בעיצומה של הפלה

Saafadida2

New member
בעיצומה של הפלה

היי בנות, אשמח לעצה מנסיונכן.
עברתי שנתיים מאוד עצובות. אובדן וסרטן בזה אחר זה. מכירה את הצד האפל של הסטטיסטיקה.
בשמחה ותקווה נקלטתי להריון שבדיוק בשלבי סיומו בשבוע 7. נצפה דופק זערורי,אך שק ההריון מאוד קטן וכרגע ב 4 ימים של דימום.
יודעת שזה קורה לא מעט ובכל זאת אשמח לשמוע האם יש בדיקות מומלצות לעשות לפני הנסיון הבא ואם יש לכן טיפ איך מצליחים להתרומם מזה.
ממש תודה על הפורום שיצרתם בנושא
 
חיבוק גדול


מצטערת לשמוע על האובדן, הסרטן, ועל אובדן ההריון
מניחה שזה מקשה את ההתמודדות כשהכל מגיע בבת אחת.

נשים אחרות כאן בוודאי מכירות יותר ממני בדיקות שאפשר לעשות.
מהבחינה הרפואית, אני רק רוצה לציין שאם יש לך סוג דם עם Rh שלילי, כלומר O- או A- או B- או AB-, את צריכה להגיע למוקד בדחיפות לזריקת אנטי-D. (אלא אם כבר עשית את זה מאז תחילת הדימום). אם יש לך Rh חיובי (כלומר O+ או A+ או B+ או AB+) אז זה לא רלוונטי (למיטב ידיעתי, אני לא אשת מקצוע).

מבחינה רגשית, מה שעוזר לי להתגבר הוא ההבנה שהרבה מההפלות בשלבים מוקדמים הן על רקע כרומוזומלי, ובמקרה כזה באמת שעדיף שזה יגמר כמה שיותר מהר.


התקופה הזאת תגמר, ויגיעו תקופות יפות. אולי כדאי לנסות להסתכל רחוק רחוק קדימה.
 

Saafadida2

New member
ממש תודה

אני איי חיובי.היות וכבר למודת אסונות מהצד הרע של הסטטיסטיקה אני מבינה את זה.
מאוד חוששת מהפעם הבאה ומה ניתן לעשןת כדי לוודא שבדקתי מה שניתן
(יודעת שבדכ לא עושים בירורים אחרי הפלה אחת)

ממש תודה על התגובה!
 
בירורים רפואיים

מסכימה עם מה שצומבה כתבה על כך שבעקבות הסרטן כדאי להתייעץ עם מישהו שרואה את התמונה הכללית.
לגבי עצות לבירורים, את מוזמנת לקרוא את השרשור מתחת (שפתחתי על אובדן הריון שלישי ברצף). הנשים כאן הציעו שם הרבה כיווני בירור מועילים מאד.
 

Saafadida2

New member
שאלה

הצצתי ויש לי שאלה. יודעת שהדבר שונה מאחת לשנייה אך בכל זאת אשמח לדעתכן.
לגביי הצירוף מהבלוג של הרופא בשרשור מטה.
אני גרה בחו״ל ויודעת שגם פה הנוהל היבש הוא בירור אחרי מספר הפלות חוזרות.

אני גם כבר למודת נסיון ב ״זלזול/יהיה בסדר/אל תדאגי״ מהסרטן שהתגלה בזכות התעקשות שלי. מצד שני,מכירה גם במינוסים בבדיקות מיותרות במתחים שנלווים לזה וכשיש תוצאה ״גבולית״.

האם הצלחתן ״להשיג״ בירורים/בדיקות אחרי הפלה אחת?
 
כל הכבוד על העקשנות!

מסירה בפנייך את הכובע!
&nbsp
האמת שלא ניסיתי אחרי ההפלה הראשונה. היא היתה בשלב מוקדם ואז זה היה בגדר סתם חוסר מזל.
אני חושבת (אבל ממש לא בטוחה) שהנוהל היבש בארץ הוא בירור קרישיות אחרי שלוש הפלות מוקדמות. מניחה שמתגמשים בהתאם לגיל ולהיסטוריה רפואית.
ערכתי את בירור הקרישיות אחרי ההפלה השניה, כי מהלך ההריון הזה כבר זעק חשד לבעיות קרישיות. לא ידעתי על שאר אפשרויות הבירור (וגם קיוויתי שנמצאה הבעיה ושמדללי הדם שאקבל יגאלו אותי מהפלות) אבל עכשיו אברר כל מה שאפשר.
&nbsp
 

