בהתרגשות גדולה, אני מעתיקה לפה את הודעת הלידה של סנופי, שעברה דרך יסורים של 11 הפלות, עד שבאה אליה ביתה השנייה- בסיוע אם פונדקאית.
ולהלן ההודעה-
"היא אצלנו
אנחנו בטביליסי, הלידה היתה ביום שני האחרון.
היא קטנטונת ממש שתיים וחצי קילו, מתוקה להפליא, נראית שתי טיפות מים אחותה, ככה שמבחינתי אפשר לדלג על הבדיקות הגנטיות.
הייתי בלידה, היה מאוד מורכב, כאב לי לראות את הקיסרי של הפונדקאית, לא האמנתי שאני סוף סוף פוגשת את הקטנה שלי, ושהיא בסדר, בוכה כמו שחיכיתי לראות.
בגלל שאני מניקה נתנו לי זמן אחרי הלידה שהיא עליי יונקת, נתתי לה קולוסטרום שקיבלתי בתרומה, אני יודעת שזה נשמע טריוויאלי, אבל זה ממש לא. בגלל ההנקה אפשרו לי גם להתאשפז ולהיות איתה בביות מלא. היה מהמם, בועה שלי ושלה.
היה לי זמן עם הפונדקאית לתת לה להחזיק אותה, לחבק אותה ולהודות לה על שהיא הצליחה לעשות את מה שאני לא.
אני מודה שהיו רגעים שהתחברו עם כל הטראומות, חדר ניתוח, רק הפעם אני בצד אחר, מקום לקבל את התינוק, רק הפעם תינוקת בוכה, נשים בהריון מסביבי, אבל אנחנו אחרי, אני יכולה עכשיו כמו הורה רגיל לדאוג לאם היא אכלה מספיק, או מתי עשתה קקי.
אני יודעת שהלכתי על הפתרון הכי קיצוני לבעית פוריות, אבל אני מאושרת על ההחלטה, לראות את הבת שלי עם אחותה הקטנה, את בעלי מחבק אותה, לתת לפיצית הזאת לנוק, להרדם עליי, לנשום אותה עמוק, כל זה נראה כמו חלום.
שנה טובה ומלאת שמחות לכולן פה ותודה על התמיכה לאורך כל הדרך הארוכה".
עד כאן דבריה של סנופי.
גם מכאן- אני מאחלת לך ולכם מזל טוב ענקי עם מלא נשיקות מהדודה שירה.
גדלו את הקטנטונת בבריאות, באושר ובנחת.
ממני באהבה,
שירה.
שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
