מה עושים שהכאב פשוט קורע אותך מבפנים???

[בקרובגםאצלי]

מה עושים שהכאב פשוט קורע אותך מבפנים???

ייחלתי לעצמי להישאר בפורום השכן ולא חשבתי שאכתוב בפורום של אובדן הריון...אבל הנה אני פה, כואבת ומדממת מכאב...
אני לא יודעת איך להעביר את הימים ובעיקר הלילות.. מרגישה חסרת אונים, הדמעות מתמלאות לי וזולגות ללא מעצור בשניה שאני רואה נשים עם תינוקות או נשים עם בטן הריונית, אני כ"כ רוצה גם!!!!!
רוצה לראות את עצמי עם בטן, להרגיש את התנועות, את הבעיטות, האגרופים , לא רוצה לדמיין רוצה להרגיש!!!!
אז ככה, אני בת 36 וחצי עברתי IVF ראשון היה היריון ונפל בשבוע7 וקצת כי פסק הדופק...הפלה עם ציטוטק.זה קרה באוקטובר האחרון...
התחלתי טיפול שני ובשישי האחרון עשיתי בטא ראשונה (לאחר 12 יום, הוחזרו 2 עוברים בני 3 ימים) והתוצאה הייתה חיובית עם ערך של 61.5,כששמעתי את התוצאה חשכו עיניי כי בפעם הקודמת הבטא הייתה 700 בערך בבדיקת הבטא הראשונה (שם הוחזרו לי 2 עוברים בני יומיים) וישר התחלתי לבכות כי משהו הציק לי בפנים. אני יודעת שכל הריון שונה מקודמו אבל לא יכולתי לשלוט בעצמי ובמקום לשמוח על התוצאה החיובית פשוט התחלתי להספיד במידה מסויימת...והסימנים מבשרי הרעות לא איחרו לבוא , דיממתי במהלך השישי-שבת...והכאב הנפשי פשוט ביתר אותי מבפנים!!!!
והחותמת הסופית שניפצה כל ניצוץ של תקווה הגיעה בבדיקה של יום ראשון ,בטא ירדה במעט ..ל-60 ואכן כמו שהרגשתי עמוק בפנים, לא הייתה הכפלה .
ברקע- יחידנית בתוספת של תת פעילות של בלוטת התריס וכריתה של שתי החצוצרות , אין סיכוי להרות באופן טבעי... 100% IVF
באמת שלא איכפת לי להזריק ליטר, גלון של הורמונים כל יום העיקר שזה יביא לי תינוק!
בהפלה הראשונה, בכיתי בלי סוף ואיכשהו הרמתי את עצמי ואחרי זמן מה חזרתי לטיפול נוסף והנה לה הפלה שניה והפעם הזו הבכי הוא שונה, הוא מגיע ממקום של חוסר אונים ושל חוסר אופטימיות במידה מסויימת והמון תהיות של "האם אי פעם באמת אזכה לחבוק תינוק/ת משלי?" הרבה סימני שאלה.....

מצטערת על המגילה פשוט הייתי צריכה לפרוק...
בבקשה קצת תובנות...
תודה!

 

[lollipop06]

עצוב

כואבת ועצובה איתך וממש מזדהה
זה מאוד קשה... ועוד לעבור את כל הטיפולים ואז לא להצליח או להיקלט ואז להפיל...

לי היו כבר 2 הפלות (וכימי) ואני גם בטיפולים... וגם אני לפעמים חושבת כמוך- כבר לא אכפת לי להזריק המון רק להצליח בזה...
אני חושבת שתמיכה בתקופה הזאת מאוד חשובה (וגם בטיפולים... זה לא פשוט..)
יש לך חברות/ בני משפחה שאת מרגישה בנוח לשתף?
וגם- צריך לנסות למצוא מה עושה לך טוב ועוזר להסיח את הדעת...
קשה לי לייעץ לך בזה כי אני בעצמי מרגישה שאני עוסקת בטיפולים וכל המסביב 24/7...
חייבים להמשיך להאמין.. אין ברירה בסוף נצליח..
מכירה אישית מישהי שהרתה מטיפולים (ללא חצוצרות..) ובטוחה שיש עוד הרבה כאלה
מקווה שהצלחתי קצת לעודד...

 

[שירהד1]

משתתפת בצערך על אובדני ההריון

אני קודם כל רוצה להבין- ההריון הזה מוגדר כהריון כימי? האם עברת בדיקה לראות מה מצב הרחם? צריך לבדוק ולוודא גם עניין זה.

לנושא הרגשי- את אכן מתמודדת עם מצב מורכב- יחידנית, תת פעילות של בלוטת התריס, עברת כריתת חצוצרות (לא כתבת על איזה רקע רפואי).
הצורך והכמיהה לאימהות או לאימהות לילד נוסף- זה משהו שאי אפשר להסביר אותו. זר לא יבין זאת. זה משהו שכואב וצורב ומתפוצץ בתוכך. וכאשר לא מצליחים- זה אכן נורא קשה וכואב.

