן שלתרופה כמו אקמול, אפשר לקרוא שם אזהרות שונות, גם לגבי תופעות לוואי קשות. כנ"ל לגבי כל כדור, כולל הכדורים לייבוש החלב.

כאשר מתרחש אובדן הריון, יש להתייעץ עם הרופא/ה לגבי הצורך בשימוש בכדורים. בכל מקרה, לא נראה לי נכון להילחץ יתר על מהאזהרות, שנכתבות פעמים רבות מתוך כסת"ח רפואי של חברות התרופות.
אני לא רואה שום סיבה שבעולם שאישה שאיבדה את ההריון שלה, תסבול מייצור חלב, מגודש, מכאבים מיותרים עד להגעה אפילו למצב של דלקת. חבל. יש כדורים שניתן לקחת ויכולים לסייע. שוב- בהתייעצות רפואית.

(וכנ"ל לגבי אישה, שלמרבית מזלה ילדה, אך החליטה מסיבה כזו או אחרת שלא להניק).




שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[סימון בוליבאר]

וואו, ייבוש חלב.

בדרך לחדר לידה בלידה השקטה שלי כבר ביקשתי את הכדורים האלה. אחרי הלידה נאלצתי לבקש עוד פעמיים כי הם לא נתנו והיה נראה שהם פשוט שכחו מזה ואני הייתי ממש בהיסטריה להפסיק את החלב כי אני הינקתי את הילדים החיים שלי והרעיון הזה להתעסק עם גודש ודליפות וחזיות הנקה ורפידות כשאין תינוקת, היה למעלה מכוחותיי. אז בפעם השלישית שביקשתי הרופאה שם צעקה עליי "בסדר ביקשת נביא לך תירגעי!" והייתי ככ בהלם שאפילו לא עניתי לה כמו שהגיע לה. לקחתי את הכדור הזה ובכל זאת אחכ היה לי גודש. אז בנוהל הרגיל של אחרי לידות ביקשתי מהבן זוג לקנות אפונה קפואה בשקית כדי להשתמש בזה לקרר ולהרגיע. הוא הביא ולא הבין למה אני לא עושה עם זה כלום ואמרתי לו שהגודש זה הדבר היחיד שעוד נשאר לי בגוף מהתינוקת הזאת ואחרי שזה ייעלם כבר לא יישאר לי כלום.

 

[שירהד1]

 

[שירהד1]

הכדור אמור לעשות את העבודה-

בזמנו לקחתי פעמיים, כלומר- שני כדורים.
ניתן לבקש מראש מהרופא/ה הגניקולוג/ית את המרשם, ולהגיע עם הכדורים לבית החולים. יש להתייעץ לגבי מועד לקיחתם. יש לכך גם חשיבות בהקשר של היעילות.

אין טעם לסבול סתם. וזה סבל, בוודאי כאשר אין תינוק/ת.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[סימון בוליבאר]

במקרה שלנו אנחנו לא ידענו מראש שאין דופק

באנו ללדת הכל רגיל ואז הסתבר שאיבדנו אותה כנראה כמה שעות קודם.
מסכימה שעדיף להצטייד בזה מראש אם יודעים לקראת מה הולכים, בכלל, עדיף לעשות מראש כל מה שאפשר... ולהזדקק לרופאי בית חולים כמה שפחות.

 

[שירהד1]

נכון, בדבריי התייחסתי

למקרים בהם יודעים מראש את התרחיש.
חבל לי לקרוא (שוב) על חוסר הרגישות של גורמים רפואיים שונים שבהן נתקלים אנשים במצוקה. בעיניי, אישה בכלל לא צריכה לבקש את הכדור, אלא הרופאים/ות צריכים/ות לתת ולהסביר.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[סימון בוליבאר]

