איןאריותכאלה
New member
פריזר שהפשיר / או: למה תהליך האבל אינו לינארי
אתמול כשחזרנו הביתה גילינו שהמקרר היה מנותק מחשמל במשך יומיים וחצי. זרקנו את כל תכולת המקרר והפריזר ואני קפצתי לסופר להביא חלב, ביצים, בשר, ירקות ולמלא אותו מחדש.
זה היה מאוחר בלילה ועשיתי את זה על אוטומט ובלי חשק וגם בלי מחשבה, הולכת, מעמיסה, מתקדמת, ופתאום, פתאום באיזור של הירקות היה דוכן עם מבצע של בונבונירות, כנראה לקראת החגים, בונבונירות של מוצרט קוגל, אם מישהי מכירה, אלה היקרות ממש, לא היקרות באופן בינוני, ואני נעצרתי, התמסמרתי למקום, ובבת אחת עלו לי דמעות, לא שתי דמעות, ממש שטף, מצאתי את עצמי בעשר בלילה עומדת ובוכה ליד דוכן בסופר כי פעם מזמן, אולי לפני שלושים שנים כבר, כשההורים שלי התגרשו, ואבא שלי היה בא להיות איתנו, הוא היה קונה ממתקים, ובגלל שהוא היה האדם הכי לארג' שהיכרתי בחיים שלי, הוא גם היה קונה לנו את הבונבוניירה הכי יקרה של המוצרט קוגל הזה, שלא אכלתי עשרות שנים.
ניגבתי את הדמעות, אנשים האטו לידי והסתכלו בלי להבין למה אני בוכה ליד השוקולדים. שילמתי וחזרתי הביתה. המקרר מלא.
אתמול כשחזרנו הביתה גילינו שהמקרר היה מנותק מחשמל במשך יומיים וחצי. זרקנו את כל תכולת המקרר והפריזר ואני קפצתי לסופר להביא חלב, ביצים, בשר, ירקות ולמלא אותו מחדש.
זה היה מאוחר בלילה ועשיתי את זה על אוטומט ובלי חשק וגם בלי מחשבה, הולכת, מעמיסה, מתקדמת, ופתאום, פתאום באיזור של הירקות היה דוכן עם מבצע של בונבונירות, כנראה לקראת החגים, בונבונירות של מוצרט קוגל, אם מישהי מכירה, אלה היקרות ממש, לא היקרות באופן בינוני, ואני נעצרתי, התמסמרתי למקום, ובבת אחת עלו לי דמעות, לא שתי דמעות, ממש שטף, מצאתי את עצמי בעשר בלילה עומדת ובוכה ליד דוכן בסופר כי פעם מזמן, אולי לפני שלושים שנים כבר, כשההורים שלי התגרשו, ואבא שלי היה בא להיות איתנו, הוא היה קונה ממתקים, ובגלל שהוא היה האדם הכי לארג' שהיכרתי בחיים שלי, הוא גם היה קונה לנו את הבונבוניירה הכי יקרה של המוצרט קוגל הזה, שלא אכלתי עשרות שנים.
ניגבתי את הדמעות, אנשים האטו לידי והסתכלו בלי להבין למה אני בוכה ליד השוקולדים. שילמתי וחזרתי הביתה. המקרר מלא.
