הפסקת הריון שבוע 22

דברת25

New member
הפסקת הריון שבוע 22

שלום לכולן
לא חשבתי שיצא לי אי פעם לכתוב בפורום הזה. אבל החיים לא עובדים ככה, כנראה.
הריון רביעי, בן אחרי 3 בנות נהדרות. שבוע 22+1 היום (שבת). הכל היה תקין. עד שאתמול הגיעו תוצאות מי השפיר (עשיתי עקב גיל, בת 37).
לצערי הרב "זכיתי" להכיר את טריזומיה 16, תסמונת נדירה עם סיכוי גבוה לפיגור וכמעט 100% של רעלת הריון, לידה בשבועות מוקדמים ופגות קשה.
החלטנו לא לקחת את הסיכון להרס המשפחה שלנו ואנחנו מפסיקים את ההריון, בלב מדמם וכואב.
השבוע הוא גבולי, להבנתי. ביום רביעי ערב חג, מה שאומר שכדי לא לעשות לידה שקטה אני צריכה לבצע גרידה בשלושת הימים הקרובים.
מה עושים? עם מי מדברים? מה צריך?
בין התקף בכי אחד לשני אני מנסה להתרכז בפן המעשי.
אודה לכן על כל עצה שתוכלו לתת.
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך על אובדן ההריון


אף אחת פה לא חשבה שיצא לה אי פעם לכתוב בפורום הזה
. אף אחת (כולל אותי) לא רצתה להגיע לפה. כולנו פה בלית ברירה ובכאב גדול.
אם את אכן רוצה גרידה מאוחרת, אז זה באמת כמעט הרגע האחרון לכך. בקפלן מבצעים גרידות עד שבוע 22 (כך נדמה לי) ובאסף הרופא עד 24. אולי אפשר גם לברר בתל השומר אם הם מבצעים גרידות בשבועות כאלו.

יש לך מכתב הפנייה כלשהו מהרופא/ה שלך?
בכל מקרה, תרימי מחר על הבוקר טלפון לאסף הרופא ותבררי. לפני הגרידה צריך לעבור ועדה (אלא אם כן לעובר אין כבר דופק), ורק לאחר מכן נותנים תור לגרידה.
כלומר- את קודם כל צריכה תור לועדה, וגם זה לוקח זמן. אבל בגלל שאת כבר בשבוע כה מתקדם, אז יכול להיות שיזרזו את התור.
תבררי עוד היום את הטלפונים- תעשי רשימה- אסף הרופא, קפלן ותל השומר ותתקשרי ותבקשי לדבר עם העובדת הסוציאלית לגבי תהליך של גרידה מאוחרת בשל טריזומיה 16. תדגישי את השבוע שאת נמצאת בו ואת המצוקה שלך.

את צריכה להשיג תור לועדה ולאחר מכן לגרידה, ושכל זה יהיה תוך שבוע- שבוע וחצי, כאשר 4 ימים מתוך זה זה חג. אוף. נורא מורכב.

אגב, אם תהיי מוכנה לשתף, אודה לך- האם עשית בדיקות אחרות בהריון? שקיפות עורפית? סקירת מערכות מוקדמת? ניפט? האם הספקת לעשות סקירה מורחבת? האם ראו משהו בבדיקות הללו? כי לרוב, בתסמונות כה קשות, רואים כל מיני דברים לא תקינים עוד בטרם בדיקת מי השפיר.

טוב שאת מנסה להתרכז גם בפן המעשי. נסי לגייס גם את בעלך לצורך כל הבירורים והטלפונים.

בנות כמה הבנות שלך? הן ידעו משהו על ההריון? במידה ולא ידעו על ההריון- זה טוב. במידה וידעו על ההריון- נעזור לך לחשוב מה הכי מתאים לומר להן, בהתחשב במצב הקשה. כתבי לנו את הגילאים שלהן. ההסבר הוא תלוי גיל.


שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 

דברת25

New member
תודה

עשיתי את כל הבדיקות, למעט בדיקת הדם של סקר השליש השני (פיספסתי אותה). השקיפות והסקירה היו מצוינות. בחלבון העוברי היתה תוצאה מעט גבוהה (2.04) אבל הרופאים לא היו מודאגים, כי היא בוצעה כמה ימים אחרי מי השפיר וזה משפיע על התוצאה.
מוזאיקה של טריזומיה 16 היא מאוד נדירה אז זה לא משהו שמישהו חשב עליו.
הבנות שלי בנות 9, 7 ו3. הם ידעו על ההריון, בוודאי. הבטן שלי ענקית כבר, י אפשר לפספס, כבר מחודש שני.
התחלנו לחשוב יחד על שמות...
היום סיפרנו להן בדמעות שלא יהיה לנו תינוק, כי הוא לא בסדר והוא צריך לחזור למקום שתינוקות באים ממנו עד שיהיה לו מתאים יותר לבוא לעולם. הקטנה היתה סקרנית אבל מן הסתם לא מבינה את המשמעויות. האמצעית היתה די אדישה והגדולה בכתה. אמרנו להן שנורא רצינו את התינוק וחיכינו לו, ולכן אנחנו מאוד עצובים אבל כל הזמן זוכרים שיש לנו 3 בנות נהדרות. אמרתי להן שחיבוקים מאוד עוזרים לי להתגבר ברגעים הקשים. הן בסדר מאז, לא נראה שהן מתעסקות עם זה.
 
מתייחסת לאבל של הבנות שלך

ילדים מעבדים רגשות אחרת ממבוגרים, והם חפים, לרוב, מהקודים התרבותיים שלנו. זה שהיום נראה שהן אינן מתעסקות בכך לא אומר שזה באמת המצב. אני מהמרת שהמצב רחוק מכך ושתידרשי להתייחס לשאלות ולהבעות רגש מצידן.
הייתי משקיעה מחשבה בבחירת המילים המדוייקות בהן אני מעבדת איתן את האובדן, מילים שמצד אחד ישקפו את המצב ומצד שני לא יהיו מאיימות מדי עבור ילדות רכות.
מעבר לשאלות ולרגשות שיעלו מצידן באופן ספונטני, כמובן שהכאב שלך ושל בעלך יעבור ויגיע אליהן, באופן טבעי ומתבקש. אני לא הייתי מנסה להעלים אותו לגמרי מצד אחד (אם עולות לך דמעות בעיניים באמצע ארוחת ערב לא הייתי נמלטת לחדר אחר), אבל כמובן גם לא הייתי נותנת לעצמי להתפרק לידן. והייתי נותנת מקום לעצב שלי - האמת, באותן מילים בהן השתמשת, שאמא מאד עצובה ושחיבוקים מאד עוזרים.
אני מניחה שיעלו גם שאלות מורכבות יותר בהמשך, בעיקר מצד הגדולות, והייתי חושבת על המילים לא רק כדי לומר אותן להן - אלא גם כדי שהן יוכלו לשתף אחרים במה שעובר עליהן. מן הבחינה הזו מסע האבל שלך הוא גם אישי, גם זוגי וגם משפחתי.
שולחת לך חיבוק גדול על שהגעת אלינו ככה פתאום בלי שום הכנה, על הלחץ ה'טכני' של סיום ההריון, על הכתמת חגי תשרי באובדן ובסיום במקום בחיים ובהתחלה חדשה.
אנחנו פה. כל הזמן. תמיד. מתי שתרצי. לכל סוג של שיתוף.
 

שירהד1

Member
מנהל
מגיבה לאחר שקראתי את כל השרשור-

שירה.

ראשית, סליחה על המענה המאוחר. ראיתי וקראתי את כל מה שכתבו לך- דברים יפים וחכמים ומועילים.
אני מבינה שאת כבר אחרי הזריקה, וביום ראשון תעברי את הגרידה.
מקווה מאוד שהחדרת הלמינריות והגרידה עצמה יעברו עם כמה שפחות סבל פיזי.
מודה שיש לי בעיה עם הניסוח שבחרתם לומר לבנות: " לא יהיה תינוק כי הוא לא בסדר, והוא צריך לחזור למקום שתינוקות באים ממנו עד שיהיה לו מתאים יותר לבוא לעולם".
פשוט בניסוח הזה יש כל כך הרבה גורמים שהם אינם ברורים, וגם מאוד לא מדויקים...
עדיף לומר משהו בסגנון: "לצערנו קרה משהו עצוב מאוד. העובר בבטן של אמא לא מתפתח טוב, ולכן לא יוכל לגדול ולהיות לתינוק".
צריך להיות קשובים לבנות בתקופה הקרובה (אפילו עוד יותר מהרגיל) ולאפשר להן לדבר ו/או לשאול.
מותר להן לראות שאת עצובה, אבל אני ממליצה את מרבית הבכי לא לעשות לידן.
בכל מקרה, חשוב מאוד להדגיש בפניהן שאת אמנם עצובה כי לא יהיה תינוק מההריון הזה, אבל שאת מאוד אוהבת אותן וגאה בהן, כפי שאכן עשית, וזה נפלא.
מקסים גם שאמרת להן שחיבוקים מאוד עוזרים לך להתגבר ברגעים הקשים.
חשוב שכל אחת מהן תמשכנה בחייה ובשגרה שלה.
הן צריכות להרגיש משוחררות ולהתנהל ולהתנהג באופן רגיל איתך, כולל הכל, כך שאם את מרגישה איזושהי חריגה מצידן- רצוי לבדוק זאת עם עצמך ומולן.

