תיכף הולכת לוועדה

תיכף הולכת לוועדה

איזה מצב מזעזע.... להצטרך לשחרר תינוקת אהובה כל כך.
הסביבה לא ממש מבינה את הרגשות שלי, מדהים כמה לאחרים זה בקושי הריון ובשבילי זאת תינוקת.
כולם מחכים שאני אצא מזה, 3 ימים אני בוכה, זה לגמרי מספיק מבחינתם ואני צריכה להמשיך הלאה.
הכי קשה לי שמאוד רציתי בת, ועכשיו אני מרגישה שפעם הבאה אני ממש חייבת בת... לא שאפשר להחליף את התינוקת הזאת שלא תבוא לעולם אבל לפחות להרגיש שלא נגזלה ממני כליל ההורות לבת בעולם הזה.
ברור לי שזה רגש קשה שלא כולם יכולים להכיל,אבל ככה אני מרגישה, רק בת תוכל להחזיר לי במשהו את הלב למקום.
ברור לי גם ששום דבר לא מובטח לי, בטח לא בת וגם לא עוד הריון תקין.
אנחנו אמורים לעבור דירה בקיץ, ממש אחרי הלידה שהיתה אמורה להיות, לא מצליחה לעכל שאני אעבור בלי תינוקת.
זה כל כך ריק.
איך ממשיכים עם כל התמונות האלו שהיו לי??? על הריון מתקדם בפסח.... תינוקת בחגים....
מזל שהמציאות הפיזית בבית דורשת כל כך הרבה נוכחות שלי ותפקוד, ככה שאני לא יכולה לשקוע.
תודה לכולן על כל התמיכה והמידע. לא יסולא בפז.;
 

שירהד1

Member
מנהל
תעדכני אחרי הועדה, אם את רוצה-

אני מציעה לך להתקדם שלה אחר שלב. לאט לאט. קודם כל הועדה, לאחר מכן הגרידה, לאחר מכן ההתאוששות הפיזית, ולאחר מכן- תגיע גם מקומה של הנפש, ואז אפשר יהיה לחשוב מה עושים איתה ואיך עוזרים לה...
לאט לאט. אי אפשר לדלג על שום שלב פה. לאט.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
הוועדה עברה

באמת עובדת סוציאלית מדהימה שרק לא ידעה איך היא יכולה לעשות יותר בשביל לתת לי נחמה כלשהי.
במובן הפיזי אני ישבתי בחדר במשך חצי שעה, ניסו לעודד אותי כמה שיכלו, חתמו והלכתי הביתה.
אחרי שהם ראו את התמונות עין יבשה לא נשארה, כולל לא של המזכירה ולאף אחד לא היה ספק בכלל שאין שום ברירה אחרת בעולם כולו.
 
שתעברי את היום הזה בשלום (יחסי)

שירה לקחה לי את המילים: תעברי את התקופה הקרובה צעד צעד. שעה שעה, יום אחרי יום וכך הלאה.
מי שלא מבין את העצב הוא אדם לא רגיש בלשון המעטה. שלושה ימים? טכנית - את עדיין בהריון בבוקר הזה. יעבור זמן עד שהגוף יתאזן, ואחר כך הנפש תשתקם.
אז שלושה ימים ולהתאפס? לא הגיוני!!! אין סיכוי בעולם שיקרה. את זה אני כותבת מנסיוני האישי (ובשבועות מוקדמים ללא שידעתי מה מין העובר, וכשהייתי כבר אמא לבן ולבת), מכאן ומהחיים סביבי. ההיבט הרגשי שאת מתארת, הכמיהה לבת, ברור לי לחלוטין וגם לא כל כך נדיר.
מקווה שתחלימי פיזית.
מקווה שאם עדיין תרצו להמשיך - תזכו במהרה להריון תקין ושלם.
בתרחיש החיובי (
) מקווה שתהיי שלמה ושמחה (רב הזמן) ושהלב שלך יחזור למקום (גם אם בהסטה קלה, כי היא תמיד תהיה במחשבותיך) - בתקווה שתהיה בת.
 
שאלה על הידבקויות

אני שומעת שלהרבה יש הידבקויות אחרי גרידה.
איך יודעים את זה?
מה הסיכוי לצאת מגרידה כזאת עם רחם תקין ומתפקד?
מחר שבוע 16, או יותר נכון אמור היה להיות :(
 

שירהד1

Member
מנהל
טוב שאת אחרי הוועדה, ותודה על העדכון


תזכירי לי בבקשה באיזה בית חולים מדובר. התיאור שלך של התייחסות הצוות ריגש אותי.
לגבי השאלה שלך- מכל הגרידות שעברתי, כולל אחת מאוחרת בשבוע 16, הרחם יצאה ללא פגע, ללא הידבקויות ומוכנה לקלוט ולשאת עובר אחר.
מודה שאני בעצמי התפלאתי על נפלאות הרחם שלי, שהצליחה לעשות מה שלא חלמתי שתצליח. לשרוד שני קיסריים ו-5 גרידות (+פעם אחת של ציטוטק ופעם של הריון כימי), לשאת הריון מלא ושלם, ולעבור עוד קיסרי שבסופו תינוקת בריאה.