לפעמים, כאשר הצורך הזה הוא כל כך עז, ובטח כאשר עדיין אין ילדים- אין ברירה אלא לאסוף את השברים ואת שברי השברים, ולהתחיל מההתחלה.
הבחירה היא בידי האישה, אבל כאשר היא בוחרת לנסות שוב- צריך המון כוחות בשביל זה (אגב, צריך גם המון כוחות בשביל להחליט שמפסיקים, אבל את זה אני כותבת בהקשרים אחרים, לגבי מקרים אחרים).
לא כתבת האם יש לך תמיכה- קרוב/ת משפחה שאת יכולה להישען עליו/ה? חברה קרובה? תמיכה מקצועית לנושא הרגשי?
צריך המון תמיכה וסיוע כדי להתמודד.

אני לא יודעת מה יעזור לך שאכתוב לך? רוצה שאכתוב שבת ביתי השלישית ילדתי בגיל 41 לאחר 6 הפלות (ועוד אחת בין הבכורה לילד השני)? יעזור לך שאכתוב לך שהייתי מיואשת ברמות על? שלא האמנתי? שלא היתה לי תקווה? שכאשר ראיתי את שני הפסים הכחולים- לא הפסקתי לבכות במשך יומיים, כי הספדתי את ההריון? יעזור לך שאכתוב שאני מכירה נשים רבות מאוד (גם מהפורום וגם מהחיים האישיים) שחוו שתי הפלות וילדו לאחר מכן?
יש נשים שסיפורי הצלחה לאחר הפלות מסייע להן (אני אחת מהן), ויש כאלו שממש לא מעניין אותן מה קרה אצל האחרות.

חישבי מה יעזור לך. לי עזר לחזור לשגרה מהר, לעבוד, להיות יצרנית, לשתף את הסביבה, לבכות, לכתוב פה בפורום, לחשוב גם על הדברים הטובים שיש לי בחיים, להיות מטופלת ומלווה על-ידי אשת מקצוע.
מה יעזור לך? רוצה לכתוב לנו קצת על זה?

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[מרעישה בשקט]

בוכה איתך

אני במצב מאוד שונה מהמצב שלך, אבל מזדהה עם חוסר האונים, היעדר האופטימיות ובאופן כללי עם הייאוש שמשתקף מההודעה שלך.
יכולה להעיד על עצמי שהנחישות שלי להמשיך ולנסות לא נובעת מאופטימיות, אלא מהפחד לעצור. הפחד לעצור גדול יותר מהפחד מהפלה נוספת.

האם יש לך מעגל תמיכה לחזק אותך בימים הקשים? האם את בטיפול נפשי כלשהו?

לצערי אין לי עצות פרקטיות לגבי בירורים או טיפולים שיסייעו לך בהמשך, אז שולחת לך חיבוק ומזכירה לך שגם אם את יחידנית, את לא לבד.

 

[בקרובגםאצלי]

תודה ענקית לכולכן על התגובות ועל התמיכה

אני הייתי מפורקת באותו יום והייתי חייבת לפרוק את הכאב איכשהו והכתיבה תמיד עוזרת לי... היה לי רגע של חולשה ושברון לב שפשוט לא יכולתי להכיל ומצאתי בפורום מקום חם,אכפתי ומחבק והרגשתי שפה אמצא תמיכה והבנה..

עונה לשאלות:
עברתי כריתת חצוצרות עקב חסימה דו צדדית בחלק המרוחק של הרחם (נוזל בחצוצרות)
יש חברות+משפחה שאני מדברת איתם ומשתדלת לשתף ... באותו הרגע הרגשתי שזה לא מספיק ושלא באמת יבינו אותי וחיפשתי מקום אחר וכך הגעתי לפורום ושמחה על כך ומודה לכן מעומק ליבי על התמיכה.. צר לי שגם אתן חוויתן דברים כאלה, מחבקת בחזרה!
לגבי בדיקות מעמיקות יותר- אדע יותר מחר לאחר שאעשה בדיקת בטא נוספת , בכדי לוודא שהתאפסה ומשם אמשיך בבירורים לפני הטיפול הבא.
ולגבי משהו שיסיח את דעתי- חזרתי לעבוד אז מסיח במעט.... ומשתדלת לעשות עוד דברים שעושים לי טוב .
ולאט לאט הייאוש של אתמול מתרכך לו ומתחילה לצבור כוחות לטיפול הבא.. צועדת בעדינות בתוך המסע לעבר המטרה המיוחלת....
מודה לכן שוב....תודה על התמיכה!!!!
מאחלת לכולנו ימים טובים

 

[שמולי קיפוד]

רק חיבוק הזדהות

 

[שירהד1]

ההודעה שלך ריגשה אותי מאוד- תודה על המילים החמות-

אני מכירה מעצמי מהעבר את המקום הזה של הצורך לשפוך הכל, בלי פילטרים, במקום שיבין אותי הכי בעולם. לכן אני עדיין פה, ואמשיך להיות פה- כדי לתת לאחרות את מה שהפורום הזה היווה בשבילי במשך מספר שנים.