אנחנו פה לכל דבר ועניין.
אודה לך אם תוכלי לעדכן אותנו במצבך.


שירה.

שירה דוד

ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
משתתפת בצערך

ומתעניינת מה העלו הבירורים שלך היום.

כשאני הייתי בשבוע 21, זמן ההמתנה לגרידה מאוחרת עמד על כשבועיים. אני בחרתי שלא לחכות ובסופו של דבר עברתי לידה שקטה. אם בכל זאת תגיעי ללידה שקטה, אני ממליצה לקחת דולה שתלווה אותך בתהליך. זה אחד הדברים העיקריים שאני מתחרטת עליהם בדיעבד, וחושבת שלו היתה לי דולה, הלידה השקטה היתה הרבה פחות קשה עבורי.

כמו ששירה כתבה לך, אף אחת מאיתנו לא רצתה להיות כאן, ובכל זאת טוב שהפורום קיים ושיש מקום שבו אפשר לכתוב את הכאב ולדעת שמי שקוראות אותו מכירות ויודעות בדיוק איך זה מרגיש.
עצובה ביחד איתך.
 

דברת25

New member
עדכון

היום הייתי באסף הרופא מהבוקר
הייתי בועדה להפסקת הריון
וקבעו לי תור ליום ראשון בעוד שבוע לגרידה
לפני זה, ביום שלישי, אני אבוא לקבל זריקה להפסקת הדופק, כדי שעובר לא ימשיך לגדול
זה אומר לעבור את החג עם בטן מלאה בעובר מת, בתינוק שלי שכבר לא חי
ואז ביום שבת לבוא לקבל את הטבליות האלה להרחבת צוואר הרחם, ביום ראשון בבוקר גרידה.
זה הולך להיות השבוע הקשה בחיי
אבל לפחות זו לא לידה שקטה אלא גרידה
 
תודה על העדכון

ונהדר שלמרות החגים הם מצליחים להכניס אותך מהר באופן יחסי (ברור לי שכל שניה מרגישה כמו נצח, אבל באמת שזה מהר).

לא עברתי זריקה כזו וגם לא גרידה מאוחרת, אבל ממליצה בחום לא להסתכל על המסך בזמן ההכנה לזריקה ובמהלכה.
לדעתי הטבליות הן למינריות: מקלוני אצות שמוחדרים לצוואר הרחם יחד עם ספוגיות רטובות. הלמינריות אמורות להתרחב במגע עם הנוזלים ובכך להרחיב את צוואר הרחם לקראת הפעולה.
יש נשים שעוברות את ההחדרה בקלות ויש כאלה שלא. ממליצה לקחת אופטלגין נוזלי כחצי שעה לפני ההחדרה (ביום שלישי תוכלי לברר אם הם יוכלו לספק לך, או שכדאי שתקני מראש בבית מרקחת - אין צורך במרשם).
כמו כן, ממליצה להתכונן מראש עם מרשם לדוסטינקס - אם לוקחים שעות ספורות אחרי הפסקת ההריון, הכדורים אמורים למנוע היווצרות חלב. אם כבר נוצר חלב, ניתן לקחת אותם לצורך הפסקת הייצור, אבל אז בדרך כלל כבר יש גודש. ואין כמו חלב שנוצר עבור תינוק שלא קיים כדי להוסיף כאב לב במצב שגם כך הוא קשה נורא.
לפי מה שכתבו נשים אחרות שעברו פרוצדורה באסף הרופא, הם לא ששים לספק את הכדורים, ולכן אני חושבת שכדאי להתכונן עם מרשם מהרופא שלך.

