כשהסטטיסטיקה הופכת אישית

secondtime82

New member
כשהסטטיסטיקה הופכת אישית

ארבעה ימים די מטורפים עברו עליי ביום שישי גיליתי להפתעתי הריון, בכלל חשבתי שאין סיכוי החודש כי אומנם חשדתי אבל אז קיבלתי ווסת ... ופתאום בעקבות סחרחורות ובדיקה רפואית החלטתי לבדוק ותוך שנייה בערך הופיע פס חזק על המקלון! לפי מחזור (אמיתי) אחרון זה שבוע 5+4. התרגשות שיא. ממש החודש חשבנו להתחיל ברצינות לנסות (בחודש הקודם סתם הייתה פעם ספונטנית שלא נזהרנו). כל היום חיבוקים ומחשבות והתרגשות ואיזה כיף. (פעם שנייה, יש קטנצ'יק בן 2.6 בבית). ואז אחהצ אני מתעוררת משנ״צ קצר ומגלה דימום ממש כמו ווסת, נוסעת למוקד והרופא בא״ס אומר שלא רואה שום דבר, יש איזה ממצא קטן ולא ברור אם זו התחלה של שק או שק שלא מתפתח. שולח לבטא, אמר שצריכה להיות תוצאה של בערך 3000. השבת כמובן עברה במתח, לשמחתי שיתפתי חברות מקומונת הריון קודם כבר כשגילינו את הפס כך שעברתי את זה עם הרבה תמיכה. בראשון בבוקר בדיקת בטא. בצהריים תוצאה מאכזבת - 523. בכל זאת ניגשתי לא״ס היום. אין שום דבר. כנראה שק הריון שנפל. נעשה עוד בטא מחר ומנסה לקבוע תור דחוף לרופא נשים. אבל זהו, ההבנה מחלחלת. הראש ריק מכל מחשבה אחרת. האכזבה עצומה. הלב כואב. מי היה מאמין שזה כל כך ראשוני ועם זאת כל כך עצוב.
 

גל 127

New member
מצטערת איתך ביחד

אני יודעת שהתקווה שלך ממש קטנה והצער גדול הרבה יותר
וזה לא משנה-הזמן הקצר בו שמחת בהריון לא הופך את זה כואב פחות מלאחרות.
כל אחת מקבלת את זה שונה אבל זה קשה לכטלן
נחמה קטנה-לפחות לא ראו כלום והרחם ריק ותוכלו להתחיל נסיונות להריון נוסף
בלי להתעכב.
בכל זאת את תוכלי לראות את הנקודה ה"טובה" הזו רק בהמשך.
אז בנתיים חיבוקים והמון כוחות
 
כל כך ראשוני וכל כך עצוב

אני מאמינה. ואני לגמרי מבינה איך את יכולה להיות כל כך עצובה. איך ניצתה בך תקווה גדולה והתעוררה שמחה. איך בבת אחת התקווה התחלפה באכזבה ובצער והשניה בעצב ובכאב. זו מהותו של האבל. וזו מהותה של ההתפכחות מן האשליה לפיה שני פסים = ילד תוך 9 חודשים. מאחלת לך שתתאוששי, שתצליחי לארגן את האובדן הזה כחלק מהסטטיסטיקה הלא-אישית של הטבע. שבקרוב תיקלטי להריון חדש ותקין והעצב שאת חווה עכשיו יהפוך לזכרון.
 

שירהד1

Member
מנהל
משתתפת בצערך


נכון, את צודקת. זה היה כל כך ראשוני, אבל השמחה וההתרגשות והתוכניות שנרקמו והאופטימיות והאושר בלב- כולם כבר היו מהשנייה הראשונה שראית את שני הפסים, וכל התחושות הנפלאות הללו נגוזו בשנייה., עת התרחשה ההפלה.
וזה באמת מאכזב ועצוב.
את עניין הסטטיסטיקה את כבר יודעת, אבל זה נכון שכאשר היא מגיעה לפיתחנו, אנחנו די בשוק מזה ולחלוטין לא מוכנות לכך רגשית.
אם זה מעודד אותך- יש המוני נשים בעולם שעברו הפלה ולאחריה ילדו תינוק/ת בריא/ה. אותי זה מאוד עודד בזמנו ולכן אני כותבת לך זאת.

כולי תקווה שההריון הבא יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות.

שולחת חיבוקי כוחות ונחמה,

שירה.



שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028
 
למעלה