טוב שיש לך גם מערכת של תמיכה של משפחה וחברות. זה חשוב מאוד מאוד.
אנא עדכני אותנו לאחר הבדיקה ביום ראשון. אני מקווה שהבטא תתאפס מהר, כדי שתוכלי לחזור מחדש לטיפולים, עם תקווה וכוחות מחודשים.

שירה דוד

ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[אמאלוסי]

יקירה, שולחת לך חיבוק גדול !
אני גם שמתי לב שרגשות אחרי פעם ראשונה ושניה הם שונים. בפעם ראשונה היה עצב, בפעם שניה כבר היה יאוש, אכזבה מעצמי ועוד ועוד...
בכל מקרה, יקח כמה שבועות, אולי חודש ותתחילי להרגיש שאת יכולה לחזור לטיפולים. וטיפול חדש, לפחות אצלי, תמיד היה מלווה בהרגשת תקווה.
וכמובן, בגלל שאת, אם הבנתי נכון, עם תרומת זרע, צריך להתיעץ עם רופא מטפל, אולי להחליף תורם ? אחוז לא מבוטל של הפלות קורות בגלל זרע.
מאחלת לך בקרוב מאוד להכנס להריון ולסיים אותו עם בייבי מתוק. ואנחנו - פה בשבילך...

 

[בקרובגםאצלי]

בטא לא תקינה..

קודם כל המון המון תודות לכולכן על התמיכה...

אז אחרי שהספדתי והטבעתי את עצמי עמוק בעבודה כדי לשים את זה בצד חלה התפתחות מוזרה שכנראה לא מובילה למקום טוב. בטא מסרבת להתאפס...
בטא ראשונה לאחר החזרת 2 עוברים הייתה בשישי האחרון -61.5
יום ראשן-60
יום רביעי- 123
קיבלתי הנחיה לעשות בדיקה נוספת ביום ראשון .

מישהי חוותה משהו דומה? האם מדובר בכימי? חוץ רחמי?
אשמח לשמוע מניסיונכן..

תודה!

 

[מרעישה בשקט]

יש לי 2 תרחישים אפשריים בראש

לא חוויתי משהו כזה, אבל מנסיונן של אחרות עולות לי 2 אפשרויות בראש.

התרחיש האופטימי והפחות סביר בעיניי: 2 העוברים נקלטו, אחד פרש והשני ממשיך להתפתח.
התרחיש הפסימי והיותר סביר בעיניי: חוץ רחמי שהרבה פעמים מתאפיין בבטא שעולה ויורדת לסירוגין.

הלוואי שאני טועה.

 

[secondtime82]

קרה לי

היו דימומים שהרופא חשב שזו הפלה טבעית אבל הבטא המשיכה לעלות בקצב לא מספק וזה היה חוץ רחמי כמובן שכל מקרה לגופו אבל מבינה את הדאגה

 

[secondtime82]

יש חדש?

 

[בקרובגםאצלי]

כן הבטא עדיין מסרבת להתאפס

עשיתי היום בדיקת דם נוספת והתוצאה הייתה -219. הונחתי לעשות בדיקה נוספת ביום רביעי וגם US ורק אז יוחלט מה יהיה בהמשך... לא יודעת כ"כ איך להגיב לזה... מבולבלת רגשית...מתפללת שזה יסתיים בטוב. ממש תודה!!!

 

[מרעישה בשקט]

לצערי הבטא נראית כמו בטא של חוץ רחמי

האם קיבלת הנחיות באילו מצבים יש לפנות למיון באופן מיידי?
אני לא מבינה בזה מספיק ולכן לא אנסה לייעץ, אבל ידוע לי שבחוץ רחמי יש תופעות שמחייבות פניה מיידית למיון.

מחזיקה לך אצבעות שמה שזה לא יהיה, זה ייגמר בשלום.

 

[בקרובגםאצלי]

אני לא יודעת מה זה רק מתפללת שייגמר בצורה תקינה ובשלום...

לא קיבלתי שום הנחיות חוץ מהבדיקות ביום רביעי...
מה שכן, הרופא נשים שהייתי אצלו ביום חמישי אמר לי שאמורים להיות כאבים מאוד חזקים כאשר מדובר בחוץ רחמי... אני באמת לא יודעת מה לעשות...

תודה!
גם אני מחזיקה אצבעות...

 

[מרעישה בשקט]

מנסחת מחדש

בחוץ רחמי עשויות עשויות להיות תופעות שמחייבות פניה למיון. לא כל הנשים חוות אותן, וכנרעה שיכול להיות חוץ רחמי בלי תופעות חמורות.
אולי כדאי להתייעץ בפורום פוריות, אם אני לא טועה יש שם כמה משתתפות קבועות שחוו חוץ רחמי.

 

[מרעישה בשקט]

וואי כמה שגיאות כתיב

ככה זה כשמגיבים מהסלולרי ובשכיבה. לאצבעות ולתיקון האוטומטי חיים משל עצמם

 

[בקרובגםאצלי]

חחחח... אל דאגה הכל הובן

מחר הולכת ל-us אז אברר מה קורה לי שם בפנים,מה גדל ואיפה?

מקווה רק שזה לא יהיה משהו שיפגע בי בהמשך...זה החשש הכי גדול שלי...

תודה לך והמון!!!!