קשה לתאר כמה זה עזר לי בזמן אמת, המידע שהיה לי מכאן

עברתי אובדנים "פשוטים" בעבר והיתה לי קצת הסטוריה פה בפורום. בזכות זה ידעתי שצריך לבקש מייד כדורים לייבוש חלב, מה שהציל אותי מהתמודדות גם עם זה - כי אף רופא לא הציע את זה (אם כי אולי היו מציעים אם לא הייתי מבקשת ביוזמתי). אבל הדבר שיילך איתי כל חיי הוא שידעתי שאם נחתום שבית החולים יהיה אחראי לקבורה אז יקברו אותה בבור אחד עם עוד המון תינוקות. בעלי לא ידע שום דבר על זה, לא היה לו מושג, ובאמת למה שיהיה לו. בעצם זה היה קצת דפוק שאני כן ידעתי את כל זה... אז היינו כבר בחדר לידה, וביקשו שנחתום על הטופס ובעלי ישר רצה לחתום שבית החולים ידאג לקבורה, שזה ככ הגיוני, הרי מי בכלל רוצה להתנדב להיות אחראי על הקבורה של התינוקת שלו. אבל אני זכרתי דברים שקראתי כאן ובמקומות אחרים וישר אמרתי לא, בבית חולים יתנו אותה לחברא קדישא והם קוברים את כל התינוקות יחד. ורק אז המיילדת אמרה - נכון, הם קוברים ביחד ואני אמרתי אז אם ככה אני לא רוצה, אני רוצה שאנחנו נדאג לזה. וככה חתמנו שאנחנו נדאג לקבורה. ובעצם אם אני לא הייתי יודעת בזכות הפורום הזה, שזה הנוהג בקבורת תינוקות (למרות שכאן רוב האובדנים מוקדמים בהרבה, והנושא הזה בקושי מדובר כאן ואני לא יודעת איך הגעתי לזה בכלל), היינו מאבדים גם את זה, גם את המקום האחד והבודד ביותר בעולם שבו היא נמצאת ולפחות שם אני יכולה לדאוג לפרחים ולבובות אבן של ברווזונים וארנבות וגמדים. אני קצת מבינה למה המיילדת לא יכלה להתחיל להסביר לנו את כל מה שקשור בקבורת תינוקות רכים כשאני בפתיחה 7 לקראת לידה - אבל באמת שאני לא יודעת מה הייתי עושה, אם הייתי מגלה באיחור שיכולנו לדאוג לה למקום משלה ולא דאגנו. ואני יודעת שיש המון נשים, למעשה רוב הנשים בלידות שקטות מאוחרות שמגלות רק בדיעבד את המשמעות של החתימה הזו על הטופס. אז רק שתדעי שירה וכל הנשים שכותבות כאן, שהמידע פה עוזר לפעמים אחרי שנים, אחרי שמי שכתבה אותו כבר בכלל לא מבקרת כאן... וגם עכשיו אני מקבלת פה מידע שממש בלתי אפשרי למצוא במקום אחר. וזה עוזר מאוד מאוד מאוד. בימים הממש ראשונים אחרי הלידה אפילו היו איזה שעתיים שחשבתי שאם לא הייתי קוראת על זה ככ הרבה זה לא היה קורה לי... אבל מהר מאוד הבנתי שזה היה קורה, ואם לא הייתי קוראת על זה ככ הרבה - הייתי הרבה פחות יודעת מה לעשות.

 

[כבשה0פועה]

מרגש לשמוע שבתוך התהום הפורום הצליח להקל מעט

 

[קונטרפונקט]

התיאור שלך שובר את הלב

הלוואי שהייתי יודעת מה לומר על מנת לשמח, ולו במעט

-- טריגר הסדרי קבורה של עוברים -- מי שמעדיפה לא לקרוא על זה, בבקשה לא להמשיך לקרוא --

...
וגם, אני מפחדת לשאול... אבל אני מניחה שגם עוברים, בכל שלב שלהם, גם שלבים מוקדמים קוברים..? בקבורה קבוצתית..? יש למישהי מושג? גם כאלה שמגיעים אחרי בדיקות גנטיות או אחרות?
מעולם לא דיברו איתי (בתה"ש) על הסדרי קבורה, גם לא בשבוע 18.

 

[סימון בוליבאר]

תודה רבה. אצלנו היתה לידה במועד

אז אני לא יודעת מה קורה עם גרידות, מניחה שזה כמו כל חומר אורגני אחרי ניתוח. לידה שקטה זה רק משבוע 22-23 ואז קוברים בקבורה משותפת בחלקת ילדים. (החל משבוע 22 זה נחשב מוות תוך רחמי IUFD, לפני כן זה נקרא הפלה.)

 

[אובדתעצות1]

נורא נורא

נושר הקבורה הטריד גם אותי אחרי שקראתי פה.
מצרפת לינק עם כל הפרטים.
הוא קשה לקריאה מואוד. לכן אני לא מפרטת פה כלום.
מי שזה בדמה ומטריד מנוחתה שתיכנס לקרוא.

https://www.health.gov.il/hozer/mr24_2014.pdf

שנדע כולנו ימים טובים יותר

 

[קונטרפונקט]

הרבה תודה

אכנס לקישור כשיהיו לי את כוחות הנפש לכך...
מקווה שלא נזדקק למידע הזה.
&nbsp

 

[בשדרת האיזדרכת]

במקומות הכי קשים, עדיין יש מקום לנחמה

עם כל אובדן גדול עדיין אפשר היה לאבד אפילו יותר והנקודות הקטנות שבהן כן דברים "מסתדרים" הן מקור לנחמה גדולה. לדעתי כמובן.

 

[סימון בוליבאר]

גילויים של טוב לב מאנשים זרים באותה תקופה

היו מאוד משמעותיים בשבילנו ועד היום הם מאוד משמעותיים. באופן מסויים יותר מאשר מאנשים מוכרים אפילו.

 

[כבשה0פועה]

נורא, נורא, נורא

המערכת שלא מסוגלת, או לא מעוניינת להתייחס בחמלה לאנשים שאבדו את עולמם ברגע. המערכת וכמובן הפרטים שבתוכה. כל כך מיותר, כל כך נורא, וברור לי לגמרי למה את זוכרת ותזכרי את הרגע הזה באותו יום נורא.

 

[סימון בוליבאר]