יש כאלו שיש להן הדבקויות, ויש כאלו שלא. יש כאלו שגם אחרי גרידה יש להן עדיין שארית, ויש כאלו שלא. כל כך אינדיבידואלי. אני חושבת שברוב המקרים אין שאריות ואין הידבקויות. פשוט אלינו לפורום הזה מגיעות גם כאלו שיש להן...

מקווה שתהיי מהרוב, שהכל עובר אצלן בשלום בהיבט הפיזי.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
אובדת יקרה -

גם מזל צריך בחיים, כפי שכתבה לך שירה, מקווה מאד שהגרידה תעבור בשלום וללא כל הדבקויות. אנא זכרי שאל הפורום שלנו מתנקזות נשים רבות שהמזל כלל וכלל לא האיר להן פנים בענייני הילודה, לעתים לאורך שנים. אולם גם כאן וגם בעולם האמיתי יש המוני נשים שחוות אובדן וזוכות אח"כ לידיים מלאות. מאחלת לך שתזכי להיות אחת מהן. ובינתיים - אזהרה קצרה לגבי תפקוד - נהדר שאת מתפקדת, טוב שאת עסוקה, רק אל תשכחי שאת מלאת הורמונים, שנפילתם אחרי הגרידה תהיה חדה, ושייקח למערכת ההורמונלית זמן להתאזן מחדש. ייתכן ותחווי התקפי בכי ללא שליטה, תנודות עזות במצב הרוח ושלל סימפטומים הנובעים מחוסר איזון הורמונלי, בנוסף לפרידה הכואבת מהעוברית שלך, ומהחלום על בת בחגים, רוב הסיכויים שהתקופה הקרובה תהיה סוערת. תשתיקי את אלה שחושבים ששלושה ימים זה 'מספיק', קחי לך את מלוא המקום לחוש את כל קשת הרגשות, ובואי טלינו ככל שמתאים לך. אנחנו תמיד תמיד כאן.
 
תודה שכתבת

בזכות שהזכרת לי את הנפילה ההורמונלית הכנתי פה את כולם שיתמכו בי ויזכירו לי שהאור יפציע שוב.
אני בוכה כל הזמן, לצד התפקוד, החיים מורכבים.
בכל מקרה אמרו לי שלושה ימי מנוחה אז אני מתכוונת לנצל אותם לנח ולהתאושש. לפחות בהייבט הפיזי, אחרי שלושה חודשי הקאות יש לי הרבה התאוששות.
אמרתי לבעלי בעודי מקיאה היום כמה לא הוגן זה בחילה בלי תינוקת :(
בניסיון להאיר קצת את החיובי, גיליתי איזו רשת תמיכה עצומה יש לי. כל כך הרבה עזרה.
 
הידבקויות ושאריות פחות נפוצות ממה שנדמה מקריאה בפורום

כמו גם הפלות חוזרות ושאר צרות.
בדרך כלל אלו שעוברות הפלה אחת, כותבות כאן הודעה או שתיים ואז הן נעלמות.
רוב מי שכותבות פה באופן קבוע הן אלו שעברו יותר מהפלה אחת, לפעמים הרבה יותר מהפלה אחת.
כך נוצר מצג שווא שהפלה אחת תוביל בהכרח לעוד הפלות, ושתמיד יהיו בעיות נלוות של הידבקויות ושאריות.
אני אפילו לא כתבתי כאן אחרי הפלה אחת, רק קראתי.

הידבקויות היו לי רק אחרי ההפלה השישית (גרידה בשבוע 13).
שאריות היו לי בהפלה השלישית (גרידה בשבוע 13), הרביעית (גרידה בשבוע 10) והחמישית (ציטוטק בשבוע 7).
אני מכירה באופן אישי מישהי שיש לה שני ילדים ו-0 הפלות ובכל זאת יש לה סיפור של הידבקויות חוזרות ונשנות.
אני יודעת על קרובת משפחה של חברה שלא עברה אפילו הפלה אחת, אבל חוותה שאריות אחרי 2 לידות.

מאחלת לך שיעבור בשלום
 
למעלה