Saafadida2

New member
עדכון חברות

היי בנות!
ממש תודה על התמיכה. איכשהו העברתי את הזמן ונפגשתי היום עם הרופאה. נראה כרגע שאין שאריות ברחם וממתינים להתאפסות הורמון ההריון. יריתי את שלח השאלות שלי והתשובות היו בדומה למה שחשבתי. באולטראסאונד לא נצפו ממצאים חשודים.
בשביל הנפש שלי אתייעץ בשבוע הבא עם עוד גיניקולןג שגם מתמחה באונקולוגיה לשמוע את דעתו. כרגע נראה שהם בגישה פה שהפלה ראשונה למרות ההיסטוריה היא לא סיבה להמשך בירור. עכשיו רק צריכה לאסוף את עצמי ולשוב לתפקד. כבר התמודדתי עם זה פעמיים בשנתיים האחרונות (אובדן של אבא ואז סרטן), זה לא נהיה קל יותר. ממש תודה שאתן כאן!
 
תודה על העדכון

הלוואי שההמשך שלך בעולם הילודה יהיה קל יותר, הלוואי שההמשך יגיע במהרה ויסתיים בתחילתם של חיים חדשים.
 
עצובה איתך


לפחות עבורי, הידיעה שזה נפוץ כל כך, לא מנחמת כשאני מגלה ששוב אין דופק.
ולמרות שאין הרבה מקום לתקווה ולמרות שהנסיון האישי שלי עם דימום מעולם לא הסתיים טוב, כל עוד יש עובר ויש דופק, אי אפשר להספיד את ההריון.

כדי לנסות לייעץ לך לגבי ההמשך (בהנחה שההריון הזה אכן עומד להסתיים), צריך יותר מידע על ההיסטוריה המיילדותית והרפואית שלך: האם זה ההריון הראשון שלך - אם הוא לא הראשון, מה היה בהריונות הקודמים (איך ובאיזה שבוע הסתיימו)? האם הוא ספונטני או מטיפולי פוריות - אם טיפולי פוריות, איזה טיפולים? איזה סרטן היה לך והאם עברת כימו או הקרנות ומה נאמר לך לגבי ההשפעה על העתיד המיילדותי שלך?

באופן אישי אני מרגישה שחזרה לשגרה עוזרת לי להתרומם. בהתחלה אני לגמרי על אוטומט ומזייפת חיוכים ומצב רוח חיובי. אבל לאט לאט הזיוף נעלם ואני באמת מרגישה טוב יותר.
בשנים האחרונות גם התחלנו "לפצות" את עצמנו בחופשות בארץ או בחו"ל אחרי הפלות. כי אין כמו חו"ל ושוקולד מהדיוטי פרי כדי לשכוח שהייתי אמורה להיות עכשיו בחודש X. ברור לי שזה לא פתרון שמתאים לכולם, אבל לנו זה עובד.
החל מההפלה השניה שלי שיתפתי את כל מי שרצה (וכנראה גם את מי שלא רצה) לשמוע ולדעת מה עובר עליי. ההסתרה קשה ומכבידה עליי, השיתוף עוזר לי.
 

Saafadida2

New member
תודה!!

סרטן שד לפני שנה וחצי. ניתוח הקרנות וטיפול הורמונלי בטמןקסיפן.
באמצע הסרטן עשינו סבב אחד של איי.וי.אפ ויש לנו עוברים מוקפאים למקרה חירום.
עשיתי הפסקה עם הטמוקסיפן לשלושה חודשים שאחרים נקלטתי.
הריון ראשון.
 
מסכימה עם צומבה

וחושבת שיש צורך לפנות לרופא/ה על מנת לראות את התמונה השלמה ולהחליט אם יש צורך בבירור נרחב.

ההריון הראשון שלי הסתיים בשבוע 8 בלי דופק, אחרי כשבוע שבו נצפה דופק במקביל לדימום קל.
לא עשיתי בירורים ובדיקות כלשהן, פרט לבדיקת US אחרי הוסת הראשונה שלאחריה קיבלתי מהרופאה אישור להמשיך לנסות להיקלט.
לכל אישה אחרת שעוברת הפלה בודדת בשבוע מוקדם, אני ממליצה לנהוג באותו האופן. אין מה לבדוק אחרי הפלה אחת ואין צורך להיכנס לסחרור של בירורים.

בגלל ההיסטוריה הרפואית שלך, אני חושבת שייתכן שבמקרה שלך כן יש צורך בבירורים מעמיקים, אבל אני לא מתמצאת בהשפעה של ההקרנות והטיפול ההורמונלי על היכולת להרות ולשאת הריון תקין.
גם אם הגינקולוגית והאונקולוגית יפטרו את המצב ב"חוסר מזל", זה לא אומר שהן טועות. במובן מסויים עדיף חוסר מזל על פני בעיה אמיתית.
 

Saafadida2

New member
תודה!!

