פינת הביניים - ניגע אל החלום

פינת הביניים - ניגע אל החלום

תוהה כמה כוחות יש בי להמשיך ולבקש עד שאגיע.
תוהה אם גם אני כמו רוב הנשים שעברו כאן, אגע אל החלום.

עוד 4 שעות היסטרו ניתוחית להפרדת ההידבקויות.
עוד 3 חודשים בת 41.
היום אני בוכה.
היום אני מרחמת על עצמי.
היום אני זוכרת את כולם. את כל העוברים שהיו ואינם עוד. את כל מה שהיה יכול להיות ולא יהיה.
היום אני כואבת את חוסר הצדק ואת מר גורלי.
אולי מחר אהיה יותר אופטימית.

ניגע אל החלום
מילים ולחן - שלום חנוך

זה נגמר,
זה עבר,
קצה חלום, ודי
חול הזמן שנשר
בין אצבעותי

זה נגמר,
זה עבר,
לתמיד, אולי
מעגל שנסגר
ונשארת חי

ניפגש,
נתראה -
לב אוהב אינו טועה
כמו אל ים
נזרום, נזרום
נבקש עד שנגיע
וניגע אל החלום.

https://www.youtube.com/watch?v=CUz9BzQlres
 
הלוואי

הלוואי שהביניים שלך יסתיים בידיים מלאות. הלוואי שתזכי לחוש שהמלחמה הארוכה והמתישה בגוף, בעייפות, בייאוש, בפחדים, בחרדות, בכאבים - היתה 'משתלמת'. הלוואי שהפרוצדורה היום תהיה פתח להריון שיתחיל לפני גיל 41 ויסתיים אי שם באזור החגים לפני גיל 42. הלוואי. הלוואי. שולחת לך את את מלוא תפילותיי ומחשבותיי הטובות. אני לא כותבת את הצד השני. את יודעת אותו. הלוואי שלעולם לא אצטרך לכתוב לך אותו. מנגבת לך את הדמעות.
 
אני פה רק לחבק

מכילה את הכאב שלך ואת הצער על עצמך ועל כל אלו שלא זכו להיות בידייך.
שולחת מעט כוחות מעל גלי הנט, כ"כ מקווה עבורך, כמו שעבור עצמי, ממש ככה.
מחבקת חזק.
 

שירהד1

Member
מנהל
שיר מקסים


יש רגעים כאלו ויש ימים כאלו של בכי, כאב, כעס ועצב עמוק.
זה הכי טבעי ואנושי שיש.
ולמרות הכל- מקווה עבורך שאכן תגעי אל החלום. סיפורי ההפלות שלנו שונים, אבל אל ההריון של מעיין הגעתי מתוך יאוש, תסכול עצום וחוסר אמונה.
הלוואי שתצמח התקווה גם אצלך מתוך היאוש הגדול.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

mick nik

New member
מקווה בשבילך ואיתך


שהפרוצדורה אתמול עברה בשלום ותסלול את הדרך לעתיד אופטימי יותר.
שתזכי להגיע ולהתבונן לאחור על המסע הארוך והקשה שעברת ותדעי כי הוא לא היה לשווא.
את לחלוטין ראויה לצדק.
הלואי. הלואי. הלואי.
&nbsp
איך את מרגישה הבוקר? פיזית לפחות....
 
תודה לכולן

הבוקר וגם אתמול אחרי ההיסטרו, אני מרגישה הרבה יותר טוב גם פיזית וגם נפשית.
התחלתי פרוגינובה כדי להקטין סיכויים להידבקויות חוזרות, והוא המליץ על אבחנתית אחרי הוסת.

ההרדמה עברה עליי הרבה יותר טוב מבעבר, בלי שאריות של טשטוש, בלי בחילה, ממש כמו שתמיד קראתי אצל אחרות.

ברשותכן, קצת ממים לכבוד ההיסטרו והמרדים האלוף.







 
רכבת הרים רגשית

רגע אחד אני אופטימית, ומיד אח"כ אני בדכדכת עמוקה.

אתמול בבוקר הבת שלי ואני דיברנו בטלפון עם חברה שלי, אמא ל-3 בנות.
אחרי שסיימנו לדבר עם החברה, התנהלה השיחה הבאה.
בת: X (החברה) היתה בהריון 3 פעמים.
אני: נכון.
בת: ואת היית בהריון פעם אחת.
אני: נכון.

ופנימה צרחתי. ופנימה אמרתי לה את כל האמת, את כל התקוות וכל האכזבות ופנימה אמרתי לה כמה כואב לי בלב וברחם.
ובפועל, לא בכיתי למרות שרציתי. במקום זה המשכתי להתארגן ליציאה מהבית.
שיחה קטנה, כל כך מעט מילים, וכל כך הרבה משקל ומשמעויות והבנה.
 
נקרע הלב איתך

&nbsp
&nbsp
&nbsp
מניחה שתנהלו את השיחה הזאת יום אחד, כשהיא תגדל. הלוואי הלוואי הלוואי ולא רק איתה.
 

צומבה1

New member
אוי ככ מכירה בדיוק את השיחות האלו..

לשתינו בנות יחידות באותו גיל... ככ הרבה פעמים הבת שלי אומרת דברים או שואלת שממש מרסקים אותי. רק לפני כמה ימים אמרה שאנחנו ממש חייבים להצליח לעשות לה אח או אחות כי היא ממש בודדה לפעמים...אני ממש לא אופטימית לגבי הצלחת הבאת אח או אחות עבורה ואיפושהו מחכה לרגע שאוכל לשתף אותה בכמה ניסינו... מאחלת לך באמת שבסוף תצליחו וכשיגדלו , יהיו לך 2 לספר להם על כל הדרך הארוכה .... חיבוק
 
חיבוק ווירטואלי


ההודעה הזאת עצובה כל כך

מקווה שמאז כתיבתה רכבת ההרים הרגשית מתמתנת ומצב הרוח משתפר, ולו במעט.
ההודעה הזאת יושבת לי בראש מאז שקראתי אותה. גרמה לי בזמנו לדמוע באמצע יום עבודה. קשה היה לי להגיב, כי קשה לי לכתוב כאן לאחרונה, אבל קוראת תמיד וחושבת עליך ועל המשתתפות שהכרתי ווירטואלית מקריאת הפוסטים שלהן בחודשיים האחרונים, בעיקר הקבועות, למודות סבל ההפלות החוזרות
 
למעלה