מתייחסת לעוד כמה דברים שנראים לי חשובים, למרות שחלקם טכניים וקרים ואולי נראה לא הגיוני להתעסק בהם כרגע:

אני לא יודעת מה התוכניות שלכם לחג ומה מתאים לך, אבל נראה לי לגיטימי לחלוטין לבצע שינוי בתוכניות בהתאם למה שיעזור לך: להיות רק ארבעתכם ביחד, להיות לבד ושבעלך ייסע עם הילדות אל קרובי משפחה, ללכת אל חברים אוהבים ותומכים. לדעתי את בעדיפות ראשונה כרגע, אפילו לפני הילדות.

אני מקווה שבאסף הרופא המליצו לך איך לשתף את הילדות במה שקורה. מחר כדאי יהיה לשתף גם את הגורמים המתאימים בביה"ס ובגן. אין חובה לומר בדיוק מה קורה, אבל ליידע שהמצב לא טוב ושההריון יופסק מוקדם מהצפוי ולא בנסיבות טובות. כדאי לשתף את הגורמים הרלוונטיים בניסוחים שבחרתם עבור הילדות, כדי שכולכם תדברו באותה השפה ושיוכלו לתת להן מענה הולם במידה ויהיה צורך.

אם טרם עשית זאת, מחר כדאי לדבר גם עם מקום העבודה שלך. לדעתי את זכאית לחופשת לידה מלאה של 14 שבועות בתשלום, אבל לא יודעת מה יקרה אם תרצי לוותר על חלק מהתקופה. גם למקום העבודה את לא חייבת לפרט את הנסיבות, ובהחלט אפשר לציין שההריון ייגמר בידיים ריקות בלי לפרט את הנסיבות המלאות ואת הדרך שבה ההריון ייגמר.

ליום ראשון כדאי להכין תחבושות עבות. הדימום שאחרי הגרידה עשוי להיות מועט, אבל ייתכן גם דימום רב ועדיף להתכונן לכך מראש.
לגרידה את תצטרכי להגיע בצום (באסף הרופא יעדכנו אותך כמה שעות צום נדרשות), ללא לק, ללא איפור וללא תכשיטים. ממליצה להשאיר את כל התכשיטים בבית.
ההתאוששות מהגרידה אורכת שעות ספורות בדרך כלל והמשך המנוחה מתבצע בבית.

את מוזמנת להמשיך לשאול כל מה שעולה על דעתך, נשמח לעזור ולענות על כל דבר.
 

mick nik

New member
ליבי איתך


משתתפת בכאבך על האובדן . לא יכול להיות תזמון מתאים לאבד בו הריון מתאים ובכל זאת - לעבור חוויה מטלטלת כל כך בתוך כל אווירת החג של תחילת השנה מעצים את הכאב הגדול ממילא.
הזמן מטבעו עובר בסוף, אבל אין ספק שתידרשי להמון כוחות בימים אלה ומצטרפת למה שנאמר לך על כך שזה הזמן להעמיד את עצמך ואת מה שתרגישי שמתאים לך לעשות במהלך החג במקום הראשון על מנת לשרוד את הימים הללו.

מרעישה, כהרגלה, השיבה לך בתבונה והתייחסה למרבית הדברים החשובים לקראת התהליך שאת עומדת לעבור.

מוסיפה רק בעניין הפטוסייד שקראתי מתישהו שיש מקומות שמבצעים את הזריקה תחת אלחוש ו/ או מתן תרופות הרגעה. לי בזמנו לא הציעו זאת, אבל בדיעבד אילו ידעתי שישנה אפשרות כזו, בהחלט הייתי מבקשת.
אני חוויתי את הזריקה הזו כקשה מאד בהיבט הרגשי, מה שהוסיף גם כאב פיזי משמעותי בשל קושי להרפות את שרירי הבטן כפי שהתבקשתי.

מאחר והסיטואציה כולה ממילא כרוכה בעומס נפשי גדול מאד, אני נוטה לחשוב שכדאי לנסות להקל על הכאב במקומות בהם ניתן לעשות זאת.