את צודקת. ההמתנה לפגישה איתן בשילוב עם הסרטים שרצים לי בראש וכל ההיסטוריה זה מטריף אותי.
אנסה לנשום,לשמוע את דבריהן ואז לחשוב איך ממשיכים. ממש תודה !!
 

צומבה1

New member
קודם כל חיבוק...


ומצטערת לשמוע על כל מה שעברת בשנתיים האחרונות. צריך הרבה מאוד כח להתמודד בכל החזיתות אבל אף אחד לא בוחר את זה לצערנו..... מצטרפת לכל מה שרשמו מרעישה וקונטרפונקט לפני . קודם כל לגבי המצב כרגע- אם יש דימום ללא גושים ויש דופק עדיין יש סיכוי שההריון לא הסתיים. אני בדיוק אחרי גרידה ( הריון רביעי שלא צלח השנה..) של עובר שבוע 10. הימים הראשונים לגילוי חוסר הדופק היו על סוג של אוטומט ואז נפלתי לכמה שעות וזהו .. איכשהו התחלתי לחשוב על העתיד ולתכנן דברים נעימים כמו סופש בארץ או טיסה לחול ... הבוקר לראשונה ( עברו 10 ימים) לא התעוררתי כזה מכה בי כמו בום בלב. תנסי להתרכז במה עושה לך טוב ביומיום - לצאת, לאכול, כל דבר שאת חושבת שיכול לעזור. האם יש לך עוד ילדים ? בן זוג או מישהו קרוב לשתף? אני מאלו שמרגישות חייבות לשתף ( כמובן לא כל אחד) וזה עוזר לי. אם ( ובואי נקווה שלא) ההריון הנוכחי יסתיים , וגם לאור ההסטוריה של הסרטן לדעתי את חייבת להגיע לאיזשהו מומחה שיראה את התמונה השלמה ויחליט אם יש עוד בדיקות רלוונטיות שעליך לעשות ( קרישיות יתר, נוגדנים אוטואימונים, בלוטת התריס, בדיקות גנטיות, הסטרו אבחנתי ועוד). האם ההריון כעת היה טבעי או בטיפולים ? ליבי איתך
 

Saafadida2

New member
חיבוק חוזר

בנזוג יש,ילדים לא, זה הריון ראשון. הסרטן עכב את כל ההתמודדות עם זה.
זה היה הריון ראשון ללא טיפולים.

נפגשת ביום שלישי עם הגניקולוגית וברביעי האונקולןגית. יש לי תחושה/חשש שהם ״יפטרו״ את זה בחוסר מזל.
אנסה לשאול אותן ואראה. יש בדיקות ספציפיות שאתן ממליצות להתחיל מהן?

(כחלק מענייני הסרטן,היות ולא ידענו מה יהיה עשיתי סבב אחד של הקפאת עוברים. בסופו של דבר הפוריות לא נפגעה וההריון הראשון הזה הוא ללא טיפולים)
ממש תודה לכן על התמיכה והמענה!
 

צומבה1

New member
בדיקות ועוד...

קודם כל אפשר להסתכל על הצד החיובי- אם נכנסת להריון טבעי ללא טיפולים זה כבר נשמע מעודד ! בואי נקווה שההריון כן ימשיך , אבל גם אם לא, רוב הסיכויים שזה אכן חוסר מזל. היות ויש ברקע את הסרטן ואין לי הבנה באיזו צורה זה היה יכול להשפיע , אם בכלל על כמות/ איכות הביציות אז כן צריך לנסות להבין אם יש פה גורם מעבר. בכל הריון ראשון שנופל ללא רקע של מחלה בוודאות מרבית הרופאים יתייחסו לזה כהריון לא תקין, שזה דבר סופר שכיח , שהפסיק את התפתחותו. אני , בעיקר בגלל שכבר היתי בת 41 כשחזרתי לטיפולים, והיתי אחרי ניתוח קיסרי של הבת שלי, עשיתי הסטרוסקופיה אבחנתית שם התגלתה מחיצה חלקית שאולי הסבירה את הקושי להכנס בעבר להריון ואת הצירים המוקדמים שהיו לי עם הבת שלי. עשיתי ניתוח להסרת המחיצה והאמת שאחרי זה , היו 2 החזרות שלא נקלטו ואז נקלט הריון מס׳1 לשנה האחרונה שהיה בו דופק ובשבוע 11 גיליתי שהדופק פסק שבועות קודם....אז כבר לא חיכיתי להפלה נוספת ועשיתי בירור של כל בדיקות הקרישיות, הסטרו אבחנתית שוב ובדיקה גנטית מקיפה של תסמונות שעושים ברוק ( נקראת פמילי פירסט והיא יקרה אולם מכסה את ריב התסמונות הגנטיות הידועות). הכל יצא תקין דרך אגב..... תעדכני מה מצבך ומה אמרו הרופאים.
 