כואבת איתך את האובדן ואת ההמתנה הנוראית שנכפית עלייך.

מוזמנת לשתף ולחלוק איתנו בימים הקרובים ובאלה שעוד יבואו בהמשך...

אנחנו כאן בשבילך.
 

דברת25

New member
עדכון נוסף

אני בבית עכשיו אחרי למינריות.
שמו לי 13.
חייבת לציין שהכנתי את עצמי לכאב נורא, אבל היה ממש סביר. בעיקר לא נעים. אין לי סף כאב גבוה בכלל, אבל באמת לא נורא.
יש לציין שלקחתי 2 ואבן ו50 טיפות אופטלגין נוזלי, לא יודעת כמה עזר.
מאחורי גם 3 לידות רגילות, כנראה שתרם גם כן.
מה שבאמת היה קשה ונורא ואיום ומרסק ומזעזע, זו הזריקה להפסקת הדופק. זה היה הדבר הכי קשה שהייתי צריכה לעשות בחיים. זה ריסק אותי לגמרי.
זהו, שני הדברים הקשים הללו מאחורי. מחר בבוקר גרידה, בהרדמה מלאה אז לא פוחדת.
ואז.... אז אפשר להתחיל לאסוף את השברים....
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה על העדכון-

עצוב מאוד, אבל טוב לשמוע שלא סבלת בזמן החדרת הלמינריות ושאין לך צירים...
שיהיה בהצלחה מחר בגרידה. אני מודה שלפעמים ממש כבר חיכיתי להרדמה המלאה. קצת לא להרגיש כלום- לא בגוף ולא בנפש. מן שקט כזה. בלי רעשים חיצוניים ו/או פנימיים.

תעדכני אותנו בשלומך,
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
אנחנו נהיה פה מחר

נעזור לך לאסוף את השברים כמיטב יכולתנו. מנסיוני, אחרי שהרחם ריק, הנפש מתפנה לעכל מה באמת קרה. חיבוק גדול על החג הקשה. מקווה שהגרידה תעבור בקלות ובשלום בהיבט הפיזי.
 

דברת25

New member
קצת בלחץ - כי לא כואב...

היי בנות, לא יודעת אם מישהי ערה... עברו כמעט 12 שעות מאז שהכניסה לי הרופאה 13 למינריות, ועדיין לא התחילו כאבים... אני מפחדת שאולי זה לא עושה את העבודה, ואז כשאגיע לשם ידחו את הגרידה.... יכול להיות שלא כואב אבל ההרחבה עדיין מתבצעת?
 
מניחה שאת כבר בדרך לביה"ח

או שאולי כבר הגעת.
לא יודעת לענות לך לגבי הכאב, אבל משערת שזה עובד גם אם לא כואב.
מאחלת לך שייגמר מהר ובשלום, ממתינה לעדכון של אחרי.
 

דברת25

New member
עדכון נוסף ולצערי לא אחרון

אני באסף הרופא, אחרי, אבל לא לגמרי. אחרי שרק ב12 הכניסו אותי לחדר ניתוח.
הגרידה עברה באופן תקין, אבל אח"כ, בהתאוששות, לא הפסקתי לדמם והרופאים דאגו. קיבלתי עירויים ומלא תרופות והחליטו בכל זאת להשאיר אותי להשגחה ללילה.
לא אכלתי 24 שעות ומתפוצץ לי הראש.... הסיוט הזה לא רוצה להסתיים
 


טוב שאת אחרי הגרידה.
צר לי על הסיבוך וכואב לי על האשפוז הלא צפוי.
אני כל כך מקווה שזה יסתיים באשפוז ללילה אחד ולא יותר מזה.
שולחת לך חיבוק גדול וממתינה לעדכון שלך מחר בבוקר.
 
וגם, השרשור הזה כבר לא קופץ

פתחת אותו לפני יותר משבוע.
ממליצה את העדכון של מחר לעשות בהודעה חדשה כך שהוא יופיע בין ההודעות הראשונות בעמוד.
 
סיוט!

אני מקווה שאת כבר אחרי, שנמצאה הסיבה לדימום וטופלה בהצלחה, שהראש לא מתפוצץ, שאת בדרך לקבלת מכתב שחרור ולחזור הביתה כבר. מחכה לעדכון נוסף. עוד חיבוק.
 
למעלה