שירהד1

Member
מנהל
חיבוק גם ממני
-

קראתי את כל השרשור ואני רוצה להתייחס:
עברת המון. קטונתי. מעניין אותי מאוד לדעת כיצד גילו את סרטן השד. אני הולכת מגיל 33 לבדיקות של כירורג שד כל שנה, והחל מגיל 40 לממוגרפיה ולאולטרסאונד שדיים כל שנתיים (לבדיקה של הרופא/ה אני הולכת מדי שנה).

לגבי ההפלה- קודם כל- צריך לבדוק כרגע מה קורה. האם אכן ההריון הסתיים? האם הרחם נקייה?
לרוב- אין טעם בבירורים לאחר הפלה אחת מהסוג שאת מתארת, של הפסקת דופק בשבועות הראשונים.
יחד עם זאת, משום שעברת כל מיני טיפולים, שאני ממש לא מתמצאת בהם, כדאי לבדוק מול הרופאים האם יש צורך בבירור כלשהו שקשור לכך.
אני עברתי 7 הפלות בלי שהיה לי סרטן לפני כן...אז רוב הסיכויים שההפלה שאת חווה כעת בכלל לא קשורה למחלה ולטיפולים שעברת, אבל צריך לוודא את זה בהיבט הרפואי. זה מה שנראה לי.

לגבי איך מצליחים להתרומם מזה- כל אחת והשיטות שלה...לי עזר לשתף, לספר, לדבר, להוציא את הגועל מתוכי. עזר לי מאוד לשמוע על נשים שהצליחו להרות וללדת תינוקות בריאים לאחר הפלה. עזר לי לחזור לשגרת החיים מהר מהר- ממש תוך יומיים. לעבוד, להיות פרודוקטיבית, לעזור לאחרות מנסיוני...

התמודדת עם מחלת הסרטן. מה עזר לך להתמודד בזמנו? אולי אותם דברים שעזרו לך אז, יכולים לסייע לך גם בהתמודדות הזו.

תעדכני אותנו מה קורה,

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

Saafadida2

New member
תודה שירה

ממה שהספקתי אני שמה לב שמרבית הדעות והאזכור בספרות נוטה לאי חפירות אחרי הפלה אחת.
את הסרטן לא גילו אני גיליתי. עשיתי אולטראסאונד כעניין שבשגרה והלכתי לרופאה פרטית (עברתי לגור בחול לפני שהתחיל כל הבאלגן) שאמרה שהכל נראה בסדר. הבעיה בסרטן שד בצעירות הוא גם הזלזול מהרופאים שהכל בסדר וגם המוגבלות של המכשור והגורם האנושי. רקמת השד מאוד צפופה וכדי לחוש במישוש צריך מיומנות ושיהיה כבר ממש גדול. אצלי המיקום היה מתחת לפיטמה ודי נסתר לכן לא הורגש במישוש והוסתר באולטראסאונד. לא חשבתי שיש לי סרטן אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר (חשבתי שאולי משהו הורמונלי כי הייתי בת 34 ולא חוויתי הריונות).

נפגשת עם הגניקולוגית בשלישי. מרגישה שההפלה בשלבי סיום כי הדימום הולך ונהיה פחות נורא. אראה מה היא תאמר אבל תחושת הבטן שלי שהיא תסווג את זה כחוסר מזל.
אני כבר מאבדת שפיות ויש לי להעביר מלא ימים עד יום שלישי ;)

האמת ששומדבר לא באמת עזר לי עם הסרטן. ניסיתי לעזור לעצמי כמה שאפשר ולתפקד כי אין ברירה. אולי העובדה שהרגשתי שאני ״מנהלת״ את זה ומקבלת החלטות קצת הקלה על אובדן השליטה.
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה על השיתוף-

מעניין מאוד מה שכתבת לגבי הניהול וחשיבות קבלת ההחלטות, שסייעו לך ונתנו לך תחושת הקלה כלשהי, אפילו מעטה, ואיפשרו לך להחזיר לעצמך טיפת שליטה על חייך.
מה שעשית בעבר נראה לי גם מאוד הגיוני לעשות עכשיו. את מתעניינת, מנסה לעזור לעצמך, שואלת שאלות נבונות ונכונות, מנסה להבין את הפן הרפואי, פונה לסיוע של הפורום, פונה בשאלות לרופאות שלך. נראה לי שאת עושה את המקסימום האפשרי.
כולי תקווה שאכן ההפלה היתה חוסר מזל חד פעמי, ושההריון הבא ישא פרי.
עדכני אותנו לאחר הפגישה עם הגניקולוגית.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
למעלה